## Peninei Halakhah, Shabbat Chapter 16

###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:1:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:1:1)

**מבעיר ומכבה / מלאכת הבערה**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Mav’ir and Mekhabeh / The Melakha of Hav’ara**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:1:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:1:2)

נאמר בתורה (שמות כ, ט): "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלוֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה", וביארו חכמים שכוונת התורה לאסור בשבת את כל ל"ט סוגי המלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן. ואף שגם מלאכת הבערת האש בכללן, שכן היו מבעירים אש כדי להכין צבעים לצביעת יריעות המשכן, בכל זאת הזכירה התורה במפורש את מלאכת ההבערה, שנאמר (שמות לה, ג): "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת". ושאלו חכמים, לשם מה היה צורך להזכיר את מלאכת ההבערה באופן מיוחד. פירש רבי נתן, שרצתה התורה לפרט מלאכה אחת לדוגמא, כדי ללמדנו שאף שכל ל"ט המלאכות שנאסרו בשבת נלמדו מפסוק אחד – "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה", מכל מקום כל מלאכה ומלאכה נחשבת לאיסור בפני עצמו, ולכן העושה כמה מלאכות בשגגה – חייב קרבן חטאת על כל אחת ואחת מהן (שבת ע, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The Torah states: “But the seventh day is Shabbat of the Lord your God; you shall not do any melakha” (Shemot 20:9). The Sages explain that the intent of this verse is to forbid all 39 melakhot that were instrumental in erecting the Mishkan. One of these melakhot is Hav’ara (kindling a fire), which was necessary to prepare dyes for the Mishkan’s curtains. Nevertheless, the Torah explicitly mentions the prohibition of Hav’ara: “You shall kindle no fire throughout your settlements on Shabbat” (Shemot 35:3). The Sages ask why it was necessary for the Torah to single out Hav’ara. R. Natan explains that the Torah was using one melakha to serve as an example, to teach us that while all 39 prohibited melakhot are derived from one verse (“You shall not do any melakha”), nevertheless each and every melakha is an independent prohibition. Therefore, if one unknowingly performs multiple melakhot, he must bring a sin offering for each one of them (Shabbat 70a).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:1:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:1:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:1:3)

על ידי העוצמה האדירה שבאש יכול האדם לשלוט בכוחות הטבע ולרתום אותם לשרותו. על ידי האש יצר האדם כלי ברזל, שיפר את מזונו, ובהמשך יצר מכונות בעלות עוצמה. לכן אולי נבחרה מלאכת ההבערה מכל המלאכות כדוגמא המבטאת את יכולתו העצומה של האדם לפעול לשכלול העולם. אולם בשבת צריך כל יהודי לנוח ולהתעלות מעל לכל הפעולות העוסקות ביצירה, ולזכור את הבורא שהוציאנו ממצרים, ולהתענג על השבת בלימוד התורה ובסעודות.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The awesome power of fire allows man to rule over the forces of nature and harness them in his service. Through the use of fire, people created metal tools, improved food, and later created powerful machines. Perhaps this is why Hav’ara was chosen out of all the melakhot to express man’s tremendous ability to improve the world. However, on Shabbat every Jew must rest and rise above all creative activity. We must remember our Creator who took us out of Egypt, and we must enjoy Shabbat via Torah study and festive meals.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:1:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:1:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:1:4)

לכאורה יש לשאול על עצם מלאכת ההבערה, הרי יש בידינו כלל: "כל המקלקלין פטורין" (שבת קה, ב), ולכן אדם שקרע בגד או שבר כלי בשגגה – פטור מקרבן חטאת. ואמנם המקלקל עובר באיסור מדברי חכמים, מכל מקום מהתורה אין בזה איסור, ואם כן מדוע מבעיר אש בשבת עובר באיסור תורה, הרי בכל שריפה – חומר הבעירה מתקלקל. אלא שכל זמן שהרווח שנוצר על ידי האש בחימום הבית ובהדלקת הנר וכיוצא בזה חשוב יותר מן האובדן של חומר הבעירה, הרי זו מלאכה יוצרת ולא מקלקלת (רמב"ם, הלכות שבת יב, א, ועי' בכס"מ).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
At first glance, there is a basic question about the melakha of Hav’ara. We have a ruling: “All destructive acts are exempt [by Torah law, but liable rabbinically]” (Shabbat 105b). Therefore, if one tore an item of clothing or broke a utensil, he is not obligated to bring a sin offering. To be sure, he transgresses rabbinically, but not by Torah law. In light of this, and given that burning an item generally ruins it, why is lighting a fire on Shabbat considered a transgression of a Torah prohibition? The answer is that any time the positive elements provided by the fire (heating or lighting one’s home) outweigh the loss of the burned item, it is classified as a constructive rather than a destructive act (MT 12:1; see Kesef Mishneh).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:2:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:2:1)

**מבעיר ומכבה / פרטי הלכות הבערה**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Mav’ir and Mekhabeh / The Laws of Hav’ara**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:2:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:2:2)

המבעיר אש כל שהיא, אם יש לו בדבר צורך, עובר על איסור תורה. ואין זה משנה אם הדליק את האש על ידי שפשוף אבני אש זו בזו, או על ידי זכוכית מגדלת שריכזה את קרני השמש בעוצמה על הקש, או שהדליק את האש על ידי גפרור או חשמל, ואין זה משנה אם האש תבער על ידי שמן או נפט או חשמל, בכל מקרה שהתכוון להוציא אש והוציאה – עבר על איסור תורה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
One who lights a fire of any size that meets some need violates a Torah prohibition. It makes no difference whether he starts the fire by rubbing stones together, using a magnifying glass to focus the sun’s rays on straw, lighting a match, or turning on the electricity. It also does not matter if the fire is fueled by oil, kerosene, or electricity. Anytime one intends to start a fire and succeeds in doing so, he transgresses a Torah prohibition.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:2:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:2:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:2:3)

אולם המוציא ניצוצות אש שאין בהם ממש, אינו עובר על איסור תורה, ואם הניצוצות יצאו שלא בכוונה, אין בזה איסור כלל. לכן מותר להשתמש בשבת בבגדים סינטטיים או בבגדי צמר, למרות שבעת לבישתם ופשיטתם יוצאים מהם ניצוצות אש, שהואיל ומדובר בניצוצות היוצאים בלא רצון וכוונה, אין בזה איסור (שש"כ טו, עו; יחו"ד ב, מו).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
However, one who merely causes sparks to be released does not violate Torah law. Furthermore, if the sparks were released unintentionally, there is no prohibition at all. Therefore, one may wear woolen or synthetic clothes, even though sometimes sparks are released when putting them on or taking them off. Since these sparks are released unintentionally and to no purpose, there is no prohibition (SSK 15:76; Yeḥaveh Da’at 2:46).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:2:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:2:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:2:4)

כשם שהדלקת אש חדשה אסורה מהתורה כך הגברת אש אסורה מהתורה. ואמנם ביום טוב הדין שונה, להוליד אש חדשה אסור, ולהגביר את האש הקיימת מותר, אבל בשבת גם הוספת אש אסורה מהתורה. למשל, אסור להגביר את האש הבוערת בכירי הגז על ידי סיבוב הכפתור המזרים יותר גז. וכן אסור להזרים יותר נפט לתנור כדי להגביר בו את האש. ואף הוספת שמן לנר בוער אסורה מהתורה (ביצה כב, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Just as it is prohibited by Torah law to kindle a new fire, it is also prohibited by Torah law to increase a pre-existing flame. The law on Yom Tov is different; while one may not kindle a new fire then either, one may turn up an existing flame. On Shabbat, however, one may not even raise a flame. For example, one may not increase the flame on a gas burner by turning the knob controlling the gas flow. Likewise, one may not increase the flow of kerosene to a heater in order to raise the flame or add oil to a burning lamp on Shabbat (Beitza 22a).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:2:5
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:2:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:2:5)

וכן אסור לחתות בגחלים, שעל ידי החיתוי האש מתגברת (כריתות כ, א). וכן אסור לפתוח תנור עצים, שעל ידי כך נכנסת רוח לתוך התנור ונופחת בגחלים ומגבירה את האש (משנה ברורה רנט, כא). ואם תנור העצים פתוח, או שיש מדורה בתוך מקום סגור, אסור לפתוח חלון או דלת מול האש, שמא תיכנס משם רוח חזקה ותפיח אש בגחלים. וכאשר הרוח אינה מנשבת כלל, מותר לפתוח שם דלת או חלון (שו"ע או"ח רעז, ב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Similarly, one may not stoke coals, since this intensifies the fire (Kereitot 20a). Likewise, one may not open the door of a wood-fired oven because doing so allows air to enter the oven and fan the embers, thus increasing the fire (MB 259:21). If the oven door is already open, or there is a fire in an enclosed area (such as a fireplace), one may not open a window or door facing the fire, because a strong wind may enter and fan the flames. If there is no breeze, one may open the door or window (SA 277:2).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:2:6
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:2:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:2:6)

בשעה שנר שמן מונח על השולחן, צריך להשתדל שלא לנענע את השולחן בחזקה, שמא יגרמו לשמן להתקרב לנר והלהבה תגדל ונמצא מבעיר. אך בנר שעווה או בנר שמן שמונחת בו פתילה צפה, אין לחוש שמא נענוע השולחן יגרום להגברת האש (משנה ברורה רעז, יח).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
While an oil lamp is on a table, one must try to avoid shaking the table, because the oil may move closer to the wick and increase the flame, a violation of Hav’ara. However, if it is a wax candle on the table, or if the oil lamp has a floating wick, he does not need to worry that shaking the table will cause the flame to increase (MB 277:18).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:3:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:3:1)

**מבעיר ומכבה / גזירת חכמים שלא לקרוא לאור הנר**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Mav’ir and Mekhabeh / Reading by Candlelight**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:3:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:3:2)

גזרו חכמים שלא יקרא אדם בשבת לאור הנר, שמא תכהה הלהבה ויבוא להטות את הנר, כדי להזרים לפתילה יותר שמן, ויעבור על איסור תורה של מבעיר. ואמנם תקנו חכמים להדליק נר לכבוד שבת, אולם ייעודו של נר זה הוא לצורך הסעודה שאינה דורשת עיון רב, וכן כדי שיוכלו ללכת בבית בלא להיתקל ברהיטים. אבל אסרו חכמים לעשות לאור הנר דבר שדורש עיון רב, שמא מתוך שירצה לראות יותר טוב יטה את הנר. ואם ירצה ללמוד לאור הנר, יבקש מחבירו להשגיח עליו שלא יטה את הנר, או שילמד עם חבירו יחד, כדי שישגיחו זה על זה (שבת יא, א; שו"ע או"ח רעה, א-ג).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The Sages ordained that one may not read by the light of an oil lamp on Shabbat, lest the flame become dim and the reader absent-mindedly tip the lamp so that more oil reaches the wick, thus transgressing the Torah prohibition of Hav’ara. To be sure, the Sages also ordained the kindling of Shabbat lamps, but this serves a different purpose. Shabbat candles are meant to provide light for the meal, not for careful examination of texts, and to allow one to walk around in his home without bumping into furniture. In contrast, the Sages forbade doing things that require careful examination by lamplight, out of concern that in such a case one might end up tipping the lamp in order to see better. One who wishes to study by the light of an oil lamp should ask a friend to keep him company, to ensure that he will not tilt it. Alternatively, he may learn together with a friend so that they can look out for each other (Shabbat 11a; SA 275:1-3).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:3:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:3:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:3:3)

אם הנר מפראפין, כמו רוב הנרות שלנו, לדעת הרבה פוסקים, מותר גם ליחיד ללמוד לאורו, מפני שאין חשש שיטה את הנר, שכן ההטייה נועדה לקרב את השמן לפתילה, ובנר פראפין ממילא השעווה דבוקה וקרובה לאש. וכן אין חשש שמא יבוא להיטיב את הפתילה, כי נר פראפין דולק היטב ואין צורך לטפל בו אחר הדלקתו (משנה ברורה רעה, ד; כה"ח רעה, יא).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Many poskim maintain that a lone individual may read by the light of a wax or paraffin candle because there is no concern that he will tilt the candle. Unlike an oil lamp, where the point of tilting is to move oil up the wick to the flame, the wax in a candle is attached to the wick and already close to the flame, so tilting would serve no purpose. Similarly, there is no concern that one might come to adjust the wick, since candles burn well on their own, and there is no need to adjust them at all once they are lit (MB 275:4; Kaf Ha-ḥayim 275:11).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:3:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:3:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:3:4)

מותר ליחיד ללמוד לאור נורה חשמלית. וגם כאשר יש שם שני מתגים לשתי נורות, והדליק נורה אחת, מותר ללמוד לאורה. וגם כאשר אפשר לסובב את המתג ולהגביר את האור שבנורה, מותר ללמוד לאורה. כי טעם הגזירה היה שמא הנר ייחלש ויבוא להטות את הנר כדי להחזירו למצבו הקודם, אבל לא חששו שמא ידליק עוד נר או יוסיף עוד שמן בנר. וכיוון שאור הנורה החשמלית אינו נחלש, אין חוששים שמא יבוא להדליק עוד נורה או יגביר את אורה. ומכל מקום לכתחילה, טוב להניח במקרה כזה על מתג הנורה פתק שכתוב עליו 'שבת', כדי שלא יבוא בטעות להגביר את האור (שש"כ יג, לז; יחו"ד ו, כ).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
An individual may study by the light of an electric lamp, even if only one of two bulbs in the lamp is turned on, and even when the intensity of the light can be adjusted by means of a dimmer; the ordinance regarding oil lamps was because of concern that if the light grew dim, one might tilt the lamp to restore the light. There was no concern that one might light an additional lamp or add oil to an existing one. Since electric lights do not grow dim, we are not concerned that one might turn on an additional light or turn up an existing one. Nevertheless, le-khatḥila it is advisable to cover the dimmer knob with a note that says “Shabbat” so that no one will accidentally adjust the light (SSK 13:37; Yeḥaveh Da’at 6:20).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:4:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:4:1)

**מבעיר ומכבה / דינים הקשורים לנר שבת**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Mav’ir and Mekhabeh / Shabbat Candles**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:4:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:4:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:4:2)

בשעה שנר דולק בבית, יש להיזהר שלא לפתוח כנגדו חלון או דלת, באופן שהרוח תכבה אותו. וגם כאשר מנשבת בחוץ רוח חלשה שאין בכוחה לכבות את הנר, אסור לפתוח את החלון, שמא מיד עם פתיחת החלון תתחזק הרוח ותכבה את הנר, ונמצא שפתיחת החלון כיבתה את הנר. וכאשר הרוח אינה נושבת כלל, יש אוסרים לפתוח את החלון ויש מתירים. ובשעת הצורך, כגון שחם בחדר, אפשר לפתוח את החלון כדעת המקילים (משנה ברורה רעז, ג).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
While a candle is burning at home, one must be careful not to open a window or door facing it, as the wind may blow out the flame. Even if the wind outside is currently too weak to put out a candle, one still may not open a window, since it might happen that at the very moment when the window is opened, the wind will become stronger and blow out the candle. If this happens, it would mean that the act of opening the window blew out the candle. When there is no wind whatsoever, some permit opening the window, while others forbid it. In a case of necessity, such as when it is hot inside the room, one may follow the lenient position, and the window may be opened (MB 277:3).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:4:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:4:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:4:3)

מותר לפתוח חלון או דלת במקום שגם אם תנשב בחוץ רוח חזקה לא תוכל לכבות את הנר. כגון שהחלון או הדלת רחוקים מן הנר, או שהחלון נמצא בזווית שמעט רוח נכנסת דרכו. וגם כאשר הרוח עלולה לגרום ללהבה להתנועע מעלה ומטה ולצדדים, כל זמן שאין בכוחה לכבותו, מותר לפתוח את הדלת או החלון (שו"ע או"ח רעז, א; מנו"א ח"ג כו, 6).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
One may open a window or door if even a strong wind would be unable to extinguish the candle; for example, if the candle is at a great distance from the window or door, or if the window is at such an angle that very little wind comes through it. Even if the wind is likely to affect the flame and cause it to flicker, as long as it is not powerful enough to blow it out, one may open the door or window (SA 277:1; Menuḥat Ahava 3:26 n. 6).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:4:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:4:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:4:4)

הדליקו נרות לפני שבת מול חלון פתוח, ואח"כ החלה רוח לנשוב, מותר בשבת לסגור את החלון כדי להגן על הנר, מפני שבסגירת החלון אין עושים דבר לנר עצמו, אלא רק מונעים מהרוח לכבותו (רמ"א, או"ח רעז, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
If Shabbat candles were lit in front of an open window and then the wind started blowing, the window may be closed in order to protect the flame. By closing the window, one is not acting directly on the flame itself; one is merely preventing the wind from blowing it out (Rema 277:1).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:4:5
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:4:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:4:5)

וכן מותר לסגור דלת במקום שבוערת מדורה. ולמרות שהרוח הנכנסת מפיחה בגחלים ומלבה את האש, ובפועל לאחר שיסגור את הדלת האש תחלש מעט, אין בסגירת הדלת פעולת כיבוי, משום שהעצים ימשיכו לבעור כדרכם, וסגירת הדלת רק מונעת מרוח חדשה להמשיך ללבות את האש (שו"ע או"ח רעז, ב). אבל כאשר השלהבת בוערת על ידי גז או נפט, אסור להחליש את הזרמת הגז או הנפט, כי זו ממש פעולה של כיבוי, מפני שהיא פעולה בחומר הבעירה עצמו (שו"ע או"ח רסה, א).¹

footnotes:
¹ ביצה כב, א: "הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר, והמסתפק ממנו חייב משום מכבה". לדעת התוס' 'והמסתפק', טעם החיוב בנטילת שמן מפני שבעת נטילת השמן מיד הלהבה נחלשת. אבל אם ההשפעה של נתינת השמן או נטילתו היתה ניכרת רק אחר זמן, אין זה כיבוי אלא גרם כיבוי. אולם לדעת הרא"ש (ביצה ב, יז), גם כאשר נטילת השמן או נתינתו איננה משפיעה מיד, הואיל ועל ידי כך הנר ידלק יותר זמן או פחות זמן הרי זו הדלקה וכיבוי מהתורה. וגרמא הוא רק כאשר הפעולה נעשית בדבר אחר, כגון שממלא כדים במים שאח"כ כשהאש תגיע אליהם יתבקעו ויכבו אותה. אבל כאן הוא מוסיף או מפחית את זמן ההבערה בחומר הבעירה עצמו. לפי זה, כאשר מוסיפים נפט בתנור או שמן בנר, אם האש תתגבר מיד, לכל הדעות המוסיף עובר באיסור תורה. ואם האש לא תתגבר מיד אלא רק תוכל להמשיך לדלוק יותר זמן, לדעת הרא"ש הדבר אסור מהתורה, ולתוס' מדרבנן.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Similarly, one may close a door in a place where a fire is burning (such as a room with a fireplace), even if the wind coming in is blowing on the coals and fanning the flame, and closing the door will weaken the fire. Closing the door is not considered an act of extinguishing, since it merely prevents more wind from entering and feeding the flame (SA 277:2). In contrast, if the fire is fueled by gas or kerosene, one may not turn down the flow of the fuel. This truly qualifies as extinguishing, since one is acting directly on the fuel itself (SA 265:1).¹

footnotes:
¹ emBeitza 22a states: “One who adds oil to a lamp is liable on account of Mav’ir, and one who takes some away is liable on account of Mekhabeh.” According to Tosafot, the reason one is liable for removing oil is that when he does this, the flame is immediately weakened. In contrast, if adding or removing oil has an effect only after a while, this is considered grama; one is not extinguishing a flame but only causing a flame to be extinguished indirectly. However, according to Rosh (Beitza 2:17), even if adding or removing oil does not have an immediate impact, since ultimately it will cause the lamp to stay lit for a longer or shorter amount of time, it is considered Mav’ir and Mekhabeh by Torah law. In his opinion, grama only applies in a case where the action is not done directly to the item in question. An example of this would be filling pitchers with water that will burst when a fire reaches them, thereby releasing the water and extinguishing the fire. However, in our case, one is acting on the fuel itself, directly changing the amount of time the fire will stay lit. It follows that if one adds kerosene to an oven or oil to a lamp, and the strength of the fire immediately increases, all agree that he has transgressed a Torah prohibition. However, if the fire does not show the effect of his actions immediately, but will ultimately stay lit for longer, according to Rosh this is prohibited by Torah law, whereas according to Tosafot the prohibition is rabbinic.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:5:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:5:1)

**מבעיר ומכבה / מלאכת מכבה וביאור 'מלאכה שאינה צריכה לגופה'**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Mav’ir and Mekhabeh / The Melakha of Mekhabeh and the Meaning of Melakha She-eina Tzerikha Le-gufah**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:5:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:5:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:5:2)

מלאכת מכבה לצורך הכנת פחמים היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת. שכן במשכן הבעירו עצים ואח"כ כיבו אותם כדי שיהפכו לפחמים, שעל ידם הבעירו אש יציבה למשך זמן רב לצורך הכנת הצבעים שצבעו בהם את יריעות המשכן. כיוצא בזה, המכבה נר כדי להבהב את הפתילה על מנת שיוכלו אח"כ להדליק אותה ביתר קלות – עובר באיסור תורה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Extinguishing a fire in order to produce charcoal is one of the 39 melakhot prohibited on Shabbat. In the Mishkan they would turn wood into charcoal by setting fire to wood and then extinguishing it. They would then use this charcoal to build a steady and long-lasting fire for preparing the dyes used to color the curtains in the Mishkan. Similarly, if one extinguishes the flame of a candle so that its wick will light more easily later on, he transgresses a Torah prohibition.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:5:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:5:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:5:3)

השאלה מה דין מי שמכבה את האש שלא לצורך גוף הכיבוי, היינו שלא לשם עשיית גחלים או הבהוב הפתילה, אלא מפני שהוא חס על השמן או מפני שהאור מפריע לו. כלומר לא בשביל עצם הכיבוי אלא מפני שאינו רוצה שהנר ימשיך לדלוק. נחלקו בזה התנאים: לדעת רבי שמעון, הואיל וזו 'מלאכה שאינה צריכה לגופה', איסורה מדברי חכמים בלבד. ולדעת רבי יהודה, גם כאשר מגמתו אינה גוף המלאכה, כיוון שבפועל התכוון לכבות את הנר, הרי שעשה מלאכה ועבר על איסור תורה (שבת לא, ב; צג, ב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
What about one who extinguishes a fire not because he wants the charcoal, but because he wants to conserve fuel, or because the light produced by the flame is bothering him? In other words, he is not essentially interested in putting out the fire; he simply does not want the candle to keep burning. The Tanna’im disagree about this. According to R. Shimon, since this is a melakha she-eina tzerikha le-gufah (a melakha that is not needed for its own sake) it is only prohibited rabbinically. However, according to R. Yehuda, even if one’s objective is not the performance of the melakha itself, since he does in fact intend to extinguish the flame, he has performed a melakha and violated Torah law (Shabbat 31b and 93b).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:5:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:5:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:5:4)

למעשה, לדעת הרמב"ם (שבת א, ז) 'מלאכה שאינה צריכה לגופה' אסורה מהתורה, ולדעת רוב הראשונים, איסורה מדברי חכמים (רב האי גאון, ר"ח, מאור, רמב"ן ועוד. וכן בשו"ע או"ח שלד, כז; משנה ברורה שלד, פה). אלא שהואיל וההבדל בין 'מלאכה שאינה צריכה לגופה' ומלאכה רגילה הוא רק בכוונת עשייתה, 'מלאכה שאינה צריכה לגופה' נחשבת חמורה משאר איסורי חכמים (עי' לעיל ט, ו).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Practically speaking, Rambam maintains that a melakha she-eina tzerikha le-gufah is prohibited by Torah law (MT 1:7), while according to most Rishonim it is rabbinically prohibited (R. Hai Gaon, Rabbeinu Ḥananel, Ha-ma’or, Ramban, and others; see also SA 334:27 and MB ad loc. 85). Since the only difference between a melakha she-eina tzerikha le-gufah and a regular melakha is the intention behind it, performing a melakha she-eina tzerikha le-gufah is considered more severe than violating a standard rabbinic prohibition. (See above 9:6.)


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:6:1)

**מבעיר ומכבה / דין שריפה המכלה ממון**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Mav’ir and Mekhabeh / Fire that Causes Property Damage**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:6:2)

כשפורצת שריפה בשבת, השאלה הראשונה היא, האם נשקפת ממנה סכנת נפשות. אם נשקפת ממנה סכנת נפשות, מצווה לעשות הכל כדי לכבותה. אבל אם ברור שאין היא מסכנת נפשות, אפילו אם היא עומדת לשרוף רכוש רב, כגון שבית שלם עולה בלהבות, אסור לכבותה, שאין איבוד ממון דוחה שבת.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
If a fire breaks out on Shabbat, the first question that must be addressed is whether it presents a danger to human life. If it does, there is a mitzva to do whatever is necessary to extinguish it. However, if it is clear that there is no danger to human life, then even if the fire may cause extensive property damage, as is the case when an entire house goes up in flames, one may not put it out, because monetary loss does not override Shabbat.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:6:3)

ולא זו בלבד, אלא שאסרו חכמים להוציא חפצים מהבית הבוער לרחוב או לחצר משותפת. ואף שיש שם עירוב, חששו שמא מתוך שאדם בהול לרוקן את ביתו מחפציו, יבוא לכבות את השריפה או להוציא חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. ורק את המאכלים, הכלים והמלבושים הנצרכים לאותה שבת מותר להוציא (בתחום העירוב). ואם יש לו בבית כלי גדול, יכול להכניס לתוכו יותר מאכלים ממה שהוא צריך לאותה שבת, ולהוציא את הכל בפעם אחת. וכן לגבי הבגדים, אם הוא מוציאם בדרך לבישה, יכול להוציא מלבושים רבים, אף יותר ממה שהוא צריך לאותה שבת. ואיסור זה נאמר לגבי הוצאה לחצר משותפת, אבל לחצרו הפרטית שאינה צריכה עירוב, או לדירה אחרת שבאותו בניין במקום שעשו עירוב – מותר להציל את כל המאכלים והחפצים שאינם מוקצה (שו"ע או"ח שלד, יא; משנה ברורה שלד, כח).²

footnotes:
² לדברי הרמב"ם והסוברים כמותו שמלאכה שאינה צריכה לגופה אסורה מדאורייתא, ברור שאין אפשרות להתיר כיבוי שריפה לשם הצלת ממון, ולשיטתם מובן מדוע גזרו שלא להציל יותר ממה שהוא נצרך לשבת. אולם לדעת רוב הפוסקים, הסוברים שמלאכה שאינה צריכה לגופה אסורה מדברי חכמים, יש לשאול, הרי מצינו שהתירו חכמים את איסוריהם כדי למנוע הפסד גדול. למשל, התירו לדרוך על עשבים שעלו בצינור כדי למנוע הפסד (כתובות ס, א; שו"ע או"ח שלו, ט). ורבים סוברים שמדובר באיסור תורה של תיקון צינור, והתירו לעשותו בשינוי כדי למנוע הפסד (לוית חן קג). וכן הקילו להוציא חפצים יקרים בשינוי לרשות הרבים לצורך הצלת ממון (רמ"א, או"ח שא, לג). וכן יש מתירים לטלטל מוקצה לצורך הצלת ממון (שו"ע או"ח שלד, ב). ואם כן מדוע לא הקילו כאן לכבות שריפה לצורך הצלת כל ממונו.ויש לומר שמלאכה שאינה צריכה לגופה חמורה משאר איסורים דרבנן, וכ"כ הר"ן (סא, א, בדפי הרי"ף ד"ה 'ובמקום'), שהואיל והיא דומה לאיסור תורה, שאם היה צריך לגופה – אסורה מהתורה, חששו חכמים שמא לא ידעו להבחין בין מלאכה הצריכה לגופה לשאינה צריכה, ויבואו להקל גם במלאכות האסורות מהתורה, לפיכך אסרו לכבות את האש גם כאשר המלאכה אינה צריכה לגופה. כיוצא בזה כתבו בח"א מו, א, ובאו"ה רעח, סוד"ה 'מותר'. (כיוצא בזה מצינו בדין ביהש"מ כמבואר במשנה ברורה שמב, א). עוד יש לומר, שמפני שהשריפה היא אירוע שיוצר בהלה עצומה, והאדם חס על ממונו, יש חשש שיבוא לעשות מלאכות רבות, לא התירו חכמים את דבריהם, כדי למנוע חילול שבת. ורק התירו הצלה שנעשית במידה, שבאופן זה אין חשש שיגררו לעבור על שאר איסורים.בשש"כ פרק מא הערה ח' כתב שרשז"א תמה, מדוע לא נחוש למצבם הנפשי של בעל הבית ובני משפחתו, שיראו את ביתם ורכושם עולה בלהבות ואולי תיטרף דעתם, ולפעמים מרוב צער אדם יכול למות או להשתגע. וכתב בשש"כ פרק לב הערה פג, שיש סוברים שכדי למנוע טירוף דעת מתירים איסורי תורה. אכן להלכה נראה, שכאשר יש חשש ממשי שאחד מבני המשפחה עלול לאבד את שפיות דעתו, מותר לכבות את השריפה, אולם כשאין חשש, אף שמדובר בצער נורא, לא התירו לכבות את הדליקה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Furthermore, the Sages prohibited moving items from a burning house to the street or courtyard even when there is an eruv. Their concern was that people might be so panicked about saving their property that they may either put out the fire or carry objects from a private domain to a public domain, thereby violating the melakha of Hotza’ah. Only food, clothing, and receptacles/implements needed for that Shabbat may be removed from a burning home (assuming it is within the eruv). If there is a large receptacle in the home, one may fill it with food even if it is more than will be needed for that Shabbat, as long as it can be carried out of the home in one trip. The same principle applies to clothing: as long as one is wearing them as he leaves the house, he may save many items of clothing, even more than are necessary for that Shabbat. This prohibition only applies to moving things into a shared courtyard; but one may salvage any quantity of food and non-muktzeh objects into a private yard where an eruv is not required, or into another apartment in the same building where there is an eruv (SA 334:11, MB ad loc. 28).²

footnotes:
² According to Rambam and those who follow his approach, who maintain that performing a melakha she-eina tzerikha le-gufah is prohibited by Torah law, it is clear that there is no way to permit putting out a fire to save one’s possessions. It is also obvious why the Sages ordained that one may not save more than what is necessary for Shabbat. However, according to most poskim, who maintain that a melakha she-eina tzerikha le-gufah is only rabbinically prohibited, why does this rabbinic prohibition apply even in a case where following it would lead to a massive loss? After all, the Sages permitted stamping on the grass clogging up a pipe in order to prevent a loss (Ketubot 60a; SA 336:9). Even though many maintain that fixing the pipe would be prohibited by Torah law, the Sages permitted fixing it with a shinui to prevent a loss (Livyat Ḥen §103). Similarly, they were lenient in allowing one to carry valuable possessions into a public thoroughfare with a shinui to prevent their possible theft (Rema 301:33). Some even permit moving muktzeh objects in order to save possessions from fire or theft (SA 334:2). So why didn’t the Sages allow one to put out a fire in order to save all of his possessions?It would seem that the answer is that, as Ran writes (on Rif, 61a, s.v. “u-vimkom”), a melakha she-eina tzerikha le-gufah is more severe than other rabbinic prohibitions. Ran suggests that since performing a melakha she-eina tzerikha le-gufah looks the same as performing an act prohibited by Torah law, and only the intent differs, the Sages were concerned that people would be unable to distinguish between the two and would end up being lenient even with Torah prohibitions. Therefore, the Sages forbade putting out a fire even in the case of a melakha she-eina tzerikha le-gufah. A similar approach appears in Ḥayei Adam 46:1 and BHL §278 at the end of s.v. “mutar.” (A parallel idea appears in the laws of bein ha-shmashot, as explained in MB 342:1.) It also may be that because having a fire in one’s home can make one extremely distressed, one who is worried about his possessions might perform several melakhot in his distressed state. Because of this, the Sages felt a need to reinforce the observance of the melakhot and did not permit even rabbinic transgressions. They allowed rescuing possessions only under very limited circumstances, so as to eliminate the concern that it would cause people to transgress other prohibitions as well.R. Shlomo Zalman Auerbach, cited in SSK ch. 41 n. 8, wonders why we do not seem to be concerned about the emotional state of the homeowner and his family, who might lose their minds upon seeing their home and possessions going up in flames. In fact, it is possible for one to die or to go insane as a result of this kind of trauma. Elsewhere in SSK (ch. 32 n. 83), R. Auerbach points out that some allow the transgression of Torah prohibitions to protect one’s mental and emotional health. In practice it would seem that when there is a real possibility of a family member experiencing psychological trauma, the fire may be extinguished, but when there is no such concern, even if tremendous suffering is involved, one may not extinguish the fire.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:6:4)

כשם שלבעל הבית מותר להציל את הדברים הנצרכים לו לשבת, כך גם מותר לבעל הבית לומר לשכניו, בואו והצילו לעצמכם. וכל אחד מהם רשאי אז להציל לעצמו מזון לצורך שבת וללבוש כל מה שיוכל, ואחר השבת מנהג חסידות שיחזירו לבעל הבית את המוצרים והבגדים שהצילו (שו"ע או"ח שלד, ט; שש"כ מא, ג-יג).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Just as a homeowner may save items that he needs for Shabbat, he may also tell his neighbors that they can take whatever they need. Each neighbor can then take food for himself for Shabbat and put on as many items of clothing as he can. After Shabbat, the custom of the pious is to return the salvaged clothing and items to the original owner (SA 334:9; SSK 41:3-13).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:5
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:6:5)

נחלקו הפוסקים אם מותר להציל מדירה בוערת כסף וחפצים יקרי ערך שאינם לצורך השבת, ולמיקל יש על מה לסמוך. וכל זה בתנאי שאין עוברים על איסור תורה, שאם כדי להציל את הכסף צריך לטלטלו מרשות היחיד לרשות הרבים תוך ביצוע איסור תורה – אסור להציל. אבל מותר לטלטל את הכסף בשינוי, כיוון שהשינוי גורם שלא יהיה בזה איסור תורה (שו"ע או"ח שלד, ב; ט"ז, ועי' משנה ברורה ד' ה', שעה"צ ג, ובאו"ה 'ויש').

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The poskim disagree about whether one may salvage money and valuables that are not necessary for Shabbat from a burning building. One who is lenient has an opinion on which to rely. However, this is all on condition that he not transgress a Torah prohibition. If, in order to salvage his money, he would need to carry it from a private domain to a public domain, thus violating Torah law, he may not do so. However, he may carry the money out with a shinui, as this is only rabbinically prohibited (SA 334:2; Taz; see MB ad loc. 4-5, SHT ad loc. 3, and BHL s.v. “ve-yesh”).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:6
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:6:6)

מותר לדיירי הבתים הסמוכים לדליקה להציל את כל חפציהם, שהואיל והשריפה עוד לא נאחזה בביתם, אינם בהולים כל כך, ואין חשש שיבואו מתוך כך לכיבוי השריפה (שו"ע או"ח שלד, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Residents of neighboring buildings may remove everything they own from their homes. As long as the fire has not yet spread to their homes, we can assume that they are not so panicked, and so we are not worried that they will end up putting out the fire (SA 334:1).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:7
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:6:7)

למרות שליהודי אסור לכבות את השריפה, מותר לו לרמוז לגוי שיכבה את האש, כגון שיאמר: "כל המכבה אינו מפסיד". או שיקרא לגוי לבוא בדחיפות ויספר לו שפרצה שריפה ואסור ליהודים לכבות אותה, והגוי יבין מעצמו שרוצים שיכבה את האש ואולי אף ישלמו לו שכר עבור כך (שו"ע או"ח שלד, כו).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Although a Jew may not extinguish the fire, he may hint to a non-Jew to do so. For example, he may say: “Whoever extinguishes this fire will not lose out.” Or he could call to the non-Jew urgently and tell him that a fire has broken out and that it is forbidden for a Jew to put it out. The non-Jew will then figure out on his own that the Jew wants him to put out the fire, and perhaps will even pay him for doing so (SA 334:26).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:8
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:6:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:6:8)

וכן מותר לגרום לכיבוי השריפה, שמהתורה רק עשייה ישירה של מלאכה – אסורה, וחכמים אסרו גם לגרום לעשיית מלאכה, אך במקום הפסד התירו 'גרמא'. לפיכך, ארון שאחזה האש בצידו האחד, מותר לכסותו בסמרטוטים רטובים, כדי שהאש תכבה כשתגיע לשם. וכן מותר להניח על המקום שעדיין לא בוער שקיות מלאות מים, כדי שתתבקענה בשעה שהאש תגיע אליהן והמים שיישפכו יכבו את האש (שו"ע או"ח שלד, כב). וכן מותר לשפוך מים על הצד שאינו בוער, ובתנאי שישפוך את המים רחוק מהאש, באופן שהאש תתחיל להיכבות רק לאחר זמן (עי' שו"ע או"ח שלד, כד; שש"כ מא, טז).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Similarly, one may indirectly cause the fire to go out, since according to Torah law it is only acting directly that is forbidden. Normally the Sages forbid causing melakha to be done indirectly, but in a case of loss, grama is permitted. Therefore, if one side of a cabinet catches fire, one may cover the other side with wet rags so that the fire will go out when it reaches them. Similarly, one may place bags full of water on a spot where the fire has not yet reached, so that they will burst open and extinguish the fire when it reaches them (SA 334:22). One may also pour water on a spot that is not burning, as long as it is far enough away from the fire that the water will only reach the fire and begin extinguishing it after a while (See SA 334:24; SSK 41:16).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:7:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:7:1)

**מבעיר ומכבה / כיבוי אש במקום פיקוח נפש**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Mav’ir and Mekhabeh / Putting Out a Fire When There Is Danger to Human Life**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:7:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:7:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:7:2)

במקום שנשקפת מהאש סכנה לחיי אדם, מצווה על כל מי שיכול – להזדרז לכבותה, שפיקוח נפש דוחה שבת. ואפילו במקום שיש ספק סכנה, מצווה לכבות את האש. למשל, כשפורצת שריפה בבית מגורים גדול, אף שכפי הנראה כל דיירי הבית הספיקו להימלט משם, כל זמן שיש חשש שמא נשאר שם אדם, צריך לכבות את האש. וגם כאשר מירב הסיכויים שאם נותר שם אדם כבר נשרף למוות, הואיל ויש סיכוי מסוים שעוד אפשר להצילו, צריכים לעשות הכל כדי לכבות את הדליקה (שו"ע או"ח שכט, ג; להלן כז, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In a situation where human life might be endangered by a fire, it is a mitzva for anyone who can put it out to do so as soon as possible, since danger to human life overrides Shabbat. Even if the danger is uncertain, it is still a mitzva to put out the fire. For example, if a fire breaks out in a large building, even if it seems that all the residents managed to get out, one must put out the fire as long as there is a possibility that someone may still be inside. Even if the odds are that anyone left inside has already died, since there is still a chance that a rescue is possible, everything must be done to put out the fire (SA 329:3; below 27:1).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:7:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:7:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:7:3)

ויש לפעול ביעילות בכל הדרכים. מי שיכול – ינסה להציל אנשים מהאש, ומי שיכול – ינסה להשתלט על האש בכלים העומדים לרשותו, ובמקביל, אחרים ידאגו להתקשר למכבי אש. ואם אחד הרואים מסופק שמא עדיין לא התקשרו למכבי האש, אף שמסתבר לו שכבר התקשרו, ליתר בטחון גם הוא צריך להתקשר, שספק נפשות דוחה שבת. ובאותה שעה אין לשאול רב מה מותר לעשות, אלא צריך להזדרז ולהציל.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Everything necessary must be done as efficiently as possible on all fronts: Those able to rescue people from the fire should try to do so, and those able to extinguish or control the fire should try to do so with whatever means are at their disposal. At the same time, others should call the fire department. If an observer is uncertain whether the fire department has been called already, even if it seems likely that they have been, he too must call to make sure that they come, because the possibility of saving lives overrides Shabbat. At such a time one must not ask a rabbi what to do, but rather move as quickly as possible to help.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:7:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:7:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:7:4)

למעשה, נוהגים כיום להתייחס לכל שריפה גדולה שפורצת בבית מגורים כספק סכנה שצריכים לכבותה בשבת. לדוגמא, אם השריפה פרצה בבית קומות, הרי שיש חשש שמא תתפשט לדירות אחרות ולא יספיקו לפנות את דייריהן. וכשהשריפה גדולה, אין זמן לבדוק האם יש בדירות הנוספות תינוקות או חולים שאינם יכולים להתפנות בכוחות עצמם. בנוסף לכך, מחוברים לבתים בלוני גז העלולים להתפוצץ ולסכן אנשים הנמצאים מחוץ לבית. ובדרך כלל מתאספים סביב סקרנים העלולים להיפגע מן הפיצוץ, ופעמים שיקח יותר זמן להרחיקם מאשר לדאוג לכיבוי האש. ואם הבית הנשרף סמוך לבתי מגורים, יש סכנה שהאש תתפשט אליהם ותסכן את דייריהם. ולעיתים פורצת אש במחסנים שיש בהם חומרים כימיים ששריפתם עלולה לגרום להתפשטות גזים רעילים שיסכנו את תושבי הסביבה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In practice, nowadays we treat any large fire that breaks out in a residential building as a life-threatening one that must be extinguished even on Shabbat. For example, if a fire breaks out in an apartment building, there is a concern that it may spread to additional apartments and there may not be time to evacuate the residents. Besides, when there is a large fire there is no time to check if there are apartments with babies or disabled people who cannot make their way out on their own. Additionally, some homes contain explosive gas canisters that endanger people outside the building, especially considering that fires often attract large numbers of gawkers. Sometimes it takes longer to clear people out of the area than to put out the fire. If the fire is near other homes, it might spread and endanger those residents. Sometimes a fire breaks out in a storage area containing chemicals whose poisonous fumes may endanger area residents.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:7:5
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:7:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:7:5)

הורה הרב גורן, שאם מחבלים שונאי ישראל הבעירו אש שיש ממנה נזק לרכוש, מכבים אותה בשבת. ואף שמהאש שהבעירו לא נשקפת סכנת נפשות, יש לחשוש שאם לא יכבו אותה, תיווצר אצל המחבלים תחושה של הצלחה שתעודד אותם לבצע פיגועים נוספים שיסכנו נפשות (עפ"י שו"ע או"ח שכט, ו. כיום כל הארץ נחשבת כמקום ספר למלחמה זעירה, שבה משתמשים כיום אויבי ישראל, ועי' להלן כז, יב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
R. Shlomo Goren ruled that if anti-Israel terrorists start a fire that will damage property, it may be extinguished on Shabbat even if there is no danger to life, because if we do not put it out, the terrorists will feel they have succeeded and will be motivated to undertake similar attacks that could endanger lives (this is based on SA 329:6 and R. Goren’s expansion of the category of a “border town,” which may be defended against even property damage on Shabbat, to all cities in Israel, where low-grade conflict can break out; see below 27:12).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:8:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:8:1)

**מבעיר ומכבה / כיבוי למניעת נזקי גוף מרבים**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Mav’ir and Mekhabeh / Putting Out a Fire to Prevent People from Being Injured**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:8:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:8:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:8:2)

כפי שלמדנו (בהלכה ה), המכבה שריפה עובר על איסור מדברי חכמים לדעת רוב הפוסקים. שכן רק אם הוא מכבה את האש לצורך עשיית גחלים הכיבוי נעשה לצורך גופו, אך אם הוא מכבה כדי למנוע את נזקי השריפה, כיוון שאין לו עניין בעצם הכיבוי אלא העיקר אצלו שלא תהיה אש, אזי הכיבוי במקרה זה נחשב 'מלאכה שאינה צריכה לגופה'.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
As we have seen (section 5), one who puts out a fire only transgresses rabbinically, according to most poskim. Only one who extinguishes a fire in order to produce charcoal is doing so le-tzorekh gufo. When one puts out a fire in order to prevent damage from occurring, he is not interested in the act of extinguishing, but in creating a situation in which the fire is gone. Accordingly, this is considered a melakha she-eina tzerikha le-gufah.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:8:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:8:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:8:3)

אמנם לעניין הצלת ממון, העמידו חכמים את דבריהם ואסרו לכבות אש כדי להציל ממון, אבל כאשר נשקפת מהאש סכנת פציעה לרבים, התירו חכמים לכבות את האש. למשל, כאשר גחלת מונחת ברשות הרבים, במקום שרבים עלולים להינזק ממנה. אם אפשר לפנותה משם, למרות שהיא מוקצה, יפנו אותה. אך אם אי אפשר לפנותה, למרות שאין שם סכנת נפשות, התירו חכמים לכבותה, כדי למנוע נזק מרבים. אבל להזמין מכבי אש אסור, מפני שנסיעתם כרוכה בחילול שבת מהתורה, ואסור לעבור על איסור תורה כדי למנוע חשש פציעה שאין בה סכנת נפשות (שו"ע או"ח שלד, כז. ועי' להלן כז, טז).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Therefore, even though the Sages insisted that one may not put out a fire in order to salvage property, they permitted extinguishing a fire that has the potential to cause mass injury. For example, if there is a burning ember in a public domain, where many people are liable to be harmed by it, one may remove it even though it is muktzeh. If it is impossible to move it, the Sages permitted extinguishing it in order to prevent harm to the public, even though there is no danger to human life. However, in Israel, one may not call the fire department, because their travel involves Torah prohibitions, and one may not violate Torah law in order to prevent possible harm that does not involve potential loss of life. In the Diaspora, where firefighters are non-Jews, one may call the fire department, as this only involves the violation of a rabbinic prohibition (SA 334:27; see below 27:16).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:8:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:8:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:8:4)

לסיכום למדנו שבשלושה מצבים יש היתר לכבות אש או לגרום לכיבויה:

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
To summarize, we have discussed three situations in which one may put out a fire directly or indirectly:


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:8:5
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:8:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:8:5)

א) במקום פיקוח נפש מצווה לעשות הכל כדי להציל נפשות.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
1) In a situation of danger to human life, it is a mitzva to do everything possible to save lives.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:8:6
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:8:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:8:6)

ב) במקום שיש סכנת פציעה לרבים, מותר לכבות את האש, שלא העמידו חכמים את דבריהם במקום שיש סכנת פציעה לרבים, אבל אסור לעשות מלאכות שאסורות מהתורה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
2) In a situation where there is a danger of harm to the public, one may put out the fire (as the Sages did not apply rabbinic rules in such a case), but one still may not violate Torah prohibitions to do so.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 16:8:7
[Peninei Halakhah, Shabbat 16:8:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/16:8:7)

ג) במקום שיש הפסד ממון בלא סכנת פציעה, אסור לכבות את האש אך מותר לגרום לכיבויה ב'גרמא', היינו בדרך עקיפה. וכן מותר לבקש מגוי בדרך רמז לכבות את האש.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
3) In a situation where there is financial loss but no threat of physical harm to humans, one may not extinguish the fire. Nevertheless, one may do so via grama. One may also hint to a non-Jew to put out the fire.