## Peninei Halakhah, Shabbat Chapter 6

###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:1:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:1:1)

**הלכות קידוש / זכור ושמור**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Laws of Kiddush / Zakhor and Shamor**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:1:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:1:2)

כפי שלמדנו (לעיל א, ח), שתי מצוות יסודיות מעמידות את השבת, 'זכור' ו'שמור'. ב'שמור' נצטווינו להימנע מכל מלאכה, ועל ידי כך נוצר חלל פנוי בנפש, שאותו נצטווינו למלא בתוכן החיובי של מצוות 'זכור', שעניינה לזכור את קדושת השבת ולהתקשר אל יסודות האמונה. בכל ששת הימים אנו פועלים בעולם החיצוני ובשבת אנו שבים אל עולמנו הפנימי, אל הנשמה שלנו, וזוכרים שוב את יסודות האמונה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
As we have seen above (1:8), there are two crucial mitzvot that form the backbone of Shabbat: Zakhor and Shamor. Shamor instructs us to refrain from all labor. In this way we clear space in our soul, which we are commanded to fill with positive content. This positive content is included in Zakhor, which instructs us to remember the holiness of Shabbat and use it to connect with the foundations of our faith. For six days we are active in the outside world; on Shabbat we return to our inner world, to our soul, and remind ourselves once again of the fundamentals of faith.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:1:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:1:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:1:3)

היסוד הראשון שאנו זוכרים בקידוש הוא בריאת העולם, והשני יציאת מצרים. יש אנשים שמודים כי ה' ברא את העולם אך כופרים בכך שגם אחר הבריאה הקב"ה ממשיך להחיות את העולם, להשגיח עליו ולהנהיגו. ביציאת מצרים התגלתה השגחתו של ה' באופן המובהק ביותר, ונודע כי ה' מתגלה לעולם על ידי עם ישראל, וזו היא משמעותו של היסוד השני שאנו זוכרים בקידוש.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The first fundamental that we recall during kiddush is the creation of the world, and the second is the Exodus from Egypt. There are some who concede that God created the world but do not believe that even following creation, God remains responsible for the ongoing existence of the world, which He supervises and manages. At the time of the Exodus, God’s divine providence was very clearly revealed, in a way that made it clear that God reveals Himself to the world by way of the Jewish people. This is the significance of the second foundational belief that we mention in kiddush.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:1:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:1:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:1:4)

שני היסודות הללו מוזכרים בשני הנוסחים של מצוות השבת שבעשרת הדיברות. בפרשת יתרו המצווה היא 'זכור', ובה מודגש היסוד של בריאת העולם, שנאמר (שמות כ, ז; כ, י): "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ… כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ". ובנוסח המוזכר בפרשת ואתחנן המצווה היא 'שמור', ושם מוזכר היסוד של יציאת מצרים, שנאמר (דברים ה, יא; ה, יד): "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ… וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלוֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלוֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת". אכן יש קשר בין שמירת השבת ויציאת מצרים, בשתיהן מתגלה הנשמה האלוקית, ומתוך כך אנו יוצאים לחירות, משעבוד מצרים ומהשעבוד למלאכה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
These two foundational beliefs are mentioned in the Torah’s two versions of the Ten Commandments. In Shemot we are commanded to remember the creation of the world: “Commemorate the day of Shabbat to sanctify it…. For in six days the Lord made heaven and earth and sea, and all that is in them, and He rested on the seventh day. Therefore the Lord blessed Shabbat day and hallowed it” (Shemot 20:8, 11). However, the mitzva is formulated with the word “shamor” in Devarim, and there the Exodus from Egypt is mentioned: “Observe the day of Shabbat to sanctify it…for you were a slave in the land of Egypt, and the Lord your God freed you from there with a mighty hand and an outstretched arm; therefore the Lord your God has commanded you to keep the day of Shabbat” (Devarim 5:12, 15). In truth, there is a connection between Shabbat and the Exodus from Egypt, for they both reveal the divine soul, which brings about our freedom from enslavement – whether to Egypt or to work.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:1:5
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:1:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:1:5)

את תמציתה של מצוות 'זכור' אנו מקיימים בעת אמירת הקידוש על היין, ומתוך כך המצווה מתרחבת על כל יום השבת, שנאמר (שמות כ, ז): "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", שיהיה יום השבת כולו מקודש, לזכור בו את יסודות האמונה ולעסוק בתורה, ולעשות זאת מתוך עונג סעודות ושינה רגועה. ואף בימות החול מצווה לזכור את יום השבת ולקדשו, היינו לכבדו מכל הימים ולהתכונן לקראתו בהכנת המאכלים, רחיצת הגוף, כיבוס הבגדים וסידור הבית (עי' רמב"ן על שמות כ, ז; לעיל ב, א-ו).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
We fulfill the essence of Zakhor when we recite kiddush over wine, thereby sanctifying the whole day, as it is written: “Commemorate the day of Shabbat to sanctify it” (Shemot 20:8) – the entire day should be sanctified and set aside for reviewing foundational beliefs and studying Torah while eating pleasurable meals and sleeping soundly. Even during the week there is a mitzva to remember Shabbat and sanctify it, meaning it should be honored more than other days. One should prepare for it by making food, laundering, bathing, and cleaning one’s home (See Ramban, Shemot 20:7; above 2:1-6).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:1:6
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:1:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:1:6)

במצוות השבת חייבים גברים ונשים כאחד. ואף שהכלל הוא שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, ומצוות 'זכור' היא מצוות עשה שתלויה בזמן, למרות זאת, נשים חייבות במצווה, שכן 'זכור' ו'שמור' בדיבור אחד נאמרו, והרי הן כרוכות זו בזו, וכשם שנשים חייבות במצוות 'שמור', שהיא מצוות לא תעשה, כך הן חייבות במצוות 'זכור'.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Both men and women are obligated in the mitzvot of Shabbat. Although women are generally exempt from time-bound positive commandments, and Zakhor is such a mitzva, women are nevertheless obligated because Zakhor and Shamor were proclaimed together; they are intertwined. Just as women are obligated in the mitzvot derived from Shamor – the negative commandments, so too they are obligated in the mitzvot derived from Zakhor – the positive commandments.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:1:7
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:1:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:1:7)

לפיכך, חיובה של האשה שווה לחיובו של האיש, ויכולה אשה להוציא איש ידי מצוות קידוש. אבל קטן או קטנה שלא הגיעו לגיל מצוות, אינם יכולים להוציא גדולים, שהקטנים המסוגלים להבין את עניין השבת חייבים במצוות קידוש מדברי חכמים בלבד, ואילו הגדולים חייבים מהתורה (שו"ע או"ח רעא, ב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Therefore, men and women are equally obligated in Shabbat mitzvot, and a woman may recite kiddush for a man and exempt him from his obligation. But minors who have not yet reached bat or bar mitzva cannot exempt adults, because even children who are old enough to understand what Shabbat is about are still only obligated rabbinically in kiddush, whereas adults have a Torah obligation (SA 271:2).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:2:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:2:1)

**הלכות קידוש / כיצד מקיימים מצוות זכור**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Laws of Kiddush / Fulfilling the Mitzva of Zakhor**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:2:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:2:2)

מן התורה כל המזכיר בשבת את קדושתה שהיא זכר לבריאת העולם ויציאת מצרים, קיים את מצוות 'זכור'. אלא שרצו חכמים, שכל ישראל יקיימו את מצוות 'זכור' בנוסח מושלם ומדויק, לפיכך התקינו 'אנשי כנסת הגדולה' נוסח ברכה על קדושת השבת, וכדי שיאמרו את הקידוש בכבוד ועונג – תקנו לאומרו על כוס יין סמוך לסעודה. ויש אומרים שזו מצווה מהתורה להזכיר את קדושת השבת על מאכל או משקה שיש בו עונג ושמחה.¹ נהגו להוסיף ולומר לפני ברכת הקידוש את פסוקי 'ויכולו' (בראשית ב, א-ג; עי' לעיל ה, יב).

footnotes:
¹ פסחים קו, א: "תנו רבנן: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (שמות כ, ח), זוכרהו על היין". לרמב"ם (שבת כט, ו), ר"ת, סמ"ג, רשב"א ורובם המכריע של הפוסקים, המצווה לקדש על היין מדרבנן, והפסוק הובא כאסמכתא. ולרש"י ור"ן (על הרי"ף שבת י, א), המצווה לקדש על היין או על הפת מהתורה, שכך כוונת התורה, לזכור את השבת על דבר שקשור לשבת שנצטווינו לקדשה במאכל ומשתה. ולדעת הראב"ן המצווה היא דווקא על היין.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
One fulfills the Torah obligation of Zakhor by invoking the sanctity of Shabbat and specifying that it commemorates the creation of the world and the Exodus from Egypt. However, the Sages wished for everyone to fulfill this mitzva using a precise and perfect text, so the Men of the Great Assembly formulated a berakha that declares the sanctity of Shabbat. To ensure that kiddush would be both dignified and pleasurable, they mandated that it be recited over a cup of wine prior to a meal. Some maintain that the Torah requires that kiddush be recited over enjoyable food or drink.¹ It is customary to recite the additional verses of Va-yekhulu (Bereishit 2:1-3) before kiddush (see above 5:12).

footnotes:
¹ “Our Rabbis taught: ‘Commemorate the day of Shabbat to sanctify it’ (Shemot 20:8) means one should commemorate it over wine” (Pesaḥim 106a). According to Rambam (MT 29:6), Rabbeinu Tam, Smag, Rashba, and the vast majority of poskim, the mitzva to make kiddush over wine is rabbinic, and the verse is merely a support. However, according to Rashi and the Ran (commenting on Rif, Shabbat 10a), the mitzva to make kiddush over wine or bread is of Torah origin. The intent of the Torah is that one should remember Shabbat by means of something connected to Shabbat, which we are commanded to sanctify with food and drink. Raavan maintains that the Torah commandment is specifically wine.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:2:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:2:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:2:3)

לדעת הרבה פוסקים, בנוסף למצווה להזכיר את השבת בכניסתה, מצוות 'זכור' מחייבת גם לזכור את השבת ביציאתה. בכניסתה המצווה להזכיר את קדושתה ומהותה, וביציאתה המצווה לעמוד על ההבדל שבין קדושת השבת לימי החול. לפיכך, גם ההבדלה שאנו אומרים בצאת השבת, לדעת הרבה פוסקים, היא מצווה מהתורה. אלא שכמו בקידוש, מהתורה אפשר לצאת בדיבור, וחכמים תקנו לומר את ההבדלה על כוס יין (רמב"ם, משנה ברורה רצו, א, ועי' להלן ח, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Many poskim maintain that Zakhor obligates us to mark the end of Shabbat as well as its beginning. With the onset of Shabbat, there is a mitzva to invoke its sanctity and essence, while when it ends there is a mitzva to identify the difference between the sacred Shabbat and the mundane weekdays. Therefore, according to many poskim, havdala, recited at the end of Shabbat, is a Torah obligation. Like kiddush, this Torah obligation can be fulfilled with words alone, while the Sages ordained that it be said over a cup of wine (Rambam; MB 296:1; see below 8:1).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:2:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:2:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:2:4)

הוסיפו חכמים ותקנו לומר קידוש ביום, כדי לכבד בו את יום השבת ולייחדו משאר הימים, שעל ידי שפותחים את הסעודה בקידוש, ניכר שזו סעודה חשובה ומיוחדת ונזכרים בקדושת השבת. וכיוון שאין מקיימים בו את מצוות 'זכור', לא תקנו לו חכמים ברכה מיוחדת לכבוד השבת, אלא מברכים על כוס יין "בורא פרי הגפן", ונוהגים לומר לפני הברכה פסוקים מעניין השבת. קידוש זה נקרא 'קידושא רבה' (קידוש גדול) בלשון סגי נהור, שכן קידוש הלילה הוא החשוב (משנה ברורה רפט, ג).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The Sages mandated that kiddush be recited on Shabbat day as well, to honor the day and differentiate it from weekdays. By beginning the meal with kiddush, we make it clear that this is a special and important meal; thus we are reminded of the sanctity of Shabbat. However, since this is not the primary fulfillment of Zakhor, the Sages did not formulate a special berakha in honor of Shabbat. Rather the berakha on wine (Ha-gafen) is recited over a cup of wine. The custom is to say a few Shabbat-related verses beforehand. This kiddush is referred to as “Kidusha Raba” (“The Great Kiddush”), which is a type of euphemism, as in fact it is the Friday night kiddush that is the important one (MB 289:3).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:2:5
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:2:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:2:5)

אף שסעודת היום חשובה מסעודת הלילה (כמבואר להלן ז, ד), מכל מקום את מצוות 'זכור' אנו מקיימים בקידוש הלילה, משום שמצווה לזכור את השבת סמוך לכניסתה, ולכן אחר שסיים אדם את תפילתו יזדרז לקיים את מצוות הקידוש (שו"ע או"ח רעא, א; ג). מי שלא קידש בליל שבת, לא הפסיד את המצווה, ויקדש ביום לפני סעודת שחרית, ויאמר את ברכת הקידוש של הלילה בלא פסוקי 'ויכולו' הקשורים לליל שבת (שו"ע ורמ"א, או"ח רעא, ח). אם גם לפני סעודת שחרית לא קידש, כל זמן שלא שקעה החמה, עדיין מצווה עליו לקדש, ויקפיד לאכול אחר הקידוש (כמבואר להלן הלכה י).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Even though the meal eaten on Shabbat day is considered more important than the nighttime meal (as explained below, 7:4), the mitzva of Zakhor is nevertheless fulfilled though the kiddush at night, because the mitzva is to mark Shabbat as it begins. Thus, after one finishes praying, he should hasten to make kiddush (SA 271:1, 3). One who was unable to make kiddush Friday night has not lost out on the mitzva. Rather, he should make kiddush in the morning before eating his first meal. He should recite the Friday night kiddush but leave out the verses of Va-yekhulu, since they are specifically connected to the evening (SA and Rema 271:8). If he did not make kiddush before his meal in the morning, there is still a mitzva to make kiddush as long as the sun has not set. He should make sure to eat afterward (as will be explained below, section 10).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:2:6
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:2:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:2:6)

כיוון שמן התורה יוצאים בהזכרת השבת בדיבור, יש אומרים שבברכה האמצעית שבתפילת ערבית של שבת כבר מקיימים את מצוות 'זכור' מן התורה (מ"א). אולם היו שפקפקו בזה משתי סיבות: האחת, שאין רגילים לכוון בתפילה לצאת ידי מצוות 'זכור', ולהלכה נפסק שמצוות צריכות כוונה (שו"ע או"ח ס, ד). השנייה, שיתכן שצריך להזכיר בקידוש שהשבת היא זכר ליציאת מצרים, ואילו בתפילת שבת אין מזכירים את יציאת מצרים יחד עם קדושת השבת. לכן בפועל גם את המצווה מן התורה אנו מקיימים כדברי חכמים בקידוש על היין (משנה ברורה רעא, ב, ובאו"ה שם), בנוסף לכך, כבר למדנו שיש סוברים, שמהתורה צריך לומר את הקידוש על היין (הערה 1).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Since according to Torah law one can verbally fulfill the obligation of Zakhor, some maintain that with the recitation of the middle berakha of the Amida at Ma’ariv (which invokes Shabbat), one has already fulfilled this obligation (MA). However, others question this, for two reasons. First, people do not generally intend to fulfill the mitzva of Zakhor with this prayer, and we maintain that mitzvot require intent (SA 60:4). Second, it is possible that one must mention in kiddush that Shabbat is a commemoration of the Egyptian Exodus. In the Amida, the Exodus is not juxtaposed with the sanctity of Shabbat. Therefore, in practice, we fulfill the Torah commandment in accordance with the Sages’ directives by making kiddush over wine (MB 271:2; BHL ad loc.). Furthermore, we have already seen that some authorities maintain that fulfilling the Torah obligation requires wine (see n. 1).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:3:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:3:1)

**הלכות קידוש / קידוש על היין**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Laws of Kiddush / Kiddush over Wine**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:3:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:3:2)

תקנו חכמים לומר את הקידוש על היין, מפני שהוא המשקה החשוב ביותר, שהוא גם מזין וגם משמח. וכן מצינו בכמה מצוות שיש בהן שמחה, שתקנו חכמים לומר ברכה על כוס יין, כמו ברכת האירוסין, שבע ברכות הנישואין וברכה שאחר ברית המילה. מעמדו המיוחד של היין בא לידי ביטוי בכך שתקנו לו ברכה מיוחדת, שעל כל המשקים מברכים בתחילה 'שהכל' ולבסוף 'בורא נפשות', ואילו על היין מברכים בתחילה 'בורא פרי הגפן' ולבסוף ברכה אחת 'מעין שלוש'. הלכה נוספת שמבטאת את מעמדו של היין, שלמרות שברכתו שונה מברכת שאר המשקים, בברכת היין נפטרים כל שאר המשקים.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The Sages instituted the recitation of kiddush over wine because it is the most dignified beverage, as it provides both nourishment and good cheer. They similarly instituted that a berakha be recited over a cup of wine at other joyful mitzvot, such as betrothal, weddings (when seven blessings – Sheva Berakhot – are recited), and brit mila. The special status of wine is also expressed in the fact that a special berakha was instituted for it. Before drinking most beverages, we recite the general berakha of She-hakol, and after finishing the drink we recite the short berakha aḥarona, Borei Nefashot. When it comes to wine, however, we recite Ha-gafen before drinking and Al Ha-gefen afterward. Another law gives expression to the special status of wine. Although its berakha is different from that of other drinks, reciting Ha-gafen over wine exempts the person drinking from making berakhot over any other drinks.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:3:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:3:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:3:3)

לכתחילה, כדי להדר במצווה, יש לקדש על יין משובח שטעמו חביב על המקדש. מי שאין לו יין, בלילה יקדש על הפת, וביום יקדש על משקה אלכוהולי כבירה לבנה או וודקה. ואם גם משקה כזה אין לו, יקדש על הפת.²

footnotes:
² נחלקו הפוסקים אם אפשר לקדש על 'חמר מדינה', היינו משקה חשוב שיש בו אלכוהול כשֵׁכָר (ועי' להלן ח, ד). לדעת ר"י, כשאין יין אפשר לקדש עליו, ולדעת הרמב"ם, אין לקדש עליו. וכן נחלקו לגבי פת, לרוב הפוסקים כאשר אין יין אפשר לקדש על הפת, הואיל והיא קשורה למצוות השבת, שעליה מקיימים את מצוות הסעודה. אבל לדעת רבנו תם, גם כשאין יין אין לקדש על פת. למעשה נפסק בשולחן ערוך (רעב, ט, עפ"י הרא"ש), שמי שאין לו יין, בליל שבת מוטב שיקדש על הפת כדעת רוה"פ. אבל בשבת בבוקר, עדיף לקדש על שֵׁכָר, שהואיל ואין ברכה מיוחדת בקידוש היום, אם יקדש על פת לא יהיה ניכר שיש כאן קידוש, שבכל יום הוא אוכל פת, ולכן מוטב שיקדש על שֵׁכָר, ואח"כ יבצע על הפת. באשכנז, שהיין היה יקר מאוד, נהגו רבים להקל ולקדש על שֵׁכָר בקידוש היום, ורק בקידוש הלילה שיסודו מהתורה, דקדקו לקדש על יין (משנה ברורה רעב, כט). אבל כיום, שהיין מצוי, צריך לקדש על יין בליל שבת וביום שבת. המקדש על פת, צריך לאכול בנוסף ל'כזית' לשם קידוש 'כזית' לשם סעודה (שש"כ נד, כא)

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Ideally, in order to glorify the mitzva, kiddush should be made over a fine wine, one the person making kiddush really enjoys. If wine is unavailable, one should make kiddush over bread on Friday night and over an alcoholic beverage such as beer or vodka on Shabbat day. If no such drink is available, he may make kiddush over bread during the day as well.²

footnotes:
² The poskim disagree about whether one may make kiddush over ḥamar medinaḤamar medina, the “wine of the country,” is a respectable alcoholic beverage like liquor (see 8:4 below). According to Ri, when wine is unavailable one may make kiddush on ḥamar medina, while according to Rambam one should not. Similarly, there is a disagreement about using bread. Most poskim maintain that in the absence of wine one may make kiddush over bread, since, as the backbone of the meal, it is connected to the mitzvot of Shabbat. However, according to Rabbeinu Tam, even if there is no wine, one may not make kiddush over bread. The ruling of SA 272:9 (based on Rosh) is that one who has no wine should make kiddush on Friday night over bread, following the majority of poskim. However, on Shabbat morning, it is preferable to make kiddush over beer. Since there is no special berakha for the daytime kiddush, if one makes kiddush over bread it will not be clear that he is making kiddush at all, since he may well eat bread every day. Therefore it is better to use beer, and to recite “ha-motzi” over the bread afterward. In Europe, where wine was very expensive, many were lenient and made kiddush by day over beer. Only for the Torah-based kiddush of Friday night did they insist upon using wine (MB 272:29). Nowadays, however, when wine is readily available, one must make kiddush on wine both by night and by day. If one does make kiddush over bread, he must eat one olive’s bulk (kezayit) as part of kiddush and another kezayit as part of the meal (SSK 54:21).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:3:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:3:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:3:4)

באמירת הקידוש על היין יש משמעות עמוקה. בדרך כלל הקדושה מתגלה בעולם הרוח, בכובד ראש ורצינות. ואילו בעולם החומר, בולטים יותר היצרים הרעים, התאווה, הגאווה והליצנות. ולכן פעמים רבות נוטים אנשי הרוח שמבין אומות העולם, להתרחק מהשמחה והצהלה העלולות לגרור את האדם לתאוות גשמיות מגונות. לא כן בישראל, שאנו מקדשים את השבת על היין, לבטא בזה שקדושת השבת מתגלה בעולם הרוח ובעולם החומר כאחד; והשמחה והצהלה, כשהן מכוונות כראוי, יכולות להיות שותפות ממש לגילוי הקדושה בעולם. וזה עניינה של השבת, לגלות את הקדושה בלימוד התורה ובסעודות שבת, בתפילה ובקידוש על היין. וזהו שאמרו חכמים (פרקי דרבי אליעזר יט): "כל המברך ומקדש על היין בלילי שבתות מאריכים לו ימיו בעולם הזה ולעולם הבא".

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The recitation of kiddush over wine has profound significance. Generally, holiness comes to expression in the spiritual world in a somber and serious fashion, while in the material world, the evil inclinations toward lust, arrogance, and mockery are more evident. Therefore, gentile spiritual leaders often distance themselves from joy and jubilation, as they are likely to entice one toward despicable physical desires. This is not the case for Jews. We sanctify Shabbat with wine to express the holiness of Shabbat, which reveals itself in both the spiritual and material worlds. Joy and jubilation, when properly directed, can be our true partners in revealing holiness in the world. This is the point of Shabbat – to reveal holiness through Torah study as well as festive meals, through prayer as well as kiddush over wine. This accords with the statement of the Sages: “One who recites kiddush over wine on Friday night is granted long life in this world and in the World to Come” (Pirkei De-Rabbi Eliezer 19).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:4:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:4:1)

**הלכות קידוש / היינות הכשרים לקידוש**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Laws of Kiddush / Acceptable Kiddush Wines**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:4:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:4:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:4:2)

דיני היין נלמדים מדין היין שהיו מנסכים על גבי המזבח בזמן שבית המקדש היה קיים, וכל יין שפסול לניסוך מפני שיש בו גנאי, גם לקידוש הוא פסול. למשל, יין שהיה מגולה במשך כמה שעות, כגון שהיה בכוס שאינה מכוסה או בבקבוק פתוח – נפסל לקידוש. וכן יין שריחו רע – פסול לקידוש (שו"ע או"ח רעב, א; משנה ברורה רעב, ג).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The laws of acceptable kiddush wines are derived from the laws governing which wines could be used on the altar in Temple times. Any wine that was deemed unacceptable because of its repulsiveness is also pasul (ritually unfit) for kiddush. For example, wine that was left exposed for several hours in a cup or an open bottle may not be used for kiddush. Similarly, wine that smells bad is unacceptable (SA 272:1; MB ad loc. 3).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:4:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:4:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:4:3)

אבל יינות הכשרים בדיעבד לניסוך על גבי המזבח, כשרים לכתחילה לקידוש. למשל, יין מתוק מאוד שנעשה מענבים שהומתקו מדי בחום השמש, כיוון שהוא כשר בדיעבד למזבח, הרי הוא כשר לכתחילה לקידוש. וכן מיץ ענבים, כיוון שבדיעבד אם ניסכו בו יצאו, אפשר לקדש עליו. אמנם נכון לקדש על יין משובח שיש בו אלכוהול והוא משמח, שכן עיקר תקנת חכמים לקדש על יין המשמח דווקא (שו"ע או"ח רעב, ב; משנה ברורה רעב, ה).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
However, wines acceptable only be-di’avad for use on the altar are acceptable for kiddush even le-khatḥila. For example, a very sweet wine, made from overripe grapes overexposed to sunlight, is acceptable on the altar be-di’avad but acceptable for kiddush even le-khatḥila. Similarly, using grape juice on the altar was deemed acceptable be-di’avad but may be used for kiddush le-khatḥila. Nevertheless, it is most preferable to make kiddush on good alcoholic wine that makes one glad (SA 272:2; MB ad loc. 5).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:4:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:4:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:4:4)

יש יינות שנפסלו לניסוך מפני שעירבו בהם דברים אחרים, אבל לקידוש הם כשרים. למשל, יין שעירבו בו מים פסול למזבח, ולקידוש להיפך, טוב למזוג אותו במעט מים, כדי להטעימו ולהכהות את חריפותו. אמנם את היינות שלנו אין צורך למזוג, מפני שאינם חזקים (שו"ע ורמ"א, או"ח רעב, ה).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Some wines have been rendered unfit for the altar because they have been mixed with other liquids, but are still acceptable for kiddush. For example, wine mixed with water is pasul for the altar, but not for kiddush. On the contrary, it is good to dilute the wine a bit to make it tastier, and to dull its strength. Nowadays, however, wines do not need to be watered down, because they are not strong to begin with (SA and Rema 272:5).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:4:5
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:4:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:4:5)

אם עירבו ביין מים, יש אומרים שאם הרוב הוא מים, אין דינו כיין ואין מברכים עליו 'הגפן' והוא פסול לקידוש. ויש מקילים בזה כל עוד טעמו כיין. ביינות המוכשרים על ידי הרבנות, מקפידים שהיין יהיה רוב, והרי הם כשרים לכל הדעות.³

footnotes:
³ . על היין שבזמן התלמוד נחלקו בכמה מים ימזגוהו ועדיין יחשב יין (ב"ב צו, ב). י"א שאם היין 25% מהתערובת דינו כיין, וכ"כ בכה"ח רד, לא, בשיטת השו"ע או"ח. ולרמ"א, או"ח רד, ה, אם היין יותר מאחד חלקי שבע של התערובת דינו כיין. אבל כתב השו"ע או"ח שהיינות שלנו אינם חזקים כל כך, ולכן דינם שונה. והפמ"ג ועוד אחרונים ביארו שרק כאשר הרוב יין דינו כיין, וכן מנהג ספרדים ורבים מהאשכנזים. ויש פוסקים, שכל זמן שהטעם הוא של יין, ויותר משביעית מהתערובת יין, דינו כיין, וכן נהג בד"ץ העדה החרדית (פס"ת רד, ח). ויצאו כנגדו כמה מגדולי הפוסקים (שו"ת חזון עובדיה ו, ב). והרבנות הראשית נהגה להכשיר כיין רק כאשר רובו יין.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Some maintain that if wine is so watered down that there is more water than wine, it is not considered wine, the berakha recited over it is not Ha-gafen, and it is unacceptable for kiddush. Others are more lenient and permit its use as long as it still tastes like wine. Local Israeli rabbinates make sure to only certify wines in which wine content is the majority, thus satisfying all opinions.³

footnotes:
³ . There is a dispute in the Gemara about the degree to which wine could be watered down and still retain its classification as wine. Some maintain that if the wine is one quarter of the mixture, it is still considered wine. This is how Kaf Ha-ḥayim 204:31 understands SA. According to Rema, as long as the wine is more than one seventh of the mixture, it is considered wine (204:5). However, SA points out that our wines are not as strong as their wines, and thus the applicable proportions are different. Pri Megadim and other Aḥaronim explained that only if the majority of the liquid is wine is it considered wine. Sephardim and many Ashkenazim follow this opinion. Other poskim maintain that as long as the liquid tastes like wine and is more than one seventh wine, it is deemed to be wine. This was the ruling followed by the Badatz of the Eda Ḥaredit (Piskei Teshuvot 204:8), which was opposed by several leading poskim (Ḥazon Ovadia 6:2). Thus, the Israeli Chief Rabbinate gives supervision to a wine only when the majority of the liquid is wine.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:4:6
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:4:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:4:6)

יין מבושל או יין שהוסיפו בו סוכר או דבש פסול לניסוך היין, מפני שהשתנה מצורתו הראשונה. ויש אומרים שכשם שיינות אלו פסולים לניסוך כך הם פסולים לקידוש (רמב"ם). אבל דעת רוב הפוסקים שיינות אלו כשרים לקידוש, מפני שהבישול או הוספת הסוכר נועדו להשביחם. וכן נוהגים למעשה, לצאת ידי חובה ביינות מבושלים וביינות שהוסיפו בהם סוכר כדוגמת קונדיטון. ואפילו מי שיש לו יין טבעי, אם המבושל עם תוספת סוכר טעים לו יותר, עדיף שיקדש על הטעים (שו"ע ורמ"א, או"ח רעב, ח). בהרבה יינות מתוקים מובחרים, אין מוסיפים סוכר, ומתיקותם נובעת מענביהם, ולכל הדעות יוצאים בהם ידי חובת קידוש.⁴

footnotes:
⁴ דעת הרמב"ם, הלכות שבת כט, יד, שיין מבושל או שעירבו בו סוכר וכדומה פסול לקידוש. וכן דעת כמה גאונים. אבל תוס', רא"ש, ר"ן, רמב"ן ורשב"א סוברים שהוא כשר, ולכך נוטה דעת השו"ע או"ח. וכתבו הרמ"א, או"ח והמשנה ברורה רעב, כג, שאם היין המבושל או זה שהוסיפו בו סוכר או דבש יותר טעים – עדיף לקדש עליו. ויש שחוששים לדעת המחמירים ומעדיפים לקדש על יין שאינו מבושל ושאין מעורב בו סוכר (קצוש"ע עז, ו; כה"ח רעב, מד).רוב היינות כיום מפוסטרים, היינו מבושלים בחום של 80-85 מעלות, כדי לטהרם מחיידקים. ויש ספק אם הפיסטור נחשב בישול לשני דינים: א) אם כשר גם לאוסרים קידוש ביין מבושל, ב) אם נגע בו גוי עובד ע"ז, שאם הוא מבושל אינו נאסר, שאין איסור יין נסך ביין מבושל. באג"מ יו"ד ג, לא, כתב, שהוא נחשב מבושל. וכ"כ בילקוט יוסף רעב, י. ולמנחת שלמה א, כה, רק אם נשתנה טעמו או ריחו או מראהו בבישול, נשתנה דינו, והפיסטור שנועד להמית חיידקים אינו נחשב כבישול. להלכה, לכתחילה אפשר לקדש על יין מפוסטר. ולגבי מגע גוי, אפשר בדיעבד להקל, מפני שאיסור יין שנגע בו גוי מדרבנן, וספק דרבנן לקולא. וק"ו שכך הדין כאשר מדובר ביהודי שמחלל שבת. ואם הוא עושה קידוש, רבים מהמחמירים יסכימו להקל אפילו ביין לא מפוסטר (עי' לעיל א, טו).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Wine that was cooked (“mevushal”) or had sugar or honey added to it was rendered unacceptable for Temple libations because it had been altered from its original form. Some maintain that just as these wines were unacceptable for libations, so too they are unacceptable for kiddush (Rambam). But the majority of poskim maintain that these wines are acceptable for kiddush because cooking them or adding sugar to them is meant to improve them, and this is the accepted practice. Even if one has unadulterated wine but prefers the taste of the cooked or sweetened wine, it is preferable to make kiddush over the wine he prefers (SA and Rema 272:8). Many choice sweet wines have no sugar added, but rather are sweet because of the type of grape used to make them. Everyone agrees that these wines are acceptable for kiddush use.⁴

footnotes:
⁴ According to Rambam (MT 29:14), wine that has been cooked or has had sugar or the like added to it is unfit for kiddush use. This is also the opinion of a number of the Ge’onim. But Tosafot, Rosh, Ran, Ramban, and Rashba maintain that it may be used, and SA also inclines this way. Rema and MB 272:23 state that if the cooked or sweetened wine is tastier, it is preferable to make kiddush over it. Some take the more stringent opinion into account and therefore prefer to make kiddush over wine that has not been cooked or sweetened (Kitzur SA 77:6; Kaf Ha-ḥayim 272:44).Nowadays most wines are pasteurized, meaning they are cooked at low temperatures (80-85º C, 176-185º F) in order to get rid of bacteria. It is unclear whether pasteurization is considered cooking or not, with ramifications for two issues: 1) May one use it for kiddush even according to those who prohibit mevushal wine? 2) If an idol-worshiping non-Jew touches this wine, what is its status? If it is considered mevushal, then this touch would not prohibit it, since the prohibition of yein nesekh (wine touched by an idol-worshiping non-Jew) does not apply to mevushal wine. Igrot Moshe YD 3:31 states that such wine is considered mevushal (as does Yalkut Yosef 272:10). However, Minḥat Shlomo 1:25 states that it is considered mevushal only if its taste, smell, or appearance undergoes a change; rather, pasteurization to eliminate bacteria does not give the wine the status of mevushal. In practice, one may make kiddush over pasteurized wine even le-khatḥila. In terms of the touch of a non-Jew, be-di’avad one may be lenient, because the prohibition of drinking wine touched by a non-Jew is rabbinic, and in a case of an uncertainty regarding a rabbinic law one may be lenient. One may certainly be lenient in the case of wine touched by a Shabbat-desecrating Jew. Moreover, if such a Jew regularly makes kiddush, many of those who are stringent accede to the lenient opinion, even if the wine has not been pasteurized (see above 1:14).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:4:7
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:4:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:4:7)

יש אומרים שהיין צריך להיות אדום, ואם הוא לבן – פסול לקידוש (רמב"ן), ודעת רוב הפוסקים, שאפשר לקדש על יין לבן, וכן נפסק בשו"ע או"ח (רעב, ד). היו לפניו שני יינות, אדום שאינו טעים כל כך, ולבן משובח, הרוצה לצאת ידי כולם, יערב את הלבן במעט אדום וכך יהיה לו יין טעים ואדום (עדיף למזוג את היין הלבן לתוך האדום, כמבואר להלן יב, י).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Some maintain that only red wine is acceptable for kiddush use, while white wine is unfit (Ramban). However, most poskim maintain that white wine may be used, and this is the position of Shulḥan Arukh (272:4). If one has two wines available to him – an inferior red and a superior white – and he wishes to conform to all the positions, he should mix the white wine with a little of the red, which will leave him with tasty red wine (it is preferable to pour the white wine into the red, as explained below, 12:10).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:5:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:5:1)

**הלכות קידוש / שיעור היין בכוס של ברכה**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Laws of Kiddush / The Required Amount of Wine**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:5:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:5:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:5:2)

כדי לקיים את מצוות הקידוש צריך שיהיה ביין שיעור שיש בו חשיבות, כדי שיהיה לברכה על מה לחול. שיעור זה הוא לכל הפחות כנפח של ביצה ומחצה (רביעית הלוג), וזה השיעור שצריך להיות בכל 'כוס של ברכה'. ואם היה פחות משיעור זה – לא קיימו את המצווה (שבת עו, ב, פסחים קז, א, קח, ב; מ"א רעא, לב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In order to fulfill the mitzva of kiddush there must be enough wine in the cup to be considered significant, so that the berakha is recited over something. This amount is the volume of an egg and a half (one fourth [revi’it] of a log, commonly referred to simply as a revi’it), which is the minimum amount that must be present in any cup being used to fulfill a mitzva (kos shel berakha). If less than this amount is used, the mitzva has not been fulfilled (Shabbat 76b; Pesaḥim 107a, 108b; MA 271:32).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:5:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:5:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:5:3)

מקובל היה להורות ששיעור ביצה ומחצה שכתב הרמב"ם הוא כשיעור 86 מיליליטר (ר"ח נאה). אולם לפי חישובים מדויקים, השיעור המדויק שכתב הרמב"ם הוא 75 מ"ל. ויש מחמירים וסוברים שהביצים של ימינו התקטנו ונעשו כמחצית הביצים של פעם, ואם כן צריך שיהיה ביין שיעור של 150 מ"ל (חזו"א). למעשה, העיקר להלכה שאפשר לקדש על שיעור של 75 מ"ל, ורבים מיוצאי אשכנז מחמירים לכתחילה שיהיה בכוס של ברכה שיעור של 150 מ"ל.⁵

footnotes:
⁵ . יעויין בפניני הלכה ברכות י, 11, או בהרחבות כאן. ובקיצור, לגבי השיעור הרגיל עפ"י הרמב"ם, שחישב ר"ח נאה, נפלה טעות, שהרמב"ם כתב את דבריו לפי 'דרהם' שהיה בזמנו והיה קטן במעט מה'דרהם' הטורקי שעל פיו חישב ר"ח נאה. נמצא שבאמת דעת הרמב"ם וכל הפוסקים שהולכים בשיטתו, שביצה ומחצה (שהיא רביעית הלוג) היא 75 מ"ל. כ"כ הרב בניש (מדות ושיעורי תורה ל, ה; טז, ו), וכן הסכים הגרע"י. (ומנהג אשכנז הקדום להחשיב 46 מ"ל כביצה, ו-69 מ"ל רביעית). ושיטת הנודע ביהודה שהביצים התקטנו לחצי, וחישב החזו"א שלפי זה שיעור ביצה ומחצה הוא כ-150 מ"ל. וכתב במ"ב רעא, סח, ותפו א, שבמצוות ששורשן מדאורייתא, כמו קידוש הלילה, טוב להחמיר כשיטת הנודע ביהודה, ובארבע כוסות שיסודם מדרבנן, וכן בשיעור ברכה אחרונה, אפשר לכתחילה לנהוג כשיעור הרגיל. וכן מבואר בפניני הלכה פסח טז, ח; טז, כג, 20.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
For many years it was assumed that the egg and a half that Rambam mentions was the equivalent of 86 ml, based on the opinion of R. Ḥayim Naeh. However, more precise calculations show that the amount is really 75 ml. Some are stringent and maintain that the eggs nowadays are only half the size that they once were, so that the amount of wine in the cup must be doubled to 150 ml. (Ḥazon Ish). In practice, the bottom line is that one may make kiddush over 75 ml of wine, but many Ashkenazim are stringent le-khatḥila to use 150 ml.⁵

footnotes:
⁵ . See Peninei Halakha: Berakhot 10:11 or Harḥavot here. In brief, a mistake was made when R. Ḥayim Naeh calculated the amount according to Rambam. The measurement of a dirhem (drachma) in use in Rambam’s age was a bit smaller than the Turkish dirhem that R. Naeh used in his calculation. Accordingly, Rambam and those who follow him maintain that an egg and a half (which corresponds to a revi’it) is 75 ml. Thus writes R. Beinish (Midot Ve-shi’urei Torah 30:5; 16:6); R. Ovadia Yosef agrees. (Early Ashkenazic custom was to consider an egg’s bulk to be 46 ml and a revi’it to be 69.) However, Noda Bi-Yehuda states that eggs are only half the size they once were. Ḥazon Ish adopts this approach, calculating accordingly that an egg and a half is about 150 ml. MB states that when the mitzva concerned is rooted in the Torah, such as kiddush on Friday night, it is preferable to be stringent and follow Noda Bi-Yehuda. However for rabbinic mitzvot such as the four cups at the Seder and the requirement to make a berakha aḥarona, one need not follow the double shi’ur even le-khatḥila. This is also explained in Peninei Halakha: Pesaḥ 16:8; 16:23 and n. 20 ad loc.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:5:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:5:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:5:4)

לאחר הברכה, צריך המקדש לשתות כשיעור 'מלא לוגמיו', שהוא שיעור שתייה המיישב את דעתו של השותה אותו. שיעור 'מלא לוגמיו' הוא כשיעור יין שימלא את חלל פיו כשהוא מנפח לחי אחת. ושיעור זה הוא לכל הפחות רובה של 'רביעית', כלומר 38 מ"ל לפחות. ואדם שפיו גדול צריך לשתות יותר, כפי השיעור שימלא את פיו. וברוב האנשים הוא שיעור 50-55 מ"ל, וגם האדם הגדול ביותר, אינו צריך לשתות יותר משיעור 'רביעית' – 75 מ"ל.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
After making kiddush, one must drink a “melo lugmav” – the amount of wine that could fill the drinker’s cheek if he puffed it out – considered the smallest amount that has a relaxing effect on the drinker. This corresponds to the majority of a revi’it, or at least 38 ml, but one with a bigger mouth must drink more. For most people this amount will be between 50 and 55 ml, but nobody, even a giant, must drink more than a revi’it.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:5:5
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:5:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:5:5)

אם המקדש אינו יכול לשתות שיעור 'מלא לוגמיו', יכול אחד מהשומעים להחליפו בשתיית 'מלא לוגמיו'. בדיעבד, אם המקדש והשומעים שתו יחד כשיעור 'מלא לוגמיו', יצאו ידי חובת הקידוש, למרות שאין אחד מהם ששתה לבדו כ'מלא לוגמיו' (פסחים קז, א; שו"ע או"ח רעא, יד; משנה ברורה רעא, עג).⁶

footnotes:
⁶ כשהמקדש שתה פחות מכ'מלא לוגמיו', וגם כולם יחד שתו פחות מ'כמלא לוגמיו', לא קיימו את המצווה כתיקנה. לדעת המ"א רעא, לב, לא יצאו ידי חובת קידוש, ועל המקדש להמשיך לשתות עד שיעור כ'מלא לוגמיו'. ואם הסיח את דעתו, עליו לחזור ולברך על היין. ואם קם ממקומו והלך למקום אחר, חובה עליו לחזור ולקדש. אולם לדעת כמה פוסקים, אף שלא יצא ידי המצווה כתיקנה, יצא בדיעבד ידי קידוש, שהרי קידש על הכוס, וכ"כ בכה"ח רעא, פב, ובאור לציון ח"ב כ, ז. ועי' שש"כ מח, ט, הערה נז. וכיוון שיש בזה ספק, מי שלא שתה כ'מלא לוגמיו' אינו יכול לחזור לקדש, וטוב שישמע את הקידוש ממי שעדיין לא קידש.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
If the person making kiddush is unable to drink a melo lugmav, one of the listeners can do so instead. Be-di’avad, if a cheek full is drunk collectively, all have fulfilled their obligation, even though no individual drank a cheek full (Pesaḥim 107a; SA 271:14; MB ad loc. 73).⁶

footnotes:
⁶ If the person making kiddush drinks less than a melo lugmav, and everyone collectively drinks less than a melo lugmav, they have not fulfilled the mitzva as instituted. According to MA 271:32, they did not fulfill it at all, and the one who made kiddush must continue to drink until he reaches a cheek full. If he had already become distracted, he must make another berakha over the wine. If he got up and went somewhere else, he must make kiddush again. However, according to some poskim, even though he did not fulfill the mitzva of kiddush properly, he nevertheless fulfilled it be-di’avad, since he did make kiddush over a cup of wine. This is the opinion of Kaf Ha-ḥayim 271:82 and Or Le-Tziyon, 2:20:7. See SSK 48:9 and n. 57. Since one is in doubt about the law, one who did not drink a melo lugmav may not say kiddush again, but should try to hear kiddush recited by someone else.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:6:1)

**הלכות קידוש / דיני כוס של ברכה**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Laws of Kiddush / The Laws of Kos Shel Berakha**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:6:2)

תקנו חכמים לומר כמה ברכות על כוס יין, כדוגמת ברכות הקידושין, הנישואין, ברכת המזון, קידוש והבדלה. וכיוון שאומרים על הכוס ברכה לכבוד שמים, ראוי שהכוס תהיה נאה ומהודרת, וקבעו חכמים דינים בזה:

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The Sages ordained that a number of berakhot be recited over a kos (goblet) of wine, such as the berakha over betrothal, marriage, Birkat Ha-mazon (Grace after Meals), kiddush, and havdala. Since these berakhot are made over a kos to glorify God, it is proper that the kos be pretty and elegant. The Sages established the following rules about it.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:6:3)

הכוס צריכה להיות שלימה, ללא פגם או שבר בשפתה או בבסיסה. ואם אין שם כוס שלימה, אפשר בדיעבד לקדש על כוס שיש בה פגם. אבל אם יש בה סדק שדרכו היין נוזל עד שאינה מחזיקה 'רביעית' יין – פסולה (שו"ע או"ח קפג, ג; משנה ברורה קפג, יא; שעה"צ יד).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The kos must be whole, without defects or breaks on the rim or the base. If the kos is not whole, but no other kos is available, one may still use it be-di’avad. However, if it is cracked to the point that the wine leaks out, leaving less than a revi’it, it may not be used.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:6:4)

כאשר ישנן כמה כוסות, ראוי לבחור את היפה לברכה. ורבים מהדרים לקדש על גביע מכסף. כשאין שם כוס אחרת זולת כוס חד פעמית פשוטה, אפשר בדיעבד לברך עליה.⁷

footnotes:
⁷ . לאגרות משה (או"ח ג, לט) אין לכוס חד פעמית חשיבות, ולכן היא פגומה מיסודה, ואין ראוי לברך עליה, אבל כשאין לו כוס אחרת אולי אפשר להקל. למנחת יצחק (י, כג), כוס שעומדת להיזרק אחר שימוש אחד אינה נחשבת כלי, ולכן היא פסולה לקידוש ונטילת ידיים. וכשאין ברירה, הפתרון שיחליט להשתמש בכוס כמה פעמים ועל ידי כך תיחשב כלי. לעומת זאת, לדעת ציץ אליעזר יב, כג, וילקוט יוסף רעא, מא, כוס חד פעמית כשרה לקידוש ונטילת ידיים, מפני שמצד עצמה אפשר להשתמש בה כמה פעמים, ורק מפני שהיא זולה מעדיפים לזורקה ולא לנקותה. ועוד שיש לה חשיבות, עובדה שמכבדים בה אנשים חשובים. גם בשש"כ מז, יא, הסכים להקל בדיעבד. מי שגם כוס חד פעמית אין לו, יכול לקדש על היין כשהוא בבקבוק.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
If there are several available cups, one should pick out the nicest one to use for the berakha. Many use a silver goblet for kiddush. If the only kos available is a plastic disposable one, it may be used be-di’avad.⁷

footnotes:
⁷ . According to Igrot Moshe OḤ 3:39, a disposable cup is not considered dignified. It is therefore intrinsically inferior and should not be used for kiddush. However, if there is no other cup available, it is possible that one can be lenient. Minḥat Yitzḥak states that a cup that is meant to be thrown out after one use is not considered a kli (utensil) at all, and therefore may not be used for kiddush or netilat yadayim (ritual hand-washing). If there is no alternative, one should resolve to use the cup multiple times. This gives it the status of a kli (10:23). In contrast, Tzitz Eliezer 12:23 and Yalkut Yosef 271:41 state that disposable cups may be used for kiddush and netilat yadayim because they are fundamentally reusable. The only reason that people prefer to throw them out rather than wash them is because the cups are cheap. Moreover, they are considered dignified, as people use them when honoring important people. SSK 47:11 also agrees that one may be lenient be-di’avad. One who does not even have a disposable cup available may make kiddush over the wine in the bottle.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:5
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:6:5)

צריך להקפיד שהכוס תהיה נקייה לגמרי, ואם שתו ממנה או שהתלכלכה באופן אחר, יש לשוטפה מבפנים ומבחוץ (שו"ע או"ח קפג, א). בדיעבד, כאשר קשה לשטוף את הכוס, אפשר לקנחה ולנקותה במפית (משנה ברורה א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The kos must be totally clean. If it was drunk from or otherwise got dirty, it must be washed inside and out (SA 183:1). Be-di’avad, if it is difficult to wash the kos, one may wipe it out and clean it using a napkin (MB ad loc. 1).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:6
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:6:6)

אף שמצד הדין די בכוס שמכילה שיעור 'רביעית' בלבד, אם הכוס מכילה יותר משיעור 'רביעית', מצווה למלאה ביין, שכך הוא כבוד הברכה שתיאמר על כוס מלאה. ויש נוהגים למלא את הכוס עד גדותיה, כך שמסתבר שבמשך הברכה ישפך מעט יין על ידו של המברך. אבל נראה שיותר מהודר למלא את הכוס עד סמוך לשפתה, כדי שלא ישפך יין על ידו של המברך, וזהו 'כוס מלא' שהתכוונו חכמים (ט"ז קפג, ד, שועה"ר ד, משנה ברורה קפג, ט. וכן מוכח מגמ' ברכות נב, ב, מהסבר דברי בית הלל).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Although a kos that holds a revi’it is sufficient, if a larger cup is used, there is a mitzva to fill it up all the way since it is more dignified for the berakha to be made over a full cup. Some are accustomed to fill the kos to overflowing, to the point that whoever is making kiddush will probably spill wine on his hand. It would seem preferable to fill the kos close to the top but not to overflowing, so that the wine does not spill. This is what the Sages meant when they spoke of a full kos (Taz 183:4; SAH 4; MB 183:9; proof of this is the explanation given of Beit Hillel’s opinion in Berakhot 52b).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:7
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:6:7)

אם כבר שתו מהיין בשעה שהיה מונח בכוס או ששתו מתוך פי הבקבוק, נקרא היין שנותר בכוס או בבקבוק פגום, ואינו ראוי לכוס של ברכה. בשעת הצורך ניתן לתקן יין פגום על ידי הוספת יין שלא נפגם לתוכו, שעל ידי התוספת נעשה היין כחדש. ואם היין חזק, אפשר לתקנו גם על ידי הוספת מים. בדיעבד כשאין דרך לתקנו, אפשר לקדש על יין פגום (שו"ע או"ח קפב, ג-ז).⁸

footnotes:
⁸ . שתייה בפה פוגמת, אבל מזיגת יין מבקבוק או כוס, אינה פוגמת את הנותר. לרוב הפוסקים תיקון היין הפגום נעשה על ידי שמוזגים לתוכו מעט יין שאינו פגום. אולם למהר"ם מרוטנבורג, התיקון הוא רק אם ימזוג את הפגום לתוך כמות מרובה יותר של יין שאינו פגום. לכתחילה יש לצאת גם ידי מהר"ם, אלא שאם יעשה זאת ישירות, לרוה"פ יפגום את כל היין. לכן ימזוג תחילה מעט מן הבקבוק לכוס שיש בה יין פגום, ובזה יתקן אותו לרוה"פ. ואח"כ ימזוג את מה שיש בכוס לתוך הבקבוק, ויתקן אותו גם למהר"ם (עי' משנה ברורה קפב, כז, שעה"צ כג-כד). נראה שבמקום שאין זה מנומס להחזיר את היין לבקבוק, מוטב לנהוג כרוה"פ, ולהסתפק בתיקון היין על ידי הוספת מעט יין לתוך הכוס.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
If one drank from the wine while it was in the kos or directly from the wine bottle, the wine remaining in the kos or bottle is called pagum (defective) and considered unfit for sacramental purposes. When necessary, one can fix pagum wine by adding non-defective wine to it. Once the additional wine is added, all the wine is considered new. If the wine is strong, one can fix it by adding water instead. Be-di’avad, if there is no way to fix the wine, one may make kiddush on pagum wine (SA 182:3-7).⁸

footnotes:
⁸ . Drinking wine directly from a cup renders it pagum, but pouring wine from a bottle or a cup does not. Most poskim say that the way to fix pagum wine is to pour a little non-pagum wine into the pagum wine. However, Maharam of Rothenburg maintains that one can fix the pagum wine only if he pours it into a larger quantity of non-pagum wine. Ideally, this opinion should be taken into consideration, but if one does so without modification, according to most poskim he has now made all the wine pagum. Therefore, he should first pour a little wine from the bottle into the kos that contains the pagum wine. That fixes the wine according to the majority of poskim. Afterward one should pour the contents of the cup into the bottle, thus fixing it according to Maharam as well (see MB 182:27; SHT 23-24). It seems that in a place where it would be considered impolite to pour wine back into the bottle, it is best to follow the majority of poskim and simply fix the wine by adding a bit more to what is in the cup.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:8
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:6:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:6:8)

אמרו חכמים (ברכות נא, א) שייטול בתחילה את הכוס בשתי ידיו, כדי לבטא בכך את חביבותה. אח"כ כשיקדש יאחז אותה ביד ימין בלבד, שהיא היד החשובה. ויאחז את הכוס בכל אצבעותיו, כדי שהאצבעות יעטרו את הכוס. ויגביה את הכוס טפח מעל השולחן, כדי שתיראה לכל. ויתן את עיניו בכוס, כדי שלא יסיח את דעתו. ואם הוא צריך, יביט בסידור, וטוב שיקרב את הסידור לכוס כדי שיראה את שניהם. לאחר שישתה מהיין, יתן לאשתו לשתות מהיין, שעל ידי כך תתפשט הברכה אליה ואליו (שו"ע או"ח קפג, ד).⁹

footnotes:
⁹ ברכות נא, א: "עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה: טעון הדחה, ושטיפה, חי, ומלא, עיטור, ועיטוף, נוטלו בשתי ידיו, ונותנו בימין, ומגביהו מן הקרקע טפח, ונותן עיניו בו; ויש אומרים: אף משגרו במתנה לאנשי ביתו. אמר רבי יוחנן: אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד: הדחה, שטיפה, חי, ומלא". הרמב"ם הזכיר רק את ארבעת הדברים שאמר ר' יוחנן. אלא שקשה שר' יוחנן עצמו מסתפק אם אפשר שיד שמאל תסייע לימין, הרי שלא רק ארבעת הדברים להלכה. ואכן לגאונים כל העשרה להלכה, ולרא"ש רק עיטור ועיטוף אינם להלכה, ולתר"י חמישה להלכה, הארבעה הראשונים, וגם נותנו בימין, והשאר אינם חובה. והגר"א קפג, ז, ביאר, שאכן ארבעה דברים לעיכובא והשאר למצווה. וכ"כ משנה ברורה קפג, כ. לפיכך, אם אחז את הכוס בשמאל יצא ידי חובה. ונראה שבדיעבד גם אם לא אחז את הכוס אלא רק היתה מונחת לפניו וקידש – יצא ידי חובה (משנה ברורה קפב טו). לגבי איטר (שמאלי), נחלקו המנהגים: הפוסקים כתבו שיטול את הכוס ביד שמאלו, שהיא החזקה אצלו (משנה ברורה קפג, כ). ועפ"י הקבלה, יאחז בימין כל אדם, וכן נוהגים רבים (כה"ח קפג, כט, פס"ת קפג, י).עוד דיון ישנו בהידור של אחיזת הכוס. השל"ה כתב עפ"י המקובלים והביאו המ"ב קפג, טו, שיניח את הכוס על כף ידו הימנית ואצבעותיו יהיו זקופות סביב לכוס. ובכה"ח קפג, כ, כתב, שיזקוף את אצבעותיו ויניח את הכוס באמצע גובהן. והמ"א קפג, ו, כתב, שאפשר לבאר את כוונת המקובלים שיקיף את הכוס בכל אצבעותיו כדרך האחיזה הרגילה. עי' בפניני הלכה ברכות ה, 22, ובהרחבות כאן.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The Sages stated that one should first take the kos in both hands in order to show how dear it is. Then, when making kiddush, one should hold the kos in the right hand, which is the more important one. He should hold the kos with all his fingers so that they cradle the cup. He should lift the kos a tefaḥ above the table, so that it is visible to all. He should look at the kos so that he is not distracted. If he needs to, he should look in a prayer book, but it is best to place it adjacent to the kos so that he sees both. After he drinks from the wine he should give some to his wife so that the blessing spreads to both of them (SA 183:4).⁹

footnotes:
⁹ “There are ten things said about a kos shel berakha: it must be rinsed and washed, undiluted and full; it requires crowning and wrapping; it must be taken up with both hands and placed in the right hand; it must be raised a tefaḥ from the surface; and he lays his eyes upon it. Some add that he must send it around to the members of his household (i.e., his wife). R. Yoḥanan said: ‘We only know of four: rinsing, washing, undiluted, and full’” (Berakhot 51a). Rambam quotes only the four rules mentioned by R. Yoḥanan. However, this is problematic since R. Yoḥanan himself raises the question as to whether the left hand can assist the right, which evidently means that he considers it a relevant issue as well, even though it is not one of the four things explicitly attributed to him. The Ge’onim record all ten criteria as law, while Rosh leaves out only crowning and wrapping. Talmidei Rabbeinu Yona record five as binding – the first four in the list, plus taking the kos in the right hand. The rest are not obligatory. The Vilna Ga’on explains that the four things mentioned by R. Yoḥanan are mandatory while the rest of the list are a non-obligatory mitzva (183:7). This is also the ruling of MB 183:20. Therefore, if one holds the cup in his left hand, he fulfills his obligation. It would seem that be-di’avad, even if he does not hold the cup at all, but simply has it in front of him while he makes kiddush, he fulfills his obligation (MB 182:15). There are varying customs for left-handed individuals. The mainstream poskim maintain that he should take the cup in his left hand, which is his stronger hand (MB 183:20). However, according to Kabbala, he should use his right hand; many follow this opinion (Kaf Ha-ḥayim 183:29, Piskei Teshuvot 183:10).There is further debate about the ideal way to hold the cup. Shlah, quoted by MB 183:15, states that based on Kabbala one should rest the cup in the palm of the right hand, with the fingers standing erect around the cup. Kaf Ha-ḥayim states that he should first straighten his fingers and then place the cup at the middle of their length. MA 183:6 states that it is possible to understand the kabbalists as saying that one should place his fingers around the cup the way he normally does. See Peninei Halakha: Berakhot ch. 5 n. 22 and Harḥavot here.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:7:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:7:1)

**הלכות קידוש / חלוקת היין לכל המסובים**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Laws of Kiddush / Distributing Wine to All Present**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:7:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:7:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:7:2)

כדי לקיים את מצוות הקידוש, צריך המקדש או אחד מהשומעים לשתות 'מלא לוגמיו' יין (כמבואר לעיל ה), ושאר השומעים יוצאים בזה ידי חובת הקידוש אף שלא שתו בעצמם מן היין. ומצווה מן המובחר שכל אחד מן השומעים ישתה מן היין של הקידוש (שו"ע או"ח רעא, יד).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In order to fulfill the mitzva of kiddush, a melo lugmav of wine must be drunk by the person making kiddush or a member of his audience (as explained in section 5 of this chapter). The rest of the listeners thus fulfill their obligation in kiddush even if they do not partake of the wine. Ideally, each listener should drink from the kiddush wine (SA 271:14).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:7:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:7:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:7:3)

אלא שלכתחילה צריך לשים לב שלא למזוג מכוס היין ששתה בה המקדש לשאר הכוסיות, מפני שכבר למדנו (לעיל ו) שיין ששתו ממנו נקרא פגום ואינו ראוי לכוס של ברכה. אמנם כל עוד בני המשפחה שותים מכוס הקידוש עצמה, אין הם נחשבים שותים יין פגום, מפני ששתיית כולם נחשבת כשתייה אחת רצופה, ורק כאשר מוזגים את היין מכוס הקידוש לכוס אחרת הוא נחשב פגום (שעה"צ רעא, פט; משנה ברורה קפב, כד).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
If the person who made kiddush drank directly from the kos, he should not then pour from this kos into cups for the listeners, since the wine is now pagum (as we learned in section 6). However, as long as family members are drinking directly from the kiddush cup they are not considered drinking pagum wine, because their drinking is considered an extension of the original drinking. It is only when the wine is poured into a different cup that it is considered pagum (SHT 271:89; MB 182:24).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:7:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:7:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:7:4)

כאשר רוצים למזוג מכוס הקידוש לכוסות של שאר המסובים, צריך להוסיף תחילה יין מהבקבוק לכוס, ועל ידי כך היין שבכוס נקרא מתוקן ואפשר למזוג ממנו לשאר המסובים (שו"ע או"ח קפב, ו; משנה ברורה רעא, פב, שעה"צ פט). ויש נוהגים שהמקדש מוזג לעצמו מכוס הקידוש לכוס אחרת כשיעור 'מלא לוגמיו' (לעיל ה), וממנה הוא שותה את היין, וכך הכוס של הקידוש נשארת בלא פגם, וממנה הוא מוזג לכוסות של שאר השומעים. בדרך כלל צריכים להוסיף יין לכוס הקידוש, כדי שיספיק לכל השומעים.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Thus, one who wishes to pour the kiddush wine into the cups of his audience should first add a little wine from the bottle to the kos. This fixes the cup’s wine, and it may then be poured for the other people present (SA 182:6; MB 271:82; SHT 271:89). Another solution is for the person making kiddush to pour a melo lugmav from the kiddush cup into his own cup, and drink the wine from there. This way the wine in the kiddush cup is not pagum, and he may pour from it into the cups of the listeners. It is often necessary to add wine to the kiddush cup so that everyone who listened to kiddush can have a taste.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:7:5
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:7:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:7:5)

עוד דרך טובה ישנה: למזוג לפני הקידוש יין לכוסות של כל המסובים, ואחרי שישמעו את הקידוש ישתו מהיין שלפניהם. כשנוהגים כך, אין צורך שהמקדש ימזוג להם יין מכוסו, מפני שהיין שהיה מונח לפניהם בעת הקידוש נחשב כיין של קידוש. שתי מעלות לדרך זו: א) מקצרים את משך ההפסקה שבין הברכה לשתייה. ב) אין שמץ של פגם ביין. דרך זו טובה במיוחד כאשר מספר השומעים גדול, וכן כאשר ישנם אורחים שאולי לא ירגישו בנוח לשתות מיין שנמזג מהכוס שהמקדש שתה ממנה (שו"ע או"ח רעא, טז-יז; משנה ברורה פג. וכיוון שאין להם 'רביעית' בכוס, ישתו אחר המקדש, שש"כ מח, הערה עד).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
There is another method: Before making kiddush, a little wine can be poured into the cups of all present. After hearing kiddush they can drink this wine. In this case, the person making kiddush need not pour wine for them from his kos at all, since the wine before them at the time of kiddush is considered kiddush wine. There are two advantages to this: 1) The audience’s time lag between making the berakha and drinking the wine is shortened. 2) There is no issue of pagum at all. This is particularly suitable for a large audience and for guests who may feel uncomfortable drinking wine poured from the cup that the person making kiddush drank from (SA 271:16-17; MB 83). If the listeners do not have a revi’it of wine in their cups, they should not drink until after the person making kiddush drinks (SSK ch. 48 n. 74).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:7:6
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:7:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:7:6)

גם כאשר שומעי הקידוש אינם שותים מהיין, עליהם לשתוק עד שהמקדש ישתה 'מלא לוגמיו'. בדיעבד, אם דיברו לפני ששתה 'מלא לוגמיו', יצאו ידי חובתם (שש"כ מח, ו). אם הם רוצים לשתות מהיין, עליהם לשתוק עד שישתו מהיין.¹⁰

footnotes:
¹⁰ מי ששמע את ברכת הקידוש או ההבדלה ולא שמע את ברכת 'הגפן', יצא ידי קידוש והבדלה, כי רק המקדש צריך שיהיה לפניו יין, אך השומעים יוצאים גם בלא ששמעו את הברכה על היין (שש"כ מז, מ). ואם ירצו לשתות מהיין יברכו תחילה 'הגפן'.אם אחד מהשומעים הפסיק בדיבור שאינו קשור לקידוש ולסעודה בין הברכה לשתייה, עליו לברך 'הגפן' לפני שישתה (ב"י, מ"א, ט"ז, משנה ברורה קסז, מג, שש"כ מח, ו. ולרמ"א, או"ח ובא"ח אם המברך כבר טעם – השומע שהפסיק לא יברך). נחלקו הפוסקים במקרה שהמקדש דיבר והשומעים לא דיברו, ולמעשה, הואיל וספק ברכות להקל, השומעים שלא הפסיקו רשאים לשתות. ועי' בהרחבות כאן ובפניני הלכה ברכות ג, ד, 4.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Even if the listeners do not plan to drink from the wine, they should still remain silent until the one making kiddush has drunk a melo lugmav. Be-di’avad, if they spoke before he drank, they have still fulfilled their obligation (SSK 48:6). If they wish to drink the wine, they should remain silent until after drinking.¹⁰

footnotes:
¹⁰ If one heard kiddush or havdala but did not hear the berakha of Ha-gafen, he has fulfilled his obligation, because only the person making kiddush must have wine in front of him. Those listening fulfill their obligation even if they did not hear the berakha over the wine (SSK 47:40). However, if they wish to drink from the wine, they must recite Ha-gafen themselves.If, after hearing kiddush but before drinking, one of the listeners spoke about something unrelated to kiddush or the meal, than he must recite Ha-gafen himself before he drinks (Beit Yosef; MA; Taz; MB 167:43; SSK 48:6). However, according to Rema and Ben Ish Ḥai, if the one who made kiddush has already drunk from the wine, then the listener does not need to make another berakha. There is a disagreement among the poskim in the case where the person who made kiddush spoke before drinking, and those listening did not speak. In practice, since whenever we are in doubt about a berakha we are lenient, the listeners in this case drink but must not make a new berakha. See Harḥavot and Peninei Halakha: Berakhot 3:4 and n. 4.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:8:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:8:1)

**הלכות קידוש / מנהגי הקידוש וכיסוי החלה**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Laws of Kiddush / Kiddush Customs and Covering the Challah**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:8:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:8:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:8:2)

המנהג הרווח לעמוד בעת הקידוש שבליל שבת, מפני שיש בו עדות על בריאת העולם, והעדים צריכים לעמוד בשעת עדותם. וכן אמר האר"י על פי הסוד, וכך מנהג יוצאי ספרד וחסידים יוצאי אשכנז (שו"ע או"ח רעא, י; כה"ח סב). ומנהג יוצאי אשכנז לשבת בקידוש, כדי שהקידוש יאמר ממש במקום הסעודה, ודרך הסעודה בישיבה. בנוסף לכך, על ידי הישיבה נעשים כל השומעים והמקדש קבועים יחד. ויש מיוצאי אשכנז שמהדרים לעמוד בעת שאומרים פסוקי 'ויכולו' ואח"כ מתיישבים (משנה ברורה רעא, מו; שש"כ מז, כח).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
There is a widespread custom to stand during the Friday night kiddush because it attests to the creation of the world, and witnesses must stand when giving testimony. The Arizal, basing himself on mystical considerations, also recommends standing; this is the custom of Sephardim and Ashkenazic Ḥasidim (SA 271:10; Kaf Ha-ḥayim 62). However, most Ashkenazic Jews sit during kiddush since it is supposed to be recited where one will be eating (see section 10 below), and meals are eaten sitting down. Additionally, sitting down together makes the audience and the person making kiddush into a clearly-defined group. There are some Ashkenazim who try to get the best of both worlds by standing during the recitation of Va-yekhulu and sitting down for the rest of kiddush (MB 271:46; SSK 47:28).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:8:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:8:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:8:3)

בקידוש היום לדעת כולם עדיף לשבת, וכן נוהגים רוב ישראל. ואע"פ כן יש נוהגים לעמוד, ואין איסור במנהגם.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
All agree that it is preferable to sit for kiddush during the day, and this is the common practice. Nevertheless, some are accustomed to stand, and this is not prohibited.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:8:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:8:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:8:4)

אף שאשה יכולה לקדש כאיש, נהגו שהאיש מקדש עבור בני משפחתו. כאשר כמה גברים בעלי משפחות סועדים יחד, מוטב שאחד יקדש עבור כולם, כי "ברוב עם הדרת מלך" (שו"ע או"ח קסז, יא).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Even though a woman may make kiddush like a man, it is customary for the man to make kiddush for his family. When multiple families are eating together it is preferable that one person make kiddush for everyone, based on the principle that “In a multitude of people, the King is glorified” (SA 167:11).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:8:5
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:8:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:8:5)

נוהגים לכסות את החלות בשעת הקידוש, מפני שיש בידינו כלל, שבכל עת שיש לפנינו לחם ויין, ואנו רוצים לאכול משניהם, צריכים להקדים ולברך על הלחם, שהוא חשוב מהיין. וכאשר צריכים לקדש, הרי צריך להקדים את היין לחלה, וכדי שלא לעבור על סדרי הקדימה, מכסים את החלות. וכן כאשר יש לפניו מזונות, צריך לכסותם בעת הקידוש, שאף הם קודמים ליין. כשעורכים קידוש לציבור אחר תפילת שחרית, כל מי שמתכוון לשתות מהיין לאחר הקידוש, צריך לכסות את העוגות שלפניו. ומי שאינו מתכוון לשתות מהיין אחר הקידוש, אינו צריך לכסות את העוגות שלפניו (עי' שש"כ מז, הערה קכה). לפי טעם זה אין צורך להניח את החלות על השולחן בעת הקידוש, ורק אם הן כבר מונחות על השולחן – צריך לכסותן.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It is customary to cover the challah during kiddush. Since bread is considered the more important food, normally if we have both wine and bread in front of us and we plan to eat from both, we recite the berakha on the bread first. But when making kiddush, the berakha on the wine must be made first. In order to avoid giving “incorrect” precedence to the wine, we cover the challah. Similarly, if there are mezonot (grain-based foods over which the berakha of Mezonot is recited), they should be covered during kiddush, as mezonot also normally take precedence over wine. When one is organizing a kiddush for the congregation after services, anyone intending to drink from the kiddush wine must cover any pastries in front of him. One who does not intend to drink from the wine after kiddush need not do so (See SSK ch. 47 n. 125). Based on this explanation, it is not necessary to have the challah on the table when one is making kiddush. If they are on the table, however, they must be covered.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:8:6
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:8:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:8:6)

יש מוסיפים עוד טעם לכיסוי החלות, שחלות השבת הכפולות רומזות למן שירד לישראל במדבר, והמן היה מכוסה מלמעלה ומלמטה בטל, וכנגד זה מניחים את החלות על מפת השולחן ומכסים אותן במפה. לפי טעם זה, יש מדקדקים להניח את החלות מכוסות על השולחן עוד לפני הקידוש זכר למן, ויש נוהגים להשאיר את החלות מכוסות עד סיום ברכת 'המוציא'. ויש שנוהגים לפי טעם זה, לכסות את החלות גם לפני סעודה שלישית (משנה ברורה רעא, מא; ערוה"ש, אורח חיים רעא, כב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Others provide an additional reason for covering the challah. The two Shabbat challahs allude to the manna that fell during desert times. The manna was covered above and below by layers of dew. To parallel this, the challah is placed above the tablecloth and covered. Accordingly, some people are careful to put the covered challah on the table before kiddush, as a reminder of the manna. Some leave the challah covered until after the recitation of “ha-motzi.” Some even cover the challah at se’uda shlishit for this reason (MB 271:41; AHS 271:22).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:9:1)

**הלכות קידוש / איסור אכילה ושתייה לפני הקידוש**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Laws of Kiddush / The Prohibition of Eating and Drinking before Kiddush**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:9:2)

כיוון שנכנסה השבת, מצווה להזדרז לקיים את מצוות 'זכור' בקידוש על היין, ותקנו חכמים שלא לאכול דבר לפני הקידוש, ואפילו לשתות מים לפני הקידוש אסור. אבל לשטוף את הפה במים או לבלוע תרופה מותר (שו"ע או"ח רעא, ד; משנה ברורה רעא, יג; שש"כ נב, ג).¹¹

footnotes:
¹¹ . וכל זה כשיש לו יין או לחם שיכול לקדש עליהם, אבל מי שאין לו יין או לחם, יכול לאכול בלא קידוש. ויאמר את נוסח הקידוש בלא ברכה, כדי לקיים את מצוות 'זכור' מהתורה. ואם הוא מצפה שיביאו לו יין עד חצות הלילה, טוב שימתין עד שיקדש. ואם קשה לו להמתין – רשאי לאכול. וכשיביאו לו את היין בלילה, יאמר עליו את הקידוש ויאכל אח"כ 'כזית' פת או מזונות (משנה ברורה רפט, י)

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Once Shabbat has begun, it is a mitzva to fulfill the Torah mandate of Zakhor as soon as possible by making kiddush. The Sages ordained that nothing should be eaten before kiddush. One may not even drink water before kiddush, but one may rinse his mouth out or swallow medicine (SA 271:4; MB 271:13; SSK 52:3).¹¹

footnotes:
¹¹ . This all pertains to one who has wine or bread to use for kiddush, but one who has neither bread nor wine on Friday night may eat even without making kiddush. He should recite kiddush in order to fulfill the Torah mandate of Zakhor and simply omit the concluding berakha of “Mekadesh Ha-Shabbat.” If he expects that wine will arrive before midnight, he should wait and make kiddush then. But if it is difficult for him to wait, he may eat and then make kiddush later on, when the wine arrives, and then eat a kezayit of bread or mezonot (MB 289:10).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:9:3)

איסור זה חל מרגע כניסת השבת. לכן אשה שקיבלה על עצמה את השבת בהדלקת נרות, אסור לה לשתות עד שתקיים את מצוות הקידוש. וכן גבר שקיבל עליו תוספת שבת, אסור לו לאכול או לשתות עד שיקיים את מצוות הקידוש. מי שלא קיים את מצוות תוספת שבת, אסור לו לאכול מעת שקיעת החמה, שאז גם בלא קבלתו השבת נכנסת (משנה ברורה רעא, יא; ועי' שש"כ מג, מו).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
This prohibition goes into effect from the moment Shabbat begins. Therefore, a woman who lights candles and accepts Shabbat may not drink until she hears kiddush. Similarly, a man who has accepted tosefet Shabbat may not eat or drink until he hears kiddush. Even one who has not fulfilled the mitzva of tosefet Shabbat may not eat after shki’a, because Shabbat begins then whether or not one consciously accepts it (MB 271:11; see SSK 43:46).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:9:4)

ואף ביום השבת אחר תפילת שחרית, אסור לאכול או לשתות לפני הקידוש.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
On Shabbat day as well, after Shaḥarit it is forbidden to eat or drink until one hears kiddush.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:5
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:9:5)

יש אנשים שרוצים לאכול ולשתות לפני תפילת שחרית, אולם כידוע, הדבר אסור, שאמרו חכמים (ברכות י, ב): "כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל, עליו הכתוב אומר (מלכים א יד, ט): "וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ", אמר הקב"ה: לאחר שנתגאה זה – קיבל עליו מלכות שמים?!" אמנם מים מותר לשתות לפני התפילה, כי אין בשתייתם גאווה. והורו הפוסקים, שהנצרך לכך, רשאי גם לשתות קפה או תה, ואם הוא מוכרח, מותר לו גם להמתיקם במעט סוכר וחלב (שו"ע או"ח פט, ג-ד).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Some wish to eat and drink before Shaḥarit, but, as is generally known, this is forbidden. The Sages tell us: “If one eats and drinks, and only afterward prays, Scripture says of him: ‘You have cast Me behind your back [Hebrew “gavekha”]’ (1 Melakhim 14:9). Do not read gavekha (your back), but rather ge’ekha (your pride). God says: ‘After this one has exalted himself, he comes and accepts the kingdom of heaven?!’” (Berakhot 10b). However one may drink water before praying because there is no pride in drinking water. The poskim also teach that if one needs to he may also drink coffee or tea; and if he must, he may even sweeten it with a bit of sugar (SA 89:3-4).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:6
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:9:6)

מי שהוא חולה ונצרך לאכול לפני התפילה, או שהוא רעב מאוד עד שיודע כי לא יוכל לכוון בתפילתו אם לא יטעם דבר מה לפני התפילה, רשאי לאכול מעט לפני התפילה (עי' פנה"ל תפילה יב, ו-ז). ואף שיש אומרים שעליו לקדש לפני שיאכל, למעשה אין מקדשים לפני התפילה, כי המנהג כדעת הסוברים שחובת הקידוש מתחילה רק לאחר תפילת שחרית.¹²

footnotes:
¹² . למשנה ברורה בבאו"ה סי' רפט, האוכל לפני התפילה צריך לקדש, שהואיל והוא אוכל הרי שיש בזה בחינת סעודה והתחייב בקידוש. וכן דעת אג"מ או"ח ב, סו"ס כח, וילקוט יוסף רפט, ה. אבל אם רק ישתה לפני התפילה אינו צריך לקדש. לעומתם כתבו בשו"ת קרן לדוד פד, וחלקת יעקב ד, לב, ועוד אחרונים, שגם אם יאכל אינו צריך לקדש, כי חיוב הקידוש חל רק אחר התפילה. שכן הקידוש נתקן במקום הסעודה, שנאמר (ישעיהו נח, יג): וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג", והאוכל לפני התפילה, עושה זאת בלית ברירה, לצורך בריאותו ולא לעונג, ולכן לא שייך שיקדש אז. וכן נוהגים.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
If one is sick and must eat before praying, or is so hungry that he knows he will not be able to focus on his prayers if he does not eat something before praying, he may eat a little (see Peninei Halakha: Prayer 12:6-7). Although some maintain that he should make kiddush before eating, in practice we do not make kiddush before prayer, because the custom follows the opinion that it is only after Shaḥarit that the obligation of kiddush comes into effect.¹²

footnotes:
¹² . According to BHL §289, one who eats before praying must make kiddush then, since his eating counts as a type of meal that obligates him in kiddush. This is also the position of Igrot Moshe OḤ 2:28 and Yalkut Yosef 289:5. But if he only drinks before praying, he does not need to make kiddush. In contrast, Responsa Keren Le-David §84, Ḥelkat Yaakov 4:32, and other Aḥaronim state that even if one eats he does not need to make kiddush, because the obligation to make kiddush goes into effect only after praying. This is because kiddush was ordained for when one is having his meal, as the verse states: “Call Shabbat ‘delight.’” However, one who eats before prayer is doing so because of a lack of choice, for his health and not for delight, so kiddush is not relevant then. This is indeed the custom.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:7
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:9:7)

אשה שרגילה להתפלל שחרית, רשאית לשתות לפני התפילה, ואם תצטרך, מותר לה אף לאכול – כדין הגברים, שכל זמן שלא התפללה, עדיין לא חלה עליה חובת קידוש. אך אשה שרגילה להסתפק בברכות השחר, מיד כשתקום היא מתחייבת בקידוש, ואם תרצה לאכול או לשתות, תברך תחילה ברכות השחר, ואח"כ תקדש ותאכל ותשתה. בשעת הדחק, כגון שאינה יודעת לקדש והיא מאוד צמאה, יכולה לשתות, ואם תצטרך מאוד לאכול – תאכל (פניני הלכה תפילת נשים כב, י).¹³

footnotes:
¹³ לדעת הרמב"ן נשים חייבות להתפלל שחרית ומנחה, ולדעת הרמב"ם חייבות בתפילה אחת ביום. למ"א עפ"י הרמב"ם, אין צורך שתתפלל שמונה עשרה אלא בכל תפילה שתתפלל – יוצאת ידי חובתה. ואם אמרה ברכות השחר, יצאה לשיטתו, שיש בהן תפילה (כמבואר במשנה ברורה קו, ד, ובפניני הלכה תפילת נשים ב, ב-ה). זמן חיוב הקידוש תלוי במנהג האשה, אם היא נוהגת להתפלל עמידה של שחרית דינה כדין הגברים, ואם תשתה ותאכל לפני התפילה, לא תצטרך לקדש. ואף אם היא רגילה להתפלל עמידה של שחרית בשבתות בלבד, יכולה לברך ברכות השחר ולהתכוון שלא לצאת בהן ידי תפילה, ואזי אם תאכל ותשתה לפני התפילה לא תקדש. וכ"כ בשש"כ נב, יג, והערה מד.ואם אינה רגילה להתפלל עמידה, כבר משתקום התחייבה בקידוש. ובשעת הדחק כגון שאינה יודעת לקדש, יכולה להקל, מפני שלדעת מהר"ם חלאווה, נשים פטורות מקידוש היום. בנוסף לכך, לדעת הראב"ד והעומדים בשיטתו, אין איסור לאכול לפני קידוש היום. בנוסף לכך, יש מבארים את דעת הרמב"ם, שאמנם אסור לאכול ולשתות לפני קידוש, אבל מים מותר לשתות לפני קידוש. לפיכך בשעת הדחק מותר לה לשתות לפני קידוש, ואם היא נצרכת גם לאכול – רשאית אף לאכול. וכ"כ במנחת יצחק ח"ד כח, ג; ושש"כ נב, יג; וילקו"י רפט, ו.עוד חידש באגרות משה או"ח ד, קא, ב, שיש לאשה נשואה דין מיוחד, שכיוון שהיא צריכה לסעוד עם בעלה, היא נגררת אחריו בחיוב הקידוש. וכל זמן שהוא עוד לא סיים את תפילתו, מותר לה לאכול ולשתות, כי עוד לא התחייבה בקידוש. ורשז"א השאיר דבריו בצ"ע (שש"כ שם הערה מו). ובשעת הצורך אפשר לסמוך על האג"מ. כיוצא בזה אשה נשואה שבעלה התפלל השכם בבוקר וחזר מהתפילה ורוצה לקדש ולאכול עימה, למרות שהיא מתכוונת ללכת אח"כ לתפילת שחרית, מותר לה להשתתף בקידוש ולאכול עמו, מפני שסדר החיים המשפחתי התקין על פי ההלכה שאשה אוכלת עם בעלה. ותקפיד לברך לפני כן ברכות השחר וברכות התורה, וכ"כ בפניני הלכה תפילת נשים כב, י.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
A woman who generally prays Shaḥarit may drink before praying, and, if need be, even eat (as may a man), for as long as she has not prayed, she is not yet obligated in kiddush. But a woman who generally only prays Birkhot Ha-shaḥar is obligated in kiddush immediately upon awakening. If she wishes to eat or drink, she should first say Birkhot Ha-shaḥar and then make kiddush and eat and drink. In a case of necessity, such as if she does not know how to make kiddush and is very thirsty, she may drink, and – if really necessary – even eat (Peninei Halakha: Women’s Prayer 22:10).¹³

footnotes:
¹³ According to Ramban, women are obligated to pray Shaḥarit and Minḥa, while Rambam maintains that they are obligated in only one prayer daily. MA understands Rambam’s position to be that there is no need for a woman to recite the Amida, but rather any prayer that she recites fulfills her obligation. Accordingly, if she recites Birkhot Ha-shaḥar she has fulfilled her obligation, as those berakhot are considered prayers (as explained in MB 106:4 and Peninei Halakha: Women’s Prayer 2:2-5). The point at which the kiddush obligation goes into effect is dependent on each woman’s personal habits. If she generally prays the Amida, then the laws pertaining to her are the same as those pertaining to a man. If she needs to eat or drink before praying, she does not need to make kiddush. Even if she is accustomed to praying the Amida on Shabbat only, she may say Birkhot Ha-shaḥar while intending not to fulfill her prayer obligation, and then eat and drink before praying without making kiddush first. This is the ruling of SSK 52:13 and n. 44.However, if a woman does not generally pray the Amida, she is obligated in kiddush from the moment she wakes up on Shabbat. In a difficult situation such as if she does not know how to make kiddush, she may be lenient, since according to Maharam Ḥalawa a woman is exempt from kiddush during the day. Additionally, Raavad and those following his approach maintain that it is not prohibited to eat before the daytime kiddush. Furthermore, some understand Rambam’s view to permit drinking water before kiddush, even though it is generally forbidden to eat and drink before kiddush. Therefore, in a case of necessity a woman may drink before kiddush, and if necessary she may even eat. Minḥat Yitzḥak 4:28:3 takes this approach, as do SSK 52:13 and Yalkut Yosef 289:6.Igrot Moshe OḤ 4:101:2 puts forth the novel position that there is a special law pertaining to a married woman. Since she needs to eat with her husband, her obligation in kiddush follows his. Thus as long as he has not yet finished his prayers, she may still eat and drink, as she is not yet obligated in kiddush. R. Shlomo Zalman Auerbach discusses the opinion of Igrot Moshe and concludes: “This requires further clarification” (SSK, loc. cit. n. 46). In cases of necessity, one may rely on Igrot Moshe. Similarly, if a husband went to an early minyan, and upon his return home wants to make kiddush and eat with his wife, then even though she plans to attend the synagogue later for Shaḥarit, she may make kiddush with him, since the proper halakhic family dynamics dictate that a wife eat with her husband. She should be careful, though, to say Birkhot Ha-shaḥar and Birkhot Ha-Torah first, as I wrote in Peninei Halakha: Women’s Prayer 22:10.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:8
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:9:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:9:8)

קטן שהגיע לחינוך, לכתחילה יש להרגילו שלא לאכול לפני הקידוש, אך אם הוא רעב או צמא, מותר לתת לו לאכול ולשתות לפני הקידוש (שש"כ נב, יח; ילקוט יוסף רעא, יז).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
If minors are old enough to be taught, ideally they should be trained not to eat before kiddush, but if they are hungry or thirsty one may feed them before kiddush (SSK 52:18; Yalkut Yosef 271:17).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:10:1
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:10:1)

**הלכות קידוש / קידוש במקום סעודה**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Laws of Kiddush / Reciting Kiddush at the Place of the Meal**


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:10:2
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:10:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:10:2)

תקנו חכמים שהקידוש יהיה במקום הסעודה, שנאמר (ישעיהו נח, יג): "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג", במקום שבו מענגים את השבת בפת או מזונות, שם צריך לומר את הקריאה של השבת שהיא הקידוש. על ידי כך מתגלה עניינה המיוחד של השבת, שבה הסעודות הם המשך ישיר של מצוות 'זכור'. הקריאה הקדושה וההתענגות בסעודה משלימות זו את זו. ואם לא סעד במקום הקידוש, לא קיים את מצוות הקידוש, וצריך לשוב ולקדש במקום שיאכל. ואין הבדל בדין זה בין קידוש הלילה לקידוש היום.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The Sages ordained that kiddush be made at the place of the meal (“be-makom se’uda”), for Scripture states: “Call Shabbat ‘delight’” (Yeshayahu 58:13), teaching us that specifically where one delights in Shabbat with bread or pastries he must proclaim Shabbat, i.e., make kiddush. This allows us to reveal the special nature of Shabbat, whose meals are a direct continuation of the mitzva of Zakhor. The proclamation of holiness and the delight with meals complement each other. If one did not eat where he made kiddush, he did not fulfill the mitzva, and he must make kiddush again where he eats. This law applies equally to kiddush by day and by night.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:10:3
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:10:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:10:3)

היו מגדולי ישראל שהחמירו על עצמם והקפידו לאכול את סעודתם העיקרית במקום הקידוש, וכך נהג הגר"א. אבל מן הדין גם אם יאכלו במקום הקידוש פת או מזונות בשיעור 'כזית' (כנפח חצי ביצה), יצאו ידי חובת המצווה, ויוכלו לאכול אחר כך את הסעודה במקום אחר. לדעת הגאונים, אם אין מזונות במקום הקידוש, אפשר לקיים את הסעודה הסמוכה לקידוש בשתיית רביעית יין, מפני שהיין מזין וסועד. בשעת הדחק אפשר לסמוך על דעתם, אלא שבקידוש הלילה שיסודו מהתורה יקפיד המקדש לשתות 'רביעית' יין (75 מ"ל) בנוסף לשיעור 'מלא לוגמיו' שהוא צריך לשתות כדי לצאת ידי קידוש. ושאר השומעים יכולים להסתפק בשתיית 'רביעית' (שו"ע או"ח רעג, ה, משנה ברורה רעג, כה, וכז, שעה"צ כט).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
There were some Torah giants who were personally stringent, and insisted on eating their actual Shabbat meal where they made kiddush. This was the custom of the Vilna Gaon. However, the law requires only that one eat a kezayit of bread or mezonot where one makes kiddush. This is sufficient to fulfill the obligation of kiddush. Afterward, one may eat the meal elsewhere. According to the Ge’onim, if there is no mezonot food where one is making kiddush, he may drink a revi’it of wine instead, since wine is also nutritious and filling. If necessary, one may rely upon them. However, at night when the obligation of kiddush is of Torah origin, the person making kiddush should be careful to drink a revi’it in addition to the melo lugmav that he must drink to fulfill the obligation of kiddush. The rest of the listeners need only drink a revi’it (SA 273:5; MB 273:25, 27; SHT 29).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:10:4
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:10:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:10:4)

אבל אם שמע קידוש בבית הכנסת ושתה מעט מיץ וטעם פחות מ'כזית' מזונות, לא יצא ידי חובת קידוש. ולא זו בלבד, אלא שגם עבר על דברי חכמים שאסרו לאכול ולשתות לפני הקידוש, שהואיל ולא יצא ידי קידוש, נמצא שמה שאכל ושתה שם היה לפני הקידוש.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
However, if one heard kiddush at the synagogue but only drank a bit of juice and had less than a kezayit of mezonot, he has not fulfilled his obligation of kiddush. Not only that, but he has transgressed the rabbinic prohibition against eating and drinking before kiddush; for since he did not fulfill his obligation, it turns out that he ate and drank before kiddush.


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:10:5
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:10:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:10:5)

שלוש הגדרות נאמרו בדברי הראשונים, עד היכן יכול אדם להתרחק ועדיין יחשב כמי שאכל במקום הקידוש: א' כל המקומות שבאותו חדר, אפילו אינם רואים זה את זה, נחשבים כמקום אחד (רמב"ם, תוס' ורא"ש). ב' אם רואים ממקום הקידוש את מקום הסעודה, אפילו אם הוא בבית אחר או בחצר, נחשב מקום אחד (רב שר שלום). ג' אם היתה דעתו בעת הקידוש לעבור לחדר אחר שבאותו מבנה, נחשב עדיין מקום אחד (רב ניסים גאון).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The Rishonim discuss three different parameters for how far away one may go and still be considered eating “at the place of the meal”:
1) Anywhere within the same room is acceptable, even if one place is not visible to another in the same room (Rambam; Tosafot; Rosh).
2) As long as the person making kiddush can see the place where the meal will be eaten, even if that place is in a different home or yard, it is acceptable (R. Sar Shalom).
3) If, while making kiddush, the person had in mind to move to another room in the same building, it is acceptable (R. Nissim Gaon).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:10:6
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:10:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:10:6)

לכתחילה יש לקדש ממש במקום הסעודה, וכאשר יש בכך קושי, אפשר לאכול במקום שעונה על שתים משלוש ההגדרות. למשל, הנצרך לאכול בחדר אחר, מוטב שיחשוב על כך בעת הקידוש וגם יקדש במקום שממנו ניתן לראות את המקום שבו הוא מתכוון לאכול. בשעת הדחק, אפשר להסתמך על כל אחת משלוש ההגדרות (שו"ע או"ח רעג, א, משנה ברורה ושעה"צ שם).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Ideally, one should make kiddush at the actual place of the meal. When this is difficult, one may make kiddush anywhere that two of the three criteria mentioned above are met. For example, if one needs to eat in a different room, it is preferable that he have that in mind during kiddush, and that he make kiddush from a vantage point where he can see the place where he is planning to eat. If there is really no choice, one can rely on any one of the three criteria being met (SA 273:1; MB and SHT ad loc.).


###### Peninei Halakhah, Shabbat 6:10:7
[Peninei Halakhah, Shabbat 6:10:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Shabbat/r/6:10:7)

לכתחילה, אין לשהות בין הקידוש לסעודה, וכן אין ללכת למקום אחר אף שבכוונתו לחזור ולאכול במקום הקידוש. בדיעבד, אם הפסיק מעט או הלך למקום אחר בינתיים – לא הפסיד את הקידוש. אבל אם התכוון להפסיק בין הקידוש לסעודה, ואכן הפסיק יותר משבעים ושתים דקות, הפסיד את הקידוש וצריך לשוב ולקדש (רמ"א, או"ח רעג, ג; משנה ברורה יב, באו"ה 'לאלתר'; כה"ח כט; ציץ אליעזר יא, כו; ילקוט יוסף רעג, טו; ושש"כ נד, הערות מו-מז).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Ideally, one should not wait between making kiddush and eating. Similarly, one should not go somewhere after kiddush before eating, even if he intends to return and eat where he made kiddush. Be-di’avad, if he waited for a short time or left briefly, his kiddush still counts. However, if he waited more than 72 minutes and intended to separate kiddush and the meal, then he has “lost” his kiddush and he must make it again (Rema 273:3; MB ad loc. 12; BHL s.v. “le-altar”; Kaf Ha-ḥayim ad loc. 29; Tzitz Eliezer 11:26; Yalkut Yosef 273:15; SSK 54, nn. 46-47).