## Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato Chapter 2 ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:1:1) **הלכות עונה / שיא השמחה** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / The Pinnacle of Pleasure** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:1:2) מצוות עונה שיענג אדם את אשתו וישמח אותה ככל יכולתו, ויתייחד עימה ייחוד גמור, באהבה ושמחה יתירה (כמבואר לעיל א, ב). וכל אדם חייב לקיים מצווה זו לפי התדירות שמאפשרים לו כוחו ועבודתו. לרוב האנשים המצווה פעמיים בשבוע (כמבואר להלן בהלכה ז). גם לאשה יש מצווה להתחבר עם בעלה ולשמוח בו, וככל שהיא יותר שמחה בחיבור, כך מעלת המצווה גדולה יותר. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The mitzva of ona is for a man to bring pleasure and joy to his wife as best he can and to achieve complete sexual union with her, lovingly and with abundant joy (as explained in 1:2 above). Every man must fulfill this mitzva as frequently as his physical stamina and professional demands allow. For most, this means twice a week (as explained further in section 7 below). A woman, too, has a mitzva to couple with her husband and to enjoy him. The more she enjoys their sexual relations, the greater the mitzva. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:1:3) חיבור זה צריך להיות מענג ומשמח מאוד, ולכן מצווה זו נקראת 'שמחת עונה', וההימנעות ממנה נחשבת כעינוי (פסחים עב, ב; ע"ז ה, א; לעיל א, ג). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Their sexual union must be very joyful and pleasurable. Accordingly, the mitzva is called simḥat ona, the joy of marital sexual union. Abstaining from it is deemed a type of torment (Pesaḥim 72b; Avoda Zara 5a; 1:3 above). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:1:4) מצווה עונה אינה תלויה במצוות 'פרו ורבו', והיא מתקיימת גם בחיבור שאינו יכול להביא להיריון, כמו בעת שהאשה מעוברת או מניקה, או מבוגרת שאינה יכולה ללדת (לעיל א, ד). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The mitzva of ona is independent of the mitzva of procreation. It is fulfilled through marital sexual relations even when they cannot lead to pregnancy, such as when the wife is pregnant or nursing, or when she is after menopause (above, 1:4). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:1:5) עיקר המצווה שישמח האיש את אשתו שמחה שלימה עד שתגיע לשיא התענוג והשמחה. בלא זאת, החיבור עלול ליצור תסכול. כי ההתקרבות לשיא התענוג יוצרת מתח גופני ונפשי שמתפרק בשמחה בעת ההגעה לשיא, ואם לא תגיע לכך, תישאר בדרך כלל מתוחה ומתוסכלת. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The central element of this mitzva is for the husband to bring complete joy to his wife, to the point where her joy and pleasure climax in orgasm. Short of this, their sexual relations may result in frustration, for the lead-up to orgasm builds up physical and psychological tension that is blissfully released upon orgasm. If she does not experience orgasm, her tensions and frustration will generally remain. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:6 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:1:6) ומצווה על האשה להיענות ולהשתתף במצווה ככל יכולתה, מפני שבלא רצונה והשקעתה להרבות שמחה ביניהם אי אפשר לקיים את המצווה. אמנם בשעה שהאשה עייפה או מתוחה, עד שקשה לה להגיע לשיא השמחה, מותר לה לוותר על כך, ולהסתפק בחיבור שיש בו עונג נעים בלא שמחה שלימה, כי גם באופן זה מקיימים את המצווה. אבל נכון להשתדל שזה לא יקרה פעמים רבות (להלן יב, 12). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The wife has a mitzva to be responsive and to actively participate in the mitzva as best she can, for without her desire and efforts to increase their mutual pleasure, it is impossible to fulfill the mitzva. However, if she is so exhausted or tense that it will be difficult for her to achieve orgasm, she may choose to forgo it and suffice with sexual union that brings sweet pleasure but not complete bliss. This, too, is a fulfillment of the mitzva. Nevertheless, it is best to try to ensure that it does not happen too frequently (see below, section 12 and note 12.) ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:7 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:1:7) ככל שבני הזוג מרבים לשמח ולשמוח בעונות הקבועות למצווה זו – הרי זה משובח. וכך מחייבת גם מצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", שידאג כל אחד לטובתו של בן זוגו ככל יכולתו. וכיוון שהתענוג הגופני-נפשי הגדול ביותר הוא התענוג שבין איש לאשתו, אם האיש מחסיר מאשתו תענוג שמשמח אותה הרי שהוא עושק אותה, שאין לה אדם מלבדו שיכול להעניק לה את השמחה הזו. ואם היא מחסירה ממנו תענוג שמשמח אותו, הרי שהיא עושקת אותו, שאין לו בעולם מי שתשלים את חסרונו. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The more a husband and wife give and receive pleasure at the set times (onot) of this mitzva, the better. This is also mandated by the mitzva of “love your fellow as yourself” (Vayikra 19:18), which entails a spouse looking out for the good of the other to the best of their ability. Since the greatest physical and emotional pleasure is that shared by husband and wife, if a man deprives his wife of this enjoyable pleasure, he is being oppressive, since there is no other man who can provide her with this joy. Likewise, a woman who deprives her husband of this enjoyable pleasure is being oppressive, since there is no one else in the world who can fill his void. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:8 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:1:8) מצווה זו נקראת גם 'דרך ארץ', מפני שכל אדם בריא משתוקק לחיבור המענג שבין איש לאשה, וזו השמחה הממשית הגדולה ביותר שיש לאדם בעולם הזה. וממילא ברור שכאשר ציוותה התורה על מצוות עונה, כוונתה להגיע לשיא התענוג שבני אדם משתוקקים אליו. ואיש או אשה שאינם משתוקקים לכך, צריכים להשתדל להבריא את עצמם, כדי שיוכלו לקיים את החיבור שביניהם בשמחה.¹ footnotes: ¹ עיקר המצווה שהאשה תגיע לשיא התענוג והשמחה (אביונה), וכפי שהאיש מגיע לשיא השמחה בעת שזרעו יוצא. וזהו שאמרו (נדה לא, ב): "אשה מזרעת תחילה – יולדת זכר, איש מזריע תחלה – יולדת נקבה". וביארו שמאריכים החיבור כדי שתזריע תחילה, "שמשהין עצמן בבטן כדי שיזריעו נשותיהן תחלה, שיהו בניהם זכרים". וכן מבואר שם (נדה עא, א), שזהו "שכר פרי הבטן" (ואמנם יש למזרעת תחילה עוד פירושים, אבל זה הפירוש העיקרי). ואם לא כן, קשה להבין מדוע על פי המבואר בגמרא, סתם אשה של טייל אינה מסכימה שיבטל את עונתה היומית, אפילו אם על ידי כך מצבם הכלכלי ישתפר (כתובות סב, ב; להלן ז). ולא זו בלבד, אלא שבדרך כלל אם האשה תתענג ממש אך לא תגיע לשיא, תישאר לאחר החיבור מתוסכלת, ומה השמחה בזה? ואם גם לתענוג זה לא תגיע, הרי שאין בחיבור כל כך שמחה, ואיך יתכן שיקראו למצווה זו 'שמחת עונה'. ועוד, שחובת הבעל לספק צורכי אשתו, וכמו שבמזונות ובגדים הוא לפי מה שמקובל, כך גם בעונה, וכיוון שמקובל להחשיב את שיא התענוג כעיקר שמחת החיבור, הרי שזו חובת המצווה. ולא זו בלבד שעיקר המצווה לשמח את האשה עד שתגיע לשיא התענוג, אלא שכל המרבה לשמח בעונות שהוא חייב בהן הרי זה משובח, וכשם שמי שמכניס אורח לביתו, ככל שהוא מכין לו אוכל יותר טעים, ומגיש לפניו יותר מנות, ונותן לו הרגשה יותר טובה, כך מצוותו גדולה יותר. ולכן כאשר האשה היא מן הנשים שיכולות להגיע למספר שיאי תענוג ברציפות, יש בזה הידור מצווה. אמנם פעמים רבות אין להם כוח ורצון ליותר משיא אחד, ואזי רק בזמנים מיוחדים יהדרו להרבות בשמחה.להלן בהלכה יב יבואר שיש אפשרות לקיים את העונות במדרגה של בדיעבד, כשיש לאשה עונג בחיבור אבל לא שמחה יתירה, או במדרגה של שעת הדחק שאין בו עונג. ובכל אופן כל עוד הם נשואים, אסור לבטל את העונות בלא הסכמה שלימה של שניהם, כי העונות מבטאות את חיבור הנישואים שביניהם, ומונע אותם מהחטא. וכבר למדנו (א, ב) שביטול החיבור, הוא העילה הראשונה לגירושין. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The mitzva is also called derekh eretz, “the way of the world,” since every healthy person yearns for pleasurable sexual union, the greatest palpable physical pleasure that a person can experience in this world. It is thus clear that when the Torah commanded the mitzva of ona, it means reaching orgasm, the peak of pleasure that people yearn for. If a husband or wife does not feel that yearning, they must try to heal themselves, so that their sexual union will be joyful for both of them.¹ footnotes: ¹ The central element of this mitzva is for the woman to reach orgasm, just as the man reaches orgasm when he ejaculates. This is what is meant by the talmudic statement “If the wife brings forth seed first, she will give birth to a male; if the husband brings forth seed first, she will give birth to a female” (Nidda 31a). The Sages explain that men prolong sexual relations so that their wives will “bring forth seed” – that is, achieve orgasm – first: “They hold themselves back in the womb so that their wives bring forth seed first, so that their children will be male” (ibid. 31b). Likewise, the Talmud explains (ibid. 71a) that this is what is meant by the phrase “the reward of progeny (lit. ‘fruit of the womb’)” (Tehilim 127:3). There are other interpretations of the phrase “brings forth seed,” but the interpretation given here is the primary one.If the woman’s ultimate pleasure were not the essence of the mitzva, it would be difficult to understand why the Talmud assumes that the wife of an ordinary laborer would not agree to his making a lifestyle change, even one that would improve their financial situation, if the frequency of her ona would subsequently decrease (see Ketubot 62b and section 7 below). Additionally, if a woman usually derives real pleasure from sexual intimacy but does not reach orgasm, she will remain frustrated afterwards. Where is the joy in that? And if she does not even get this lesser pleasure, then her sexual relations with her husband are joyless; how then can we refer to this mitzva as simḥat ona? Moreover, it is the husband’s duty to provide for his wife’s needs. Just as he must follow social norms when providing food and clothing, so too for ona. And since orgasm is considered the primary joy of sexual relations, it is, perforce, what the mitzva requires. Not only is it the central element of the mitzva for the husband to pleasure his wife until she has an orgasm, but the more pleasure he brings her at the set times for their sexual relations, the more commendable it is, just as when one welcomes a guest, the tastier and more diverse the offerings and the better he makes the guest feel, the greater his mitzva. Therefore, when the wife is capable of reaching multiple consecutive orgasms, it enhances the mitzva. Nevertheless, couples often to not have the stamina or the desire for more than one orgasm, in which case this enhancement of the mitzva should be reserved for special occasions.Below, in section 12, we explain that it is possible to fulfill the onot at the be-di’avad level (such as when the woman derives pleasure from intimacy but not true bliss), or under pressing circumstances when there is no pleasure. In any case, as long as the couple remains married, they may not forgo sexual relations without full, mutual consent, since sexual relations are an expression of their marital union and prevent them from sin. We have already seen (1:2) that refusing sexual union is the principal grounds for divorce. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:9 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:1:9](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:1:9) אמרו המקובלים, שמי שאינו חש השתוקקות לכך, חמור טוב ממנו, ולא יוכל לזכות לאהבת ה' (ראשית חכמה שער האהבה סוף פרק ד). מפני שרק מתוך הטבע האנושי הבריא, שהוא בריאה אלוקית, יכול האדם להתעלות באהבת ה'. וכל מי שמרוחק מיצר החיים, מרוחק מהאמונה ומהקדושה, ואינו יכול לפעול לתיקון עולם. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The kabbalists said that one who does not experience sexual longing is worse than a donkey and will never be able to love God (Reishit Ḥokhma, Sha’ar Ha-ahava, end of ch. 4), for it is only through healthy human nature, itself created by God, that one can progress in one’s love for God. Anyone who is detached from the lifegiving impulse is far from faith and sanctity, and cannot act to repair the world. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:2:1) **הלכות עונה / חובת האיש ומצוות האשה** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / The Man’s Duty and the Woman’s Mitzva** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:2:2) חובת מצוות עונה מוטלת על האיש, שנאמר (שמות כא, י): "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע". שְׁאֵרָהּ שיהיו בקירוב בשר, כְּסוּתָהּ זו המיטה והשמיכה, וְעֹנָתָהּ זה החיבור עצמו (רמב"ן שם, כתובות מח, א; לעיל א, ג). וכל המבטל מצווה זו ומצער בכך את אשתו – עובר באיסור תורה (לעיל א, ב). ואף שבלא שהאשה תיענה לבעלה בשמחה, אין שום ערך למצווה, נמצא שקיום המצווה תלוי בשניהם יחד, מכל מקום החובה הראשונית מוטלת על האיש. וכפי שגם מצוות הנישואין מוטלת כחובה על האיש, ועל כן הוא שצריך לחזר אחר בת זוגו, ולאחר שתסכים להינשא לו – לקדשה לאשה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The obligation of ona is incumbent upon the man, as the verse states, “He shall not withhold she’erah, kesutah, or onatah” (Shemot 21:10). Ramban explains that she’erah refers to flesh-to-flesh contact during intimacy, kesutah refers to the bed and bedding used by the couple during intimacy, and onatah as referring to the conjugal act itself (Ketubot 48a; see above, 1:3). If a husband does not fulfill this mitzva and thereby causes his wife pain, he is in violation of a Torah prohibition (above, 1:2). Of course, if she does not respond joyfully to her husband, the mitzva is worthless; thus, fulfillment of the mitzva depends on both of them. Nevertheless, the primary duty is the man’s, just as the mitzva to marry is incumbent upon the man, making him responsible to court his future spouse, gain her consent to marry, and then marry her. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:2:3) כדי להבין את ההבדל שבין האיש לאשה, צריך לבאר, שאם האיש לא יביע במילים את אהבתו לאשתו, ולא ירבה לענג אותה בליטופים וחיבוקים, ויתקדם בהדרגה עד המקומות המענגים ביותר, מסתבר שלא יצליח לשמח אותה שמחה שלימה. מפני שכך היא תכונתן הטובה של הנשים, שתחומי הרוח, הנפש והגוף שלובים אצלן יותר מאשר אצל האיש, ולכן, במצב המתוקן, רק לאחר שכל הכוחות משתלבים יחד באהבה ותענוג, האשה יכולה להגיע לשיא השמחה. תהליך מורכב זה נמשך זמן. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** To understand the difference between men and women, it must be made clear that if a man does not verbally articulate his love for his wife and does not increase her pleasure by embracing and caressing her while gradually advancing toward her erogenous zones, it stands to reason that he will not manage to make her climax. One of the wonderful characteristics of women is that spirit, mind, and body are more integrated in them than they are in men. Therefore, under normal circumstances, it is only when all of these elements are brought together in love and pleasure that a woman can reach orgasm. This process is complex and takes time. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:2:4) לעומת זאת, תכונתו של האיש שהוא יכול להפריד בין התחומים, והוא מסוגל לספק את תאוותו הגופנית גם בלא התקשרות נפשית ורוחנית. תכונה זו יש לה ערך רב כאשר צריך להתעלם מכל מה שמסביב כדי לרכז את כל הכוחות ולהתמקד במטרה אחת. זאת התכונה שגורמת לבחור לחזר במרץ אחר בת זוגו, להתגבר על הקשיים, ולהתמיד בכך עד שתסכים להינשא לו. זו גם התכונה המתאימה ללוחם בצבא. לכן האיש הוא שמקדש את אשתו. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In contrast, it is the nature of men to bifurcate different realms. A man can satisfy his physical lust even without an emotional or spiritual connection. This trait can be very valuable when he needs to ignore everything going on around him and focus his energy on a single goal. It is what enables a young man to energetically court his future wife, overcome obstacles, and persist until she agrees to marry him. This is also why it is the man who performs the act of kiddushin that effects their marriage. This trait is also valuable for a soldier in battle. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:2:5) אבל מצד שני, לאחר השגת המטרה בשמחת החתונה, פעמים שהגברים מאבדים עניין בקשר הנפשי השלם, מפני שהם היו ממוקדים בהגעה לחתונה, ולא התכוננו לכל האתגרים הכלולים בחיי הנישואים. ועל כן נצטווה האיש שלא יצא לצבא או למסעות עסקים בשנה הראשונה לנישואיו, שנאמר (דברים כד, ה): "נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת, וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח", ועל ידי כך יבסס את חייהם הזוגיים. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** On the other hand, after achieving his goal of getting married, men can sometimes lose interest in having a wholesome emotional relationship. They were so focused on getting married that they neglected to properly prepare themselves for all the challenges of married life. Because of this, a new husband is commanded not to serve in the army or take business trips during his first year of marriage, as the verse states: “He shall be exempt one year for the sake of his household, to give happiness to the woman he has married” (Devarim 24:5). This allows newlyweds to build a strong foundation for their married life. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:6 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:2:6) כך גם קורה לקראת הזיווג. ההשתוקקות של האיש לקראתו יכולה להיות עזה מאוד, אבל מיד לאחר שזרעו יוצא, הוא עלול לאבד עניין באשתו. וכיוון שמצד תכונת גופם, גברים מסוגלים להגיע לשיא התענוג הגשמי תוך דקות ספורות, בלא שיספיקו לשמח את נשותיהם, הוטלה מצוות עונה כחובה על האיש, ועיקר המצווה שיענג וישמח את אשתו ככל האפשר, ומתוך כך יתחברו. וזהו שהזהירו חכמים ואמרו (עירובין ק, ב): "אסור לאדם שיכוף אשתו לדבר מצווה". עוד אמרו: "כל הכופה את אשתו לדבר מצווה הויין (יהיו) לו בנים שאינם מהוגנים". **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Something similar can happen during the buildup to sexual relations. A man might be very passionate beforehand, but as soon as he ejaculates, he is liable to lose interest in his wife. And since men are physiologically capable of reaching the climax of physical pleasure within minutes, without providing their wives with any joy – the mitzva of ona is incumbent upon the man, and its primary element is to bring as much joy and pleasure to his wife as he can. The Sages thus caution: “A husband may not compel his wife to fulfill the mitzva…. Any man who compels his wife to perform this mitzva will have indecent children” (Eruvin 100b). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:7 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:2:7) הרי שאף שהחיבור מצווה, אם הוא נעשה כדי לספק את יצרו של האיש בלבד, בלא שישתדל לענג את אשתו, אין בו מצווה. וכך בזכות תכונתה של האשה, האיש נצרך לבטא יותר את רגשי אהבתו לאשתו, ועל ידי כך החיבור ביניהם נעשה עמוק ושלם יותר. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Thus, even though marital sexual relations are a mitzva, if their purpose is to satisfy only the man’s urges, without him trying to bring his wife pleasure, there is no mitzva. Thus, because of women’s nature, the husband has to make sure to express his love for his wife. This will give their sexual union greater depth and wholesomeness. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:8 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:2:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:2:8) אמנם כאשר האשה אינה משתוקקת לחיבור עם בעלה, ואינה נענית לו ושמחה עימו, הרי שהיא עוקרת את המצווה. מפני שכל המצווה היא לשמח אותה, וכשאינה שמחה, המצווה בטלה מיסודה. ואם הדבר נמשך, הרי שהיא מחריבה את ביתם. וכפי שלמדנו (כתובות סג, ב), שכאשר האשה טוענת שבעלה מאוס עליה, צריך הבעל לגרשה, והיא מפסידה את כתובתה. הוא צריך לגרשה, מפני שאין אפשרות לקיים נישואין בלא שמחת עונה. והיא מפסידה את כל פיצויי כתובתה, מפני שהפרה באופן היסודי ביותר את עיקר הנישואין.² footnotes: ² לרמב"ם (אישות יד, ח), כופים את הבעל לגרשה, "לפי שאינה כשבויה שתבעל לשנאוי לה, ותצא בלא כתובה כלל". ולרוב הפוסקים אף שהוא חייב לגרשה אין כופים אותו לכך (שו"ע אה"ע עז, ב). (אפשר אולי להבין מהם, שדיברו על מצב שבו האשה אשמה בגירושין, שאחר שהסכימה להינשא לו, מאסה בו, ועל כן יש ביכולתו לתבוע פיצויים על צערו, כדי שיסכים לגרשה).וכן כאשר הבעל מבטל את העונות שהוא חייב בהן, או שאינו מוכן לשמח את האשה בדרכים המקובלות, כגון שאינו מוכן לשמש בלא בגדים – האשה יכולה לתבוע על כך גירושין, ובעלה חייב לגרשה ולשלם לה את מלא כתובתה (שו"ע אה"ע עו, יג). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Conversely, when a woman does not desire to be intimate with her husband, is not responsive to his advances, and does not experience joy with him, she actively countermands the mitzva. The mitzva is to bring her joy, so when she is not happy, the mitzva is completely undermined. If this situation persists, she will destroy their home. As we learned, if a woman claims that she finds her husband repulsive, he must divorce her, but she forfeits her ketuba (Ketubot 63b). He must divorce her because it is impossible to maintain a marriage without the joy of sexual relations, but she forfeits her ketuba because she breached the most basic essence of marriage.² footnotes: ² According to Rambam (MT, Laws of Marriage 14:8), a beit din compels the husband to divorce his wife, “because she is not like a captive who is forced to have relations with someone she hates. But she leaves without any of her ketuba.” According to most poskim, even though he is halakhically required to divorce her, he is not compelled to do so (SA EH 77:2). (Perhaps we may deduce that these poskim are discussing a case where the wife is considered to be at fault in the divorce because after she agreed to marry him she became repulsed by him. He may therefore claim compensation for his suffering before he agrees to divorce her.)Likewise, when a man does not keep to the frequency required of him, or when he is not willing to please his wife in the accepted ways – for example, if he is not willing to have sexual relations unless he is clothed – the woman can sue for divorce, and her husband is obligated to divorce her and pay the ketuba in full (SA EH 76:13). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:3:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:3:1) **הלכות עונה / מצוות האיש** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / The Man’s Mitzva** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:3:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:3:2) ראוי שכמה שעות לפני החיבור יביע האיש לאשתו את אהבתו וצפייתו לקראת הייחוד, ועל ידי כך גם היא תתעורר לעומתו באהבה ותשוקה. ושניהם צריכים להיזהר שלא לדבר בשעות אלו בנושאים שעלולים לעורר מחלוקת ביניהם, או בנושאים שעלולים לגרום מתח לאחד מהם, כדי שלא לפגוע בשמחת המצווה. ואמרו חכמים, שהמדבר בנושא שעלול לפגום בשמחת המצווה, עתיד ליתן על כך את הדין, שנאמר (עמוס ד, יג): "כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ", אפילו "שיחה יתירה שבין איש לאשתו" (חגיגה ה, א, לפירוש הראב"ד. ב"ח או"ח רפ, ב). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** A few hours before having sexual relations, a husband should express his love for his wife and his eager anticipation of their upcoming intimacy. Doing so will correspondingly arouse his wife, filling her with love and desire. They should both take care during these hours not to broach subjects likely to lead to an argument, or subjects that are a source of stress for either one of them, so as not to derogate from the joy of the mitzva. The Sages state that whoever raises a subject that could ruin the joy of the mitzva will have to answer for it in the future. Thus, commenting upon the verse, “For behold, He forms mountains and creates winds; He reveals his words (siḥo) to a person” (Amos 4:13), the Talmud informs us that God holds us responsible even for “excess words (siḥa) between husband and wife” (Ḥagiga 5a, following the interpretation of Raavad; Baḥ, OḤ 280:2). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:3:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:3:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:3:3) כשיתחילו להתקרב זה אל זה, מצווה שהאיש יבטא בפיו את אהבתו כלפי אשתו, וטוב שלא יחסוך בשום מחמאה, על יופייה ותכונותיה, הכל לפי מה שהוא יודע שמשמח את אשתו (זוהר ח"א מט, ב; תקוני זוהר נז, א). ואל ימציא מחמאות של שקר, אלא יתעמק באהבתו ויאמר מחמאות אמיתיות. אמנם בדברים האמיתיים אפשר להגזים, כי רק מפני החיסרון שבנו איננו רואים שהגוזמא קרובה יותר לאמת (עי' כתובות יז, א). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** As the couple becomes intimate, it is a mitzva for the husband to tell his wife how much he loves her. He should not hold back any compliment – about her beauty, her character, and whatever else he knows will bring her joy (Zohar I 49b; Tikkunei Zohar 57:1). This does not mean he should make things up; rather, after thinking about how deeply he loves his wife, he should offer truthful compliments. One may stretch the truth a bit, however, for it is only due to our own shortcomings that we fail to see that our hyperboles are closer to the truth than we realize (see Ketubot 17a). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:3:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:3:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:3:4) בכלל המצווה – החיבוק והנישוק והליטוף בכל מקום שנעים ובכל דרך שמשמחת. והמצווה להתקדם שלב אחר שלב, מהמקומות שהמגע בהם נעים אל המקומות שמסעירים יותר, עד המקום שהמגע בו מעורר ומשמח ביותר. וכל אשה צריכה לדעת היכן הוא, כדי שתוכל במידת הצורך להדריך את בעלה כיצד לשמחה. וכיוון שכל אדם שונה מחברו, חלק מהמצווה הוא, שבני הזוג ידברו ביניהם בגילוי לב על מה שמענג אותם, וישאל האיש את אשתו כיצד יוכל לשמח אותה יותר, והיא תיענה לו ותיפתח אליו. ומתוך שהאיש ישמח את אשתו שמחה יתירה, יתחברו חיבור גמור. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Included in the mitzva are embracing, kissing, and caressing anywhere that is pleasurable, and in any way that is enjoyable. The mitzva is to proceed gradually, from areas where touch is pleasant to the erogenous zones, until finally reaching the clitoris, where touch produces the most arousal and pleasure. Every woman should know her body so that, if necessary, she can teach her husband how to bring her pleasure. Since every person is different, part of the mitzva is for the couple to openly discuss what gives them pleasure; the husband should ask his wife how he can increase her joy, and she will respond and open up to him. And having aroused her to a state of intense pleasure, they proceed to the consummation of their sexual union. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:3:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:3:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:3:5) אצל רוב האנשים טוב שהאיש ישתדל שאשתו תגיע תחילה לשיא השמחה ואח"כ הוא, שאם לא כן, יש חשש שיאבד את תשוקתו ולא יצליח לשמח אותה כהלכה. יש לציין, שכפי הנראה, בעבר, ברוב המקרים נשים הגיעו לשיא השמחה בחיבור עצמו, וכיום מסיבות שונות, נשים רבות אינן מגיעות לכך בחיבור עצמו, אלא רק מליטוף באותו מקום, ואזי זו המצווה, ומתוך כך יתחברו חיבור גמור. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** For most couples, it is best for the husband to try to enable his wife to reach orgasm before him, for otherwise, there is concern that he will be drained of desire and unable to bring her joy as he should. It should be noted that in the past, apparently, in most circumstances, women could achieve orgasm during coitus itself, whereas nowadays, for various reasons, many women do not reach orgasm during coitus, only through manual stimulation of the clitoris. In that case, this is how to perform the mitzva, and from this they proceed to the consummation of their sexual union. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:3:6 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:3:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:3:6) מאז ומעולם היתה מידתם של תלמידי חכמים ובני תורה ששימחו את נשותיהם כראוי, ועל כן הזהירו חכמים את האדם שלא ישיא את בתו לעם הארץ, מפני שכל "המשיא בתו לעם הארץ – כאילו כופתה ומניחה לפני ארי. מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים – אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים" (פסחים מט, ב). כלומר, כמו האריה שדורס את טרפו ומתחיל לאכול מבשרו בעודו חי, כך עם הארץ בועל כדי לספק את תאוותו ואינו ממתין שאשתו תתענג ותשמח.³ footnotes: ³ על המחמאות עיין זוהר (ח"א מט, ב), בתרגום: "מי שמתחבר עם אשתו, צריך לבקש ממנה רשות ולשמחה בדיבורים. ואם לא, לא ילון אצלה. כדי שיהיה רצון שלהם יחד בלא אונס… להמשיך עימה חביבות, למשוך אותה לרצונו, להתעורר עימה באהבה… כדי להראות לה שהם מאוחדים ואין ביניהם שום פירוד. ואח"כ ישבח אותה, שאין עוד אשה כמותה, והיא כבוד הבית… כמו שנאמר: רבות בנות חיל עשו חיל ואת עלית על כולנה". וכ"כ בתקוני זוהר (תקון כא, נז, א), ושם מבואר שבשבת, מפני קדושתה, צריך להוסיף מחמאות. זוהר (ח"ב רנט, ב), בתרגום: "קיימים שתי בחינות של יחוד, בנשיקות ובחיבור עצמו. זה למעלה וזה למטה, למעלה להוסיף שפע רוחני למעלה, ולמטה להוסיף שפע חיים למטה, כל אחד כפי הראוי לו". עוד מבואר בתקוני זוהר (י, כה, ב), שהנשיקה כוללת ארבע שפתיים, כנגד שם הויה, והחיבוק ארבע זרועות כנגד שם אדנות.שבת קמ, ב, בין הדרכותיו של רב חסדא לבנותיו: "נקיט מרגניתא בחדא ידיה, וכורא בחדא ידיה. מרגניתא – אחוי להו, וכורא – לא אחוי להו, עד דמיצטערן, והדר אחוי להו". רש"י: "כשבעלך ממשמש בך להתאוות לך לתשמיש, ואוחז הדדים בידו אחת והאחרת עד אותו מקום. הדדים המציאי לו, שתתרבה תאותו, ומקום תשמיש אל תמציאי לו מהר, כדי שיתרבה תאותו וחיבתו ויצטער, הדר אחוי ליה" אח"כ תתני לו. וכ"כ הרוקח (הל' תשובה יד): "ויחבקנה וינשקנה… ישעשע במשמושים ובכל מיני חיבוק למלאות תאוותו ותאוותה". וכן מובא בעוד ראשונים ואחרונים.עניין זה שחלק מהאנשים צריכים לקיים את המצווה על ידי ליטוף באותו מקום, לעיתים אף עשר דקות ויותר, לא הוזכר בספרי הפוסקים. ונראה ששתי סיבות לכך. א) מסתבר שבתקופה שבה ישנו כעשר שעות ביממה (עי' רמב"ם דעות ד, ד), וחיו בפחות לחץ ומתח, כמעט כולן הגיעו לשיא התענוג והשמחה מהחיבור עצמו. כיוצא בזה למדנו שבעבר כל הנשים הרגישו בפתיחת המקור, עד שדבר זה נזכר כדבר מובן וידוע לכל בשו"ע יו"ד קפג, א. וכיום בדרך כלל נשים אינן מרגישות בזה (עיין בהרחבות). ב) כיוון שהמצווה שהאיש ישמח את אשתו ככל היותר, ברור מאליו שאם הליטוף באותו מקום משמח אותה יותר, כך היא המצווה. ולא היה צריך לכתוב זאת, מפני שדרך קיום המצווה צריך להילמד על ידי בני הזוג באופן טבעי, ולכן מצווה זו נקראת 'דרך ארץ' (כמבואר בהלכה הבאה). כלומר המצווה היא שהאיש והאשה יהיו פתוחים וגלויים זה אל זה, וישמחו זה את זה ככל האפשר, ומן הסתם תוך זמן לא רב יכירו את המקום הזה, ויתענגו בו, ואם ימצאו שבאופן זה האשה מגיעה לשיא השמחה, יבינו שכך היא חובת המצווה. וכפי שלמדנו (שבת קמ, ב), רב חסדא דיבר על כך עם בנותיו. ומזה גם מוכח שבעבר נהגו לדבר על עניינים אלו יותר בפתיחות. (ועיין להלן ג, יב וטו, שהפרישות והסגירות גברו בעקבות החורבן והתמשכות הגלות. עוד צריך לבאר, שמה שמבואר בזוהר וספרי הקבלה על ערך הנשיקות והחיבוקים והחיבור, לא נועד לצורך הדרכה מעשית בקיום המצווה, כי זה דבר פשוט, אלא ללמד שמעשים אלו מכוונים כנגד דברים עמוקים ועליונים מאוד, והם משל המוכר לכל, שאפשר ללמוד ממנו את הנמשל הנשגב).בעת שהאיש משמח את אשתו לפני החיבור, מן הסתם יוצא ממנו מעט נוזל, ואינו נחשב זרע לבטלה. ואמנם יש שהחמירו בזה על פי הקבלה (פע"ח שער ק"ש על המיטה יא; בא"ח פקודי יג), אולם עיקר ההקפדה על פי הקבלה שלא לפרוש מהחיבור בעוד שיוצא נוזל מהאיש (שער הכוונות, עניין דרושי הלילה; כה"ח רמ, ו; דרכי טהרה כב, יא). וגם בזה מצד הדין אין איסור, וכפי שמוכח מדעת רוב הראשונים שמותר לפרוש באיבר חי אחר בעילת מצווה (שו"ע יו"ד קצג, א; שואל ונשאל ג, תכד; ועיין עולת יצחק ב, רמב). ועיין להלן בסוף הערה 10 בדין מי שמרוב רגישותו זרעו יוצא לפעמים לפני החיבור. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It has always been a virtue of Torah scholars and Torah-oriented Jews that they bring joy to their wives, as is proper. For that reason, the Sages admonish fathers not to marry off their daughters to coarse ignoramuses (amei ha-aretz): “If one marries his daughter to an am ha’aretz, it is as if he has left her tied up in front of a lion. Just like a lion attacks and devours its prey with no shame, so, too, an am ha’aretz beats and penetrates his wife shamelessly” (Pesaḥim 49b). In other words, just as a lion devours its prey and begins eating while it is still alive, so an am ha’aretz penetrates his wife in order to satisfy his own urges and does not delay so that his wife can experience pleasure and joy as well.³ footnotes: ³ emZohar (I 49b) addresses the issue of compliments: “A man who wishes to be intimate with his wife must ask her permission and speak to her in a way that makes her happy. If he does not, he should not sleep with her. This is to ensure that their desire is mutual and there is no coercion…. He should show her affection and draw her toward his desire, becoming aroused with her lovingly…in order to show her that they are united and that nothing comes between them. After that, he should praise her, telling her that there is no other woman like her, and that she is the glory of the home…as it says, ‘Many women have done well, but you surpass them all’ (Mishlei 31:29).” Tikkunei Zohar (§21, 57a) presents this approach as well, adding that on Shabbat, additional compliments should be given on account of the sanctity of the day. Elsewhere Zohar (II 259b) states that “there are two aspects of intimacy – kissing and the act of intimacy itself, one above and one below. The one above is to add an abundance of spirituality above, and the one below is to add an abundance of life below, each according to what is appropriate for it.” Elsewhere Tikkunei Zohar (§10, 25b) points out that kissing involves four lips, corresponding to the four letters of the Tetragrammaton, and embracing involves four arms, corresponding to the four letters of the name Adonai (alef-dalet-nun-yud; Lord).Among the advice that R. Ḥisda gives his daughters in Shabbat 140b is the following: “[Your husband will want to] hold the pearl in one hand and the basket in the other. Show them the pearl, but not the basket, until he aches. Only then should you show it to him.” Rashi explains: “When your husband caresses you to arouse desire for intercourse, he will fondle your breasts with one hand and ‘that place’ (the vagina) with the other. Offer him your breasts, so that his passion will intensify, but do not rush to offer the place of penetration, so that his passion and affection build and he aches. Then offer it to him.” R. Elazar of Worms writes similarly: “They should embrace and kiss…. He should engage in foreplay by fondling and with all kinds of embrace, to fulfill his desire and hers” (Sefer Ha-roke’aḥ, Hilkhot Teshuva 14). Other Rishonim and Aḥaronim write similarly.The notion that some men must fulfill the mitzva by manual stimulation, even for ten minutes and beyond, is not mentioned in the halakhic literature. There are two apparent reasons for this. a) It stands to reason that during an era when people slept about ten hours each night (see Rambam, MT, Laws of Dispositions 4:4) and lived with less stress and tension, almost all women reached orgasm and the peak of joy during the conjugal act itself. Similarly, we learn that in the past all women sensed their uteruses open at the onset of menstruation, to the extent that Shulḥan Arukh mentions this as something well known (YD 183:1). Nowadays, most women do not experience this sensation (see Harḥavot). b) Since the mitzva is for a man to give his wife as much pleasure as he can, it is self-evident that if manual stimulation of the erogenous zone gives her greater pleasure, then that is the mitzva. There was no reason to write this down because the couple must naturally learn how to fulfill the mitzva. This is why it is called “derekh eretz” – the way of the world (as explained in the next section). In other words, the mitzva is for husband and wife to be open and honest with one another and for giving each other as much pleasure as they can. It can be assumed that within a relatively short time, they will become familiar with the woman’s erogenous zones and take pleasure from it. If they find that this brings the wife to orgasm, they will understand that this is what the mitzva entails for them.As we saw earlier, R. Ḥisda discussed the subject with his daughters. It is evident from this that people spoke about these matters more openly in the past. (See below, 3:12 and 3:15, where we explain that asceticism and withdrawal increased as a result of the Temple’s destruction and the prolonged exile. It is important to clarify that when Zohar and kabbalistic writings speak of the importance of kissing, embracing, and having sexual relations, their purpose is not to serve as a practical guide to fulfilling the mitzva, which is a relatively simple matter, but to teach us that such actions correspond to profound and sublime notions, and sexual relations are a readily available allegory for teaching about the sublime.)During foreplay, typically the husband will likely experience a small discharge of fluid. This is not considered a “waste of seed.” Although some are stringent about this based on Kabbala (Pri Etz Ḥayim, Sha’ar Keri’at Shema al Ha-mita ch. 11; Ben Ish Ḥai, Pekudei §13), the primary concern, according to Kabbala, is that the husband must not withdraw from sexual union until he has finished ejaculating every last drop of semen (Sha’ar Ha-kavanot, Inyan Derushei Ha-layla; Kaf Ha-ḥayim 240:6; Darkhei Tahara 22:11). Even this is technically not prohibited, as evident from the view of most Rishonim that after the first time a couple has marital sexual relations, he may withdraw while still erect (SA YD 193:1; Sho’el Ve-nishal 3:424; see Olat Yitzḥak 2:242). With regard to premature ejaculation even before intercourse, see the end of n. 10 below. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:4:1) **הלכות עונה / דרך ארץ** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Derekh Eretz** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:4:2) ברא הקב"ה את האיש ואת האשה באופן שמטבעם הם משתוקקים זה לזה, ותשוקה זו טובה היא, באשר היא יסוד המצווה. ועל כגון זה אמרו: דרך ארץ קדמה לתורה (תנא דבי אליהו רבה א). כלומר, ציווה ה' שייתן האדם ביטוי לרגשותיו הטבעיים במלא עצמתם בתוך מסגרת הנישואין המקודשים, אבל אם יחנוק את רגשותיו הטבעיים, לא יוכל לקיים את המצווה כראוי. ומתוך כך גם לא יוכל לקיים את שאר המצוות באופן השלם. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** God created man and woman to yearn for one another naturally. This sexual attraction is a good thing; indeed it is the foundation of the mitzva of ona. The Sages declare: “The way of the world (derekh eretz) preceded the Torah” (Tanna De-vei Eliyahu Rabba 1). That is, God commanded human beings to give full expression to their natural desires within the sacred framework of marriage. If people stifled their natural desires, they would not be able to fulfill the mitzva properly, nor would they be able to fulfill other mitzvot fully. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:4:3) אמר רבי יוחנן (עירובין ק, ב): "אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידים צניעות מחתול [שעושה צרכיו בסתר ומכסה אותם], וגזל מנמלה [שאינה נוטלת גרגר של חברתה], ועריות מיונה [שחיה בזוגיות נאמנה]. דרך ארץ מתרנגול – שמפייס ואחר כך בועל". מפייס היינו מחזר אחר זוגתו ומרצה ומפתה אותה לקראת החיבור. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** This means that there are moral principles that a person must grasp simply, through his heart and his conscience, as dictated by the natural morality that God implanted in all creatures and that even wild beasts follow. The Torah adds layers of fastidiousness, consistency, and sanctity upon this healthy natural foundation, but if a person does not instinctively grasp these values, he is lacking something basic. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:4:4) הרי שישנם יסודות מוסריים שהאדם צריך להבין בפשטות מתוך ליבו ומצפונו, כי הטבע הישר שנטע הבורא בכל הברואים מחייב זאת, עובדה שאפילו בעלי חיים נוהגים כך. והתורה באה להוסיף על גבי הטבע הבריא עוד קומה של דיוק, התמדה, מסירות וקדושה, אבל כאשר האדם אינו מבין ערכים אלו באופן טבעי בליבו, הרי שיש בו פגם בסיסי. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The Sages tell us that it is possible to learn how to fulfill the mitzva of ona from the rooster, an animal known for its prodigious mating habits and for its expertise in the art of courtship and seduction. It is no coincidence that one of the Hebrew words for rooster is “gever,” which also means “man”. The Sages go on to interpret the rooster’s actions anthropomorphically: When he flaps his wings up and down in a broad arc, he is, as it were, promising the hen that after they mate, he will buy her a long beautiful coat that reaches the ground. After he finishes mating, he bows its head and lowers its crest in a humble pose, as if to apologize for lacking the money to buy her the coat he promised. It looks like he is swearing on the life of his glorious crest that it should be cut off should he come into money yet not buy her the coat (Eruvin 100b). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:4:5) את הדרך לקיום מצוות עונה אמרו חכמים שאפשר ללמוד מהתרנגול, שהוא ידוע כמי שאוהב להתעסק עם התרנגולות ומומחה בהלכות פיוסים וחיזורים, ועל כן הוא גם נקרא 'גבר'. פירשו חכמים את מעשיו בדרך משל ומליצה, שבעת שהוא עושה בכנפיו תנועות רחבות מלמעלה למטה, הוא כמבטיח לתרנגולת שאחרי שיזדווגו יקנה לה מעיל ארוך ויפה שיגיע לה עד הרגליים. ולאחר שהוא מסיים לבעול הוא מכופף את ראשו ושומט את כרבולתו במעין ענווה והתנצלות על שאין לו כסף לקנות לה את המעיל, ונראה כנשבע בחיי כרבולתו המפוארת שתיכרת אם יהיה לו כסף ולא יקנה לה את המעיל (עירובין ק, ב, בתרגום ופירוש). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The Sages wish to teach us here that a husband should not hold back when it comes to praising and complimenting his wife for her beauty, her character, and all the good things she says and does. It is even appropriate to stretch the truth a bit, like the rooster who makes a promise that it knows it cannot keep but thereby acknowledges his love and esteem for her, saying that this is what she truly deserves. Moreover, after marital sexual relations, a man should not act like those husbands who lose interest in their wives, turn their backs, and fall asleep. Rather, he should apologize to his wife for his limitations, which do not allow him to adequately express the love and affection she deserves. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:6 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:4:6) רצו חכמים ללמדנו בזה, שאין לאיש לחסוך בדברי שבח ומחמאות לאשה, על יופייה ועל תכונותיה ועל דברים טובים שאמרה ועשתה. ואף ראוי להגזים בכך, כמו התרנגול שמבטיח דבר שיודע שלא יוכל לקיים, אלא שהוא מבטא בכך את אהבתו והערכתו, שכך היה ראוי לו לעשות למענה. ולאחר החיבור, לא ינהג כמו אותם הגברים שמאבדים עניין בבת זוגם, מפנים לה את גבם ונרדמים. אלא ראוי לו שיתנצל בפניה על יכולתו המוגבלת שאינה מאפשרת לו להמשיך בכל ביטויי האהבה והחיבה המגיעים לה לפי ערכה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Another principle of derekh eretz that can be learned from the natural world is that it is generally the man who must initiate intimacy, as his desire is more external and obvious, and becomes apparent relatively quickly and easily. Through his passionate arousal, his wife will respond in kind and become aroused by him. These are only general guidelines, and every couple must consummate their union however their joy is maximized (n. 4 below), yet even when one spouse is disappointed by the process of courtship and seduction, they may not abrogate the set times of ona (sections 7-8 below). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:7 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:4:7) עוד אפשר ללמוד מכללי דרך ארץ שניתן ללמוד מהטבע, שבדרך כלל האיש הוא שצריך ליזום את החיבור, מפני שרצונו יותר בולט ומוחצן, ומתגלה בקלות ומהירות יחסית. ומתוך התעוררותו בתשוקה אל אשתו, אשתו צריכה להיענות לו עד שאף היא תשתוקק לעומתו. אמנם זו ההדרכה הכללית, וכל זוג צריך לקיים את החיבור באופן המשמח ביותר עבורם (להלן הערה 4). ומכל מקום, גם כאשר ההכנות לא נעשו לרצונו של אחד מהם, אסור להם לבטל את העונות הקבועות (להלן הלכות ז-ח). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It is also important to mention in the context of derekh eretz that sexual relations are often compared to a banquet (Nedarim 20b), to teach us that just as the table is set for a banquet with a nice tablecloth, a full complement of silverware and dishes, and glasses for both wine and other beverages, and just as a banquet has appetizers, desserts, and courses in between, so too we must invest this much and more in preparing for marital sexual relations, which are a mitzva of the Torah. We must proceed patiently and gradually so that the union is consummated in complete joy. Just as it is good for banquets to vary the menu from time to time, because even the most delicious food can get boring if served too often, so too the compliments that the husband pays his wife and the ways he brings joy and pleasure to his wife should be varied. Everything must be in accordance with her desires; some people are more adventurous when it comes to trying new items on the menu, and others prefer the familiar, set menu. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:8 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:4:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:4:8) עוד צריך להוסיף בהקשר של דרך ארץ, שהחיבור נמשל לסעודה (נדרים כ, ב), ודבר זה בא ללמדנו, שכשם שבסעודה טובה עורכים את השולחן במפה יפה, ומניחים סט של שלוש צלחות, וכוס אחת למים וכוס אחת ליין, ומגישים מנה לפתיחה, ואח"כ מנה ראשונה ומנה עיקרית ועוד מנה לקינוח. כך ויותר צריך להתכונן ולהשקיע בחיבור שהוא מצווה מהתורה, ולהתקדם במתינות, מדרגה לדרגה, עד שהחיבור יהיה בשמחה שלימה. וכשם שראוי לגוון מעת לעת את תפריט הסעודה, כי גם התפריט הטעים ביותר עלול לשעמם ברבות הזמן, כך ויותר צריך לגוון בענייני המחמאות והדרכים שהאיש מענג ומשמח את אשתו. והכל לפי רצונה, שיש שאוהבים יותר את הגיוון בתפריטי הסעודה ויש שאוהבים יותר את התפריט הקבוע והטוב. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It should go without saying that derekh eretz includes maintaining personal hygiene and removing anything unsightly or likely to be off-putting. Getting rid of things which are off-putting is obligatory, while going above and beyond is admirable. This applies equally to both women and men. R. Ḥisda instructed his daughters before they got married to avoid foods that would give them bad breath or upset their stomachs (Shabbat 140b). Proper hygiene is so important that neglecting it is considered grounds for divorce. (See SA EH 154:1-2.) There are many guidelines and laws for specific cases, but the general rule is that since people differ, both husband and wife must be attentive and sensitive to what may bother the other. This is even truer when it comes to things which are generally viewed as disgusting. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:5:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:5:1) **הלכות עונה / מצוות האשה** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / The Woman’s Mitzva** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:5:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:5:2) כפי שלמדנו (הלכה ב), אף שמצוות הנישואין ומצוות עונה הן מצוות שמוטלות כחובה על האיש, יש לאשה שותפות מלאה בקיום המצווה. ובלא היענות מצידה לבעלה, המצווה מתרוקנת מתוכנה. לפיכך, כשם שמצווה על האיש להביע את אהבתו ותשוקתו לאשתו, כך גם מצווה על האשה להביע זאת. וכך הוא הטבע הישר, וכפי שאמרו חכמים (ברא"ר כ, ז): "אין תשוקתה של אשה אלא לאישהּ, שנאמר: וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ". ותשוקה זו מקודשת, שעל ידה מתגלה האהבה בין בני הזוג ושם השם שורה ביניהם (לעיל א, ה), והיא המשל והיא הביטוי לקשר שבין ישראל לקב"ה, שנאמר (שיר השירים ז, יא): "אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ". **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** As we saw in section 2, even though the mitzvot of marriage and ona devolve upon men, women are equal partners in the fulfillment of the mitzva. Without her responsiveness to her husband, the mitzva is emptied of all its meaning. Therefore, just as it is a mitzva for a man to express his love and desire for his wife, so too, it is a mitzva for a woman to express such feelings to her husband. Indeed, this is perfectly natural, as the Sages say: “A woman’s desire is only for her husband, as the Torah states (Bereishit 3:16), ‘Your desire shall be for your husband’” (Bereishit Rabba 20:7). This desire is sacred; through it, the love between the couple is revealed and the name of God dwells with them (above, 1:1). Moreover, the mutual desire of husband and wife serves as an allegory to express the relationship between God and Israel: “I am my beloved’s, and His desire is for me” (Shir Ha-shirim 7:11). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:5:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:5:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:5:3) וכבר למדנו שמצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח), שעליה אמר רבי עקיבא שהיא "כלל גדול בתורה" (ספרא שם), מתקיימת בשלימות בין בני הזוג (האר"י ספר הליקוטים עקב). לפיכך, גם האשה צריכה לשמח את בעלה בכל מה שהיא יודעת שמענג אותו, וככל שתרבה בכך, מצוותה גדולה יותר. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** As we have seen, the mitzva to “love your fellow as yourself” (Vayikra 19:18), which R. Akiva calls “a major principle of the Torah” (Sifra ad loc.), reaches its ultimate fulfillment in marriage (Arizal, Sefer Ha-likutim, Ekev). Therefore, a woman, too, must bring her husband joy through whatever she knows will give him pleasure; the more she does so, the greater her mitzva. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:5:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:5:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:5:4) וככל שאהבתם ותשוקתם תגבר, חיבורם יהיה שלם יותר, ויזכו לבנים טובים יותר (לעיל א, ד, 4). וכתב המהר"ל (גבורות ה' פרק מג), שכאשר האשה משתוקקת מאוד לבעלה, היא מתקשרת לשורש החיים והאחדות, ומתוך כך היא זוכה ללדת בנים בעלי מעלה עליונה, ראויים לגאולה וחירות. וזהו שאמרו חכמים (סוטה יא, ב), שבזכות "נשים צדקניות שהיו באותו הדור – נגאלו ישראל ממצרים". בזכות השתוקקותן לבעליהן במצוות עונה, למרות כל קשיי השעבוד, הולידו את דור הגאולה (לעיל א, ח). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The stronger the couple’s love and desire for each other, the more complete their union will be, and in this merit, their children will be even more wonderful (above, 1:4 and n. 4). Maharal writes that when a woman feels intense desire for her husband, she connects to the root of life and unity, and in this merit, she has children of the utmost refinement, who are deserving of redemption and liberty (Gevurot Hashem, ch. 43). This is what the Sages mean when they say, “In the merit of the righteous women of that generation, the Jews were redeemed from Egypt” (Sota 11b). By virtue of their desire for their husbands, and their expression of this desire through the mitzva of ona, despite all the hardships of servitude, they gave birth to the generation of redemption (above, 1:8). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:5:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:5:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:5:5) כדי להרבות באהבה, נשים מתקשטות בתכשיטים בפני בעליהן, ואף עזרא הסופר תיקן, שיהיה מותר לרוכלים למכור בעיירות בשמים ותכשיטים בלא שיוכלו בני העיירות לעכב על ידם, "משום תכשיטי נשים, כדי שלא יתגנו על בעליהן" (ב"ק פב, ב). ואף הקב"ה ייפה את חוה וקלע את שערותיה, כדי להרבות את אהבתו של אדם הראשון אליה (עירובין יח, א). ועיקר ייעודן של קישוטי האשה, כדי לעורר את תשוקתו של בעלה (תנחומא וישלח יב; שהש"ר א, ב). וכתב רב האי גאון: "תבוא מארה לאשה שיש לה בעל ואינה מתקשטת, ותבוא מארה לאשה שאין לה בעל ומתקשטת" (שערי תשובה לגאונים פד). כפי הנראה כוונתו לתכשיטים שמעוררים תשוקה, ובתוך כך למדנו שעיקר מגמת הבשמים, התכשיטים והבגדים היפים, להרבות אהבה בין בני הזוג. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In order to increase love, wives often adorn themselves in jewelry for their husbands. Ezra the Scribe even allowed peddlers to sell perfumes and jewelry, over any objections of the townspeople, “so that the women would not become undesirable to their husbands” (Bava Kamma 82b). According to tradition, God beautified Ḥava and braided her hair so that Adam would love her more (Eruvin 18a). The main purpose of a woman’s accessories is to arouse her husband’s desire for her (Tanḥuma Vayishlaḥ §12; Shir Ha-shirim 1:2). R. Hai Gaon writes, “May a curse befall a woman who is married but does not adorn herself for her husband, and may a curse befall a woman who is not married, yet adorns herself” (Sha’arei Teshuva §84). It would seem that he is referring specifically to the type of adornments that men find arousing, and this teaches us the main purpose of perfume, jewelry, and beautiful clothing is to increase the love of husband and wife. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:5:6 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:5:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:5:6) כשאשתו של אדם אינה אוהבת אותו ומשתוקקת אליו ושמחה בחיבור עימו, הרי שהיא עושקת ממנו את שמחת חייו. ועל זה אמרו חכמים (מדרש תהלים נט): "אשה טובה – אין סוף לטובתה, ואם היא אשה רעה – אין סוף לרעתה". וכן מסופר (יבמות סג, א), על רבי חייא שבירך את רב תלמידו, שיצילנו ה' מדבר שקשה ממוות, היינו מאשה רעה, שנאמר (קהלת ז, כו): "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה" (הלכה יב על קשיים בחיבור מצד האשה). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** When a woman does not love her husband, does not long to be with him, and does not enjoy sexual relations with him, she can drain the joy from his life. The Sages said of this: “There is no end to the goodness of a good wife, and there is no end to the badness of a bad wife” (Midrash Tehilim §59). Making a similar point, the Talmud (Yevamot 63a) relates that R. Ḥiya gave the following blessing to Rav, his disciple: “God should save you from a fate worse than death,” referring to a bad wife, as it says (Kohelet 7:26), “I find woman more bitter than death.” (See also section 12 below regarding women who have difficulty fulfilling this mitzva.) ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:6:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:6:1) **הלכות עונה / מידה יפה באשה שתובעת בלב** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Women and the Virtue of Nonverbal Cues** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:6:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:6:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:6:2) אמרו חכמים (עירובין ק, ב): "כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצווה – הווין (יהיו) לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותם". שכך למדנו שעשתה לאה אמנו, שנאמר (בראשית ל, טז): "וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב, וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר: אֵלַי תָּבוֹא, כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי, וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא". וזכתה לאה ומאותו הלילה נולד שבט יששכר שמבניו יצאו תלמידי חכמים ומנהיגים, שנאמר: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם" (דברי הימים א' יב, לג). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The Sages say, “Any woman who propositions her husband to fulfill the mitzva [of ona] will have children the like of whom did not exist even in the generation of Moshe” (Eruvin 100b). This is what our matriarch Leah did: “When Yaakov came home from the field in the evening, Leah went out to meet him and said, ‘Come to me, for I have hired you with my son’s mandrakes.’ And he lay with her that night” (Bereishit 30:16). It was on that night that Leah conceived Yissachar, whose descendants were Torah scholars and leaders, as we read: “Of the Yissacharites, men who knew how to interpret the signs of the times, to determine how Israel should act: their chiefs were 200, and all their kinsmen followed them” (2 Divrei Ha-yamim 12:33). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:6:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:6:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:6:3) והקשו שם בתלמוד, הרי אמרו חכמים: "האשה תובעת בלב, והאיש תובע בפה – זו היא מידה טובה בנשים", ואם כן איך תבעה לאה את בעלה, ועוד זכתה על ידי כך להוליד שבט של יודעי בינה? וביארו שהשבח לאשה "דמרציא ארצויי קמיה" – מראה לו אותות חיבה ומתקשטת לפניו כדי שירצה בה. כלומר תביעתה בלב נעשית ברמז. וכך נהגה לאה אמנו שאמרה ליעקב אֵלַי תָּבוֹא, לבטא את אהבתה ורצונה שיבוא לאוהלה כדי שישנו יחד בקירוב בשר, אבל לא בקשה ממנו במפורש שיתייחד עימה בחיבור גמור. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The Talmud then questions this conclusion in light of the Sages’ dictum: “A woman propositions in her heart, while a man propositions verbally; this is an admirable trait in women.” If so, how could Leah have verbalized her proposition? Furthermore, how could she have been rewarded with a tribe of wise descendants? The Talmud explains that it is commendable for a woman to “make herself pleasing to him” – showing him signs of her affection and adorning herself for him to arouse his desire. That is, she propositions him “in her heart,” by means of nonverbal cues. This is what Leah did when she said, “Come to me.” She was expressing her love for Yaakov and her wish for him to come to her tent so they could sleep in the same bed and be close to one another. She did not explicitly request that they have sexual relations. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:6:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:6:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:6:4) והטעם לכך שאין ראוי שתתבע אותו בפה, מפני שכוחו של האיש מוגבל, ולא תמיד יש ביכולתו לקיים את מצוות עונה, שמחייבת אותו להתענג ולהתרגש עד שיוכל לבוא אל אשתו. ועל כן מצוות עונה תלויה באיש, לפי מה שכוחו הגופני וטורח עבודתו מאפשרים לו (כמבואר בהלכה הבאה). אבל האשה יכולה להגיע לשיא התענוג בכל לילה, ואף מספר פעמים בלילה אחד. וגם כאשר היא מתוחה וקשה לה להגיע לשיא השמחה, היא יכולה להיענות לבעלה ולהתענג משמחתו. ואם תתבע אותו באופן מפורש בפיה, במצב שהוא מתקשה לקיים את החיבור, יתכן ויתבייש, ומעתה, במקום שייצפה לחיבור ויתענג וישמח בו מאוד, יתחיל לחשוש מפניו, שמא לא יצליח למלא את חובתו. ולעיתים חרדה זו עלולה לגרום למצב של חוסר אונים. לכן ראוי שהאשה תתעטף בצניעות ולא תתבע את בעלה בפה אלא ברמזים היוצאים מהלב, באופן שכאשר אינו בטוח שיוכל לקיים את המצווה, יוכל להחזיר לה אותות של חיבה אבל לא ירגיש מושפל מכך שאינו יכול להיענות לה באופן שלם. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The reason that it is improper for her to verbally proposition him is that a man’s stamina is limited, and he is not always capable of fulfilling the mitzva of ona, which requires him to be pleasantly stimulated and aroused to the point that he can have intercourse with his wife. The mitzva of ona thus depends on the man and what his physical stamina and workload permit (as explained in the next section). A woman, by contrast, can achieve orgasm every night, and even multiple times in one night. Even when she is tense, making it difficult for her to achieve orgasm, she can be responsive to her husband’s advances and take pleasure in his joy. If she were to proposition him explicitly and verbally when he is in a state that would make it difficult for him to consummate their union, he might find it humiliating. Instead of eagerly anticipating sexual relations and finding it intensely pleasurable and enjoyable, he might start dreading it, fearing that he will be unable to do his duty. Sometimes this anxiety can cause impotence. Therefore, a woman should be coy and not proposition her husband verbally. Rather, she should use nonverbal cues that come from her heart, so that when he is not sure of his ability to fulfill the mitzva, he can respond affectionately but without the humiliation of being unable to reciprocate fully. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:6:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:6:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:6:5) לא זו בלבד, אלא גם כאשר האיש עצוב ומדוכדך, עד שהוא חש חוסר אונים, בלא חיוניות ותשוקה, עד שנדמה לו שגם אם ירצה, לא יהיה בו כוח לעורר את עצמו לקישוי הנדרש לצורך החיבור עם אשתו. כאשר הוא זוכה לאשה טובה שתובעת בלב, ברמזים ובמחוות שמבטאות את אהבתה ותשוקתה אליו, כמו בחיבוק נעים, היא מחייה אותו ויוצרת בו את החשק והיכולת להתייחד עימה ולקיים את המצווה, ומוסיפה שמחה ואור לחייו (לעיל א, ט).⁴ footnotes: ⁴ כפי שלמדנו, מידה זו של תביעה בלב, נועדה לשמור על כבודו של הבעל. אמנם ככל שהאמון ביניהם גובר, ראוי לאשה שתנהג לפי מה שישמח יותר את בעלה. שיש מעדיפים דיבור גלוי, ויש שמעדיפים שהאשה תיזום יותר, שעל ידי כך הם מתעוררים אליה בשמחה יתירה. וכאשר האשה יודעת שזה רצון בעלה, כך ראוי שתנהג, ואין בזה חוסר צניעות אלא מצווה, הואיל והיא עושה זאת כדי לשמחו. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Additionally, when a man is so depressed and powerless that he actually feels impotent, devoid of his vitality and virility, and it seems to him that even if he wanted to, he does not possess the strength to stimulate an erection strong enough for sexual relations with his wife, then if he is fortunate, and his wife expresses her love and desire through nonverbal hints and cues, like with a warm embrace, it can revive him. It can awaken within him the desire and ability to fulfill the mitzva and consummate their union. Thus, she adds joy and light to his life (see 1:8 above).⁴ footnotes: ⁴ As we learned, nonverbal cues are meant to preserve the husband’s self-respect. However, as the couple’s relationship becomes stronger and more secure, the wife should do whatever will make her husband happy. Some men prefer that their wives talk openly. Some prefer that their wives take more initiative, finding that it arouses them to pleasure their wives. When a woman knows that her husband prefers it, then this is what she should do. This is not immodest; rather, it is a mitzva, as she is doing this to bring him joy. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:7:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:7:1) **הלכות עונה / זמני העונה** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / The Times of Ona** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:7:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:7:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:7:2) מצוות עונה תלויה בכוחו של הבעל ובמקצועו, כפי שאמרו חכמים במשנה (כתובות סא, ב): "העונה האמורה בתורה, הטיילים – בכל יום, הפועלים – שתים בשבת, החמרים – אחת בשבת, הגמלים – אחת לשלושים יום, הספנים – אחת לששה חודשים". **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The mitzva of ona depends on a husband’s stamina as well as his profession, as the Sages say in the Mishna: “The ona of which the Torah speaks is daily for tayalim (see below for a definition), twice a week for laborers, once a week for donkey drivers, once in thirty days for camel drivers, and once every six months for sailors” (m. Ketubot 5:6, 61b). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:7:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:7:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:7:3) טיילים, יש אומרים שהם אנשים בריאים שפרנסתם קלה ובלא מתח, ועל כן מצוותם בכל לילה. כדוגמא לכך הזכירו את רב שמואל בר שילת, שהיה מלמד תינוקות סמוך לביתו, וכיוון שפרנסתו היתה צנועה, מוכסי המלך לא פקדו את ביתו, וכך חי בשלווה וביטחון (רי"ף ורא"ש). ויש אומרים שטיילים הם אנשים מבוססים כלכלית שאינם נצרכים לעבוד כלל, מלבד ניהול מסוים של עסקיהם שאינו טורד את מנוחתם (רמב"ם, ריא"ז, רי"ו וסמ"ג).⁵ footnotes: ⁵ אף שמצוות טיילים בכל לילה, אם ירצה הטייל לנהוג בחסידות ופרישות, יוכל לבקש מאשתו למעט עונתו לארבע או חמש פעמים בשבוע, ואם תסכים – כך ינהג. ואין בזה פגיעה במצווה, מפני שכתב הראב"ד, שעל עונת טיילים אמרו (סנהדרין קז, ב), "שמאל דוחה וימין מקרבת". והובאו דבריו להלכה בטור (או"ח רמ, אה"ע כה), וכ"כ מעיל צדקה מג. אבל פועל שעונתו פעמיים בשבוע, אף אם אשתו תסכים, אין ראוי לו שימעט מצוותו. עוד נזכר בגמרא כתובות סב, א, שלדעת רבא גם תלמידי ישיבה שמתגוררים סמוך למקום לימודם, נחשבים כטיילים שמצוותם בכל יום. אבל אביי דחה את דבריו מפני שתלמידי ישיבה צריכים ללמוד בשקידה ויגיעה, ואזי אין דינם כטיילים. ומ"מ אם לומדים רק חלק מהיום, בלא יגיעה, דינם כטיילים (עיין אג"מ אה"ע ג, כח). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Some say that tayalim were healthy people whose jobs were easy and stress-free, for whom, therefore, the mitzva was each night. R. Shmuel bar Shilat is cited as an example. He taught schoolchildren near his home, his income was so modest that the king’s tax collectors left him alone, and his life was tranquil and secure (Rif and Rosh). Others say that tayalim were people who were so secure financially that they did not need to work at all, aside from some occasional management of their economic affairs that did not disturb their peace of mind (Rambam, Ri’az, Rabbeinu Yeruḥam, and Smag).⁵ footnotes: ⁵ Even though tayalim have a mitzva every night, a tayal who wishes to act piously and ascetically can ask his wife’s permission to limit his ona to four or five times a week. If she consents, he may do so. This does not detract from the mitzva, as the Raavad applies to tayalim’s set times the Sages’ advice about how to respond to the evil inclination: “The left hand should push it away, while the right hand should draw it close” (Sanhedrin 107b). Tur records Raavad’s view as halakha (240, EH 25). Me’il Tzedaka §43 takes this approach as well. However, a laborer, whose set time of ona is twice a week, should not reduce his mitzva even if his wife agrees. The Talmud in Ketubot 62a also discusses a related issue: according to Rava, married students who study in yeshivot near their homes are considered tayalim, with a daily mitzva of ona. Abaye rejects Rava’s opinion on the grounds that yeshiva students need to invest heavily in their studies in terms of both time and effort, so they are not similar to tayalim. However, if they study Torah only part of the day without exerting great effort, they have the status of tayalim (see Igrot Moshe, EH 3:28). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:7:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:7:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:7:4) פועלים שעובדים בעיר, מצוותם פעמיים בשבוע. ופועלים שעבדו מחוץ לעיר, גם אם חזרו בכל יום לעירם, כיוון שהדרך היתה מתישה את כוחם, מצוותם פעם בשבוע. מנהיגי חמורים, שהיו נושאים תבואה על חמוריהם מהכפרים לשווקים, כיוון שדרכם היתה לשהות מחוץ לביתם ששה ימים, מצוות עונתם פעם אחת בשבוע. מנהיגי גמלים, שהיו מובילים סחורה בדרכים ארוכות, כיוון שהיו רגילים לחזור לביתם אחת לחודש, מצוות עונתם אחת לחודש. ספנים שהיו מפליגים לחצי שנה, עונתם אחת לחצי שנה (כתובות סב, א-ב; שו"ע אה"ע עו, ה). תלמידי חכמים שמתייגעים בלימודם, מצוותם בלילי שבת ולילי יום טוב ולילי ראש חודש (שו"ע שם; מ"א או"ח רמ, ג). וכתבו גדולי האחרונים, שיותר נכון שגם תלמידי חכמים יקיימו מצוות עונה פעמיים בשבוע (מעיל צדקה נא; פת"ש אה"ע עו, ג; באו"ה רמ, א). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Laborers who worked locally had the mitzva of ona twice a week. Laborers who did not work locally, even if they returned home every night, had the mitzva once a week, since traveling is very draining. Donkey drivers, who transported produce from villages to markets, were generally away from home six days of the week, so their mitzva was only once a week. Camel drivers, who generally transported merchandise across long distances, would usually only return home once a month, so their mitzva of ona was once a month. Sailors, who would be at sea for half a year, had the mitzva of ona once every six months (Ketubot 62a-b; SA EH 76:5). Torah scholars, whose Torah study exhausts them, had a mitzva of ona on the eves of Shabbat, Yom Tov, and Rosh Ḥodesh (SA ad loc; MA 240:3). Some of the greatest Aḥaronim write that it is better for Torah scholars to fulfill the mitzva of ona twice a week (Me’il Tzedaka §51; Pitḥei Teshuva, EH 76:3; BHL 240:1). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:7:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:7:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:7:5) טייל' שנשא אשה, אינו יכול להפוך ל'פועל' בלא הסכמתה, וזאת למרות שעל ידי עבודתו כפועל מצבם הכלכלי ישתפר, שהואיל ועל דעת שהוא טייל נישאה לו, אינו יכול למעט את עונתה בלא הסכמתה. וכן מי שנישאה לפועל שחייב בעונה פעמיים בשבוע, אינו רשאי להיות חמר שעונתו פעם בשבוע בלא הסכמת אשתו. וכן חמר שרצה להיות גמל, או גמל שרצה להיות ספן, חייב לבקש לכך רשות מאשתו. אמנם טייל שרצה להיות תלמיד חכם, מפני גודל המצווה שבדבר, אין אשתו יכולה למחות בידו, למרות שהוא ממעט עונתה (כתובות סב, ב; שו"ע אה"ע עו, ה; בית שמואל ח). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** A married tayal could not become a laborer without his wife’s agreement, even if his new job would improve their financial situation. Since she married him with the understanding that he was a tayal, he could not reduce the ona to which she was entitled without her consent. Similarly, a laborer whose obligation of ona was twice a week could not become a donkey driver whose obligation was once a week without his wife’s consent. Likewise, a donkey driver who wanted to become a camel driver or a camel driver who wanted to become a sailor had to ask his wife’s permission. However, a tayal who wanted to become a Torah scholar could do so due to the greatness of the mitzva of studying Torah; his wife could not protest, even though he would be reducing her ona (Ketubot 62b; SA EH 76:5; Beit Shmuel ad loc. 8). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:7:6 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:7:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:7:6) תנאי החיים כיום השתנו מאוד, מצד אחד רוב האנשים עובדים פחות שעות מבעבר ובעבודות פחות מייגעות מבחינה גופנית, ובכך הם דומים יותר לטיילים. גם אלה שעובדים מחוץ לעיר, כיוון שהם נוסעים ברכב, כל זמן שהנסיעה אינה מייגעת מאוד, דינם כדין פועלים בעירם, ואולי אף כטיילים. מנגד, החיים נעשו מתוחים יותר עקב התחרות בשוק העבודה והעניין המוגבר בדיווחי החדשות וערוצי המידע ואמצעי התקשורת הבין אישיים. כתוצאה מכך מספר שעות השינה פחת, ויחד עם זה גם התשוקה הטבעית לקיום המצווה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** These rulings were formulated in an age that was very different from the one we live in today. On one hand, most men work fewer hours than in the past, doing jobs that are less physically demanding. In this sense, they are most similar to tayalim. Even those who commute to work do so by car, bus, or train and are akin to local laborers, and perhaps even tayalim, as long as their commute is not terribly exhausting. On the other hand, life has become more stressful due to the competitive labor market and increased interest in news reports, sources of information, and communications media. As a result, people sleep less, which reduces their natural desire to fulfill the mitzva. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:7:7 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:7:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:7:7) על כן נראה שחובת העונה של רוב האנשים היא פעמיים בשבוע, כאשר לעיתים עונתם של הצעירים מרובה יותר. יוצאים מהכלל אלו שעבודתם מפרכת במיוחד מבחינה גופנית או נפשית, שחייבים רק פעם בשבוע. ומנגד, אלו שעבודתם קלה במיוחד, שחייבים יותר מפעמיים בשבוע עד אפילו בכל יום כדין טיילים. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Therefore, it seems that the obligation of ona for most men is twice a week, perhaps a bit more frequent for younger people. Those whose work is particularly taxing, whether physically or emotionally, are obligated only once a week. In contrast, men who work in exceptionally easy professions are obligated more than twice a week, and perhaps even daily, like tayalim. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:8:1) **הלכות עונה / המצווה הקבועה ומה שנוסף לה** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Beyond the Set Times** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:8:2) בנוסף לחובה הקבועה של מצוות העונה, שלרוב האנשים היא פעמיים בשבוע, מצווה על כל אדם לפקוד את אשתו בשעה שהיא משתוקקת אליו, ובתנאי שיש לו כוח לכך, היינו שהוא יכול לקיים את החיבור. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In addition to the set obligation of the mitzva of ona, which for most men is twice a week, it is a mitzva for every husband to have sexual relations with his wife when she desires him, as long as he has the strength for it, i.e., that he is capable of consummating the union. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:8:3) הרי ששני חלקים במצוות עונה מהתורה: האחד, העונות הקבועות, כל אדם לפי מה שבריאותו וטורח מקצועו מאפשרים לו, שבעונות הללו יש ביטוי ומענה קבוע לקשר ולהשתוקקות שביניהם. ודווקא הקביעות היא שנותנת את המענה לכך, מפני שהיא מבטאת את יציבות קשר האהבה שביניהם. ועל שם הזמן הקבוע שלה נקראת מצווה זו 'עונה', שנאמר (שמות כא, י): "וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע". **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Thus, the Torah’s commandment of ona has two parts. First, there are set times based on what the husband’s health and workload permit; these times provide a regular expression for the couple’s bond and mutual desire. It is precisely this regularity that gives expression to the stability of their loving relationship. It is also why the Torah refers to this mitzva as “ona,” “time,” when it mentions a man’s conjugal duties (Shemot 21:10). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:8:4) על גבי זה ישנו החלק השני שבמצווה, והוא בשעה שמתעוררת תשוקה מצד האשה, שאז מצווה מהתורה שהאיש ייענה ויקיים עימה את החיבור בשמחה יתירה. וכן מצווה וחובה על האשה להיענות לבעלה אם הוא מבקש להתחבר אליה יותר פעמים מחובת עונתו.⁶ footnotes: ⁶ לשון המשנה (כתובות סא, ב): "העונה האמורה בתורה", הרי שהעונות שקבעו חכמים הם המסגרת לקיום מצוות התורה, ולכן נקראת מצווה זו עונה, לומר שיש לה זמנים קבועים (פנ"י כתובות שם). על גבי זה בפסחים עב, ב: "אמר רבא: חייב אדם לשמח את אשתו בדבר מצווה" גם "שלא בשעת עונתה". פירש רש"י: "אם רואה שמתאווית לו". וכן נפסק בשו"ע או"ח רמ, א. ויש מאחרוני הפוסקים שסוברים, שאף ששני החלקים מהתורה, חלק זה יותר חשוב, כי עיקר המצווה להיענות להשתוקקות האשה. כ"כ חיד"א, חכמת אדם קכח, יט; אג"מ אה"ע ג, כח. אמנם כאשר אין לאיש כוח לכך, כלומר כשאינו יכול להגיע לקישוי, הרי הוא אנוס ופטור מקיום העונה.וכן כשהאיש רוצה לקיים את החיבור יותר פעמים מחובת עונתו, חובה על אשתו להיענות לו. וכיוון שהדבר אינו דורש ממנה דבר המקביל לקישוי, בלא סיבה חזקה, אסור לה לסרב (עי' להלן בתחילת הערה 12). אמנם בשני המקרים, למרות שהמסרב עובר על איסור תורה, אין זו עילה לגירושין מדין מורד או מורדת, הואיל ומדובר על מה שמעבר לעונות הקבועות. אבל כאשר אחד מבני הזוג נמנע מאחת העונות הקבועות לפי בריאות ועבודת האיש, הוא נחשב מורד ומאבד את זכויות הכתובה (שו"ת רשב"א א, תרצג; תשב"ץ ב, רנט. ח"מ עו, כ; מחנה חיים ב, מא, הובא באוצה"פ עז, א. ועיין רמב"ם הל' אישות טו, יח; באה"ט אה"ע עז, ז; משיב דבר ד, לה; אג"מ או"ח ד, עה). כמובן שגם בעונות הקבועות, אסור לאיש לאנוס את אשתו בכוח כאשר היא מסרבת לקיים את החיבור בעונות הקבועות, אלא הדרך הפתוחה לפניו היא ליזום גירושין תוך שהיא מפסידה כתובתה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Second, there is another part of the mitzva, which applies when the wife’s desire is aroused. The Torah commands the man to be responsive and to consummate their union with abundant joy. It is likewise a mitzva and a duty for the wife to be responsive to her husband, if he wishes to have sexual relations with her more often than required.⁶ footnotes: ⁶ The Mishna (Ketubot 5:6) refers to “the ona that is stated in the Torah.” This means that the onot that the Sages established are the framework for the fulfillment of the Torah commandment. It is for this reason that the mitzva is called “ona,” to indicate that it has set times (Pnei Yehoshua on Ketubot 61b). Above and beyond those onot, Rava asserts that a man has a duty to bring his wife joy even outside the set times (Pesaḥim 72b). Rashi explains that this is “if he sees that she desires him.” Shulḥan Arukh rules accordingly (240:1). Some Aḥaronim maintain that even though both of these types of ona are Torah commandments, the second type is more important, since the essence of the mitzva is to respond to his wife’s yearning. (Section 8 below elaborates on this.) This is the opinion of Ḥida; Ḥokhmat Adam 128:19; and Igrot Moshe, EH 3:28. However, when the husband does not have the strength (meaning, he cannot sustain an erection), he is exempt, because the circumstances are beyond his control (ones).Likewise, if a man wishes to have sexual relations with his wife more often than required, she must be responsive. Since nothing comparable to sustaining an erection is required of her, she may not refuse without a compelling reason (see the beginning of n. 12 below).In both cases, even though the one who denies their spouse is violating a Torah commandment, he or she is not considered “rebellious” (“mored/et”), which would be grounds for divorce, since this is about sexual relations beyond the set times. In contrast, if one spouse avoids sexual relations at one of the times set in accordance with the husband’s health and workload, that spouse is considered rebellious and loses their ketuba rights (Responsa Rashba 1:693; Tashbetz 2:259; Ḥelkat Meḥokek 76:20; Maḥaneh Ḥayim 2:41, cited in Otzar Ha-poskim 77:1. See also MT, Laws of Marriage 15:18; Ba’er Heitev, EH 77:7; Meshiv Davar 4:35; and Igrot Moshe 4:75). Obviously, even at the set times of ona, a husband may not rape his wife if she refuses him. Rather, the only option available to him is to initiate divorce and cause her to lose her ketuba. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:8:5) לאחר שלמדנו על החלק השני שבמצווה, לכאורה יש לשאול על החלק הראשון, מדוע צריכה התורה לקבוע לבני הזוג זמנים קבועים לבטא את אהבתם. מדוע לא הניחה להם לקבוע על פי רצונם את תדירות המצווה. הרי מוסכם להלכה על פי החלק השני שבמצווה, שאם אחד מבני הזוג מעוניין בכך, מצווה וחובה על השני להיענות לו, גם אם זה יהיה בכל יום. ומנגד, אם במשך כמה שבועות אין אחד מהם יוזם את החיבור, מדוע צריך להורות להם לקיים אותו בזמנים קבועים? **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In light of the second component of the mitzva, a question arises regarding the first one: Why must the Torah establish set times for a couple to express their love for each other? Why not leave the frequency of the mitzva up to them? After all, according to the second component, if one spouse is in the mood, the other has a mitzva and an obligation to respond, even if this takes place daily. Conversely, if, over the course of several weeks, neither husband nor wife initiates intimacy, why must they be instructed to have sexual relations at set times? ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:6 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:8:6) שלוש תשובות בדבר: אחת, ברבות השנים טרדות החיים עלולות להתגבר, וכיוון שהחיבור כבר לא חדש ומיוחד כמו בהתחלה, בני הזוג עלולים לדחותו. פעם בגלל עייפות ופעם בגלל אירוע מטריד, פעם בגלל כאבי ראש ופעם בגלל מיחוש בבטן. ואף שבכל פעם שניהם מסכימים לבטל את המצווה, בפועל קשר האהבה שביניהם נחלש, ובתוך ליבם, כל אחד מצטער על שבן זוגו אינו משתוקק יותר לקיים את המצווה, אלא שהואיל ובן זוגו אינו יוזם את החיבור, גם הוא לא כל כך מעוניין, והעלבון והריחוק גוברים. ועל כן באה המצווה להורות שעליהם לקיים את העונות תמידים כסדרם. ורק לעיתים נדירות, כאשר הם מתוחים במיוחד, יוכלו בהסכמת שניהם לבטל את המצווה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** There are three answers to this question. First, it often happens that as the years go by, life’s demands grow. Since sexual relations are no longer new and special as at first, the couple are liable to push it off, one time because of exhaustion, another time because of a preoccupation, the next time for a headache, and the time after that an upset stomach. Even though each time they both agree to forgo the mitzva, in fact their loving relationship is weakened. Deep in their hearts, each one is hurt that the other does not yearn for more intimacy, and when one does not initiate, the other also loses interest, deepening their sense of insult and the growing distance between them. Therefore, the mitzva of ona is there to instruct them to fulfill the onot on a regular basis. Only on rare occasions, when they are especially tense, may they forgo the mitzva by mutual consent. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:7 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:8:7) הסיבה השנייה, אם המצווה היתה תלויה בהבעת רצון מיוחד מצד אחד מבני הזוג, יש חשש שאותו שמעוניין בזה יותר יתבייש לבקש זאת שוב ושוב. אבל כאשר ידוע שמצווה לקיים את החיבור פעמיים בשבוע, המצווה תתקיים תמידים כסדרם, והצורך לרמוז על רצון נוסף יישאר למקרים שבהם ההשתוקקות גוברת. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Second, if the mitzva were always dependent on one spouse expressing desire, there would be concern that the spouse who is more often in the mood would become ashamed to always be the one to initiate. In contrast, when both husband and wife know that they have a mitzva to have sexual relations twice a week, they will fulfill the mitzva on a regular basis, and the need to indicate the desire for additional intimacy can be reserved for when one of them is feeling particularly amorous. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:8 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:8:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:8:8) הסיבה השלישית, כפי שלמדנו (לעיל ג-ד) המצווה צריכה להיעשות במלא תשומת הלב, כמו סעודה מושקעת, ושיערו חכמים כמה פעמים בשבוע יוכל אדם לקיים עונה באופן שלם, וממילא זו המצווה מהתורה. אבל אם האיש ירבה בכך יותר, יש חשש שיקיים את החיבור באופן שטחי כדי לספק את יצרו, בלא לענג את אשתו כראוי, והשמחה המיוחדת שבמצווה תלך ותדעך. לכן נתנו חכמים שיעור קבוע למצווה, שכך הוא האופן שבו ניתן לקיים את המצווה באופן הראוי. אמנם זוהי הוראה כללית, וכאשר האשה משתוקקת ליותר, מצווה על האיש להיענות לה אם הדבר בכוחו. וכן כאשר האיש משתוקק ליותר, ומרגיש שהוא יכול לשמח את אשתו כראוי, יש בזה מצווה.⁷ footnotes: ⁷ טבע האנשים שונה זה מזה, ויש אנשים שמטבעם נצרכים ליותר עונות מכפי העונות שקבעו חכמים לכלל האנשים על פי כוחם וטורח עבודתם. ואף במצב שהאשה אינה יכולה להגיע לשיא השמחה יותר מפעמיים בשבוע, מפני שלשם כך היא צריכה לישון יותר ולהירגע, יקפידו לקיים את העונה בשלימות שמחתה פעמיים בשבוע, ובשאר הפעמים שהאיש מעוניין, יקיימו את העונה באופן מענג אבל בלא לנסות שהאשה תגיע לשיא השמחה. ויעויין להלן ג, ג, וכן ג, ה, בכוונה הרביעית לראב"ד, שהיא כדי להימנע מהרהורי עבירה, שאף שהיא פחותה משאר הכוונות, גם בה יש מצווה. (עוד מבואר שם ג, ז, 4, אימתי טוב למעט במתן ביטוי ליצר, ואימתי אסור למעט).כמבואר בהערה הקודמת, רק כשיש לאשה סיבה חזקה, מותר לה לסרב. והיריון או הנקה או מיחושים שונים, אינם נחשבים סיבה חזקה (להלן הערה 12). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Third, as we mentioned above (section 4), the mitzva must be done with full attentiveness, with attention to tiny detail, much like an elaborate banquet. The Sages assessed how frequently a couple can fulfill the mitzva of ona in a wholesome manner, and this is consequently the mitzva of the Torah. If the man goes too far beyond this frequency, there is concern that it will become superficial for him, something he does just to satisfy his urges, without bringing proper pleasure to his wife. The unique joy of the mitzva would wane. To avoid that, and to ensure that the mitzva can be fulfilled properly, the Sages set a fixed frequency. Nevertheless, this is a general guideline; when a woman yearns for more, it is a mitzva for her husband to be responsive if he is able. Likewise, when a man yearns for more and feels that he can properly pleasure his wife, this, too, fulfills a mitzva.⁷ footnotes: ⁷ People naturally differ. Some men naturally need sexual relations more frequently than the onot established by the Sages for the general population, based on their physical stamina and workload. Even when his wife cannot reach orgasm more than twice a week, because to do so she would need to get more sleep and be more relaxed, the couple should make sure that twice a week they fulfill the mitzva of ona completely. At other times when the husband is in the mood, they can fulfill the mitzva of ona pleasurably but without trying for the wife to have an orgasm. See below, 3:3 and 3:5, where we discuss Raavad’s fourth reason for being intimate at set times – to prevent people from sinful thoughts. Although this is less positive than the other reasons, there is still a mitzva to have relations for this reason. (See ch. 3 n. 4, where we explain when one should minimize the manifestation of one’s urges, and when it is forbidden to minimize them.)As explained in the previous note, a wife may refuse to be intimate only when she has a compelling reason to do so. Pregnancy, nursing, or minor aches are not considered a compelling reason (below, n. 12). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:9:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:9:1) **הלכות עונה / ליל טבילה ויוצא לדרך** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Mikveh Night and the Night Before Traveling** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:9:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:9:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:9:2) מצווה על האיש לפקוד את אשתו בליל טבילתה (שו"ע אה"ע עו, ד). ואם התרשל בכך, ביטל מצווה מהתורה ועבר באיסור חמור של אונאת אשתו, מפני שזה אחד מהדברים המעליבים ביותר, שאשה טובלת ונטהרת מטומאתה ובעלה אינו משתוקק להתחבר עימה. ועונה זו נחשבת לאחת מהעונות הקבועות, שאם מצוותם בשתי עונות בשבוע, הרי שזו הראשונה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It is a mitzva for a man to have sexual relations with his wife on the night she immerses in the mikveh (SA EH 76:4). If he does not do so, he has neglected a mitzva of the Torah and violated the severe transgression of causing his wife pain, for it is extremely insulting for a woman to immerse and purify herself only for her husband to have no desire to be intimate with her. This night is considered a set time of ona; if their mitzva is twice a week, then this is considered their first time for that week. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:9:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:9:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:9:3) מצווה על המתכוון לנסוע מביתו, לפקוד את אשתו בלילה שלפני יציאתו (שו"ע אה"ע עו, ד). וכפי שאמרו חכמים (יבמות סב, ב): "חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך", הואיל ואז ההשתוקקות לחיבור גוברת, וזהו שנאמר (איוב ה, כד): "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא". הרי שבקיום המצווה לפני היציאה לדרך הבעל נפרד מאשתו באהבה, שמחה ושלום, ועל ידי כך לא יחטאו בזמן פרידתם במחשבה או במעשה של בגידה. אמנם כאשר הנסיעה היא לצורך מצווה, וקיום העונה עלול לבטל את המצווה, אין חובה לקיים את העונה (רש"י, נמוק"י).⁸ footnotes: ⁸ יבמות סב, ב: "אמר ר' יהושע בן לוי: חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך, שנאמר: וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וגו'. הא מהכא נפקא? מהתם נפקא: וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ – מלמד, שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שהוא יוצא לדרך. אמר רב יוסף: לא נצרכה אלא סמוך לווסתה. וכמה? אמר רבא: עונה. והני מילי לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה – מיטרידי". רבים סוברים שכיוון שזו מצווה מהתורה, אזי גם בעונה שצריכה לפרוש כי סמוכה לווסת, כל זמן שלא ראתה דם, מצווה לפקוד את האשה בתשמיש (רש"י, ראב"ד, רשב"א, רבנו ירוחם, ראב"ן, שו"ע יו"ד קפד, י). ויש גורסים בגמרא במקום "לא נצרכה אלא סמוך לווסתה" "לא נצרכה אלא לאשתו נדה", והכוונה שייפרד ממנה בדברי חיבה ואהבה (ר"ת, רז"ה, רא"ש, או"ז, סמ"ק). וכיוון שאין לדעתם חובה לשמש לפני היציאה לדרך, ממילא אין להתיר זאת בעונת הווסת. אולם שלא בעונה האסורה, כאשר האשה או האיש משתוקקים לכך, ברור שגם לדעתם יש בזה חובה. וכך הוא המצב בדרך כלל, כמובא בגמרא, שהאשה משתוקקת לבעלה בשעה שהוא יוצא לדרך. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** A man about to travel has a mitzva to have sexual relations with his wife the night before his departure (Yevamot 62b; SA EH 76:4), because their yearning to be together is especially strong then, as it is written: “You will know that all is well (shalom) in your tent; when you visit your wife, you will never sin” (Iyov 5:24). In fulfilling this mitzva before traveling, the husband takes leave of his wife with love, joy, and peace (shalom). They will not sin or betray each other while apart, neither in thought nor in deed. However, if the purpose of the journey is to fulfill a mitzva, and if having sexual relations will interfere with that mitzva, then ona is not obligatory (Rashi; Nimukei Yosef).⁸ footnotes: ⁸ The Talmud states (Yevamot 62b):Yehoshua b. Levi says, “A man is obligated to have sexual relations with his wife when he departs on a trip, as it says, ‘You will know that all is well in your tent.’” Is the law derived from here? Is it not derived from the verse, “Your desire shall be for your husband,” which teaches that a woman yearns for her husband when he leaves for a trip? R. Yosef answers: “This [extra verse] is not necessary except [to teach us that the obligation applies] near the expected onset of her period.” How close? Rava answers, “A span of twelve hours.” This all applies to [a husband traveling] for something voluntary, but for a mitzva, he is preoccupied.Many understand the Talmud to mean that since ona is a Torah commandment, even during the time of the month when normally the couple must refrain from sexual relations because she is near the onset of her period, before a trip it is a mitzva for them to have relations, as long as she has not seen blood (Rashi, Raavad, Rashba, Rabbeinu Yeruḥam, Raavan, and SA YD 184:10). Others have a different text of R. Yosef’s statement. Instead of “This [extra verse] is not necessary except [to teach us that the obligation applies] near the expected onset of her period,” the text reads, “This [extra verse] is not necessary except [to teach us that the obligation applies] when his wife is a nidda.” The meaning in that case would be that he should take leave of his wife with words of affection and love (Rabbeinu Tam, R. Zeraḥya Halevi, Rosh, Or Zaru’a, and Smak). Since, according to these poskim, there is no obligation to have sexual relations prior to embarking on a trip, doing so is not permitted near the expected onset of her period. Nevertheless, if she is not expecting her period, and either the husband or wife yearns for intimacy prior to a trip, clearly even these poskim would agree that it is obligatory. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:9:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:9:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:9:4) ואיזו היא נסיעה שיש מצוות עונה לפניה? נסיעה שגורמת לתחושת פירוד וגעגועים, כל אדם לפי מה שהוא. ובכל אופן מדובר על נסיעה של לפחות לילה אחד מחוץ לבית. וכן ברור שאם הנסיעה תימשך באופן שתתבטל עונה אחת, גם בלא תחושת געגועים, מצווה לקיים את החיבור בלילה שלפני היציאה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The mitzva of ona applies before any trip that evokes feelings of separation and longing, which may differ from person to person. Still, minimally, it refers to a trip that involves at least one night away from home. It is also obvious that if the trip will last long enough that they will have to forgo one set ona time, then even without feelings of longing, there is a mitzva for the couple to have sexual relations on the night before departure. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:9:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:9:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:9:5) וכן הדין לגבי אשה שנצרכת לנסוע מביתה, אם נסיעתה גורמת לתחושת געגועים או ביטול אחת העונות, מצווה לקיים את החיבור בלילה שלפני היציאה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The same law applies when the wife must travel away from home. If her trip prompts feelings of longing or if it causes a set time of ona to be missed, there is a mitzva for her and her husband to have sexual relations the night before she leaves. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:9:6 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:9:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:9:6) כאשר הנסיעה אמורה להתקיים ביום שלפני ליל הטבילה, מצווה לדחות את הנסיעה עד לאחר הטבילה וקיום המצווה (רמ"א יו"ד קפד, י). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** When a trip is planned for the day before mikveh night, it is a mitzva to postpone the trip until after the wife immerses and they fulfill the mitzva of ona (Rema, YD 184:10). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:9:7 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:9:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:9:7) יש אומרים שגם בעת חזרה מנסיעה שכזו, יש מצוות עונה (זוהר בראשית נ, א; רשב"א, באה"ט או"ח רמ, יט). וכאשר מתעוררת תשוקה לכך מצד אחד מבני הזוג, לכל הדעות מצוות עונה חלה עליהם. וכך ראוי להם, שלאחר נסיעה של אחד מהם, ישתוקקו להתחבר ולקיים את המצווה בשמחה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Some authorities maintain that there is also a mitzva for a couple to have sexual relations when one of them returns from such a trip (Zohar I 50a; Rashba; Ba’er Heitev 240:19). Certainly, if either spouse wishes to be intimate at this point, all agree that the mitzva of ona applies. It speaks well for their relationship if, after one of them has been away, they wish to be intimate with each other and joyfully fulfill this mitzva. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:10:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:10:1) **הלכות עונה / ליל שבת** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Friday Night** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:10:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:10:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:10:2) אמרו חכמים (כתובות סב, ב), שדרכם של תלמידי חכמים לקיים את עונתם בלילות שבת, ועליהם נאמר (תהלים א, ג): "אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ". בנוסף לכך כתבו הפוסקים, שמצווה לתלמידי חכמים לקיים עונה בליל יום טוב ובליל ראש חודש (מ"א או"ח רמ, ג). כמה סיבות לכך. ראשית, במצוות עונה מקיימים גם מצוות עונג שבת, וכן ראוי לשמוח יותר ביום טוב וראש חודש. יתר על כן, מתאים שבימים מקודשים לקיים את מצוות עונה, וכפי שמצינו שלאחר מתן תורה ואחר חנוכת המקדש קיימו ישראל את מצוות עונה (לעיל א, ו). בנוסף לכך, בימים אלו תלמידי חכמים לומדים פחות, ולכן יכולים להתפנות יותר לקיום מצוות עונה בשלימות. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The Sages say that the habit of Torah scholars is to fulfill the mitzva of ona on Friday night (Ketubot 62b), and of them it is written, “That yields its fruit in its season” (Tehilim 1:3). Halakhic authorities add that it is a mitzva for Torah scholars to fulfill the mitzva of ona on the nights of Yom Tov and Rosh Ḥodesh (MA 240:3). There are several reasons for this. First, by fulfilling the mitzva of ona, the couple also fulfills the mitzva of oneg Shabbat (making Shabbat a delight), and it is likewise proper to be extra joyful on Yom Tov and Rosh Ḥodesh. Moreover, holy days are fitting times to fulfill the mitzva of ona, as we find that after the giving of the Torah and the dedication of the Temple, Israel fulfilled the mitzva of ona (1:6 above). In addition, on these days, Torah scholars study less Torah than usual, and therefore they are more available to fulfill the mitzva of ona in the most complete way. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:10:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:10:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:10:3) ולא רק לתלמידי חכמים מצווה לקיים את החיבור בשבת, אלא אף לכל אדם יש מצווה בזה, משום עונג שבת, וכפי שכתב שולחן ערוך (או"ח רפ, א): "תשמיש המיטה מתענוגי שבת הוא". **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The mitzva to have sexual relations on Shabbat is not limited to Torah scholars. Rather, it is a mitzva for all couples, as a fulfillment of oneg Shabbat. In the words of Shulḥan Arukh: “Marital intimacy is one of the pleasures of Shabbat” (280:1). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:10:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:10:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:10:4) אמנם פעמים שלא נוח לקיים את החיבור בליל שבת, מפני שיש אנשים שעייפים אז מעבודת השבוע או מההכנות לשבת, ובזמן שעייפים קשה לקיים את המצווה בהידור הראוי. וכיוון שעיקר מצוות התורה שהחיבור יתקיים בשמחה, אם אחד מבני הזוג עייף בליל שבת ויתקשה לשמוח אז שמחה שלימה, עדיף שיקיימו את העונה במוצאי שבת או ביום אחר כשלא יהיו עייפים. ואף שגם לפי הזוהר יש מעלה גדולה בקיום העונה בשבת, כיוון שעיקר המצווה שתהיה בשמחה, כאשר בשבת היא תתקיים בפחות שמחה, עדיף לקיימה במוצאי שבת.⁹ footnotes: ⁹ טוב להתרחץ אחר התשמיש, משום תקנת עזרא (להלן ג, ט), ועיין בפניני הלכה שבת יד, ח, בדיני הרחצה בשבת. כאשר אחד מהם עייף בליל שבת, אפשר לשמש ביום שבת בהחשכת החדר, כמבואר בהלכה טו. ועל פי הזוהר (ח"ג פא, ב, תקו"ז כא, דף נז, א), יש מעלה יתירה בקיום המצווה בליל שבת דווקא. ויש מחמירים על פי הקבלה, ונמנעים מתשמיש בימות החול, ובמיוחד מתשמיש שאפשר להתעבר ממנו, כי ליל שבת הוא זמן שמתאים לזיווג ולהורדת נשמות קדושות. וכך מנהגם של ההולכים בדרך הקדושה הפרושית (ועיין להלן ג, יב, וכאן בהרחבות). אמנם ברור שגם לשיטתם כאשר הדבר עלול לגרום להרהורים, עדיף לשמש בימות החול כדי להינצל מהם (כה"ח רמ, ב, ח). ומ"מ למעשה, עיקר מצוות עונה מהתורה שתתקיים בשמחה, ואין הנהגות החסידות עפ"י הקבלה יכולות לעקור את עיקר המצווה. וכבר למדנו בהלכה ז, שההוראה המקובלת היא, שגם תלמידי חכמים ישמשו פעמיים בשבוע (ועיין להלן ג, יג-יד). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** However, sometimes it is difficult or uncomfortable to be intimate on Friday night. People are often tired then, whether from working all week long or from Shabbat preparations, and exhaustion makes it difficult to fulfill the mitzva in the ideal way. Since the essence of the Torah commandment is for their union to be joyful, if either spouse is so tired on Friday night that they will find it difficult to truly enjoy themselves, it is preferable for them to fulfill the mitzva of ona on Saturday night or on a different night when they are not tired. Although Zohar speaks of the great value of fulfilling the mitzva of ona on Shabbat, since the essence of the mitzva is for it to be joyful, when fulfilling it on Shabbat will detract from the joy, waiting until Saturday night is preferable.⁹ footnotes: ⁹ It is good to shower or bathe after sexual relations, because of Ezra’s decree (below, 3:9). See Peninei Halakha: Shabbat, vol. 1, 14:8 for the laws of bathing on Shabbat. When one spouse is tired on Friday night, the couple can be intimate on Shabbat day by darkening the room, as explained below in section 15. According to Zohar (III 81b and Tikkunei Zohar §21, 57a), there is great value in fulfilling the mitzva on Friday night specifically. Some couples are stringent and refrain from relations during the week, especially when the wife is likely to get pregnant, based on the kabbalistic idea that Friday night is the best time for sexual intimacy and for drawing down holy souls to this world. This is the practice of those who follow the path of ascetic sanctity (see 3:12 below, and Harḥavot here). Nevertheless, even according to them, it is clear that when such abstinence might cause sinful thoughts, it is preferable to have relations during the week in order to avoid such thoughts (Kaf Ha-ḥayim 240:2, 8). In any case, in practice, the essence of the Torah commandment of ona is that it be fulfilled joyfully, and we do not allow pious practices based on Kabbala to uproot the essence of the mitzva. Additionally, as we said in section 7, the mainstream approach is that Torah scholars should be intimate with their wives twice a week (see also below, 3:13-14.) ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:11:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:11:1) **הלכות עונה / קשיים בקיום המצווה מצד האיש** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Men Who Have Difficulty Fulfilling the Mitzva** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:11:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:11:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:11:2) כל מה שלמדנו לגבי חובת עונה אמור לגבי אנשים בריאים, שכל הפוחת מעונה הקבועה לו, עובר באיסור תורה. ואם הוא ממשיך בזה, הרי שזו עילה מובהקת לתביעת גירושין, תוך שהבעל חייב לפצות את אשתו במלא כתובתה. אבל מי שמתקשה לקיים את עונתו מחמת שאינו בריא, אינו חייב אלא לפי מה שהרופאים מעריכים שבכוחו (שו"ע אה"ע עו, ג). וכיוון שפעמים רבות הבעיות נובעות מחוסר בהורמון מסוים או ממחלה אחרת, חובה עליו לשאול ברופאים, כי לרוב הבעיות הללו יש כיום תרופה. ולעיתים הבעיות הן רגשיות או נפשיות, והן שגורמות לו לבטל עונות או שלא לשמח בהן את אשתו כראוי, ואף בבעיות אלה חובה על האיש לטפל. כשהבעיה קלה, בדרך כלל התייעצות עם רב תועיל. ואם הבעיה קשה, צריך להיעזר במטפל ירא שמיים מומחה לתחום זה. ואם האיש התרשל ולא טיפל בבעיה כראוי, ביטל מצווה מהתורה, וכיוון שאינו מקיים את העונות כהלכה, אשתו רשאית לתבוע גירושין ועליו לפצותה במלא כתובתה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Everything we have learned regarding the man’s duty of ona relates to healthy men, who transgress a Torah prohibition if they subtract from the set frequency for ona. If this behavior continues, it is obvious grounds for divorce, and the wife receives her ketuba payment in full (1:2 above). However, if a man’s difficulty in fulfilling the mitzva at the set times is attributable to a health problem, his only obligation is to do what the doctors deem him capable of (SA EH 76:3). Since problems often stem from specific hormone deficiencies or other medical conditions, and most of these issues are now treatable, he is obligated to consult with doctors. Occasionally, psychological or emotional problems are what cause him to forgo onot or to not make his wife as happy as he should. He must seek treatment for these issues as well. If it is a minor issue, consulting a rabbi is usually effective. If the problem is serious, he must seek the help of a God-fearing therapist who specializes in that area. If the husband neglects to deal with the problem appropriately, he negates a Torah commandment. Because he is not properly fulfilling the times of ona, his wife may file for divorce, and he must pay her ketuba in full. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:11:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:11:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:11:3) ואם השתדל ברופאים ובמטפלים ככל יכולתו, ולמרות זאת לא הגיע למצב שבו הוא יכול לקיים את העונות תמידים כסדרם. אם הוא מצליח לקיים את החיבור לכל הפחות פעם אחת בששה חודשים, כיוון שהוא עדיין מקיים את מצוות עונה לפי השיעור המועט ביותר, כמנהג ספנים (לעיל ז), אין אשתו יכולה לתבוע ממנו גירושין וכתובה. אבל אם גם את העונה הזו אינו יכול לקיים, ההחלטה נתונה בידי אשתו. אם תסכים לחיות עימו כך, הרשות בידה. ואם תרצה להתגרש, חובה עליו לגרשה ולשלם לה את כתובתה (שו"ע אה"ע עו, יא). מובן מאליו שגם מי שאינו יכול לקיים את עונתו בחיבור גמור, מצווה עליו לרצות את אשתו ולשמחה בנישוקים, חיבוקים וליטופים, עד שתגיע לשיא השמחה. ובדרך כלל, אם ינהג כך, למרות שאינו זוכה לקיים את החיבור, אשתו לא תרצה להתגרש ממנו.¹⁰ footnotes: ¹⁰ אחת מעשר התקנות שתיקן עזרא הסופר היתה, שיהיו אוכלים שום בערב שבת לצורך מצוות עונה, שאכילתו מעוררת אהבה ומרבה את הזרע (ב"ק פב, א). וכתב בשו"ע אה"ע עו, ג: "אבל מי שאינו בריא אינו חייב אלא לפי שאומדין אותו שיכול לקיים". הרי שאומד זה נתון למבינים, כלומר לרופאים. כיום בעז"ה נתגלו תרופות לרוב הבעיות. למשל, לעיתים האיש אינו משתוקק לאשתו מפני שגופו סובל מחסרון של טסטוסטרון. ניתן לגלות זאת בבדיקה פשוטה, ואזי חובה עליו ליטול הורמון זה כדי לקיים את המצווה. לעיתים הקושי נגרם מבעיה בזרימת הדם, וגם לכך יש תרופות. לפיכך חובה על מי שאינו יכול לקיים כראוי את מצוות עונתו, לפנות לרופא כדי למצוא מזור למצבו, ואם לא עשה כן, ביטל מצווה מדאורייתא, והרי הוא כמי שלא קרא קריאת שמע או לא הניח תפילין. וכן הדין לגבי אשה שחשה שאינה יכולה לקיים את המצווה בשמחה כראוי.אם אינו יכול לקיים אפילו עונה אחת לששה חודשים, רשאית אשתו לתבוע גירושין עם כל תשלומי הכתובה, וזה גם כאשר יתכן שלאחר כמה שנים ימצאו לו תרופה (כך עולה מהרמב"ם ושו"ע ורוה"פ). ויש אומרים, שאם הרופאים מעריכים שיש סיכוי סביר שיבריא בשנים הקרובות, אינה יכולה לתבוע גירושין (ריא"ז, ח"מ עו, יח, ב"ש יז).ואם הם זקנים ואף מבוגרים, ובמשך שנים רבות היחסים ביניהם היו טובים, גם כאשר אין סיכוי שיתרפא, בית הדין משתדל לשכנע את האשה שלא תעזוב את בעלה, אבל אם תתעקש להתגרש, חובה על בעלה לגרשה (שו"ת מהרלב"ח כט-ל).אדם רגיש שלעיתים זרעו יוצא בעקבות החיבוקים שלפני החיבור, אינו נחשב כמוציא זרע לבטלה. שכן למדנו שכמה ראשונים התירו ביאה שלא כדרכה, ולדעתם גם ביאה "דרך איברים", כלומר שהזרע יוצא על ידי חיבוק ומגע של האיש והאשה. כ"כ ארחות חיים (הל' כתובות ז); רבנו יונה (סנהדרין נח, ב); וטור אה"ע כה, ב; ורמ"א שם. וגם לאוסרים זאת, כאשר אינו מתכוון לכך, אין בזה איסור, וכפי שלמדנו במלאכות שבת (פניני הלכה שבת ט, ה), שכאשר אינו מתכוון למלאכה וגם אין הכרח שתיעשה, אין איסור (יהודה יעלה אסאד ח"א יו"ד רלח; אמרי בינה ח"ד אה"ע ח; אמרי אש יו"ד סט). אמנם פעמים רבות מי שנוטה לכך, אינו מצליח לקיים לשמח את אשתו כראוי, ואזי עליו לבקש עצה ממומחה ירא שמיים כיצד למנוע זאת. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** If the husband has done his best to correct the problem by consulting with doctors and therapists, yet is still unable to fulfill the mitzva of ona on a regular basis, then as long as he manages to consummate their relationship at least once every six months, thus meeting the least frequent requirement for ona, namely, the practice of sailors (section 7 above), it is not grounds for divorce and payment of the ketuba. If he cannot meet even this minimum threshold, his wife can decide how to proceed. If she is willing to live with him in this state, she is permitted to do so, and if she wants to divorce, her husband must divorce her and pay her ketuba in full (SA EH 76:11). It goes without saying that even a man who cannot fully consummate their relationship must still please his wife and gladden her with kisses, embraces, and caresses that bring her to orgasm. In general, if a husband does this, even though he cannot engage in intercourse, his wife will not want to divorce him.¹⁰ footnotes: ¹⁰ One of the ten ordinances instituted by Ezra the Scribe was for men to eat garlic on Friday night to help them fulfill the mitzva of ona, as garlic was considered a potency-enhancing aphrodisiac (Bava Kamma 82a). Regarding the set times of ona, SA EH 76:3 states: “The obligation of someone who is unhealthy is only what they deem him capable of.” This assessment is made by experts, meaning doctors. Today, thank God, medicinal solutions have been discovered for most such conditions. For example, sometimes a man feels no desire to be intimate with his wife because his testosterone levels are abnormally low. This can be diagnosed with a simple blood test, therefore the husband must take a testosterone supplement in order to fulfill the mitzva. Sometimes difficulties stem from blood flow problems, and there are medications for this as well. Thus, a man who cannot properly fulfill the mitzva of ona properly must see a doctor to find a cure for his condition, and if he does not do so, he neglects a Torah commandment, just as if he does not recite Shema or put on tefilin. The same applies to a woman who feels that she cannot fulfill this mitzva joyfully, as is proper.If a man cannot fulfill even one ona every six months, his wife may file for divorce and receive payment of her ketuba in full, even if it is likely that a cure will be discovered within a few years (this emerges from Rambam, Shulḥan Arukh, and most poskim). Some say that if the doctors estimate that there is a good chance that he will become healthy in the next few years, she may not demand a divorce (Or Zaru’a; Ḥelkat Meḥokek, EH 76:18; Beit Shmuel ad loc. 17).If the couple are elderly or even just adults who have had a good relationship for years, then even if there is no chance that the husband’s condition will improve, the beit din tries to persuade the wife to remain with her husband. However, if she still insists on a divorce, her husband is required to divorce her (Responsa Maharalbaḥ §§29-30).Some ask whether it is permissible to use a vibrator to facilitate the wife’s orgasm when conventional methods are unsuccessful. The answer is that if on a regular basis the couple’s efforts do not succeed in bringing her to orgasm, it is a mitzva to use this device. As long as her husband is the one giving her pleasure, even if it is with the help of an external device, he is fulfilling the Torah’s commandment. Even if they can reach orgasm without using a vibrator, they are permitted to use it as they see fit. The more a man pleasures his wife, the greater his mitzva. However, it is forbidden for a man or woman to masturbate, whether manually or using devices, because sexual pleasure must be reserved for their lovemaking, and only thus is the mitzva fulfilled. When it is in the context of an individual’s urges, it is considered a sin (as explained below, 4:1 and 4:10 with n. 15).If a man is so sensitive that he ejaculates prematurely during foreplay, he is not considered to be wasting his seed, as we learn that several Rishonim permit anal intercourse (section 18 below). In their opinion, intercourse with other parts of the body, that is, ejaculation that occurs through embracing and touching between a man and a woman, is permitted as well. This is the opinion of Orḥot Ḥayim (Hilkhot Ketubot §7); Rabbeinu Yona (Sanhedrin 58b); Tur, EH 25:2; and Rema ad loc. Even those who forbid this would agree that when it is not intentional, such as in the case of premature ejaculation, there is no prohibition. As we learn with respect to Shabbat (Peninei Halakha: Shabbat, vol. 1, 9:5), when one does not intend to so something and it is not a foregone conclusion that it will be done, there is no transgression (Rabbi Yehuda Aszod, Yehuda Ya’aleh vol. 1, YD 238; Imrei Bina vol. 4, EH 8; Imrei Esh, YD 69). However, often a man with this tendency does not manage to bring his wife pleasure properly, so he must consult with a God-fearing specialist about how to prevent this from happening. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:11:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:11:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:11:4) מי שאשתו מוחלת לו על עונתה בלב שלם, מחילתה מחילה. ובתנאי שהאיש כבר קיים את מצוות פריה ורביה. אבל אם עדיין לא קיים, חייב בכל העונות שיש בהן סיכוי שאשתו תיכנס להיריון. ואם הוא אינו מצליח לקיים את העונות, חובה עליו לשמוע להוראות הרופאים כדי לקיים את מצוותו (שו"ע אה"ע עו, ו). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** If one’s wife is truly willing to forgo ona, her relinquishment is valid as long as her husband has already fulfilled the mitzva of procreation. However, if he has not yet fulfilled this mitzva, he is required to fulfill all the set times of ona during which there is a chance that she will get pregnant. If he is unable to fulfill his conjugal duties, he must heed the instruction of doctors to fulfill his mitzva (SA EH 76:6). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:11:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:11:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:11:5) גם מי שקיים מצוות פריה ורביה ואשתו מוחלת לו על עונתה, אין ראוי שיתבטל מהמצווה, וישאל ברופאים כדי לקיימה כראוי, מפני שכך הוא הסדר הנכון והבריא. וכשם שראוי לאדם להשתדל לקיים את כל המצוות, גם כאשר אין עליו חובה גמורה לקיימן, כמו למשל מצוות גמילות חסד וציצית, כך עליו להשתדל לקיים מצווה יקרה וקדושה זו, שעל ידה שורה השכינה ביניהם ובעולם.¹¹ footnotes: ¹¹ כתב בשועה"ר או"ח רפ, ב, שאם האשה מוחלת על עונת ליל שבת מותר לבטלה, "ואע"פ כן טוב לקיימה". שבת קנב, א, שאל רבי יהודה הנשיא את רבי שמעון בן חלפתא, מדוע לא באת אלינו ברגל, השיב בצער שקפצה עליו זקנה. "סלעים נעשו גבוהים, קרובים נעשו רחוקים (דרך קרובה נעשתה קשה כרחוקה), משתים נעשו שלש (במקום ללכת על שתי רגליו הוא נצרך עתה גם למקל כרגל שלישית), משים שלום בבית בטל". רש"י: "משים שלום – אבר התשמיש". רב ניסים גאון: "זו תאווה שהיא מעלה שלום בין איש לאשתו". ועיין לעיל א, ד-ו. לגבי זקן שהחיבור קשה לו ואשתו מוחלת לו, על פי דברי מרן הרב (מצוות ראיה אבה"ע א), בכל אופן אינו רשאי לבטל עונת ספנים, אחת לששה חודשים, שהיא העונה המועטה ביותר. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Even when the husband has already fulfilled the mitzva of procreation and the wife is willing to forgo ona, he should preferably not give up on this mitzva. Rather, he should get medical advice about what might allow him to fulfill ona properly, since that is the proper and healthy way to live. A person should try to fulfill all the mitzvot even when there is no absolute obligation to do so (such as wearing tzitzit or undertaking acts of kindness). Similarly, he should make every effort to fulfill this precious and holy mitzva, which is responsible for the Shekhina dwelling in the world in general and with the couple in particular.¹¹ footnotes: ¹¹ SAH 280:2, states that if a wife is willing to forgo ona on Friday night, it is permissible to skip it, but adds that “even so, it is good to uphold it.” The Talmud recounts that R. Yehuda Ha-Nasi asked R. Shimon b.Ḥalafta why he did not come to visit during the holiday. He answered sorrowfully that old age had crept up on him: “The rocks seem higher; what had been close is now far; two have become three (meaning he now needed a cane to function as a third leg); and that which promoted peace in the home has ceased” (Shabbat 152a). Rashi explains “that which promoted peace in the home” to refer to the male sexual organ. R. Nissim Gaon says, “It refers to sexual desire, which nurtures peace between husband and wife.” See above, 1:4-6. Rav Kook writes (Mitzvat Re’aya, EH §1) that if an elderly man finds it difficult to have sexual relations, and his wife is willing to forgo ona, he must still engage in relations at least once every six months (the ona of sailors, which is the least frequent; see section 7 above). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:12:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:12:1) **הלכות עונה / קשיים בקיום המצווה מצד האשה** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Women Who Have Difficulty Fulfilling the Mitzva** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:12:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:12:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:12:2) כפי שלמדנו (בהלכה א), עיקר המצווה שיענג האיש את אשתו וישמח אותה ככל יכולתו עד שתגיע לשיא השמחה. אולם דבר זה אינו נתון בידו של האיש בלבד, מפני שלעיתים גם כאשר הוא משתדל מאוד, אשתו לא מגיעה לשיא התענוג. יכולות להיות לכך סיבות שונות, שכבר למדנו (בהלכה ב) שתחומי הרוח, הנפש והגוף שלובים אצל האשה יותר מאשר אצל האיש, וכאשר האשה אינה מבינה את ערך המצווה, או כאשר עניין מסוים מטריד אותה, או כשהיא עייפה, יתכן שגם לאחר כל המאמצים לא תצליח להגיע לשיא השמחה. ולהיפך, הניסיון להגיע לכך עלול להותיר אותה מתוסכלת ועצובה. מפני שכאשר התענוג גובר עד קרוב לשיאו, נוצרת בגוף ובנפש השתוקקות גדולה להגיע לשיא ולפורקן שעימו, וכשהוא חומק עובר, נותר תסכול עמוק. וכאשר אשה תחווה תסכול זה פעמים רבות, יתכן שתעדיף לוותר על הניסיון להגיע לשיא, כדי להימנע מהדכדוך שאחר הכישלון. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** As we learned (section 1 above), the essence of the mitzva is for a husband to pleasure his wife and give her as much joy as he can, until she reaches orgasm. However, this is not in the hands of the husband alone; sometimes, despite his best efforts, his wife will not reach orgasm. There can be various reasons which may account for this. As we already learned (section 2), a woman’s spiritual, psychological, and physical selves are more integrated than a man’s, so when a woman is preoccupied or exhausted, or if she does not recognize the value of the mitzva, it is possible that all attempts will fail to bring her to orgasm. On the contrary, the effort may well leave her frustrated and sad, because as pleasure builds toward its climax, it produces a great physical and psychological yearning to reach orgasm and the release that accompanies it. When that has not been fulfilled, it leaves profound frustration. If a woman repeatedly experiences this frustration, she might prefer to forgo the attempt to have an orgasm altogether, in order to avoid the despondency that follows failure. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:12:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:12:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:12:3) ועל כן בעת שאשה יודעת שיקשה עליה להגיע לשיא השמחה, אפשר שתוותר על הניסיון להגיע לכך, ותקיים את החיבור בעונג נעים שמלוּוה בשמחה על עצם החיבור. לשם כך האיש צריך לענג מעט את אשתו, ואף היא צריכה להיענות אליו ולקבלו באהבה. באופן זה יקיימו את המצווה במדרגה של דיעבד. ואם בדרך כלל הם זוכים לקיים את המצווה לכתחילה, כשהאשה מגיעה לשיא השמחה, ורק לפעמים הם מסתפקים במדרגה של דיעבד, הרי שזה דבר טבעי ומקובל ואין להם להצטער על כך כלל. אבל צריך להשתדל שזה לא יקרה פעמים רבות. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Therefore, when a woman knows that it will be difficult for her to reach orgasm, she can forgo the attempt and still enjoy the pleasant gratification that accompanies the conjugal act itself. To that end, her husband must pleasure her gently, and she should be responsive to him and receive him lovingly. This way they can fulfill the mitzva on a be-di’avad level. As long as they usually succeed in fulfilling the mitzva le-khatḥila, wherein the wife reaches orgasm, and only occasionally rely on what is permitted be-di’avad, this is natural and normal, and they should not feel bad about it at all. But they should make every effort to ensure that this does not happen often. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:12:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:12:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:12:4) וכאשר המצב פחות טוב, וברוב הפעמים האשה לא מגיעה לשיא השמחה, על בני הזוג למצוא את הסיבה והפתרון לכך. לפעמים הבעיה נובעת מעייפות או מתח, ואזי צריכים לסדר את החיים באופן מאוזן יותר, להפחית את המתח, להוסיף שעות שינה, או לכל הפחות להקפיד לישון לקראת המצווה. לעיתים זה קורה בתקופה הראשונה של חיי הנישואין, כאשר בני הזוג עוד לא למדו את הדרך להגיע לכך, ואזי עליהם ללמוד כיצד לקיים את המצווה כראוי. ואל יתרשלו בזה, שמצווה זו אינה פחות קדושה משאר המצוות. וכמובן שאם האשה יודעת שדבר מה ישמח אותה יותר, אל תתבייש לומר זאת לבעלה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** When the situation is not as good, and the wife usually does not reach orgasm, the couple must figure out the reason and find a solution. Sometimes the problem stems from exhaustion or stress, in which case they must adjust their lifestyles so that they are more balanced: reducing stress, getting more sleep, or at least making sure to get enough sleep in anticipation of intimacy. Sometimes, the problem occurs early in married life, when a couple has not yet learned how to bring the wife to orgasm, in which case they must learn how to fulfill the mitzva properly. They should not neglect the problem, since this mitzva is no less holy than the other mitzvot. Of course, if the wife knows that something specific will be more enjoyable for her, she should not be embarrassed to tell her husband. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:12:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:12:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:12:5) ואם לאחר כל הניסיונות, האיש אינו מצליח לענג את אשתו עד שתגיע לשיא השמחה, מצווה על האיש להתייעץ עם רב או מומחה או האשה עם רבנית או מומחית. פעמים שעצה פשוטה יכולה לפתור את הבעיה, ואזי רב או רבנית יכולים לעזור. ולפעמים יש צורך להעמיק יותר במעצורים הפנימיים שביניהם, ופעמים שהמעצור נובע מבעיה רפואית, ואזי צריך להתייעץ עם מומחה. בכל אופן חובה לטפל בבעיה כדי לקיים את המצווה כהלכתה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** If, despite all efforts, a husband is unsuccessful in pleasuring his wife and bringing her to orgasm, it is a mitzva for him to consult a rabbi or specialist, or for her to consult a rabbanit or a specialist. Sometimes simple suggestions can solve the problem, in which case a rabbi or rabbanit can help. Sometimes it is necessary to delve deeper into the internal barriers to their union, and sometimes the barrier is the result of a medical condition, in which case it is necessary to consult a specialist. In any case, the couple has an obligation to treat the problem so that they can fulfill the mitzva properly. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:12:6 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:12:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:12:6) ובינתיים חובה עליהם להקפיד לקיים את העונות, תמידים כסדרם. ואם יש לאשה עונג מהחיבור או מהליטופים והחיבוקים שסביבו, אף שהם במצב של דיעבד, מכל מקום הם מקיימים את המצווה. ואם גם עונג זה אין לאשה, הרי שמצבם קשה מאוד, ומכל מקום חובה עליהם לקיים את החיבור תמידים כסדרם, ועל ידי כך יקיימו את ברית נישואיהם, וזו המדרגה של קיום המצווה בשעת הדחק. אבל כפי שלמדנו, אסור להם להסתפק בזה, וחובה עליהם לשית עצות בנפשם ולפנות לייעוץ כדי לקיים את המצווה לכתחילה. כי המצב שבו האשה אינה שמחה במצווה, מותיר אותה בחסרון עצום ופוגע מאוד באיש, ומונע ממנו את השמחה העמוקה ביותר. במקום שתשוקתו להתחבר לאשתו תתקבל בשמחה, וחיבורם יהיה שלם ונאצל, הוא נותר בודד בעלבונו, ותשוקתו נדמית כתאווה שפלה, שמכריחה אותו לבעול את אשתו כדי לספק את יצרו שלא יחטא. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In the meantime, while they are trying to resolve the problems, they must make sure to keep to the regular frequency of ona. As long as the wife gains some pleasure from intercourse itself or from the associated embraces and caresses, then even though their situation is be-di’avad, they are still fulfilling the mitzva. But if the wife does not experience even this pleasure, the situation is grave. They must continue to have intercourse on a regular basis, thereby upholding the covenant of their marriage, but they are fulfilling only the bare minimum of the mitzva, as when a mitzva is fulfilled under extenuating circumstances. However, as we have said, this must not suffice for them; they are obligated to seek help and to consult with experts so that they can fulfill the mitzva le-khatḥila. For when the wife does not enjoy the mitzva, she is left feeling empty, and it is also very hurtful to her husband, as he, too, is prevented from experiencing the most profound joy. Instead of his desire to be intimate with his wife being received joyfully and leading to a wholesome and noble union, he is left lonely and miserable; his sexual desire seems like a contemptible lust that forces him to have sex with his wife in order to satisfy his urges and avoid sin. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:12:7 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:12:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:12:7) ומכל מקום, אם התאמצו ולא הצליחו למצוא מזור למצבם, יקפידו לקיים את החיבור במדרגה של שעת הדחק, תמידים כסדרם, ויחמלו וירחמו מאוד זה על זה, ותהיה בריתם מקודשת בקיום חובתם המוסרית זה לזה, על פי מצוות התורה.¹² footnotes: ¹² שלוש מדרגות בקיום המצווה: א' עיקר המצווה שישמח האיש את אשתו עד שתגיע לשיא השמחה. ב' בדיעבד, כשיש לאשה עונג בחיבור אבל לא שמחה יתירה. ולמנהגי הקדושה הפרושית, אם הדבר מוסכם על האשה לגמרי, גם זה לכתחילה (להלן ג, יב). ג' בשעת הדחק, כשאין לאשה עונג, אבל הם מקיימים את החיבור כדי לקיים את ברית נישואיהם, וכדי למנוע את האיש מעבירה, שזו הכוונה הנמוכה בקיום המצווה (להלן ג, ג), ומ"מ גם בה יש קדושה (להלן ג, ה). וכל עוד הם נשואים, אסור לבטל שום עונה בלא הסכמה שלימה של שניהם, כי העונות מבטאות את חיבור הנישואים שביניהם. וכבר למדנו (א, ב) שביטול החיבור, הוא העילה הראשונה לגירושין, שעל דעת כן מתקיימים הנישואין. ורק כשיש לאשה סיבה חזקה מאוד, מותר לה על פי הוראת חכם לבטל עונה מהעונות הקבועות (הערה 6). אבל היריון והנקה וכיוצא בזה אינם נחשבים סיבה חזקה, לבד ממקרים שלגביהם ניתנה הוראה רפואית מיוחדת. עוד חובה להדגיש שיש להימנע מללכת לרופאים שמזלזלים במצוות עונה, ומורים בלא אחריות להימנע מתשמיש, או שכאשר האשה סובלת מדימומים שמטמאים אותה לבעלה, אינם מתאמצים למצוא לכך מזור. ועל דוד המלך אמרו (ברכות ד, א), שהיה חסיד ומוותר על כבוד גינוני מלכותו ומלכלך ידיו בדם שפיר ושליה כדי לטהר אשה לבעלה, ואילו הם, שזו עבודתם, בקלות דעת מורים להפריד אשה מבעלה. לכן גם לאחר הוראה רפואית להימנע מקיום עונה, צריך לשאול חכם כיצד לנהוג, כי לפעמים צריך להחליף רופא, ולפעמים כאשר הרופא ירא שמיים ואפשר לסמוך עליו, צריך לבחון אם נכון לקיים את החיבור שלא כדרכו (עיין רמ"א אה"ע כה, ב). ויעויין להלן ג, ז, 4, שפעמים רבות בגידות וחטאים של גילוי עריות מתחילים בתקופות שאין מקיימים בהן את העונות תמידים כסדרם, כמו למשל בעת היריון והנקה.יש נשים שסובלות מפחד וכאבים באותו מקום עד שאינן מסוגלות לקיים את החיבור (וגיניזמוס, וסטיבולודיניה). ויש שמאפשרות את החיבור אבל הוא כואב להן בדרגות שונות של כאב. בעיה זו נעשתה רווחת יותר בדור האחרון (עד כ-10% מהנשים), והיא נובעת כנראה גם מהבלבול שבין המתירנות והצניעות הטבעית, כשמקרה טראומתי עלול להגביר את הבעיה. להלכה, כאשר בפועל האשה אינה מאפשרת את החיבור, זו עילה לגירושין, והבעל פטור מתשלום הכתובה והתוספת שהתחייב בה, מפני שיסוד הנישואין לא התקיים (עיין שו"ע אה"ע קיז, ב; פד"ר ח"ד עמ' 325). ואם האשה מאפשרת את החיבור בעונות הקבועות תוך שהיא סובלת ממנו, כיוון שאינו יכול לשמוח עם אשתו כמקובל וכראוי, זכותו לגרשה, אבל עליו לשלם לה את כתובתה (עיין בית שמואל אה"ע קיז, ט). אמנם אין צורך להגיע לגירושין, מפני שכמעט תמיד אפשר לפתור את הבעיה עד שהאשה תזכה להגיע לשיא השמחה כמקובל. אלא שבפועל, מבין הנשים שסובלות מכך רבות אינן מבינות את חומרת הבעיה. כנראה שהקושי הגופני מצטרף לחסימה רגשית, עד שלדעתן החיבור הגופני אינו חשוב, ואם קשה לבעל מכך, עליו להתגבר על יצרו ולא להציק להן. הן לא מבינות שאילו החתן היה יודע זאת מתחילה, מסתבר שהיה מבטל את החתונה. הן גם לא מודעות לכך שאם הבעיה תימשך, מירב הסיכויים שבמוקדם או מאוחר יגיעו לגירושין. במקרים הקלים הכרה בערך המצווה והידיעה עד כמה בעיה זו מקשה על קיום הנישואין, מאפשרת לאשה להתגבר על הבעיה בלא שום עזרה. במקרים הקשים, ידיעה זו מאפשרת להבין את חשיבות הטיפול ונותנת כוח לבצע את הוראות הרופאים והמטפלים עד למציאת הגורם לבעיה וממילא לפתרונה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Nevertheless, if they made every effort but did not manage to find a remedy for their condition, they should still make sure to have sexual relations on a regular basis, fulfilling the mitzva under these extenuating circumstances. The kindness and compassion that they have for one another and their fulfillment of their moral obligations toward one another, as the Torah commands, will sanctify their marriage covenant.¹² footnotes: ¹² There are three levels in the fulfillment of this mitzva: a) The primary mitzva, wherein the husband pleasures his wife until she reaches orgasm; b) be-di’avad, when the woman enjoys sexual relations but does not climax; for those who practice ascetic sanctity, when the wife is in complete agreement, this, too, is considered le-khatḥila (3:12 below); c) under extenuating circumstances, when the woman derives no pleasure, but she and her husband have sexual relations in order to fulfill their marital covenant and in order to prevent the husband from sinning, which is the lowest purpose for fulfilling the mitzva (3:3 below), although there is still holiness (3:5 below). As long as they are married, husband and wife may not forgo a set ona time unless there is full mutual consent, because the onot give expression to their marital union. We have already seen (1:2) that refusing intimacy is the principal grounds for divorce, for it goes against the very reason for marrying. Only if a woman has a very compelling reason may she, with rabbinic consent, forgo one of the set times of ona (see note 6 above). Pregnancy and nursing are not considered compelling reasons, unless a doctor has given special instructions in her particular case. It must be emphasized that one should avoid going to doctors who make light of the mitzva of ona, and who irresponsibly instruct their patients to refrain from intercourse, or who do not make efforts to find remedies for women whose excessive bleeding renders them prohibited to their husbands. The Sages tell us that King David was so pious that he was willing to forgo the honor due a king, sullying his hands with blood from the amniotic sac and the placenta in order to be able to render a woman pure and permitted to her husband (Berakhot 4a). In contrast, these doctors, whose job this is, cavalierly separate husbands and wives. Therefore, even when a couple receive medical instruction to abstain from sexual relations, the couple should consult with a respected rabbi regarding how to proceed. Sometimes it is necessary to switch doctors, and sometimes, when the doctor is God-fearing and reliable, they must consider whether it would be proper to have anal sexual relations (see section 18 below; Rema, EH 25:2). Often, affairs and betrayals begin when a couple is not having sexual relations regularly, such as while the wife is pregnant or nursing (3:7 below, and n. 4).Some women suffer from fear of intercourse (genophobia) or conditions like vaginismus and vestibulodynia, which make them unable to have sexual intercourse or make it painful, with varying degrees of pain, even if technically possible. These issues have become more common in recent times, affecting up to ten percent of women. It seems to stem, in part, from the tension between permissiveness and natural bashfulness, such that a traumatic experience, in which a woman is pressured by prevailing norms into overcoming her sense of privacy, can generate or exacerbate such problems.According to halakha, when a woman cannot have sexual relations with her husband, it is grounds for divorce, and her husband is exempt from paying her ketuba and its supplements, since the basic premise of marriage is not being fulfilled (see SA EH 117:2; Piskei Din Rabbaniyim vol. 4, p. 325). If a woman allows her husband to have sexual relations with her at the set times but suffers from them, then since he cannot be happy with her as is accepted and appropriate, he has the right to divorce her, but he must pay her ketuba (see Beit Shmuel, EH 117:9). However, this need not lead to divorce, since it is almost always possible to solve the problem so that she can reach orgasm normally. Unfortunately, many women who suffer from these conditions do not understand the severity of the problem. It seems that their physical difficulty combines with an emotional obstruction, to the extent that they think that physical intimacy is not important. To their thinking, if their husbands have a hard time with that, they must overcome their urges and not hound their wives. They do not realize that had their husbands known about this issue from the start, they probably would have called off the wedding. These wives are also oblivious to the fact that if the problem persists, the chances are that sooner or later, it will lead to divorce. In mild cases, realizing the importance of the mitzva and acknowledging the deleterious effect that the problem has on the marriage enables the woman to overcome the problem without outside intervention. In more severe cases, this awareness allows her to understand the importance of seeking treatment and gives her the courage to follow the instructions of doctors and therapists until the root of the problem is found and it is then resolved. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:1) **הלכות עונה / בני תשע מידות** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Flawed Sexual Union and the Resulting Children** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:2) שבחו חכמים את המקדש עצמו בשעת תשמיש שזוכה לבנים טובים (שבועות יח, ב). וההתקדשות היא, שייחדו עצמם לאהוב זה את זה בלב שלם. וככל שאהבתם גדולה יותר ועימה הכוונה שיזכו לילדים טובים וצדיקים, כך הייחוד שלהם קדוש יותר, ועל ידו הם זוכים לבנים טובים וצדיקים (לעיל א, ד; ב, ה-ו. להלן ג, ג). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The Sages commend those who sanctify themselves during marital sexual relations, stating that they will merit having good children (Shevu’ot 18b). This “sanctity” entails the couple concentrating solely on their wholehearted love for one another. The greater their love, and the greater their wish for good and righteous children, the holier their sexual union, through which they merit having such children (above, 1:4 and 2:5-6; below, 3:3). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:3) מנגד, ככל שהם פחות אוהבים ודבקים זה בזה – כך חיבורם פגום, ואף הילדים הנולדים מהם עלולים להיות פגומים. ואלו הם בני תשע מידות רעות (נדרים כ, ב): "בני אימה ובני אנוסה, בני שנואה, בני נידוי, בני תמורה, בני מריבה, בני שכרות, בני גרושת הלב, בני ערבוביא, בני חצופה".¹³ פירושם: footnotes: ¹³ במסכת כלה א, טז, כתוב שהם "כממזרים ואינם ממזרים". הרי שבני תשע מידות נחשבים כנולדים מסוג של ניאוף במחשבה. וגם מחשבות האשה פוגמות כמו מחשבות האיש, כמבואר בתנחומא נשא ז: "בזמן שהאשה מתיחדת עם בעלה והוא משמש עמה ולבה לאיש אחר שראתה בדרך, אין לך ניאוף גדול מזה". אלא העיקר הוא שיתייחדו באהבה שלימה, וכפי שכתב הרמב"ם (דעות ה, ד): "ברצון שניהם ובשמחתם". וכן כתבו שאר הראשונים שחסרון האהבה הוא פגם תשע מידות (ראב"ד בשער הקדושה, טור אה"ע כה, א). כתב הגר"א על תקוני זוהר, סוף תיקון נג, בעניין יקדש עצמו בשעת תשמיש – "עיקרו קאי על בני ט' מדות שנאמר בהן (יחזקאל כ, לח): וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים, דהן מסטרא דערב רב ועץ הדעת". וכ"כ רבנו בחיי (בראשית ל, לח): "וקדושה זו היא טהרת המחשבה שלא יחשוב באשה אחרת ולא בדברים אחרים רק באשתו". ועוד יבואר עניין קדושת החיבור על שתי מדרגותיו להלן ג, ג. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In contrast, the less love and devotion they have toward one another, the more flawed their sexual union, and the greater the likelihood of imperfections within their children. The Talmud lists nine types of flaws in marital sexual relations as well as the resulting imperfections in children conceived through such unions: “Children of fear and rape; children of antipathy; children of ostracism; children of exchange; children of strife; children of drunkenness; children of estrangement; children of entanglement; and children of brazenness” (Nedarim 20b):¹³ footnotes: ¹³ emMasekhet Kalla 1:16 states that “they are like mamzerim, yet they are not mamzerim.” The implication is that these children are considered to be born out of a type of emotional adultery. A woman’s thoughts can be just as damaging as a man’s, as is evident from Tanḥuma Naso §7: “If a woman has sexual relations with her husband and is thinking about a man she saw on the street while her husband is penetrating her, there is nothing more adulterous than this.” Rather, the most important thing is for husband and wife to achieve sexual union with complete love for one another, as Rambam wrote, “with mutual desire and joy” (MT, Laws of Dispositions 5:4). Likewise, the other Rishonim wrote that lack of love is what leads to the nine types of flaw (Raavad, Sha’ar Ha-kedushaTur, EH 25:1). The Vilna Gaon, discussing the importance of sanctifying oneself during marital sexual relations, writes: “This refers primarily to the children of the nine flaws, of which it is written, ‘I will remove from you those who rebel and transgress’ (Yeḥezkel 20:38), who originate in the mixed multitude and the Tree of Knowledge” (commentary on Tikkunei Zohar, end of §53). Rabbeinu Baḥya likewise writes, “Sanctity is purity of thought, that he does not think about another woman or anything else, only his wife” (commentary on Bereishit 30:38). In 3:3 below we will explain the two levels of sanctity during intimacy. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:4) א) בני אימה ובני אנוסה – כשהאיש מאיים על אשתו ואונס אותה לתשמיש, או שהאשה מכריחה את בעלה להתחבר עימה באונס או איום. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** 1. Children of fear and rape: The husband threatens his wife and coerces her into having sexual relations, or the wife forces her husband to have sexual relations with her with coercion or intimidation. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:5) ב) בני שנואה – ששונא את אשתו ובועל אותה כדי לספק את תאוותו, או שהאשה שונאת את בעלה ומתחברת עימו כדי לספק את תאוותה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** 2. Children of antipathy: The husband despises his wife and has sex with her only to satisfy his urges, or the wife despises her husband and has sex with him only to satisfy her urges. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:6 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:6) ג) בני נידוי – שמתחברים בשעה שאחד מהם מנודה. ואף שלהלכה אין איסור למנודה לשמש את מיטתו (ש"ך יו"ד שלד, יב), כיוון ששאר העם צריכים לפרוש מהמנודה עד שיתקן את מעשיו, החיבור איתו אינו בדבקות ושמחה כראוי. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** 3. Children of ostracism: The couple has sexual relations when one of them has been excommunicated. Although a person who is excommunicated is not prohibited from having sexual relations (Shakh, YD 334:12), nevertheless, since the rest of the community must distance themselves from such people until they repair their actions, sexual intimacy with them does not have the proper devotion and joy. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:7 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:7) ד) בני תמורה – שבועל את אשתו וחושב על אשה אחרת, או שהיא חושבת על איש אחר. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** 4. Children of exchange: During sexual intercourse, the husband is thinking about another woman or the wife about another man. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:8 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:8) ה) בני מריבה – שבני הזוג נמצאים במריבה, ומשמשים מיטתם בלא שנתפייסו. אמנם אין המריבה מתירה לאחד מהם לבטל את העונה, אלא שחובה עליהם להתפייס לפני החיבור. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** 5. Children of strife: The couple is in the middle of an argument and they have sexual relations before making up. Their quarrel does not permit them to forgo their ona, but they have a duty to make up before having sexual relations. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:9 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:9](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:9) ו) בני שכרות – שמתחברים כשאחד מהם שיכור, שאין בייחוד זה כוונה שלימה של אהבה ואחדות. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** 6. Children of drunkenness: If a couple has sexual relations while one of them is drunk, their union lacks the complete focus on their love and unity. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:10 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:10](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:10) ז) בני גרושת הלב – שאחד מהם מעוניין בגירושין, שאף אם עדיין יש אהבה ביניהם, אין ייחודם שלם. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** 7. Children of estrangement: When one of the couple wants to divorce, even if they still have love for each other, their union is incomplete. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:11 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:11](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:11) ח) בני ערבוביא – אשה שהתגרשה ובטרם עברו שלושה חודשים נישאה לאחר. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** 8. Children of entanglement: A woman divorces and remarries someone else within three months (leading to confusion about paternity). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:12 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:12](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:12) ט) בני חצופה – שתובעת את בעלה לתשמיש בדרך של חוצפה, גסות וניבול פה, שאין בייחוד זה אהבה אלא סיפוק תאווה בלבד. וכן כשהאיש תובע באופן זה את אשתו. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** 9. Children of brazenness: When a woman demands sex from her husband in a brazen, coarse, or foul-mouthed manner, or a husband from his wife, such a union contains no love, only the satisfying of lust. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:13 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:13](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:13) במסכת כלה (א, טז) הוסיפו גם בני ישנה – שבועל את אשתו בעת שהיא ישנה, שאין בייחודם אהבה הדדית. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Masekhet Kalla (1:16) introduces a tenth category, children of sleeping: When a man has sexual relations with his wife while she is sleeping, such a union lacks mutual love. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:14 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:14](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:14) אמרו על בני תשע מידות אלו, שהואיל ונשמתם ירדה לעולם מתוך חיבור שאין בו אהבה ואחדות, יש בהם פגם, וקשה להם להתקשר לעניינים שבקדושה, ויצרם הרע גובר עליהם. מעבר לכך, כשאין אהבה והבנה בין ההורים, תחושת הניכור והריחוק שביניהם משפיעים לרעה על הילדים, שכדי לגדול כהלכה הם זקוקים לאווירה של אהבה ורעות, חום רגשי ויציבות נפשית. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It is said of people conceived under these nine circumstances that since their souls are drawn down to this world by means of a union devoid of love and unity, they are flawed, making it difficult for them to connect to the sacred or to overcome their evil impulses. In addition, when parents lack love and understanding, their feelings of distance and alienation negatively impact the children, who need an environment of love, friendship, stability, and emotional warmth in order to thrive. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:15 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:15](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:15) אמנם ברור שגם לבני 'תשע מידות' יש בחירה, ואם יבחרו בטוב, יזכו לשכר גדול יותר, מפני שהצליחו להתגבר על יצרם ועל הדוגמא השלילית שראו בביתם. אך אם לא יתאמצו לתקן את עצמם, נטייתם לרע תגבר. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Of course, children conceived under these circumstances have free will like everyone else, and if they choose to do what is right, their reward will be even greater, for they will have overcome their evil impulse as well as the poor role models they witnessed at home. However, if they do not make the effort to improve themselves, their tendency toward wickedness will prevail. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:16 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:13:16](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:13:16) וכאשר השלום שבין איש לאשתו נפגם בישראל, וילדים רבים נולדים מזיווגים פגומים כאלה, הפגם גורם לפירוד בין הקב"ה וישראל, ובעקבות כך ישראל גולים מעל אדמתם. וזאת כדי שייסורי הגלות יסירו מישראל את הפושעים והמורדים מחמת הזיווגים הפגומים, ועל ידי כך האמונה חוזרת להתגלות וישראל נגאלים. שנאמר: "וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי, מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם אוֹצִיא אוֹתָם, וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹא, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'" (יחזקאל כ, לח. ועיין שם כ, מ-מד). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** When peaceful harmony between husband and wife is compromised throughout the Jewish people, and many children are conceived from flawed unions, it causes a rift between God and the Jewish people, leading to the exile of the people from their land. The purpose of the travails of exile is to purge Israel of its sinners and rebels, born of flawed unions, and to restore and rekindle faith, leading to Israel’s ultimate redemption. As it says, “I will remove from you those who rebel and transgress against Me; I will take them out of the countries where they sojourn, but they shall not enter upon the soil of Israel. Then you shall know that I am the Lord” (Yeḥezkel 20:38; see also 20:40-44). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:14:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:14:1) **הלכות עונה / זמנים שאינם ראויים לעונה** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Inappropriate Times for Sexual Relations** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:14:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:14:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:14:2) אסור לאדם לשמש מיטתו בעת שיש צער גדול במדינה, כמו רעב גדול או מלחמה כוללת. ורק למי שעדיין לא קיים את מצוות פריה ורביה מותר לשמש בזמנים אלו (תענית יא, א; שו"ע או"ח רמ, יב; משנה ברורה רמ, מז). ובליל טבילה, למרות שהעולם בצער, לדעת רבים מותר לכל אדם לשמש את מיטתו (שו"ע או"ח תקעד, ד), ויש מחמירים גם בליל טבילה (מ"א). ומי שיצרו גובר עליו ועלול להגיע לידי עבירה, רשאי לשמש את מיטתו גם כשהעולם בצער (משנה ברורה רמ, מו). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Marital sexual relations are prohibited during times of national crisis, such as widespread famine or war. Only those who have not yet fulfilled the mitzva of procreation may be intimate during such times (Ta’anit 11a; SA 240:12; MB ad loc. 47). On mikveh night, many permit marital sexual relations even in times of crisis (SA 574:4). Others are stringent (MA). If a man’s urge is overpowering him, making him likely to sin, he may have sexual relations with his wife even when the world is in crisis (MB 240:46). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:14:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:14:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:14:3) יום הכיפורים ותשעה באב אסורים בתשמיש המיטה, שהוא אחד מחמשת הדברים האסורים בתענית. כדי להתרחק מהאיסור, צריכים בני הזוג לנהוג בימים אלו כמו בזמן הנדה, שלא יגעו זה בזה, ולא ישנו באותה מיטה (שו"ע או"ח תרטו, א; משנה ברורה תרטו, א). אמנם לגבי תשעה באב, שדינו קל יותר, מותר להם ביום להקל לנגוע זה בזה, הואיל ואין כל כך חשש שיגיעו מתוך כך לידי תשמיש. אבל גם ביום תשעה באב, אסור לנגוע נגיעה של חיבה, וכן אסור לישון באותה מיטה (פניני הלכה זמנים י, ט; ימים נוראים ח, ז). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** On Yom Kippur and Tisha Be-Av, sexual relations are forbidden as one of the five activities prohibited on these major fast days. In order to ensure that they not end up sinning, husband and wife should behave on these days as they do while she is a nidda. That is, they should neither touch each other, nor sleep in the same bed (SA 615:1; MB ad loc. 1). However, during the day of Tisha Be-Av, which is not as strict, they may touch, since there is little concern that it will lead to intimacy. Still, even on the day of Tisha Be-Av, they may not touch affectionately or sleep in the same bed (Peninei Halakha: Zemanim 10:9; Peninei Halakha: Yamim Nora’im 8:7). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:14:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:14:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:14:4) האבל אסור בתשמיש המיטה, מפני שמצווה זו צריכה להתקיים בשמחה, והאבל נמצא בצער (מו"ק טו, ב; שו"ע יו"ד שפג, א). אולם משאר ההרחקות שתקנו חכמים בזמן הנדה אינו צריך להיזהר, לפיכך מותר להם לנגוע זה בזה, ויכולה האשה להציע את מיטתו בפניו, אבל חיבוק ונישוק שיש בו תשוקה – אסור (רמ"א שפג, א; נהר מצרים קיג; שולחן גבוה שמב, יד). ואם האבל ישן על מיטתו, עליהם להפריד את המיטות כדי שלא יגיעו לתשמיש (שו"ע שם). ונראה שחיבוק של נחמה, ונישוק של נימוס, כל זמן שאין בהם תשוקה, מותר. ולאחר סיום השבעה, יש לחזור ולקיים את מצוות עונה באופן השלם ביותר, ואף מצווה לאשה להתקשט לשם כך, למרות שהיא עדיין בתוך שלושים ימי האבלות (שו"ע יו"ד שפא, ו).¹⁴ footnotes: ¹⁴ היו שהחמירו ונמנעו מתשמיש (חיבור) ורחיצה וסיכה בליל הצומות הקלים, אבל זה היה בתקופות של גזירות קשות, שיש אומרים שלכתחילה צריך לקיים בהן את כל הצומות כתשעה באב. אולם כיום, אין מקום להחמיר בזה, כמבואר בפניני הלכה זמנים ז, 2. כתב מ"א רמ, ג, שעל פי האר"י נכון שלא לשמש בלילות ראש השנה, ליל הסדר, חג השבועות, ושמיני עצרת (וקל וחומר שלא לשמש בימים שלהם). ובליל טבילה, מצווה לשמש גם בלילות אלו (של"ה). וכן העתיקו עוד אחרונים. כתב בחכמת אדם קכח, יט, שמנהג זה הוא דווקא למי שמלא ביראה ואין חשש שיחטא בהרהורים, אבל למי שאינו כן, מוטב שישמש מיטתו ולא יחטא. וכ"כ במ"ב רמ, ז. והוסיף בדרכי טהרה כב, כד, שכאשר ישנה מצווה לשמש מהתורה, כמו למשל בעת שהאשה משתוקקת, מצווה לשמש גם בלילות אלו. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** A person observing the seven-day mourning period (shiva) may not have sexual relations, because the mitzva of ona must be fulfilled joyfully, while a mourner is grieving (Mo’ed Katan 15b; SA YD 383:1). However, a mourner need not observe the additional rabbinical restrictions (harḥakot) of nidda. Therefore, husband and wife may touch, and she may make his bed in his presence. Still, hugging and kissing of a sexual nature are prohibited (Rema, YD 383:1; Nehar Mitzrayim, Hilkhot Avelut §113; Shulḥan Gavo’ah 342:14). If the mourner plans to sleep in their own bed, the couple must separate their beds to avoid a situation that may lead to sexual intimacy (SA ad loc.). It would seem that a comforting hug and a polite kiss are permitted, as long as they are not sexual in nature. Upon conclusion of the shiva, the couple should resume fulfilling the mitzva of ona completely. It is even a mitzva for the wife to adorn herself for that purpose, even during the thirty-day mourning period (SA YD 381:6).¹⁴ footnotes: ¹⁴ Some observed the stringency of refraining from sexual relations, bathing, and applying ointments on the eve of the minor fast days, but that was during times of terrible persecution. At such times, some say that le-khatḥila all the fast days should be treated like Tisha Be-Av. Nowadays, there is no place for this stringency, as explained in Peninei Halakha: Zemanim, ch. 7 n. 2. MA (240:3) states that according to Arizal, it is proper to refrain from sexual relations on the nights of Rosh Ha-shana, Seder night, Shavu’ot, and Shemini Atzeret (and certainly not during the daytime of those holidays). Nevertheless, if mikveh night falls out on one of these times, it is a mitzva to have sexual relations on those nights as well (Shlah). Other Aḥaronim echo this stringency. Ḥokhmat Adam 128:19 argues that the stringency is limited to a man who is so God-fearing that there is no concern that he might have sinful thoughts. For any man who does not fit into this category, it is best that he have sexual marital relations and avoid sinning. This is also the position of MB 240:7. Darkhei Tahara adds (22:24) that when there is a mitzva from the Torah to have sexual relations, such as when the wife yearns for it, the mitzva applies even on those nights. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:15:1) **הלכות עונה / צניעות** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Privacy** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:15:2) הצניעות היא אחד הביטויים לקדושת המצווה, וכפי שפירש רש"י את דברי חכמים: "יקדש עצמו – לשמש בצניעות" (נדה עא, א). מצווה יקרה זו צריכה לבטא ייחוד גמור בין האיש לאשתו, ועל כן אסור לחושפו בפני אנשים זרים ואסור לאנשים זרים לדבר בו. וצריך לבאר שלכל זוג ייחוד מיוחד משלו, שעולם ומלואו תלויים בו. וכך גם חשים בני זוג שזוכים לאהוב זה את זה אהבה יתירה, שאהבתם המיוחדת אין דוגמתה בכל העולם. וכך גם מבואר בחכמת הקבלה, שמאותה שעה של יחוד גמור, מתפשטת אורה וברכה בכל העולמות. וכיוון שעניין הייחוד שביניהם עמוק כל כך עליו להיות שמור כסוד ביניהם. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Privacy (tzni’ut; lit. “hiddenness”) is an expression of the sanctity of the mitzva of ona; Rashi explains the Sages’ exhortation to sanctify oneself: “Engage in sexual relations in a private manner” (Nidda 71a). This precious mitzva is meant to express the complete unity between husband and wife, so it is forbidden to expose it before others, and it is forbidden for others to discuss it. Every couple has its own special way of being together, which encompasses a whole world. Any couple lucky enough to be madly in love feels that there is nothing else like their love in the whole world. The Kabbala likewise explains that at the moment when husband and wife achieve true unity, light and blessing spread through all the worlds. Since their union is so profound, it should be kept like a secret between them. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:15:3) לפיכך צריך לקיים את החיבור בתוך בית או מקום סגור ומוצנע, ואסור לקיימו בפרהסיא או במקום ציבורי למרות שאין שם אדם שרואה אותם. והעושים כן נראים כבועלים בזנות ומרגילים עצמם לידי עבירה, וראוי להעניש אותם על כך (סנהדרין מו, א; שו"ע אה"ע כה, ד). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Sexual intimacy must therefore take place at home or in an enclosed, private area. It is forbidden to have intercourse in public or in an open space, even if there is no one there to see it. Those who do so look like they are behaving promiscuously and habituating themselves to sinfulness, for which they deserve to be punished (Sanhedrin 46a; SA EH 25:4). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:15:4) אסור לקיים את החיבור במקום שיש בו אדם נוסף. וגם כשהוא ישן אסור, מפני שיש חשש שמא יתעורר. מעיקר הדין מותר לשמש בפני תינוק שאינו יודע לדבר, אבל אין ראוי לעשות כן. וכשאין ברירה אחרת, מותר לקיים את החיבור כשהוא ישן. ואם התעורר באמצע, מותר להמשיך. לכתחילה ראוי שלא יהיה בחדר בעל חיים ככלב או חתול. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It is forbidden to have sexual relations in the presence of any other person, even someone who is sleeping, for they may wake up. Technically, a couple may have sexual relations in the presence of a preverbal baby; however, this, too, is inappropriate, and is therefore permitted only when there is no other option, and when the baby is sleeping. If the baby wakes up while the couple are still having intercourse, they may continue. Le-khatḥila, there should not be pets, such as dogs or cats, present. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:15:5) נוהגים לכסות את הגוף בעת החיבור, גם כשאין שם אור (עי' דרכי טהרה כב, לט). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It is customary for the couple to be under covers during sexual intercourse, even where there is no light (see Darkhei Tahara 22:39). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:6 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:15:6) צריכים בני הזוג להצניע את זמן חיבורם. ובשעת התשמיש עליהם להיזהר שקולם לא ישמע לזרים. וכן נכון לאשה להצניע את ליל טבילתה, שלא ירגישו בה בני אדם (רמ"א יו"ד קצח, מח). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The couple must keep the time of their sexual relations private. During intercourse, they should be careful that their voices cannot be heard by others. It is also proper for the wife to be discreet about when she goes to the mikveh, so that no one will sense that she is going (Rema, YD 198:48). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:7 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:15:7) כדי שהחיבור יתקיים בצניעות ובשמחה, בלא חשש שמישהו מהילדים או האורחים יכנס פתאום, צריכים להקפיד לנעול את החדר. וכדי שלא יהיה ניכר אימתי הם מקיימים את המצווה, ראוי שבני הזוג יקפידו לנעול את דלת חדרם בכל לילה בעת שהם הולכים לישון, ולא יסכימו שאחד הילדים יישן עימהם בחדר. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** To ensure that intimacy takes place joyfully and in private, without concern that children or guests might suddenly enter the room, the couple should make sure to lock the door to their room. They should do so every night when they go to sleep, so that it is not obvious when they are fulfilling the mitzva. They should also not let one of the children sleep in their room. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:8 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:15:8) בני הזוג צריכים להיזהר שלא לספר על דרך חיבורם ואהבתם לאנשים זרים. ורק לעת הצורך, כדי לקבל עצה והדרכה, מותר לספר. וכן אסור לבני הזוג לדבר על החיבור שביניהם בדרך של ניבול פה, כדרך המספרים בדיחות גסות (רמב"ם הל' דעות ה, ד). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Husband and wife should not tell others about their lovemaking practices. Only when necessary, to seek guidance and obtain advice, may this information be divulged. Furthermore, a couple may not speak about their intimacy in a coarse or foul-mouthed manner, such as in the manner of those who tell dirty jokes (MT, Laws of Dispositions 5:4). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:9 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:9](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:15:9) וכן אסור לדבר על החיבור של אנשים אחרים ללא צורך, וכל הדיבורים הגסים האלו נקראים 'ניבול פה', כי הם הופכים את הדיבור החי שנועד להוסיף ברכה לדיבור מת ומנוול. כמו נבלה סרוחה שאסורה באכילה. אמרו חכמים (שבת לג, א): "הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה, אלא כל המנבל פיו, אפילו חותמים עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה – הופכין עליו לרעה". **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It is likewise forbidden to talk about anyone else’s sex lives unnecessarily, and all such talk is considered nivul peh (vulgar, explicit, or foul language). It transforms vibrant discussion whose purpose is to increase blessing into repulsive, dead speech. Such talk can be compared to a decaying carcass (nevela), which is forbidden to eat. The Sages say, “Everyone knows why a bride enters the ḥuppa, but if someone speaks about it in a vulgar manner, then even if the heavenly court had sealed a decree of seventy good years on his behalf, it will all turn bad on him” (Shabbat 33a). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:10 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:10](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:15:10) מותר לאורחים לשמש מיטתם בתנאי שיש להם חדר סגור, ואין חשש שבני הבית ירגישו בכך או שישאירו סימנים על הסדינים. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Guests may have sexual relations as long as they have a closed room, there is no concern that the hosts will be aware of it, and they leave no evidence on the sheets. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:11 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:15:11](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:15:11) נכון שבני הזוג יימנעו ממעשים שמבטאים את תשוקתם זה לזה בפני זרים (רמ"א אה"ע כא, ה). אמנם חיבוק ונישוק נימוסי, בחברה שבה הדבר מקובל, אינו נחשב לא צנוע. אבל כאשר הוא מבטא תשוקה, יש בו חוסר צניעות, כי האהבה שבין בני הזוג היא עניין עמוק ואישי מאוד, והחושף אותה בפני זרים עושה אותה חיצונית ומקצץ את כנפיה. ועוד יש לחוש, שהפגנת אהבה זו תעורר צער וקנאה אצל אלו שלא זכו לכך.¹⁵ footnotes: ¹⁵ במקרים קיצוניים, חוסר צניעות הוא עילה לגירושין. למשל אמרו במשנה (כתובות עב, א): "ואלו יוצאות שלא בכתובה… אף הקולנית… ואיזוהי קולנית? לכשהיא מדברת בתוך ביתה ושכניה שומעים קולה". פירש הרמב"ם, שומעים שהיא תובעת התשמיש בקול רם. וכן במקרה שהבעל מדיר עצמו מאשתו אם לא תספר לזרים מעניינים שביניהם, זכותה להתגרש ולקבל את כתובה (כתובות עב, א-ב).ענייני צניעות תלויים במנהג המקובל, ולכן בעבר, כשהבתים היו קטנים ופעמים שכל המשפחה התגוררה בחדר אחד, התירו להורים לשמש בעת שילדיהם ושאר האנשים שבחדר ישנו. מה עוד שבעבר בדרך כלל ישנו עמוק יותר, מפני שעבדו במשך היום בעבודות פיזיות מפרכות. אולם כיום שיש בכל בית כמה חדרים, מידת הצניעות מחייבת לאסור תשמיש בחדר שיש בו אדם ישן. ועיין בהרחבות יג, ה-ו. נכון להוסיף, שמעבר לכך שנעילת החדר של ההורים מאפשרת את קיום המצווה בשמחה יתירה, יש בזה גם ערך חינוכי, שילמדו הילדים עד כמה הקשר שבין הוריהם עמוק ואישי, ושאסור להפריע לו, וילמדו מכך דוגמא אישית לחייהם, ומתוך כך יזכו גם הם להקים משפחות טובות. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It is proper for a couple to refrain from behaving in a way that expresses their desire for one another in front of others (Rema, EH 21:5). A polite hug or kiss, in a society where this is considered acceptable, is not a breach of modesty, but if it expresses sexual desire, it is immodest, for the love between husband and wife is a very deep and personal matter. Exposing it in front of others trivializes it and cheapens it. The couple should also be sensitive to the fact that such displays of affection can cause pain and stir up jealousy among those who are not privileged to be in such a relationship.¹⁵ footnotes: ¹⁵ In extreme cases, breaches of modesty are grounds for divorce. For example, the Sages say in the mishna, “The following women are divorced without receiving their ketuba…a noisy woman…. What woman is considered ‘noisy’? When she speaks in her home, her neighbors can hear her voice” (m. Ketubot 7:6). Rambam explains that this means they can hear her loudly demanding sex from her husband. Similarly, if a husband vows to abstain from sexual relations with his wife unless she shares details of their private life with others, she is entitled to a divorce and payment of her ketubaKetubot 72a-b).Matters of modesty and privacy are dependent upon accepted norms. Therefore, in the past, when homes were smaller and sometimes an entire family lived in one room, parents were allowed to be sexually intimate while their children (and anyone else in the room) were sleeping. Moreover, in those times, people generally slept more soundly, since they worked at hard physical labor all day. However, now that homes have several rooms, norms of privacy dictate that sexual intimacy is forbidden in a room where someone else is sleeping. See Harḥavot 13:5-6. It is worth adding that locking their bedroom door not only allows a couple to fulfill the mitzva with great joy, but it also has educational value in that it teaches the couple’s children how deep and personal their parents’ relationship is, and that it must not be disturbed. They will thus learn by example how to live accordingly, and they will merit establishing good families of their own. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:16:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:16:1) **הלכות עונה / האיסור באור** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Sexual Intimacy with the Lights On** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:16:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:16:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:16:2) אסור לשמש ביום, מפני שאסור לקיים את החיבור באור. ועניין זה קשור לצניעות שהיא אחת ממידותיהם של ישראל (יבמות עט, א), ולכן אמרו: "ישראל קדושים הם ואין משמשים מטותיהם ביום" (נדה יז, א). וכן אסור לשמש בלילה במקום שדולק בו אור (שו"ע או"ח רמ, יא). אמנם אין הכוונה שצריך חושך גמור, אלא גם כאשר נכנס אור הלבנה לחדר, כל זמן שאינו מאיר עליהם ממש, מותר. ויש מחמירים כשאפשר, לסגור את התריס או הווילון גם בפני אור זה (עיין משנה ברורה רמ, לט). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It is forbidden to have sexual relations during the day, as it is forbidden to do so in the light. This is a matter of modesty and privacy, which is a characteristic Jewish trait (Yevamot 79a). The Sages said, “The Jewish people are holy; they do not have sexual relations during the day” (Nidda 17a). Similarly, it is prohibited to have sexual relations at night where there is light (SA 240:11). This does not mean that the room must be pitch dark; rather, if moonlight comes into the room, sexual relations are permitted as long as it does not truly illuminate them. Some people are stringent when possible, closing the blinds or curtains to block out even this light (see MB 240:39). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:16:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:16:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:16:3) איסור זה הוא דווקא בשעת החיבור עצמו, מפני שהחיבור צריך להיות צנוע ונסתר, עמוק ונשגב, כראוי למצווה קדושה זו. ויש גם חשש שאולי עקב כך אשתו של אדם תתגנה עליו, מפני שיסוד האהבה שביניהם הוא אין סופי, הרבה מעבר ליופי החיצוני. וכאשר החיבור נעשה באור, הוא נעשה מוגבל ותלוי במראה החיצוני, ושוב אין בו ביטוי לאהבה האין סופית, והסוד והיופי הפנימי שבו עלולים להתפוגג, והאהבה שביניהם תכלה. כעין זה מצינו בתפילת עמידה, שלרוב גובה ועומק מעלתה, צריכים לאומרה בלחש, שלא כמו שאר התפילות והברכות שנאמרות בקול (עיין בתיקוני זוהר י' כה, א, שהשוו את החיבור לתפילת עמידה). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** This prohibition is limited to the conjugal act itself, which must be private and hidden, deep and sublime, as befits this holy mitzva. There is also a concern that perhaps in the light, a man’s wife will seem less attractive to him. The basis of their love is infinite, transcending external beauty, but when they have sexual relations in the light, it becomes limited, dependent on external appearances, and no longer an expression of their endless love. The inner beauty and mystery of their lovemaking is liable to dissipate, which can have a deleterious effect on their relationship. We find a similar phenomenon in the Amida prayer: because it is so sublime and profound, it must be whispered, unlike the other prayers and blessings, which are said aloud. (See Tikkunei Zohar §10, 25a for the comparison of intimacy with the Amida.) ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:16:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:16:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:16:4) בבית אפל, גם ביום מותר לשמש, שכן מצב האור שבו דומה ללילה. ובמקרה שאנשים יכולים לקיים את החיבור ביום ביתר שמחה ואהבה, כגון שהם מכירים בעצמם שבלילה יהיו עייפים, מוטב שישמשו ביום תוך שהם מאפילים את חדרם. ומסופר בתלמוד שבבית מונבז המלך נהגו כן, ושבחו אותם חכמים, על שקיימו מצוות עונה בשמחה (נדה יז, א). וכן כאשר האיש חוזר באמצע היום מהצבא או מנסיעה רחוקה, יכולים להאפיל את החדר ולשמש לכתחילה ביום. אמנם כשאין צורך או יתרון ליום, נכון לשמש בלילה, שהוא הזמן הצנוע והמתאים לכך. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In a darkened room, since it is nightlike, sexual relations are permitted even during the day. If a couple find that their lovemaking is more enjoyable during the day (for example, when they know they will be too tired at night), it is better for them to have sexual relations during the day, in a darkened room. The Talmud relates that this was the custom of King Monobaz’s household, whom the Sages praised for fulfilling the mitzva of ona joyfully (Nidda 17a). Likewise, if a man returns home in the middle of the day from the army or a long trip, he and his wife may darken their room and have sexual relations during the day, even le-khatḥila. Nevertheless, when there is no special need or advantage to having sexual relations during the day, it is best saved for the night, the time that is most suitable and affords the most privacy. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:16:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:16:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:16:5) בשעת הצורך, כשאין אפשרות להאפיל את החדר, מותר לתלמיד חכם לשמש ביום, ובלבד שיקפיד להאפיל על גופם וראשם בשמיכה. ולשאר אנשים לא התירו גם בשעת הצורך, שמא יתרשלו בכך (רמ"א או"ח רמ, יא). אבל בשעת הדחק, כשרואה אדם שיצרו גובר עליו והוא עלול להגיע לידי זרע לבטלה, מותר לכל אדם לשמש ביום, ובתנאי שיקפיד לכסות את גופו וראשו בשמיכה (חכ"א קכח, ט; שעה"צ רמ, כה). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In a time of need, when it is impossible to make the room dark, a Torah scholar may have relations with his wife during the day, provided that they cover their bodies and heads with a blanket. The Sages did not extend this permit to others even in times of need, lest they become lax in this regard (Rema 240:11). However, under pressing circumstances, when a man sees that his urges are overpowering him and he is liable to violate the prohibition of wasting seed (hotza’at zera le-vatala), he may have relations with his wife during the day, on condition that they cover their bodies and heads with a blanket (Ḥokhmat Adam 128:9; SHT 240:25). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:16:6 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:16:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:16:6) בלילה, כאשר דולק בחדר נר או נורה, אסור לשמש על ידי כיסוי בטלית, אלא חובה לכבות את האור. ואף בליל שבת, שאסור לכבות את האור, אסור לקיים את החיבור על ידי התכסות בטלית, שכן הורו חכמים שלא לשמש בחדר שדולק בו אור (שו"ע או"ח רמ, יא). ואם האור מגיע מעבר למחיצה, הדין הוא כמו ביום, שבשעת הצורך תלמיד חכם יכול להקל על ידי האפלה בשמיכה, ובשעת הדחק כל אדם יכול להקל בזה (משנה ברורה מא).¹⁶ footnotes: ¹⁶ לדעת רוב רובם של הראשונים והאחרונים, ובכללם רי"ף, ראב"ד, שו"ע או"ח רמ, יא, מ"א כו, ערוה"ש טז, מותר לשמש לכתחילה ביום בבית אפל. ויש אומרים שההיתר הוא רק בשעת הצורך או הדחק (כה"ח רמ, פ; דרכי טהרה כב, יג).כתב בדרכי טהרה כב, ל, שהכיסוי בטלית צריך לכלול את כל הגוף והראש, וכ"כ בא"ח ש"ש וירא כו. ומרבנו יהונתן על הרי"ף עירובין לג, ב, משמע שדי בכיסוי הראש ורוב הגוף.האיסור הוא לשמש באור, אבל לפני כן אין איסור. שכן לא מצינו איסור לבני הזוג להסתכל זה בזה בלא בגדים, זולת אותו מקום לדעת חלק מהפוסקים (נדרים כ, א-ב). ומנגד אסור לשמש באור, הרי שהאיסור הוא רק בתשמיש. וכ"כ במשכן ישראל חלק ב, עמ' עט. ועיין בדרכי טהרה כב, תשובות ותוספות ו.בלילה, כשנר דולק, גם בהאפלת טלית אסור לשמש (ראב"ד, סמ"ק, ריטב"א, שו"ע או"ח רמ, יא; אה"ע כה, ה; א"ר, משנה ברורה רמ, לט). ואף שיש פוסקים בודדים שהקילו בזה (חיד"א בפתח עיניים לנדה יז, ב; כה"ח רמ, עא), כתבתי למעלה כדעת הפוסקים שמחמירים. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** At night, if a couple is in a room with lights on or a lit candle, they may not have sexual relations even if they cover themselves with a blanket. Rather, they must put out the light. Even on Friday night, when it is forbidden to put out the lights, they may not have sexual relations even when completely covered by a blanket, as the Sages proscribed relations in a lit-up room (SA 240:11). If the light is coming from outside the room, then the law is the same as during the day; in times of need, a Torah scholar may be lenient and rely on the darkness provided by a blanket, and under pressing circumstances, anyone may rely on this leniency (MB ad loc. 41).¹⁶ footnotes: ¹⁶ According to the vast majority of Rishonim and Aḥaronim (including Rif; Raavad; SA 240:11; MA ad loc. 26; and AHS ad loc. 16), sexual relations are permissible during the day in a dark room even le-khatḥila. Others say that it is allowed only in a time of need or under pressing circumstances (Kaf Ha-ḥayim 240:80; Darkhei Tahara 22:13).Darkhei Tahara 22:30 states that the couple must cover themselves with a blanket from head to toe, and so states Ben Ish Ḥai, Year 2, Vayera §26. However, Rabbeinu Yehonatan (commenting on Rif, Eruvin 33b) implies that it is enough to cover the head and most of the body.The conjugal act itself is prohibited in the light, but foreplay is not. We find nothing that prohibits a couple from gazing at one another’s naked bodies. The only exception is that according to some poskim (on Nedarim 20a-b), it is forbidden for the husband to gaze at his wife’s vagina (see section 19 below). On the other hand, it is forbidden to have sexual relations in the light. We can therefore conclude that the prohibition pertains only to conjugal act itself. This is the conclusion of Mishkan Yisrael, part 2, p. 79. Also, see Darkhei Tahara, ch. 22, additional material and responsa §6.At night, when there is light in the room, it is forbidden to have sexual relations even under the covers (Raavad; Smak; Ritva; SA 240:11 and EH 25:5; Eliya Rabba; MB 240:39). Although there are a few poskim who have ruled leniently in this matter (Ḥida, Petaḥ Einayim on Nidda 17b; Kaf Ha-ḥayim 240:71), here I follow the opinion of the poskim who rule stringently. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:17:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:17:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:17:1) **הלכות עונה / בפני ספרי קודש** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / In the Presence of Sacred Texts** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:17:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:17:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:17:2) אף שמעלת קדושת מצוות עונה גדולה עד מאוד, יש להפריד בין התחומים, מצוות עונה נעשית תוך שחרור ושמחה גופנית שפורצת גבולות, ואילו את התורה צריך ללמוד באימה ויראה ורתת וזיע, וכך גם צריך להתייחס לספר התורה – בכובד ראש (כמבואר להלן ג, ט). לפיכך, אסור לשמש בחדר שיש בו ספר תורה שנכתב בדיו על הקלף כדרך כתיבתו בסיני. אם אפשר – צריך להוציאו מהחדר, וכשאי אפשר להוציאו, צריך לעשות מחיצה בין הספר לבין המיטה, באופן שהספר יהיה ברשות אחרת וגם לא יראה להם. (גובה מחיצה י' טפחים (76 ס"מ), ורוחבה ד' אמות (182 ס"מ), דרכי טהרה כב, מא). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Even though the sanctity of the mitzva of ona is very great, it is still necessary to separate different realms; the mitzva of ona involves unbounded physical liberation and joy, whereas Torah must be studied with a sense of dread, awe, fear, and trembling, and a Torah scroll must be treated with seriousness and gravity (as explained below, 3:9). Therefore, marital relations are forbidden in a room in which there is a Torah scroll written with ink on parchment as it was written at Mount Sinai. If at all possible, the Torah scroll should be removed from the room. If that is not an option, a barrier must be set up between the Torah and the bed in such a way that the scroll is considered to be in a separate domain. The barrier must be at least ten tefaḥim (30 in or 76 cm) high and four amot (6 ft or 1.82 m) wide (Darkhei Tahara 22:41). The scroll must also not be visible to the couple. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:17:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:17:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:17:3) אסור לשמש בחדר שיש בו תפילין או מזוזה או ספר קודש אחר. אבל אם יכסה אותם בשני כיסויים, מותר. כיסוי אחד יכול להיות הנרתיק הרגיל של התפילין או בית המזוזה, והכיסוי השני צריך להיות מיוחד לצורך זה. לגבי התפילין צריך לפרוש עליהם מפה, או להכניסם לתוך תיק אחר. לגבי המזוזה, נוהגים לכסותה מתחילה בשני כיסויים, כשלפחות אחד מהם אטום, ועל ידי כך מותר לשמש בחדר, וכן מותר להחליף בחדר חיתול לתינוק וכל כיוצא בזה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It is forbidden to have sexual relations in a room where there are tefilin, a mezuza, or any other handwritten sacred text. However, if one covers these objects with two covers, it is permitted. The regular tefilin case or mezuza cover can serve as the first cover, but the second covering must be specifically for this purpose. The tefilin must be covered with a sheet or towel or placed in an additional case. Usually, a mezuza already has two covers, at least one of which is opaque, making it permissible to have sexual relations (or change a baby’s diaper, etc.) in that room. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:17:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:17:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:17:4) לגבי ספרים מודפסים שמונחים בחדר או במדף הספרים, בנוסף לכריכה שלהם, נכון לכסותם בעוד כיסוי, כמו בד או נייר. בשעת הדחק, כשאין אפשרות לעשות זאת, אפשר לשמש בתנאי שיקפידו להתכסות בשמיכה, באופן שלא יהיו ערומים בפני הספרים.¹⁷ footnotes: ¹⁷ לגבי ספרים מודפסים יש כמה ספקות. א' האם ספר מודפס קדוש כמו ספר שנכתב ביד. לדעת רוב הפוסקים דינו כספר קדוש (כך דעת משאת בנימין צט; ט"ז יו"ד רעא, ח; משנה ברורה מ, ד, ורוב רובם של הפוסקים. אבל חוות יאיר קפז, וא"ר מ, ב, מקילים בשעת הדחק). ב' האם הכריכה שלו נחשבת לכיסוי אחד. יש אומרים שנחשבת ככיסוי (ברכ"י, חסד לאלפים), ויש אומרים שאינה נחשבת ככיסוי (מ"א, משנה ברורה מ, ד). אבל בצירוף הספק הקודם אפשר להקל (כה"ח מ, יד; דרכי טהרה כב, מט; פס"ת מ, ג).בשעת הדחק אפשר להחשיב את השמיכה שמתכסים בה ככיסוי, ואזי עם הכריכה יחשבו כשני כיסויים, וזה בצירוף דעת הסוברים שספרים מודפסים אינם בדרגת קדושה של ספרים שנכתבו ביד (כה"ח מ, יז; דרכי טהרה כב, נז).בדיעבד מותר לשמש בפני מזוזה שאין לה שני כיסויים, כדעת מאמ"ר מ, ב, שסובר שדין שני כיסויים נאמר על תפילין ולא על מזוזה ששם הוא מקומה, ועוד שהיא למעלה מי' טפחים. וכ"כ בשו"ת זבחי צדק או"ח מ, והלכה ברורה מ, ט. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** As for printed Torah texts on a shelf or elsewhere in the room, their binding serves as one cover, and it is proper to cover them with an additional cover, like cloth or paper. Under pressing circumstances, when this is impossible to do so, they may have sexual relations provided that they make sure to cover themselves with a blanket, so that they are not naked in the presence of the books.¹⁷ footnotes: ¹⁷ There are several uncertainties with respect to printed books. The first is whether they have the same status as manuscripts. According to most poskim, they have the same status as handwritten sacred texts (this is the opinion of Masat Binyamin §99; Taz, YD 271:8; MB 40:4; and the overwhelming majority of poskim; however, Ḥavot Ya’ir §187 and Eliya Rabba 40:2 rule leniently under pressing circumstances). The second is whether a book binding is considered the first covering. Some say that it is (Birkei Yosef and Ḥesed La’alafim), while others maintain that it is not (MA and MB 40:4). In combination with the prior uncertainty, one may be lenient (Kaf Ha-ḥayim 40:14; Darkhei Tahara 22:49; Piskei Teshuvot 40:3).Under pressing circumstances, the blanket covering the couple may be considered a covering for this purpose. Then, together with the binding, there are two covers, once the view that printed books do not have the same level of sanctity as manuscript books is factored in (Kaf Ha-ḥayim 40:17; Darkhei Tahara 22:57).Be-di’avad, it is permissible to have sexual relations in a room where the mezuza does not have a double covering, in accordance with the view of Ma’amar Mordechai 40:2, namely, that the requirement for two coverings applies to tefilin but not a mezuza, which is set in place and which is more than ten tefaḥim off the floor. This is the position of Responsa Zivḥei Tzedek §40 and Halakha Berura 40:9. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:17:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:17:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:17:5) יש אומרים שצריך ליטול ידיים אחר התשמיש (של"ה, דרכי טהרה כד, ג). אמנם למעשה, אין חייבים לנהוג כך, והרוצים להמשיך לישון רשאים.¹⁸ footnotes: ¹⁸ הראשונים לא הזכירו שצריך ליטול ידיים, וכן רוב האחרונים. אמנם בשו"ע או"ח ד, יח, כתב שיש אומרים שצריך ליטול ידיים אחר תשמיש המיטה. ואפשר שהתכוון למי שקם אח"כ לענייניו, אבל מי שממשיך לישון, יצא בנטילת ידיים שאחר השינה. וכ"כ בטהרת משה ג, יז, ושכן דעת הרב מאזוז. וכ"כ הרב יוסף משאש (מים חיים ב, א, ג), שלא נהגו ליטול ידיים אחר התשמיש. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Some say that it is necessary to perform netilat yadayim (ritual handwashing) after relations (Shlah; Darkhei Tahara 24:3). However, in practice, there is no obligation to do this, and those who wish to go straight to sleep may do so.¹⁸ footnotes: ¹⁸ The Rishonim and most Aḥaronim do not mention a requirement of netilat yadayim. However, SA 4:18 states that some say it is necessary to do netilat yadayim after sexual relations. One possible explanation is that this refers to a person who gets out of bed following relations and starts going about his business. In contrast, a person who simply goes to sleep can fulfill the obligation of netilat yadayim upon waking. This is the opinion of Taharat Moshe 3:17 and R. Meir Mazuz. Likewise, R. Yosef Messas writes that the custom is not to do netilat yadayim after relations (Mayim Ḥayim 2:1:3). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:18:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:18:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:18:1) **הלכות עונה / שלא כדרכה** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Anal Intercourse** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:18:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:18:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:18:2) דרך החיבור הוא באותו המקום שממנו האשה מתעברת, אולם ישנם אנשים שחפצים לקיים את החיבור בפי הטבעת. אם הדבר נעשה תוך גרימת כאב לאשה ובניגוד לרצונה, ברור שהדבר אסור. השאלה מה הדין כאשר האשה מסכימה או רוצה? מובא בתלמוד (נדרים כ, ב), שחכמים הורו שאין בדבר איסור. אולם מנגד למדנו, שחטאם של ער ואונן בני יהודה היה, שבעלו את תמר מפי הטבעת, והשחיתו בכך את זרעם, ויהי הדבר רַע בְּעֵינֵי ה' וימיתם (יבמות לד, ב; בראשית לח, ז). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Normal sexual intercourse is vaginal, but some people desire anal intercourse, which the Talmud calls bi’a she-lo ke-darka, “abnormal intercourse.” Clearly, if anal sexual intercourse is painful for the wife or done against her wishes, it is forbidden. But what if she consents or even desires it? The Talmud records (Nedarim 20b) that the Sages ruled that it is not prohibited. On the other hand, we learn (Yevamot 34b) that the sin of Yehuda’s sons, Er and Onan, was that they penetrated Tamar anally, thereby wasting their seed. This was evil in God’s eyes (Bereishit 38:7 and 38:10), and He put them to death. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:18:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:18:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:18:3) פירשו רוב הראשונים, שכאשר עושים זאת בכוונה כדי למנוע עיבור, יש בזה השחתת זרע והדבר אסור, אבל כאשר עושים זאת באקראי, אין בכך איסור. ויש ראשונים שפירשו, שמה שחכמים התירו הוא בתנאי שהאיש לא יוציא את זרעו שם, אלא אח"כ יתחברו במקום הרגיל ושם יוציא את זרעו. ויש מחמירים גם בזה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Most Rishonim explain that when a couple engages in anal intercourse in order to avoid pregnancy, it is considered a waste of seed and is forbidden. However, if they engage in it occasionally, it is not prohibited. Some Rishonim explain that the Sages permitted anal sexual intercourse as long as the husband does not ejaculate in the anus. Rather, the couple must later engage in vaginal intercourse, culminating in ejaculation. Some halakhic authorities forbid even this. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:18:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:18:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:18:4) למעשה, אדם שחש בכך צורך, רשאי לסמוך על דעת רוב הפוסקים שהקילו באקראי, ובתנאי שאשתו מסכימה לכך.¹⁹ footnotes: ¹⁹ .. נדרים כ, א: "אמר רבי יוחנן בן דהבאי: סחו לי מלאכי השרת, חיגרין מפני מה הויין (נהיים)? מפני שהופכים את שולחנם" (שמקיימים החיבור בפי הטבעת). ולאחר מכן (כ, ב): "אמר רבי יוחנן: זו דברי יוחנן בן דהבאי, אבל אמרו חכמים, אין הלכה כיוחנן בן דהבאי, אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה". עוד מסופר שם: "ההיא דאתאי לקמיה דרבי [מעשה באשה שבאה לפני רבי יהודה הנשיא], אמרה לו: רבי, ערכתי לו שלחן והפכו [התכוננתי לחיבור כדרך העולם ובא אלי מפי הטבעת, האם יש בזה איסור]? אמר לה: בתי, תורה התירתך, ואני מה אעשה לך (משמע שאין הדבר נוח בעיניו, אבל אינו יכול לאסור הואיל והתורה התירה. ואולי היה זה מקרה שהאשה לא נהנתה מכך, אבל הסכימה בתנאי שאין בזה איסור). ההיא דאתאי לקמיה דרב [מעשה באשה שבאה בשאלה לפני רב], אמרה לו: רבי, ערכתי לו שלחן והפכו! אמר: מאי שנא מן ביניתא" [מה שונה הדבר מדג]? ורצה להזכיר בזה את דברי חכמים שהובאו שם לפני כן, "כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה; משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאכלו במלח – אוכלו, צלי – אוכלו, מבושל – אוכלו, שלוק – אוכלו; וכן דג הבא מבית הצייד". משמע שלדעת רב, אין בזה שום איסור, וכשם שרשאי אדם לאכול דג בכל צורה שהיא.וקשה לכאורה, שלמדנו ביבמות לד, ב, שחטאם של ער ואונן שהפכו שולחנם, וכך השחיתו את זרעם. לרוב הפוסקים, האיסור הוא רק כדרך קבע, כדי שלא תתעבר, אבל בדרך אקראי, מותר. וכך דעת תוס' (סנהדרין נח, ב, 'מי'); תוס' רי"ד (יבמות יב, ב, 'תני'); ריא"ז (קונטרס הראיות לסנהדרין נח, א); רא"ש (יבמות ג, ט); רבנו ירוחם (תולדות אדם וחוה כג, א); מרדכי (שבועות הל' נדה, תשלב); הגהות מיימוניות (איסו"ב כא, אות ד); ריטב"א בתירוצו העיקרי (מובא בשטמ"ק נדרים כ, ב); רבנו יונה (סנהדרין נח, ב). וכך הגרסה המדויקת ברמב"ם (איסורי ביאה כא, ט). וכ"כ יש"ש (יבמות ג, יח); לבוש (רמ, יד); שתילי זיתים (רמ, כ). וכ"כ על שו"ע אה"ע כה, ב, תורות אמת, ישועות יעקב, וערך שי.ויש מחמירים וסוברים שההיתר הוא רק בתנאי שלא יוציא שם את זרעו, וכך דעת רבנו אברהם מן ההר (נדרים שם); אורחות חיים (הל' כתובות ז); ר"י בתירוצו הראשון (תוס' יבמות לד, ב, 'ולא'); בית יוסף (אה"ע כה, ב). ערוה"ש (כה, יא). וכך הגרסה הנפוצה בדפוסי הרמב"ם. ויש שהחמירו גם בזה (ספר חרדים פרק סד; של"ה שער האותיות, קדושת הזיווג שס-שסד בהוצאת 'יד רמה'), כי לדעתם שלא כדרכה הוא שהאשה תהיה מעל בעלה בעת החיבור, או שהאיש יהיה מאחוריה בעת החיבור, ואף בזה מי שאינו נזקק לכך קדוש ייאמר לו. אבל על פי הטבעת לא דיברו כלל כי הוא אסור, אולם פירושם אינו מקובל על רוב ככל הפוסקים. הרמ"א אה"ע כה, ב, הזכיר את שתי הדעות הראשונות, וסיכם: "ואף על פי שמותר בכל אלה, כל המקדש עצמו במותר לו קדוש יאמרו לו".למעשה, הלכה כדעת המקילים שהם הרוב. בנוסף לכך, לרוב הפוסקים הדיון כאן הוא באיסור דרבנן (כי אין זה ממש איסור זרע לבטלה). ומנגד, אם על ידי כך האיש שמח ודעתו מתיישבת, הרי שיש בכך מעלה ומצווה. וק"ו אם שניהם שמחים בכך, שהוא בכלל מצוות עונה לדעת רוה"פ. וכעין זה כתב מרן הרב קוק (עזרת כהן לה) בביאור דעת המקילים: "דגם בכהאי גוונא באקראי כיוון שהתורה התירה לשיטה זו הוי בכלל קצת מצווה ליתובי דעתיה בזה, וממילא אין זה ממש לבטלה". וכתב בשמונה קבצים ו, צט, שזו העצה שנתנה התורה בחמלתה למי שנפשו נתקלקלה להתאוות למשכב זכר. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In practice, a man who feels a need may rely on the opinion of most poskim, who permit this on occasion, as long as his wife consents.¹⁹ footnotes: ¹⁹ The Talmud (Nedarim 20a-b) states: “R. Yoḥanan b. Dahavai said, ‘The ministering angels told me four things. Why are people born lame? Because [their fathers] flipped over their tables (that is, had anal intercourse).’” Later in the discussion, R. Yoḥanan said, “These are the words of Yoḥanan b. Dahavai, but the Sages said that the halakha does not follow Yoḥanan b. Dahavai. Rather, whatever a man wishes to do with his wife, he may do.” The Talmud further recounts: “A certain woman came to R. Yehuda Ha-Nasi and said to him, ‘I set the table for my husband, and he overturned it. (I.e., I prepared for normal intercourse, and he penetrated me anally. Is this forbidden?)’ R. Yehuda Ha-Nasi replied, ‘My child, the Torah permits this. What then can I do?’” His answer implies that he was uncomfortable with this, but could not forbid it since the Torah allows it. Perhaps in this case the woman took no pleasure in it, but agreed on condition that it was not prohibited. The Talmud continues with yet another story: “A woman came to Rav and said, ‘Rabbi, I set the table for my husband, and he overturned it.’ He replied, ‘How is this any different from fish?’” Rav was invoking an opinion of the Sages cited a few lines earlier: “Whatever a man wishes to do with his wife, he may do. An analogy can be drawn to meat from the butcher. If he wishes to eat it salted, he may; if he wants to eat it roasted, he may; if he wants to eat it seethed, he may; if he wants to eat it stewed, he may. The same is true of fish delivered from the fisherman.” The implication is that according to Rav, there is no prohibition, just as a person may eat fish however he likes.This seems to contradict a talmudic passage (Yevamot 34b), which states that the sin of Er and Onan was having anal intercourse with Tamar, thereby wasting their seed. Most poskim limit this prohibition to doing this regularly to avoid conception. When done occasionally, it is permissible. This is the opinion of Tosafot (Sanhedrin 58b, s.v. “mi”); Tosafot Rid (Yevamot 12b, s.v. “tanei”); Or Zaru’a (Kuntres Ha-re’ayot on Sanhedrin 58a); Rosh (Yevamot 3:9); Rabbeinu Yeruḥam (Toldot Adam Ve-Ḥava, netiv 23, part 1); Mordechai (Shevu’ot, Hilkhot Nidda §732); Hagahot Maimoniyot (Laws of Sexual Prohibitions 23:4); Ritva (in his primary explanation as cited in Shita Mekubetzet, Nedarim 20b); and Rabbeinu Yona (Sanhedrin 58b). This is also the correct text of Rambam (MT, Laws of Sexual Prohibitions 21:9). It is also the opinion of Yam Shel Shlomo (Yevamot 3:18); Levush (240:14); Shetilei Zeitim (240:20); and Torot Emet, Yeshu’ot Yaakov, and Erekh Shai in their commentaries on SA EH 25:2.Others are stringent and maintain that anal sexual intercourse is permitted only on condition that the husband does not ejaculate there. This is the opinion of R. Avraham Min Ha-har (Nedarim ad loc.); Orḥot Ḥayim (Hilkhot Ketubot §7); Ri (in his first explanation as cited in Tosafot, Yevamot 34b s.v. “ve–lo”); Beit Yosef (EH 25:2); and AHS (EH 25:11). This is also the reading that appears in the printed editions of Rambam’s Mishneh Torah. Some are even stricter and do not permit anal penetration at all (Sefer Ḥaredim ch. 64; Shlah, Sha’ar Ha-otiyot, Kedushat Ha-zivug §§360-364). They understand the phrase “shelo ke-darka” (non-normal) to mean that the wife is on top of her husband or that the husband is behind his wife during vaginal intercourse. Even when it comes to these positions, people who do not feel a need for them are considered holy. According to these authorities, the Sages did not even speak of anal intercourse because it is forbidden. However, this interpretation is rejected by almost all poskim. Rema mentions the first two opinions and concludes, “Even though this is all permitted, anyone who sanctifies himself [by refraining from] what is permitted to him is considered holy” (EH 25:2).In practice, the halakha follows those who are lenient, as they are in the majority. Furthermore, according to most poskim the entire discussion relates to a rabbinic prohibition (because it is not truly a violation of the prohibition against wasting seed, as masturbation would be for a man). On the contrary, if this brings the husband joy and satisfaction, it has value and is a mitzva. Certainly, then, if both husband and wife enjoy it, it is a fulfillment of the mitzva of ona according to most poskim. Rav Kook wrote similarly in his explanation of the lenient opinion: “Even in this manner, when done occasionally, since the Torah permits it according to this opinion, it is considered something of a mitzva as it helps satisfy the husband, and therefore is not really a waste [of seed]” (Ezrat Kohen §35). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:18:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:18:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:18:5) יש אומרים שגם כאשר החיבור נעשה במקום הראוי לעיבור, נכון שייעשה באופן שהאיש למעלה והאשה למטה ופניהם זה אל זה, ויש שהקפידו על כך מאוד. ואף שיש מעלה בחיבור באופן הזה, מצד הדין כל התנוחות האפשריות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. וכאשר על ידי שינוי התנוחה אחד מהם נהנה יותר, יש בכך מצווה של שמחת עונה. אמנם כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שהייחוד יהיה באופן המובחר. וגם כאשר הם שמחים יותר בתנוחה שונה, עדיף שבחיבור שמקווים שממנו יהיה היריון, יתחברו באופן המובחר.²⁰ footnotes: ²⁰ . אמרו בכלה רבתי א, כג: "הוא למטה והיא למעלה הרי זה דרך עזות". וכמה ראשונים כתבו אזהרה זו (ראב"ד שער הקדושה; אוהל מועד; אשכול; מנורת המאור וטור). וכ"כ שו"ע רמ, ה, והרבה אחרונים. ובספר חסידים תקט, כתב שהאזהרה נאמרה לליל טבילה, כשהיא יכולה להתעבר, וכ"כ ברכ"י רמ, ז; ודעת תורה רמ, ה.לעומת זאת, רוב הראשונים, ובראשם הרמב"ם לא הביאו אזהרה זו, וכ"כ רבנו ירוחם (תולדות או"ח כג, א): "והא דאמרינן בנדרים דשלחן ערכתי לו והפכו שמותר, פירוש ששמש עמה שלא כדרכה, דאינו רוצה לומר היא למעלה והוא למטה, דודאי זה מותר ולא היתה מתרעמת". ובזוהר (פקודי רנט, א) משמע שהאזהרה היא שלא לשמש כשפניו של האיש אל אחורי אשתו, "דאת אמר (בראשית ב, כד) וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, באשתו דייקא ולא אחורי אשתו". ובמאמר מרדכי רמ, ז, פירש שהבעיה בדרך עזות שהאשה רוצה להשתרר על בעלה. משמע שאם זה ברצון שניהם, מותר. ולמעשה, כיוון שלדעת רוב הפוסקים אין בשינוי מהתנוחה הרגילה איסור, וגם למחמירים מדובר במנהג חסידות, ויש שפירשו שהוא רק כשאינו ברצון שניהם. הרי שהרוצים לשנות מהתנוחה הרגילה רשאים. ואם זה משמח אותם יותר, יש להם בזה מצווה. ומ"מ מנהג חסידות שבחיבור שמקווים ממנו להיריון, יחושו לדעת המחמירים וישמשו בתנוחה הרגילה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Some say that even vaginal intercourse should take place with the man on top of the woman, face to face (i.e., the missionary position). Some are very insistent on this. Although there is something virtuous about this, technically all possible positions are permitted, as long as both spouses desire them. If changing position enhances the pleasure of either spouse, then doing so is a fulfillment of the mitzva of simḥat ona. However, if neither spouse wants to change, it is preferable for their sexual relations to take place in the optimal manner, namely the missionary position. Even if they find a different position more enjoyable, when they are trying to conceive it is better to use the missionary position.²⁰ footnotes: ²⁰ According to Kalla Rabbati 1:23, “He on the bottom and she on top – this is impudent.” Several Rishonim cite this (Raavad, Sha’ar Ha-kedusha; Ohel Mo’ed; Sefer Ha-eshkol; Menorat Ha-ma’or; and Tur). SA 240:5 cites it as well, as do many Aḥaronim. Sefer Ḥasidim §509 limits the admonition to mikveh night, when it is more likely that the woman will conceive. This is also the approach of Birkei Yosef 240:7 and Da’at Torah 240:5.In contrast, most Rishonim, and Rambam foremost among them, do not record the admonition at all. As Rabbeinu Yeruḥam writes, “The case in Nedarim about a woman who said that she set a table and her husband turned it over, which the Sages ruled was permitted, was referring to anal intercourse. It does not mean that she was on top and he was beneath her, because that is certainly permitted, and she would not have been upset about it” (Toldot Adam Ve-Ḥava, netiv 23, part 1). Zohar (II 259a) implies that the admonition is against positions where the husband faces his wife’s back, “For it says, ‘And he shall cling to his wife’ (Bereishit 2:24) – specifically to his wife, not behind his wife.” Ma’amar Mordechai 240:7 explains that the problem with the “impudent” position is that it seems like the woman is trying to dominate her husband, implying that if both spouses consent, it is permissible. In practice, since according to most poskim it is not forbidden to change from the missionary position, they may. Even those who are stringent view insistence on the missionary position as a pious practice, not a requirement, and some explain that the stringency applies only when there is no mutual consent. Therefore, a couple who wants to change from the missionary position may do so, and it is even a mitzva if it increases their pleasure. Nevertheless, when a couple is hoping to conceive, the pious practice is for them to defer to the stringent opinion and have sexual relations in the missionary position. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:19:1 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:19:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:19:1) **הלכות עונה / שאלות נוספות** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Oral Sex** ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:19:2 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:19:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:19:2) מובא בתלמוד (נדרים כ, א), שאמר רבי יוחנן בן דהבאי, סחו לי מלאכי השרת: "אילמים מפני מה הויין (נהיים)? מפני שמנשקים על אותו מקום (שממנו האשה מתעברת)… סומים מפני מה הויין (נהיים)? מפני שמסתכלים באותו מקום". אולם בסיום הסוגיה אמרו, שזו דעת יחיד, אבל לדעת חכמים, אין בדברים הללו איסור (שם כ, ב). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The Talmud relates that R. Yoḥanan b. Dahavai said, “The ministering angels told me four things…. Why are people born mute? Because [their fathers] kissed the vagina…. Why are people born blind? Because [their fathers] gazed at the vagina” (Nedarim 20a). However, at the conclusion of the discussion, the Talmud states that this is a solitary opinion, whereas the Sages’ opinion is that these practices are not prohibited (ibid. 20b). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:19:3 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:19:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:19:3) יש ראשונים שמחמירים וסוברים שאסור לנשק ולהסתכל באותו מקום, אבל אין בדבר סכנה (ראב"ד). ויש ראשונים שסוברים שהדבר מותר, אבל מידת חסידות לחוש לסכנה שבזה (סמ"ק). אולם לדעת רובם המכריע של הראשונים, דעתו של רבי יוחנן בן דהבאי נדחתה והלכה כדעת חכמים שאין בדבר לא איסור ולא סכנה. ולא זו בלבד אלא שיש מהם שאומרים, שגם אין בדבר חסרון קדושה (יראים). ורבים סוברים, שאף שאין בדבר לא איסור ולא סכנה, מכל מקום מנהג צניעות וקדושה שלא לנהוג כך (רמב"ם, סמ"ק, רמ"א אה"ע כה, ב). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Some Rishonim are stringent, saying that cunnilingus is forbidden, as is gazing at the vagina, though there is no danger involved (Raavad). Other Rishonim say that doing so is permitted, but that it is pious to show concern for potential danger (Smak). Nevertheless, according to the vast majority of Rishonim, R. Yoḥanan b. Dahavai’s opinion is rejected, and the halakha follows the Sages, who maintain that doing so is neither prohibited nor dangerous. Some of those Rishonim even maintain that there is no less holiness in doing so (Yere’im). Many, though, think that while doing so is neither prohibited nor dangerous, a holier and more modest practice is to refrain (Rambam; Smak; Rema, EH 25:2). ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:19:4 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:19:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:19:4) למעשה, כיוון שדעת רוב הראשונים להקל, ובנוסף לכך גם לאוסרים האיסור מדברי חכמים בלבד, אין בדבר איסור. אמנם כיוון שלדעת רוב הראשונים מצד הצניעות והקדושה עדיף להחמיר, נכון לחוש לדעתם (רמ"א אה"ע כה, ב). אבל כאשר הדבר משמח מאוד אחד מהם, ובלא זה שמחתו פגומה, הרי ששמחת מצוות עונה גוברת, וראוי שינהגו כדעת רוב הפוסקים. ואם ירצו להחמיר, יימנעו מזה בחיבור שיכול להיות ממנו עיבור. וכאשר אחד מבני הזוג חש מזה דחייה, נכון שינהגו כדעת המחמירים. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In practice, since most Rishonim are lenient, and even those who forbid it agree that the prohibition is rabbinic, it is not prohibited. However, because most Rishonim feel that modesty and holiness make it preferable to be stringent, it is proper to show concern for their opinion (Rema, EH 25:2). However, if one spouse finds it very enjoyable, and their enjoyment will be marred without it, then the joy of the mitzva of ona overrides the stringent opinions, and the couple should follow the majority of the poskim. If they wish to be stringent, they can refrain from this when there is a possibility of conception. If either spouse finds it repulsive, they should follow the stringent view. ###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:19:5 [Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 2:19:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/2:19:5) אין לאשה הגבלות ביחס לנישוק וראיית האיבר של בעלה. אמנם נכון שלא יעשו דבר שדוחה אותו או אותה. ואם דבר מסוים משמח באופן מיוחד אחד מהם, אף שהשני אינו מעוניין בו כל כך, כל זמן שאינו דוחה אותו, יש בו צד של מצווה, שכל מה שמוסיף לאהבה ולשמחת החיבור שביניהם, בכלל מצוות עונה ומצוות וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (ויקרא יט, יח).²¹ footnotes: ²¹ . לדעת רוב הראשונים, הלכה כדעת חכמים, ומותר לאיש לנשק ולהסתכל באותו מקום, ואין בדבר סכנה לילדים, מפני שדעתו של רבי יוחנן בן דהבאי נדחתה, וכפי שאמר רבי יוחנן (נדרים כ, ב): "זו דברי יוחנן בן דהבאי, אבל אמרו חכמים, אין הלכה כיוחנן בן דהבאי, אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה". אמנם רבים מהם סוברים, שאף שאין בזה איסור וסכנה, מ"מ מנהג צניעות וקדושה שלא לנהוג כך. כ"כ הרמב"ם (איסו"ב כא, ט; פיהמ"ש לסנהדרין ז, ד); מאירי (נדרים כ, ב); כל-בו (עה); וצדה לדרך (מאמר ג, כלל ד, פרק יד). ומעין זה כתב סמ"ק רפה, שמידת חסידות לחשוש לסכנה.ויש סוברים שאין בדבר חסרון קדושה. כ"כ יראים (מובא בשטמ"ק נדרים כ, ב); וכך אפשר להבין מדעת מחזור ויטרי (תקכח), אשכול (הוצאת אלבק, הל' צניעות דף לד, ב), שכתבו שהלכה כחכמים מבלי לציין עוד דרגה של צניעות או קדושה. (ויש ראשונים שהרחיבו בדיני ומנהגי עונה ולא הזכירו את אזהרותיו של רבי יוחנן בן דהבאי, כמו הרמב"ן באגרת הקודש; וסמ"ג ל"ת קכו, ומשמע שלדעתם אין בזה איסור ופגם קדושה).ויש מחמירים וסוברים שאסור לנשק ולהסתכל באותו מקום, אבל אין בדבר סכנה. ועל נישוק כתבו שיש איסור 'בל תשקצו'. כ"כ הראב"ד (שער הקדושה) וטור (או"ח רמ; אה"ע כה). וכך עולה מאוהל מועד (דרך אחד עשר, נתיב ב). גם בשו"ע או"ח רמ, ד, כתב כדעת הראב"ד שאסר. וכ"כ בית שמואל כה, א; חכמת אדם קכח, ג; עוד יוסף חי שופטים טז; אג"מ יו"ד ב, עה; דרכי טהרה כב, ד.אולם בב"י אה"ע כה, כתב שלרמב"ם אין איסור, ומשמע שסובר שכך העיקר להלכה, ועל כן בשו"ע אה"ע סימן כה, לא הזכיר שום איסור. והרמ"א שם, ב, כתב: "ואע"פ שמותר בכל אלה, כל המקדש עצמו במותר לו קדוש יאמרו לו". וכן ביארו האחרונים את שיטתו, שמעיקר הדין מותר, ומשמע שהסכימו עימו (עצי ארזים, תורות אמת, עזר מקודש, ישועות יעקב, על הרמ"א שם. וכן ביאר הרב קאפח איסו"ב כא, טו, ברמב"ם). וכ"כ להלכה: לבוש כה, ב; וערוה"ש יא. וצריך לומר שבשו"ע או"ח כתב לאסור מצד קדושה וצניעות, אבל כיוון שמצד הדין אין בכך איסור, לא הזכיר זאת בחלק אה"ע. ויש סוברים שמותר לנשק ולהסתכל באותו מקום, אבל יש בדבר סכנה, כאשר הדבר נעשה באותו חיבור שממנו העיבור. וכך מפורש בכלה רבתי על דברי רבי יוחנן בן דהבאי: "וכולהו הני דאיעברה בהאי ביאה". וכך נראה ממנורת המאור הקדמון פרק י.עוד יש להוסיף, שאפשר אולי שלדעת המחמירים איסור הנישוק הוא רק במקום החיבור, היינו הפתח עצמו, אבל לא במקום שבו התענוג מרובה. ואפשר אולי שלדעת המחמירים איסור ההסתכלות הוא לנוהגות לגלח שיער אותו מקום, שאז הוא גלוי לגמרי. עוד אפשר שאיסור ההסתכלות הוא דווקא במבט ממוקד כשיש אור, אבל במבט שטחי או כשיש אור חלש מאוד, אין איסור, וכ"כ עזר מקודש אה"ע כה, א. והרב יוסף משאש (מים חיים ח"א עמ' צב), סובר לעניין הסתכלות שהחשש שמא תתגנה עליו, ולכן כיום שיש מקלחת בכל בית ורגילים לרחוץ יותר, אין איסור. ואפשר לבאר שכיוון שגם הזהירות בנישוק משום 'בל תשקצו', ממילא במצב שמרבים להתרחץ, אין חשש. וכל אלו ספקות שמצטרפים לדעת רוב הראשונים שסוברים שאין בזה איסור כלל. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** There are no limitations on a wife seeing or kissing her husband’s penis. Still, they should not do anything that repulses either one of them. If a specific act is particularly enjoyable for one of them, then even if the other one is not so interested in it, as long as they are not repulsed, there is an element of mitzva in it, for whatever adds to the love and joy of their intimate relations is part of the mitzva of ona as well as the mitzva to “love your fellow as yourself.”²¹ footnotes: ²¹ According to most poskim, the halakha follows the Sages, who allow a husband to gaze at his wife’s vagina and perform cunnilingus, and who maintain that this poses no danger to their children. R. Yoḥanan b. Dahavai’s opinion was rejected, as R. Yoḥanan said: “Those are the words of Yoḥanan b. Dahavai, but the Sages said that the halakha does not follow Yoḥanan b. Dahavai. Rather, whatever a man wishes to do with his wife, he may do” (Nedarim 20b). Yet many hold that while there is no prohibition or danger, it is more modest and holier not to do these acts. This is the opinion of Rambam (MT, Laws of Sexual Prohibitions 21:9; Peirush Ha-Mishnayot on Sanhedrin 7:4); Me’iri (Nedarim 20b); Kol Bo (§75); and Tzeda La-derekhma’amar 3, klal 4, ch. 14). Along the same lines, Smak §285 states that it is pious to show concern for danger.Others maintain that there is no lack of sanctity in this. This opinion is explicit in Sefer Yere’im (cited by Shita Mekubetzet, Nedarim 20b), and can be inferred from Maḥzor Vitri (§528) and Sefer Ha-eshkol (Albeck edition, Hilkhot Tzni’ut 34b), which state that the halakha follows the Sages without making mention of any higher level of modesty or sanctity. Other Rishonim write extensively on the laws and customs of ona without making mention of R. Yoḥanan b. Dahavai’s admonitions. These include Igeret Ha-kodesh (which is attributed to Ramban) and Smag, Lo Ta’aseh 126. It would seem that in their opinion, there is neither prohibition nor any lack of sanctity involved.Some are stringent and maintain that gazing at the vagina and cunnilingus are forbidden but not dangerous. They write that cunnilingus violates the prohibition of bal teshaktzu (“Do not make yourselves abominable”; Vayikra 11:43). This is the approach of Raavad (Sha’ar Ha-kedusha) and Tur (240; EH 25). It is also implied in Ohel Mo’ed (Sha’ar Isur Ve-heter, derekh 11, netiv 2). SA 240:4, cites Raavad’s strict opinion, as do Beit Shmuel 25:1; Ḥokhmat Adam 128:3; Od Yosef Ḥai, Shoftim §16; Igrot Moshe, YD 2:75; and Darkhei Tahara 22:4.However, Beit Yosef, EH 25, notes that there is no prohibition according to Rambam, implying agreement with this ruling. This is why R. Karo does not mention any prohibition in SA EH 25. Rema, EH 25:2, writes, “Even though all of these acts are permissible, anyone who sanctifies himself by [refraining from] what is permitted to him is considered holy.” The Aḥaronim explain Rema to mean that it is technically permissible, and it seems that they agree with this (Atzei Arazim; Torot Emet; Ezer Mi-kodesh; Yeshu’ot Yaakov; and R. Kapah’s explanation of Rambam, MT, Laws of Sexual Prohibitions 21:15). Levush 25:2 and AHS ad loc. 11 rule this way as well. The reconciliation of Shulḥan Arukh’s two rulings is that in Oraḥ Ḥayim it states that these actions are forbidden from the perspective of sanctity and modesty; but since they are permitted technically, this issue is not raised in Even Ha-ezer. Others say that cunnilingus and gazing at the vagina are permissible but that there is danger in doing so as part of the intercourse that leads to conception. That is how Kalla Rabbati presents R. Yoḥanan b. Dahavai’s opinion: “All this is if she conceives from this intercourse.” It is also implied by Menorat Ha-ma’or Ha-kadmon, ch. 10.We can add that perhaps the stringent opinions prohibit kissing the vagina only, not the clitoris, which is the primary erogenous zone. It is also possible that the stringent opinions would apply the prohibition of gazing only to a shaved vagina, since it is then completely exposed. It is also possible that the prohibition of gazing applies only to prolonged ogling in the light, but if it is dark, or the glance is fleeting, it is not prohibited. So states Ezer Mi-kodesh (EH 25:1). R. Yosef Messas (Mayim Ḥayim, vol. 1, p. 92) suggests that the prohibition of gazing is due to the concern that the husband would find it repulsive. Nowadays, though, when there are showers in every home and people wash frequently, there is no prohibition. Perhaps we can explain that since the admonition against cunnilingus is on the grounds of bal teshaktzu, when people wash regularly, there is no concern. All of these uncertainties can be combined with the opinion of the majority of Rishonim that there is no prohibition whatsoever involved.