## Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato Chapter 9

###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:1:1
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:1:1)

**הפסקת היריון / מעמד הביניים של העובר**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / The Intermediate Status of the Fetus**


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:1:2
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:1:2)

אחת השאלות הקשות בהלכה: האם מותר במקרים מסוימים להפסיק היריון? נלמד תחילה את היסודות:

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
One of the most difficult questions in Jewish law is: under what circumstances is terminating a pregnancy justified? Let us first review the basics.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:1:3
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:1:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:1:3)

מצד אחד, ברור שישנו איסור להמית עובר או לגרום למיתתו. ולא זו בלבד אלא שאף מחללים שבת כדי להצילו, ואפילו אם עוד לא מלאו לו ארבעים יום. וזאת מפני שהוא עתיד להיות אדם חי, וכפי שאמרו חכמים (יומא פה, ב): "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" (בה"ג, רמב"ן, פניני הלכה שבת כז, ג).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
On one hand, it is clear that one may not kill a fetus, whether directly or indirectly. Not only that, we desecrate Shabbat in order to save a fetus, even within forty days of conception, because this fetus will one day be a living human, and the Sages say, “Desecrate one Shabbat on his behalf, so that he can observe many [future] Shabbatot” (Yoma 85b). Since the fetus will be a living person in the future, the same logic applies to saving it (Behag; Rambam; Peninei Halakha: Shabbat 27:3).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:1:4
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:1:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:1:4)

מצד שני, ברור שכל זמן שהעובר במעי אימו, אין עליו דין של אדם חי. ולכן אף שההורג אדם חייב מיתה, ההורג עובר אינו חייב מיתה. וכיוון שהעובר עוד לא נחשב חי, אין יורש כמי שכבר נולד, ואינו נטמא למת. ורק מרגע לידתו הוא נחשב לאדם לכל דבר (נדה מד, א-ב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
On the other hand, it is clear that as long as the fetus is in its mother’s womb, it does not have the status of a living human being. Therefore, even though someone who kills another person is liable for the death penalty, someone who kills a fetus is not. Additionally, since a fetus is not yet considered human life, it does not inherit like one who was already born, and it does not become ritually impure if its mother comes into contact with a corpse. A fetus becomes a bona fide human being only at the moment of birth (Nidda 44a-b).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:1:5
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:1:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:1:5)

הרי שיש לעובר מעמד ביניים, של מי שעומד להיות אדם אבל עדיין אינו נחשב אדם.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Thus, an unborn fetus has an intermediate status – it will become a person, but is not a person yet.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:1:6
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:1:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:1:6)

עוד למדנו, שכאשר ישנה התנגשות בין חיי העובר לחייה של האם, חיי האם קודמים. וכפי שמבואר במשנה (אוהלות ז, ו): "האשה שהיא מקשה לילד, מחתכין את הוולד במעיה ומוציאין אותו איברים איברים, מפני שחייה קודמין לחייו". ואף שרגעים ספורים נותרו ללידתו, מותר להורגו כדי להציל את חייה של אמו. אבל מרגע שנולד, כלומר מרגע שיצא ראשו או רוב גופו, הרי הוא נחשב לאדם חי. ואפילו אם אמו ניצבת בפני סכנת נפשות ודאית, אסור להורגו כדי להצילה. משום "שאין דוחים נפש מפני נפש" – אין הורגים אדם כדי להציל את חברו.¹

footnotes:
¹ שאלו חכמים בסנהדרין עב, ב, מדוע לא נחשיב את התינוק הנולד, גם לאחר שיצא ראשו, כרודף לאמו, ונתיר לחותכו כדי להציל את אמו. והשיבו: "שאני התם, דמשמיא קא רדפי לה". כלומר התינוק אינו אשם בלחצי הלידה שהוא יוצר, מפני שכך הוא טבע העולם שברא ה', ולכן אין דינו כרודף.והרמב"ם כתב (הל' רוצח ושמירת הנפש א, ט): "הרי זו מצות לא תעשה שלא לחוס על נפש הרודף. לפיכך הורו חכמים שהעוברה שהיא מקשה לילד מותר לחתוך העובר במעיה בין בסם בין ביד, מפני שהוא כרודף אחריה להורגה, ואם משהוציא ראשו – אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש וזהו טבעו של עולם". יש שרצו ללמוד מכך שביאר את ההיתר להרוג את העובר "מפני שהוא כרודף אחריה להורגה", שאיסור הריגת עובר נחשב כרצח, ולכן רק מפני שהוא נחשב רודף מותר להורגו כדי להציל את אמו (אג"מ חו"מ ב, סט). אמנם מהגמרא אין ללמוד זאת, כי הגמרא הזכירה 'רודף' רק כדי לטעון שיהיה מותר להורגו גם לאחר שהתחיל להיוולד, משמע שלפני שנולד אין ספק שמותר להורגו כי עדיין אינו נפש.גם בדברי הרמב"ם יש שפירשו, שכל עוד העובר ברחם אמו, ברור שהורגים אותו כדי להציל את אמו, אלא שכאשר התחילה הלידה, יש מקום לטעון שהוא קרוב להיחשב חי, ולכן היה צריך הרמב"ם לנמק את ההיתר להורגו מפני שהוא רודף (אחיעזר ג, עב). ועוד נזכרו הסברים שונים, ומהם: שהואיל והוא נחשב רודף אפשר להמיתו גם במיתה מנוולת כחיתוך איבריו (שו"ת גאוני בתראי מ"ה). או שסברת רודף הובאה כדי להסביר שדין זה גם לבני נח, אף שבני נח חייבים מיתה על הריגת עובר (עיין ברע"א על משניות אוהלות ז, ו). ויש שפירש שנקט בלשון 'כרודף' דרך מליצה, כדי להטעים את ההלכה, אבל אין ללמוד מכאן שהמתת עובר נחשבת כרצח (שרידי אש חו"מ קסב, יב). כעין זה כתב ביד פשוטה, שאין דינו ממש כרודף, שכן את הרודף צריך להזהיר ואילו כאן אין מזהירים את העובר, אלא אמר שהוא כרודף ללמד שמצילים את האם בכל דרך אפשרית. ויש עוד פירושים שונים שמכולם עולה, שגם לרמב"ם אין העובר נחשב נפש. ועיין בציץ אליעזר ח"ט, נא, ג, פרק א, שהרחיב בזה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
We further learn that when there is a conflict between the life of the fetus and the life of the mother, the mother’s life takes precedence. As the Mishna states, “If a woman is suffering from a difficult labor, we cut up the fetus inside her and remove it limb by limb, because her life takes precedence over its life” (m. Ohalot 7:6). Even if the fetus will be born any moment, it may be killed in order to save its mother’s life. However, from the moment of birth, that is, from the moment its head or most of its body emerges, he is considered a living human being. Even if the mother’s life is clearly in danger, it is forbidden to kill the baby in order to save her, because “one life does not supersede another” (ibid.). We do not kill one person in order to save another.¹

footnotes:
¹ The Sages ask why a we don’t kill a baby even once its head has emerged on the grounds that it is threatening its mother’s life and therefore should be considered a rodef, a “pursuer” who can be killed in order to save the life of his potential victim. They answer: “This case is different, for the mother is being pursued by heaven” (Sanhedrin 72b). That is, the baby is not to blame for the distress of childbirth, as it is a natural process created by God. Therefore, the baby is not deemed a rodefRambam writes, however (MT, Laws of a Murderer and Saving Lives 1:9):We are commanded not to show compassion for a rodef. Therefore, the Sages teach that if a pregnant woman is having a dangerously difficult birth, it is permissible to destroy the fetus inside her, whether with drugs or a knife, since it is like a rodef trying to kill her. However, once its head has emerged, we do not harm him, for one life does not supersede another, and this is the nature of the world.Some wish to derive from this ruling that killing a fetus is like murder, and is permissible only to save the mother, “since it is like a rodef trying to kill her” (Igrot Moshe, ḤM 2:69). However, this cannot be derived from the Talmud. The Talmud mentions rodef only in order to make the point that it is permissible to take the life of the fetus even after parturition has begun. The implication is that before that point, there is no doubt that killing it is permissible, because it is not yet a living being. Some understand Rambam this way as well. As long as the fetus remains in the womb, it is clearly permissible to take its life in order to save the mother’s. Once parturition has begun, though, one might claim that the fetus is close to being considered human life. Therefore, Rambam needs to provide a reason for allowing the fetus to be killed. He does so by declaring the fetus a rodef (Aḥiezer 3:72).There are additional explanations for Rambam’s designating the fetus as a rodef. I will present several: Declaring the fetus a rodef means that it can be killed even in a degrading way, such as dismemberment (Responsa Ge’onei Batra’i §45). Alternatively, the rationale of rodef is introduced to make clear that the permission to abort applies to Noaḥides as well, even though Noaḥides are normally liable to be put to death for killing a fetus (see R. Akiva Eger on m. Ohalot 7:6). Others explain that Rambam uses the words “like a rodef” as a rhetorical flourish, to make the law more palatable, but this should not lead us to conclude that killing a fetus is considered murder (Seridei Esh, ḤM 162:12). Similarly, Rav Naḥum Rabinovitch writes that the law concerning a fetus is not literally like that of a rodef, for the rodef must be warned of the consequences of his action, while obviously a fetus cannot be warned. Rather, when Rambam says that the fetus is like a rodef, he means that we save the mother by any means possible (Yad Peshuta). There are other interpretations as well, all of which conclude that Rambam does not consider a fetus to be a living being. See Tzitz Eliezer 9:51:3:1, which discusses this at length.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:2:1
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:2:1)

**הפסקת היריון / איסור הפלה בישראל ובבני נח**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Jews**


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:2:2
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:2:2)

אף שלעניין איסור הפלה דין בני נח ובני ישראל שווה, ישנו הבדל בחומרת העונש. יהודי שהמית עובר, אינו נענש על כך בבית הדין, ואילו גוי שהמית עובר, חייב מיתה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Although abortion is prohibited for both Jews and Noaḥides (i.e., non-Jews, who are obligated in the seven Noaḥide laws), there is a difference when it comes to punishment. A Jew who kills a fetus is not punished by a beit din for doing so, while a gentile who kills a fetus is liable for the death penalty.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:2:3
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:2:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:2:3)

כידוע, בני נח נצטוו בשבע מצוות כלליות, והעובר על אחת מהן חייב מיתה. אחת משבע המצוות היא שפיכות דמים, כפי שנאמר לנח לאחר שיצא מהתיבה (בראשית ט, ו): "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלוֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם". דרש רבי ישמעאל, שגם ההורג עובר חייב מיתה, שנאמר: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" – איזהו אדם שבאדם – זה עובר (סנהדרין נז, ב; רמב"ם מלכים ט, ד).²

footnotes:
² מבין השיטין ניתן ללמוד, שהריגת עובר אינה נחשבת כרצח, ולכן אילו היה כתוב שאסור לשפוך דם האדם, לא היינו יודעים שאסור להרוג עובר, ורק מזה שהוסיפה התורה את המילה 'באדם', למדנו שגם העובר בכלל האיסור. מבואר בתורה (שמות כא, כב) שהחובל באשה וגורם לה להפיל את עוברה, צריך לפצות אותם בכסף, בסכום שייקבע על ידי בית-הדין. שנאמר: "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה, וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ (ומתו), וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן (לאשה), עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים".

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
As is well known, non-Jews are obligated in seven mitzvot. A non-Jew who transgresses any of them incurs the death penalty. One of these seven is the prohibition against murder, as Noaḥ was told, upon exiting the ark: “Whoever sheds the blood of a person (ha-adam), by a person (ba-adam) shall his blood be shed, for God made people in His image” (Bereishit 9:6). R. Yishmael extrapolates that even a person who kills a fetus incurs the death penalty, as the verse can be read homiletically: “Whoever sheds the blood of a person (ha-adam) in a person (ba-adam) – his blood shall be shed.” Who is a person in a person? A fetus (Sanhedrin 57b; MT, Laws of Kings 9:4).²

footnotes:
² It can be inferred from the need for this homiletic reading that killing a fetus would not otherwise be considered murder. If the verse had simply said that it is forbidden to spill blood, we would not have known that a fetus is included in the prohibition. It is only because the Torah adds the word “ba-adam” (in a person) that we derive that a fetus is included. The Torah states that a Jew who strikes a woman and causes her to miscarry must compensate her financially for her loss, paying her a sum set by a beit din. As it says, “When men fight, and one of them pushes a pregnant woman and a miscarriage results, but no other damage ensues, the one responsible will be punished in accordance with what the woman’s husband demands of him, and will pay what the judges determine” (Shemot 21:22).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:2:4
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:2:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:2:4)

לעומת זאת, בן ישראל שהרג עובר אינו חייב מיתה, מפני שבעת שביארה התורה שעונש הרוצח הוא מיתה, לא רמזה שגם המתת עובר בכלל זה. אמנם ברור שגם לבן ישראל אסור להמית עובר, שכן יש לנו כלל (סנהדרין נט, א), שכל הדברים האסורים לבני נח אסורים גם לישראל, מפני שהתורה באה לקדש את ישראל ולהחמיר עליהם במצוות, ולכן לא יתכן שיהיה דבר שאסור לבני נח ומותר לישראל. ואם למדנו שלבני נח אסור להרוג עובר, הרי שגם לישראל אסור להרוג עובר. ההבדל היחיד הוא בחומרת העונש, שבן נח נהרג על הריגת עובר ואילו ישראל אינו נהרג.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In contrast, a Jew who kills a fetus does not incur the death penalty. When the Torah later explains that a murderer is put to death, it does not hint that a fetus-killer would be included in this category. Nevertheless, it is clear that a Jew may not kill a fetus, as there is a general principle that anything forbidden to non-Jews is forbidden to Jews as well. The purpose of the Torah is to sanctify the Jewish people and to demand much of them when it comes to mitzvot, so it is inconceivable that something forbidden to non-Jews would be permissible for Jews (Sanhedrin 59a). Thus, once we know that a non-Jews may not kill a fetus, it follows that Jews may not, either. The only distinction is in the severity of the punishment: a non-Jew is put to death for killing a fetus, while a Jew is not.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:2:5
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:2:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:2:5)

וצריך לדעת, שבפועל על פי כללי ההלכה, גם בעת שהיתה סמכות לבית הדין להעניש במיתה, רק לעיתים נדירות מאוד היו מוציאים אדם להורג כפי העונש הקצוב בתורה. ואמרו חכמים (משנה מכות א, י), שבית דין שבמשך שבע שנים הוציא אדם אחד להורג נחשב 'סנהדרין חובלנית', ולדעת רבי אלעזר בן עזריה, אפילו אם הוציא להורג אדם אחד בשבעים שנה נחשב 'סנהדרין חובלנית'. ואף שיש עשרות עברות שהעונש הקצוב עליהם בתורה הוא מיתה, לא היה בית דין מוציא להורג אדם בשבע שנים. הרי שעונשי המיתה שנאמרו בתורה, בין לישראל ובין לבני נח, נועדו בעיקר כדי להרתיע ולהצביע על חומרת החטא ועל עונשו בעולם הזה ובעולם הבא, אבל לא כדי שההוצאה להורג תהפוך לדבר מצוי.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It is important to know that according to halakha, even when a beit din had the authority to apply capital punishment, only very rarely was a Torah-mandated execution carried out. It was so rare that a Sanhedrin which executed one person in seven years was labeled “destructive.” According to R. Elazar b. Azarya, even if it executed only one person in seventy years, it was considered a destructive Sanhedrin (m. Makkot 1:10). Although there are dozens of sins for which the Torah mandates capital punishment, in practice the beit din did not kill a single person in seven (or seventy) years. Thus, we see that the death penalty prescribed by the Torah, whether for Jews or non-Jews, was intended mainly as a deterrent and to express the severity of the sin and its punishment in this world and the next. It was not meant to lead to frequent executions.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:2:6
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:2:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:2:6)

כפי הנראה, התורה החמירה על בני נח בעניין המתת עובר יותר מאשר על ישראל, מפני שמבין הגויים ישנם רבים שנוטים לזלזל בערך חיי אדם, עד שחלקם חשודים על שפיכות דמים, וכדי להציב בפניהם סייג חמור, גזרה התורה שגם על ממית עובר אפשר לגזור עונש מיתה. אמנם נראה שלעניין היתר הפלות במצב של חולי חמור, דין בני ישראל ובני נח שווה, ובכל מצב שמותר לישראל להפיל מותר גם לבני נח.³

footnotes:
³ כפי שנלמד בהמשך, לדעת רבים מותר ליהודיה לבצע הפלה כאשר העובר סובל מחולי גדול, וכן כאשר ישנו חשש שההיריון יגרום למחלה חמורה אצל האם. השאלה מה הדין לבני נח. יש אומרים שאסור, הואיל ולגביהם איסור ההפלה חמור יותר. אמנם נראה למעשה, שבכל מקום שמותר ליהודים להפיל גם לגויים מותר, וזאת על פי הכלל היסודי שלא יתכן שיהיה דבר שאסור לבני נח ומותר לישראל. ורק לעניין העונש העקרוני, החמירה התורה בדין בני נח יותר, כדי להרתיע את החוטאים. וכך עולה מדברי התוס' בפירוש השני (סנהדרין נט, א, 'ליכא'). וזאת מפני שהכלל "ליכא מידעם" מחייב להלכה, וכ"כ גם בתוס' חולין (לג, א, 'אחד'). מנגד, יש מהאחרונים שכתבו שלדעת הרמב"ם, הכלל הזה אינו מחייב להלכה, ויתכן שיהיו דברים שאסורים לגוי ומותרים ליהודי, כגון אכילת בשר בהמה מפרכסת (הל' מלכים ט, יג; חת"ס יו"ד יט; ערוך לנר סנהדרין נט, א).אמנם נראה, שלכל הדעות הכלל העקרוני מוסכם, וכפי שמצינו אצל פוסקים רבים שמתחשבים בו. אלא שכאשר ישראל מחמירים בדבר מסוים, יתכן שבפרט אחד יצא קולא, כגון שישראל צריכים להקפיד בכל דיני שחיטה, ואזי גם אם הבהמה עוד מפרכסת, כיוון שנשחטה כהלכה, אין בה דין אבר מן החי. אבל לא יתכן שיהיה דבר עקרוני שבו הגויים מצווים להחמיר יותר מישראל. ולכן לא יתכן שבסוגיה חשובה ועקרונית, מבחינה מעשית ומוסרית, כמו הפלות, בשאלות רבות יתירו לישראל ויאסרו לבני נח. ועיין ברשב"א חולין לג, א, שכאשר יש טעם, אפשר שיצא בפרט מסוים קולא ליהודים, וכן עיין בשדי חמד כללי המ"ם קסו.לפיכך, איסור הפלות חייב להיות שווה ביהודים וגויים, וכל ההבדל הוא רק בעונש העקרוני הקצוב בתורה. הבדל מעין זה קיים בכל שבע מצוות בני נח בנוגע לדיני הראיות, שבן ישראל נהרג רק בשני עדים והתראה, ואילו בן נח גם בעד אחד ובלא התראה. ואין הכוונה שעל פי התורה צריך לרדוף כל אחד ואחד מבני נח שעבר על אחת משבע המצוות כדי להוציאו להורג, אלא שכאשר יש בכך צורך לתיקון העולם, מערכת המשפט רשאית להוציא את החוטא להורג על פי עד אחד ובלא התראה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In theory, then, in the matter of abortion, the Torah was more stringent for non-Jews than for Jews. This may many gentile nations tend to devalue human life, to the extent that some are suspected of bloodshed (m. Avoda Zara 2:1). In order to make it clear that their attitude is completely wrong, the Torah makes abortion a capital crime for them. Nevertheless, it would seem that when it comes to abortion necessitated by severe illness, the law for Jews and non-Jews is the same; in any situation where Jews may terminate a pregnancy, non-Jews may, too.³

footnotes:
³ As we will see, according to many poskim, a Jewish woman may undergo an abortion if the fetus suffers from a severe illness or if there is a concern that continuing the pregnancy will cause the mother to become gravely ill. Some say that it is forbidden for non-Jews to undergo abortions in such cases, since the prohibition of abortion is more severe for them. However, it seems that in practice, in any case in which a Jewish woman would be permitted to terminate a pregnancy, a non-Jewish woman would be permitted to do so as well. This is based on the fundamental principle that there is nothing forbidden to a non-Jew but permitted to a Jew. True, the Torah was more stringent regarding the theoretical punishment for non-Jews, but that was only in order to deter them from sinning, as emerges from the second explanation of Tosafot to Sanhedrin 59a, s.v. “leika.”So far, we have been assuming that the principle mentioned above – that there can be nothing permitted to Jews but forbidden to non-Jews – is halakhically binding (Tosafot on Ḥullin 33a, s.v. “eḥad”). In contrast, some Aḥaronim write that according to Rambam, this principle is not halakhically binding. Therefore, it is possible that something is prohibited for a non-Jew but permissible for a Jew, such as eating meat from an animal that is still twitching after being slaughtered (MT, Laws of Kings 9:13; Ḥatam Sofer, YD §19; Arukh La-ner to Sanhedrin 59a).However, it seems that all opinions agree with the principle in general, as we find numerous poskim who take it into account. The Aḥaronim who seem to reject the principle mean that even though Jews are required to be stringent, there may be a leniency in some minor detail. For example, Jews must be meticulous in following all the laws of sheḥita (animal slaughter), but as a result, once the animal has been properly slaughtered, even if it is still twitching, eating its meat is not considered a transgression of ever min ha-ḥai (eating part of a living animal) for a Jew, whereas itis forbidden to a non-Jew. Therefore, there cannot be any law which is fundamentally stricter for non-Jews than for Jews, and certainly not an issue as morally and practically important as abortion. See also Rashba to Ḥullin 33a, who states that when there is a rationale, a specific detail might be more lenient for Jews. See also Sdei Ḥemed, Klalei Ha-Mem 166.Thus, the prohibition of abortion must be the same for both Jews and non-Jews, the sole difference being the punishment specified by the Torah. There is another difference between Jews and non-Jews in the requirement for meting out punishment. If a non-Jew transgresses one of his seven mitzvot, he can be executed even based on the testimony of one witness, and even if he was not warned about the punishment for his action before he transgressed. In contrast, a Jew can be executed only based on the testimony of two witnesses, and only after being warned. This does not mean that the Torah requires us to pursue every non-Jew who transgressed one of the seven Noaḥide commandments in order to execute him. Rather, when necessary for the sake of improving the world, the legal system may execute a Noaḥide sinner, even based on the testimony of one witness, and even if he has not been warned.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:3:1
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:3:1)

**הפסקת היריון / האם מותר להפיל לצורך גדול**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Abortion for a Great Need**


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:3:2
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:3:2)

כפי שלמדנו, כאשר ההיריון מסכן את חייה של האם, מותר להמית את עוברה (אוהלות ז, ו). השאלה, מה הדין במקרה שלא נשקפת לאם סכנת חיים, אולם ההיריון עלול לגרום לה עיוורון או חרשות, או שהתברר בבדיקות שהעובר חולה ועתיד לסבול כל ימי חייו? שאלה זו התעוררה בתקופה האחרונה, כאשר בעזרת המכשירים הרפואיים, ניתנה בידינו היכולת לדעת פרטים רבים על מצבו של העובר. נחלקו בדבר גדולי הפוסקים:

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
As we have seen, if a pregnancy endangers the mother’s life, she may abort (m. Ohalot 7:6). There are other scenarios in which the permissibility of an abortion is less clear, for example, in a case where the mother’s life is not at risk but carrying to term might lead her to go blind or deaf, or if prenatal testing shows that the fetus is ill and will live a life full of suffering. These questions have arisen in our era, now that medicine can tell us a great deal about the fetus.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:3:3
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:3:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:3:3)

לדעת המחמירים, איסור הפלה הוא ענף של איסור רציחה. ואף שלמדנו שהעובר עדיין אינו נחשב כאדם חי, כיוון שהוא נמצא בתהליך התפתחות לקראת היותו אדם חי, וכבר עתה יש בו מקצת נפש, הפוגע בו עובר על ענף של איסור רצח. וכשם שאסור להרוג חולה מסובל בייסורים, כך אסור להפיל עובר. ורק במקרה שההיריון מסכן את חייה של האם מותר להמית את העובר (הרב אונטרמן נעם ו). ויש מי שכתב, שהואיל והמתת עובר נחשבת כרצח, רק כאשר קרוב לוודאי שהעובר יגרום למיתת האם, מותר להמיתו כדי להצילה (הרב פיינשטיין אג"מ חו"מ ב, סט).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
This question is a matter of dispute among leading poskim. Those who are stringent maintain that the prohibition against abortion is an offshoot of the prohibition against murder. Although we have seen that a fetus is not yet considered a living human being, it is nevertheless developing into one and can already be considered alive to an extent. Therefore, one who destroys a fetus transgresses an offshoot of the prohibition against murder. Just as it is prohibited to perform euthanasia, so it is forbidden to perform an abortion. Only in a case where the pregnancy endangers the life of the mother is it permissible to destroy a fetus (R. Unterman, No’am 6). R. Moshe Feinstein goes so far as to say that since aborting a fetus is considered like murder, only when it is almost certain that the fetus will cause its mother’s death is abortion permitted in order to save her (Igrot Moshe, ḤM 2:69).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:3:4
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:3:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:3:4)

לעומת זאת, רבים סוברים שאיסור הפלה אינו ענף של רצח. יש אומרים שהוא אסור משום חבלה, וכשם שאסור לאדם לכרות איבר מגופו, כך אסור להמית עובר (מהרי"ט ח"א צז; עמוד הימיני לב). ויש אומרים שהוא אסור משום השחתה, וקל וחומר הוא, שאם על השחתת זרע לבטלה ישנו איסור חמור, קל וחומר שאסור להמית עובר שכבר התחיל להתפתח (חוות יאיר לא). עוד אמרו כיוצא בזה, שהאיסור משום מניעת חיים מישראל, שכן נצטווינו לפרות ולרבות (משפטי עוזיאל ח"ג חו"מ מו). בכל אופן, לכל הדעות הללו, כיוון שאין מדובר באיסור חמור של רצח, במקרים קשים מאוד, מותר לבצע הפלה, וכשם שמותר לאדם לכרות איבר מגופו לצורך רפואתו (ציץ אליעזר ח"ט נא, ג, ג).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In contrast, many poskim maintain that the prohibition against abortion is not an offshoot of murder. Some say that abortion is forbidden because of ḥavala (the prohibition to cause bodily harm); just as it is forbidden for a person to cut off one of his limbs, so too it is forbidden to kill a fetus, which is a limb of its mother (Responsa Maharit 1:97; Amud Ha-yemini §32). Others say that abortion is forbidden because of hashḥata (wanton destruction), based on a fortiori reasoning: if it is a grave sin even to waste seed (hashḥatat zera), clearly it is forbidden to kill a fetus that has already begun to develop (Ḥavot Ya’ir §31). Others offer a conceptually similar rationale: we are commanded to be fruitful and multiply, so abortion is prohibited on the grounds that it prevents such growth and procreation (Mishpetei Uziel, ḤM 4:46). According to all of these opinions, since abortion does not constitute a form of murder – one of the most severe prohibitions – it is permissible to perform an abortion in very difficult circumstances, just as it is permissible to amputate a limb in order to preserve a patient’s overall health (Tzitz Eliezer 9:51:3:3).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:3:5
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:3:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:3:5)

למרות שמסוגיית הגמרא ודברי הראשונים והאחרונים עולה שאיסור הפלה אינו חמור כענף של רצח, פוסקים רבים הורו לחומרא, מפני הערך הגדול של החיים שטמונים בעובר. ויש שהורו כך מפני שלא סמכו על חוות דעתם של הרופאים. למעשה, אף שבשאלות חמורות, במצבים של ספק נוטים להחמיר, בזה נכון להקל. מפני שהחמרה בשאלות אלו עלולה לגרום סבל נורא להורים ולנולדים, ולעיתים הסבל מוביל לפירוק המשפחה. לפיכך, בשעת דחק גדולה שכזו, אפשר לסמוך על דעת המקילים, שדעתם מבוססת יותר. ולכך נטו רבותי ראשי ישיבת 'מרכז הרב'. אלא שכל שאלה שכזו צריכה להישקל בכובד ראש על ידי תלמיד חכם שמכיר את הסוגיה תוך קבלת חוות דעת מרופא ירא שמיים.⁴

footnotes:
⁴ לדעת המחמירים, איסור הפלה בבני נח הוא ענף של רצח, וכפשט הגמרא סנהדרין נז, ב: "בן נח נהרג בדיין אחד, ובעד אחד, שלא בהתראה, מפי איש ולא מפי אשה, ואפילו קרוב. משום רבי ישמעאל אמרו: אף על העוברין. מנהני מילי? … דכתיב: שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, איזהו אדם שהוא באדם – הוי אומר זה עובר שבמעי אמו…" ועל פי הכלל (סנהדרין נט, א): "ליכא מידעם דלישראל שרי ולנכרי אסור", היינו אין דבר שאסור לבני נח ומותר לישראל, גם לישראל הדבר אסור משום רצח (הרב אונטרמן נעם ו; אג"מ חו"מ ב, סט). וכן דייקו מהרמב"ם (הל' רוצח ושמירת הנפש א, ט), כמובא לעיל בהערה 1, שרק משום שהעובר נחשב כרודף, התירו להורגו כדי להציל את אמו, משמע שלולי כן היה אסור, כי הוא נחשב כאדם חי. (ועיין שם שרבים בארו את הרמב"ם בדרך שונה, כך שאין ממנו מקור להחמיר). וכ"כ במשנה הלכות ו, רד; ט, שכח. ויש שהורו כך משום חומרת העניין, אבל לא התייחסו אל הפלה כאל רצח ממש. וכן הורו ריש"א ורשז"א (נשמת אברהם חו"מ תכה, א, 1). וכן בשבט הלוי (ז, רח; ט, רסו) דחה את דברי האג"מ שיש בהפלה איסור רצח, ואע"פ כן התיר הפלה רק במצב של ספק נפשות. ויש שצרפו שיקול נוסף, שקשה לסמוך על הרופאים, שפעמים רבות אמרו בביטחון שהעובר בעל מום, ולבסוף נולד עובר בריא. ולכך נטה ביבי"א (ח"ד אה"ע א), הואיל והוא ספק דאורייתא, וקשה לסמוך על הרופאים.ולדעת האגרות משה מותר להפיל רק כאשר הסכנה לאם גדולה וקרוב לודאי שאם לא תפיל תמות (חו"מ ב, סט). אבל נראה שלדעת רוב המחמירים, מותר להפיל גם במקום של ספק שאינו קרוב לוודאי, וכפי שמובא בהלכה ה ובהלכה יב, בשם רשז"א וריש"א, לגבי מי שעלולה לחלות בנפשה. וכפי שהורו לגבי דילול עוברים, כמבואר להלן בהלכה יד, 12. וכן עולה ממנחת יצחק ליקוטי תשובות קלח, שהיקל כאשר ההיריון יגרום לעיוורון, מפני שאמרו חכמים שסכנת עין היא סכנת נפשות (ע"ז כח, ב).לעומת זאת, המתירים סוברים שהעובר אינו נחשב עדיין כחי, וכפי שאמרו במשנה שעל כן אינו יורש כאדם חי ואינו נטמא, והממית אותו פטור (משנה נדה מד, א). עוד למדנו במשנה (אהלות ז, ו): "האשה שהיא מקשה לילד, מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו אברים אברים, מפני שחייה קודמין לחייו. יצא רובו – אין נוגעין בו, שאין דוחין נפש מפני נפש". הרי שכל זמן שלא נולד אינו נקרא נפש. וכן למדנו במשנה (ערכין ז, א): "האשה שיצאה ליהרג – אין ממתינין לה עד שתלד". ושם בגמרא: "אמר רב יהודה אמר שמואל: האשה היוצאה ליהרג, מכין אותה כנגד בית היריון כדי שימות הוולד תחילה, כדי שלא תבא לידי ניוול". רש"י: "שאם יהא חיות בולד יצא לאחר מיתת אמו וניוול הוא". ושם במשנה מבואר שאם "ישבה על המשבר – ממתינין לה עד שתלד", ומבואר בגמרא: "מאי טעמא? כיון דעקר, גופא אחרינא הוא". למדנו שגם כאשר האשה לקראת סוף הריונה, ובקלות ניתן להציל את חיי עוברה לאחר הוצאתה להורג, בגלל סיבה קלה, שלא לגרום ניוול לגופתה, התירו להמית את עוברה תחילה. הרי שאינו נחשב חי כלל, ואף לצורך שאינו גדול מאוד, התירו להקדים ולהורגו בידיים.למעשה מצינו באחרונים שהקילו להפיל גם במקרים שאינם פיקוח נפש. בעבר עיקר הדיון היה לגבי וולד שנודע שהוא ממזר. בשו"ת חוות יאיר ל"א, התלבט בשאלה, מצד אחד כתב שאפשר להתיר וסמך דבריו על תוס' נדה מד, א. ומצד שני, אולי האיסור משום השחתה וצריך לאסור את ההפלה כדי לקנוס את החוטאים ולגדור נגדם גדר. ובשו"ת רב פעלים אה"ע א, ד, נשאל אם מותר להפיל עובר ממזר בחודש החמישי, ולא רצה להכריע, אלא שלח סיכום תשובות לשואל, ומקירות דבריו משמע שהסכים להקל. וסיכם שלדעת חוות יאיר כשאין צורך גדול אסור מלכתחילה. ולפי מהרי"ט א, צז, הפלה אסורה משום חבלה, ומותרת בשעת הצורך, ולפי זה "היכא דאיכא פגם משפחה וביזיון וחילול השם אם ישאר העובר ולא תפיל אותו, חשיב זה צורך גדול" ומותר. ובשאלת יעב"ץ א, מג, התיר להפיל ממזר, מפני שמעיקר הדין גם האם שזנתה חייבת מיתה, ועוד התיר להפיל כאשר הדבר נצרך לרפואת האם גם כשמצבה אינו מסוכן.וכל זה אמרו לגבי עובר ממזר, בריא ושלם, שיכול לגדול ולהיות תלמיד חכם שמעלתו למעלה מכהן גדול עם-הארץ (הוריות יג, א), ורק לא יוכל לישא בת ישראל, קל וחומר כאשר מדובר במי שחייו יהיו מסובלים בייסורים או שיסבול מחולאים שונים ולא יוכל לקיים את עצמו. כיוצא בזה כתב בשו"ת תורת חסד מלובלין אה"ע מב, שיש מחלוקת אם איסור הפלה מהתורה או מדרבנן, ואף אם הוא מהתורה, מותר להפיל לתועלת ורפואת האם גם כשאין סכנת נפשות. וכ"כ בשו"ת משפטי עוזיאל ח"ד חו"מ מו, לגבי אשה שהרופאים סוברים שאם תמשיך בהיריון תהפוך לחרשת, משום שזהו צורך גדול, והוא ניוול גדול מניוולה של היוצאת להיהרג (ערכין ז, א, כמובא לעיל). גם בשרידי אש חו"מ קסב, נטה להקל על פי רוב הראשונים שאין העובר נחשב נפש.ויש סוברים שכל איסור הפלה הוא מדרבנן, כמבואר בתורת חסד לובלין אה"ע מב, בדעת התוס' (נדה מד, ב), ר"ן וראב"ד. וכך למד בציץ אליעזר ח, לו, מכמה אחרונים. וכפי הנראה הם סוברים שהכלל "ליכא מידעם" מתקיים גם כאשר האיסור לגויים מהתורה ואילו לישראל מדרבנן. ובכל אופן, אם איסור הפלות לבני ישראל מדרבנן, פשוט שלצורך גדול אפשר להתירו.ולענ"ד צריכים לומר שגם לבני נח כמו לבני ישראל המתת עובר נאסרה משום חבלה והשחתה ולא רצח. ואף שהאיסור נלמד מפסוק העוסק ברצח, שנאמר (בראשית ט, ו): "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם", הכוונה שהוא סייג לרצח, אבל הוא עצמו אסור משום חבלה. שכן כלל נקוט בידינו, כל דבר שנאסר לבני נח ולא נאסר שוב לישראל אחר מתן תורה, אסור לישראל בלבד, מפני שלא יתכן שיהיה איסור שיחול על בני נח ולא יחול על ישראל. ורק איסור שנכתב לבני נח ונשנה אחר מתן תורה לישראל, נשאר באיסורו גם לבני נח (סנהדרין נט, א). ממילא עולה שאם איסור הפלה נאמר לבני נח משום רצח, היה צריך לחזור עליו אחר מתן תורה, ואם לאחר מתן תורה לא למדנו הפלה משום רצח, אלא נזכר איסורו כחבלה והשחתה (לעיל הערה 2), הרי שאחת משתיים: או שאיסור הפלה משום רצח שנאמר לבני נח חל רק על ישראל, או שאיסור הפלה לבני נח משום חבלה, וכיוון שנשנה אחר מתן תורה, הרי הוא חל על ישראל ובני נח. ולא יתכן שלבני נח הפלה אסורה משום רצח וחזר ונשנה לבני ישראל משום חבלה, משום שאלו שני איסורים שונים לגמרי. שרצח אין להתיר בשום מקרה, ואילו חבלה מותרת לצורך גדול. וזה שלגבי העונש יש הבדל אינו מלמד דבר, שכן גם על גזל ואכילת איבר מן החי בני נח חייבים מיתה וישראל פטורים, למרות שיסוד האיסור בשניהם שווה.ובשו"ת ציץ אליעזר (ז, מח; ח, לו; ט נא, שער ג; יד, ק-קא) ביאר בהרחבה סוגיה זו והסיק על פי כמה וכמה יסודות, שמותר להפיל לצורך גדול. וכ"כ מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל בעמוד הימיני ל"ב. והיה מקרה שאחוז הסיכון היה 25% והרב ישראלי נמנע מלהתיר, והרצי"ה קוק זצ"ל ששמע על דאגתם וצערם הרב של בני הזוג, הורה למעשה שאפשר להתיר על סמך תשובתו הכתובה של הרב ישראלי. ולכך נטה מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל (בתחילה אמר לי לפרסם ב'פינת ההלכה' ברדיו שכאשר העובר סובל מתסמונת דאון בני הזוג רשאים לשאול רב שמתיר. לימים שמעתי, שאף הוא עצמו התיר).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Even though it emerges from the discussions in the Talmud, Rishonim, and Aḥaronim that the prohibition of abortion is not as severe as an offshoot of murder, many poskim nevertheless rule strictly: some because of the great value of life that exists in potential within the fetus, and others because they do not rely on the opinions of doctors. Practically speaking, even though there is a tendency to rule restrictively in cases of uncertainty vis-à-vis such weighty issues, in this case it is proper to rule leniently, because forbidding abortion in such cases can cause terrible suffering, both to the parents and to the unborn child. Families sometimes break apart under such strain. Therefore, under such extremely pressing circumstances, we can rely on the lenient opinions, as their position is better grounded in the sources. This is the inclination of my teachers, the heads of Yeshivat Merkaz Ha-Rav. Still, every such case must be carefully considered by a Torah scholar who understands the halakhic issue and has obtained the expert opinion of a God-fearing doctor.⁴

footnotes:
⁴ Those who adopt the stringent view reason that the prohibition of abortion for non-Jews is an offshoot of murder according to the plain meaning of the Talmud (Sanhedrin 57b):Yishmael is quoted as saying: “[A non-Jew is put to death] even for [killing] a fetus.” Whence is this derived?… It says, “Whoever sheds the blood of a person in a person – his blood shall be shed.” Who is a person in a person? A fetus.As we saw above, there is a general principle that “nothing is permitted to a Jew but prohibited to a non-Jew” (ibid. 59a). Thus, if a non-Jew is forbidden to abort because it is a type of murder, this applies to a Jew as well (R. Unterman, No’am 6; Igrot Moshe, ḤM 2:69). As discussed in n. 1, some also extrapolate from Rambam’s characterization of the fetus as a rodef (MT, Laws of a Murderer 1:9) that it would otherwise be considered an offshoot of murder. R. Menashe Klein rules this way (Mishneh Halakhot 6:204 and 9:328). See n. 1, where we present several explanations of Rambam that are at odds with this conclusion, so this ruling cannot be used as precedent for the restrictive approach. Some ruled in accordance with the restrictive approach due to the severity of the issue, not because they deemed abortion to be murder; these include R. Yosef Shalom Elyashiv and R. Shlomo Zalman Auerbach (Nishmat Avraham, ḤM 425:1:1). Rabbi Shmuel Wosner rejects the position of Igrot Moshe that abortion is a type of murder, but only permits abortion if the mother’s life is potentially at risk (Shevet Ha-Levi 7:208 and 9:266). Others added another consideration: it is problematic to rely on doctors’ recommendations in this area, because there are many cases of false positive diagnoses of defects and abnormalities. R. Ovadia Yosef is hesitant to permit abortion for this reason, as well as because of the possible Torah transgression involved (Yabi’a Omer, EH 4:1).According to R. Moshe Feinstein, abortion is permitted only when the mother is in grave danger and will almost certainly die unless she aborts (Igrot Moshe, ḤM 2:69). However, it seems that most poskim who adopt the restrictive approach would permit an abortion if the woman’s life is at risk, even if it far from certain that she will die, as we cite in sections 5 and 12 in the name of R. Elyashiv and R. Auerbach regarding a woman whose mental health is in jeopardy. They ruled similarly about fetal reduction, as cited in section 14 and n. 13 below. Likewise, R. Yitzḥak Yaakov Weiss permitted abortion in a case where the pregnancy would have caused the mother to go blind, because the Sages say (Avoda Zara 28b) that danger to one’s eyes constitutes danger to one’s life (Minḥat Yitzḥak, Likutei Teshuvot §138).In contrast, those who are permissive maintain that the fetus is not yet considered a living human being. As evidence they cite the mishna (Nidda 5:3) that implies that a fetus does not inherit and cannot become impure, and one who kills it is not liable to the death penalty, and the mishna that permits abortion during a difficult labor (Ohalot 7:6): “If a woman is suffering from a difficult labor, we cut up the fetus inside her and remove it limb by limb, because her life takes precedence over its life. Once it has mostly emerged, we do not touch it, for we do not discard one life for the sake of another.” Thus, until birth, a fetus is not considered a living human being. Another mishna states: “If a woman is about to be executed, they do not wait for her to give birth before carrying out the sentence” (m. Arakhin 1:4). The Talmud elaborates: “R. Yehuda says in the name of Shmuel: ‘A woman who is about to be executed is struck in the abdomen so that the fetus will die before the execution, and thus she will not be degraded’” (Arakhin 7a). Rashi explains: “If some life were to remain in the fetus, it will emerge after the mother’s death, which is degrading.” The mishna continues: “If the woman is already in labor, we wait for her to give birth before executing her.” The Talmud clarifies: “Why? Because once the fetus detaches (from the uterus), it is a separate corporate entity.” We see from Shmuel’s statement that even when a woman is at the end of her pregnancy and the fetus could easily be saved after her execution, it is permissible to kill the fetus first, simply to avoid the possible degradation of the mother’s corpse. This proves that the fetus is not considered a living human being in any way, as it can be actively killed even for a relatively minor need.In practice, we find that some Aḥaronim permit abortion even in cases where the mother’s life is not in danger. In the past, most discussions of this issue were in the context of whether it was permissible to abort a mamzer. R. Yair Bacharach considers this question: On one hand, he writes that there are grounds to permit aborting a fetus known to be a mamzer. He bases this on the position of Tosafot to Nidda 44a. On the other hand, abortion might be prohibited because of hashḥata. If this is the case, perhaps the abortion of a mamzer should be prohibited in order to deter adultery and penalize sinners (Ḥavot Ya’ir §31). R. Yosef Ḥayim of Baghdad was asked whether a mamzer fetus could be aborted in the fifth month. He did not want to decide the case, but instead summarized various responsa for the inquirer. Reading between the lines, it seems that he was inclined to be lenient. He quoted Ḥavot Ya’ir, which permits when there is a great need. He also quoted Maharit, who prohibits abortion because of ḥavala, but permits it when there is a need (Responsa Maharit 1:97). Based on this, R. Yosef Ḥayim of Baghdad raised the possibility that “if having the baby will disgrace and shame the family, and constitute a desecration of God’s name, having an abortion is considered a great need” and is permissible (Rav Pe’alim, EH 1:4). R. Yaakov Emden permits the abortion of a mamzer since, in principle, a woman who committed adultery is liable to be put to death, in which case her fetus would clearly die as well. He also permits abortion when necessary for the mother’s health, even if the situation is not life-threatening (She’elat Ya’avetz 1:43).All these responsa discuss a perfectly healthy fetus that could develop into a great Torah scholar, who is considered greater than an ignorant high priest (Horayot 13a). His only disadvantage would be in not being permitted to marry a Jewish-born woman. Yet many permit aborting even such a fetus. They would certainly permit aborting a fetus which, if born, would be incapable of caring for himself and whose life would be full of pain and suffering.Several other Aḥaronim likewise permit abortion even when there is no danger to the mother’s life. For example, R. Shneur Zalman Fradkin of Lublin notes that there is disagreement about whether abortion is a Torah prohibition or a rabbinic one, but concludes that even if it is a Torah prohibition, abortion is permitted to protect the health and well-being of the mother, even if her life is not in danger (Responsa Torat Ḥesed, EH 42). R. Ben-Zion Meir Ḥai Uziel permitted an abortion for a woman who the doctors believed would become deaf if she were to carry her pregnancy to term. He considered avoiding deafness to be a great need, as losing her hearing is more degrading for her than it is for the executed woman in Arakhin 7a to lose her fetus (Mishpetei Uziel ḤM 4:46). R. Yeḥiel Yaakov Weinberg is also among those who are inclined to be lenient, since the majority of Rishonim do not believe that a fetus is considered a living human being (Seridei Esh, ḤM §162).Some say that the entire prohibition of abortion is rabbinic. R. Fradkin explains this to be the opinion of Tosafot (to Nidda 44b), Ran, and Raavad. R. Waldenberg arrives at a similar conclusion, based on several Aḥaronim (Tzitz Eliezer 8:36). They apparently maintain that the principle under which “nothing is permitted to a Jew but prohibited to a non-Jew” is upheld even when the prohibition on non-Jews is from the Torah and the prohibition on Jews is rabbinic. In any case, if the prohibition of abortion for Jews is rabbinic, then clearly in cases of great need, it can be permitted.In my opinion, it must be that the prohibition of abortion for non-Jews, like the prohibition for Jews, is not an offshoot of murder, but is forbidden as an act of injury (ḥavala, as Ḥavot Ya’ir maintains) or destruction (hashḥata, as Maharit argues). Even though the prohibition is derived from a verse dealing with murder (“Whoever sheds the blood of a person in a person”), this means that it is a safeguard against murder, but is itself an act of injury or destruction.Waldenberg deals extensively with the issue of abortion and concludes, based on several basic principles, that abortion is permissible when there is a great need (Responsa Tzitz Eliezer 7:48; 8:36; 9:51:3; 14:100-101). My rabbi and teacher R. Shaul Yisraeli writes similarly in Amud Ha-yemini §32. R. Yisraeli was once consulted about a case where there was a 25 percent chance that the fetus was abnormal. R. Yisraeli could not bring himself to permit the abortion. However, R. Zvi Yehuda Kook, who heard about the intense worry and pain of the couple involved, permitted the abortion in practice, based on what R. Yisraeli had written. My rabbi and teacher R. Avraham Shapira was inclined to agree with R. Zvi Yehuda. (At first, he told me to broadcast on my Halakha Corner radio program that if a woman is carrying a fetus suffering from Down syndrome, the couple may present the question to a rabbi known to rule permissively in such a case. Later, I heard that he himself ruled permissively.)


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:4:1
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:4:1)

**הפסקת היריון / לפני ארבעים יום ושלבי ההיריון הבאים**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / The First Forty Days and the Subsequent Stages of Pregnancy**


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:4:2
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:4:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:4:2)

ככל שהעובר נמצא בשלב התחלתי יותר של התפתחות, ניתן יותר להקל להפילו. ומאידך, ככל שהתפתח יותר, כך דרגת החיים שבו מתגלה יותר, וגם לדעת המקילים רק במקרים חמורים יותר אפשר להקל.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The earlier the stage of the fetus’s gestational development, the more room there is for leniency in allowing an abortion. Conversely, the more developed the fetus is, the higher the degree of life it exhibits, and even the most lenient opinions would permit abortion only in more drastic cases.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:4:3
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:4:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:4:3)

לפני שעברו על העובר ארבעים יום שלמים, איבריו עוד לא התחילו להתרקם, ואין לו עדיין דין של עובר. ולכן מי שהפילה את עוברה בתוך ארבעים יום, הזכר שייוולד אחריו הוא בכור, כי ההיריון הקודם נחשב כמים בעלמא (יבמות סט, ב). ולכן גם לדעת חלק מהמחמירים, במקום שיש צורך גדול, יהיה מותר לבצע הפלה עד יום הארבעים.⁵

footnotes:
⁵ אמנם לעניין חילול שבת, מחללים גם עבור עובר בן פחות מארבעים יום, כי ההיתר לחלל שבת מפני שהעובר יכול להתפתח להיות אדם, וכדברי חז"ל (יומא פה, ב): "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" (בה"ג, רמב"ן, פניני הלכה שבת כז, ג). אולם לגבי מעמדו של עובר בן פחות מארבעים יום, מבואר ביבמות סט, ב, לגבי בת כהן שהתעברה מישראל, שהיא נחשבת עדיין כבת כהן ואוכלת בתרומה, כי עוברה נחשב "מיא בעלמא". לאחר ארבעים יום כבר יש לו חשיבות ואינה אוכלת בתרומה.כיוצא בזה מבואר לעניין בכור, שהנולד אחר הפלה שהתרחשה בתוך ארבעים יום יש לו דין בכור, מפני שרק עובר שהתפתח באופן תקין במשך ארבעים יום איבריו מתחילים להתרקם ויש בו ממש, אבל לפני כן אין בו ממש (שו"ע יו"ד שה, כג). וכן ידוע כיום לרופאים, שבהיריון תקין, עד היום הארבעים עוד לא החלו איברי העובר להתרקם, ולאחר ארבעים ושניים יום, מתחילים להתרקם. חשוב לציין בדין זה, שבמרפאות מקובל לחשב את ההיריון מעת הווסת האחרונה, אולם ההפריה נוצרת בפועל לכל הפחות 14 יום לאחר מכן, ורק מעת ההפריה, היינו חיבור הזרע לביצית, מתחילים לספור ארבעים יום. וכאשר ההפלה התרחשה לאחר יום הארבעים מההפריה אבל העובר הפסיק להתפתח לפני כן, הכלל הוא שאם מצב ההתפתחות של העובר היה כשל עובר שלא הגיע ליום ארבעים ואחד, הבן הנולד אחריו חייב בפדיון. ואם יש ספק, פודים אותו בלא ברכה.למעשה, כיוון שהעובר נחשב עד יום הארבעים כמיא בעלמא, המקילים להפיל לצורך גדול, יקלו גם בצורך פחות גדול. וכ"כ בשו"ת באהלה של תורה (א, קטו), לגבי בחורה לא נשואה שקשה לה למסור ילד לאימוץ, שמותר לה להפיל עד היום הארבעים. וכ"כ בשו"ת בני בנים ג, לח. וגם חלק מהפוסקים שנוטים לחומרא, כדוגמת רשז"א, יקלו בשעת הצורך לפני ארבעים יום (נשמת אברהם חו"מ תכה, א, 4, לעניין טיי-זקס). אמנם יש מחמירים לפני ארבעים יום כמו לאחר ארבעים יום, כי העיקר לדעתם תלוי בכך שהוא יכול להיות אדם שלם ומתירים לחלל שבת עבורו (הרב אונטרמן, ונטה להסכים לדבריו באג"מ חו"מ ב, סט). ועיין להלן בהלכה יא, הערה 10.כתב בשו"ת אחיעזר (ג, סו"ס סה), שאין בני נח נהרגים על הפלה לפני ארבעים יום (ומשמע שאין להם איסור). ולישראל יש איסור מדברי חכמים. ע"כ. וכ"כ בשרידי אש חו"מ קסב, כב. וכ"כ בתורת חסד אה"ע מב, לג, לגבי בני נח.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Until forty days have passed since conception, the fetus’s organs have not yet begun to form, and it does not yet even have the status of a fetus. Consequently, if a woman aborts or miscarries her fetus within the first forty days, if she subsequently bears a son, he has the status of “firstborn,” as the earlier fetus is considered “mere water” (Yevamot 69b). Based on this, even some of those who adopt the stringent view permit abortion during the first forty days in a case of great need.⁵

footnotes:
⁵ We desecrate Shabbat to save a fetus even when it is less than forty days old. This is because the fetus can develop into a human being, and, as the Sages say, “Desecrate one Shabbat on his behalf, so that he can observe many Shabbatot” (Yoma 85b; Behag; Rambam; Peninei Halakha: Shabbat 27:3; 9:1 above).Nevertheless, the Talmud states that a kohen’s daughter carrying the baby of a non-kohen (to whom she is not married) is still considered part of the kohen’s household and may therefore still eat teruma during the first forty days of pregnancy, since the fetus is considered “mere water.” However, once the fetus is older than that, it has status, and she may no longer eat teruma (Yevamot 69b).The laws that determine who is a firstborn reflect a similar principle. An oldest son, born after a previous pregnancy ended with an abortion or miscarriage within forty days of conception, has the status of a firstborn, for it is only after forty days that a fetus becomes substantial and begins to develop organs. Before this, it is insubstantial (SA YD 305:23). Doctors today know that in a normal pregnancy, the fetus’s organs have not begun to form by day forty; they only begin to take shape after day 42. It is important to note that doctors normally calculate the beginning of a pregnancy from the day the woman got her last period, though conception generally occurs at least fourteen days later, at the time of ovulation. In contrast, the forty days are counted from conception, that is, the union of the sperm and ovum. When an abortion or miscarriage takes place more than forty days after conception, but the fetus stopped developing beforehand, the status of the subsequent child hinges on the fetus’s developmental stage. If it had not yet reached the development expected by day 41, a subsequent firstborn son must have a pidyon ha-ben (redemption of the firstborn). If there is uncertainty, the son is redeemed, but without a berakha.In practice, since a fetus is considered “mere water” for the first forty days, those who are lenient and allow abortion in cases of great need would be lenient for less pressing needs in that early stage. We see this clearly in Responsa Be-ohala Shel Torah (1:115), where R. Ariel writes that an unmarried pregnant woman who finds it too difficult to give her child up for adoption may abort her pregnancy until day forty (likewise, Responsa Bnei Banim 3:38). Moreover, some poskim who tend to be restrictive about abortion in general, such as R. Shlomo Zalman Auerbach, are more permissive during the first forty days in cases of need (Nishmat Avraham, ḤM 425:1 n. 4, writing about Tay-Sachs). Nevertheless, some are as restrictive about abortion before the fortieth day as they are about after. In their view, the primary consideration is that the fetus is a potential human being on whose behalf we permit desecration of Shabbat (R. Unterman; Igrot Moshe, ḤM 2:69 is inclined to agree with him). See below, section 11 and n. 10.Ḥayim Ozer Grodzinski writes that non-Jews do not commit a capital crime by aborting within the first forty days of a pregnancy (implying that there is no prohibition for them to do so), while there is a rabbinic prohibition for Jews to do so (Responsa Aḥiezer 3:65, at the end). R. Weinberg writes this as well (Seridei Esh, ḤM 162:22). Torat Ḥesed, EH 42:33 agrees regarding non-Jews.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:4:4
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:4:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:4:4)

מהיום הארבעים ואחד, כיוון שאיבריו של העובר החלו להתרקם, המחמירים סוברים שאסור להפיל בלא מצב של ספק סכנת נפשות לאם. ויש מהמחמירים שסובר, שהואיל ועד שלושה חודשים האשה נחשבת כמי שעוד לא הוכר עוברה, אפשר לצורך גדול להפילו (יבי"א ח"ד אה"ע א, בדעת כמה אחרונים).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
From day 41, since the fetus’s organs have begun to take shape, those who adopt the restrictive approach maintain that abortion may be performed only if the mother’s life may be in danger. Nevertheless, some of those who adopt the restrictive approach maintain that since the woman’s pregnancy is not considered discernible until three months have passed, in cases of great need, abortion can be permitted (several Aḥaronim cited by Yabi’a Omer, EH 4:1).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:4:5
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:4:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:4:5)

לעומת זאת, לדעת המקילים, הואיל והפלה אינה אסורה משום רצח, לצורך גדול מותר להפיל גם לאחר שלושה חודשים. אבל ככל שהעובר מתפתח יותר, צריך סיבה חזקה יותר כדי להתיר את הפלתו. ולכן ההוראה היא להזדרז ככל היותר בביצוע הבדיקות הנדרשות, כדי שאם יהיה צורך להפיל, יהיה הדבר מוקדם ככל האפשר (ציץ אליעזר ט, נא, שער ג; עמוד הימיני ל"ב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In contrast, according to those who take the permissive approach, since abortion is not prohibited as a form of murder, it is permitted even after the end of the first trimester in cases of great need. However, the more developed the fetus is, the more compelling a reason is required to permit aborting it. Therefore, couples are encouraged to perform any necessary testing as early as possible, so that if an abortion is necessary it can be done as soon as possible (Tzitz Eliezer 9:51:3; Amud Ha-yemini §32).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:4:6
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:4:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:4:6)

לאחר שהעובר הגיע לשלב שבו אם ייוולד יוכל לשרוד בכוחות עצמו, גם לדעת המקילים, כמעט ולא ניתן להתיר הפלה. ואם ברור שגם אם העובר יוולד באופן טבעי, לא ישרוד יותר משלושים יום, במקרים מסוימים חלק מהמקילים יסכימו להתיר הפלה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Once a fetus is viable, that is, that it could survive on its own if it were born, it is almost impossible to permit abortion, even according to those who take the permissive approach. However, if it is clear that the fetus would not live for more than thirty days even if it were born naturally, then in certain cases some of those who rule permissively would permit abortion.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:4:7
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:4:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:4:7)

כאשר נשקפת לאם סכנת נפשות מהמשך ההיריון, כל הפוסקים מתירים לבצע הפלה. ואפילו אם כבר התחילו צירי הלידה, הורגים את העובר כדי להציל את אמו. אבל אם כבר יצא ראשו או רוב גופו, אין פוגעים בו יותר, מפני שהוא נחשב כבר לאדם, ואין הורגים נפש מפני נפש (אוהלות ז, ו).⁶

footnotes:
⁶ מארבעים יום ועד המצב שבו העובר יכול לשרוד לבדו, לכאורה אין הבדל, וכך כתב בחוות יאיר ל"א. אולם מוכרחים לומר שגם לדעת המקילים, כמה שיותר מאוחר, קשה יותר להתיר, כי החבלה וההשחתה גדולים יותר. ולכן גם לאחר ארבעים יום, יש צורך לפי המקילים לזרז עד כמה שאפשר את הבדיקות, כדי שבמידת הצורך, ההפלה תהיה מוקדמת ככל האפשר.לפי המתירים, גם לאחר שהעובר הגיע לשלב שבו אם ייוולד יוכל לשרוד בכוחות עצמו, אין המתתו נחשבת כרצח אלא חבלה או השחתה, ואזי לכאורה לצורך גדול מאוד היה אפשר להקל להמיתו. וכפי שלמדנו בערכין ז, א, שאם האם נידונה למיתה בידי בית הדין, הורגים את עוברה לפניה כדי שלא תתנוול אח"כ. ורק אם כבר החלו צירי הלידה, ממתינים עד שתלד, ולאחר מכן מוציאים אותה להורג. ע"כ. אולם למעשה, כיוון שהוא קרוב יותר להיחשב חי, גם המתירים לא נהגו להתיר לאחר שהעובר הגיע לשלב שבו הוא יכול להתקיים בכוחות עצמו. וכן עולה מדברי הציץ אליעזר ראש המדברים בסוגיה זו, שמסוף החודש השביעי ואילך יש להחמיר (יג, קב, ה-ו). וכבר למדנו בתחילת הערה 4, שיש סוברים שאין בהפלה איסור רצח ואע"פ כן אוסרים הפלה במקום שאין פיקוח נפש (שבט הלוי ז, רח), כיוצא בזה דעת המקילים לאחר שהעובר יכול להתקיים בכוחות עצמו. (אמנם בציץ אליעזר חלק ט' עמ' רלט סיכום יד, כתב שאיסור ממש יש רק כשהאם יושבת על משבר הלידה, ומזה עולה שבמקרים קשים מאוד, כמבואר למעלה, אפשר יהיה גם אז להקל).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
When pregnancy jeopardizes the mother’s life, all poskim permit abortion; even if labor has already begun, we kill the fetus to save the mother; but once the baby’s head or most of its body has emerged, we do not hurt it, for it is considered a human being, and we do not kill one person to save another (Ohalot 7:6).⁶

footnotes:
⁶ There would seem to be no differentiation within the period from day forty until the fetus is viable, and indeed, thus states Ḥavot Ya’ir §31. However, we must acknowledge that even those who adopt the permissive approach find it more difficult to permit abortion as the pregnancy advances, because the ḥavala and hashḥata are greater. Therefore, even after forty days have passed, and even according to the permissive approach, it is necessary to expedite medical tests to the degree possible, so that if an abortion is necessary, it will be done as early as possible.According to those who adopt the permissive approach, even once the fetus has become viable, killing it is not considered murder but rather ḥavala or hashḥata. Presumably, then, for a very great need it is possible to permit its abortion. As we have seen, the Talmud (Arakhin 7a) states that if a pregnant mother is sentenced to death by beit din, they kill the fetus before executing her in order to avoid possible post-mortem degradation. Only if the woman is already in labor do we wait until she gives birth before executing her. However, in practice, even those who are more permissive regarding abortion do not generally permit it once the fetus is viable, since it is closer to being considered a human life. This is also implied by R. Waldenberg, the foremost proponent of the permissive school of thought, who states that from the end of the seventh month and onwards, one must be stringent (Tzitz Eliezer 13:102:5-6). We have also seen (beginning of n. 5) that even some who maintain that abortion is not murder still prohibit abortion unless carrying the pregnancy to term would be life-threatening (Shevet Ha-Levi 7:208). Similarly, even those who are generally lenient are stringent once the fetus is viable. (However, in Tzitz Eliezer 9:51:3 [p. 239, summary point 14], R. Waldenberg writes that the prohibition is most severe when the woman is in labor. This implies that when she is not yet in labor, it is possible to be lenient in very difficult cases even late in pregnancy, as explained above.)


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:5:1
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:5:1)

**הפסקת היריון / זקס**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Sachs**


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:5:2
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:5:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:5:2)

טיי-זקס היא מחלה תורשתית שאין לה מרפא. היא נובעת מחוסר באנזים שאחראי על חילוף חומרים מסוימים. הנולדים עימה, לאחר כחצי שנה מלידתם מתחילים לפגר בהתפתחותם הגופנית והשכלית, לאחר מכן מפתחים עיוורון ושיתוק, וכתוצאה מכך, כל הסובלים מטיי-זקס מתים עד גיל ארבע. בעזרת בדיקות ניתן כיום לדעת בוודאות האם העובר סובל מטיי-זקס, השאלה האם מותר להפילו.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Tay-Sachs is an incurable genetic disorder caused by the lack of the vital enzyme hexosaminidase-A (Hex-A). Those born with the disease begin to lag in their physical and intellectual development starting at about six months old. This is followed by blindness and paralysis, then death, generally by the age of four. Nowadays, testing can determine with certainty whether a fetus has Tay-Sachs. If it does, the question arises: is it permissible to abort?


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:5:3
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:5:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:5:3)

לדעת המחמירים, איסור הפלה הוא ענף של איסור רציחה, וכשם שאסור להרוג אדם חולה, כך אסור להרוג עובר חולה. ולכן אסור להפיל עובר שחולה בטיי-זקס (הרב פיינשטיין באג"מ חו"מ ב, סט). וכן הורו הרב אויערבאך והרב אלישיב. אמנם במקרה שהידיעה שעומד להיוולד לה בן חולה כל-כך, מכניסה את האם למצב נפשי קשה, עד שיש חשש שתחלה בנפשה, גם הם התירו לבצע הפלה, משום שמחלת נפש עלולה לגרום לסכנת נפשות, וחייה של האם קודמים לחיי העובר (נשמת אברהם חו"מ תכה, 15. ולרב פיינשטיין רק כאשר קרוב לוודאי שהאם תמות עקב כך, מותר להפיל).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
According to those who adopt the restrictive approach, the prohibition of abortion is an offshoot of the prohibition of murder, and just as it is forbidden to kill a sick person, so too it is forbidden to kill a sick fetus. Thus, it is forbidden to abort a Tay-Sachs fetus (R. Moshe Feinstein in Igrot Moshe, ḤM 2:69). R. Auerbach and R. Elyashiv rule this way as well; however, if the mother’s knowledge that she will give birth to such a sick baby leads to such a terrible emotional state that there is concern for her mental health, even these poskim permitted abortion, because mental illness can be life-threatening, and the mother’s life takes precedence over that of the fetus (Nishmat Avraham, ḤM 425, n. 18). (R. Feinstein does not permit an abortion even then; according to him, abortion is permitted only when it is almost certain that the mother will die.)


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:5:4
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:5:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:5:4)

מנגד, לדעת המתירים, גם כשאין חשש שהאם תחלה במחלה נפשית, כאשר העובר חולה בטיי-זקס מותר לבצע הפלה, משום שככלל לדעתם הפלה אינה נחשבת כרציחה אלא כחבלה. ואם כן עדיף למנוע מהעובר הזה את כל הסבל שייפול בגורלו, וטוב לו יותר שלא ייוולד כלל. וכן עדיף לחסוך מהאם את הצער הנורא, שתראה את פרי בטנה מתייסר ועיניה כלות ללא יכולת לעזור לו (עמוד הימיני לב). וכמובן שעדיף לבצע את ההפלה כמה שיותר מוקדם, אולם בדיעבד, כתב הרב ולדינברג, שעד לחודש השביעי מותר לבצע את ההפלה (ציץ אליעזר יג, קב).⁷

footnotes:
⁷ כאשר אפשר, עדיף שלא לבצע את ההפלה באופן ישיר על ידי סכין המנתחים, אלא לגרום את ההפלה בעקיפין על ידי תרופה שמזרזת את הלידה. מפני שבאופן זה לדעת כמה פוסקים, גם הסוברים שהפלה אסורה מהתורה, יסכימו שהאיסור מדברי חכמים, וניתן בשעת הדחק להתירו. כ"כ מהר"י עייאש בשו"ת בית יהודה אה"ע י"ד, ור' חיים פלאג'י בשו"ת חיים ושלום אה"ע מ. גם גרידה כימית, היינו נתינת סם ממית בשק ההיריון, עדיפה מהמתה ישירה בסכין, כי אפשר להחשיבה לגרמא. עוד יש לצרף סברה לקולא במקרה של טיי-זקס, שהואיל וימות לפני גיל ארבע, התבטלה הסברה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, שהיא היסוד לחילול שבת כדי להציל עובר.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In contrast, according to those who adopt the permissive approach, abortion is allowed even when there is no concern that the mother of the Tay-Sachs fetus will become mentally ill, for they do not view abortion as murder, but as ḥavala or hashḥata. If so, it is preferable to prevent the fetus from the terrible suffering that would be its lot; it is better for this fetus not to be born at all. It is also best to spare the mother the terrible anguish of seeing her child suffer, without being able to do anything to help (Amud Ha-yemini §32). Obviously, it is best to perform the abortion as early as possible. However, be-di’avad, R. Waldenberg permits performing this abortion until the seventh month (Tzitz Eliezer 13:102).⁷

footnotes:
⁷ There is an additional rationale to allow aborting a Tay-Sachs fetus. Since the child would die by the age of four, the reason of “desecrate one Shabbat on his behalf, so that he can observe many [future] Shabbatot” is not applicable. (See section 1 above.)When possible, it is preferable not to perform an abortion directly using surgery, but rather to do it indirectly by having the woman take a labor-inducing drug. Some poskim maintain that even those who maintain that abortion is a Torah prohibition would agree that an indirect abortion such as this is prohibited only rabbinically, and thus can be permitted when circumstances are pressing. This is the position of R. Yehuda Ayash in Responsa Beit Yehuda, EH 14, and R. Ḥayim Palachi in Responsa Ḥayim Ve-shalom, EH 40. Chemical curettage, which involves administering a lethal drug to kill the fetus in the gestational sac, is also preferable to direct surgical termination, because using a drug might be considered indirect abortion.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:5:5
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:5:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:5:5)

וכבר למדנו (בהלכה ג) שלמעשה, כיוון שמדובר בשעת הדחק, אפשר לסמוך על דעת המקילים (ועיין בהלכה ח' אודות אמינות הרופאים).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
As we saw (section 3 above), in practice one may rely upon those who rule permissively in cases of great necessity.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:6:1
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:6:1)

**הפסקת היריון / תסמונת דאון**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / A Down Syndrome Fetus**


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:6:2
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:6:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:6:2)

הלוקים בתסמונת דאון סובלים מעודף של כרומוזום אחד, שגורם לפיגור שכלי וגופני בדרגות שונות, ומתבטא גם בתווי פנים וגוף מיוחדים. בקרב בעלי תסמונת דאון ישנה שכיחות רבה יותר של מומים ומחלות שונות, כמו מומי לב, והצרה של התריסריון, נטייה לזיהומים וסרטן הדם. אך למרות זאת הם יכולים לחיות עשרות שנים, ואף להגיע לגיל חמישים. הפיגור השכלי גורם לכך שלא יוכלו להתקיים בכוחות עצמם, אלא יזדקקו לסעד ותמיכה כדוגמת ילדים קטנים. בדור האחרון פותחו שיטות חינוכיות לשיפור יכולת הלימוד והתפקוד שלהם, עד שיש מהם שזוכים להינשא ולהתגורר בדירה משלהם (הגברים עקרים מטבעם). אולם גם במצבים הטובים, הם יזדקקו לתמיכה וסעד בדומה לילדים גדולים. השאלה, האם מותר להפיל עובר שסובל מתסמונת דאון?

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
People with Down syndrome have an extra chromosome, which leads to intellectual and physical disabilities of varying severity. They have distinctive builds and facial features, and are at increased risk for certain illnesses and defects, including heart defects and duodenal atresia, infection, and leukemia. Nevertheless, due to advances in medical care, their life expectancy has increased in recent years, and they can live to age fifty and beyond. Their intellectual disabilities generally mean that they cannot live independently, but rather require assistance and support, like young children. Recently, educational methods have been developed which improve their abilities to learn and to function. Some are even able to get married and live in their own homes. (Men with Down syndrome are almost always sterile.) However, even in the best of circumstances, people with Down syndrome require the level of care and support afforded to older children. The question is: is it permissible to terminate a pregnancy when the fetus has Down syndrome?


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:6:3
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:6:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:6:3)

לדעת המחמירים, כשם שאסור להרוג ילד שסובל מתסמונת דאון כך אסור להרוג אותו בהיותו עובר. ואף שיש ביניהם הבדל בדין, שההורג ילד חייב מיתה, וההורג עובר אינו נענש, מכל מקום, איסור הריגת עובר הוא ענף מאיסור רציחה, ולכן אין להתיר לאשה כזו להפיל את עוברה (הרב פיינשטיין באג"מ חו"מ ח"ב סט).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Those who adopt the restrictive approach maintain that just as one may not take the life of a child with Down syndrome, so too one may not destroy a fetus with Down syndrome. True, someone who kills a child commits a capital crime, while someone one who kills a fetus does not. Nevertheless, since these poskim view the prohibition against killing a fetus as an offshoot of murder, a woman carrying a Down syndrome fetus may not abort.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:6:4
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:6:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:6:4)

והרב גורן אמנם התיר להפיל עובר שחולה בטיי-זקס, כי מצבו רע והוא עתיד למות תוך שנים ספורות מלידתו, אבל לא התיר להפיל עובר שסובל מתסמונת דאון. ורק כאשר ישנו חשש שבעקבות לידתו האיזון המשפחתי יתערער ויסכן את בריאות נפשו של אחד ההורים, התיר לבצע הפלה (תורת הרפואה עמ' 192).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Even though R. Shlomo Goren permits aborting a fetus with Tay-Sachs, because the child would suffer and die within a few years, he does not permit the abortion of a fetus with Down syndrome. Only when there is a concern that the birth will disrupt the family’s equilibrium and endanger the mental health of one of the parents would an abortion be permitted (Torat Ha-refu’a, p. 192).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:6:5
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:6:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:6:5)

ולדעת המקילים, כאשר קשה להורים להתמודד עם הקשיים הכרוכים בגידול ילד שסובל מתסמונת דאון, והדבר גורם להם צער רב, מותר להפיל. שכן לדעתם הפלה אסורה משום חבלה והשחתה, וכדי למנוע צער גדול מהיילוד החולה ומההורים, מותר לבצע הפלה (ציץ אליעזר ט נא, שער ג; יג קב, ו; יד קא-קב; הרב ישראלי בעמוד-הימיני לב). וכבר למדנו בהלכה ג', שבשעת הדחק אפשר לסמוך על דעת המתירים, אלא שכאן מדובר בבעיה שלא תמיד מצדיקה הפלה, שכן יש משפחות שלמרות הקשיים הגדולים מצליחות להתמודד עם האתגר של גידול של ילד עם תסמונת דאון, וההתמודדות אף מפתחת אותם. לכן יש צורך בשיקול דעת נוסף לגבי מצבה של המשפחה, והתייעצות זו צריכה להיעשות עם תלמיד חכם מובהק.⁸

footnotes:
⁸ אם אפשר, עדיף לבצע את ההפלה לפני סוף החודש השלישי, שכן לדעת יבי"א (ח"ד אה"ע א), יש סוברים שהאיסור החמור מתחיל רק לאחר שלושה חודשים, וכמובא בהלכה ד. על פי הערכת רופאים, בשנים הקרובות ניתן יהיה לבדוק בקלות בתוך ארבעים יום את מצב העובר, ואזי רבים מבין המחמירים יתירו לבצע הפלה כאשר יתברר שהעובר סובל מתסמונת דאון. אבל גם כאשר הפגם התגלה לאחר החודש השלישי, לדעת המתירים אפשר לבצע את ההפלה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Those who adopt the more permissive approach maintain that if it would be difficult for the parents to cope with the hardships involved in raising a child with Down syndrome, and it would cause them great pain, an abortion is permitted. This is because these poskim maintain that abortion is prohibited as a form of ḥavala or hashḥata, so to prevent great suffering on the part of the child and its parents, they would permit an abortion (Tzitz Eliezer 9:51:3; 13:102:6; 14:101-102; Amud Ha-yemini §32). As we said in section 3, under pressing circumstances one may rely on the permissive opinion. However, here we are talking about a problem which does not always justify an abortion. There are families which, despite the tremendous difficulties involved, successfully meet the challenge of raising a child with Down syndrome, and sometimes even grow as a result. Therefore, greater discretion must be exercised, taking into consideration the state of this family, and an outstanding Torah scholar must be consulted.⁸

footnotes:
⁸ When abortion is permitted, it is preferably performed before the end of the first trimester if possible, for some maintain that the prohibition becomes more severe beginning with the fourth month (Aḥaronim cited by Yabi’a Omer, EH 4:1; see section 4 above). Doctors expect that it will soon be possible to easily assess the state of the fetus within the first forty days. At that point, many poskim who currently rule stringently will permit the abortion of a Down syndrome fetus. However, those who are permissive allow an abortion even when the abnormality is discovered after the first trimester.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:7:1
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:7:1)

**הפסקת היריון / כשיש חשש שהעובר בעל מום**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Concern About Defects in the Fetus**


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:7:2
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:7:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:7:2)

עד כה עסקנו במקרים שבהם ברור שהעובר סובל מחולי מסוים, אולם לעיתים כל שניתן לדעת הוא שיש סיכון שהעובר חולה, אבל הדבר אינו ברור. למשל, במקרה שהאם חלתה באדמת בחודש הראשון להריונה, יש סיכון של 50% שהיילוד יהיה בעל מום. וכן קורה לעיתים שבבדיקת אולטרסאונד עולה חשש שהעובר סובל מבעיות רציניות מאוד, אבל יתכן גם שהוא בריא ושלם.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Thus far we have discussed cases in which a fetus clearly suffers from a specific condition. However, sometimes all that we can know is that a fetus is at risk of being ill. For example, if the mother contracted German measles in the first month of her pregnancy, there is a fifty percent chance that the child will be born with birth defects. Additionally, sometimes an ultrasound raises a concern that a fetus might have very serious problems, but also may be perfectly healthy.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:7:3
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:7:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:7:3)

לדעת המחמירים, גם אם היינו יודעים בוודאות שהעובר חולה מאוד, אסור להפיל אותו, קל וחומר כאשר יש בכך ספק.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
According to those who take the restrictive view, when we know for sure that the fetus is very sick – and certainly when we are not sure – abortion is still prohibited.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:7:4
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:7:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:7:4)

ולדעת המתירים, כיוון שהפלה אסורה משום חבלה והשחתה ולא משום רצח, לצורך גדול מותר לבצע הפלה. לפיכך, גם במקרה של ספק, כאשר יש חשש סביר שהעובר סובל מבעיה קשה שתהפוך את חייו לרצופי סבל – מותר לבצע הפלה (עמוד הימיני לב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
According to those who espouse the permissive approach, since abortion is prohibited as a form of ḥavala or hashḥata, not murder, it is permitted when there is a great need. Therefore, even in an uncertain case, if there is reasonable concern that the fetus has a serious condition that would condemn it to a life full of suffering, abortion is permitted (Amud Ha-yemini §32).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:7:5
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:7:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:7:5)

וכל זה כאשר אין אפשרות להגיע למסקנה ברורה באשר למצבו של העובר. אבל בדרך כלל, אם ימתינו עד לשבוע העשרים ויבדקו שוב את מצבו של העובר, יוכלו לדעת הרבה יותר על מצבו, ואזי אסור להפילו לפני כן. למשל, כאשר האם נדבקה בחודשי ההיריון הראשונים ב-CMV, יש חשש של כארבעים אחוז שגם העובר ידבק בנגיף זה. ובמידה ונדבק, יש חשש של כעשרה אחוזים שהעובר נפגע באופן שאולי מצדיק הפלה לדעת המתירים. לפיכך, מוכרחים להמתין לשבוע העשרים, ואם אז יתברר שהעובר סובל מבעיות חמורות, לדעת המתירים יהיה מותר להפילו (כמבואר בהלכה ד, והערה 6). וכפי שלמדנו בהלכה ג', בשעת הדחק אפשר לסמוך על דעת המתירים, שסברתם מבוססת יותר בגמרא ובפוסקים.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
This is relevant when there is no possibility of reaching a clear conclusion regarding the condition of the fetus. But usually, if the parents wait until week twenty and reevaluate the fetus’s condition, the doctors will know much more. Therefore, abortion is forbidden before that point. For example, if the mother contracts CMV (Cytomegalovirus) in her first trimester, the odds are about forty percent that the fetus will contract the virus as well. If the fetus does contract the virus, the odds are about ten percent that it will suffer abnormalities serious enough to warrant abortion according to the permissive approach. Therefore, one must wait until the twentieth week of pregnancy. If it becomes clear that the fetus suffers from serious abnormalities, termination of the pregnancy would be permissible according to the permissive approach (as explained in section 4 and n. 7). As we saw in section 3, in pressing circumstances one may rely on the permissive view, as it is better grounded in the Talmud and halakhic literature.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:8:1
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:8:1)

**הפסקת היריון / אמינות הרופאים והתייעצות עם רב**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Credibility of Doctors and Consultation with Rabbis**


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:8:2
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:8:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:8:2)

בכל שאלה הנוגעת להפלה, חייבים לקבל חוות דעת של רופא ישר שמתייחס בחרדת קודש לחיי העובר, ולאחר מכן לשאול רב שמצוי בתחום. למרבה הצער, היו מקרים רבים שבהם רופאים התרשלו במלאכתם, ערכו בדיקות רשלניות, וחרצו את דינו של העובר למוות למרות שהיה בריא ושלם. לעיתים זה קורה כאשר תוצאות הבדיקות מצביעות על ספק, ובלא בדיקה חוזרת נחפזו להורות על הפלה. ולעיתים מדובר בבעיה שאותרה בחודש השלישי להיריון, שכדי לעמוד על מצבה המדויק היה צריך להמתין לחודש החמישי, כמו למשל במקרה של ‏CMV, ומתוך זלזול בחומרת ההפלה, המליצו לבצע הפלה בחודש השלישי בלא להמתין לבדיקות מדויקות יותר.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
For all questions regarding abortion, it is imperative to seek the opinion of an honest doctor who relates with reverence to the potential life of a fetus, and then to consult a rabbi who has expertise in these issues. Unfortunately, in many cases, doctors have been negligent in their care, conducted irresponsible tests, and condemned perfectly healthy fetuses to death. Sometimes this happens when test results are inconclusive, yet the doctors rush to instruct the parents to abort instead of repeating the test. Other times, a problem is discovered in the third month of the pregnancy whose specific nature cannot be determined until the fifth month (as in the case of CMV). However, because doctors make light of the serious issue of abortion, they recommend abortion in the third month instead of waiting for more accurate tests to become feasible.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:8:3
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:8:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:8:3)

שמעתי על אשה שחיכתה שנים עד שזכתה להיריון, ולבסוף לאחר בדיקת היריון הודיעו לה שהעובר שבבטנה מת, ויש לבצע הפלה מיידית. אין צורך לתאר את צערה. למזלה, בעודה ממתינה בוכייה בתור לקראת הגרידה, עבר שם רופא שהכיר אותה מטיפולים קודמים. כששמע את צערה, הציע שיבדוק אותה בשנית, והנה התברר שהעובר חי, ואכן נולדה לה בת שגדלה לתפארת.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
I was told about a woman who got pregnant for the first time after years of waiting. After a gynecological exam, she was told that her fetus had died, and she was sent for a DC. I need not describe her devastation. Luckily for her, while she was tearfully awaiting the procedure, a doctor passed by whom she knew from her previous treatments. Upon hearing her painful story, he suggested repeating the exam. His examination showed that the fetus was alive. She had the privilege of giving birth, and then raising a beautiful daughter.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:8:4
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:8:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:8:4)

בעקבות מקרים כאלה, ישנם פוסקים שהורו להלכה, שלא לסמוך על רופא חילוני, שמא גם במקרים של ספק ובליקויים נסבלים, יקבע שהעובר פגום מאוד ויעודד את ההורים להפילו שלא בצדק. ורק כאשר אין בנמצא רופא ירא שמיים, הורו להתייעץ עם שני רופאים שיבדקו בנפרד את מצב העובר, ואם שניהם יקבעו שיש לעובר בעיה קשה, יפנו לרב שיפסוק אם מותר להפילו (הרב עובדיה יוסף אסיא א' עמ' 92).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
As a result of such cases, some poskim rule that one may not rely on the opinion of a non-religious doctor in these matters, lest he declare that a fetus has grave defects and encourage abortion without justification (such as where an abnormality or illness is uncertain, or where it is certain but tolerable). If no God-fearing doctor is available, the couple should have two doctors independently evaluate the fetus’s condition. If both determine that something is seriously wrong, then the couple should consult with a rabbi to determine whether an abortion is justified (R. Ovadia Yosef, Assia 1, p. 92).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:8:5
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:8:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:8:5)

למעשה, אף שיש להעדיף רופא ירא שמיים, ואף עדיף ללכת לבית חולים שמחויב לשמירת ההלכה, ניתן לסמוך גם על רופא שאינו מקפיד על שמירת מצוות, ובתנאי שיהיה ברור שהוא מתייחס במלוא הרצינות לחייו של העובר, ובכל מקרה של ספק, יבדוק שוב ושוב עד שיגיע לקבלת התוצאה המדויקת ביותר. ואם יש צורך להמתין עוד מספר שבועות, ימתין ולא יחפז לחרוץ דין.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In practice, even though a God-fearing doctor and a hospital that follows Jewish law are preferred, one may rely on a non-religious doctor on two conditions: that the doctor relates to the fetus’s life with the utmost seriousness, and that in any case of uncertainty he will reexamine and reevaluate the situation until he arrives at the most informed conclusion possible. If it is necessary to wait several weeks for better information, he must wait rather than make a premature pronouncement.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:8:6
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:8:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:8:6)

ואף שכבר למדנו (בהלכה ג), שהעיקר להלכה כדעת המקילים, אין לסמוך על תוצאות הבדיקות הרפואיות, אלא חובה לשאול רב שמצוי בתחום. ראשית, כדי שהרב יוודא בעזרת רופא שהוא מכיר, שאכן חוות הדעת הרפואית אמינה וכל הבדיקות האפשריות התבצעו. שנית, מפני שלא ניתן להקל בשאלה חמורה שכזו בלא דיון אחראי בסוגיה על כל מרכיביה, כגון: חומרת הפגיעה, איכות הבדיקה, מצב המשפחה, גיל העובר וצורת ההפלה. מעבר לכך, מדובר בהחלטה מוסרית כבדת משקל, שקשה מאוד לבני הזוג להתמודד עמה, והתייעצות עם רב אחראי תקל על מצפונם, ותורה להם דרך טובה להמשך בניית המשפחה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Although we learned (section 3) that halakha follows the permissive view, a couple must not rely solely on medical test results. Rather, they must consult a rabbi with expertise in these areas. First, so that the rabbi can verify with a doctor he trusts that the medical opinion they received is reliable and that all the appropriate tests were done. Second, because one cannot rule permissively on such a weighty question without having a serious discussion exploring all its aspects, including the severity of the fetal abnormality, the reliability of the tests, the family’s circumstances, the stage of the fetus, and the method to be used to abort. Additionally, it is very difficult for a couple to grapple with such a fateful moral choice. Consulting a responsible rabbi will ease their conscience and allow them to continue building a wonderful family.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:9:1
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:9:1)

**הפסקת היריון / האם רצוי לבצע בדיקה לגילוי פגמים בעובר**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / The Desirability of Prenatal Testing**


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:9:2
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:9:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:9:2)

מבין הפוסקים שמחמירים ואוסרים לבצע הפלה גם במקרה שהעובר סובל ממחלה קשה, רבים הורו שלא לבצע בדיקות לבירור מצבו של העובר, שהרי גם אם יתברר שהוא חולה – לא ניתן יהיה להפילו. ועדיף לסמוך על הקב"ה שכל מה שיעשה הכל לטובה, מאשר לדאוג תמיד מבעיות שאין להן פתרון.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
As we have seen, some poskim prohibit abortion even when the fetus suffers from a serious illness. Many of them add that the mother should not do prenatal tests, as it would be pointless; even if the tests showed the fetus to be abnormal, these poskim would not permit abortion. Better to trust in God and His goodness rather than constantly worry about insoluble problems.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:9:3
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:9:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:9:3)

אבל למעשה, עדיף שנשים יבצעו את הבדיקות הנדרשות. ואף שלפי הדעה המחמירה גם במקרה שיתברר שהעובר חולה, אסור להפילו, מכל מקום למדנו שיש מקילים. ובמקרה של בעיה יוכלו בני הזוג לפנות אל רב שיורה להם אם לנהוג כדעה המחמירה או המקילה. ועוד, במקרה שישנו חשש סביר, שמחמת הצער על לידת הילד החולה, עלולה האם לחלות בנפשה, גם לפי רבים מהמחמירים, מותר לבצע הפלה. משום שמחלת נפש גובלת בסכנת נפשות, וכשיש התנגשות בין חיי האם לחיי היילוד, חיי האם קודמים. ואפילו אם יוחלט ללכת לפי השיטה המחמירה, ההורים יוכלו להתכונן לכך מבחינה נפשית בחודשים שנותרו עד הלידה. לפיכך, טוב לבדוק את מצבו של העובר בעת ההיריון. וכן הורה למעשה מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In practice, though, women should undergo the necessary tests. True, according to the restrictive opinion, even in a case where the fetus is clearly sick, abortion is prohibited. Nevertheless, there is a permissive view as well, and in a problematic case, the couple can consult a rabbi who will advise them as to which opinion to follow. Moreover, if there is a reasonable concern that the mother’s grief would jeopardize her mental health, abortion would be permissible even according to many who take the restrictive approach, as mental illness can be life-threatening, and when there is a conflict between the life of the mother and the life of the fetus, the mother’s life takes precedence. Even if the couple follows the restrictive opinion, conducting the proper tests will allow the parents to prepare themselves emotionally in the time remaining before the birth. Therefore, it is good to do prenatal testing. My rabbi and teacher R. Avraham Shapira ruled this way in practice.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:9:4
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:9:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:9:4)

אמנם עדיין יש לברר איזה בדיקות צריך לבצע. למשל, ידוע שככל שהאשה מבוגרת יותר, כך הסיכון שהעובר שלה יסבול מתסמונת דאון גובר. השאלה מאיזה גיל נכון לבצע לשם כך בדיקה? שאלה נוספת: מסיבות שונות יש רופאים שמציעים לבצע בדיקות רבות בהיריון, חלקן עולות כסף רב. האם רצוי שהמעוברת תבצע את כל הבדיקות הללו על כל המתחים והחרדות שמתלווים אליהן? או שעדיף שתעבור את תקופת ההיריון בשמחה ונינוחות, ותסמוך על ה' שעושה הכל לטובה?⁹

footnotes:
⁹ הסיכון שאשה בת עשרים תלד ילד שסובל מתסמונת דאון הוא אחד ל-1734 (0.05%), ואילו אצל אשה בת שלושים ושבע, אחד ל-234 (0.42%), ואצל אשה בת ארבעים וחמש, אחד ל-31 (3.2%).יש רופאים שממליצים על בדיקות רבות מפני שהם רוצים לבטח את עצמם, כדי שאם יהיו ח"ו בעיות לא יוכלו להתלונן עליהם. וזו סיבה שכיום רופאים ממעטים לקבל אחריות ולהחליט, שמא אח"כ יתבעו אותם למשפט. סיבה נוספת, לעיתים קופות החולים והרופאים מרוויחים יותר על הבדיקות הנוספות מאשר על הטיפול השוטף.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It is still necessary to clarify which tests should be done. For example, it is known that the older the woman, the higher the odds that her fetus will suffer from Down syndrome. The question is: from what maternal age is it appropriate to test? Another question: For various reasons, some doctors recommend performing all types of tests during pregnancy. Some of them are very expensive, and many of them cause stress and worry. Is it best for a pregnant woman to have all these tests done? Or is it best for her to have a joyful, serene pregnancy, relying on God and His goodness?⁹

footnotes:
⁹ The odds that a 20-year-old woman will give birth to a child with Down syndrome are 1 in 1734 (0.05%), while for a 37-year-old woman the odds rise to 1 in 234 (0.42%), and for a 45-year-old woman to 1 in 31 (3.2%).Some doctors recommend performing many tests because they want to cover themselves. If, God forbid, there are problems, the couple will not be able to blame them. This may be the reason that nowadays some doctors hesitate to take responsibility and make decisions; they are worried about being sued. Additionally, sometimes HMOs and the doctors make more money from extra tests than they do from regular ongoing care.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:9:5
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:9:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:9:5)

ככלל ניתן לומר שאת הבדיקות החשובות לאיתור בעיות חמורות ושכיחות צריך לבצע, ואילו בדיקות שנועדו לאיתור חששות רחוקים אין לבצע, כשם שגם בשאר התחומים, כסכנת תאונות דרכים והרגלי אכילה, אנשים אינם רגילים לחשוש לרמת סיכון שכזו. הסימן לבחינת חשיבות הבדיקה הוא המימון. כאשר הקופה מממנת את הבדיקה, סימן שכך הורה משרד הבריאות על סמך הניסיון הכולל, ונכון לבצעה. וכאשר הבדיקה אינה ממומנת בביטוח הבסיסי, סימן שאינה חשובה כל כך, ולכן אין צורך לבצעה. אמנם כאשר רופא אמין, שכעקרון מקבל את ההדרכה הזו, מוסיף להמליץ על בדיקה מסוימת, שלדעתו חשובה מאוד, נכון לקבל את הדרכתו.¹⁰

footnotes:
¹⁰ האינטרס של קופות החולים ומשרד הבריאות ברור, עלות הטיפול בילד חולה היא מאות אלפי שקלים, לכן הם יממנו בדיקות של בעיות חמורות שיש לחוש להן, אבל הבדיקות שרק הביטוח המשלים מממן, הם בדיקות לבעיות נדירות שהדאגה מפניהם עלולה להזיק יותר מאשר היתרון שבהם. אמנם צריך לסייג שאמת מידה זו נכונה בישראל בשנת תשע"ד, ואם המדיניות תשתנה באופן משמעותי, עצה זו כבר לא תועיל.הנה לדוגמה לגבי בדיקותcmv , העמדה המקובלת על משרד הבריאות היא, שכיוון שלא ניתן להגיע לבירור מהימן לגבי מצב האשה וק"ו העובר, ואם יבצעו בדיקות כאלה באופן סדיר, יעוררו הרבה ספקות וחששות וחרדות בקרב המעוברות, ומתוך כך יצטרכו לבצע בדיקות מי שפיר רבות ומיותרות, ואף יהיו שיבקשו להפיל בחינם כדי לצאת מהספק. על כן ההוראה הכללית היא שיש להימנע מבדיקות אלה. ואמנם רופאים רבים מתוך חרדת יתר או חשש מתביעות משפטיות, לא מקבלים עמדה זו ומעודדים בדיקות בניגוד לעמדה הרשמית.אמנם מי שאחד מהוריו רופא, ישמע בקולו, ואף שהוא אולי דואג מדי, כיוון שזו מלאכתו, כך ראוי לבני משפחתו לנהוג, כי עליהם כבר לא חל הכלל: שומר פתאים ה'.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
As a rule, tests to detect serious, common problems should be conducted, while tests to detect rare problems should not. This is consistent with people’s approach to life in general; most do not worry about minimal risks when it comes to car safety or dietary choices. A good rule of thumb to determine the importance of doing a particular test, at least in Israel today, is whether it is covered by the HMOs. When the cost of a test is covered, it means that the Ministry of Health, based on the mass amounts of data at its disposal, concluded that this test should be done. Thus, it is best to do it. In contrast, when a test is not covered by basic insurance, it indicates that it is not so important, and one need not do it. Nevertheless, if a trustworthy doctor follows this general approach yet recommends doing additional tests that he thinks are very important, it is best to accept the advice and undergo the tests.¹⁰

footnotes:
¹⁰ The interests of the HMOs and the Ministry of Health are clear: the cost of caring for a sick child is hundreds of thousands of shekels, so they will fund tests to detect serious problems that are common enough that they must be considered. In contrast, tests that are covered by supplementary insurance are to detect rare problems. The damage done by the anxiety these tests cause may outweigh their benefits. Of course, this rule of thumb applies to Israel in 2019, and may not be applicable in other contexts.The test for CMV is a good example of present Israeli policy. The position of the Ministry of Health is that this test should not normally be performed, because its results are far from conclusive for the mother, and even less conclusive for the fetus. Performing this test or others like it as a matter of course would lead to great uncertainty, fear, and anxiety, which could lead to numerous unnecessary amniocenteses. Some people would presumably decide to abort because of the uncertainty. Therefore, the position of the Ministry of Health is that it is best to avoid these tests. Yet many doctors, who are either overly cautious or who fear lawsuits, encourage performing these tests in defiance of the formal guidelines.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:10:1
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:10:1)

**הפסקת היריון / עובר ממזר**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / A Mamzer Fetus**


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:10:2
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:10:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:10:2)

אשת איש שזנתה או נאנסה ונכנסה להיריון, העובר שייוולד לה יהיה ממזר או ממזרת, שאסור בנישואין עם בת או בן ישראל. ואמנם מותר לממזר להתחתן עם ממזרת, וכן מותר להם להתחתן עם גרים, אבל גם על ילדיהם יחול דין ממזר. השאלה: האם מותר לאשה שעוברה ממזר לבצע הפלה?

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
If a married woman had relations with another man, or was raped and became pregnant, the resulting child is a mamzer or mamzeret and may not marry a born Jew. (Although it is permissible for a male mamzer to marry a female mamzeret and they are each allowed to marry converts, the children of these unions are also mamzerim.) The question is: may a woman abort a mamzer fetus?


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:10:3
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:10:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:10:3)

בתשובות חוות-יאיר (ל"א), כתב שלכתחילה אסור לה להפיל את העובר, ואף שהמהרי"ל כתב שאם נולד ממזר, אין אומרים בברית המילה שלו את הברכה "קיים את הילד הזה לאביו ולאימו", כי אין להרבות ממזרים בישראל. אבל לכתחילה גם אין לפגוע בעובר, ומשמע שבמקום צער מיוחד ופגיעה בכבוד המשפחה מותר. לעומת זאת, על פי דעת מהרי"ט (א, צז), שסובר שאיסור הפלה משום חבלה ולצורך גדול מותר להפילו, אפשר ללמוד שגם לצורך גדול של מניעת לידת ממזר, מותר להפיל. ואף הגאון רבי יוסף חיים מבגדאד (רב פעלים אה"ע א, ד), נשאל על אשת איש שזנתה והתעברה, האם מותר לה לשתות סם שיגרום להפלת עוברה. והרב עצמו לא רצה לפסוק בזה, אלא העתיק לשואל את דברי החוות יאיר שממנו עולה שלכתחילה אסור, ואת דברי מהרי"ט ושאלת יעב"ץ (א, מג), שמתירים. ואף שהוא עצמו לא רצה להכריע, מקירות דבריו עולה שדעתו נוטה להקל. וכן כתב הרב עוזיאל (ח"ד חו"מ מז), שמותר לאשה להפיל עובר שהוא ממזר.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
R. Yair Bacharach writes that le-khatḥila she may not abort the fetus, despite the fact that Maharil writes that at the brit of a mamzer we do not recite the blessing, “preserve this child to his father and mother,” because we do not want to increase mamzerim among the Jewish people. Nevertheless, le-khatḥila, it is prohibited to harm the fetus (Responsa Ḥavot Yair §31). This implies, though, that in a case of exceptional pain and dishonor to the family, it is permissible. According to Maharit, who maintains that abortion is prohibited because of ḥavala and is permissible when there is a great need (Responsa Maharit 1:97), it seems that preventing the birth of a mamzer can be considered a great need. The eminent R. Yosef Ḥayim of Baghdad was asked whether a married woman who became pregnant from an extramarital affair could take a potion that would cause her to miscarry. He did not want to rule on the matter himself, but he copied the words of Ḥavot Ya’ir, which implies that le-khatḥila it is prohibited, and cited Maharit and She’elat Ya’avetz (1:43) as permitting an abortion in such cases (Rav Pe’alim, EH 1:4). Even though he himself did not want to decide, what he wrote suggests that he was inclined toward the lenient opinion. R. Uziel also writes that a woman may abort a mamzer (Mishpetei Uziel, ḤM 4:47).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:10:4
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:10:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:10:4)

אמנם לסוברים שהפלה אסורה משום ענף של רצח, ברור שאסור להפיל עובר ממזר. וכבר למדנו בהלכה ג', שהעיקר להלכה כדעת המקילים.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
According to those who maintain that abortion is prohibited as an offshoot of murder, aborting a mamzer is certainly prohibited. As we said in section 3, though, the primary halakhic position is the more permissive one.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:11:1
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:11:1)

**הפסקת היריון / היריון לא מתוכנן וחשש היריון מחמת אונס**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Unplanned Pregnancy and Possible Pregnancy from Rape**


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:11:2
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:11:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:11:2)

אשה שנכנסה להיריון לא מתוכנן שלא במסגרת הנישואין, אסור לה להפיל את עוברה, שהואיל והעובר בריא ושלם, אסור לפגוע בו. אמנם בשעת הדחק, כאשר ההיריון עלול לגרום לה קשיים נפשיים, עד ארבעים יום להיריון, אפשר להקל. שכבר למדנו שלדעת רוב הפוסקים, עד ארבעים יום לא נתרקמו איבריו של העובר, ואין חלים עליו הדינים החמורים של עובר (הלכה ד). ונכון לבצע את ההפלה על ידי נטילת כדורים וכיוצא בזה, שבאופן זה ההפלה נעשית בגרמא ולא באופן ישיר, וחומרת האיסור פוחתת (כמבואר בהערה 7).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
An unmarried woman with an unplanned pregnancy may not abort her perfectly healthy fetus. However, in pressing circumstances, when the pregnancy is likely to cause her psychological difficulties, abortion can be permitted within the first forty days from conception. As we saw above (section 4), according to most poskim, within the first forty days of pregnancy the organs of the fetus have not yet formed, and the more stringent laws of a fetus do not yet apply. It is best to end the pregnancy via oral medication or similar methods, so that the abortion is performed indirectly, thereby reducing the severity of the prohibition (as explained in n. 8).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:11:3
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:11:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:11:3)

משהגיע העובר לגיל ארבעים ואחד יום מעת ההפריה, גם כאשר ההיריון גורם לאם קשיים נפשיים, אסור להפיל אותו. וגם כשהיא יודעת שלא תוכל לטפל בילד, מפני הבושה או מסיבות כלכליות, אסור להפיל אותו אלא תמסור אותו לאימוץ. כי גם למקילים בדיני הפלה, ההיתר הוא כאשר העובר חולה וחייו יהיו רצופים סבל, אבל כאן שהוא בריא – אסור להפילו. וכבר ידוע שיש הרבה אנשים טובים שמעוניינים לאמץ תינוקות, כך שיוכל לזכות לחיים טובים. אמנם כאשר מדובר בנערה צעירה, ולהערכת הוריה ומחנכיה, אם לא תפיל את עוברה, תסטה ממסלולה ותתקשה להקים בית נאמן בישראל, יש מקום לשאלת חכם.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Once the fetus has reached the 41st day, even if the pregnancy is causing the woman psychological difficulties, she may not abort. Even if she knows that she will be unable to care for the child, whether because of embarrassment or finances, she still may not abort. Rather, she should give the child up for adoption. Even according to those who maintain the more permissive view on abortion, permission is granted when the fetus is sick or its life would involve continuous suffering; here, however, the fetus is healthy, so abortion is prohibited. It is well known that there are many good people who are interested in adopting babies, so the child can have a good life. Still, if the case involves a young woman whose parents and teachers think will lose her way and have trouble building a solid family, there are grounds to consult a wise Torah scholar.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:11:4
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:11:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:11:4)

למעשה, אין צורך להגיע לשאלה זו, כי הפתרון הפשוט הוא, שנערה או אשה שנאנסה או התפתתה, תפנה מיד לרופא, כדי שיתן לה גלולה שבכוחה למנוע היריון, כאשר נוטלים אותה בתוך שלושה ימים שלאחר האונס. גם התקן תוך רחמי, אם יוכנס ביום שלאחר האונס – ימנע את ההיריון. ונראה שלכל הדעות מותר לאשה שנאנסה לעשות כן, משום שאין כאן הריגת עובר, אלא מניעת היריון בלבד. זאת ההזדמנות להזכיר שוב עד כמה חשוב שהקשר בין הבנות לאמהות יהיה פתוח, כדי שבמקרים קשים מסוג זה הבת תוכל לפנות לאִמה בבקשת עזרה.¹¹

footnotes:
¹¹ עד שלושה ימים אין מדובר בהפלה אלא במניעת השרשה. סמך לזה מגמרא (ברכות ס, א): "שלשה ימים הראשונים – יבקש אדם רחמים שלא יסריח". רש"י: "שלא יסריח – הזרע, אלא יקלוט ויהיה ולד". וכ"כ למעשה בנשמת אברהם (חו"מ תכה, א, 27) בשם רשז"א והרב נויבירט. ולענ"ד בתוך ארבעים יום, ניתן יותר בקלות להקל בארבעה עשר הראשונים, שכן עוד לא הגיע מועד הווסת ולא הוכר כלל ההיריון.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In reality, there is no need to reach the point where such a question must be posed. There is a simple solution. Any woman who is raped or seduced should go straight to a doctor and get a prescription for the “morning after pill” that prevents pregnancy when taken within three days of having sexual relations. Alternatively, if an IUD is implanted within a day of a rape, it prevents pregnancy. It would seem that all would agree that a rape victim may do either of these, since they certainly do not involve killing a fetus. Rather, they prevent a pregnancy from occurring. This is an opportunity to stress the critical importance of an open mother-daughter relationship, which will allow a daughter to turn to her mother for help if difficult situations arise.¹¹

footnotes:
¹¹ During the first three days following sexual relations, these measures are considered contraception, not abortion. There is support for this in the Talmud, which states, “For the first three days, a person should petition [God] for mercy, so that it does not putrefy” (Berakhot 60a). Rashi comments: “‘So that it does not putrefy’ – namely the seed; rather it should be accepted and become an embryo.” This is reflected in the rulings that appear in Nishmat Avraham (ḤM, 425:1 n. 27) in the name of R. Auerbach and R. Neuwirth. In my opinion, there are stronger grounds to permit abortion during the first fourteen days than during the rest of the forty days, because the woman is not yet expecting her next period, and the pregnancy is not yet detectable.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:12:1
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:12:1)

**הפסקת היריון / לצורך בריאות האם ושיקולים כלכליים**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / The Mother’s Health and Financial Considerations**


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:12:2
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:12:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:12:2)

כבר למדנו (בהלכה א), שכאשר ההיריון מסכן את חייה של האם, מותר לה להפיל את עוברה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
As we saw (section 1), if a pregnancy endangers the mother’s life, she may abort.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:12:3
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:12:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:12:3)

אמנם נחלקו הפוסקים במקרה שההיריון אינו מסכן את חייה, אבל מחריף את מחלתה. כגון כאשר מחלת העיניים או האוזניים שלה תתחזק, עד שאולי תגיע לעיוורון או חרשות. וכן כאשר ההיריון גורם להחרפת מחלה שאינה מסכנת את חייה, אבל גורמת לה סבל נורא. למחמירים אסור להפיל (אג"מ חו"מ ב, סט; שבט הלוי ז, רח; ט, רסו). ולמקילים מותר (תורת חסד אה"ע מב, לב; משפטי עוזיאל ח"ג חו"מ מו; ציץ אליעזר ח"ט נא, שער ג).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
However, poskim disagree concerning cases in which the pregnancy is not life-threatening, but rather exacerbates a preexisting condition, like if the mother already has an aural or ocular condition that pregnancy will intensify, possibly leaving her deaf or blind. Alternatively, the pregnancy will worsen an illness that does not threaten her life, but causes terrible pain. Those who adopt the restrictive approach prohibit abortion in such cases (Igrot Moshe, ḤM 2:69; Shevet Ha-Levi 7:208 and 9:266), whereas those who adopt a more permissive approach allow it (Torat Ḥesed, EH 42:32; Mishpetei Uziel, ḤM 3:46; Tzitz Eliezer 9:51:3).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:12:4
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:12:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:12:4)

לעיתים ההיריון עלול לגרום לאשה לחלות במחלת נפש. במקרה כזה הורו כמה פוסקים, שגם לשיטת המחמירים מותר להפיל, כי מחלת נפש בכלל סכנת נפשות, כי היא עלולה לגרום לה לאבד את עצמה (לבושי מרדכי חו"מ לט; רשז"א). בדור האחרון פותחו תרופות טובות לחלק ממחלות הנפש, וכאשר יש חוות דעת של פסיכיאטר לפיה ישנן תרופות שיכולות למנוע את הסכנה, אין היתר (נשמת אברהם חו"מ תכה, 12).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Sometimes pregnancy can jeopardize the mother’s mental health. In such a case, some poskim rule that even those who adopt the restrictive approach would permit abortion, since mental illness can be life-threatening and cause one to become suicidal (Levushei Mordechai, ḤM §39; R. Shlomo Zalman Auerbach). Recently, effective medications have been developed to treat many psychiatric disorders. Therefore, if a psychiatrist says that the mother can be medicated so that she will not become suicidal, she may not abort (Nishmat Avraham, ḤM 425, n. 12).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:12:5
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:12:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:12:5)

ולדעת המקילים, גם כשאין חשש שמחלת הנפש תוביל להתאבדות, אם ההיריון יגרום לסבל נפשי גדול מאוד, מותר להפיל. למעשה, בכל שאלה מסוג זה, צריך לשאול תחילה פסיכיאטר ירא שמיים, ועל פי הערכתו לפנות לשאלת חכם.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
According to the more permissive approach, abortion can be allowed if the pregnancy would cause tremendous emotional anguish, even if there is no concern that it will lead to suicide. In practice, every question of this sort requires a couple first to consult with a God-fearing mental health professional and then to ask a wise person based on the assessment obtained.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:12:6
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:12:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:12:6)

אסור להפיל מסיבות כלכליות, וגם כאשר בני הזוג סוברים שמצבם הכלכלי לא מאפשר להם לגדל ילד נוסף בבית, אסור להם לבצע הפלה. ואף המקילים סוברים שהמפילים משום סיבות כלכליות או חברתיות עוברים באיסור חמור. ובזוהר אמרו על מי שגורם להריגתו של עובר, שהוא סותר את בניינו של הקב"ה, וגורם בכייה בשמים, ובעוונו מתרחקת השכינה מהארץ – וצרות מתרבות בעולם (זוהר שמות ג, ב; ציץ אליעזר ז, מח; ט, נא, סוף שער ג).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It is forbidden to abort for financial concerns. Even when a couple believe that their financial situation will not allow them to raise another child, they may not terminate the pregnancy. Even those who adopt the more permissive approach maintain that aborting for financial or social reasons is a grave transgression. Zohar states that one who causes a fetus’s death demolishes what God constructed, causes weeping in heaven, distances the Divine Presence from this world, and increases the world’s troubles (Zohar II 3b; Tzitz Eliezer 7:48 and the end of 9:51:3).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:13:1
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:13:1)

**הפסקת היריון / חולת סרטן שנכנסה להיריון**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / A Pregnant Cancer Patient**


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:13:2
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:13:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:13:2)

מותר למעוברת שסובלת מסרטן אלים להפיל את עוברה, מפני שההיריון גורם להתפשטות מהירה יותר של המחלה. ואף שההפלה לא תציל את חייה אלא רק תאט את קצב התפשטות המחלה ותאריך את חייה בכמה חודשים, מותר לה להפיל את עוברה, שחייה קודמים לחייו של העובר. וגם חיי שעה שלה חשובים, עובדה שמחללים שבת כדי להאריך את חייו של חולה או גוסס (שאילת ישורון לט). ונראה שגם המחמירים יודו בכך. ואף אם יש סוברים שגם במצב כזה אסור לה להפיל בידיים, מותר לה לבצע את הטיפולים הכימותרפיים המקובלים, אף שהם יגרמו בעקיפין למיתת העובר (עיין בנשמת אברהם חו"מ תכה, א, 15).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
If a pregnant woman has an aggressive form of cancer, she may abort, because pregnancy causes cancer to metastasize more quickly. Even if the abortion will not save her life, but only slow the spread of the disease and prolong her life by a few months, she still may undergo an abortion, because her life takes precedence over that of the fetus. Moreover, even the temporary prolonging of life is important, as we see from the fact that we desecrate Shabbat to extend the life of someone sick or dying (She’elat Yeshurun §39). It would seem that even those who adopt the restrictive approach would agree with this. Even if there are some who maintain that it is still forbidden to abort the fetus directly, they would still permit the mother to undergo conventional chemotherapy treatment, even if it will indirectly cause the death of the fetus (see Nishmat Avraham, ḤM 425:1, n. 15.)


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:13:3
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:13:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:13:3)

אמנם אם החולה תרצה, מותר לה להמשיך בהיריון. ואף שהמשך ההיריון יקרב את קיצה, וחובה על כל אדם לעשות את כל מה שבידו כדי להמשיך את חייו, כאן כשהמטרה להעניק חיים לעובר שברחמה, מותר לה להמשיך בהיריון (ציץ אליעזר ט, נא, ג).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Nonetheless, if the woman wishes to continue her pregnancy, she may, even though it will hasten her death, and even though people are generally obligated to do whatever they can to prolong their lives. In this case, where the goal is to sustain the life of the fetus she is carrying, she may continue her pregnancy (Tzitz Eliezer 9:51:3).


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:14:1
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:14:1)

**הפסקת היריון / היריון מרובה עוברים**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**On the Mitzvot of Marital Intimacy and Procreation / Multifetal Pregnancies**


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:14:2
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:14:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:14:2)

לעיתים בעקבות טיפולי הפריה אשה נכנסת להיריון מרובה עוברים, אם מדובר בשני עוברים, אין בדבר סכנה, שכן גם באופן טבעי יש שיולדות תאומים. גם כאשר מדובר בשלושה עוברים אין בדרך כלל סכנה, ואף באופן טבעי לעיתים אשה יולדת שלישיה. אמנם כאשר מדובר בחמישה עוברים ומעלה, ישנו סיכון גדול שכולם ימותו או ייוולדו מוקדם ויסבלו מתחלואים חמורים.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Sometimes, as a result of fertility treatments, a woman becomes pregnant with multiple fetuses. Carrying two fetuses is not considered especially risky, as some women have twins without medical intervention. Even carrying three fetuses is generally not considered especially risky, and triplet births occasionally take place naturally. However, if there are five or more fetuses, there is a significant risk that they will all die or be born prematurely, leading to terrible illnesses.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:14:3
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:14:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:14:3)

מוסכם על רוב ככל הפוסקים, שמותר להמית מקצת מהעוברים כדי שהאחרים יוכלו לשרוד. יש שביארו זאת מפני שכל עובר הוא רודף לחברו, ויש שביארו מפני שהעוברים עדיין אינם נחשבים נפש, ולכן מותר להמית אחדים כדי להציל את השאר. לפיכך, בהיריון של שלושה עוברים, רק במקרים רחוקים שמתעורר חשש מיוחד של סכנה מותר להמית עובר אחד. בארבעה עוברים, יש לשקול את המצב לאשורו, וברוב המקרים יהיה מותר להמית עובר אחד ולעיתים בשעת הצורך שניים. ובחמישה עוברים, מוסכם שאפשר להמית חלק מהעוברים כדי להבטיח את הישרדותם של השאר. ובכל מקרה ומקרה חייבים לקבל חוות דעת של רופא ירא שמיים ולשאול אחר כך רב.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The vast majority of poskim agree that it is permissible to destroy some of the fetuses so that the others will survive. (The process is euphemistically called “fetal reduction.”) Some explain that each fetus is considered a rodef relative to the others. Others say that because fetuses are not yet considered human life, one may kill some to save the rest. Accordingly, in a triplet pregnancy, only in an unusual case of heightened risk may one kill a fetus. In a quadruplet pregnancy, the situation must be carefully assessed; most of the time it will be permissible to kill one fetus, and two if necessary. In a quintuplet pregnancy, there is a consensus that taking the lives of some of the fetuses is permissible in order to ensure the survival of the rest. Each individual case demands the opinion of a God-fearing doctor and then consultation with a rabbi.


###### Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:14:4
[Peninei Halakhah, Simchat Habayit U'Virkhato 9:14:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Simchat%20Habayit%20U%27Virkhato/r/9:14:4)

לעיתים בהיריון של תאומים או שלישייה אחד העוברים מתפתח באיטיות, ולהערכת הרופאים אם לא ימיתוהו יש חשש שיגרום להפלת שאר העוברים. ואזי מותר להמיתו כדי להציל את העוברים האחרים, הן מצד שממילא הוא כנראה לא ישרוד, והן כדי להציל את שאר העוברים.¹²

footnotes:
¹² בציץ אליעזר כ, ב, התיר למעוברת רביעייה שימיתו עובר אחד, כי עדיין העוברים אינם נחשבים נפש, וכל איסור הפלה הוא משום חבלה והשחתה, ולכן לצורך גדול מותר להמית עובר. והוסיף ששמע שגם חברו הרב אלישיב התיר בזה. וכן התיר הרב חיים דוד הלוי במים חיים א, סא. ובנשמת אברהם חו"מ תכה, א, 30, מובא שרשז"א התיר ברביעייה להמית אחד או שניים, משום שכל עובר נחשב רודף לחברו. ובשיח נחום קטז, התיר להמית אחד התאומים שלא התפתח כראוי, כדי להציל את חברו. אמנם על פי דעת אג"מ חו"מ ב, סט, נראה שרק כאשר הסכנה קרובה לוודאית, יהיה מותר להפיל עובר.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Sometimes, in a twin or triplet pregnancy, one of the fetuses develops more slowly than the others. If the doctor feels that keeping that fetus alive will cause the loss of the other fetuses, it is permissible to take its life in order to save the others. This is both because the weaker fetus would likely not survive in any case and in order to save the remaining fetuses.¹²

footnotes:
¹² R. Waldenberg writes that if a woman is pregnant with quadruplets one fetus may be killed, because the fetuses are not yet considered human life. Since the prohibition of abortion is because of ḥavala or hashḥata, when there is a great need, it is permissible to take the life of a fetus. He adds that he heard that his colleague R. Elyashiv permitted this (Tzitz Eliezer 20:2). R. Ḥayim David HaLevi is permissive as well (Mayim Ḥayim 1:61). Nishmat Avraham, ḤM 425:1 n. 30, records that R. Shlomo Zalman Auerbach permits reducing a quadruplet pregnancy by one or two, because each fetus is considered a rodef relative to the others. R. Naḥum Rabinovitch writes that in a twin pregnancy where one did not develop properly, it is permissible to take the life of that fetus in order to save the other twin’s life (Si’aḥ Naḥum §116). However, according to R. Moshe Feinstein (Igrot Moshe, ḤM 2:69), it seems that reducing a pregnancy would be permitted only when the danger is almost certain.