## Peninei Halakhah, Sukkot Chapter 6

###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:1:1
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:1:1)

**הושענא רבה / הושענא רבה**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**1. Hoshana Rabba**


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:1:2
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:1:2)

שביעי של חג הסוכות נקרא 'הושענא רבה', וזאת משום שבחג הסוכות נידונים על המים, וחיתום הדין ביום האחרון של סוכות. וכיוון שבמים תלויים חיי הצומח, החי והאדם, מרבים בתחינות 'הושע-נא' לה'. ולוקחים ביום זה ערבות, מפני שהערבות נזקקות למים יותר מכל, ובהן היובש ניכר מאוד. והקפידו חכמים שלא יחול הושענא רבה בשבת, כדי שיוכלו להתחנן ולזעוק על המים (רוקח סי' רכא).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The seventh day of Sukkot is also known as Hoshana Rabba. It is an especially significant day because on Sukkot, God renders judgment about how much water there will be during the upcoming year, so on the seventh day of Sukkot, the final verdict is sealed. Since all plant, animal, and human life depends upon water, on this last day of judgment, we multiply our pleas of “*hosha na*” (“please save”) to God. On this day, we take *aravot* (sometimes called *hoshanot*), because they require more water than the other species, and it is easily discernable when they dry out. The Sages made sure that Hoshana Rabba never falls on Shabbat, so that we have the opportunity to plead and cry out for water (*Roke’aḥ* §221).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:1:3
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:1:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:1:3)

כשם שהמים מקיימים את החיים בעולם הזה, כך המים הרוחניים שהם התורה מקיימים את חיי הרוח, וזהו שאמרו חכמים (ב"ק יז, א): "אין מים אלא תורה". הרי יוצא שהדין על המים כולל בתוכו דין על כל חיי האדם, הגשמיים והרוחניים. וזהו שאמרו חכמים ששלושה מועדים ישנם לדין, הראשון בראש השנה, השני ביום הכיפורים, והשלישי בהושענא רבה (זוהר ח"ב קמב, א). וכך אמר הקב"ה לאברהם אבינו, אם אין כפרה לבניך בראש השנה, תהיה ביום הכיפורים, ואם לא – תהיה בהושענא רבה (מטה משה תתקנז; כה"ח תרסד, ב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Just as water sustains physical life, the Torah sustains the life of the spirit. In the words of the Sages, “Water refers to Torah” (*Bava Kamma* 17a). Accordingly, the judgment concerning water on Hoshana Rabba includes judgment about human life in its entirety, the physical and the spiritual. This is the meaning of *Zohar*’s statement that there are three times of judgment: Rosh Ha-shana, Yom Kippur, and Hoshana Rabba (*Zohar* II 142a). Similarly, there is a tradition that God told Avraham, “If your children are not forgiven on Rosh Ha-shana, they will be forgiven on Yom Kippur; and if not on Yom Kippur, then on Hoshana Rabba” (*Mateh Moshe* §957; *Kaf Ha-ḥayim* 664:2).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:1:4
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:1:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:1:4)

בלשון אחרת אמרו, שאף שגזר הדין נחתם ביום הכיפורים, ההוראה להוצאת הדין אל הפועל ניתנת בהושענא רבה. משל לבית דין שכבר קיבל החלטה, אבל כל זמן שגזר הדין עדיין לא נכתב על שטר וניתן ביד השליחים שיוצאים להביאו לידי הממונים האחראים על הוצאתו לפועל, עוד אפשר לפעול כדי לשנותו לטובה. וזה עניינו של הושענא רבה, שבו נכתבות הפתקאות של גזר הדין וניתנות ביד השלוחים היוצאים מבית הדין של מעלה להביאן לכל המלאכים הממונים על הוצאת הדין לפועל. וכיוון שהפתקאות עוד לא נכתבו והשליחים עוד לא יצאו, עדיין אפשר להיטיב את גזר הדין. ולכן נכון לחזור בתשובה ביום הושענא רבה (זוהר ח"ג לא, ב). ויש לדעת, שגם לאחר כתיבת הפתקה ב'הושענא רבה', עדיין לא ניתנה רשות לבצע את הדין עד סיום שמיני עצרת, ולכן עד סיום שמיני עצרת עוד מועילה התשובה לבטל את הדין ולהיטיבו (זוהר ח"א רכ, א; ח"ב קמב, א; שער הכוונות דרושי חג הסוכות עמ' שיד-שטז).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
This is also expressed in another way: Even though verdicts are recorded (“written”) on Rosh Ha-shana and finalized (“sealed”) on Yom Kippur, the directive to execute the verdict takes place only on Hoshana Rabba. This can be compared to a human court. Even after a verdict has been handed down, if it has not yet been written in an execution order and conveyed to the agents of justice responsible for carrying it out, it is still possible to work for its reversal. This is the idea of Hoshana Rabba, when each verdict is written on an execution order, or “*petek*,” and given to messengers to convey to the angels in charge of carrying it out. Until then, it is still possible to reverse the judgment, as the execution orders have not yet been written and sent out with couriers. Therefore, it is appropriate to repent on Hoshana Rabba (*Zohar* III 31b). Furthermore, even after the verdict is conveyed to the angels on Hoshana Rabba, they are not permitted to carry it out until the end of Shemini Atzeret. Therefore, repentance is still effective in reversing or improving one’s verdict until then (*Zohar* I 220a and II 142a; *Sha’ar Ha-kavanot*, *Derushei Ḥag Ha-Sukkot*, pp. 314-316).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:1:5
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:1:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:1:5)

יש שנהגו לקיים שמחה גדולה בליל הושענא רבה כמו בשאר הלילות של חג הסוכות (זרע אמת ב, קנז). אבל המנהג הרווח ללמוד תורה בליל הושענא רבה, ומשלבים את הלימוד בשמחת החג, אבל אין עורכים ריקודים עם תזמורת. ומנהג חסידות להישאר ער ולעסוק בתורה בכל ליל הושענא רבה, כדי לתקן את פגמי הנפש ולהזדכך לקראת גמר הדין. והיו שנהגו לקרוא בליל זה את כל התורה (שבולי הלקט שע"א). ועל פי האר"י סודר 'תיקון' שעיקרו קריאת ספר 'דברים' ו'תהלים' (כה"ח תרסד, ג-ד).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Some hold a large, joyful celebration on the night of Hoshana Rabba, like on the other nights of Sukkot (*Zera Emet* 2:157), but the widespread custom is to study Torah on the night of Hoshana Rabba, thus combining Torah study with festival joy, albeit without music and dancing. There is a pious custom to stay awake all night studying Torah on Hoshana Rabba, to repair and purify the soul before judgment is final. Some have the custom to read the entire Torah on this night (*Shibolei Ha-leket* §371). Based on Arizal’s teachings, a *tikun* focusing on Devarim and Tehilim was composed for recitation on this night (*Kaf Ha-ḥayim* 664:3-4).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:1:6
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:1:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:1:6)

כפי שלמדנו (ה, י), בכל יום מקיפים עם ארבעת המינים הקפה אחת, ואומרים עם ההקפה ולפני ההקפה ואחריה מעט תחנונים. וביום הושענא רבה מקיפים לפי אותו סדר שבע פעמים, ומרבים בתחנונים לאחר סיום שבע ההקפות.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
As we have learned (5:10), on each day of Sukkot there is a custom to circle the *bima* once while carrying the four species, reciting supplications before, during, and after the circuit. On Hoshana Rabba, we circle seven times, after which we recite many supplications.


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:1:7
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:1:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:1:7)

מפני קדושתו ומצוותו המיוחדת של היום, נוהגים לעשות ביום הושענא רבה סעודה חשובה (ערוה"ש תרסד, יג).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Because of Hoshana Rabba’s sanctity and its special *mitzvot*, it is customary to have a festive meal during the day (AHS 664:13).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:2:1
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:2:1)

**הושענא רבה / מנהג הערבה בזמן בית המקדש והיום**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**2. The Custom of the *Arava* in Temple Times and Today**


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:2:2
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:2:2)

בנוסף למצוות התורה ליטול ערבות כחלק מארבעת המינים (לעיל ד, א), ישנה מצווה שמקורה בהלכה למשה מסיני, להביא לבית המקדש ענפים ארוכים של ערבות, ולזקוף אותם בצידי המזבח כשראשיהם כפופים על גבי המזבח. בעת הבאת הערבות היו הכהנים תוקעים תקיעה תרועה ותקיעה. וכך נהגו בכל ימי חג הסוכות, חוץ משבת שבה לא היו זוקפים את הערבות. אמנם אם חל יום הושענא רבה בשבת, היו מקיימים בו את מצוות הערבה, לפי שבו עיקר מצוות הערבה. וכדי שלא לחלל שבת, היו קוטפים את הערבות בערב שבת, ומשרים אותן בתוך גיגיות של זהב מלאות מים כדי שלא יכמושו, ולמחר היו זוקפים אותן בצידי המזבח (סוכה מה, א).¹

footnotes:
¹ אמנם מעיקר הדין רק בלולב היה חשש שמא יגיעו לידי חילול שבת, שכן מצוות הלולב מתקיימת על ידי כל אחד מישראל, ויש מקום לחשוש שיהיו אנשים שיטלטלו את הלולב ד' אמות ברשות הרבים, אבל מצוות הבאת הערבה למזבח עפ"י הלכה למשה מסיני מתקיימת על ידי הכהנים במקדש. ויש מקום לומר שגם לפי מנהג הנביאים שכל ישראל בכל מקום נוטלים ערבה, לא היה חשש שיחללו שבת, מפני שהגבאים היו מביאים אותן לבתי הכנסת מערב שבת, ולא היו שאלות הלכתיות לגבי כשרותן, ולכן לא היה חשש שיחללו בהן שבת. אלא שאם היו מקיימים בשבת את מצוות הערבה שאינה כתובה בתורה, היה נראה כאילו היא חשובה ממצוות הלולב שכתובה בתורה, ולכן גם את מצוות הערבה לא היו מקיימים בשבת (סוכה מד, א). אמנם אם חל הושענא רבה בשבת, היו מקיימים את מצוות הערבה במקדש, כדי שידעו הכל את חשיבותה, שהיא הלכה למשה מסיני, ומבחינה מסוימת היא נחשבת כמצווה מהתורה (סוכה מג, ב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In addition to the Torah’s commandment to take *aravot* as one of the four species (4:1 above), there is another mitzva, which originates as *halakha le-Moshe mi-Sinai*, to bring long *aravot* branches to the Temple and stand them next to the altar with their tops bent over onto the altar. When the *aravot* were brought, the *kohanim* sounded a *teki’a*-*teru’a*-*teki’a* blast on the shofar. This was done on each day of Sukkot except for Shabbat. However, if Hoshana Rabba coincided with Shabbat, it was done, because the main significance of the mitzva of *arava* was on this day. To avoid Shabbat desecration, the *aravot* were picked before Shabbat and left in golden vases filled with water to prevent their withering. Then, on Shabbat, the *kohanim* would simply stand up the *aravot* next to the altar (*Sukka* 45a).1. Since everyone fulfilled that mitzva, there was reason to be concerned that some people would end up carrying the *lulav* 4 *amot* in the public domain. In contrast, the mitzva to bring *aravot* to the altar, which was *halakha le-Moshe mi-Sinai*, was fulfilled by the *kohanim* in the Temple. Even the custom later established by the prophets for everyone everywhere to take *aravot* would not have led to a concern about Shabbat desecration, since the *gabbai* would have brought the *aravot* to the synagogue before Shabbat. And there was no reason to be concerned that people would desecrate Shabbat by carrying the *aravot* to ask if they were kosher for use, since there was no concern that they are invalid. Nevertheless, if the *arava* ritual had been done in the Temple on Shabbat, it might have led people to mistakenly conclude that the mitzva of *arava*, which is not explicit in the Torah, was more important than the mitzva of *lulav*, which is explicit in the Torah, so they did not perform the *arava* ritual on Shabbat (*Sukka* 44a). Hoshana Rabba, though, was different. If it was on Shabbat, the mitzva of *arava* was practiced in the Temple. This way, everyone would be aware that it carried the significance of *halakha le-Moshe mi-Sinai*, and from a certain perspective it is considered a mitzva from the Torah (*Sukka* 43b).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:2:3
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:2:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:2:3)

כהמשך לכך הנהיגו הנביאים שלא רק במקדש ייטלו ערבות, אלא בכל מקום ייטלו ישראל ערבות, ועוד הנהיגו לחבוט בהן. לאחר שנחרב בית המקדש המשיכו ישראל במנהג הנביאים ליטול ערבות ביום השביעי זכר למקדש. ואף שבבית המקדש היו נוטלים ערבה בכל ימי הסוכות, לאחר החורבן נהגו ליטול ערבות רק יום אחד. ובחרו ביום השביעי, לפי שבו עיקר מצוות הערבה, ובמקדש הקיפו ביום זה את המזבח שבע פעמים. ובעלי הסוד פירשו שיש קשר פנימי בין היום השביעי למצוות הערבה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Extending this practice, the prophets instituted that *aravot* be taken not only in the Temple, but by Jews everywhere. They also instituted that the *aravot* are beaten. After the destruction, the Jews continued this custom in commemoration of the Temple. Even though in Temple times they took *aravot* every day, after the destruction it became the custom to do so on one day only. The seventh day was chosen, as it had been the primary day for the mitzva in the Temple, when they circled the altar seven times. According to the kabbalists, there is a hidden link between the mitzva of *arava* and the seventh day.


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:2:4
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:2:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:2:4)

וכל כך חשוב מנהג הערבה, עד שיש אמוראים שסוברים שגם לאחר החורבן, כאשר עוד קדשו את החודש בבית הדין, נמנעו מלקבוע את ראש השנה ביום ראשון, כדי שלא יחול יום שביעי של סוכות בשבת, ויתבטלו ממנהג הערבות של הושענא רבה (סוכה מג, ב). וכן נקבע בלוח העברי שהותקן על ידי בית הדין האחרון בארץ ישראל, שלעולם לא יחול יום הושענא רבה בשבת, כדי שלא יתבטל מנהג הערבות (ר"ן, לבוש. ועיין פ"ה זמנים א, ג).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The mitzva of *arava* is so important that according to some Amora’im, after the destruction, when the Sanhedrin was still sanctifying each month, it avoided declaring Rosh Ha-shana on Sunday, so that Hoshana Rabba would never be on Shabbat, and people would always be able to take the *aravot* (*Sukka* 43b). Likewise, when the last *Sanhedrin* in Eretz Yisrael fixed the Jewish calendar as we know it, they made sure that Hoshana Rabba would never fall on Shabbat (Ran; *Levush*; see *Peninei Halakha: Zemanim* 1:3).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:2:5
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:2:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:2:5)

לכאורה הערבה רומזת ליהודי הפשוט ביותר, שאין בו לא טעם ולא ריח, לא תורה ולא מעשים טובים, וכל מה שצוותה התורה לאוגדו עם שלושת המינים כדי שלא יאבד מן העולם (ויק"ר ל, יב; לעיל ד, ב-ג), ואם כן יש לשאול, מה הטעם ליטול אותה לבד? אלא שיש צד נוסף בערבה, שדווקא מפני שאין בה טעם וריח, היא מבטאת את בעל התשובה, שמכיר במיעוט ערכו ובחסרונותיו, ויודע שרק על ידי הקב"ה יוכל להיוושע. ומבחינה זו בעל התשובה קשור אל הקב"ה יותר מהצדיקים הגמורים. שהצדיקים מתקיימים בזכות מעשיהם הטובים, ואינם נזקקים לעזרה מיוחדת משמיים, ואילו בעל התשובה יודע שהוא תלוי לגמרי בה' יתברך, שלמרות חטאיו פותח יד לקבלו בתשובה, ועל ידי כך הוא מקושר יותר אל ה'. ועל זה אמרו חכמים (ברכות לד, ב): "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים".

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It would seem, at first glance, that since an *arava* has neither taste nor smell, it represents the simplest Jew, who has neither Torah nor good deeds. The Torah commands us to bundle the *aravot* with the other species in order to protect this type of Jew (*Vayikra Rabba* 30:12; 4:2-3 above). Given this, we may ask: Why take the *arava* on its own? Clearly, the *arava* has another dimension. Precisely because it lacks both taste and smell, it represents the penitent, who is aware of his limited value and many deficiencies, and who realizes that God alone can help him. From this perspective, a penitent is closer to God than someone who is completely righteous. The latter has earned his right to exist in the merit of his good deeds; he does not need special help from heaven. In contrast, a penitent is aware that he is totally dependent upon God, Who extends a hand to him despite his sins and accepts his repentance. This connects him to God more profoundly. Of this, the Sages declared: “Where penitents stand, even completely righteous people cannot stand” (*Berakhot* 34b).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:2:6
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:2:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:2:6)

וביום הושענא רבה, לאחר שכבר השתדלנו ככל יכולתנו לעשות את כל סדרי התשובה והתפילה של ראש השנה ויום הכיפורים, אנו באים להיוושע בענווה ותחנונים עם הערבות, כבעלי תשובה שיודעים שכל ישועתם תלויה בה' בלבד. ולכן נקראות הערבות 'הושענות', שבזכות הענווה הרמוזה בהן אנו נושעים. גם מנהג החבטה מבטא את הנכונות שלנו לבטל את עצמנו ואת יצרנו הרע כדי לעבוד את ה' בלבב שלם.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
By the time Hoshana Rabba arrives, after we have already done our best to repent, praying extensively on Rosh Ha-shana and Yom Kippur, we now approach God to humbly ask for help. We take the *aravot* to show that, like penitents, we know that our salvation is dependent upon God alone. Perhaps this is why the *aravot* are called *hoshanot*, which allude to our repeated plea to God to “save us.” For if we deserve to be saved, it is in the merit of the humility that they represent. The custom of beating the *aravot* also expresses our willingness to disregard ourselves and our evil inclination in order to serve God wholeheartedly.


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:1
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:3:1)

**הושענא רבה / דיני חיבוט ערבה**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**3. Beating the *Aravot***


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:2
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:3:2)

מנהג ישראל ליטול ערבה ביום השביעי זכר למקדש, וחובטים בה על הקרקע או על הכלי, כפי שהנהיגו הנביאים בזמן שבית המקדש היה קיים (רמב"ם הל' לולב ז, כב). ונחלקו האמוראים האם הנביאים קבעו את החבטה בתורת תקנה שמברכים עליה, או כמנהג שאין מברכים עליו (סוכה מד, א-ב, רש"י). למעשה נפסק שהוא מנהג ואין מברכים עליו (שו"ע או"ח תרסד, ב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The custom of Israel is to take *aravot* on the seventh day, to commemorate the Temple, and to beat them on the ground or something else, as the prophets instituted in Temple times (MT, Laws of Shofar, *Sukka*, and *Lulav* 7:22). The Amora’im disagree as to whether the prophets introduced this practice as an enactment, in which case a *berakha* is recited, or as a custom, in which case no *berakha* is recited (*Sukka* 42a-b with Rashi). The accepted practical ruling is that it is a custom, and no *berakha* is recited (SA 664:2).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:3
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:3:3)

אורך הערבה צריך להיות שלושה טפחים כערבה שבלולב. מעיקר הדין אפשר להסתפק בערבה אחת לחיבוט, וכיום נוהגים על פי האר"י ליטול חמש ערבות (שו"ע או"ח תרסד, ד; משנה ברורה תרסד, טז). יש שהעדיפו שלא לאגוד את חמש הערבות יחד, ויש שהעדיפו לקושרם יחד, וכך נוהגים (משנה ברורה תרסד, יז; כה"ח לה).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The *aravot* need to be 3 *tefaḥim* long (like the *aravot* bundled with the *lulav*). Technically, one *arava* is enough, but it is customary nowadays to follow Arizal and take five *aravot* (SA 664:4; MB *ad loc*. 16). Some prefer not to tie the five *aravot* together. Others prefer to tie them, and this is the custom (MB 664:17; *Kaf Ha-ḥayim ad loc*. 35).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:4
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:3:4)

למרות שלמצוות ארבעת המינים, אם נשרו מהערבה רוב העלים – נפסלה, למנהג חיבוט הערבה מספיק שיישאר בערבה עלה אחד בלבד. אמנם אין ראוי להקל בזה, אלא נכון להדר במצווה ולקיים את החיבוט בערבות נאות וכשרות ללולב (רמ"א שו"ע או"ח תרסד, ד; כה"ח תרסד, לד).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Although the *aravot* used for the mitzva of the four species are invalid if most of its leaves have fallen off, *aravot* used for the custom of beating are acceptable as long as one leaf remains on each *arava*. Nevertheless, one should not be lenient. Rather, one should beautify the custom and use nice *aravot* that are valid for use with the *lulav* (SA and Rema 664:4; *Kaf Ha-ḥayim ad loc*. 34).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:5
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:3:5)

לכתחילה נוהגים לקחת למנהג החביטה ערבות חדשות שעוד לא חבטו בהן, אבל להלכה אנשים רבים יכולים לקיים את המצווה באותן הערבות. מפני שהחבטה אינה פוסלת אותן, וכל עוד אורך הערבות שלושה טפחים ונותר בכל אחת מהן עלה אחד, אנשים נוספים יכולים לקיים בהן את מנהג המצווה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
*Le-khatḥila*, one should take new *aravot* for beating, rather than those that have already been used by someone else. However, technically, many people can fulfill the custom with the same *aravot*. The beating itself does not disqualify them. As long as each is 3 *tefaḥim* long and has at least one remaining leaf, they may be used multiple times to fulfill the custom.


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:6
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:3:6)

חובטים בערבה פעמיים או שלוש על קרקע או כלי (רמב"ם, שו"ע או"ח תרסד, ד). ועל פי האר"י נוהגים לחבוט חמש פעמים על הקרקע. כמה אחרונים כתבו שטוב לחבוט תחילה על הקרקע כמנהג האר"י, ואח"כ על כלים כגון ספסלים, מפני שיש סוברים שטוב שייתלשו עלים בחבטה, ועל ידי חיבוט על כלים העלים נתלשים יותר (בכורי יעקב תרסד, טז; משנה ברורה יט). המדקדקים במנהגי האר"י מקפידים לחבוט חמש פעמים על קרקע שאינה מרוצפת, ומקפידים שהערבות ישארו כשרות ללולב עד סוף החבטות (כה"ח תרסד, לז).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The *aravot* are beaten two or three times on the ground or something else (Rambam; SA 664:4). According to Arizal, the custom is to beat the *aravot* five times on the ground. Some Aḥaronim write that it is preferable to first beat the *aravot* on the ground in accordance with Arizal’s custom and then beat them on pews or other furniture, because some maintain that it is better when the beating tears off leaves, which is more likely to happen when beating them on furniture (*Bikurei Yaakov* 664:16; MB *ad loc.* 19). Those who follow Arizal meticulously beat the *aravot* five times on unpaved ground and make sure that the *aravot* remain kosher enough to be used for a *lulav* throughout the beating (*Kaf Ha-ḥayim* 664:37).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:7
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:3:7)

נוהגים שלא ליטול את ארבעת המינים והערבות יחד, אלא את שבע ההקפות עורכים עם ארבעת המינים בלבד, ולאחר מכן ממשיכים לומר עמהם פיוטים ותפילות, לאחר מכן מניחים את ארבעת המינים ונוטלים את הערבות ואומרים עוד כמה פיוטים ותפילות וחובטים בערבות (רמ"א תרסד, ז; משנה ברורה תרסד, כו, עפ"י האר"י; כה"ח לב). ומנהג תימנים לאחוז בעת ההקפות של הושענא רבה גם את הלולב וגם את הערבות (וכ"כ שו"ע או"ח תרסד, ג).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In most communities, the four species are not taken together with the *aravot* for beating. Rather, the seven *hakafot* and the subsequent prayers and liturgical poems are conducted while holding the four species. Then the four species are put aside and the *aravot* picked up. Additional prayers and liturgical poems are then recited, and the service concludes with the beating of the *aravot* (Rema 664:7; MB *ad loc*. 26 based on Arizal; *Kaf Ha-ḥayim ad loc*. 32). The Yemenite custom is to hold the four species plus the *aravot* during the *hakafot* of Hoshana Rabba (as described in SA 664:3).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:8
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:3:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:3:8)

אין יוצאים ידי חובה בערבה שבלולב, שכל זמן שהערבה אגודה עם הלולב אין אפשרות לקיים בה את מצוות החבטה. אבל אם לאחר נטילת הלולב יוציאו את הערבה מאיגוד הלולב, יוכלו לקיים בה את מצוות החבטה (שו"ע או"ח תרסד, ה; משנה ברורה תרסד, כא).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
One cannot fulfill this obligation using *aravot* that are still bundled with the *lulav*. However, if the *aravot* are removed from the bundle after the four species have been taken, one may use them for the mitzva of beating *aravot* (SA 664:5; MB *ad loc*. 21).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:4:1
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:4:1)

**הושענא רבה / ארבעת המינים וההושענות לאחר החג**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**4. The Status of the Four Species After the Festival**


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:4:2
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:4:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:4:2)

כפי שלמדנו (לעיל ה, ח), ארבעת המינים מוקצים למצוותם, וכל שבעת הימים אסור להשתמש בהם לשימושם הרגיל, לפיכך, גם לאחר שקיים אדם מצוות נטילת לולב בהושענא רבה, אסור לאכול מאתרוגו ואסור להריח בהדסו (ואם התנה על כך מראש – מותר). ומשעה שיסתיים היום השביעי יפקע מהם האיסור, והרי הם מותרים באכילה והנאה (תוס' סוכה י, ב, 'עד'; באו"ה תרסה, א, 'אתרוג').

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
As we have seen (5:8 above), during the festival the four species are set aside (*muktzeh*) for mitzva purposes and may not be used for any other purpose. Therefore, even after one has taken the *lulav* on Hoshana Rabba and is finished with the mitzva until next Sukkot, he may not eat the *etrog* or smell the *hadasim* (unless he had made a condition before the festival). With the completion of Hoshana Rabba, they are released from the prohibition, and they may be smelled or eaten (*Tosafot*, *Sukka* 10b, s.v. “ad”; BHL 665:1, s.v. “etrog”).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:4:3
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:4:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:4:3)

ואם אין לו בהם צורך, כבר ביום השביעי לאחר קיום המצווה, מותר לו להניחם בחצר או בכל מקום שמניחים בו גזמי עצים ועשבים. שהואיל והם 'תשמישי מצווה' ולא 'תשמישי קדושה', אינם צריכים גניזה. אבל לא יניחם באשפה מטונפת או במקום שהכל דורכים עליהם, שהואיל ונעשתה בהם מצווה, אסור לבזותם (שו"ע או"ח תרסד, ח).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In fact, if one has no further use for the four species after fulfilling the mitzva on the final day of Sukkot, he may leave them in the yard or anywhere that people leave grass clippings or yard trim. Since they are considered *tashmishei mitzva* (objects used in a mitzva), they need not be buried (as do *tashmishei kedusha* – objects with intrinsic sanctity, like a Torah scroll, *tefilin*, or *mezuza*). Nevertheless, they should not be thrown in the garbage or left where they will be trampled. Since they were used to perform a mitzva, they may not be treated disrespectfully (SA 664:8).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:4:4
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:4:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:4:4)

לגבי ההושענות שחובטים בהם, יש שנהגו להצניעם מעל ארון הקודש. ואולי עשו זאת כדי שלא יזרקו את הערבות מחוץ לבית הכנסת ויבואו לדרוך עליהן ולבזותן. אבל למעשה, עדיף לשמור על כבודו של ארון הקודש ולהניח את הערבות בצידי החצר או במקום שבו מניחים ענפים גזומים. ויש נוהגים לשמור את הערבות עד פסח כדי לשרוף בהן את החמץ או לאפות בהן את המצות (רמ"א תרסד, ט). ויש שנהגו להניח אותן בבית או בחצר כסגולה לשמירה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
As for the *aravot* that were beaten on Hoshana Rabba, some have a custom to leave them atop the ark. Perhaps this was to ensure that they are not thrown on the ground outside of the synagogue where they would be trampled. Ultimately, however, it is preferable to protect the dignity of the ark and not leave the *aravot* there. Instead, they should be left on the side of the yard or wherever yard trim is left. Some set aside the *aravot* until Erev Pesaḥ, at which point they burn them together with the *ḥametz* or use them to fuel the oven for baking *matzot* (Rema 664:9). Some keep the *aravot* in their house or yard as a protective charm.


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:1
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:5:1)

**הושענא רבה / היציאה מהסוכה**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**5. Taking Leave of the *Sukka***


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:2
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:5:2)

אין לסתור את הסוכה עד סיום חג הסוכות. ואף מי שסיים לאכול את סעודת 'הושענא רבה' ואינו מתכוון לישון עוד במשך היום, לא יסתור את סוכתו. מפני שמצוות הישיבה בסוכה נמשכת עד סיום היום, ואם ירצה ללמוד או לשוחח, מצווה שיעשה זאת בסוכה. אבל כשעתיים וחצי לפני השקיעה, מותר לפנות את הרהיטים מהסוכה לקראת שמיני עצרת (שו"ע או"ח תרסו, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The *sukka* should not be taken down until Sukkot is over. Even if one finished eating on Hoshana Rabba and does not intend to sleep for the remainder of the day, he should not take down his *sukka*. This is because the mitzva of sitting in the *sukka* continues until day’s end, so if one wants to study Torah or chat with friends, it is still a mitzva to do so in the *sukka*. However, c. 2.5 hours before sunset, one may move furniture from the *sukka* back into the house, in preparation for Shemini Atzeret (SA 666:1).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:3
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:5:3)

ראוי לשהות בסוכה לקראת סיום הושענא רבה, כדי להסתופף עד כמה שאפשר בצל המצווה שאנו עומדים להיפרד ממנה למשך שנה שלימה. ויש נוהגים לנשק את הסוכה בעת שנפרדים ממנה בסיום הושענא רבה (של"ה, משנה ברורה תעז, ה). ויש נוהגים לומר תפילת פרידה, כמובא בסידורים (רמ"א תרסז, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It is appropriate to spend time in the *sukka* at the end of Hoshana Rabba, in order to spend as much time as possible in the shade of a mitzva from which we are about to take leave for an entire year. Some kiss the *sukka* as they depart at the end of Hoshana Rabba (*Shlah*; MB 477:5). Some recite a prayer, found in some *siddurim*, when leaving the *sukka*, (Rema 667:1).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:4
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:5:4)

סכך הסוכה, דפנותיה וקישוטיה – מוקצים למצוותם, ועד סיום החג אסור להשתמש בהם לצורך אחר. ואף שביום השמיני כבר אין מצווה לשבת בסוכה, כיוון שהאיסור נמשך עד סוף בין השמשות של היום השביעי, שאז כבר מתחיל היום השמיני, האיסור נמשך עד סוף היום השמיני (שו"ע או"ח תרסז, א, לעיל ב, טז).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The *sekhakh*, walls, and decorations of the *sukka* were set aside for mitzva use, and therefore may not be used for any other purpose during the festival. Even though there is no longer a *mitzva* to sit in the *sukka* on the eighth day, they remain *muktzeh* then too, since the prohibition extends until the end of *bein ha-shmashot* of the seventh day, and at that point, the eighth day has already begun (SA 667:1;2:16 above).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:5
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:5:5)

וכיוון שהסכך, הדפנות והקישוטים, הם 'תשמישי מצווה', אינם צריכים גניזה, אבל אסור לבזותם, כגון להשתמש בניירות הקישוטים לצורכי שירותים או לפסוע על עצי הסוכה דרך ביזיון (משנה ברורה תרלח, כד).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Since the *sekhakh*, walls, and decorations are *tashmishei mitzva*, they do not require burial, but they may not be treated disrespectfully. For example, *sukka* beams may not be used as floorboards, and paper decorations may not be used as toilet paper (MB 638:24).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:6
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:5:6)

אסור לאכול בסוכה ביום השמיני, וכל מי שאוכל בסוכה לשם מצווה ביום שאינו אחד משבעת ימי חג הסוכות, עובר באיסור תורה, שנאמר (דברים יג, א): "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ". וגם אם אינו מכוון לקיים מצוות סוכה, אסור מדברי חכמים לאכול בסוכה ביום השמיני, מפני שהוא נראה כמי שמתכוון להוסיף על המצווה. ומי שאין לו מקום אחר לאכול, כדי שלא יֵראה כמי שמתכוון להוסיף על המצווה, צריך לפני היום השמיני להסיר מסכך הסוכה מקום של ארבעה טפחים על ארבעה טפחים (כ-32 ס"מ), ובכך יַראה שאינו מעוניין בסכך. וכל החשש שמא יֵראה כמי שמתכוון להוסיף על המצווה הוא ביום השמיני, אבל מי שרוצה לאכול בסוכה לאחר היום השמיני, אינו צריך לפחות מהסכך, מפני שאין לחשוש שהרואים יחשבו שהוא מתכוון להוסיף על המצווה (רמ"א תרסו, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In Eretz Yisrael, it is forbidden to eat in the *sukka* on the eighth day. If one does so while intending to do a mitzva, he transgresses the Torah prohibition of *bal tosif*, as it is written: “Be careful to observe only that which I enjoin upon you: neither add to it (*lo tosef*) nor take away from it” (Devarim 13:1). Even if he does not have in mind that he is fulfilling the mitzva, he is still transgressing the rabbinic prohibition to eat in the *sukka* on the eighth day, because it looks like he is trying to add to the mitzva. If someone has nowhere else to eat, before the eighth day he should remove *sekhakh* that covers an area 4 *tefaḥim* long (c. 32 cm) and 4 *tefaḥim* wide, making it clear that he is not interested in the *sekhakh* (SA 666:1). The concern that one appears to be adding to the mitzva applies only on the eighth day. One who wants to eat in the *sukka* any time after that need not remove *sekhakh*, because by that late date nobody would think that he means to add to the mitzva (Rema 666:1).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:7
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:5:7)

בחוץ לארץ אוכלים בסוכה גם ביום השמיני, כי הוא נחשב אצלם ספק שביעי, אבל אין מברכים על הישיבה בסוכה, הואיל ונוהגים בו יום טוב של שמיני עצרת, ואם יברכו על הסוכה נמצאת סתירה במנהגם (סוכה מז, א; שו"ע או"ח תרסח, א; עיין פ"ה מועדים ט, 4).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Outside of Eretz Yisrael, people eat in the *sukka* on the eighth day, because it is treated as though it might be the seventh day. However, no *berakha* is recited. Since the day is primarily treated as Shemini Atzeret and not Sukkot, reciting the *berakha* would render the day’s practices self-contradictory (*Sukka* 47a; SA 668:1; see *Peninei Halakha: Mo’adim* ch. 9 n. 4).


###### Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:8
[Peninei Halakhah, Sukkot 6:5:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Sukkot/r/6:5:8)

אבל ביום התשיעי שנקרא בחוץ לארץ 'שמחת תורה', אסור לאכול בסוכה, מפני שהאוכל אז בסוכה נראה כמי שרוצה להוסיף על המצווה. ומי שאין לו מקום אחר לאכול, אינו יכול להסיר חלק מהסכך לפני היום התשיעי, משום איסור סותר בחג. וכדי שלא יֵראה כעובר באיסור 'בל תוסיף', יכניס לתוך הסוכה קדרות וצלחות מלוכלכות, שזה דבר שאסור לעשות בסוכה, ועל ידי כך יהיה ניכר שאינו מתכוון לשבת שם לשם מצוות סוכה (שו"ע או"ח תרסו, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
On the ninth day, when Simḥat Torah is celebrated outside of Eretz Yisrael, it is forbidden to eat in the *sukka*, because it looks like one is adding to the mitzva. If one has nowhere else to eat, he may not remove *sekhakh* before the ninth day, because of the prohibition of *Soter* on Yom Tov. To avoid looking like he is transgressing *bal tosif*, he should bring dirty pots and dishes into the *sukka*. Since it is prohibited to do so on Sukkot, this makes it clear that he is not intending to fulfill the mitzva of *sukka* when he eats there (SA 666:1).