## Peninei Halakhah, Women's Prayer Chapter 21

###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:1:1
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:1:1)

**מהלכות בית הכנסת / מצוות בניית בית כנסת**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Some Laws Concerning the Synagogue, Tzitzit, and Tefilin / The Mitzva to Build a Synagogue**


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:1:2
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:1:2)

בכל מקום בו מתגוררים עשרה יהודים, מצווה עליהם לייחד לעצמם בית כדי שיתפללו בו את תפילותיהם, והוא יהיה להם מקדש מעט, ובית זה נקרא בית כנסת (רמב"ם הל' תפילה יא, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Wherever ten Jews live, they have a mitzva to designate a place for their prayers. It becomes a small sanctuary (mikdash me’at) and is called a beit knesset (synagogue) (MT, Laws of Prayer 11:1).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:1:3
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:1:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:1:3)

חשוב לציין שבית הכנסת אינו רק מקום שמסייע לקיום התפילות במניין, אלא יש לו ערך עצמי, שהוא מקום מיוחד לדברים שבקדושה, והשכינה שורה בו, ומצווה גדולה לבנותו, שנאמר (שמות כה, ח): "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". ואמנם עיקר כוונת הפסוק להורות על בניית בית המקדש, אבל ענף שמתפשט ממצווה זו הוא המצווה לבנות בית כנסת (ע' פניני הלכה ליקוטים א' ו, 1). וזהו שאמר הנביא יחזקאל (יא, טז): "וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט", ופירש רבי יצחק: "אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות" (מגילה כט, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It is important to note that a synagogue is not just a place that facilitates prayer with a minyan; rather, it has independent value as a place designated for devarim she-bikdusha, a place where the Shekhina dwells. It is a great mitzva to build a synagogue, as the Torah states: “They shall make Me a sanctuary and I will live among them” (Shemot 25:8). Although this verse primarily comes to teach us about the building of the Temple, an offshoot of that mitzva is the mitzva to build a synagogue (see Peninei Halakha: Collected Essays I, ch. 1 n. 1). This is what the prophet Yeḥezkel meant by “I have been for them a small sanctuary” (Yeḥezkel 11:16), as R. Yitzḥak interpreted, “These are the synagogues and batei midrash (study halls)” (Megilla 29a).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:1:4
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:1:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:1:4)

במיוחד לאחר שנחרב בית מקדשנו, וגלינו מארצנו, ואף השכינה גלתה עמנו, ואין אנו יכולים לעלות ולהראות לפני ה' אלקינו – בתי הכנסת ובתי המדרש הם המקומות שבהם אנו יכולים לשמר את זיכרון אותה התגלות שכינה שהיתה בבית המקדש. וכן התפילות שנאמרות בבית הכנסת נתקנו כנגד הקרבנות שהוקרבו בבית המקדש. נמצא אם כן, שהקמת בית הכנסת נועדה לשתי מטרות, האחת, לסייע לקיומן המסודר של התפילות, והשנייה, לשמש כמקדש מעט, שהוא מעין זכר והתפשטות מקדושת בית המקדש (יעויין בפניני הלכה ליקוטים א' פרק ו, על הלכות בית כנסת, וכאן הובאו ההלכות השייכות לנשים).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Especially after the destruction of our Temple and our exile from our land – and the exile of the Shekhina along with us – as a result of which we are unable to ascend and appear before the Lord, our God, the synagogues and study halls serve as places in which we can preserve the memory of the Shekhina’s manifestation at the Temple. Likewise, the prayers recited in the synagogue were instituted to correspond to the sacrificial offerings brought at the Temple. Hence, synagogues are constructed for two purposes: to facilitate organized prayer, and to serve as a miniature Temple, a commemoration and extension of the Temple’s sanctity (see Peninei Halakha: Collected Essays I, ch. 6 concerning the laws of the synagogue; here we outline the laws that pertain to women).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:1:5
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:1:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:1:5)

וכיוון שמעלת בית הכנסת חשובה כל כך, צריכים כל בני הציבור להשתתף במימון בנייתו. ואם ישנם יהודים שאינם מעוניינים להשתתף בתשלומים לבניית בית הכנסת, רשאים ראשי הציבור לכוף אותם להשתתף במימון הבניין (שו"ע או"ח קנ, א, ע"ש שנהגו לחלק את התשלום לפי ממון, ויש שנהגו לפי נפשות).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Since the idea of the synagogue is so important, all members of the community must participate in the funding of its construction. If there are Jews who are not interested in participating in payments for building the synagogue, the leaders of the community may compel them to contribute its funding (SA 150:1, which states that it was customary to divide the payment according to wealth, though some divided the burden on a per capita basis).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:1:6
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:1:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:1:6)

ונראה שגם אשה שייכת במצוות בניית בית הכנסת, וטוב שתשתתף בתשלומים לבנייתו. ואף שאשה אינה צריכה להתפלל בבית הכנסת, מכל מקום כיוון שאף היא נחשבת כאחת מבנות הקהילה, גם עליה המצווה לבנות לקהילה 'מקדש מעט'. וגם בדור המדבר, הנשים נדבו את תכשיטיהן למשכן. ועוד, שגם נשים באות לעיתים לבית הכנסת להתפלל, וכפי שלמדנו (לעיל כ, ב), יש זכות ומעלה לאשה שתתפלל בבית הכנסת. אבל מי שלא תרצה לשלם לבניית בית הכנסת, נראה שאי אפשר לכפות אותה לשלם, הואיל ואינה חייבת להתפלל בו.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It seems to me that the mitzva to build a synagogue applies to women as well, and it is good that she share in the payments for its construction. Even though women need not pray in the synagogue, they are nevertheless considered members of the community, and thus the mitzva to build a “small sanctuary” for the community applies to them as well. Additionally, it is worth noting that the Israelite women donated their jewelry to the Mishkan. Furthermore, women do come to pray in the synagogue sometimes; as we learned (above, 20:2), there is merit and value in a woman praying in a synagogue. Nonetheless, if a woman does not want to help financially support the building of the synagogue, it seems that she cannot be compelled to do so, since she is not obligated to pray in it.


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:1
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:2:1)

**מהלכות בית הכנסת / בחירת בית הכנסת**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Some Laws Concerning the Synagogue, Tzitzit, and Tefilin / Choosing a Synagogue**


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:2
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:2:2)

מצווה לייחד מקום קבוע לתפילה, וגם אשה שבאה לבית הכנסת בשבתות וימים טובים, מצווה שתקבע לעצמה בית כנסת קבוע, ואם אפשר אזי טוב שגם בתוך בית הכנסת יהיה לה מקום קבוע (ע' פניני הלכה תפילה ג, ב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It is a mitzva to designate a fixed place for prayer. It is even a mitzva for a woman who only comes to the synagogue on Shabbat and festivals to choose a regular synagogue. If possible, she should have a fixed place in the synagogue (see Peninei Halakha: Prayer 3:2).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:3
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:2:3)

כשיש אפשרות להתפלל בכמה בתי כנסת, ראוי לבחור את בית הכנסת על פי הכללים שאמרו חכמים. בית מדרש מקודש יותר מבית כנסת (שו"ע או"ח צ, יח). וכן בית כנסת שיש בו יותר שיעורי תורה, עדיף על בית כנסת שיש בו פחות שיעורים. ועוד, שעדיף להצטרף לקהילה שמרבים בה יותר בלימוד תורה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
When one has several synagogues to choose from, she should choose one in accordance with the guidelines provided by the Sages. A beit midrash (study hall) is holier than a synagogue (SA 90:18). Similarly, a synagogue that offers more Torah classes is considered preferable to one with fewer classes. In addition, it is better to join the congregation that places greater emphasis on Torah study.


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:4
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:2:4)

ואם שני בתי הכנסת שווים במספר שיעורי התורה שבהם, באחד ישנם מתפללים מרובים ובשני מועטים, יש להעדיף את המרובים, כי "ברוב עם הדרת מלך" (משנה ברורה צ, נה). אמנם אם בבית הכנסת הגדול קשה לשמוע היטב את החזן, עדיף לבחור בית כנסת שבו ניתן לשמוע כראוי את החזן (משנה ברורה צ, כ). נמצא שככלל, מוטב שבתי הכנסת יהיו גדולים עד כמה שאפשר, שעל ידי כך מתרבה כבוד שמים. אלא שגבול ישנו, שמעבר לכמה מאות מתפללים, כבר אי אפשר לשמוע היטב את החזן.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
If there are two synagogues which offer an equal number of Torah classes, the one with a greater number of congregants is preferable, for “Be-rov am hadrat Melekh” (“In a multitude of people is a King’s glory”; MB 90:55). However, if it is difficult to hear the ḥazan clearly in the larger synagogue, it is better to choose a synagogue in which one can properly hear the ḥazan (MB 90:20). Therefore, as a general rule, it is best that synagogues be as big as possible, for this increases God’s glory. Still, there is a limit; more than a few hundred congregants makes it impossible to hear the ḥazan clearly.


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:5
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:2:5)

אם בבית כנסת אחד רגילים לפטפט בתפילה, ובשני אין מפטפטים, יש להעדיף את בית הכנסת שבו שומרים יותר על כבוד התפילה, שבו קל יותר לכוון (ספר חסידים תש"ע).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
If in one synagogue people regularly chatter during prayer and in another they do not, one should opt for the synagogue that shows more respect for prayer, for he will be able to concentrate better there (Sefer Ḥasidim §770).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:6
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:2:6)

וזה הכלל החשוב ביותר, שהעיקר הכוונה, ולכן מעבר לכל הכללים שאמרו חכמים, המקום שבו המתפללת באופן אישי תוכל לכוון יותר, הוא המקום שראוי להעדיף (ע' רדב"ז ח"ג תע"ב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Most importantly, the essence of prayer is kavana. Therefore, above all other rules established by the Sages, the place in which one personally concentrates better is the appropriate place to choose (see Radbaz 3:472).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:7
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:2:7)

יש להעדיף בית כנסת שמתפללים בו כנוסח אבות. אבל כאשר המתפללת יודעת בוודאות שתוכל לכוון יותר בבית כנסת שבנוסח אחר, תלך למקום שתכוון בו יותר (להלן כד, ה).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Similarly, one should preferably pick a synagogue that uses the liturgical rite of her ancestors. However, if she knows for certain that she will have more kavana in a different synagogue, she should prefer that synagogue (see below, 24:5).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:8
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:2:8)

ואם לאיש עדיף להתפלל בבית כנסת אחד ולאשתו בבית כנסת אחר, וזמני התפילות שבהם שונים, יש לאשה לילך אחר בעלה, מפני שהוא קבוע יותר בבית הכנסת, שהוא מצווה להתפלל בו. ועוד, שבכל ענייני המנהגים וההלכות הולכים אחר הבעל כמבואר להלן (כד, ד).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
If a man prefers one synagogue and his wife prefers another, and each synagogue prays at a different time, the wife should follow her husband, for he is more regularly in the synagogue, since he is commanded to pray there. Moreover, in all matters concerning customs and halakhot, the wife follows her husband, as explained below (24:4).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:9
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:2:9](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:2:9)

על כל פסיעה ופסיעה שאשה הולכת לבית הכנסת היא מקבלת שכר, ולכן אף שבית הכנסת העדיף רחוק יותר מביתה – אל תצטער על טורח הליכתה, שעל כל פסיעה תקבל שכר מרובה. ועניין זה התגלה על ידי אשה, כפי שלמדנו לעיל (כ, ב; סוטה כב, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
With every step a woman takes in her walk to the synagogue, she is rewarded. Therefore, even if the preferred synagogue is farther away from her house, she should not be deterred by the effort of walking, for she is credited for each step. This matter was in fact taught to us by a woman, as we have learned (above, 20:2; Sota 22a).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:3:1
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:3:1)

**מהלכות בית הכנסת / קדושת בית כנסת**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Some Laws Concerning the Synagogue, Tzitzit, and Tefilin / The Sanctity of the Synagogue**


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:3:2
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:3:2)

מצווה להתנהג בבית הכנסת ביראה, שכן נאמר לגבי בית המקדש: "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ל), וקדושת בית הכנסת היא מעין קדושתו של בית המקדש.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It is a mitzva to act with reverence in a synagogue, for the Torah says: “Revere My  temple” (Vayikra 19:30), and the sanctity of the synagogue is a reflection of the sanctity of the Temple.


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:3:3
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:3:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:3:3)

וכל המשתמש בבית הכנסת לשימוש של חול, מבזה את קדושתו, שייעודו היחיד של בית הכנסת הוא לעניינים שבקדושה, לתורה, תפילה והתחזקות בשאר מצוות. ולכן אין לשוחח בו בענייני מסחר וכלכלה, וקל וחומר שאסור להתלוצץ ולשחוק בתוכו. אבל מותר לערוך בבית הכנסת אסיפות לצורך מצווה, כגון לשם איסוף צדקה לעניים, או להתרמה לישיבות.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Whoever uses the synagogue for non-holy everyday purposes dishonors its holiness, since the synagogue was designated solely for sacred matters: Torah, prayer, and strengthening other mitzvot. Therefore, one should not discuss business and finances there, and certainly one should not joke or gossip there. However, it is permitted to hold assemblies for the sake of a mitzva, such as to collect charity for the poor or to raise funds for yeshivot.


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:3:4
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:3:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:3:4)

מצווה לכבד את בית הכנסת ולשמור על ניקיונו תמיד. ומי שיש בוץ על נעליו, צריך להסירו לפני שייכנס לבית הכנסת (שו"ע או"ח קנא, ו-ט).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It is a mitzva to honor the synagogue and maintain its cleanliness at all times. One who has mud on his shoes must remove it before entering the synagogue (SA 151:6-9).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:3:5
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:3:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:3:5)

אין להיכנס לבית הכנסת שלא לצורך תורה או תפילה. ואפילו כשיורד בחוץ גשם, אסור להיכנס לתוכו כדי להינצל מהגשם. וכן בקיץ אסור להיכנס לתוכו כדי לשבת בצל כתליו. ואם הוא מתכוון לנצל את זמן שהייתו בבית הכנסת כדי ללמוד או להתפלל, מותר לו להיכנס.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
One must not enter a synagogue unless it is for Torah or prayer. Even when it is raining outside, one may not take shelter in a synagogue. Likewise, one may not enter a synagogue in the summer to take refuge from the heat. However, if one intends to learn or pray in the synagogue while taking shelter, she may enter.


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:3:6
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:3:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:3:6)

אדם שמוכרח להיכנס לבית הכנסת כדי לקרוא לחבירו לצורך דחוף, רשאי להיכנס לשם, אבל לפני שיקרא לחבירו ישב מעט ויאמר איזה פסוק, כדי שלא יכנס אך ורק לצרכיו האישיים (מגילה כח, שו"ע או"ח קנא, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
One who must enter the synagogue to get his friend’s attention regarding an urgent matter may do so; however, before doing so, he should sit a bit and recite a verse, so as not to enter solely for personal needs (Megilla 28a; SA 151:1).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:3:7
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:3:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:3:7)

בבית כנסת שאין רגילים לערוך בו סעודות מצווה, עדיף לכתחילה להחמיר כדעת ה'מגן-אברהם', שלא לקיים בו סעודות מצווה גדולות שמגישים בהן יין, כדוגמת סעודת ברית מילה, פדיון הבן, בר מצווה ושבע ברכות. אבל להגיש בו כיבוד קל בשמחת סיום מסכת וכדומה – מותר. ואם מתחילת הקמת בית הכנסת נהגו לערוך בו סעודות מצווה, מותר לכל הדעות לערוך בו סעודות מצווה. וכל זה כמובן, בתנאי שיזהרו מאוד לשמור על קדושת בית הכנסת, ויימנעו מכל שיחה בטלה וקלות ראש, ויזהרו שלא להשתכר. וכן יזהרו מעירוב גברים ונשים בבית הכנסת. והרוצים להקל, רשאים לערוך סעודות מצווה גם בבית כנסת שלא נהגו מתחילה לערוך בו סעודות מצווה גדולות, שכן דעת הרבה פוסקים (ע' פניני הלכה ליקוטים א' ו, ח. וע"ש בכל הפרק).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In a synagogue that does not normally accommodate se’udot mitzva (festive meals celebrating the fulfillment of a mitzva), it is preferable le-khatḥila to follow the stringent opinion of Magen Avraham and not hold large se’udot mitzva at which wine is served, like those of a brit mila, pidyon ha-ben, bar-mitzva, or sheva berakhot. However, serving light refreshments there at the celebration of a joyous occasion, such as a siyum (celebration of the completion of a talmudic tractate) and the like, is permissible. If it was customary to hold se’udot mitzva in the synagogue from its inception, then all agree that it is permissible to do so. This, of course, is all on condition that the congregants are extremely careful to preserve the sanctity of the synagogue, that they refrain from all idle talk and frivolity, and that they make certain not to become intoxicated. They must also ensure that women and men do not mingle in the synagogue. Those who wish to follow the lenient position may conduct se’udot mitzva even in a synagogue that did not initially host such events, for that is the opinion of many poskim (see Peninei Halakha: Collected Essays I, 6:8; for further study, read that entire chapter).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:4:1
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:4:1)

**מהלכות בית הכנסת / שלא להביא לבית הכנסת ילדים העלולים להפריע**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Some Laws Concerning the Synagogue, Tzitzit, and Tefilin / One May Not Bring to Synagogue Children Who Are Likely to Disrupt**


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:4:2
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:4:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:4:2)

אסור למתפלל להושיב לפניו תינוק, מפני שיש לחוש שמא יטריד את כוונתו (משנה ברורה צו, ד). וקל וחומר שאין להביא לבית הכנסת בזמן התפילה תינוקות וילדים קטנים שאינם יודעים להתפלל, מפני שהם עלולים להפריע למתפללים.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It is forbidden for one praying to seat a baby in front of her, as there is concern that the baby will disturb her kavana (MB 96:4). Certainly during prayer times one may not bring babies and small children who do not know how to pray, since they are likely to distract the people praying.


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:4:3
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:4:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:4:3)

מי שהביא את ילדו לתפילה, והילד החל להפריע לתפילת הציבור, למרות שהוא נמצא באמצע תפילת עמידה, ייקחנו בידו ויוציאנו החוצה, וימשיך להתפלל שם. וכן דין אשה שהביאה את ילדה לעזרת נשים (ע' לעיל יד, ב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
If one brings a child to prayer services and the child begins to disrupt the congregation’s prayers, he must take the child out of the synagogue, even if it means he must interrupt his Amida, and continue praying outside. This applies to women in the women’s section as well (see above, 14:2).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:4:4
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:4:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:4:4)

ואף שישנו מנהג חסידות להביא תינוקות לבית הכנסת, כדי שיספגו מאווירת הקדושה שבו, זה דווקא שלא בשעת התפילה. לחשיבות העניין אזכיר את דבריו של בעל השל"ה הקדוש, שכתב בשם ספר 'אורחות-חיים':

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Although there is a pious custom to bring babies to the synagogue so that they can absorb its holy atmosphere, the custom applies specifically to times when prayer services are not being held. In order to emphasize the importance of this matter, I will cite Shlah, which states in the name of Orḥot Ḥayim:


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:4:5
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:4:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:4:5)

שיחת הילדים בבית הכנסת איסור גדול. ובזמן הזה יש תינוקות באים לבית הכנסת כדי לתת עונש למביאיהם, לפי שהם באים לחלל קדושת בית אלקינו ולשחוק בו כברחובות קריה. יקומו לצחק זה עם זה, זה מצחק עם זה וזה מכה את זה. זה מרנן וזה בוכה. זה מדבר וזה צועק. זה רץ אילך וזה רץ אילך. ויש אשר יעשה צרכיו בבית הכנסת, ואז כולם יצעקו מים מים. ויש אשר יתן אביו בידו ספר, והוא ישליכנו לארץ או יקרעהו לשנים עשר קרעים. סוף דבר, מקול שטותם, כוונת המתפללים נפסדת ונמצא שם שמים מתחלל, והמביא טף בזה האופן לבית הכנסת, אין ראוי לו לקוות על זה שכר, כי אם לדאוג מן הפורענות. והיותר רע, כי יגדלו הנערים על זה המנהג הרע והתכונה הזרה, וכל אשר יגדלו עוד יוסיפו סרה להבזות בעיניהם עניין בית הכנסת וקדושתו ולא יתנו כבוד לתורה, וכיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה – הותרה לו, וגם כי יזקין – ממנה לא יסור. סוף דבר, ראוי לאדם שלא להביא הטף הקטן מאד לבית הכנסת, כי יפסיד בהביאו ולא ירוויח. אבל משיגיע הילד לגיל חינוך, אדרבה, יביאנו לבית הכנסת, וילמדו לשבת באימה וביראה, ולא יניחהו לזוז ממקומו, ויזרזהו לענות אמן וקדיש וקדושה (של"ה, מסכת תמיד נר מצווה, והביאו משנה ברורה צח, ג).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Children’s chatter in synagogue is a severe prohibition. Nowadays young children come to the synagogue to bring punishment upon those who bring them there, for they come to desecrate the sanctity of our God’s house and to laugh in it as they do in city streets. They get up to play with one another; this one plays with that one and that one hits the other. One rejoices, another cries. One talks, another shouts. One runs here, the other, there. One relieves himself in the synagogue and everyone screams, ‘Water, water!’ Another one is given a book by his father, which he throws on the floor or tears it into twelve pieces. Ultimately, the noise of their shenanigans destroys the kavana of the worshippers and causes the desecration of God’s name. One who brings children to synagogue in this way should not expect reward, but punishment. The worst thing is that these children will be raised on this bad custom and foreign habit. As they grow older, they will increase their contempt for the synagogue and its sanctity and they will show no respect for the Torah, since once one becomes habituated to a sin, it becomes permitted to him, and even as he ages, he will not abandon it. In conclusion, it is proper for one not to bring very small children to synagogue, because he will [only] lose from it and not gain. However, when the child reaches the age of education, on the contrary; the father should bring the child to synagogue, teach him to sit in awe and reverence, not let him move from his seat, and encourage him to answer “amen” and respond to Kaddish and Kedusha (Shlah, Masekhet Tamid Ner Mitzva, brought by MB 98:3).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:5:1
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:5:1)

**מהלכות בית הכנסת / נשים בציצית**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Some Laws Concerning the Synagogue, Tzitzit, and Tefilin / Women and Tzitzit**


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:5:2
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:5:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:5:2)

נשים פטורות ממצוות הציצית, הואיל והיא מצוות עשה שהזמן גרמה, שכן חיוב הציצית הוא רק ביום ולא בלילה (מנחות מג, א; שו"ע או"ח יז, ב; לעיל ב, ז).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Women are exempt from the mitzva of tzitzit, a time-bound positive mitzva that applies only during the day, not at night (Menaḥot 43a; SA 17:2; above, 2:7).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:5:3
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:5:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:5:3)

נשים שרוצות להתעטף בטלית, רשאיות לעשות כן בצנעה, ולמנהג אשכנז יברכו ולמנהג ספרד לא יברכו.¹

footnotes:
¹ הלכה כר' שמעון שמצוות ציצית תלויה בזמן, ולכן נשים פטורות ממנה, כמבואר במנחות מג, א, וכ"כ הרי"ף והרא"ש. אולם בפשטות, ככל מצווה שהזמן גרמה, אם ירצו לקיים את המצווה רשאיות, ורק נחלקו אם יכולות לברך. הרמב"ם כתב בהל' ציצית ג, ט: "ונשים ועבדים שרצו להתעטף בציצית מתעטפים בלא ברכה". וכ"כ החינוך שפו. לעומתם דעת ר"ת והר"ן שנשים שרוצות להתעטף בציצית רשאיות לברך. וכיוצא בזה נחלקו אם יברכו על תקיעת שופר ונטילת לולב, ומנהג רוב הספרדיות שלא לברך, ומנהג האשכנזיות לברך, וכמבואר בשו"ע או"ח תקפט, ו (ועי' לעיל ב, ח).אמנם כתב בשו"ת מהרי"ל החדשות ז', שאין לנשים להתעטף בטלית, והזכיר כמה טעמים, וביניהם, שיש לחוש לאיסור כלאיים והוצאה בשבת ומנהג הדיוטות, ועוד טעם על פי הסוד, וכן שיש לחוש ליוהרה. ובספר מהרי"ל מנהגים הל' ציצית ד', מבואר שהיו נשים שהתעטפו בציצית, וביניהם אשתו הרבנית של מהר"י ברונא, ואף שלא היתה דעתו נוחה ממנהגה, לא מחה. ועיין עוד באגור הל' ציצית כז, שהזכיר מנהג זה. בתרגום יונתן בן עוזיאל לדברים כב, ה, משמע שיש בזה איסור מטעם 'לא ילבש'. אמנם כל הראשונים שעסקו בסוגיה לא הזכירו חשש זה. אך בין האחרונים היו שהזכירוהו, וביניהם בן איש חי ש"א לך לך יג.ובשו"ע יז, א: "נשים ועבדים פטורים, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא. הגה: ומכל מקום אם רוצים לעטפו ולברך עליו הרשות בידן כמו בשאר מצוות עשה שהזמן גרמא (תוס' והרא"ש והר"ן פ"ב דר"ה ופ"ק דקדושין), אך מיחזי כיוהרה, ולכן אין להן ללבוש ציצית, הואיל ואינו חובת גברא (אגור סימן כ"ז) פירוש אינו חייב לקנות לו טלית כדי שיתחייב בציצית". הרי שאין כאן חשש לאיסור הלכתי מטעם כלאיים או 'לא ילבש', אלא רק מפני שנראה כיוהרה כתב הרמ"א שאין לנשים להתעטף בציצית.ובאגרות משה או"ח ד, מט, כתב על כך תשובה יסודית, ועיקר דבריו, שאם מגמת האשה להתעטף בציצית לשם שמים, הרי היא רשאית ויש לה שכר על כך. ותיקח בגד שיהיה שונה מטלית של גברים (אפשר לשנות על ידי צבעים שונים). ולמנהג אשכנז רשאיות לברך. אבל אם היא רוצה להתעטף בציצית מתוך השפעה חיצונית, ומגמתה ללחום את מלחמת הפמיניזם, ורוצה להכניס את מלחמתן כדי להתמרמר ולשנות את דיני התורה, הרי שיש בזה כפירה בתורה ואין לה חלק בעולם הבא. ע"כ.לפיכך נראה שאשה שרוצה להתעטף בציצית לשם שמיים תתעטף בצנעה, ובזה אין חשש יוהרה, ואין בזה ביטוי של התמרמרות על ההלכה והמסורת. ואם נשים רבות ינהגו כך בצנעה לשם שמיים, הרי שבמשך הזמן גם אם ילבשו שלא בצנעה כבר לא ייחשב הדבר כיוהרה והטחת דברים כנגד מסורת התורה. ומ"מ נלענ"ד שגם כיום אין למחות באשה שמכוונת לשם שמיים ומתעטפת בטלית בציבור, שיש לה על מי לסמוך. אולם יש למחות כנגד נשים שאינן מקפידות על מצוות רבות ודווקא בטלית מתעטפות בפרהסיא, כדי לבטא בזה התנגדות למסורת ההלכה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Women who want to wrap themselves in a talit may do so privately. According to Ashkenazic practice, they would recite a berakha, and according to Sephardic practice, they would not.¹

footnotes:
¹ The law follows R. Shimon, who maintains that the mitzva of tzitzit is time-bound and that women are therefore exempt (Menaḥot 43a; Rif and Rosh ad loc.). Simply understood, however, if women wish to fulfill this mitzva they may, as is the case with other time-bound mitzvot. The only question is whether or not they would recite a berakha. Rambam (MT, Laws of Tzitzit 3:9) states: “Women and slaves who wish to wrap themselves in tzitzit do so without a berakha.” So states Sefer Ha-ḥinukh §386. In contrast, Rabbeinu Tam and Ran maintain that women who wish to wrap themselves in tzitzit may recite the berakha. They similarly disagree about whether women may recite a berakha on blowing the shofar or taking the lulav. The practice of most Sephardic women is not to recite the berakha, while the practice of Ashkenazic women is to recite the berakha, as clarified in SA 589:6 (see above, 2:8).However, Maharil (New Responsa §7) says that women should not wrap themselves in a talit, mentioning several reasons, such as that we are concerned about forbidden fabric mixtures (sha’atnez), carrying on Shabbat, presumptuous customs, and arrogance. He also mentions an esoteric reason. In Minhagei Maharil (Tzitzit 4), he writes that there were women who wrapped themselves in tzitzit, including the wife of Mahari Brin. Even though he was not pleased with this practice, he did not object. See also Agur, Laws of Tzitzit 27, which mentions this practice. Targum Yonatan of Devarim 22:5 implies that it is forbidden for women to wear tzitzit because it is forbidden for women to wear men’s clothes. However, none of the Rishonim who dealt with the issue mentioned this concern, even though some Aḥaronim (including Ben Ish Ḥai, Year 1, Lekh Lekha 13) did mention it.SA 17:1 rules:Women and slaves are exempt, because it is a time-bound positive mitzva. Rema: Nevertheless, if they wish to wrap themselves in it and recite the berakha, they may do so, just like other time-bound positive mitzvot (Tosafot, Rosh, and Ran on the second chapter of Rosh Hashana and the first chapter of Kiddushin). Yet it appears arrogant, and therefore they should not wear tzitzit since it is not an obligation that devolves upon the individual (Agur §27), that is, one is not required to purchase a garment in order to become obligated in tzitzit.Thus, there is no concern for any halakhic violation, whether out of concern for sha’atnez or wearing men’s clothing. Rema wrote that women should not wrap themselves in tzitzit only because it appears arrogant.R. Moshe Feinstein addresses this issue thoroughly and writes that if a woman’s purpose in wrapping herself in tzitzit is for God’s sake, she may do so and it is a credit to her. She should use a garment that looks different from a man’s talit (such as by using other colors). According to Ashkenazic custom, she may recite the berakha. However, if she wishes to wrap herself in tzitzit because of external influence, and her purpose is to fight for the cause of feminism, and she wishes to join the fray out of resentment and in order to change the laws of the Torah, it constitutes a denial of the Torah, and she forfeits her share in the next world (Igrot Moshe OḤ 4:49).Therefore, in my opinion, a woman who wants to wrap herself in tzitzit for God’s sake may do so in private. There is no concern for arrogance, and it is not an expression of resentment against halakha and the tradition. If many women do so for God’s sake and in private, then over time even if they wear tzitzit in non-private setting it will not be considered arrogance or an offense against the traditions of the Torah. Nevertheless, in my opinion, even today one should not object to a woman whose intentions are for God’s sake and who wraps herself publicly in tzitzit, for she has authorities upon whom to rely. However, one should object to women who are not meticulous about many mitzvot but who specifically wear a talit publicly in order to express their opposition to halakhic tradition.


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:6:1
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:6:1)

**מהלכות בית הכנסת / נשים בתפילין**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Some Laws Concerning the Synagogue, Tzitzit, and Tefilin / Women and Tefilin**


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:6:2
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:6:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:6:2)

נשים פטורות ממצוות התפילין, הואיל והיא מצוות עשה שהזמן גרמה, שבימות החול מצווה להניח תפילין, ובשבתות וימים טובים אסור להניח תפילין (לעיל ב, ז).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Women are exempt from the mitzva of tefilin, as it is a time-bound positive mitzva that applies only on weekdays, not on Shabbat or festivals, when it is forbidden (above, 2:7).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:6:3
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:6:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:6:3)

ואמנם לגבי שאר מצוות עשה שתלויות בזמן, כדוגמת לולב ושופר, מנהג נשים רבות לקיימן, שכן ההלכה היא, שאף שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, אם יקיימו אותן בהתנדבות, יש להן בזה מצווה. מכל מקום לגבי תפילין נהגו שלא להניח. והטעם מפני שנהגו ישראל לחשוש מאוד לכבודן של התפילין. ומחמת זה, למרות שמעיקר המצווה היה ראוי שהגברים יניחו תפילין כל היום, מפני החשש לפגיעה בכבודן, שאסור להסיח את הדעת מהן במשך כל זמן הנחתן, נהגו הגברים להניחן בתפילת שחרית כדי לקיים את חובת המצווה ולא יותר. ונשים שאינן מחויבות כלל בתפילין, מדוע שיכניסו עצמן לחשש פגיעה בכבודן, ולכן המנהג שנשים אינן מניחות תפילין (מ"א, ערוה"ש).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
When it comes to other time-bound positive mitzvot, like lulav and shofar, many women indeed fulfill them, since the law is that women are credited with the mitzva if they voluntarily fulfill them despite their exemption. Nevertheless, when it comes to tefilin, the common practice is that they do not wear them. The reason for this is that Jewish custom is very concerned for the honor of the tefilin. Even though technically men should wear tefilin all day, they only wear them in the morning, and only to fulfill their obligation, because there is concern that they will have lapses in concentration while wearing tefilin (which is forbidden) and thereby disrespect the tefilin. Similarly, women, who are not obligated to wear tefilin at all, should not put themselves in a situation that would raise concerns for disrespecting the tefilin. For this reason, the custom is that women do not put on tefilin (MA, AHS).


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:6:4
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:6:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:6:4)

לפיכך, אשה שרוצה להתעלות במצוות, ובאה לשאול אם טוב לה שתניח תפילין, ההוראה שלא תניח. ואם בכל זאת תשתוקק ותרצה להניחן בצנעה, אף שרבים כתבו שיש למחות בידה, מכל מקום כיוון שיש לה על מי לסמוך, אין נכון למחות בידה, שכך הוא הכלל, בכל עת שיש לנוהג על מה לסמוך, אין למחות בידו.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Therefore, a woman who wants to elevate herself through mitzvot and asks whether she should wear tefilin should be instructed not to do so. If she nevertheless yearns to wear them in private, even though numerous authorities wrote that this is objectionable, one should not object, because there are opinions upon which she may rely. In general, whenever a practice has an authority on which to rely, one should not object to it.


###### Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:6:5
[Peninei Halakhah, Women's Prayer 21:6:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Women%27s%20Prayer/r/21:6:5)

ויש נשים שאינן מקפידות בהלכות צניעות ובמצוות רבות, ורק בטלית ותפילין רוצות להתהדר, ויש למחות במגמתן להפוך את התורה ומצוותיה לזירה למאבקים חברתיים, שכן קיום המצוות צריך להיות לשם שמיים, ולא ככלי למען קידום אינטרסים ממינים שונים.²

footnotes:
² במשנה ברכות כ, א, מבואר שנשים פטורות מתפילין. אולם לא נתברר האם נשים שרוצות רשאיות להניח תפילין כמו שנוהגות לקיים שאר מצוות שהזמן גרמן, כדוגמת נטילת לולב ושמיעת שופר. בעירובין צו, א, מובאת ברייתא: "מיכל בת כושי (שאול) היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים". והתוס' שם כתבו בשם הפסיקתא שמיחו בה חכמים. וכן בירושלמי ברכות פ"ב ה"ג, מובאת בתחילה דעה סתמית שלא מיחו בה חכמים, ואח"כ דעת ר' חזקיה שמיחו בה. וכתב התוס' עירובין שם, שלדעה שמיחו בה, אע"פ שלא מיחו בנשים שמקיימות שאר מצוות עשה שהזמן גרמן, מפני "שתפילין צריכים גוף נקי ונשים אינן זריזות ליזהר". (ונראה שהחשש מפני שבשעת הנידה אסור להניחן, ועיין עוד ברמ"א או"ח פח, א. וכיוון שאינן רגילות ללמוד דינים שאינן מחויבות בהן, לא ייזהרו בזה. ואולי גם חששו מפני הטיפול בחיתולי התינוקות ודברי טינופת שבבית). וכך כתב כלבו סי' כא בשם הר"ם, שיש למחות ביד נשים שרוצות להניח תפילין "מפני שאינן יודעות לשמור עצמן בנקיות". והביא הב"י את דבריו. ונפסק בשו"ע או"ח לח, ג: "נשים ועבדים פטורים מתפילין, מפני שהוא מצוות עשה שהזמן גרמא. הגה: ואם הנשים רוצין להחמיר על עצמן, מוחין בידם (כל בו)".ובאר המ"א שם, שאם היו חייבות מהתורה בתפילין, לא היה הטעם שאולי לא ייזהרו בנקיות פוטרן, אבל כיוון שהן פטורות ויש חשש נקיות - יש למחות שלא יניחו. וכהמשך לדבריו כתב בערוה"ש לח, ו, שבעצם גם בגברים יש בעיה, שהרי התפילין צריכים גוף נקי כאלישע בעל כנפיים, אלא שכיוון שמחויבים בזה, מניחים בק"ש ותפילה תוך זהירות מירבית. אבל נשים שפטורות, למה שיכניסו עצמן בחשש גדול כזה. וזמן ק"ש ותפילה אצלן כמו לגברים בשאר היום, לפיכך אין מניחין אותן להניח תפילין. ואע"פ שמיכל היתה מניחה תפילין ולא מיחו בה חכמים (ערובין צו, א), אין למדין מזה, דמסתמא ידעו שהיא צדקת גמורה וידעה להיזהר. וכ"כ בכה"ח לח, ט, בשם ברכ"י ועוד אחרונים, שיש למחות בנשים שלא יניחו, והביא לזה טעמים על פי הקבלה.אולם גם בראשונים יש אומרים שאין למחות, וכן תמה באורחות חיים על דברי מהר"ם שהביאם בכלבו, שכתב למחות בנשים, שהרי לא מיחו במיכל בת כושי. והביאו הב"י אלא שהשיב שהכלבו סמך על הדעות האחרות לפיהן כן מיחו. ובעולת תמיד (מראשוני המפרשים על שו"ע או"ח), באו"ח לח, ג, דחה דברי המהר"ם, שכן אם אסור להן להניח מפני נקיות, מדוע אמרו בברכות כ, א, שהן פטורות מפני שהיא מצווה שהזמן גרמא. ועוד אמרו בערובין צו, א, שמיכל בת שאול הניחה תפילין ולא מיחו בה. וסיים העולת תמיד: "דאם האשה זקנה וידעינן בה שיודעת לשמור את עצמה, דאין למחות בידה, ובהאי גוונה מיירי התם" במיכל בת שאול. גם מסופר על כמה צדקניות בדורות הראשונים והאחרונים שנהגו להניח תפילין, ומהן אשתו של רבי חיים בן עטר.למעשה, ההוראה שלא תניח, ורבים כתבו שיש למחות ביד הרוצות להניח, וכ"כ הרמ"א ומ"ב לח, יג, וכה"ח לח, ט, ועוד רבים. אלא שכפי שכתבתי, לרוצה להניח יש על מה לסמוך, שכך דעת האורחות חיים ועולת תמיד, ואף מסיום דברי ערוה"ש מבואר שאין למחות במי שמפורסמת כצדקת. ולכן למעשה אין למחות בידה. ובתנאי שתקפיד שלא תניח בשעת וסתה, אמנם בימי הספירה, אפשר להניח. וכן תקפיד להניח בצנעה, כדי שיהיה ברור שהנחתה לשם שמיים, ועוד שצריך להצניע את זמני הטהרה והטומאה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
There are women who are not meticulous about the laws of tzni’ut and many other mitzvot, but they wish to boast by wearing talit and tefilin. One should object to their agenda of turning the Torah and mitzvot into a site of social conflicts, as mitzvot should be performed for God’s sake, not as a tool to advance interests of one sort or another.¹

footnotes:
¹ The mishna on Berakhot 20a states that women are exempt from tefilin but does not clarify whether women who want to wear tefilin may do so just as they may perform other positive time-bound mitzvot like lulav and shofar. Eruvin 96a cites a beraita that states that Michal, the daughter of King Shaul, wore tefilin and that the Sages did not object. Tosafot (ad loc.) state in the name of Pesikta that the Sages indeed objected. Similarly, y. Berakhot 2:3 first cites an anonymous opinion that the Sages did not object and then cites R. Ḥizkiya to the effect that the Sages did, in fact, object. Tosafot state that according to the opinion that the Sages objected even though they did not object to women performing other time-bound positive mitzvot, it is because “tefilin require a clean body, and women are not zealously careful.” (It seems that the concern is that they may not wear tefilin while menstruating – see Rema 88:1 – and since they do not normally study laws that do not pertain to their obligations, they will not be careful about this. Perhaps there is also concern that they will handle a soiled diaper or another filthy household item.) Kol Bo also states in the name of Maharam that one should object to women who wish to wear tefilin because “they do not know how to keep themselves clean.” Beit Yosef cites this, and SA 38:3 rules: “Women and slaves are exempt from tefilin as it is a time-bound positive mitzva. Rema: If women wish to be stringent upon themselves, we object (Kol Bo).”MA explains that if women had been obligated by the Torah to wear tefilin, the rationale that they are not careful about cleanliness would not exempt them from the mitzva. However, since they are exempt and there is a concern about cleanliness, their wearing tefilin is objectionable. Along these lines, AHS states that really men have the same problem; tefilin require a clean body. However, since men are obligated, they wear tefilin for Shema and prayers while being as careful as possible. Women, though, are exempt, and should not subject themselves to this serious concern. For them, the time of prayer and reciting Shema are the equivalent of the rest of the day for men. We therefore do not allow them to wear tefilin. Even though Michal wore tefilin and the Sages did not object, this case is not instructive. Presumably, they knew that she was completely righteous and knew how to take the proper precautions. Similarly, Kaf Ha-ḥayim 38:9 states in the name of Birkei Yosef and other Aḥaronim that one should object to women wearing tefilin and cites esoteric reasons for this as well.Yet there are Rishonim who say that one should not object. Indeed, Orḥot Ḥayim challenges Maharam’s strict ruling (cited in Kol Bo) based on the opinion that the Sages did not object to Michal wearing tefilin. This is cited in Beit Yosef, which answers that Kol Bo relied on the view that the Sages indeed object to Michal. Olat Tamid (an early commentary on Shulḥan Arukh) 38:3 rejects Maharam’s view: if the prohibition on women wearing tefilin is based on cleanliness, why does Berakhot 20a state that they are exempt because it is a time-bound positive mitzva? Moreover, Michal wore tefilin and the Sages did not object. Therefore, Olat Tamid concludes: “We do not object to an old woman who we know is capable of guarding herself, and it is sort of case that they are discussing there [ in reference to Michal.” It is also said of several righteous women from early and later generations – including the wife of R. Ḥayim ibn Atar – that they wore tefilin.The practical ruling is that a woman should not wear tefilin, and many authorities – including Rema, Kaf Ha-ḥayim, MB, and many others – state that objections should be raised against women who wish to wear tefilin. Nevertheless, a woman who wishes to wear tefilin has authorities to rely upon – Orḥot Ḥayim and Olat Tamid – and AHS also concludes that one should not object to one who is renowned as a righteous woman. Therefore, in practice, one should not object to this practice. However, a woman who wear tefilin should take care not to wear them while menstruating (though she may wear tefilin while counting her clean days) and should make sure to wear them in private, so that it is clear that she is wearing them for God’s sake and so that she does not advertise when she is menstruating.