## Peninei Halakhah, Zemanim Chapter 8 ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:1:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:1:1) **מנהגי שלושת השבועות / ימי בין המצרים** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / The Three Weeks** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:1:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:1:2) שלושת השבועות, שמתחילים מליל י"ז בתמוז ונמשכים עד תשעה באב, הם ימים של צער, שעליהם נאמר (איכה א, ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים". ולכן המליצו חכמים לנקוט במשנה זהירות בימים אלו שמועדים לפורענות, למשל, ההולכים לטיול או לרחוץ בים, אף שתמיד צריכים להיזהר ולשמור את הנפש, בימים אלו יזהרו יותר (עי' איכ"ר א, כט). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The Three Weeks, which begin on the night of Shiv’a Asar Be-Tamuz and continue through Tisha Be-Av, are a painful time. This period is often known as *Bein Ha-metzarim*,**recalling the verse, “All her pursuers overtook her in the narrow places (*bein ha-metzarim*)” (Eikha 1:3). Therefore, the Sages recommended that we take extra precautions on these days, which are prone to calamity. For example, even though one must always be careful and vigilant, those who go on a hike or swim in the sea must be even more careful during this period (see *Eikha Rabba* 1:29). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:1:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:1:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:1:3) כדי לציין את אופיים של הימים הללו, תקנו חכמים לקרוא בשלוש השבתות שבין המצרים הפטרות העוסקות בפורענויות, ובשבע השבתות שאחר תשעה באב הפטרות של נחמה (שו"ע או"ח תכח, ח, עפ"י פסיקתא). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In order to signify the nature of this period, the Sages instituted the reading of special *haftarot* that deal with calamity on the three *Shabbatot* of the Three Weeks. On the seven *Shabbatot* following Tisha Be-Av, we read seven *haftarot* of consolation (SA 428:8, based on *Pesikta*). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:1:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:1:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:1:4) ואף שחכמים לא תקנו תקנות מיוחדות לציין את הצער והאבלות של שלושת השבועות, נהגו ישראל להימנע בכל שלושת השבועות מריקודים ומחולות, ונמנעים מלברך בהם 'שהחיינו'.¹ footnotes: ¹ אף שהצום מתחיל מעלות השחר, מנהגי האבלות של שלושת השבועות מתחילים כבר מליל י"ז בתמוז, שכן למדנו לעיל שמתחילה הצום היה צריך להתחיל בלילה, ומה שצמים מעלות השחר הוא מפני שכיום אין גזירות והצום תלוי ברצון ישראל, ורצו ישראל לצום מעלות השחר, אבל שלושת השבועות מתחילים מליל י"ז. כ"כ החיד"א בשו"ת חיים שאל א, כד, עפ"י הרמב"ן. ואמנם באג"מ או"ח א, קסח, היקל בזה לעניין נישואין, וכן בח"ד קיב, ב, היקל לצורך גדול להסתפר בליל י"ז. אולם בציץ אליעזר י, כו, חלק עליו, שאפילו נישואין שהם מצווה אין לערוך מליל י"ז בתמוז, שכבר התחילו שלושת השבועות. וכך נראה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Even though the Sages did not make any special enactments to mark the suffering and mourning of the Three Weeks, the Jewish people adopted the custom to refrain from music and dancing, and to avoid reciting *She-heḥeyanu* during this period.¹ 1:24, based on Ramban. R. Moshe Feinstein, in *Igrot Moshe*OḤ 1:168, however, rules leniently, permitting weddings on the night of 17 Tamuz. Elsewhere (OḤ 4:112:2), he allows one to cut one’s hair then, if there is a great need. *Tzitz Eliezer* 10:26 disagrees, forbidding even weddings – through which one fulfills a mitzva – on the night of the seventeenth, because the Three Weeks have already begun. This seems correct. footnotes: ¹ Even though Shiv’a Asar Be-Tamuz begins at daybreak, the customs of mourning of the Three Weeks begin the night before. As we learned above, the fast was originally supposed to begin at night. The reason we begin fasting in the morning is that there are no harsh decrees against the Jewish people today. Therefore, it is up to the Jewish people to decide whether or not they want to fast, and they have decided to fast only from daybreak. However, the Three Weeks begin on the night of 17 Tamuz. Ḥida writes in this vein in Responsa Ḥayim Sha’al ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:1:5 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:1:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:1:5) יש מנהגי אבלות שנהגו במקצת הקהילות. יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבא, נוהגים שלא להסתפר בשלושת השבועות. ושאר יוצאי ספרד נוהגים להחמיר בזה בשבוע שחל בו תשעה באב בלבד. וכן לגבי נישואין, נהגו יוצאי אשכנז ותימן ורוב יוצאי ספרד, שלא לערוך נישואין בכל שלושת השבועות, ושאר יוצאי ספרד מקילים בזה, ורק מראש חודש אב אין עורכים נישואין (להלן הלכה ט). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** There are other customs of mourning that various communities have adopted. Ashkenazim and some Sephardim, including Jews from Morocco and Djerba, refrain from cutting their hair during the Three Weeks. Other Sephardim are strict about this only during the week of Tisha Be-Av. Ashkenazim, Yemenites, and most Sephardim do not conduct weddings during the Three Weeks. Other Sephardim are more lenient, only avoiding weddings from the beginning of the month of Av (see below, section 7). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:1:6 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:1:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:1:6) בהלכות הבאות נברר בהרחבה את מנהגי שלושת השבועות, תשעת הימים ושבוע שחל בו תשעה באב. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In the following sections we will discuss at length the customs of the Three Weeks, the Nine Days, and the week of Tisha Be-Av. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:2:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:2:1) **מנהגי שלושת השבועות / ריקודים ומחולות וכלי זמר** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / Dancing and Music** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:2:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:2:2) כתבו האחרונים, שאסור לערוך ריקודים ומחולות מי"ז בתמוז ועד תשעה באב (מ"א תקנא, י). ובכלל זה אסרו בימים אלו נגינה ושמיעת כלי זמר. לפיכך אסור לקיים בשלושת השבועות חוגי הרקדה, קונצרטים וערבי שירה, וכן אסור להשתתף בהם. חוג אירובי שעיקרו לצורך התעמלות אפשר לקיים עד ראש חודש אב, אבל ישתדלו להחליש את המוזיקה, כדי שיהיה ניכר שהיא לצורך התעמלות ולא לשמחה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The Aḥaronim write that it is forbidden to hold dances from 17 Tamuz through 9 Av (MA 551:10). This prohibition includes playing and listening to instrumental music. Thus, one may not hold or attend dance classes, concerts, or sing-alongs during the Three Weeks. One may hold or attend an aerobics class, whose main purpose is exercise, until the beginning of Av, but one should lower the music so that it is clear that the purpose is exercise, not celebration. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:2:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:2:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:2:3) מותר ליהודי שמתפרנס מנגינה לנגן לצורך פרנסתו במסיבות של גויים עד סוף חודש תמוז, ואף שהוא מנגן שם ניגוני שמחה, אין הוא שמח כל כך מפני שהוא טרוד בעבודתו, אבל מראש חודש אב ואילך לא ינגן (באו"ה תקנא, ב). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** A professional Jewish musician may play at non-Jewish events until the end of Tamuz. Even though he plays joyous music there, it does not make him so happy, because he is preoccupied with his work. From the beginning of Av, however, he should not play music at all (BHL 551:2). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:2:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:2:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:2:4) וכיוון שאיסור הנגינה הוא מפני השמחה שבנגינה, ממילא מותר למורים לנגינה להמשיך ללמד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, מפני שאין בלימוד נגינה שמחה לא למורים ולא לתלמידים. ומנגד אם יפסיקו יגרם הפסד למורים, וגם התלמידים יזדקקו אח"כ למאמץ נוסף לחזור למסלול הלימודים, ואולי יצטרכו עקב כך שיעורים נוספים. וטוב שילמדו בשלושת השבועות ניגונים עצובים (ציץ אליעזר טז, יט). ואם ממילא המורים והתלמידים רגילים לעשות הפסקה ברצף לימודיהם, אם אפשר, טוב שיעשו את ההפסקה בשלושת השבועות. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Since the reason music is prohibited is that it brings people joy, music teachers may continue giving lessons until the week of Tisha Be-Av, because neither the teacher nor the students experience joy through music lessons. In addition, canceling the lessons will cause the teacher financial loss, and the students will have to expend extra effort afterward to return to their normal learning pace, possibly even requiring extra classes. It is best to learn sad melodies during the Three Weeks (*Tzitz Eliezer* 16:19). If the teacher and students usually take a break from their lessons at some point in any event, it is preferable, if possible, to schedule the break for the Three Weeks. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:3:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:3:1) **מנהגי שלושת השבועות / נגינה ושירה בסעודות מצווה** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / Playing Music and Singing at a *Se’udat Mitzva*** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:3:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:3:2) מותר לשיר שירי שמחה בסעודות מצווה, למשל בסעודת ברית מילה, פדיון הבן ושבע ברכות. וכן מותר לקיים שמחת בר מצווה ובת מצווה, ובלבד שתיערך ביום שהגיעו למצוות. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** One may sing happy songs at a *se’udat mitzva*, like the meal at a *brit mila*, *pidyon ha-ben*, or *sheva berakhot*. One may also celebrate a bar mitzva or bat mitzva during this period, but only on the actual day that the child comes of age. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:3:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:3:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:3:3) נחלקו הפוסקים לגבי מקום שרגילים להזמין נגנים לסעודת מצווה, האם גם בשלושת השבועות מותר להזמין נגנים. יש אומרים שהואיל והנגינה לצורך מצווה מותר, ויש אוסרים. למעשה, הרוצה להקל רשאי, ובתנאי שכך המנהג בכל השנה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The *poskim* disagree about a locale where people always have musicians at a *se’udat mitzva*: May one have them during the Three Weeks as well? Some say that one may do so, since the music is for the sake of a mitzva. Others, however, forbid this. One who wants to be lenient has an opinion to rely on, as long as this is the general practice throughout the year. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:3:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:3:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:3:4) לפיכך, במקום שרגילים תמיד להזמין תזמורת לשמחת בר או בת מצווה, מותר להזמין תזמורת. אלא שאם ישנם שמזמינים שני נגנים ויש שמזמינים שלושה נגנים, בשלושת השבועות נכון להזמין שני נגנים. וכן הדין בכל שמחות של מצווה, שהולכים לפי המנהג בכל השנה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Therefore, in a locale where people always hire musicians for bar mitzva celebrations, one may do so during the Three Weeks. However, if some people hire two musicians and others hire three, it is proper to hire only two during the Three Weeks. The same is true of all mitzva celebrations: We follow the general practice of the rest of the year. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:3:5 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:3:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:3:5) ומשהגיע חודש אב אין להזמין תזמורת לשום שמחה, וכן אין להשמיע ממכשיר אלקטרוני שירי שמחה. ורק את השירים הנוגעים לשמחת המצווה מותר לשיר בפה. ואף מותר לרקוד מעט במעגל, כפי שנוהגים רבים לרקוד בשמחת ברית מילה.² footnotes: ² בכה"ח תקנא, מ, הובאה מחלוקת האחרונים לגבי נגינה בשמחת מצווה. ובהלכות חגים כה, ו, מחמיר, ובתורת המועדים ה, ד, הביא כמה אחרונים להקל. ועי' בפס"ת תקנא, יג, שלאחר ר"ח אין להקל. לגבי ספירת העומר ג, ט, כתבתי שכאשר קשה לקיים את בר המצווה ביום ההגעה למצוות, אפשר לקיים את בר המצווה ביום סמוך ויחזקו את שמחת המצווה על ידי סיום של בר המצווה, ובדיעבד על ידי סיום של מישהו אחר, ועל ידי כך יהיה מותר גם לנגן. ובשלושת השבועות שהצער יותר קשה, רק בשעת הדחק אפשר להקל בזה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Once the month of Av arrives, one should not hire musicians for any celebration. Similarly, one should not play recordings of happy songs, and one may only sing along with songs that relate to the mitzva celebration. One may even dance a little in a circle, as many people customarily do at a *brit mila* celebration.² 551:40 cites a dispute among the Aḥaronim as to whether one may play music at a mitzva celebration. *Hilkhot Ḥagim* 25:6 rules stringently. *Torat Ha-mo’adim* 5:4 cites several Aḥaronim who rule leniently on this issue. See also *Piskei Teshuvot* 551:13, where it states that one should not be lenient after the first of Av. footnotes: ² Kaf Ha-ḥayim ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:3:6 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:3:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:3:6) חתנים מקהילות שנוהגות לערוך חתונות עד סוף חודש תמוז, רשאים להזמין לחתונתם תזמורת רגילה, שאין שמחת חתן וכלה בלא כלי זמר. ואף מי שנוהג שלא להתחתן בימים אלו יכול להשתתף ולרקוד בשמחתם, שזוהי שמחה של מצווה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Members of communities whose custom is to allow holding weddings until the end of Tamuz may hire a regular band for their weddings, because there is no celebration with a bride and groom without musical instruments. Even those whose custom is to refrain from getting married during these days may attend and dance at these weddings, as the joy they experience stems from a mitzva. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:4:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:4:1) **מנהגי שלושת השבועות / שמיעת מוזיקה ממכשיר חשמלי ביתי** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / Listening to Music on Personal Electronic Devices** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:4:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:4:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:4:2) יש אומרים שכמו שאסור לשמוע כלי זמר בהופעה חיה בשלושת השבועות, כך אסור לשומעם דרך מכשירי חשמל ביתיים, ורק שמיעת שירים בלא ליווי של כלי זמר מותר בספירת העומר ובשלושת השבועות. וכן הורו כמה מגדולי הפוסקים (אג"מ יו"ד ב, קלז; יחו"ד ו, לד). ויש מי שאסר אפילו שמיעת שירים בלא ליווי תזמורתי באותם ימים (ציץ אליעזר טו, לג). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Some authorities maintain that just as one may not listen to live music during the Three Weeks, so too one may not listen to recorded music played on home electronic devices during this period. One may listen only to songs without instrumental accompaniment during the *omer* period and the Three Weeks. This is how some of the greatest *poskim* rule (*Igrot Moshe* YD 2:137; *Yeḥaveh Da’at* 6:34). Some *poskim* even forbid listening to non-instrumental (“*a cappella*”) music during these periods (*Tzitz Eliezer* 15:33). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:4:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:4:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:4:3) אולם יש שהקילו לשמוע בימים אלו כלי זמר דרך מכשירים חשמליים, מפני שמה שאסרו האחרונים הוא דווקא שמיעת הופעה חיה של נגנים, שיש בה חגיגיות, אבל בשמיעת כלי זמר דרך מכשירים חשמליים אין כל כך חגיגיות. ואמנם, כשהחלו לייצר את מכשירי הרדיו והטייפ הראשונים, היתה שמחה בשמיעת הניגונים דרכם, אולם כיום שהכל רגילים לשמוע בכל עת מוזיקה על ידי מכשירים חשמליים, אין בזה כל כך שמחה, וממילא אין איסור לשומעם בשלושת השבועות. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** However, some permit listening to music on electronic devices, reasoning that the Aḥaronim only prohibited listening to live musical performances, which entails some degree of festivity. Listening to music through electronic devices, on the other hand, is not particularly festive. Granted, when phonographs, radios, and tape recorders were first introduced, people truly experienced joy when using them to listen to music. Today, however, when everyone listens to music on electronic devices all the time, people do not experience so much joy in doing so. Thus, it is not prohibited to listen to them during the Three Weeks. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:4:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:4:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:4:4) ועוד, שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים, שרק ניגונים של שמחה ראוי לאסור בימים אלו, אבל ניגונים רגילים, וקל וחומר ניגונים עצובים, אין לאסור בשלושת השבועות. וכן למדנו (שבת קנא, א) שבעת ההלוויה עצמה נהגו להביא חלילים ולנגן בהם כדי לעורר צער ובכי על הנפטר, והיה זה בכלל מצוות לוויית המת. מכאן שאין איסור גורף על שמיעת כלי זמר, אלא האיסור בימי אבלות הוא לשמוע ניגונים של שמחה. וכן שמעתי מאבי מורי, שלא רק שמותר להשמיע שירים עצובים על החורבן בליווי כלי זמר דרך הרדיו בתשעת הימים אלא שיש בזה מעלה, שעל ידי כך הלבבות מתעוררים יותר להתאבל על החורבן.³ footnotes: ³ בין האוסרים לשמוע כלי נגינה מרדיו הם: אג"מ יו"ד ב, קלז, ובאו"ח א, קסו, נטה לחומרא לאסור שמיעת כלי זמר בזמן הזה. וביחו"ד ו, לד, אף שהתיר לשמוע כלי זמר בזמן הזה, אסר לשמוע כלי זמר מרדיו וכדומה בספירת העומר ושלושת השבועות (אמנם בע"פ התיר ל'ערוץ שבע' כדי שלא לבטל את הפינות התורניות). ובציץ אליעזר טו, לג, ופס"ת תקנא, יג, אסרו בימים אלו אף שמיעת שיר מהרדיו בלא כלי זמר. אולם סברות המקילים חזקות. ובמיוחד שמנהג איסור שמיעת כלי זמר ומחולות בימים אלו נזכר לראשונה באחרונים, ואין על כך תקנה קדומה. כיוצא בזה העלה בשו"ת חלקת יעקב א, סב, ששמיעת מוזיקה ממכשיר אלקטרוני אינה בכלל הגזירה (או מנהג האבלות), כיוון שלא היו באותם זמנים. ע"כ. אלא הדין תלוי בשמחה שבדבר. וכן אפשר ללמוד ממה שהתירו האחרונים ללמוד נגינה בימים אלו, מפני שאין בזה שמחה, הרי שהכל תלוי בשמחה. ומהר"ם שיק יו"ד שסח, התייחס לחילוק שבין ניגון של שמחה או עצב, שניגון של עצב אינו אסור בימי אבל. וכן משמע מלשון הרמב"ם בהל' תעניות ה, יד, כשעוסק באיסור ניגון אחר החורבן: "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר כולן. וכל מיני זמר… אסור לשמוח בהן ואסור לשומען מפני החורבן". לפי זה נראה שעיקר האיסור לשמוע כלי זמר הוא בשירי שמחה השייכים לריקודים ומחולות, אבל שירים רגילים, וק"ו עצובים, אינם אסורים. ויש שלא עמדו על החילוק בין שירים שמחים לעצובים, ומקפידים שלא לשמוע ולהשמיע כלי זמר בשלושת השבועות וספירת העומר, ומנגד, משמיעים שירים שמחים מפי זמרים בלא ליווי כלי נגינה. וטעות בידם, שיותר צריך להחמיר שלא להשמיע שירים שמחים אפילו בלא ליווי כלי נגינה, ואילו בשירים עצובים אפילו עם ליווי כלי נגינה אפשר לסמוך על המקילים. וכן נהג 'ערוץ שבע' להשמיע בשלושת השבועות שירים רגילים שאין בהם שמחה, ובתשעת הימים השמיע שירים עצובים שמזכירים למאזינים את האבל על חורבן בית המקדש. ע"ע בתחומין יג, מאמר הרב שמואל דוד. ועי' לעיל ג, י.גם לפי המחמירים, השומע תוכנית מלל ובין קטעי המלל ישנם קטעי נגינה, אינו חייב לכבות את הרדיו, והמדקדקים מכבים את הרדיו בעת קטעי הנגינה (הל' חגים כה, ט).נראה, שגם לפי המחמירים, ביום שישי אחר חצות ובמוצאי שבת, אפשר לנהוג כדעת המקילים, מפני שקדושת השבת ושמחתה חופפת על זמנים אלו, שאין אומרים תחנון בערב שבת, ולובשים בגדי שבת במוצאי שבת. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Furthermore, a distinction can be made between happy songs and regular songs. It is only fitting to prohibit happy songs during the Three Weeks, whereas regular tunes, and certainly sad ones, should not be prohibited. Similarly, the Gemara (*Shabbat* 151a) teaches that the custom was to play flutes at a funeral in order to arouse people to cry out in anguish over the deceased, and this was part of the mitzva of accompanying the deceased to his final resting place (*levayat ha-met*). This shows that there is no sweeping prohibition against hearing instrumental music. Rather, one may not listen to happy tunes during times of mourning. I heard from my father and teacher that not only may one play sad instrumental songs related to the destruction of the Temple on the radio during the Nine Days, but it is actually good to do so, because it inspires people to mourn the destruction even more.³, YD 2:137 and OḤ 1:166, which tends toward stringency with respect to listening to instrumental music at all times nowadays; *Yeḥaveh Da’at* 6:34 permits listening to instrumental music in general but forbids listening to them on the radio and the like during the *omer* period and the Three Weeks. (In private conversation, however, he allowed Israeli radio station *Arutz Sheva* to play music during these periods, to avoid causing them to cancel their Torah-oriented segments.) *Tzitz Eliezer* 15:33 even forbids listening to non-instrumental music on the radio during these mournful periods. However, the rationale of those who rule leniently is strong, especially since the entire custom of refraining from listening to instrumental music and dancing during these times is first mentioned in the works of the Aḥaronim; it is not an ancient institution. Similarly, *Responsa Ḥelkat Yaakov* 1:62 concludes that listening to music on an electronic device is not included in the decree (or the custom of mourning) because these devices did not exist when the decree was first enacted. It seems, then, that the prohibition depends on whether or not the music is joyous. We can also derive this from the fact that the Aḥaronim permit attending music lessons during these periods because such music is not joyous. Clearly, then, it all depends on whether the music is joyous. Maharam Schick, YD 368, distinguishes between joyous music and sad music, ruling that sad music is not forbidden during times of mourning. This can also be inferred from the wording of Rambam in Laws of Fasts 5:14, where he discusses the prohibition of playing music after the destruction of the Temple: “Similarly, they ordained that one should not play melodies with any sort of musical instrument. It is forbidden to celebrate with such instruments or to listen to them being played, [as an expression of mourning] for the destruction [of the Temple].” According to this, it appears that the prohibition relates mainly to listening to joyous music, which is associated with dancing, while regular songs, and certainly sad ones, are permissible. Some people do not make any distinction between joyous songs and sad songs. These people take care, on the one hand, not to hear or play musical instruments during the Three Weeks or the *omer*period, but on the other hand will play joyous non-instrumental songs. They are mistaken, however, as one should be more stringent about hearing happy songs, even without instrumental accompaniment, than about hearing sad songs with instrumental accompaniment, concerning which one may rely on the lenient opinion. See R. Shmuel David’s article in*Teḥumin* 13. Also see above 3:10. Even according to the more stringent opinion, one who is listening to a radio talk show that occasionally plays musical selections is not obligated to turn the radio off. However, one who takes care to turn it off when the music comes on should be commended (*Hilkhot Ḥagim* 25:9). It seems that even according to the more stringent *poskim*, one may be lenient on Friday afternoon and Saturday night, because the sanctity and joy of Shabbat extends to these times. Indeed, we do not say *Taḥanun* on Friday afternoons, and we continue to wear Shabbat clothing on *Motza’ei* *Shabbat*. footnotes: ³ Among those who prohibit listening to music on the radio are: Igrot Moshe ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:5:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:5:1) **מנהגי שלושת השבועות / הלכה למעשה** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / The *Halakha* in Practice** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:5:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:5:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:5:2) נראה למעשה כדעה המקילה, ויש לחלק את השירים לשלושה חלקים: האחד הוא שירי שמחה, כדוגמת שירי חתונה. השני, שירים שאין בהם לא שמחה מיוחדת ולא עצב מיוחד, ובכללם רוב השירים כיום, וכן רוב היצירות הקלאסיות. השלישי, שירים עצובים כדוגמת שירי אבל על אדם שמת או על החורבן. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It seems that in practice, according to the lenient view, we should divide all songs into three categories: 1) joyous songs, like those played at weddings; 2) songs that are neither especially joyous nor especially sad, which includes most contemporary music and most classical compositions; 3) sad songs, like those played or sung when mourning a death or the destruction of the Temple. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:5:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:5:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:5:3) מתחילת שלושת השבועות, יש להימנע משמיעת החלק הראשון, והוא שירי שמחה. מראש חודש אב, יש להימנע גם משמיעת החלק השני האמצעי, ורק את החלק השלישי הכולל שירים עצובים מותר לשמוע. עוד נראה, שכאשר שומעים מוזיקה בקול רם, גם כאשר היא סתמית, העצמה נותנת לשיר חגיגיות, והרי הוא נעשה כשיר של שמחה. לכן גם שירים שמותר לשמוע בשלושת השבועות, אסור לשמוע בקול רם. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** From the beginning of the Three Weeks, one should refrain from listening to the first category of music – joyous songs. Starting from the first of Av, one should refrain from listening to the middle category as well, and listen only to sad songs, the third category. It also seems to me that when one listens to loud music, even if it is a neutral song, the force of the sound makes it more festive and practically transforms it into a joyous song. Thus, one may not listen to loud music even if it is the type of music that is permitted during the Three Weeks. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:5:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:5:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:5:4) עוד נראה, שאסור להשתתף בקונצרט של מוזיקה עצובה (רקוויאם) בשלושת השבועות, ואף שזו מוזיקה של אבל, הקונצרט הוא אירוע חגיגי ומשמח. אולם כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים, ואפילו בתשעת הימים (עפ"י שבת קנא, א). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Furthermore, it seems that one may not attend a concert featuring sad music (requiems) during the Three Weeks. Even though the music is mournful, concerts are festive and joyous events, as evidenced by the fact that people usually dress up for them. However, it would seem that one may play a sad tune in commemoration of Jerusalem at a cultural event, even during the Nine Days (based on *Shabbat* 151a). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:6:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:6:1) **מנהגי שלושת השבועות / טיולים, בילוי בבריכת שחייה, נופש בבית מלון** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / Hiking, Swimming, and Hotel Vacations** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:6:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:6:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:6:2) יש אומרים שצריך להימנע מטיולים ורחצה בים או בריכה בשלושת השבועות, כדי למעט בתענוג בימי בין המצרים. ועוד, שאלו ימים מועדים לפורענות וצריך להימנע בהם מדברים שעלולים לסכן את הנפש. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Some maintain that one must refrain from hiking and swimming or bathing in the sea or a swimming pool during the Three Weeks, in order to limit our enjoyment during this mournful period. Furthermore, since these days are prone to calamity, one must avoid potentially dangerous activities. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:6:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:6:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:6:3) אולם להלכה אין בזה איסור, מפני שרק מראש חודש אב הורו חכמים שצריך למעט בשמחה, אבל לפני כן אין איסור לעשות דברים שיש בהם הנאה ותענוג, ורק מאירועי שמחה מיוחדים יש להימנע, כגון מקיום מסיבות, קונצרטים וריקודים. לפיכך, מותר לטייל, לרחוץ ולנפוש בבית מלון עד סוף חודש תמוז. ולגבי החשש מדברים שיש בהם סכנה, אין מדובר בחשש שמשנה את כללי הזהירות הנדרשים במשך כל השנה. לפיכך, מותר לקיים טיולים וכדומה בשלושת השבועות, ויש להקפיד בהם במשנה זהירות על כללי הבטיחות שצריך לשמור בכל השנה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** From a halakhic standpoint, however, these activities are not prohibited. After all, the Sages only instructed us to curtail our joy from the first day of Av. They did not prohibit engaging in pleasurable and enjoyable activities before then. The only thing one should avoid is special celebrations, like parties, concerts, and dances. Therefore, one may go hiking and swimming and one may vacation in a hotel until the end of Tamuz. In addition, the concern about engaging in potentially dangerous activities is not so serious that one must be more cautious than one generally should be throughout the year. Thus, one may go hiking and engage in similar activities during the Three Weeks, while taking particular care to follow the safety precautions that apply to such activities throughout the year. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:6:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:6:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:6:4) משנכנס אב ממעטים בשמחה, ולכן צריך להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה. וטיול או נופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי – מותר לקיים בתשעת הימים. וכן לגבי רחצה בבריכה או בים, אם המגמה לשם בילוי – אסור, ומי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות – מותר אף בתשעת הימים (ראו להלן בהלכה כא).⁴ footnotes: ⁴ כתב ביסוד ושורש העבודה, שראוי להימנע מלהתענג בבין המצרים. ור' חיים פלאג'י (בס' משא חיים) כתב, שעשו תקנה במקומו שלא יטיילו בפרדסים ועל שפת הים והנהר בימי בין המצרים (הובא בשדי חמד מערכת בין המצרים א, י). אמנם שאר האחרונים לא כתבו זאת, ורק בספרי דורנו הזכירו חומרה זו (עם כלביא עמ' 170; נטעי גבריאל כג, ג, בשם י"א; מקראי קודש הררי ה, א). ונראה שזה מנהג חסידות, ועל כן לא הובא ברוב ספרי האחרונים. והעיקר להלכה, שרק בתשעת הימים צריך למעט בדברים מהנים ומענגים שמביאים לשמחה. וכפי שמצינו לעניין אכילת בשר ויין ומשא ומתן של שמחה, שאיסורם מתחיל מר"ח אב. וכן אין לאסור טיולים מצד הסכנה, שהרי עצם הזהירות מסכנה היא מצווה מהתורה, והזהירות בימים אלו היא רק למשנה זהירות, אבל אין בה קביעת כללי זהירות אחרים.וכן הדין לעניין רחצה בים ובנהר, שיש בהם דמיון לטיול הן מצד ההנאה והן מצד הסכנה. ואמנם יש מי שהחמיר בזה (מקור חיים לחו"י תקנא, ד). אבל רבים התירו, וכן מצינו בתרומת הדשן ק"נ, שהיו נוהגים לרחוץ בנהרות בתשעת הימים ולא מיחו בידם. ובשולחן גבוה סו"ס תקנא כתב, שהמנהג בסלוניקי לשחות בים אפילו בערב תשעה באב. וכ"כ ביחו"ד א, לח, שמותר לשחות בבריכה ובים אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב. ואף שמצד ההוראה למעט בשמחה נראה להחמיר בתשעת הימים ברחצה של תענוג, מ"מ אפשר ללמוד בק"ו לגבי שלושת השבועות שמותר לרחוץ בבריכה ובים ולטייל.ואמנם טיול שיש בו משתתפים רבים וכן מחנה קיץ, לכתחילה עדיף שלא לקיים בשלושת השבועות, כי יש בו שמחה יתירה, והוא קצת דומה לריקודים ומחולות. אבל בדיעבד כשקשה מאוד לקיימו בתאריך אחר, מותר לקיימו עד ר"ח, ואינו דומה לריקודים ומחולות שעניינם העיקרי שמחה, ואילו הטיול מגמתו להכיר מקום חדש וליהנות מהצוותא. והיה ראוי לשנות את תוכנית הלימודים השנתית, ולקיים בשלושת השבועות לימודים, וממילא פחות יטיילו וירחצו באותם הימים. אולם כיום שזה זמן הקייטנות או החופשה השנתית, אין להחמיר יותר מהדין, ואין לאסור טיולים ושחייה עד ר"ח אב.לעניין שחייה יומית בבריכה שאינה נחשבת כבילוי אלא כחלק מאורח חיים בריא, ראו בהמשך הלכה כא, שלמנהג ספרדים טוב להחמיר בשבוע שחל בו תשעה באב, ולמנהג אשכנזים מר"ח אב. (ועי' ברב פעלים ח"ד כט, שכתב שמי שהתחיל ללמוד שחייה לפני בין המצרים, אף שראוי להחמיר בתשעת הימים, אין למחות ביד המיקל להמשיך ללמוד בתשעת הימים ובשבוע שחל בו. ובשם החזו"א כתבו שלצורך בריאות מותר לרחוץ בתשעת הימים, ונכון להמליץ להמשיך לקיים את לימוד השחייה בתשעת הימים ולהפסיק בשבוע שחל בו). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** “When Av arrives, we curtail our joy” (*Ta’anit*26b). Therefore, one must refrain from outings and recreational activities that are mainly designed to provide pleasure and joy. However, one may go on a trip or vacation that is designed primarily for educational or therapeutic purposes during the Nine Days. The same goes for swimming, whether in the sea or in a pool: If the purpose is leisure, it is forbidden. However, if one’s doctor instructs him to swim for health reasons, he may do so even during the Nine Days.⁴ states that it is proper to avoid enjoying oneself during the Three Weeks. R. Ḥayim Palachi writes (in *Masa Ḥayim*) that the rabbis of his city (Izmir) instituted a prohibition against strolling through the orchards, on the beach, or along the banks of the river during the Three Weeks (quoted in *Sdei Ḥemed*, *Ma’arekhet Bein Ha-metzarim* 1:10). The other Aḥaronim, however, did not cite this stringency. It is mentioned only in contemporary works (*Am Ke-lavi*, p. 170; *Nit’ei Gavriel* 23:3, as a secondary opinion; *Mikra’ei Kodesh* [Harari], 5:1). It appears that this is a pious custom, which is why most Aḥaronim do not cite it. In practice, the *halakha*dictates that one must curtail pleasurable, joyous activities only during the Nine Days. We find the same idea with regard to consuming meat and wine and engaging in joyous business transactions: They are forbidden only from the first of Av. Similarly, there is no reason to prohibit hiking because it is dangerous. The very obligation to avoid danger is a Torah command; while we are exceptionally cautious during these days, this does not mean that we create an entirely new system of safety rules. The same applies to swimming in the sea or a river. It is similar to hiking both in terms of the pleasure derived and the danger involved. There is a *posek* who is stringent about this (*Mekor Ḥayim* by the author of *Ḥavot Ya’ir*, 551:4), but many authorities permit it, as we find in *Terumat Ha-deshen* §150, which states that people used to bathe in rivers during the Nine Days, and no one protested. *Shulḥan Gavo’ah* §551 writes that the custom in Thessaloniki was to swim in the sea even on the day before Tisha Be-Av. Likewise, *Yeḥaveh Da’at* 1:38 states that one may swim in a pool or in the sea even during the week of Tisha Be-Av. It seems more proper to be stringent regarding swimming for pleasure during the Nine Days, not because swimming is inherently problematic, but because we must curtail our joy, as we will explain below. Nevertheless, we can derive from the opinions quoted above, based on a *kal va-ḥomer* argument, that swimming and hiking are permissible during the Three Weeks. However, it is preferable, *le-khatḥila*, to avoid going with a large group on an outing and to refrain from scheduling a summer camp during the Three Weeks. These activities are exceptionally joyous, as they are somewhat similar to dances. Nevertheless, *be-di’avad*, if it is very difficult to schedule the outing or the summer camp for a different time, one may participate in these activities until the first of Av, since these activities are not really similar to dances, whose main purpose is merrymaking. Rather, the goal of an outing is to acquaint the participants with a new place and to allow them to enjoy the social setting. Indeed, it would be proper to change the scholastic calendar such that schools would be in session during the Three Weeks. This way, fewer people would go on outings or go swimming during this period. As things stand today, however, the Three Weeks is when summer camps operate and the yearly vacation takes place. Therefore, one should not be stringent beyond the demands of the law and forbid outings or swimming before the first of Av. Regarding swimming daily for exercise, which is not considered recreational, but part of a healthy lifestyle, see below, section 21, where we explain that according to Sephardic custom it is proper to be stringent in this regard during the week of Tisha Be-Av, and according to Ashkenazic custom, from the first of Av. (See *Rav Pe’alim* 4:29, which states that even though one who begins swimming lessons before the Three Weeks should be stringent during the Nine Days, one should not rebuke him if he acts leniently and continues his lessons during the Nine Days and the week of Tisha Be-Av. It is written in the name of Ḥazon Ish that one may swim during the Nine Days for health reasons.) footnotes: ⁴ Yesod Ve-shoresh Ha-avoda ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:7:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:7:1) **מנהגי שלושת השבועות / שהחיינו בשלושת השבועות** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / Reciting *She-heḥeyanu* During the Three Weeks** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:7:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:7:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:7:2) היו מגדולי הראשונים שלא אכלו פרי חדש ולא קנו בגד חדש בשלושת השבועות, כדי שלא לברך עליהם 'שהחיינו', שאמרו, איך נברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" בזמן של פורענות (ספר חסידים תת"מ). ואמנם היו מגדולי הפוסקים שסברו שאין צריך להיזהר בזה (ט"ז, גר"א), אולם במשך הדורות נתפשט המנהג להחמיר שלא לברך 'שהחיינו' בימי בין המצרים. לפיכך נזהרים שלא לאכול פרי חדש שצריך לברך עליו 'שהחיינו', ואין קונים בגד חדש שמברכים עליו 'שהחיינו'. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Some of the greatest Rishonim would refrain from eating a new fruit or buying a new garment during the Three Weeks, in order to avoid reciting *She-heḥeyanu*. They reasoned: How can we say, “Blessed are You, Lord…Who has given us life, sustained us, and brought us to this time” during a period of such misfortune? (*Sefer Ḥasidim* §840). Even though some of the greatest *poskim* felt that one does not need to follow this stricture (*Taz*, Vilna Gaon), over time it became customary to be stringent and avoid reciting *She-heḥeyanu* during the Three Weeks. Therefore, we take care not to eat any new fruit or buy any new garment that would require one to recite *She-heḥeyanu*. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:7:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:7:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:7:3) אבל דברים שאין מברכים עליהם 'שהחיינו', מותר לקנות עד סוף חודש תמוז. למשל, מותר לקנות גרביים או גופיות, שהואיל ואינם חשובים כל כך, אין מברכים עליהם 'שהחיינו'. וכן מותר לנוהגים שלא לברך 'שהחיינו' על נעליים לקנותם (רמ"א ושו"ע או"ח רכג, ו; עי' פנה"ל ברכות יז, 4). וכן מותר לבני זוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים בו ברכתו 'הטוב והמטיב'. אבל יחיד צריך להימנע מקניית רהיט, מפני שברכתו 'שהחיינו' (שו"ע או"ח רכג, ה; פנה"ל ברכות יז, ג). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** However, until the end of Tamuz one may purchase items that would not require one to recite *She-heḥeyanu*. For example, one may buy socks or undershirts, because these items of clothing are not significant enough to warrant the recitation of *She-heḥeyanu*. One may also purchase shoes if it is not his custom to recite *She-heḥeyanu* over them (SA and Rema 223:6; also see *Peninei Halakha: Berakhot*ch. 17 n. 4). Similarly, a couple may buy a piece of furniture, because, as partners in the purchase, they recite the *berakha*of *Ha-tov Ve-hametiv*rather than *She-heḥeyanu*. An individual, on the other hand, must refrain from buying furniture to avoid reciting *She-heḥeyanu* (SA 223:5; *Peninei Halakha: Berakhot*17:3). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:7:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:7:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:7:4) וכן מותר לקנות בגד חשוב שצריך תיקון כדי ללובשו אחר תשעה באב, שהואיל ובעת הקנייה אי אפשר ללובשו, ממילא אין מברכים עליו בשעת הקנייה 'שהחיינו' (משנה ברורה רכג, יז). ולנוהגים לברך 'שהחיינו' בעת לבישת הבגד (וכך המנהג הרווח), מותר לקנות גם בגד שאינו צריך תיקון בשלושת השבועות עד סוף חודש תמוז, ובתנאי שילבשוהו אחר תשעה באב ואז יברכו עליו 'שהחיינו'. ומשנכנס אב ממעטים במשא ומתן, וממילא אף כשאין מברכים על הקנייה 'שהחיינו', יש להימנע ממנה (ועי' בהלכה יח). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Until the end of Tamuz, one may also buy a fancy garment that requires alterations, to be worn after Tisha Be-Av. Since it cannot be worn at the time when it is purchased, one does not recite *She-heḥeyanu* at that time (MB 223:17). Furthermore, according to those who customarily recite *She-heḥeyanu* only when they first wear the clothing (which is the prevalent custom), one may buy a new garment during the Three Weeks, on the condition that he wears it and recites the *berakha* after Tisha Be-Av. Once Av begins, we minimize our business dealings, and so it is proper to avoid such a purchase even if one will not recite *She-heḥeyanu* at the time of purchase (see below, section 18). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:8:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:8:1) **מנהגי שלושת השבועות / באיזה מקרים מותר לברך 'שהחיינו'** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / In Which Cases May One Recite *She-heḥeyanu*?** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:8:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:8:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:8:2) מי שהזדמנה לידו מצווה שמברכים עליה 'שהחיינו', כגון ברית-מילה או פדיון-בן, יברך 'שהחיינו', מפני שלא הוא קבע את מועד הברכה אלא מן השמים זימנו לידו מצווה כזו שמברכים עליה 'שהחיינו' בימי בין המצרים (שו"ע או"ח תקנא, יז). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** One who is presented the opportunity to perform a mitzva that requires one to recite *She-heḥeyanu*, like a *brit mila* or a *pidyon ha-ben*, recites the *berakha*, because he did not determine the timing of the *berakha*. Rather, God granted him the opportunity to perform a mitzva that requires one to recite *She-heḥeyanu* during the Three Weeks (SA 551:17). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:8:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:8:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:8:3) וכן הרואה את חברו החביב אחר שעברו שלושים יום שלא ראהו ושמח לקראתו, יברך 'שהחיינו', שאם לא יברך – יפסיד את הברכה. וכן מי שנולדה לו בת, כאשר יראנה בפעם הראשונה יברך 'שהחיינו', שאם לא יברך – יפסיד את הברכה (עפ"י שו"ע או"ח רכה, א, משנה ברורה רכג, ב). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Similarly, one who sees a close friend after not seeing him for thirty days, and is happy to see him, should recite *She-heḥeyanu*, since if he does not recite it immediately, he loses the opportunity to recite the *berakha*. Likewise, one who sees his newborn daughter for the first time should recite *She-heḥeyanu*, since if he does not do so immediately, he loses the opportunity to recite the *berakha* (based on SA 225:1, MB 223:2). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:8:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:8:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:8:4) בשבתות שבימי בין המצרים, לדעת רוב הפוסקים מותר לברך 'שהחיינו'. ואף שמקצת הפוסקים החמירו בזה (עפ"י האר"י), להלכה אפשר להקל ולברך 'שהחיינו' על פרי חדש אפילו בשבת חזון. לפיכך, מי שנזדמן לידו פרי חדש בימות החול, ידחה את אכילתו לשבת ויברך עליו 'שהחיינו'. ואם אין לו אפשרות לדחות את אכילתו, כגון שאין לו מקרר ויש חשש שהפרי ירקב עד שבת, יאכל אותו מיד ויברך 'שהחיינו' (רמ"א תקנא, יז, משנה ברורה תקנא, צח). וכן על בגד חדש, בשבתות שעד סוף חודש תמוז, אפשר לברך 'שהחיינו'. אבל בשבת שאחר ראש חודש אב, יש להחמיר שלא ללבוש בגד חדש, הן מפני שהוא משמח יותר והן מפני שאפשר לדחות את לבישתו לאחר תשעת הימים (משנה ברורה תקנא, צח). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** According to most *poskim*, one may recite *She-heḥeyanu* on the *Shabbatot* of the Three Weeks. Even though some rule stringently on this issue (based on Arizal), in practice one may be lenient and recite *She-heḥeyanu* over a new fruit even on Shabbat Ḥazon (the Shabbat before Tisha Be-Av). Therefore, one who gets a new fruit during the week should postpone eating it until Shabbat, and then recite *She-heḥeyanu* over the fruit. If he cannot postpone eating it – for example, if he has no access to a refrigerator, and the fruit might spoil before Shabbat – he should eat it immediately and recite *She-heḥeyanu* (Rema 551:17, MB 551:98). With regard to a new article of clothing, one may likewise recite *She-heḥeyanu* on the *Shabbatot* before the first of Av. However, on Shabbat after the first of Av, one should be stringent and not wear the new garment, and thus not recite *She-heḥeyanu* (MB 551:98). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:9:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:9:1) **מנהגי שלושת השבועות / נישואין ואירוסין** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / Marriage and Engagement** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:9:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:9:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:9:2) נהגו ברוב קהילות ישראל, שלא לישא אשה בשלושת השבועות. ואף שמעיקר הדין איסור נשיאת אשה בימי האבלות על החורבן חל רק על נישואי רשות, היינו על מי שכבר קיים מצוות פריה ורביה בבן ובת, אבל מי שעדיין לא קיים את המצווה, היה רשאי לישא אשה אפילו בתשעת הימים. למעשה, מכיוון שימים אלו הם ימי פורענות, נהגו שלא לערוך בהם שום נישואין, מפני שראוי שהנישואין יערכו בסימן טוב ובמזל טוב, ובימים אלו אין סימן טוב ומזל טוב. ויש מיוצאי ספרד שנהגו להימנע מנישואין רק בתשעת הימים (כמבואר בהערה). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It is customary in most Jewish communities that no weddings are held during the Three Weeks. Technically, the prohibition applies only to an “optional” wedding, i.e., that of a man who has already fulfilled the mitzva of procreation by fathering a son and a daughter; one who has yet to fulfill this mitzva may get married even during the Nine Days. Nevertheless, it is customary not to schedule any weddings during this period, because it is an inauspicious time. Weddings should take place in times of good omens and good fortune, and this period is not one of good omen or good fortune. Some Sephardim do not hold weddings only during the Nine Days (see n. 5). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:9:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:9:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:9:3) מסיבת אירוסין ביתית וצנועה, שהיא מסיבה על הסכמת בני הזוג להינשא, כיוון שיש בה צד של מצווה, מותר לקיימה עד סוף חודש תמוז. אבל מסיבת אירוסין גדולה אסור לקיים בשלושת השבועות. ובתשעת הימים שצריך למעט בהם בשמחה, אסור לקיים אפילו מסיבת אירוסין ביתית וצנועה. אבל מותר להורי החתן והכלה להיפגש ולקבוע את תנאי החתונה, ומגישים לפניהם כיבוד קל. ואף שגם בזה יש שמחה, כיוון שעל ידי פגישה זו הקשר בין בני הזוג יהפוך לעובדה מוגמרת, ויש בכך קירוב למצוות החתונה, מותר לקיימה אף בתשעת הימים. וכן מותר לרווקים להיפגש בתשעת הימים לשם נישואין.⁵ footnotes: ⁵ מבואר בב"י ומ"ב תקנא, יד, שאף נישואי מצווה אין עורכים בימים אלו דלא מיסמנא בהם מילתא. והגר"א תקנא, סט, חידש שגם מצד אבלות החורבן אין לישא בהם אשה, כמבואר בב"ב ס, ב, שמשרבו הגזירות אחר החורבן היה ראוי שלא להינשא, אלא שאין יכולים לעשות כן, אבל אפשר להסיק שלפחות בשלושת השבועות ראוי להימנע מכך. למעשה יש חילוקי מנהגים באשר למנהג ספרדים: כנה"ג (טורקיה) החמיר אפילו שלא לארס בכל שלושת השבועות, וכן מנהג מרוקו. ובבן איש חי דברים ד' אסר נישואין, ועל אירוסין כתב שראוי להחמיר כדברי כנה"ג. והביאם בכה"ח תקנא, מד. וכ"כ הרב אליהו בהל' חגים כה, ג. מנהג יוצאי תימן שלא לישא אשה מי"ז בתמוז. ובשו"ע תקנא, ב, אסר נישואין בתשעת הימים בלבד, וביבי"א ו, מג, חיזק דבריו והוסיף שבמניעת מצווה אין ראוי להחמיר, ובמיוחד בדורנו.אירוסין מהתורה, היינו קידושין ללא חופה, היה מותר לערוך בתשעת הימים ואפילו בתשעה באב, כדי שלא יקדמנו אחר, ובתנאי שלא יערוך סעודה בתשעת הימים. כיום נוהגים לקיים את האירוסין והנישואין שמהתורה ביחד, אולם לכל הפחות אפשר ללמוד מהיתר האירוסין, שמותר להורי בני הזוג להיפגש בתשעת הימים, כדי להסכים על תנאי הנישואין, ומותר להגיש שם כיבוד קל. וכ"כ במ"ב תקנא, טז. ומסיבת התקשרות הנקראת כיום 'אירוסין' מותר לעשות בתנאי שהיא ביתית וצנועה, ובלי מוזיקה. ואם רוצים להשמיע מוזיקת רקע ממכשיר אלקטרוני, נכון לחזק את השמחה על ידי סיום, אבל אין להקל כמו בימי ספירת העומר שהם פחות ימי צער (ראו לעיל ג, 7). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Until the first of Av, one may hold a modest, small-scale engagement party. Since such a party is a celebration of the couple’s agreement to get married, the event contains a mitzva component and is thus permitted (see above ch. 3 n. 7, regarding whether one may play music at such an event). One may not, however, hold a large-scale engagement party during the Three Weeks. During the Nine Days, when we must curtail our joy, one may not hold even a modest, small-scale party. However, the parents of the couple may meet, even during the Nine Days, in order to decide on the details of the wedding, and refreshments may be served at this meeting. Even though this, too, involves joy, it is permissible because such a meeting transforms the couple’s relationship into an accomplished fact, which brings them closer to the mitzva of marriage. It is also permissible for singles to date for the sake of marriage during the Nine Days.⁵ and MB 551:14 explain that even marriages that fulfill a mitzva are prohibited during this period, because the time is inauspicious. Vilna Gaon 551:69 adds a novel idea, explaining that even from the standpoint of mourning the destruction of the Temple, one should refrain from getting married during this period. As the Talmud (BB 60b) states, if it were possible, it would be proper to avoid marriage altogether following the destruction of the Temple. Though we are unable to do this, it is proper to refrain from getting married at least during the Three Weeks. **The Sephardic custom**: Yemenite Jews do not get married starting from the seventeenth of Tamuz. *Knesset Ha-gedola* (whose author was from Turkey) was stringent, ruling that one may not even get engaged during the Three Weeks, and indeed, Moroccan Jews follow this custom. *Ben Ish Ḥai*, Year 1, Devarim 4 forbids weddings and states that it is proper to be stringent regarding engagements as well, in accordance with the ruling of *Knesset Ha-gedola*. *Kaf Ha-ḥayim* 551:44 also cites this position. R. Mordechai Eliyahu concurs in *Hilkhot Ḥagim* 25:3. SA 551:2, however, forbids weddings only during the Nine Days, and *Yabi’a Omer* 6:43 reinforces this, adding that one should not be stringent when it means restricting a mitzva, especially in our generation. A couple may undergo *erusin*(betrothal, i.e., *kiddushin* without *ḥupa*) during the Nine Days, and even on Tisha Be-Av itself, so that the man can ensure that no one else may preempt him and marry the woman. This is permissible only on condition that no festive meal is served during the Nine Days. Nowadays, we perform the *erusin* and *nisu’in* (marriage) together. Nonetheless, we learn from the fact that *erusin* is permitted that the parents of the couple may meet during the Nine Days in order to agree upon the conditions of the marriage, and that light refreshments may be served there. MB 551:16 rules this way as well. footnotes: ⁵ Beit Yosef ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:10:1) **מנהגי שלושת השבועות / תספורת** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / Haircuts** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:10:2) תקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב (תענית כו, ב). וכן נוהגים רבים מיוצאי ספרד שלא להסתפר מתחילת השבוע שחל בו תשעה באב (שו"ע או"ח תקנא, ג). גם קטנים שהגיעו לחינוך אסור לספר, כדי לחנכם להתאבל על החורבן. ונוהגים שלא לספר אפילו קטנים שלא הגיעו לחינוך, כדי לבטא את עגמת הנפש של הימים הללו (שו"ע או"ח תקנא, יד). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The Sages instituted prohibitions against cutting one’s hair and washing one’s clothes during the week of Tisha Be-Av (*Ta’anit* 26b). Accordingly, *Shulḥan Arukh* (551:3) rules that one may not cut one’s hair from the beginning of the week in which Tisha Be-Av falls, and many Sephardim follow this practice. One may not cut even children’s hair if they have reached the age of *ḥinukh* (education), in order to train them to mourn the destruction of the Temple. The custom, moreover, is not to cut the hair of even children who have yet to reach the age of *ḥinukh*, in order to express the sorrow we feel during this period (SA 551:14). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:10:3) ויוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבא והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות (רמ"א תקנא, ד; כה"ח פ; קיצשו"ע או"ח טולידנו שפז, ח, ברית כהונה ב, יב). ועולי תוניס ואלגי'ר נוהגים שלא להסתפר מראש חודש (עפ"י מהר"י עייאש). לגבי ילדים, נחלקו אם מחמירים בכל שלושת השבועות או רק בשבוע שחל בו תשעה באב. ובשעת הצורך אפשר להקל לקטנים עד שבוע שחל בו תשעה באב (משנה ברורה תקנא, פב). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Ashkenazim and some Sephardim – including Jews from Morocco and Djerba, and those who follow Arizal’s customs – are stringent and avoid haircuts during the entirety of the Three Weeks (Rema 551:4; *Kaf Ha-ḥayim* 551:80; *Kitzur*SA [Toledano] 387:8; *Brit Kehuna* 2:12; Jews from Tunis and Algiers customarily do not cut their hair starting from the first of Av, based on the ruling of R. Yehuda Ayash). There is disagreement about whether these communities should be stringent about haircuts for children during the entirety of the Three Weeks or only during the week of Tisha Be-Av. In a time of need, one may be lenient until the week of Tisha Be-Av (MB 551:82). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:10:4) ולא רק שער הראש והזקן כלול באיסור התספורת, אלא אף כל שער שבגוף אסור לספר, ורק כשהשפם מפריע לאכילה מותר לספרו (שו"ע או"ח תקנא, יב-יג). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** This prohibition does not apply only to head and facial hair, but applies to body hair as well. One may, however, trim mustache hair that interferes with one’s eating (SA 551:12-13). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:5 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:10:5) מותר לאשה לקצר את שער ראשה שמפני אריכותו התחיל לצאת מכיסוי הראש, וכן מותר לאשה להסיר מפניה וגופה שערות שמכערות את יופיה (משנה ברורה עט, כה"ח מז).⁶ footnotes: ⁶ יש מקילים וסוברים שאין איסור תספורת חל על אשה, כדעת השו"ע לעניין אבלות אחר שבעה (יו"ד שצ, ה). וכ"כ בפנים מאירות ב, לז. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** A woman may cut her hair if it is beginning to slip out of her head-covering due to its length. A woman may also remove facial or body hair that mars her beauty (MB 551:79, *Kaf Ha-ḥayim* 551:47).⁶ (YD 390:5). This ruling is found in *Panim Me’irot* 2:37 and *Torat Ha-mo’adim* 5:26. footnotes: ⁶ Some are even more lenient, maintaining that the prohibition on haircuts does not apply to women at all, in accordance with the opinion of SA regarding mourning after shiva ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:6 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:10:6) לכבוד ברית מילה, מותר לאבי הבן, לסנדק ולמוהל, להסתפר עד שבוע שחל בו תשעה באב (ועי' בהלכה יט לעניין בגדים). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In honor of a *brit mila*, the father, the *sandak*, and the *mohel* may cut their hair, until the week of Tisha Be-Av (see below, section 19, regarding clothing). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:7 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:10:7) ראוי לחתן בר מצווה שלא להסתפר בימים אלו, מפני שהוא יכול להסתפר לפני י"ז בתמוז. אבל אביו של חתן בר המצווה שרגיל להתגלח בכל יום, יכול להתגלח לקראת סעודת בר המצווה של בנו עד שבוע שחל בו תשעה באב (עי' כה"ח תקנא, י, ופס"ת תקנא, ו). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It is proper for a bar mitzva boy to refrain from cutting his hair during the Three Weeks, because he can cut his hair before the seventeenth of Tamuz. However, if the boy’s father usually shaves every day, he may shave in honor of his son’s becoming a bar mitzva, until the week of Tisha Be-Av (see *Kaf Ha-ḥayim* 551:10, *Piskei Teshuvot* 551:6). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:8 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:10:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:10:8) מותר להסתרק גם בשבוע שחל בו תשעה באב (משנה ברורה תקנא, כ; כה"ח מו). נחלקו האחרונים אם מותר לגזוז ציפורניים בתשעת הימים, אולם לכבוד שבת מותר (משנה ברורה תקנא, כ; כה"ח מח). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** One may comb one’s hair even during the week of Tisha Be-Av (MB 551:20, *Kaf Ha-ḥayim* 551:46). The Aḥaronim debate whether one may cut one’s nails during the Nine Days, although one certainly may do so in honor of Shabbat (MB 551:20, *Kaf Ha-ḥayim* 551:48). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:11:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:11:1) **מנהגי שלושת השבועות / גילוח זקן בשלושת השבועות** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / Shaving One’s Beard During the Three Weeks** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:11:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:11:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:11:2) כפי שלמדנו, מנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, שלא להסתפר בכל שלושת השבועות, אולם לגבי גילוח הזקן התעוררה שאלה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** As we have learned, the custom among Ashkenazim and some Sephardim is to refrain from cutting one’s hair during the entirety of the Three Weeks. Regarding shaving one’s beard, however, a question arises. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:11:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:11:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:11:3) לדעת הרבה פוסקים אין הבדל בין תספורת לגילוח, ושניהם אסורים במשך כל שלושת השבועות (כה"ח תקנא, סו; תצג, יט). וכן נוהגים רוב בחורי הישיבות והמדקדקים במצוות. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** According to many *poskim*, there is no difference between cutting one’s hair and shaving; both are forbidden throughout this period (*Kaf Ha-ḥayim* 551:66, 493:19). This is the custom of most yeshiva students and those who observe *mitzvot* meticulously. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:11:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:11:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:11:4) אולם יש סוברים שלכתחילה ראוי להתגלח בכל ערב שבת בשבתות שלפני ראש חודש אב (עפ"י מ"א ופמ"ג). ויש שהתירו להתגלח כל יום עד סוף חודש תמוז, הואיל ואין בזה שמחה, וכל המנהג שלא להסתפר נוגע לתספורת שיש בה חגיגיות מסוימת ולא לגילוח שאין בו שום חגיגיות אלא רק הסרת ניוול. והמיקל בזה יש לו על מי לסמוך ואין למחות בידו. ובמיוחד שכיום חיים בארץ בני כל העדות, ורבים מיוצאי ספרד מקילים בזה. וכשיש ספק באשר למנהג יוצאי אשכנז, אפשר להתחשב במנהג יוצאי ספרד. למעשה, נכון שכל אדם ינהג כאביו, בין להקל ובין להחמיר, שאם לא כן נמצא שהוא פוגע בכבודו. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** However, some maintain that it is proper, *le-khatḥila*, to shave every Friday in the period before the first of Av (based on MA and *Pri Megadim*). Others permit one to shave every day until the first of Av, since doing so does not entail any joy. According to them, the custom not to cut one’s hair applies only to haircuts, which are a somewhat happy occasion, and not to shaving, which is only the removal of unsightly facial hair and entail no joy. One who is lenient in this regard has an opinion to rely on, and others should not rebuke him. This is especially true in Israel, where Jews of all backgrounds live side by side, and most Sephardim are lenient regarding this issue. In addition, when there is an uncertainty regarding the Ashkenazic custom, one may take the Sephardic custom into account. In practice, everyone should follow his father’s custom – whether it is lenient or strict – to avoid disrespecting him. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:11:5 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:11:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:11:5) אמנם מראש חודש אב, ואפילו לקראת שבת חזון, ברור שעל פי מנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד אין להתגלח. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** However, starting on Rosh Ḥodesh Av, it is clear that according to both Ashkenazic and Sephardic custom one should not shave, even in honor of Shabbat Ḥazon. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:11:6 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:11:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:11:6) בשבוע שחל בו תשעה באב, לכל הדעות והמנהגים, אסור להסתפר ואין היתר להתגלח.⁷ footnotes: ⁷ לגבי גילוח בשלושת השבועות. למנהג יוצאי אשכנז, עי' במ"א תקנא, יד, שכתב בשם הגהות אשרי, שאין להסתפר אפילו לפני שבת הואיל ואין רגילים להסתפר כל שבוע, משמע מזה שהרגילים להתגלח רשאים להתגלח לכבוד שבת. וכ"כ הפמ"ג א"א י"ד, שלפני ר"ח אב מותר להסתפר לכבוד שבת. ואמנם במטה יהודה ד' החמיר, אבל בגילוח, שאם לא יתגלח יראה בניוול בשבת, נראה יותר כפמ"ג. וכתב בבאו"ה תקנא, ג, שמשמע מהירושלמי שמותר לכבוד שבת אפילו בתשעת הימים, וכ"כ הגרע"א. עוד סברה להיתר, שלרגילים להתגלח יש בדרך כלל צער רב כשאינם מתגלחים כמה ימים, ואולי זה דומה לתספורת השפם שמפריע לאכילה, וכהיתר לסוך בתשעה באב למי שיש חטטין בראשו (שו"ע או"ח תקנד, טו), וכפי ששמעתי שמותר לגזור שערות שגורמות לפצעים או כאבי ראש. ובספר 'נפש הרב' לרב שכטר עמ' קצא, כתב בשם הרב סלובייצ'יק, שמנהג שלושת השבועות כדין אבלות שנה, שנוהגים להתגלח; ומנהג תשעת הימים כמנהג אבלות שלושים, שאסור להתגלח; ובתשעה באב נוהגים כמו באבלות שבעה. לפי זה היקל להתגלח בכל יום עד ר"ח אב, כדי להסיר הניוול. ועי' בצהר ח"ג עמ' 39 קושיות על שיטתו, אך אפשר לדחותן. ועי' בשו"ת נר עזרא ח"ב עמ' קנה-קנח, שמסיק להקל להתגלח לקראת שבת, וכתב שכן דעת הרב מן ההר והרב ליכטנשטיין.אמנם רבים מחמירים שלא להתגלח כלל, וכ"כ בכה"ח תקנא, סו. ובתצג, יט, כתב עפ"י אחרונים, שבמקום הפסד פרנסה מותר להתגלח. וכן נוהגים רוב המדקדקים במצוות. גם באג"מ או"ח ד, קב, התיר להתגלח רק במקום שיש הפסד ממון.ונלענ"ד שמעיקר הדין נכון גם למנהג יוצאי אשכנז להתגלח בכל ערב שבת עד ר"ח אב, אבל בימות החול כשאין קושי טוב להחמיר, והמיקל יש לו על מי לסמוך. וכן לצורך פרנסה אפשר להקל. ומר"ח אב ראוי להחמיר גם בימות החול וגם בערב שבת. ואף שלכאורה אפשר לטעון שצריך להתגלח לכבוד השבת, וכן משמע מהירושלמי ורע"א שהובאו בבאו"ה תקנא, ג. מ"מ כבר מצינו בראשונים (כל בו, והובא בב"י תקנא, ד) שנהגו שלא להתגלח לפני שבת חזון כדי להגיע לתשעה באב כאבלים, ומצינו שהמנהג הרווח באשכנז היה שלא ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, כמבואר ברמ"א תקנא, ב. ואף שאין נוהגים כן, אפשר ללמוד מזה שמנהג אשכנז שלא לדקדק כל כך בכבוד שבת חזון. לכן בתשעת הימים נכון יותר שלא להתגלח לפני שבת. ונלענ"ד שראוי להמליץ גם ליוצאי ספרד שלא להתגלח בתשעת הימים. ראשית, כך הדין לאלה שהחמירו בתספורת בכל שלושת השבועות (מנהג מרוקו וג'רבא והנוהגים עפ"י האר"י, ולמנהג תוניס ואלג'יר אין מסתפרים מר"ח). עוד מצינו שכך נהגו בספרד, כמובא בכלבו (לר' אהרן מלוניל שבפרובנס) שצריך להגיע לט' באב בניוול. וכיום סימן האבלות הנפוץ הוא אי הגילוח, ומאידך בגילוח יש ביטוי מוחשי שאין כאן אבלות, ולכן נכון להראות סימן אבלות בתשעת הימים ותשעה באב. ועוד, שראוי כשאפשר למעט המחלוקת. וכמה ממחברי דורנו כתבו שטוב שספרדים שלומדים בישיבות אשכנזיות יחמירו כאשכנזים (יחו"ד ד, לו). ואמנם טעם זה אינו שייך לישיבות שלנו ששייכות לבני כל העדות, אולם קיים אצלנו יסוד יותר חזק, שכאשר יש לכך בסיס, עדיף שלא להרבות בחילוקי מנהגים. ולכן לעניין גילוח לקראת שבת שלפני ר"ח עדיף לנטות למנהג רוב יוצאי ספרד שמתגלחים בשלושת השבועות, ובגילוח שבתשעת הימים עדיף לנטות למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד שאינם מתגלחים. אמנם הרוצה לסמוך על הסברה שבבאו"ה ועל מנהג חלק מהספרדים שמקילים להתגלח לקראת שבת חזון – אין למחות בידו. ובשבוע שחל בו תשעה באב לכל המנהגים אסור להתגלח.למעשה, שמעתי הדרכה נכונה מהרב רבינוביץ, ראש ישיבת מעלה אדומים, שכל אדם ינהג כאביו, שלא יהיה האב מגולח והבן לא או להיפך, ותיווצר מכך פגיעה בכבוד האב. ע"כ. עוד ראוי להוסיף, שכאשר האב נהג להחמיר, יש לחוש שאם הבן יתגלח ייראה כמי שמיקל מטעמי נוחות ולא משום כבוד השבת, ותהיה בכך פגיעה בכבוד שמים. ועוד שאין להתעלם מהעובדה שמי שאינו מתגלח שלושה שבועות, מראה בעצמו ששמירת המנהגים חשובה לו מאוד, ויש בכך צד של קידוש השם. וראו לעיל ג, ז, 9. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** According to all opinions and customs, one may not cut one’s hair during the week in which Tisha Be-Av falls, nor is there any allowance to shave.⁷ that according to Ashkenazic practice one should not cut one’s hair even before Shabbat, because people do not usually cut their hair every week. This implies that those who shave regularly may shave in honor of Shabbat. *Pri Megadim*, *Eshel Avraham* 551:14 similarly states that one may cut one’s hair for the sake of Shabbat before the first of Av. While *Mateh Yehuda* 551:4 rules stringently, *Pri Megadim*’s opinion seems more correct in the case of shaving, because one who refrains from shaving looks unsightly on Shabbat. See also BHL 551:3, which states that the Yerushalmi indicates that one may cut one’s hair in honor of Shabbat even during the Nine Days. R. Akiva Eger concurs. Another reason to be lenient is that those who shave regularly generally feel great distress when they go several days without shaving. Perhaps this is similar to cutting mustache hairs that interfere with eating, or applying ointment on Tisha Be-Av, which is permitted for one who suffers from head sores (SA 554:15). It also coincides with the ruling that I heard, that one may cut hairs that cause sores or headaches. In *Nefesh Ha-Rav*, R. Hershel Schachter writes in the name of R. Yosef Dov Soloveitchik that the Three Weeks have the same status as the year-long mourning period for a deceased parent, during which shaving is permissible; the customs of the Nine Days are like those of the *shloshim* period over the death of a close relative, when shaving is prohibited; and Tisha Be-Av is equivalent to *shiva*. Based on this, he permits shaving every day, until the first of Av, because not doing so makes one look disgraceful. See *Tzohar*, vol. 3, p. 39, where R. Soloveitchik’s opinion is challenged, but these challenges can be rejected. Also see *Responsa Ner Ezra*, vol. 2, pp. 155-158, which concludes that one may shave before Shabbat, stating that this is the opinion of R. Shlomo Min-Hahar and R. Aharon Lichtenstein. However, many *poskim* rule stringently, forbidding shaving altogether. So states *Kaf Ha-ḥayim* 551:66. *Kaf Ha-ḥayim*493:19 quotes Aḥaronim who state that one may shave if refraining from shaving will cause a loss of income. Most people who observe the *mitzvot* meticulously follow this viewpoint. *Igrot Moshe*, OḤ 4:102 also only allows shaving in order to avoid monetary loss. In my humble opinion, it seems that technically, it is proper even for those who follow Ashkenazic custom to shave every Friday, until the first of Av. On other days of the week, however, it is preferable to be stringent. Nevertheless, one who is lenient has an opinion to rely on. One may be lenient to maintain his livelihood as well. Starting from the first of Av, it is proper to be stringent, both throughout the week and on Friday. Even though one could argue that it is imperative to shave in honor of Shabbat – as the Yerushalmi and R. Akiva Eger imply, as cited in BHL 551:3 – nevertheless, we find in the writings of the Rishonim (*Kol Bo*, cited in *Beit Yosef* 551:4) that it is customary to refrain from shaving before Shabbat Ḥazon, so that we enter Tisha Be-Av as mourners. We also find that the prevalent Ashkenazic custom was to refrain from wearing Shabbat clothes on Shabbat Ḥazon, as Rema 551:2 states. Even though we do not follow this custom, we can still learn from it that according to Ashkenazic practice, one need not be so meticulous about the honor of Shabbat Ḥazon. Therefore, during the Nine Days, it is better to refrain from shaving before Shabbat. In my humble opinion, it is proper to recommend to Sephardim that they, too, refrain from shaving during the Nine Days. Firstly, this is the law for those who forbid haircuts throughout the Three Weeks (Jews from Morocco and Djerba, and those who follow Arizal’s customs; Tunisian and Algerian Jews avoid haircuts starting from the first of Av). In addition, we find that this was the Sephardic custom, as cited in *Kol Bo* (by R. Aharon of Lunel, which is in Provence), that one must enter Tisha Be-Av in a disgraceful state. Today, the most prevalent sign of mourning is being unshaven, and, conversely, shaving is a tangible expression that one is not mourning. Therefore, it is proper to display this sign of mourning during the Nine Days and on Tisha Be-Av. Furthermore, it is proper to minimize discord, when possible. Accordingly, several contemporary authors write that Sephardim studying in Ashkenazic yeshivot should adopt Ashkenazic stringencies (*Yeḥaveh Da’at* 4:36). Even though today’s *yeshivot* in our communities are not Ashkenazic or Sephardic *per se*, but are open to students of all backgrounds, it is preferable, when possible, to minimize variation of customs. Therefore, when it comes to shaving for Shabbat before the first of Av, it is preferable to follow the custom of most Sephardim, who shave during the Three Weeks. During the Nine Days, however, it is better to follow the custom of Ashkenazim and some Sephardim, who do not shave. Nonetheless, one should not rebuke one who wants to rely on the logic found in BHL and follow the custom of the Sephardim who shave in anticipation of Shabbat Ḥazon. During the week of Tisha Be-Av, however, everyone agrees that one may not shave. Practically speaking, I heard proper guidance from R. Naḥum Rabinovitch, the *rosh yeshiva*of Yeshivat Birkat Moshe in Ma’aleh Adumim. He suggests that everyone follow his own father’s custom, to avoid a situation in which a father is shaven during the Three Weeks and his son is not, or vice versa, as this could be an affront to the father’s honor. I would add that if the father follows the more stringent custom, there is reason to be concerned that if his son shaves, people will think that he is doing so for reasons of convenience, and not for the sake of Shabbat, which will result in an affront to God’s honor. Furthermore, one should not ignore the fact that one who refrains from shaving for three weeks demonstrates that observing Jewish customs is very important to him, and by doing so he sanctifies God’s name. See above ch. 3 n. 9. footnotes: ⁷ Regarding shaving during the Three Weeks: MA 551:14 states in the name of Hagahot Asheri ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:12:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:12:1) **מנהגי שלושת השבועות / משנכנס אב ממעטים בשמחה** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / When Av Arrives, we Curtail our Joy** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:12:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:12:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:12:2) אמרו חכמים במשנה (תענית כו, ב): "משנכנס אב ממעטים בשמחה", כי ימים אלו הם ימי אבל על חורבן בית המקדש. לפיכך אין לקיים בהם אירועים משמחים, כדוגמת טיולים, נופש במלון, ואף מסיבות קטנות כדוגמת מסיבות רעים ומסיבת גיוס. ורק אירועים שמטרתם העיקרית היא חינוכית או ציבורית – מותר לקיים. וכן מי שנצרך למנוחה מסיבה בריאותית, יכול לצאת בימים אלו לחופשה במלון או בבית הבראה (עי' לעיל ו). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The Sages state in the Mishna (*Ta’anit* 26b), “When Av arrives, we curtail our joy,” because this is a period of mourning over the Temple’s destruction. Therefore, one should not engage in joyous activities like hikes, hotel vacations, and social gatherings. Communities may schedule only events whose main purpose is educational or communal. In addition, one who needs to relax for health reasons may take a vacation in a hotel or a convalescent home (see above, section 6). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:12:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:12:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:12:3) נהגו שלא לערוך את חוטי השתי בתשעת הימים, מפני שנפגם מעמדה של אבן השתייה שהיא תשתיתו של עולם, ועל כן נמנעו מלערוך את חוטי השתי שהם תשתיתו של הבגד. כמו כן אסור לתפור בגדים חדשים בתשעת הימים, וכן אין סורגים בגדים או כיפות בתשעת הימים (שו"ע או"ח תקנא, ז-ח). אבל לתקן בגדים ישנים מותר. ומי שפרנסתו מתפירת בגדים או הכנת בדים, ויש לו בכך הפסד משמעותי, רשאי להמשיך בעבודתו. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It is customary to refrain from arranging the warp strings (*sheti*)**on a weaving loom during the Nine Days. The basis for this is the fact that the function of the Foundation Stone (*even ha-shtiya*), upon which the Holy of Holies stood and which is the foundation of the world, was abrogated. Therefore, we refrain from arranging the warp strings, which are the foundation of a garment. One also may not sew or knit new clothes or crochet a yarmulke during the Nine Days (SA 551:7-8). However, one may mend old clothes. One who makes a living sewing clothes or manufacturing material, and needs the income from the Nine Days, should ask a Torah scholar how to act. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:12:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:12:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:12:4) קורס תפירה עדיף לבטל בתשעת הימים, ובשעת הצורך אפשר לקיימו ובלבד שלא יעסקו בתפירת בגדים חדשים, אלא יתקנו ישנים או יעשו תרגילי תפירה על בדים שאין בהם צורך. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It is best to cancel sewing lessons during the Nine Days, but if necessary, one may continue them, on condition that the students do not engage in sewing new garments. Rather, they should mend old ones or practice sewing on useless pieces of cloth. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:12:5 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:12:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:12:5) אמרו חכמים שממעטים בימים אלו במשא ומתן של שמחה, ואף בכל משא ומתן ראוי למעט בימים אלו. וכן נמנעים בימים אלו מבניין ונטיעה של שמחה, ודיניהם יבוארו בהמשך (הלכה יח). והואיל וממעטים בימים אלו בשמחה, נהגו שלא לאכול בהם בשר ולא לשתות יין שהם משמחים (כמבואר להלן יג-טו). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The Sages also say that during this period, one should curtail business dealings that are joyous. It is even proper to decrease one’s involvement in all types of transactions. We also avoid joyous building projects and plantings; we will explain the details of these laws below (section 18). Since we curtail our joy during this period, it became customary to refrain from consuming meat and wine, which make one happy (as explained in sections 13-15). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:12:6 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:12:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:12:6) וכיוון שהם ימי פורענות, המליצו חכמים למי שיש לו דין עם נכרי, שישתמט ממנו בחודש אב, מפני שאז רע מזלם של ישראל והוא עלול להפסיד בדינו (שו"ע או"ח תקנא, א).⁸ footnotes: ⁸ בפשטות עד אחר ט' באב ישתמט מהגוי, ואח"כ יכול להתעמת עימו ככל השנה, וכ"כ קרבן נתנאל בשם הזוהר. אמנם במ"א כתב בשם רבינו ירוחם, שבכל חודש אב רצוי להשתמט מהגוי. ועי' מ"ב תקנא, ב, שעה"צ ב. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Since this is a period of calamity, the Sages recommend that one who is involved in a legal dispute with a non-Jew should avoid going to court in the month of Av, because the Jewish people have bad fortune during this time and he is liable to lose the case (SA 551:1).⁸ quotes this interpretation in the name of the *Zohar*. MA, however, cites Rabbeinu Yeruḥam as saying that one should avoid interacting with the non-Jew throughout the month of Av. See MB 551:2, SHT *ad loc.* 2. footnotes: ⁸ The simple understanding is that one should avoid interacting with the non-Jew until Tisha Be-Av, but afterward one may contend with him as he would throughout the year. Korban Netanel ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:13:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:13:1) **מנהגי שלושת השבועות / בשר ויין** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / Meat and Wine** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:13:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:13:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:13:2) נהגו הראשונים, להימנע מאכילת בשר ושתיית יין בימי האבלות על החורבן. יש שהחמירו בזה בכל ימות החול שבשלושת השבועות, ויש שהחמירו בזה בשבוע שחל בו תשעה באב, ודעת רוב הראשונים, שהמנהג הנכון להימנע מבשר ויין בתשעת הימים. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The Rishonim had a custom to refrain from eating meat and drinking wine during the period of mourning over the destruction of the Temple. Some observed this stringency every weekday throughout the Three Weeks, while others did so only during the week in which Tisha Be-Av fell. Most Rishonim maintain that the proper practice is to refrain from consuming meat and wine during the Nine Days. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:13:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:13:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:13:3) ואף שמדין המשנה (תענית כו, ב), רק בסעודה המפסקת שלפני צום תשעה באב אסור לאכול בשר ולשתות יין, נהגו הראשונים להחמיר על עצמם ולהימנע מאכילת בשר ושתיית יין בימים אלו, מפני שהבשר והיין ידועים כמאכלים משמחים, ואמרו חכמים "משנכנס אב ממעטים בשמחה". ועוד, שאחר חורבן בית המקדש אין מעלים יותר את בשר הזבחים על המזבח, ואין מנסכים עליו את היין. והיה ראוי שגם אנו נימנע לחלוטין מאכילת בשר ושתיית יין עד שיבנה בית המקדש, אלא שאין אנו יכולים לעמוד בגזירה זו (ב"ב ס, ב). אבל בימים שנקבעו לאבלות על החורבן יש מקום להחמיר בזה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** According to the Mishna (*Ta’anit* 26b), the prohibition on eating meat and drinking wine only applies to the *se’uda ha-mafseket*, the final meal before the fast of Tisha Be-Av begins. Nonetheless, the Rishonim adopted the stringency of refraining from consuming meat and wine during the entirety of the Nine Days, because meat and wine are known to bring joy, and the Sages said, “When Av arrives, we curtail our joy.” Furthermore, when the Holy Temple was destroyed, we ceased bringing meat offerings and pouring wine libations on the altar. Consequently, it would have been proper to abstain entirely from eating meat and drinking wine until the Temple is rebuilt, but we are unable to withstand such a decree (see BB 60b). However, during the periods that were established as times of mourning over the destruction of the Temple, there is room to be stringent. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:13:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:13:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:13:4) למעשה, מנהג יוצאי אשכנז שלא לאכול בשר ולא לשתות יין כל תשעת הימים, כולל ראש חודש אב, וכן נהג האר"י. ולמנהג רוב יוצאי ספרד, מותר לאכול בשר ולשתות יין בראש חודש, ומסיום יום ראש חודש מתחיל האיסור (משנה ברורה תקנא, נח; כה"ח קכה). ואף ביום עשירי באב, שבו נשרף בית המקדש, מחמירים שלא לאכול בשר ולשתות יין. למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד מחמירים עד חצות יום עשירי, ולחלק מיוצאי ספרד עד סיום יום עשירי באב (רמ"א ושו"ע או"ח תקנח, א, כה"ח י). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In practice, the Ashkenazic custom to abstain from meat and wine throughout the Nine Days includes Rosh Ḥodesh Av. This was also Arizal’s practice. According to the custom of most Sephardim, however, one may eat meat and drink wine on Rosh Ḥodesh; the prohibition begins when the day ends (MB 551:58, *Kaf Ha-ḥayim* 551:125). We are stringent on the tenth of Av as well, taking care to refrain from eating meat and drinking wine then too, because the Temple continued to burn on that day. Ashkenazim abstain only until midday on the tenth of Av, while most Sephardim are stringent until the end of the day on the tenth of Av (SA and Rema 558:1, *Kaf Ha-ḥayim*, *ad loc.* 10). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:13:5 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:13:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:13:5) ומנהג עולי תימן, שלא להחמיר בזה, אלא אוכלים בשר ושותים יין, ורק בסעודה מפסקת שלפני צום תשעה באב נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין, כדין המשנה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The custom of Yemenite Jews is not to be stringent about this at all; they eat meat and drink wine throughout the Nine Days, only abstaining from meat and wine at the *se’uda ha-mafseket*, as the Mishna rules. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:14:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:14:1) **מנהגי שלושת השבועות / דיני איסור אכילת בשר ושתיית יין** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / The Laws of Eating Meat and Drinking Wine** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:14:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:14:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:14:2) בכלל איסור אכילת בשר בתשעת הימים כלולים כל סוגי הבשר, בשר בהמה ובשר עוף, בשר טרי ובשר שהוקפא ונמלח. אבל דגים מותרים. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The prohibition on eating meat includes all types of meat: beef and poultry, fresh, frozen, and cured. Fish, however, is permitted. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:14:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:14:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:14:3) נוהגים להחמיר גם בתבשיל שנתבשל בו בשר. למשל, אם בישלו תפוחי אדמה עם בשר, גם את תפוחי האדמה לבדם אין לאכול בתשעת הימים, מפני שמורגש בהם טעם בשר (משנה ברורה תקנא, סג; כה"ח קמב). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It is customary to be particular even regarding foods that were cooked together with meat. For example, if potatoes were cooked with meat, one should not eat even the potatoes alone during the Nine Days, because the flavor of meat can be discerned in them. However, one may cook food in a pot that is usually used for meat, as long as the meat flavor in the food is not perceptible (MB 551:63, *Kaf Ha-ḥayim* 551:142). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:14:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:14:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:14:4) בכלל איסור יין כלול גם מיץ ענבים, אבל משקאות חריפים כוויסקי או בירה – מותרים. וכן מותר להטעים תבשילים בחומץ יין. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Grape juice is included in the prohibition on wine, but alcoholic beverages like whisky and beer are permitted. One also may season a dish with wine vinegar. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:14:5 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:14:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:14:5) מותר לאכול בתשעת הימים מיני מאפה שעירבו בעיסתם יין, כי אין טעם היין ניכר בהם, אבל לכתחילה אין לערב יין בעיסה בתשעת הימים.⁹ footnotes: ⁹ . לגבי קוניאק העשוי מיין ועוד חומרים, יש מקילים ויש אוסרים. ועי' שע"ת תקנא, יט, פס"ת תקנא, לט-מב, והלח"ב ד, מט-מח.לדעת פוסקים רבים, מותר לאכול בתשעת הימים בשר שנשאר משבת חזון או מלפני ראש חודש, מפני שאם לא יאכלוהו יתקלקל. וכ"כ בתורת המועדים ה, מו. ויש אחרונים שהחמירו בזה, כמובא בפס"ת תקנא, לד. ונראה שכיום, שאפשר להקפיא את הבשר הנותר ואין בזה חשש בל תשחית, אין היתר לאכול בשר שנותר מסעודות שבת.לגבי מלווה מלכה, בכה"ח תקנא, קמד, הביא דעות אחרונים שהתירו לאכול בסעודה רביעית שיירי שבת, ובלבד שלא יקנה לשבת יותר מהרגלו. ובפס"ת שם כתב, שיש מתירים למי שרגיל בכל מוצ"ש לאכול בשר למלווה מלכה – לאוכלו גם במוצ"ש חזון, ויש מחמירים גם בזה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** If wine was added to dough, the resulting baked goods may be eaten during the Nine Days, because one cannot detect the flavor of wine in them. *Le-khatḥila*, however, one should not mix wine into dough during this period.⁹ permit drinking distilled wine (brandy, cognac) that includes ingredients in addition to wine, while others prohibit it. According to many *poskim*, one may eat meat that is left over from Shabbat Ḥazon or from before the first of Av, because it will spoil if no one eats it. Some Aḥaronim rule stringently on the matter. Apparently, though, today, when there is no concern of wasting food because one can freeze the meat, there is no allowance to eat meat left over from the Shabbat meals. Regarding **melaveh malka** (the festive meal eaten after Shabbat): *Kaf Ha-ḥayim* 551:144 cites opinions of Aḥaronim who permit eating leftovers from Shabbat at the “fourth meal,” as long as one does not buy more food than usual for Shabbat in anticipation of this additional meal. *Piskei Teshuvot* writes that some permit one who is accustomed to eating meat every *Motza’ei Shabbat* at the *melaveh malka* meal to do so after Shabbat Ḥazon as well. Some rule stringently on this issue, too. footnotes: ⁹ Some poskim ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:14:6 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:14:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:14:6) חולה, ואפילו חולה מעט, שאכילת בשר או שתיית יין מועילה לו, רשאי לאוכלם (משנה ברורה תקנא, סא). וכן מותר ליולדת תוך שלושים יום מלידתה, לאכול בשר כדי להתחזק. וכן מותר למינקת שצריכה לכך, לאכול בשר כדי להרבות את חלבה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** One who is even slightly ill may eat meat and drink wine, if it helps him (MB 551:61). A woman who has given birth within the last thirty days may eat meat in order to regain her strength. Similarly, a nursing mother who needs meat in order to increase her milk supply may eat meat during the Nine Days. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:14:7 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:14:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:14:7) במוצאי שבת חזון מותר למבדיל לשתות מהיין שהבדיל עליו, וכך נוהגים יוצאי ספרד וחלק מיוצאי אשכנז. ואפשר לשתות את כל היין שבכוס. ועדיף להבדיל על מיץ ענבים שאינו משמח. ויש מיוצאי אשכנז שנוהגים, שאם יש שם קטן שהגיע לגיל חינוך לברכות הנהנין ועדיין לא הגיע להבנת האבל על ירושלים (בין שש לתשע), שיכוון המבדיל בברכת 'הגפן' עבור הילד, והילד ישתה את היין. אבל כשאין שם ילד בגיל זה, ישתה המבדיל את היין.¹⁰ footnotes: ¹⁰ בשו"ע תקנא, י, התיר לגדול לשתות את יין ההבדלה, והרמ"א ומ"ב ע' כתבו, לתת את היין לקטן. ובדרכי משה ט' כתב בשם מהרי"ל, שיכול גדול לשתות לכתחילה את יין ההבדלה, כל שכן מסעודת מצווה. ועוד ראשונים ואחרונים מאשכנז נהגו כך. ועדיף להבדיל על מיץ ענבים, כי אף שנכלל באיסור יין, אינו משמח. וכן מובא מהרב אליהו במקראי קודש (הררי) א, יד. ובהלח"ב שם כתב, שאפשר שבמיץ ענבים יכול גדול לשתותו לכתחילה.גיל חינוך לברכות הוא בערך גיל שש. גיל חינוך לאבלות על בית המקדש, ביאר בא"א בוטשאטש, שהוא כשמבינים את משמעות החורבן ושאין אוכלים בשר מפני שנתבטלו הקרבנות. ולמעשה, לדעת רבים הוא מגיל תשע או עשר, ויש אומרים מגיל שלוש עשרהלדעת מ"א וח"א, מותר לכתחילה להאכיל קטנים שלא הגיעו לחינוך בשר ויין. ובמ"ב תקנא, ע, כתב עפ"י א"ר ודג"מ ודה"ח, שרק בהבדלה או כשהם חלשים, מותר להם. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** According to the custom of Sephardim and some Ashkenazim, the person who recites *havdala* after Shabbat Ḥazon may drink the wine in the *havdala*cup; in fact, he may drink the entire cup. Despite this, it is preferable to use grape juice, which does not bring joy. According to the custom of other Ashkenazim, if there is a child present who has reached the age of *ḥinukh* for reciting *berakhot* before eating, but does not yet understand why we mourn over Jerusalem (age six to nine, approximately), the person reciting *havdala* has the child in mind when reciting the *berakha* of *Ha-gafen*, and the child drinks the wine. If no such child is available, however, the adult who recites *havdala*drinks the wine.¹⁰. Rema and MB 551:70 state that one should give the wine to a minor. In *Darkhei Moshe* 551:9, Rema quotes Maharil as saying that, *le-khatḥila*,**an adult may drink the wine from *havdala*, and all the more so wine from a *se’udat mitzva*. Other Ashkenazic Rishonim and Aḥaronim followed this practice. It is preferable to recite *havdala* over grape juice, because even though it is included in the prohibition against wine, it does not make one happy. *Mikra’ei Kodesh* (Harari) 1:14 quotes this in the name of R. Mordechai Eliyahu. The age of *ḥinukh*for *berakhot*is approximately six. According to *Eshel Avraham* (Buczacz), the age of *ḥinukh*for mourning over the Temple is when the child can understand the meaning of the destruction of the Temple and the fact that we do not eat meat because the sacrifices were annulled. According to many *poskim*, this occurs at the age of nine or ten. Others say that it occurs at the age of thirteen. According to MA and *Ḥayei Adam*, one may, *le-khatḥila*, feed meat and wine to children who have not yet reached the age of *ḥinukh*. Basing himself on *Eliya Rabba*, *Dagul Me-revava*, and *Derekh Ha-ḥayim*, MB 551:70 writes that this is permissible only in the case of *havdala* or if they are weak. footnotes: ¹⁰ SA 551:10 states that one may drink the wine from havdala ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:15:1) **מנהגי שלושת השבועות / בשר ויין בשבת חזון ובסעודות מצווה** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / Meat and Wine on Shabbat Ḥazon and at a *Se’udat Mitzva*** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:15:2) בשבת חזון אוכלים בשר ושותים יין ככל שבתות השנה, שהרי גם כאשר תשעה באב עצמו חל בשבת ונדחה עקב כך ליום ראשון, אוכלים באותה שבת בשר ושותים יין ומעלים על השולחן אפילו כסעודת שלמה בשעתו, שאין אבלות בשבת (שו"ע או"ח תקנב, י). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** We eat meat and drink wine on Shabbat Ḥazon, as we do on every other Shabbat of the year. After all, even if Tisha Be-Av itself falls out on Shabbat, causing the fast to be postponed to Sunday, one may eat meat and drink wine on that Shabbat; one may even serve a meal as lavish as that of King Solomon in his time, since there is no mourning on Shabbat (SA 552:10). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:15:3) וכן מותר לטעום את תבשילי הבשר שמכינים לכבוד שבת חזון, כדי לבדוק אם צריך להוסיף בהם טעם, שטעימה זו אינה לשם הנאה אלא לצורך מצוות עונג שבת. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In addition, one may taste the meat dishes that one prepares in honor of Shabbat Ḥazon, to see if they need additional seasoning. This is because the purpose of this tasting is not to enjoy, but rather to prepare for the mitzva of *oneg Shabbat* (making Shabbat a delight). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:15:4) וכן מותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודות מצווה, כסעודת ברית מילה, פדיון הבן וסיום מסכת. וכן מותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודת בר מצווה, ובתנאי שתתקיים ביום הגיעו למצוות (עי' לעיל הלכה ג). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Similarly, one may eat meat and drink wine at a *se’udat mitzva*, such as a meal in honor of a *brit mila*, a *pidyon ha-ben*, or a *siyum*. One may also eat meat and drink wine at a bar mitzva celebration, provided that it takes place on the day the boy becomes obligated in *mitzvot* (see above, section 3). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:5 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:15:5) אמנם נחלקו המנהגים בשאלה, כמה אנשים אפשר להזמין לסעודות הללו כאשר אוכלים בהם בשר או שותים יין. יש אומרים, שבכל תשעת הימים צריך לצמצם ולהזמין רק את בעלי השמחה ובנוסף להם מניין אנשים. ויש אומרים, שכל אותם האנשים שהיו מוזמנים לסעודה בזמן אחר מותר להזמין לסעודת מצווה שבתשעת הימים. ולדעת הרמ"א, בתשעת הימים עד שבת חזון יזמינו את כל מי שהיו מזמינים בזמן אחר, ובשבוע שחל בו תשעה באב יזמינו בנוסף לבעלי השמחה רק מניין מצומצם. וההוראה למעשה לפי העניין והצורך, כאשר הנטייה להקל. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** There are divergent customs, however, regarding the number of people one may invite to such a meal. Some say that during the Nine Days one must limit the number of people one invites to the celebrants plus an additional *minyan*of ten men. Others maintain that one may invite all the people whom he would have invited had the meal occurred a different time. According to Rema, during the Nine Days, until Shabbat Ḥazon, one may invite anyone he would normally invite, but during the week of Tisha Be-Av, one should invite only a *minyan* of men, in addition to the celebrants. In practice, the halakhic ruling in practice varies according to the circumstance and the need. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:6 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:15:6) עוד כתבו האחרונים, שאין לתכנן באופן מיוחד סיומי מסכתות בתשעת הימים כדי להתיר על ידם אכילת בשר ושתיית יין, שאם עושים כן מבטלים בכוונה את אבלות החורבן, אלא רק מי שהזדמן לו כפי סדרו לסיים מסכת בתשעת הימים, ותמיד הוא רגיל לעשות סעודה בסיום כזה, יערוך סעודת סיום גם בתשעת הימים (משנה ברורה תקנא, עג).¹¹ footnotes: ¹¹ בעניין כמות המוזמנים, עי' רמ"א תקנא, טז; מ"ב וכה"ח שם, תורת המועדים ה, מט. ויש נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין אפילו בסעודת מצווה, אלא אוכלים דגים ושאר משקים, כדי שיוכלו להזמין את כל מי שרוצים בלא הגבלה ובלא להיכנס לספקות (עי' כה"ח תקנא, קסה). בברהמ"ז של סעודות מצווה ודאי מברכים על היין.יש נוהגים (חסידי חב"ד) לסיים מסכתות דווקא בתשעת הימים, ומזמינים לסעודת הסיום כמה שיותר אנשים, וסוברים שיש בזה תיקון, להרבות בשמחת התורה ואהבת רעים. אולם לא נתקבלו דבריהם להלכה. בפועל, סיום זמן קיץ בישיבות הוא בתשעה באב, לכן יוצא שסיום המסכת של זמן קיץ נופל בתשעת הימים, ואין זה כדי להפר האבלות, ולכן מותר לערוך סעודה מכובדת כראוי לסיום מסכת שעסקו בה זמן שלם. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The Aḥaronim write further that one should not intentionally schedule a *siyum* for the Nine Days, in order to permit the consumption of meat and wine, as this is a willful abrogation of the mourning over the Temple. Rather, only one who happens to complete a unit of Torah study during the Nine Days, in the course of his regular studies, may organize a festive *siyum* meal, provided that he usually does so when celebrating a *siyum*similar to this one (MB 551:73).¹¹: See *Torat Ha-mo’adim* 5:49, which summarizes the three opinions and rules in accordance with the most lenient one. MB 551:77 and *Kaf Ha-ḥayim* 551:165 indicate that there are two opinions regarding what it means to limit the number of guests. According to *Levush*, it means inviting ten people in addition to those who are actually celebrating the event and their relatives (close enough that they may not testify for or against them in court); one must follow this practice throughout the Nine Days. Rema, on the other hand, rules stringently only during the week of Tisha Be-Av, but during that period he rules even more stringently than *Levush* does, stating that in addition to the celebrants themselves, one may invite only enough people to complete a *minyan*, including relatives. *Kaf Ha-ḥayim* further states, citing *Ben Ish Ḥai*, that some people have a custom not to eat meat or drink wine even at a *se’udat mitzva*. Instead, they eat fish and serve other drinks, in order to avoid uncertainty regarding who may be invited. One certainly recites *Birkat Ha-mazon* over wine after a *se’udat mitzva*. Ḥabad Ḥasidim customarily celebrate *siyumim*specifically during the Nine Days, and they invite as many people as possible to the festive *siyum* meal, claiming that rejoicing over the Torah and increasing camaraderie are restorative. However, their opinion was not accepted in practice. In practice, the summer session in *yeshivot* ends on Tisha Be-Av, which means that the students usually complete the tractate that they study in that session during the Nine Days. But this is not done in order to cancel the mourning; therefore, the yeshiva may serve a distinguished meal, as befits the completion of a tractate that the students studied for an entire session. footnotes: ¹¹ Regarding the number of people one may invite to a se’udat mitzva ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:7 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:15:7) גם מי שרגיל כל השנה לברך ברכת המזון על כוס יין, בתשעת הימים יברך בלא כוס יין (רמ"א תקנא, י; כה"ח קנב). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Even one who regularly recites *Birkat Ha-mazon* over a cup of wine should recite it without wine during the Nine Days (Rema 551:10, *Kaf Ha-ḥayim* 551:152). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:8 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:15:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:15:8) יש נוהגים לערוך סעודה בלילה שלפני ברית המילה – אבל אין זו סעודת מצווה, ולכן אסור לאכול בה בשר ולשתות יין. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Some have a custom to make a festive meal on the night before a *brit mila*, but this meal is not considered a *se’udat mitzva*. Therefore, one may not eat meat or drink wine during such a meal when it coincides with the Nine Days. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:16:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:16:1) **מנהגי שלושת השבועות / בנייה ונטיעה בתשעת הימים** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / Building and Planting During the Nine Days** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:16:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:16:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:16:2) כיוון שממעטים בשמחה בתשעת הימים, אסור לבנות בימים אלו בניין של שמחה. כגון להרחיב דירה או מרפסת בלא שיהיה לכך צורך חיוני. וכן אסור בתשעת הימים לסייד ולצבוע את קירות הבית, מפני שהסיוד והצביעה נחשבים מותרות משמחים, שהרי אפשר לחיות בבית בלעדיהם (שו"ע או"ח תקנא, ב). וכן אסור לעשות בימים אלו שיפוצים שנועדו לנוי או מותרות, כמו החלפת תריסים, ארונות, וילונות, וכיוצא בזה דברים יקרים ומשמחים שאין בהם צורך הכרחי.¹² footnotes: ¹² תריסים וארונות של מותרות נחשבים בניין של שמחה, וכ"כ אג"מ או"ח ג, פב, לגבי ארון. וכן נראה לאסור הדבקת טפטים לנוי כמובא בצל החכמה ד, נד (ושלא כמובא באג"מ שם). וכן יש לאסור התקנת ווילונות שנעשו לנוי. אבל כשעיקר המטרה לצניעות נראה להתיר בתריסים ווילונות. הדוגמא בתענית יד, ב, לבניין שמחה הוא בית חתנות לבנו, וכיום אין זה מעשי, ולכן לא הזכרתיו למעלה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Since we curtail our joy from the beginning of Av, one may not build anything that brings joy during the Nine Days. For example, one may not expand one’s house or porch unless there is a vital need for this. In addition, one may not plaster or paint the walls of one’s home, because these are considered luxuries that make one happy, and one can live without them (SA 551:2). Similarly, one may not do renovations that are designed to beautify one’s home, like replacing shutters, closets, curtains, or anything else that is valuable, brings one joy, and is not absolutely necessary.¹²,**OḤ 3:82, regarding a closet. It also seems proper to forbid putting up decorative wallpaper, as *Be-tzel Ha-ḥokhma* 4:54 states (and contrary to *Igrot Moshe* *loc. cit.*). Similarly, one may not install curtains that are purely ornamental; thus states *Hilkhot Ḥag Be-ḥag* 4:4. If, however, the main purpose of installing curtains or shutters is to ensure privacy, it would seem that it is permissible. The example of joyous building given in *Ta’anit* 14b is a “matrimonial house” for one’s son. This is not relevant today, which is why I did not mention it in the main text. footnotes: ¹² Building or repairing non-essential shutters and closets is considered joyous building. Thus states Igrot Moshe ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:16:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:16:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:16:3) אבל מי שגר עם בני ביתו בדירה צפופה, מותר לו לבנות חדר נוסף בתשעת הימים. וכן מותר לעשות כל עבודת בנייה לצורך מניעת נזק. כגון אדם שכותלו עומד ליפול, אף שאינו צריך לאותו חדר ואין בזה סכנה, מותר לו להחריב את הכותל באופן מסודר ולבנותו שוב, שעל ידי כך הוא מונע מעצמו נזק. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** However, one who lives with his family in a cramped living space may build an additional room during the Nine Days. One may also engage in any type of construction that is designed to prevent damage. For example, if a wall is about to collapse, one may demolish it in an orderly fashion and rebuild it, even if he does not need the room where the wall is located and there is no danger involved, because this prevents damage to his property. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:16:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:16:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:16:4) וכן מותר לבנות ולסייד ולצבוע ולהתקין תריסים וכיוצא בזה לצורך מצווה, כגון לבנות בית כנסת או בית ספר (משנה ברורה תקנא, יב; כה"ח כה). וכן כל דבר שהוא לצורך רבים נחשב כצורך מצווה ומותר (ערוה"ש תקנא, ז), **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Likewise, one may build, plaster, or paint for the sake of a mitzva, such as building a synagogue or a school (MB 551:12, *Kaf Ha-ḥayim* 551:25). *Arukh Ha-shulḥan* (551:7) states that anything that is necessary for the public good is considered “for the sake of a mitzva” and is permissible. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:16:5 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:16:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:16:5) אסור בימים אלו לנטוע נטיעה של שמחה, היינו נטיעות שנועדו לנוי, כגון עצי נוי, הדסים, ורדים ופרחים (שו"ע או"ח תקנא, ב). אבל מותר לתחזק את גינות הנוי, להשקות את הגינה, לגזום את הדשא ולהמשיך בטיפול השוטף. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Similarly, one may not plant anything that brings joy, like decorative trees, hedges, or flowers (SA 551:2). However, one may maintain a decorative garden, water the garden, mow the lawn, and continue regular maintenance. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:16:6 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:16:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:16:6) וכל נטיעה שנועדה לצורך ממשי מותרת, לפיכך מותר לנטוע עצי פרי בתשעת הימים. וכן מותר לאדם שמתפרנס מגידול שיחי נוי ופרחים, לשותלם במשתלה כדי למוכרם. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Any planting that has an actual purpose is permissible. Therefore, one may plant fruit-bearing trees during the Nine Days. Similarly, one who makes a living growing decorative bushes and flowers may plant them in his nursery in order to sell them. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:17:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:17:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:17:1) **מנהגי שלושת השבועות / דיני בנייה בתשעת הימים** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / The Laws of Building during the Nine Days** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:17:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:17:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:17:2) מותר לקבלן ופועלים יהודים להמשיך לבנות בתשעת הימים בתי מגורים כדי למוכרם, מפני שהבתים נועדו למגורים ולא למותרות. בנוסף לכך – זאת פרנסתם. ואם הבנייה לצורך יישוב הארץ, אף יש מצווה להמשיך לבנות בתשעת הימים. אמנם את הסיוד והצביעה יש לדחות לאחר תשעת הימים, וכאשר עיכוב הסיוד והצביעה יגרום להפסד גדול, מותר לבצעם בתשעת הימים. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** A Jewish contractor and Jewish workers may continue building residential homes during the Nine Days in order to sell them, because the units are designed as living quarters and not as luxury homes. In addition, this is their livelihood. Furthermore, if they are building houses in the Land of Israel, this fulfills a mitzva. Plastering and painting, however, should be postponed until after the Nine Days, unless this will cause excessive loss. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:17:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:17:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:17:3) לכתחילה מי שמתכנן לבנות או להתקין בביתו דברי מותרות, צריך לסכם עם הקבלן שלא יעבוד בתשעת הימים. ואם טעה ולא עשה זאת, יבקש מהקבלן להפסיק לעבוד בתשעת הימים, ואם הקבלן עומד על זכותו להמשיך לעבוד, אין צורך להפר עמו את החוזה (משנה ברורה תקנא, יב; כה"ח כד). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** *Le-khatḥila*,**one who plans to build or install something superfluous in his home must stipulate with the contractor that he will refrain from working during the Nine Days. If, however, he mistakenly neglected to do so, he should ask the contractor to stop working during this period. Then, if the contractor asserts his right to continue working, there is no need to break the contract with him (MB 551:12, *Kaf Ha-ḥayim* 551:24). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:17:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:17:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:17:4) פועל יהודי שעוסק בצביעה או סיוד, צריך להפסיק לעבוד בתשעת הימים, ובבית של גוי מותר לו לעבוד גם בתשעת הימים. ואם התחייב לגמור עבודת צביעה בבית של יהודי, וחשב שיספיק לגומרה לפני תשעת הימים ולא הספיק, יבקש ממנו שלא לעבוד בתשעת הימים, ואף יציע לו על כך פיצוי קטן. אך אם יראה שמבקש העבודה נצרך לסיומה מאוד, או שהוא חושש שאם לא יסיים בזמן ייגרם לו מזה הפסד גדול, כגון שיצטרך לשלם פיצויים או שאמינותו תיפגע, ימשיך לעבוד בתשעת הימים.¹³ footnotes: ¹³ יש לעיין אם מותר לסייד ולצבוע בתים שעומדים למכירה, או לבנות ווילות מפוארות למכירה. ונראה להקל כשיש הפסד, כי רק בניית דברי מותרות לצורך יהודי מסוים אסורה, שיש בה שמחה, אבל להכין בתים כדי למוכרם, זוהי עבודה לצורך פרנסה. וכך כתבתי למעלה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** A Jewish painter or plasterer may not work on another Jew’s home during the Nine Days. However, he may work on the home of a non-Jew. If he guaranteed that he would finish painting a Jew’s home, thinking that he could complete the job before the Nine Days, but is unable to do so in the end, he should ask the customer to exempt him from working during this period. He should even offer to pay the customer a small compensation. However, if the Jewish customer refuses to accept this, and the worker is afraid that he will sustain a great loss – like having to pay a large compensation – he may continue working during the Nine Days.¹³ footnotes: ¹³ Further examination is needed to determine whether one may plaster or paint houses that are up for sale, or if one may build mansions in order to sell them. It seems that one may be lenient on this issue if he is liable to suffer a loss, since building luxury items is prohibited only if it is done for a specific Jew, as it brings joy. Preparing houses for sale, however, is considered working in order to make a living, and what I wrote in the main text follows this approach. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:17:5 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:17:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:17:5) המנהג להורות שלא להיכנס לדירה חדשה, קנויה או שכורה, בתשעת הימים. אבל אם עיכוב הכניסה יגרום להפסד גדול, מותר להיכנס. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** *Poskim*generally rule that one should not occupy a new apartment, whether it is owned or rented, during the Nine Days. However, if following such a ruling will cause great financial loss, one may occupy the apartment. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:18:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:18:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:18:1) **מנהגי שלושת השבועות / דיני משא ומתן בתשעת הימים** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / The Laws of Business Transactions During the Nine Days** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:18:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:18:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:18:2) ממעטים בתשעת הימים במשא ומתן של שמחה. כלומר, אין קונים דברי מותרות, כתכשיטים, בגדים, כלים נאים, רהיטים חדשים ומכונית משפחתית. גם ביצוע קניות דרך האינטרנט בכלל האיסור. ואמנם דבר שמברכים עליו 'שהחיינו' אסור לקנות בכל שלושת השבועות, אלא שאם הוא דבר שאין מברכים עליו 'שהחיינו', כגון בגד שעדיין צריך תיקון, או רהיט או מכונית למשפחה, מותר לקנותו עד סוף חודש תמוז (כמבואר לעיל הלכה ז). אבל בתשעת הימים אסור, מפני שצריך להימנע ממשא ומתן בדברים של שמחה, ולכן אסור להזמין אצל חייט בגד חדש. וכן הדין לגבי כל שאר דברים המשמחים, שאם מברכים עליהם 'שהחיינו' – בכל שלושת השבועות אין לקנותם, ואם אין מברכים עליהם 'שהחיינו' – רק בתשעת הימים אין נושאים ונותנים בהם. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** We curtail joyous business transactions during the Nine Days. That is to say, one may not buy luxury items like jewelry, clothing, fancy appliances, new furniture, or a car for personal use. Throughout the Three Weeks, one may not purchase anything that would require him to recite *She-heḥeyanu*. However, if it is something that does not require one to recite *She-heḥeyanu*, like a garment that still needs alterations or a jointly-owned piece of furniture, one may buy it until the first of Av (as explained above, section 7). During the Nine Days, however, one should refrain from purchasing things that bring joy. Therefore, one may not order a new garment from a tailor. The same applies to all items that bring one joy: If *She-heḥeyanu* is recited over it, one may not purchase it during the Three Weeks, but if *She-heḥeyanu*is not required, one must only refrain from buying it during the Nine Days. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:18:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:18:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:18:3) אמנם אדם שנפלה לידו הזדמנות לקנות דבר מה משמח במחיר מיוחד, ויש חשש סביר שאם ימתין עד לאחר תשעה באב יפסיד אותו – רשאי לקנותו בתשעת הימים, וטוב שיכניסנו לביתו או יתחיל להשתמש בו לאחר תשעה באב. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** However, if one comes across an opportunity to buy an item that brings joy at a bargain price and is afraid that he will lose this opportunity if he waits until after Tisha Be-Av, he may purchase it during the Nine Days. However, it is best to bring it home or begin using it only after Tisha Be-Av. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:18:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:18:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:18:4) וטוב למעט גם במשא ומתן רגיל של דברים שאינם משמחים. למשל, אדם שרגיל אחת לכמה שבועות לערוך קניות גדולות של מזון ושאר צרכי הבית, לכתחילה טוב שיבצע את הקנייה לפני או אחרי תשעת הימים (עפ"י שו"ע או"ח תקנא, ב; משנה ברורה יא, יג). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** It is preferable to curtail even ordinary, non-joyous transactions. For example, if one usually makes a big shopping trip and stocks up on food and household items only once every few weeks, he should ideally do so before or after the Nine Days (based on**SA 551:2, MB *ad loc.*11, 13). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:18:5 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:18:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:18:5) אבל לצורך מצווה מותר לקנות אף דברים משמחים, לפיכך מותר לקנות בימים אלו תפילין, מפני שהם צרכי מצווה. וכן מותר לקנות ספרי קודש, מפני שהם צרכי מצווה ורבים אינם נוהגים לברך על קנייתם 'שהחיינו'. אבל מי ששמח בהם מאוד, צריך לברך עליהם 'שהחיינו' (פנה"ל ברכות יז, ט), וממילא אסור לו לקנותם. מי שאין לו נעלי בית פשוטות לתשעה באב – רשאי בדיעבד לקנותם בתשעת הימים (אג"מ או"ח ג, פ, עי' להלן י, ח). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** One may buy joyous items if they are needed for the sake of a mitzva. Therefore, one may purchase *tefilin* or Torah books during this period, because they are mitzva accessories and because one customarily does not recite *She-heḥeyanu* over them (*Peninei Halakha: Berakhot*17:9). *Be-di’avad*,**one who does not have canvas or rubber shoes for Tisha Be-Av may buy them during the Nine Days (*Igrot Moshe,*OḤ 3:80). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:18:6 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:18:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:18:6) מותר לסוחרים העוסקים בדברי מותרות משמחים, כתכשיטים ובגדים, לשאת ולתת בעסקיהם בתשעת הימים, כדי שלא יגרם להם הפסד גדול באיבוד לקוחותיהם. וישתדלו לעסוק בעיקר בהכנות עסקיות לקראת הימים שאחר תשעת הימים. ומי שיכול לסגור את חנותו בלא שיגרם לו מכך הפסד משמעותי – צריך לסוגרה בתשעת הימים.¹⁴ footnotes: ¹⁴ מבואר בב"י שיש שני סוגי איסור: בתוס' מגילה ה, ב, מבואר שאין סוחרים בדברי מותרות משמחים. ובתוס' יבמות מג, א, יש דעה שיש למעט בכל משא ומתן. ומשמע משו"ע שצריך להיזהר כשתי הדעות, ואין הן סותרות זו את זו. בסימן תקנא, ב, מדובר בעיקר במשא ומתן של שמחה, ומסימן תקנד, כב, משמע שיש למעט בכל משא ומתן. אלא שכתב במ"ב תקנא, יא, שנהגו להקל במשא ומתן רגיל מפני דוחק הפרנסה. ולכן כתבתי את עיקר האיסור בדברים משמחים, והוספתי לכתחילה למעט בכל משא ומתן. אמנם גם בקניית דברים משמחים, מותר כאשר יש חשש הפסד, כדוגמת בניית כותל של שמחה במקום שיש חשש נזק (משנה ברורה תקנא, יג). ולכן כתבתי שסוחרים, אף בדברים משמחים, רשאים להמשיך לעבוד, מפני שאם לא יעבדו עלולים להפסיד. וכ"כ כמה אחרונים עי' בשעה"צ יג. [ואין הם מסייעים לדבר עבירה, שאולי הקונים מהם קונים לצורך מצווה ואינם יכולים לדחות את קנייתם. ואף לאלה שקונים באיסור, כיוון שהם יכולים לקנות אצל מוכרים אחרים, י"א שאין איסור לפני עיוור במצוות דרבנן.]כאשר קניית הרהיטים והבגדים לחתונה מעכבת את החתונה, נמצא שקנייתם היא לצורך מצוות חתונה, ולכן מותר לקנותם בתשעת הימים, ובתנאי שמדובר בחתן שעדיין לא קיים מצוות פריה ורביה (רמ"א תקנא, ב; משנה ברורה יד). וכיום עיכוב הקניות לא מעכב את החתונה, מפני שקובעים אולם ושולחים הזמנות כחודשיים מראש, וניתן לקנות את הכל לפני או אחרי תשעת הימים, ובכל מקרה הקניות לא יבטלו את החתונה. ורק במקרים נדירים, כאשר המשפחה במתח רב מקניית הבגדים, אפשר להתיר להם כפי שמתירים לצורך גדול. לגבי קניית ספרי קודש ששמחים בהם מאוד, שכתבתי למעשה שצריך לברך עליהם 'שהחיינו' (פנה"ל ברכות יז, ט), בשלושת השבועות אפשר לקנותם, ולהימנע מסידורם בארון, ובשבת יתחיל ללמוד בהם ואז יברך עליהם 'שהחיינו' (לעיל הלכה ח), ויסדרם בארון במוצאי שבת. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Merchants who deal in luxury items that bring joy, like jewelry and fancy clothing may do business during the Nine Days, in order to avoid losing their customers and thereby incurring great financial loss. However, they should try to engage mainly in preparations for transactions that will take place after the Nine Days. One who is able to close his store for the duration of the Nine Days without incurring significant financial loss should do so.¹⁴ explains that there are two types of prohibitions: It is clear from *Tosafot* in *Megilla* 5b that one may not trade in luxury items that bring joy. In *Yevamot* 43a, however, *Tosafot* cite an opinion that states that one should curtail all business dealings. The formulation in SA seems to rule in accordance with both opinions, as they do not contradict each other. SA 551:2 deals mainly with transactions that bring joy, whereas SA 554:22 implies that one should curtail all business dealings. MB 551:11 states that it is customary to be lenient regarding regular transactions, because it is otherwise difficult to make a living. This is why I wrote that the main prohibition relates to items that bring joy and added that one should, ideally, curtail all business dealings. See *Torat Ha-mo’adim* 5:16, which states that regular transactions are completely permitted, even defining cabinets and appliances as items that do not bring joy. However, *Igrot Moshe*, OḤ 3:82 states that purchasing bookcases brings one joy, and one should, therefore, avoid doing so during the Nine Days. It seems that one should refrain from buying anything that brings joy, unless there is concern of financial loss. Under such circumstances, the Sages permitted engaging in transactions, just as they permitted building a wall that brings joy, if there is concern that not doing so will result in damage (MB 551:13). This is why I wrote that merchants may continue their business dealings as usual, even if they deal in luxury items, because they are liable to sustain a loss if they stop working. Several Aḥaronim follow this position as well; see SHT *ad loc.*13. (These merchants are not helping others commit a transgression, because it may be that their customers are buying for the sake of a mitzva and cannot postpone their purchase. And even for those who are violating a prohibition by buying, since they can make their purchase elsewhere, some say that the prohibition of *lifnei iver* – putting a “stumbling block in front of the blind” [Vayikra 19:14] – does not apply to rabbinic commandments.) If postponing the purchase of furniture and clothing for a wedding would cause the wedding to be delayed, one may purchase these items during the Nine Days, because doing so is for the sake of the mitzva of marriage. This is allowed only if the groom has not yet fulfilled the mitzva of procreation (Rema 551:2, MB 551:14). Nowadays, however, postponing these purchases does not delay the wedding, because people book a wedding hall and send out invitations months in advance, and it is possible to buy everything before or after the Nine Days. Either way, no one would cancel a wedding on account of these purchases. Only in rare cases, when the families are under great pressure, may they buy clothing, as *poskim* typically permit many things in situations of great need. I have written that, in practice, one must recite *She-heḥeyanu*over the purchase**of Torah books, which bring people great joy (*Peninei Halakha: Berakhot* 17:9). Nonetheless, one may buy Torah books during the Three Weeks. One should refrain from arranging these books on one’s shelves upon buying them until Shabbat, at which point one should begin learning from them and should then recite *She-heḥeyanu*(above, section 8). Then one should arrange the books on the shelves on *Motza’ei Shabbat*. footnotes: ¹⁴ Beit Yosef ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:19:1) **מנהגי שלושת השבועות / איסור כיבוס** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / The Prohibition on Laundry** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:19:2) אסרו חכמים לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב (תענית כו, ב). וזה אחד מביטויי האבלות, שמתוך צער והזדהות עם הנפטר או עם חורבן הבית, האדם מפסיק לטפח ולפנק את עצמו. בכלל האיסור גם גיהוץ בגדים או כיבוסם בכיבוס יבש. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The Sages prohibited laundering clothes during the week in which Tisha Be-Av falls (*Ta’anit* 26b). This is an expression of mourning; out of pain and identification with the deceased or with the Temple’s destruction, one ceases to take care of himself and pamper himself. Ironing and dry cleaning are included in this prohibition. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:19:3) ואפילו לכבס בגדים כדי ללובשם אחר תשעה באב – אסור, משום שהמכבס נראה כמי שמסיח את דעתו מהאבלות על החורבן. וכן אסור לתת את הבגדים לכובס גוי כדי ללובשם אחר תשעה באב (רמ"א ושו"ע או"ח תקנא, ג; משנה ברורה תקנא, לד). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** One may not even wash clothes in order to wear them after Tisha Be-Av, because one who does laundry appears as though he is taking his mind off of mourning over the Temple’s destruction. One also may not instruct a non-Jewish cleaner to wash one’s clothes for use after Tisha Be-Av (SA and Rema 551:3, MB *ad loc.*34). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:19:4) כשם שאסור לכבס כך אסור ללבוש בימים אלו בגד מכובס. וכן אסור לפרוס בימים אלו מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן, ולהתחיל להשתמש במגבות מקלחת מכובסות. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Just as one may not wash clothing during this period, one also may not wear freshly laundered clothing. This includes spreading fresh sheets on a bed, putting a freshly laundered tablecloth on a table, and using freshly laundered towels or cloth napkins. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:5 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:19:5) יוצאי ספרד נוהגים בכל איסורי הכביסה בשבוע שחל בו תשעה באב, כפי שמבואר במשנה. אולם יוצאי אשכנז מחמירים בכל זה מראש חודש אב, ורק לכבוד שבת חזון נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים (גר"א, עי' משנה ברורה תקנא, ו). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Sephardim observe all the prohibitions on washing clothes as they appear in the Mishna, i.e, only during the week of Tisha Be-Av. Ashkenazim, however, are stringent regarding all of these prohibitions from the beginning of Av. In honor of Shabbat Ḥazon, however, even Ashkenazim customarily wear freshly laundered Shabbat clothes (Vilna Gaon; see MB 551:6). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:6 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:19:6) כיוון שהאיסור ללבוש בגדים מכובסים נמשך כמה ימים, נוהגים להכין לתקופת האיסור כמה בגדים משומשים. וכך עושים: לובשים לפני זמן האיסור כמה בגדים, כל בגד כשעה ויותר, ועל ידי כך אותם בגדים כבר לא יחשבו מכובסים, ויהיה מותר ללובשם בזמן האיסור. מי שלא הכין לעצמו בגדים לפני זמן האיסור, יכול לקחת בגד מכובס ולהניחו על הרצפה למשך זמן או לדרוך עליו, כך שכבר לא יחשב מכובס, וממילא יוכל ללובשו. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Since the prohibition on wearing laundered garments lasts for several days, there is a custom to prepare a sufficient amount of “worn” clothes for this period. The procedure is as follows: before the prohibitions take effect, one must wear multiple articles of clothing in succession, each for about an hour or more. This way, the garments are no longer considered freshly laundered and thus may be worn during the prohibited period. One who did not manage to prepare clothes for himself before the prohibitions began to take effect may take a laundered garment, throw it on the floor, and even step on it. By doing so, it is no longer considered laundered and may thus be worn. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:7 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:19:7) מותר ללבוש בימים אלו לבנים וגרביים מכובסים ולהחליף מגבות ידיים שנזדהמו, שהואיל וכיום רגילים להחליפם לעיתים תכופות, אין בהחלפתם צד של תענוג אלא רק הסרת מיאוס. במצב של ספק אם הגיעו לשלב שרגילים להחליפם, טוב להניח את המכובסים על הרצפה לפני שילבשום. בשעת הצורך כאשר לא נותרו לבנים נקיים, מותר לכבסם, וטוב כשאפשר להוסיפם למכונה שמכבסים בה את בגדי הקטנים.¹⁵ footnotes: ¹⁵ . מנהג אשכנז ללבוש בגדים מכובסים לשבת חזון, כדברי הגר"א המובאים במ"ב תקנא, ו. אמנם מצעים אין להחליף, כי אין בכך צורך.העצה להשליך בגדים מכובסים על הרצפה הובאה במנחת יצחק י, מד, בשם כרם שלמה. לבנים וגרביים – בדורות הקודמים המנהג היה לאסור, כפי שמשמע ממ"ב תקנא, ו, וכה"ח צא, בשם הבן איש חי. אלא שכיום אנו מפונקים יותר וסובלים מאוד מהריח שבלבנים ובגרביים, ולכן העיקר להתיר כיום להשתמש בלבנים וגרביים מכובסים. וכן מובא בפס"ת תקנא, יז. ובבא"ח דברים ו', התיר לכבס מטפחות מפני שנמאסים מהם. וכן הדין לגבי לבנים של גדולים, שבשעת הצורך, מותר לכבסם בתשעת הימים, כדין בגדי קטנים שמבואר בהלכה הבאה.צחצוח נעליים לרוב הפוסקים אינו נחשב ככיבוס, ומותר בשבוע שחל בו תשעה באב, כ"כ ביבי"א או"ח ג, לא. ובאג"מ או"ח ג, פ, התיר בלא הברקה. באג"מ או"ח ג, עט, אסר כיבוס יבש כשאר כיבוס.יש לציין כי בג'רבא (ברית כהונה), וחלק מקהילות מרוקו, נהגו איסור כיבוס מר"ח. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** During this period, one may wear clean underwear and socks and change soiled hand towels. Since people are accustomed nowadays to changing these items frequently, changing them does not have any element of pleasure; rather, it is simply removing something repulsive. However, since it is difficult to know exactly when these items have reached the point of becoming repulsive enough to be changed, in a case of uncertainty it is preferable to place the fresh ones on the floor before wearing them. In a time of need, when one is left without any clean underwear, one may wash underwear even on behalf of adults. However, it is preferable, when possible, to add one’s children’s clothes to this load of laundry.¹⁵ 10:44, in the name of *Kerem Shlomo*. In earlier generations, the custom was that it was prohibited to change underwear and socks, as is implied in MB 551:6 and *Kaf Ha-ḥayim* 551:91 in the name of *Ben Ish Ḥai*. Today, however, we are more finicky, and we find it very difficult to tolerate the odor of these garments. Therefore, the accepted practice today is to wear laundered underwear and socks. This position is also cited in *Piskei Teshuvot* 551:17. See *Hilkhot Ḥag Be-ḥag* 4:27, which states that one should throw them on the floor for an hour. *Ben Ish Ḥai*, Devarim 6, permitted washing head scarves, because we find dirty head scarves repulsive. The same law applies to adults’ underwear: In a time of need, one may wash them during the Nine Days, similar to children’s clothes, as explained in the following section. **Shining shoes:**According to most *poskim*, this is not considered washing clothes and it is permissible even during the week of Tisha Be-Av. So states *Yabi’a Omer*, OḤ 3:31. *Igrot Moshe*, OḤ 3:80 permits shining shoes as long as one does not bring them to a burnish. In addition, *Igrot Moshe*,**OḤ 3:79 prohibits dry cleaning, equating it to regular laundering. It should be noted that in Djerba (*Brit Kehuna*)**as well as in some Moroccan Jewish communities, the custom was that washing clothes was prohibited from the first of Av. footnotes: ¹⁵ According to Ashkenazic custom, one may wear laundered clothing on Shabbat Ḥazon. This follows the Vilna Gaon’s opinion, cited in MB 551:6. Nonetheless, one should not change one’s bedding, because that is unnecessary.The suggestion to throw freshly laundered clothes on the floor is cited in Minḥat Yitzḥak ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:8 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:19:8) מי שחולצתו התלכלכה בכתם שאין ראוי לצאת בו לפני אנשים, ואין לו בגד אחר שיכול ללובשו, יכול לשטוף את הכתם במים וחומרי ניקוי.¹⁶ footnotes: ¹⁶ ניקוי מקומי במים בלבד נראה שאינו בכלל האיסור לכבס, וכ"כ בגשה"ח כא, י-יא, לגבי אבלות שבעה, שמותר לרחוץ כתם במים. ואם אינו יכול לצאת בו בלא ניקוי במעט סבון, ישתמש בסבון, שאפשר לומר שאין גירוד כתם בעודו לבוש בבגדו ככיבוס שנאסר, ועוד שגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** If one’s shirt becomes stained in a way that makes him look unpresentable, and he has no other shirt to wear, he may clean the stain with water, for the sake of human dignity (*kevod ha-briyot*). If the stain does not come off with water alone, he may use soap.¹⁶ 21:10-11 states that one may wash a stain with water during the *shiva*period. *Hilkhot Ḥag Be-ḥag* 4:14 concurs. If one cannot go out in public without cleaning the stain with a small amount of soap, he may do so. This is permissible because, first, it may be that rubbing out a stain while wearing the garment is not considered a prohibited form of laundering, and second, the value of human dignity is so great that it overrides even certain prohibitions (*Ber.* 19b). footnotes: ¹⁶ It seems that spot cleaning a stain with water alone is not included in the prohibition of washing clothes. Accordingly, Gesher Ha-ḥayim ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:9 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:9](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:19:9) אין לובשים בגדי שבת בימים אלו ואפילו אם אינם מכובסים. והאיסור הוא בשבוע שחל בו ליוצאי ספרד, ומב' אב ליוצאי אשכנז. וכן במוצאי שבת חזון צריך להסיר את בגדי השבת. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** One may not wear festive clothes during this period, even if they are not freshly laundered. This prohibition applies during the week of Tisha Be-Av for Sephardim and from the second day of Av for Ashkenazim. Therefore, one must remove his Shabbat clothes at the conclusion of Shabbat Ḥazon. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:10 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:19:10](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:19:10) לקראת ברית מילה, האב והאם, המוהל והסנדק, מתרחצים ולובשים בגדי שבת, ובשעת הצורך מתגלחים ומסתפרים עד שבוע שחל בו תשעה באב. והקרובים להורים בדרגה ראשונה, כהוריהם ואחיהם, רשאים ללבוש בגדי שבת אבל אין מסתפרים. ושאר המוזמנים לובשים בגדים מכובדים אבל לא בגדי שבת גמורים (עי' רמ"א תקנא, א; שע"ת ג; משנה ברורה ג; הליכות שלמה יד, ט). וכן הדין לגבי פדיון הבן, כשבעלי השמחה הם האב, האם והכהן. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** However, in anticipation of a *brit mila*, the father, mother, *mohel*, and *sandak* may bathe and wear festive clothes, and if necessary may shave and cut their hair (MB 551:3). Close relatives of the boy’s parents, such as their parents and siblings, may wear festive clothes but may not cut their hair. The other guests may wear respectable clothes but may not wear festive clothes, such as those worn on Shabbat (see Rema 551:1; *Sha’arei Teshuva* 551:3; MB 551:3; *Halikhot Shlomo*14:9). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:20:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:20:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:20:1) **מנהגי שלושת השבועות / בגדי קטנים ובתי חולים** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / Children’s Clothing and Hospital Garb** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:20:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:20:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:20:2) בגדים של תינוקות שרגילים לטנף את בגדיהם אינם בכלל האיסור, וכן מותר לכבס מצעים ושמיכות של ילדים שהרטיבו בלילה. ורבים נוהגים להקל בשעת הצורך לכבס בגדים של ילדים גדולים, מפני שגם הם מטנפים את בגדיהם, ואין בכיבוס למענם שום צד של שמחה (רמ"א תקנא, יד). ועד שבת חזון רשאים יוצאי אשכנז להקל בזה לכתחילה (משנה ברורה תקנא, פב, עפ"י ח"א). ואחר שבת חזון, כשיש צורך גדול, היינו שכל הבגדים התלכלכו עד שמכוער להלביש בהם את הילדים – אפשר להקל לכבסם.¹⁷ footnotes: ¹⁷ . כתב הרמ"א תקנא, יד, שאין נוהגים להימנע מלכבס בגדי קטנים, והמנהג להקל עד גיל חינוך – שש, ובשעת הצורך מקילים יותר. ובהלח"ב ד, טז, כתב בשם הרב אלישיב שנוהגים להחשיב ילדים בגיל שמונה כקטנים. ע"כ. ונראה שכאשר מדובר בילדים שמתלכלכים מאוד, גם יותר גדולים נחשבים כקטנים. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Clothes worn by babies who regularly soil their outfits are not included in the prohibition. Likewise, one may wash sheets and blankets of young children who wet themselves at night. In addition, many people are lenient, in a time of need, with regard to washing older children’s clothes, because they soil their clothes as well, and there is no element of joy in doing laundry for them (Rema 551:14). Ashkenazim may rely on this leniency *le-khatḥila* until Shabbat Ḥazon (MB 551:82, based on *Ḥayei Adam*). Afterward, one may be lenient and wash older children’s clothing only if there is a great need, such as when all of their clothes are soiled to the point where it would be unbecoming for children to wear them.¹⁷, i.e., six, and in a time of need we are even more lenient. *Hilkhot Ḥag Be-ḥag* 4:16 states in the name of R. Elyashiv that it is customary to regard eight-year-olds as small children. It would seem that older children who get themselves very dirty should be viewed as small children for this purpose. footnotes: ¹⁷ Rema 551:14 states that the prevailing custom is not to refrain from washing children’s clothing. We are lenient in this regard until the age of ḥinukh ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:20:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:20:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:20:3) כשמכבסים בגדים של קטנים במכונה, אין היתר להוסיף עמהם בגדים של גדולים. ואף את בגדי הקטנים טוב כשאפשר לייבש בצנעה בתוך הבית, כדי שלא יֵראו כלא מתאבלים. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** When one is washing children’s clothes in a washing machine, one may not add adults’ clothing to the load. In addition, it is preferable, if possible, to dry even children’s clothing discreetly, inside one’s home, so as not to appear as if he is not mourning. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:20:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:20:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:20:4) בבתי חולים מותר להחליף את המצעים ולכבס את בגדי החולים כפי שנוהגים כל השנה, מפני שכוונתם לשמירת הניקיון ומניעת זיהומים ולא לשם תענוג ורווחה. בבתי הארחה ובתי מלון, מותר להחליף את המצעים והמגבות לקראת האורחים החדשים, מפני שאנשים מואסים במצעים ומגבות של אנשים אחרים (צי"א יג, סא). לכתחילה טוב שלפני שהאורח ישתמש במצעים החדשים, ידרוך עליהם, כדי שלא יחשבו כמכובסים, ויבקש שלא יחליפו לו יותר את מצעיו עד אחר תשעה באב.¹⁸ footnotes: ¹⁸ אסור ליהודי לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב עבור גויים, וגם יוצאי אשכנז מחמירים בזה רק בשבוע שחל בו (משנה ברורה תקנא, מג). והאיסור מפני מראית עין, שיחשבו שמכבס ליהודי. ואם ניכר שהבגדים של גויים, מותר לכבסם. וכן מי שאין לו מה לאכול, יכול לכבס עבור גויים בימים אלו (משנה ברורה תקנא, מב). המתפרנס ממכבסה, גם למנהג יוצאי אשכנז רשאי להקל להפעילה עד שבת חזון, שליוצאי ספרד מותר לכבס אז, וכן יוצאי אשכנז נוהגים להקל למי שיש לו חלוק אחד או לכבוד שבת. ואם הם מכבסים עבור בתי חולים ובתי מלון, יכולים לכבס גם בשבוע שחל בו תשעה באב. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** In a hospital, one may change patients’ bedding and wash their clothes as one would do throughout the year, because the purpose of laundering these items is to maintain cleanliness and prevent infections, not for pleasure or added comfort. Guest houses and hotels may change their bed sheets for incoming guests, because people today find it disgusting to sleep on previously used bedding (*Tzitz Eliezer* 13:61). Ideally, a hotel guest should step on the new sheets a little before using them, so that they will no longer be considered freshly laundered. He should then ask the attendants not to change his bedding until after Tisha Be-Av.¹⁸ (“appearance” of transgression), meaning that people will think that he is washing a Jew’s clothes. If, however, it is clear that the clothes belong to a non-Jew, he may wash them. A Jewish cleaner who has nothing to eat may wash clothes for non-Jews during this period (MB 551:42). **One who runs a laundry service for a living** may be lenient and operate it until Shabbat Ḥazon, even if he is Ashkenazic. The reason for this is that Sephardim are permitted to wash clothes until then, and Ashkenazim also permit laundering in certain cases, such as for a person who owns just one garment or in honor of Shabbat. (See *Hilkhot Ḥag Be-ḥag* 4:20, which permits such a person to work even during the week in which Tisha Be-Av falls, if he is liable to lose his job if he does not work. This requires further examination. See also *ibid*. 4:28.) footnotes: ¹⁸ A Jew may not do laundry for a non-Jew during the week in which Tisha Be-Av falls. Even Ashkenazim are stringent in this regard only during the week of Tisha Be-Av (MB 551:43). This is prohibited because of mar’it ayin ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:21:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:21:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:21:1) **מנהגי שלושת השבועות / רחיצה** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / Bathing** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:21:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:21:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:21:2) אף שמצד תקנת חכמים איסור הרחיצה חל בתשעה באב בלבד, נהגו הראשונים להחמיר ברחיצה גם בימים שלפני תשעה באב. בספרד נהגו רבים להחמיר שלא לרחוץ במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב, ואילו באשכנז נהגו שלא לרחוץ כלל בתשעת הימים אפילו במים קרים, ורק לקראת שבת חזון התרחצו מעט במים קרים (שו"ע או"ח תקנא, טז; משנה ברורה שם, כה"ח קפו). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Even though the Sages prohibited bathing on Tisha Be-Av only, the Rishonim were stringent and would refrain from bathing on the days preceding Tisha Be-Av as well. Many Iberian Jews were stringent as well, and would refrain from washing in hot water during the week of Tisha Be-Av. The Ashkenazic custom, on the other hand, was to refrain from bathing completely during the Nine Days, even in cold water. They would only rinse in cold water in preparation for Shabbat Ḥazon (SA 551:16, MB *ad loc*., *Kaf Ha-ḥayim ad loc.* 186). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:21:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:21:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:21:3) אבל כיום הרגלי הניקיון והרחיצה השתנו לחלוטין. בעבר לא היו מים זורמים בבתים, לכן רחצה היתה נחשבת לאירוע מיוחד של תענוג ופינוק, ולא נגרם לאנשים כמעט סבל ממניעת רחצה. אבל כיום שהכל רגילים להתרחץ, הרחצה הפכה לדבר שגרתי, ורבים רגילים להתרחץ בכל יום עם סבון, ואם לא יתרחצו יום אחד, יסבלו, ויש שאפילו יתקשו להירדם עקב כך. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Today, however, our hygiene and bathing habits have changed completely. In the past, people did not have running water in their homes, and bathing was thus considered a special occasion and a rare pleasure. Because of this, people barely suffered when they refrained from bathing. Nowadays, though, when people shower regularly, this has become a routine practice. Many people shower daily, with soap, and would suffer if they were to go even a single day without showering. Some even have difficulty falling asleep as a result. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:21:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:21:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:21:4) לפיכך, כל מי שחש צער מכך שלא התרחץ, רשאי להתרחץ ולהשתמש בסבון ושמפו לחפיפת הראש. ויתרחץ במים פושרים ולא חמים, כדי שלא יהנה מרחיצתו, וכל מגמתו תהיה לניקיון בלבד. וכן הדין למנהג יוצאי אשכנז בכל תשעת הימים, ולמנהג יוצאי ספרד בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל לפני כן מותר למנהג יוצאי ספרד להתרחץ במים חמים לשם להנאה. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Therefore, one who feels pain when he refrains from washing himself may shower in lukewarm water, so that he does not take pleasure in his washing, but rather that the sole purpose of this activity should be his own cleanliness. One may even use soap in order to remove a bad odor from one’s body. And if one cannot tolerate having unclean hair, he may wash his hair with shampoo. These rules apply according to Ashkenazic custom throughout the Nine Days. According to Sephardic custom, they only apply during the week in which Tisha Be-Av falls; before then one may shower using hot water for pleasure. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:21:5 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:21:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:21:5) מי שריח זיעתו נודף מפני שלא התרחץ, אף שהוא עצמו אינו סובל מכך, מוטב שיתרחץ בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב, כדי להסיר ממנו את הריח הרע, שגדול כבוד הבריות. וכיום אנשים רבים רגישים לריחות רעים, ואם לא יתרחץ נמצא מתבזה ושם שמים מתחלל על ידו. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Even if having foul body odor due to lack of showering does not bother a particular person, he should nonetheless shower during the Nine Days and the week of Tisha Be-Av to remove this foul odor, because of the great value of human dignity. Moreover, many people are sensitive to bad smells nowadays, and if one fails to wash himself, he will cause a desecration of God’s name. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:21:6 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:21:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:21:6) לקראת שבת חזון הכל רוחצים, אלא שיוצאי אשכנז נוהגים לרחוץ בפושרים. הנוהגים לטבול במקווה, יכולים לטבול עד ערב תשעה באב כמנהגם, ומשתדלים שהמים יהיו פושרים ולא חמים.¹⁹ footnotes: ¹⁹ מבואר בשו"ע או"ח תריג, א, לגבי יום הכיפורים, שמי שידיו או גופו מלוכלכים, מותר לו לרוחצם, שלא אסרו אלא רחיצה של תענוג. והוסיף במ"ב תריג, ב, שמלשונו משמע שאם הזיע הרבה ורוצה לרחוץ כדי להעביר הזיעה – מותר, כיוון שאינה רחיצה של תענוג. אמנם התיר זאת לאיסטניס בלבד. ואם כך התירו ביום הכיפורים שמצוותו מהתורה ואף איסור רחצה לכמה ראשונים אסור מהתורה, ק"ו לגבי תשעת הימים שאיסור הרחצה בהם קל ויסודו במנהג ראשונים.כיום כמעט כולם איסטניסים לגבי ריח רע, מפני שלא רק שיש לנו ברזי מים לרחצה אלא אף צינורות ביוב שמפנים את הצואה ומי רגליים. אולם בעבר הצואה ומי הרגליים היו זורמים בתעלות שבין הבתים, או מוטמנים בקרבת הישובים, כך שהריחות הרעים היו מצויים. ומסתבר שכל הלכות ריח רע הן לפי מה שמקובל, ולכן כיום מחמירים יותר מבעבר (עי' בפנה"ל תפילה ג, י). וגם הרגלי הרחצה השתנו לגמרי, ואנו מתרחצים כיום הרבה יותר מבעבר, והרי אנו איסטניסים בזה, ומותר לנו להתרחץ לשם ניקיון. אלא שכדי שלא ליהנות יש להתרחץ במים פושרים. ואין להקפיד על רחצה בקרים בלבד, מפני שרוב האנשים התרגלו להתפנק בחמים, והרחצה בקרים תגרום להם צער רב. לכן יש לרחוץ בפושרים כאלה שלא יגרמו סבל ולא הנאה. עוד ראוי לציין שמסתבר שההבדל בין מנהג אשכנז לספרד נובע גם מחמת שינויי האקלים, שבארצות הדרום החמות יש צורך גדול יותר להתרחץ לעומת ארצות הצפון הקרות. ועוד שבקרב גויי אשכנז היתה דעה רווחת כי הרחצה מזיקה לבריאות, והיו מתרחצים רק אחת לכמה חודשים, ואף היהודים שחיו ביניהם הושפעו מהם מעט, ועל כן החמירו בזה בימי בין המצרים. אולם כיום בארץ ישראל הצער ממניעת הרחצה רב, ובאופן זה לא נהגו להחמיר. (ועי' בפס"ת תקנא, מח-מט, ובהלח"ב ד, נו-סא, שהאריך בביאור חומרת מנהג אשכנז וקיצר בדיני האיסטניס. ועי' בספר אבלות החורבן עמ' 155). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Everyone showers in preparation for Shabbat Ḥazon. The only distinction is that Ashkenazim use lukewarm water, while Sephardim permit using hot water. Those who are accustomed to immersing in a *mikveh* every day may do so until the day before Tisha Be-Av, though they must make an effort to use lukewarm water rather than hot water.¹⁹2 infers from this language that one who sweats profusely may wash himself in order to remove the sweat, because such washing is not for pleasure. In the end, though, MB permits this only for an *istenis* (a delicate and sensitive person). However, if the *poskim* permit this on Yom Kippur, which is ordained by Torah law – and several Rishonim maintain that even the prohibition on washing is a Torah prohibition – one may certainly be lenient during the Nine Days, when the prohibition on washing is less stringent and is based on the custom of the Rishonim. Today, almost everyone is considered an *istenis* with regard to foul odors, since we have sinks and faucets for washing, as well as sewage pipes that remove excrement and urine. In the past, foul odors were commonplace, as sewage would flow in canals in between the houses, or it was buried near villages. It is evident that all *halakhot*relating to foul odors are determined based on what is accepted in the current setting. Therefore, we are more stringent nowadays with regard to allowing prayer in the presence of foul odor (see *Peninei Halakha*: *Prayer* 3:10). In addition, our bathing habits have changed completely, as we shower much more frequently than in the past. Everyone is considered an *istenis* in this area, and thus we may shower for the sake of cleanliness. The only qualification is that one should use lukewarm water, so as not to derive pleasure from washing. One should not be stringent and wash exclusively in cold water, because most people are used to showering in hot water, and thus using cold water would cause them great pain. Therefore, one should use water that causes neither suffering nor pleasure. It is also worth noting that the difference between the Ashkenazic and Sephardic customs apparently stems from the difference in climate in the regions where each of these groups lived. There is a greater need to bathe frequently in the hotter, southern lands than there is in the colder, northern lands. Moreover, the conventional wisdom among the non-Jews in Europe at the time was that bathing is detrimental to one’s health, and thus they would bathe only once every few months. The Jews who lived there were also influenced by this viewpoint to some degree. Therefore, they acted stringently during the Three Weeks. Today, however, especially in Eretz Yisrael, people suffer greatly from not washing, and the custom, therefore, is to be lenient. footnotes: ¹⁹ SA 613:1 states explicitly that on Yom Kippur, one may wash his hands or body if they get soiled, because only washing for the sake of enjoyment is prohibited. MB ad loc. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:21:7 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:21:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:21:7) הרוצה לשחות בבריכה, אם המטרה לבילוי, כבר מראש חודש אסור, מפני שצריך למעט בשמחה. ואם המטרה בריאותית, כמו אנשים שרגילים לשחות כל יום כחצי שעה בבריכה, למנהג יוצאי ספרד מותר עד שבת חזון, ואחר שבת חזון ראוי להחמיר, ולמנהג יוצאי אשכנז אסור בכל תשעת הימים. ומי שצריך לשחות לצורך רפואי, רשאי לשחות עד ערב תשעה באב (עי' לעיל הלכה ו). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** One may not swim for the purpose of recreation from the first of Av, because one must curtail joyous activities starting then. If the purpose is to improve one’s health, however, like those who swim daily for half an hour, it is permitted, according to Sephardic custom, until Shabbat Ḥazon. Afterward, though, it is proper to be stringent and refrain from all swimming. According to Ashkenazic custom, one may not swim even for health reasons throughout the Nine Days. One who needs to swim for therapeutic purposes may swim until the day before Tisha Be-Av (see above, section 6). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:22:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:22:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:22:1) **מנהגי שלושת השבועות / שבת חזון** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / Shabbat Ḥazon** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:22:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:22:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:22:2) שבת חזון היא השבת הסמוכה לתשעה באב, שבה קוראים את הפטרת 'חזון ישעיהו' (ישעיהו א, א-כז), ובה תוכחות שנאמרו לפני החורבן. למנהג יוצאי ספרד, עיקר מנהגי האבלות, כאיסור כיבוס ורחיצה מתחילים ממוצאי אותה שבת, שאז מתחיל שבוע שחל בו תשעה באב. לפיכך, לפי מנהג יוצאי ספרד אין סממנים של אבלות בשבת חזון. אולם למנהג יוצאי אשכנז, כמה מנהגי אבלות מתחילים מראש חודש אב, נמצא ששבת חזון בתוך ימי האבלות. ואכן רבים באשכנז נהגו שלא להתרחץ בחמים לקראת שבת זו ולא ללבוש בגדי שבת בשבת חזון. וכן כתב הרמ"א (תקנא, א, טז). אבל היו כמה מגדולי אשכנז שחלקו על מנהג זה, משום שאין להראות סימני אבלות בשבת. וכיום המנהג הרווח בקרב יוצאי אשכנז להתרחץ לקראת שבת חזון במים פושרים, בסבון ושמפו, וכן ללבוש בגדי שבת מכובסים. ויש נוהגים להחסיר או לשנות בגד אחד מבגדי השבת, כדי לבטא את הצער על החורבן (משנה ברורה תקנא, ו).²⁰ footnotes: ²⁰ מנהג אשכנז לקרוא בשבת חזון (גם כשלא חלה בתשעה באב) פסוקים רבים בהפטרה ופסוק אחד בפרשת דברים, במנגינת איכה. ורבים מיוצאי צפון אפריקה נוהגים לקרוא את שלושת הפטרות הפורענות שבג' השבועות במנגינה דומה למנגינת איכה. ורוב יוצאי ספרד ועדות המזרח נמנעים מזה, כדי שלא לבטא אבלות בשבת. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** Shabbat Ḥazon is the Shabbat preceding Tisha Be-Av, on which we read the *haftara* beginning with the words “The vision of Yeshayahu (*Ḥazon Yeshayahu*)” (Yeshayahu 1:1-27). This *haftara*contains admonitions that the prophet Yeshayahu pronounced to the people of Israel before the destruction of the Temple. According to Sephardic custom, the main expressions of mourning – like the prohibitions against washing clothes and bathing – begin immediately after this Shabbat, since that is when the week of Tisha Be-Av commences. Therefore, according to the custom of most Sephardim, there are no signs of mourning on Shabbat Ḥazon. According to Ashkenazic custom, however, several customs of mourning begin on Rosh Ḥodesh Av, making Shabbat Ḥazon part of the mourning period. Therefore, many of the European ancestors of Ashkenazim had the custom not to bathe in hot water before Shabbat Ḥazon or wear fancy Shabbat clothing on that Shabbat, as Rema writes (551:1, 16). Several great Ashkenazic sages, however, disagree with this custom, because one may not exhibit signs of mourning on Shabbat. Today, the prevalent custom among Ashkenazic Jews is to shower in lukewarm water, with soap and shampoo, in anticipation of Shabbat Ḥazon, and to wear laundered Shabbat clothing. Some are more stringent and leave out, or replace, one article of clothing, in order to express their sorrow over the destruction of the Temple (MB 551:6).²⁰ of Shabbat Ḥazon and one verse of *Parashat Devarim*in the tune of Eikha (even when that Shabbat does not fall out on the ninth of Av). Many Jews of North African descent read all three “*haftarot*of calamity” that are scheduled during the Three Weeks in a chant similar to that of Eikha. Most Sephardim, however, refrain from doing this, to avoid any expression of mourning on Shabbat. footnotes: ²⁰ Ashkenazim read some of the verses of the haftara ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:22:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:22:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:22:3) כשחתן בר מצווה עולה לתורה בשבת חזון, עורכים לו קידוש כמקובל בכל השבתות, שאין להראות סימני אבלות בשבת. וכן בשבת חתן מקיימים את הסעודות והקידוש כמקובל. וכן כשנולד בן זכר, הנוהגים לערוך מסיבת 'שלום זכר', יקיימו אותה כרגיל. [דין תשעה באב שחל בשבת או ביום ראשון יבואר להלן ט, ד]. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** If a bar mitzva boy is called up to the Torah on Shabbat Ḥazon, his parents may host a *kiddush* in his honor, as is done on any other Shabbat throughout the year, since one should not exhibit signs of mourning on Shabbat. The same is true on the Shabbat before a wedding (*Shabbat Ḥatan* or *aufruf*), when the bridegroom is called up to the Torah: the family and friends may eat their meals together and participate in a *kiddush*, as is customary. Similarly, when a baby boy is born, those who have a custom to host a *shalom zakhar* may do so as they normally would. (The laws of Tisha Be-Av that falls out on Shabbat or Sunday will be explained below, 9:4.) ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:23:1 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:23:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:23:1) **מנהגי שלושת השבועות / 'שבוע שחל בו' כשתשעה באב נדחה ליום ראשון** **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** **The Customs of the Three Weeks / “The Week of Tisha Be-Av” when Tisha Be-Av is Postponed to Sunday** ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:23:2 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:23:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:23:2) דין שבוע שחל בו תשעה באב נוגע למנהג ספרד, על פיו אין מסתפרים ומכבסים בשבוע שחל בו תשעה באב, כדברי המשנה (תענית כו, ב). וכן נוהגים שלא לרחוץ בחמים לתענוג בשבוע שחל בו תשעה באב (לעיל כא). אולם יוצאי אשכנז נהגו להוסיף ולהחמיר שלא לכבס ולא לרחוץ לתענוג בחמים מראש חודש אב (לעיל יט; כא). ולגבי תספורת, יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, נוהגים להחמיר בכל שלושת השבועות (לעיל י). **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** The laws of the week in which Tisha Be-Av falls pertain only to the Sephardic custom, which maintains that one may not cut one’s hair or wash clothes during that week, as the Mishna states (*Ta’anit* 26b). Ashkenazim, however, are more stringent and refrain from washing clothes from the first of Av (above, section 19). In addition, Ashkenazim and some Sephardim are stringent throughout the Three Weeks regarding haircuts (above, section 10). ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:23:3 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:23:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:23:3) כאשר תשעה באב חל ביום ראשון, אין באותה שנה שבוע שחל בו תשעה באב, כי כבר במוצאי שבת מתחיל צום תשעה באב. ולאחר סיום מנהגי האבלות של יום י' באב מסתיימים כל מנהגי האבלות של שלושת השבועות. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** A year in which Tisha Be-Av falls out on a Sunday does not have a “week in which Tisha Be-Av falls,” as the fast begins immediately after Shabbat. When the customs of mourning pertaining to the tenth of Av end, so do all the customs of mourning that pertain to the Three Weeks. ###### Peninei Halakhah, Zemanim 8:23:4 [Peninei Halakhah, Zemanim 8:23:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Zemanim/r/8:23:4) ופעמים שתשעה באב חל בשבת, ואזי הצום נדחה ליום ראשון, וכיוון שתשעה באב חל בעצם בשבת, יש אומרים שכל השבוע שלפניו הוא שבוע שחל בו תשעה באב (סמ"ג). ודעת רוב הפוסקים, שדיני שבוע שחל בו תשעה באב אינם חלים באותה שנה, הואיל ובפועל הצום נדחה ליום ראשון (רא"ש, ר"ן), וכן נוהגים רוב יוצאי ספרד (עי' שו"ע או"ח תקנא, ד). לפיכך, מכבסים בכל השבוע שלפני שבת חזון. אולם לעניין גילוח, ראוי שגם יוצאי ספרד יחמירו שלא להתגלח בשבוע שלפני תשעה באב, כדי להיכנס לתשעה באב כשסימן האבלות ניכר בפנים (מבואר לעיל בהערה 7). ומי שאביו נהג להתגלח בתשעת הימים ורוצה להקל גם בשבוע זה – יש לו על מה לסמוך. **Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:** When Tisha Be-Av falls out on Shabbat, the fast is postponed to Sunday. Some say that since the ninth of Av is actually Shabbat, the entire week beforehand is considered “the week in which Tisha Be-Av falls” (*Smag*). Most *poskim*, however, maintain that since the fast is actually observed on Sunday, that year does not have a “week in which Tisha Be-Av falls” (Rosh, Ran). Most Sephardim follow this position (see SA 551:4). Therefore, they may wash clothes the entire week before Shabbat Ḥazon. However, it is proper that even Sephardim be stringent with regard to shaving in such a situation. That is, they should refrain from shaving throughout the previous week, in order to enter the fast with a recognizable sign of mourning on their faces (as explained above, n. 7). Those who are lenient have an opinion to rely on.