## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 163:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 163:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/163:1:1)

אם עמ״א לכאורה ס״ס שמא הלכה כר״מ ושמא לא יש מים תוך ד׳ מילין אלא דא״כ בטיבולו במשקה למה לא יחשב לס״ס כבסי׳ קנ״ח ס״ד (עט״ז שם ו׳) אלא העיקר כרוב הפוסקים דמפה לא מהני לחולין גרידא ורק לחומרא כערוך ד׳ מילין ומיל ואז אוכל ע״י מפה דוקא (באר הגולה ציין רמב״ם וא״י שזה דעת הערוך עב״י) גם י״ל חד ספק בדרבנן לקולא כה״ג דוקא מפה לא כ״ף דע״כ התיר הר״ב ע״י כף בבירור שאין מים תוך מיל וד׳ מילין דמן הדין מותר כך רק לחומרא אמר במפה מיקל הר״ב כ״ף הא ספק דרבנן כל מה שיכול לתקן מתקן דוקא מפה ואמר על הר״מ הא כף ומגריפה לא שהרי בס״ב אוסר הר״מ מגריפה עיין באר הגולה ג׳ וא״ר אות ד׳. אם אין לו רק מים פסולים לנט״י יטול בלא ברכה. ולי העני י״ל טוב יותר מפה דמהני לר״י ממים פסולים עא״ר ב׳ בשם כ״ג. בשו״ת רש״ל צ״ד ויש״ש כ״ה כ״ב מי שנט״י מטל של עשבים מברך ברכה לבטלה ומזלזל בנט״י והיינו באין רביעית או בלא כלי עסי׳ תס״ו ס״ה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 163:1:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 163:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/163:1:2)

**מ״ש** בירושלמי וצ״ע עסי׳ פ״ב ס״ד דמשמע דוקא הולך בדרך לא יושב בביתו יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 163:1:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 163:1:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/163:1:3)

**בספרי** ראש יוסף פ׳ כ״ה ק״ז כתבנו מה שיש לדקדק בב״י כאן וכ״מ פ״ו מה״ב והקשינו ממ״ש הר״מ ז״ל פ״ח מה׳ שא״ה ה״ט חולין עט״ת אי עט״ק אסור במפה וחולין גרידא שרי ממ״ש בפי״א מה׳ שא״ה ה״ט כתב חולין עט״ק לאו כקודש דמי ומשמע בריש חולין דמותר לטמאן ביד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 163:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 163:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/163:2:1)

ואסור עמ״א הנה ל״ע לת״מ לאו הוי ומסייע ידי עבירה דרבנן הוא עסי׳ שמ״ז ד׳ ומ״ה בעכו״ם משמע שם לא גזרו לסייע ולפ״ז באיסור דרבנן אם בתרי עברי דנהרא כעין תורה תקנו ועובר ל״ע לת״מ בדרבנן ואמנם מסייע ידי ע״ע ז״ל בדרבנן הוא גזירה לגזירה והביא דברי הר״מ ז״ל פרק עשירי דמעשר הלי״ג וז״ל רופא חבר שהאכיל לחולה ע״ה דמאי של ע״ה נותן לידו לא לפיו דמאי של רופא לידו לא יתן וכן בודאי לא יתן לידו הנה בודאי יש מסייע ידי ע״ע ובדמאי דרבנן לא גזרו מסייע ומ״מ לפיו ממש לא יתן ודמאי של רופא ל״ע לת״מ בדרבנן א״כ משמע דבדרבנן לא גזרו מסייע ועכ״פ לידו מותר הוא הדין מאכיל בנט״י דרבנן מותר לידו אם הוא של אוכל ולא קאי בתרי עברי דנהרא וחולה שאין בו סכנה מ״מ יוכל להפריש ממנו המתנות ובלא״ה די לו דאל״כ דרבנן מותר בחולה שאין בו סכנה ועכ״מ שם. ועא״ר ח׳ הראה לש״ך י״ד קנ״א אות ו׳ ושם מיירי מאיסור תורה יש מסייע ע״ע לישראל ולא לעכו״ם אבל באיסור דרבנן י״ל דלא גזרו מסייע ידי ע״ע. ועסי׳ קס״ט ס״א וס״ג וב״י וב״ח חולין ק״ז השמש שלא נטל ידיו אסור ליתן לפיו ובטור א׳ משמע לידיו וי״ל כי בגמ׳ בשמש אם לא יתן יטול מעצמו לפיו אסור לידיו מותר כמו דמאי מה שא״כ א׳ לחבירו כמו דמאי של רופא לידו נמי אסור כו׳ ואי״ה יבואר שם בקס״ט יבואר מזה וכאן אין להאריך ועיין גיטין ס״א א׳ רש״י ד״ה רוב וד״ה רבא ומשמע לרבא שרי לסייע ועיין ר״ש פ״ה שביעית מ״ט ובפתיחה כוללת אי״ה יבואר: