## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:1:1)

פת עמ״א דבריו צריכין ביאור. בטור כתב ב׳ אפי׳ בש״ע כללם משמע אפי׳ יש ב׳ מעלות לחתיכה שלם עדיף ובאמת בגמ׳ ברכות ל״ט ב׳ פתיתין היינו גדולים משלם ופרוסה משמע קטנה משלם כמ״ש התוס׳ שם ד״ה מברך וד״ה אבל אלא מדאמר דברי הכל משמע אע״ג במין א׳ פליג ר״י עם ר״ה כאן במין ז׳ מודה ליה והא בפרוסה דקטן משלם אדרבה ר״ה מודה לר״י במין א׳ דשלם עדיף לפיר״ת שם ולא היה לומר דברי הכל רק אבל פרוטה חטין עדיף דמין א׳ כ״ע ס״ל דשלם עדיף אלא לומר נמי דכמו חטין ושעורים מסתמא חטין פת נקיה לגבי שעורים ומין א׳ אע״ג דפתיתין גדולים ונקי חולק ר״י עם ר״ה כאן מודה שמעינן דמין א׳ אף תרתי מעלות שלם עדיף וא״ל דלמא פרוסה מין א׳ ונקי לר״ה אם ירצה כו׳ דלדידיה גדול או נקי שוה לשלם מ״מ מלת דברי הכל מיותר דפלוגתתן בפתיתין גדולים לחוד ש״מ דר״י חולק את ביש ב׳ מעלות לפתיתין שלם עדיף וכאן בחטין רבותא אף דשלם וגדול אפ״ה חטין עדיף. ואששר להעמיס זה במ״א. ועתוס׳ ד״ה כתנאי. אלא דקשה אמאי לא אמר רבותא יותר פרוסה שעורים ושלם כוסמין אע״ג דכוסמין יפין יותר אפ״ה פרוסה שעורים עדיף דמוזכר בקרא בהדיא ע׳ סעיף ד׳ וצ״ע ובחידושינו הארכנו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:2:1)

מניח עמ״א חולק על רש״ל מרצ״ח דטוב א׳ יברך ומוציא הכל ועוד לפיר״ת ירא שמים יוצא ידי שני הלחמים בפרוסה חטים לא מדינא (ע׳ שם לרש״י ידי שניהם פלוגתא דר״י ור״ה) וסיים המ״א דאף רש״ל לא אמר אלא כששניהם בעלי בתים או אורחים אבל בע״ה ואורח בע״ה בוצע על שתיהן יחד דהא בס״ה בע״ה נזהר מפת עכו״ם ואורח אצלו יברך בע״ה על של עכו״ם ולא אמרי׳ אורח יברך על של עכו״ם כ״ש כאן עוד כתב פרוסה חטין ושלם שיפון דלאו ממין ז׳ א״צ להניחו אפי׳ שלימה תוך הפרוסה (וכ״ש פרוסה תוך השלימה) לצאת ידי שני הלחמים דדוקא חטין ושעורים המוזכרים בקרא אז י״ל יוצא ידי שני הלחמים משא״כ כה״ג דהא לרש״י שם ד״ה יוצא ידי שניהם מחלוקת ר״ה ור״י אבל חטין ושעורים א״צ ד״ה חטין עדיף הבו דלא לוסיף לומר שיתן א׳ לחבירו וע״ש בתוס׳ ד״ה מניח כי י״ל אף לפיר״ת כרש״י דלר״ה ור״י ב׳ מעלות פתיתין עדיף וירא שמים יוצא ידי שניהם מחלוקת ועיין אות א׳ והבן זה ובחידושינו הארכנו וה״ה חטין וכוסמין דינא הכי ועא״ר אות ב׳. (ט״ס וצ״ל אלא ונ״ל וט״ס ס״ך רק ס״ד) ובאות ו׳ וט״ז ג׳ אי״ה יבואר בהא דכוסמין ושיפון:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:3:1)

שלא עמ״א אף דהתם משום איבה מ״מ ה״ה לענין שיהא מיקרי שלם להמוציא צריך שלא יהא ניכר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:4:1)

יכול עמ״א וא״ר ה׳ דבחול ג״כ יחברם שיהא נראה שלם. ועץ מוקצה לא יקח אבל כלי שמלאכתו לאיסור כמו אותו שאורגים בהם בתי רגלים או מחט מוקצה רשאי דכל שמלאכתו לאיסור מותר לצורך גופו ומקומו ואי״ה בה״ש יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:5:1)

ממקום עמ״א הקשה לטעם ד״מ שכתב עוד טעם דקדים כו׳ (בד״מ דקדי״ם בדלי״ת והיא היא) א״כ פרוסה ליבעי שיחתוך דוקא מהצד השלם וזה לא שמענו רק כל שחותך מעלה ומטה שפיר דמי ובשלימה קפידא מטעם מהרי״ל עמ״ש בסי׳ קס״ז במ״א אות ב׳ יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:6:1)

כיון עמ״א דלהרמב״ם רי״א ח״ב חביב עדיף ממין שבעת ה״ה כאן ובגמרא חטין ושעורים אפשר באדם ששניהם שוין לו אפ״ה חטין דמוקדם בקרא עדיפי ומ״ש מר״ח כ״כ ברי״א אות י״ב ועט״ז אות ז׳ ואי״ה שם יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:7:1)

הנקייה עמ״א דמעלת הנקייה הוזכרה בהדיא בירושלמי ברכות ל״ט ב׳ תוס׳ ד״ה אבל תוספתא וירושלמי אבל מעלה דגדול אע״ג דר״ה פתיתין מעלה מ״מ לא הוזכרה בהדיא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:8:1)

חלבנה עמ״א דמעלת גדול נגד לבנה אפשר גדול עדיף דמוזכר בגמרא ברמז ומיהו בב״י משמע דחביב הוא וחביב מוזכר בהדיא בגמ׳ ולקמן רי״א ולהר״מ חביב עדיף ממין ז׳ ע׳ אות ו׳ וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:9:1)

איזה עמ״א ועיין אות ב׳ מזה ואי״ה בט״ז אות ה׳ יבואר מזה והנך רואה שבמלות קצרות תיקן קושי׳ א׳ במ״ש המחבר באין נזהר יש ברירה ובנזהר מסלק ולכאורה איפכא מסתברא ובס׳ חמד משה הרגיש בזה אלא בירושלמי נתן ברירה י״ל דווקא באין נזהר הא נזהר צריך על של ישראל דוקא ואמנם הראבי׳ הבין תה״ד סי׳ ל״ב בדבריו דאפי׳ נזהר יש ברירה עב״י ותה״ד ל״ב ומש״ה באין נזהר א״צ סילוק מאחר דמוזכר בהדיא בירושלמי דיש ברירה משא״כ בנזהר יש דיעות מש״ה צוה השר מקוצי שהיה נזהר לסלק של עכו״ם דהרואה יאמר שהלכה דכה״ג צריך דוקא על של ישראל ויקבע הלכה כן והר״ש מקוצי לא רצה לומר בו דבר מש״ה סילק משא״כ באין נזהר ל״ש קביעת הלכה דמבואר בירושלמי דעכ״פ באין נזהר יש ברירה ומש״ה פסק הש״ע כן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:10:1)

ואין עמ״א דין זה מתה״ד ל״ב דאף למ״ד שהשר מקוצי צוה לסלק באין נזהר וחולק על ירושלמי דנתן ברירה (וכדמשמע קצת מתוס׳ ברכות ל״ט ב׳ ד״ה אבל שם שכתבו אבל השר מקוצי כו׳) דווקא כשדעתו לאכול משניהן הא אין דעתו כ״ש חביב וחשיב תו מין ז׳ כמבואר בס״א בהג״ה וט״ז ג׳ ואפי׳ מין ז׳ עם מינים אחרים כל שאין רצונו מין ז׳ אוכל האחר. עמ״ש באות י״א אי״ה מזה באם אורח אצלו יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:11:1)

מיסב עמו עמ״א הנה בנזהר ואין אחר עמו מסלקו אע״ג דאין דעתו לאכול ממנו ל״ד לאות י׳ דשם אין דעתו לאכול מאין נקי א״צ סילוק כלל לכ״ע משא״כ בנזהר מפרישות אבל תאב הוא לאכול פת נקייה וא״כ צריך סילוק כה״ג ולא התירו לו כה״ג לבצוע על של עכו״ם משמע שחביב לו ביותר ולומר הואיל והותר הותר משא״כ כשאורח אצלו א״א להסיר וגם כבוד האורח מש״ה הואיל וחביב עליו פת של עכו״ם התירו לבצוע עליו והותר הותר לכל הסעודה וזה כעין מ״ש הלבוש הביאו הט״ז באות ה׳ ועמ״ש באות י״ב ובט״ז ה׳ אי״ה מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:12:1)

יבצע עמ״א עשה כלומר לכאורה כלבוש דאין חיוב רק אם ירצה התירו לו שכ״כ מותר וסיים התירו לא מצוה אבל בתה״ד ל״ב מבואר מצוה להקדימו וכ״כ הב״י בשמו דכל בנינו שם לתרץ מ״ש באם אין נזהר ואין דעתו לאכול כ״א פת עכו״ם צריך דוקא על של עכו״ם מ״ש מההוא דראבי׳ שאורח מיסב ותי׳ לזה דשם נפשו חשקה כו׳ אלמא דמצוה להקדימו כו׳ לא רשות והנה אף לתה״ד שם שסובר דההוא דראבי׳ ל״ד אורח מיסב ה״ה באין אורח יע״ש. וב״י ובט״ז ה׳ אע״ג דהביא לכתחלה דעת השר מקוצי ושכן נהגו ומפרש אפי׳ באין נזהר שמסלק כח עכו״ם א״כ נימא דראבי׳ לא התיר רק באורח י״ל כי סובר דיש לחלק בין ההוא דראבי׳ שנפשו חשקה עתה בפת לבן של עכו״ם ביותר אלא ארי׳ דרביע עלה פרישותו מש״ה אמר דמצוה להקדימו של עכו״ם הואיל וחביב עליו ביותר והואיל והותר המוציא הותר לכל הסעודה וממילא אף באין אורח וההוא דשר מקוצי באין רוצה וחושק דוקא מוקי עתה אולי המחבר השמיטו מצוה להקדימו משמע רשות כמ״ש הלבוש וכדאמרן. ומ״מ צ״ע כי נזהר משמע זהירות בעלמא הא כשקיבל בנדר או שלא התנה שלא יהיה בנדר צ״ע בזה אם מותר. ועי״ד קי״ז בט״ז ח׳ וש״ך כ״א יע״ש. ומ״ש בפריי שם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:13:1)

לקבוע עליו עמ״א ברכות מ״ב א׳ קובעין עליו משמע עם בשר ועירובין פ״ב ע״ב מתני׳ כמה הוא שיעורו וע׳ ס׳ חמד משה הביא עירובין כ״ט יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:13:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:13:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:13:2)

**עב״י** סיים כל הדברים הוא פת כסנין ואין מברך המוציא וג׳ ברכות אא״כ קבע סעודתיה או שיעור שאחרים קובעים קשה דלא בדעתיה תליא מלתא וכן הקשה א״ר י״ז ולמ״ש המ״א י״ל קבע סעודה היינו עם בשר וגם אחרים רגילים כן. או יאמר כי הב״י הביא דברי הרא״ש בשם רבינו משה אמר דוקא באחרים קובעין תליא מלתא והראב״ד סובר אם הוא קבע סגי ונראים דברי רבינו משה ובאמת בר״מ פ״ג מה״ב ה״ט לא הוזכר רק קבע סעודתיה עליה ואיך שיהיה היכא דיש מחלוקת אם הוא כסנין או לאו וקבע הוא סעודתו עליה הוי ליה ס״ס לחומרא שמא זה פת גמור ושמא מהני קביעות דידיה ומברך המוציא וג׳ ברכות. ולדינא צ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:13:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:13:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:13:3)

**עיין** סט״ו טרוקנין קבע סעודה עליה מברך כו׳ ובר״מ פ״ג ה״ט מה״ב בכובא דארעא כתב קבע מזונו עליו משמע לכאורה כל הסעודה מפת זה לא עם בשר ודגים ובכסנין קבע סעודה היינו עם בשר ודגים (בס׳ חמד משה כתב מר״מ משמע מזונו ובאמת קאי על כובא דארעא ובכיסנין שינה וכתב סעודתו כי זה תואר לחם רק דלא רגילי אינשי לקבוע די בסעודה וכובא אין בו תואר לחם כלל והבן) אבל המחבר כתב בסט״ו ג״כ קבע סעודה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:14:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:14:1)

מברך עמ״א לבהמ״ז מצטרף אם בין הכל אכל שיעור שאחרים רגילים לקבוע מברך בהמ״ז משא״כ לענין המוציא אין מצרף ואי״ה בט״ז ו׳ יבואר בענין פת בכסנין איזה דרבנן איזה ד״ת לענין בהמ״ז:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:15:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:15:1)

י״מ פת עמ״א דמברך במ״מ אם אין קובע סעודה ואע״ג דפירות עיקר מ״מ לא בטיל כבסי׳ ר״ח סעיף ב׳ ג׳ (ט״ס סכ״ג) וכ״ש כאן דניכר הוא ובט״ז אות ח׳ אפי׳ לקח המילוי מברך במ״מ ואי״ה שם יבואר. ועט״ז ד׳ אי״ה מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:16:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:16:1)

שעירב בה דבש עמ״א וצ״ע דבסט״ו טרוקנין בלא קבע אין מברך המוציא וג״ב ואפ״ה בתס״ח ס״ב בנאפית בקרקע יי״ח וכ״כ הר״מ פרק ששי מחו״מ הלכה ו׳ ובפ״ג מה״ב טרוקנין דוקא קבע הא לא קבע בב״מ אלמא דלאו הא בהא תליא ומ״ש בפ״ו מחו״ט הלכה ז׳ זה הכלל כו׳ קאי למצה איסור ועיין לח״מ פ״ג מה״ב הקשה מברכות ל״ז ב׳ דמקשה רב יוסף מפסח להמוציא והא לא יליף מצה מהמוציא ותירץ דודאי כל שהטעם דאין דרך קביעות בכך אין לדמות מצה להמוציא משא״כ בהא דליקט כזית ודאי דרך לקבוע בכך יע״ש א״כ ודאי גם משמן ודבש אין קושיא דה״ה מי פירות שעירב כל שניכר הטעם אין קובעין סעודה ומש״ה לא החמירו בכזית וביצה בהמוציא ובהמ״ז משא״כ לפסח לחם מיקרי (המוציא תלי׳ בבהמ״ז אע״ג דחצי זית פת שקובעין עליו מברך המוציא כבס״ט אפ״ה בלחם שאין דרך לקבוע עליו אע״ג דלחם גמור הוי אין מברך המוציא כ״א בקבע סעודה) מ״ש מקפ״ח אות ט׳ דשבת וי״ט חייב לאכול פת חוזר והא אפשר בכזית פת שנילוש במי פירות דא״צ בהמ״ז א״י אפי׳ להר״ב בהג״ה איך יתישב דבסי׳ ר״פ כתב המ״א דאכלו חולין בטהרה בשבת לחם לא הוכשר אלמא נילוש במי פירות לבד יי״ח בשבת ואמאי חוזר כשלא הזכיר שבת בבהמ״ז דהא אפשר בכזית פת כזה והחילוק שכתב בין ד׳ משקין דבש חלב שמן יין דא״י בפסח ה״ה כאן ושאר מי פירות הוי פת התם ה״ה כאן כזית מברך בהמ״ז והמוציא בכל שהוא קשה דהתם מלחם עוני ממעט לה וכ״ת דגלי קרא דלא הוי תו בכלל לחם א״כ בחלה פרק שני דחלה מ״ב עיסה במי פירות חייבת והר״מ פ״ו מבכורים הי״ב עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש חייבת ומנלן זה דלמא מי פירות דוקא לא הנך דיצא מכלל לחם ולא עוד דהמחבר בי״ד שכ״ט ס״ט מי פירות כו׳ אלמא דאין חילוק כלל. העולה מזה דודאי לחם מיקרי אף ביין ושמן ודבש וחלב לחלה ולחם דיי״ח בשבת בכזית כבסי׳ קפ״ח ט׳ ור״פ ופסח להר״א בד׳ דברים א״י דעוני בעינן ובמי פירות יוצאין דלחם הוי ואפי׳ לא קבע רק כזית יי״ח (בהגמיי׳ פ״ו דחו״מ הג״מ אות ד׳ מר זוטרא קבע סעודתיה וא״י מר בר רב אשי היה להביא דאף כזית יי״ח) והמוציא ובהמ״ז תלי׳ בלחם שאדם קובע כדאמרן ובתע״א הי אי״ה אבאר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:16:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:16:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:16:2)

**ולענין** חלה דרא״ש וברטנורה מסתפקין עש״ך י״ד שכ״ט אות ט׳ עיינתי בר״ש ובית יוסף אין הטעם דלאו לחם מיקרי אלא דהגלגול אין מחברם כ״כ וא״כ לענין בהמ״ז ודאי לחם מיקרי כל שאכל כדי שביעה ומ״ה חייב לברך ואף בספק דלא כמה שכתב בט״ז אות ו׳ ומיהו עדיין צ״ע דיש לומר דיליף לחם לחם מהתם. ואי״ה באות מ״א במ״א אבאר עוד מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:16:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:16:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:16:3)

**ואם** לש עיסה בחלב שלא שינו ואפה הרבה ממנו בי״ד צ״ז אסור לאוכלה לבדה הוי דינו כבסי׳ קצ״ו איסור דרבנן אין מברכין אפי׳ כדי שביעה יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:17:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:17:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:17:1)

וכוססין אותו עמ״א זה לחם גמור הוא אלא דלא עבידא לשביעה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:18:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:18:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:18:1)

של כל אלו עמ״א הביא דברי הב״ח והשמיט מלת שעובר משום לא תשא כמ״ש הב״ח וכן העתיק הט״ז אות ו׳ בכוונה השמיט האדון ז״ל זה כבסי׳ רט״ו אות ו׳ דלתו׳ ברכה שא״צ דרבנן (וכ״נ בתה״ד בפשיטות סי׳ ל״ז כספירה ועסי׳ תפ״ט ואי״ה שם יבואר) רק דהוי חומרא דלא ידעינן איך מברך ועט״ז:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:18:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:18:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:18:2)

**בענין** הבורג״ר קיכ״ן הביאו הב״ח ס״ג בשם מהרש״ל באו״ש דאם אין ששים בקמח נגד התבלין אסור כל הלעקו״ך אם נדוכין במדוך של איסור והיינו דלא ידעינן כמה בלע עש״ך י״ד ק״ה אות מ״ו ופריי שם הא ידע במליחה י״ל אין חנ״ג וצ״ע במלח וגם יש לומר דלא דרך בישול יש להקל בה״מ עכ״פ עי״ד צ״ב בט״ז אות י״ט ומה״ט בצ״ו בצלי׳ וצנון שנחתך בסכין איסור יש לומר בה״מ להתיר ואי״ה בה״פ אבאר עוד בזה וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:19:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:19:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:19:1)

לחם עמ״א דכעכי״ן לקנוח ואין קובעין עליו משא״כ איבליא״ס לתוס׳ והרא״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:20:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:20:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:20:1)

ודקין עמ״א עט״ז אות ט׳ ומ״ש בהג״ה סי״ג לכאורה סי״ד צ״ל:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:21:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:21:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:21:1)

שלא עמ״א משמע לכאורה למ״ש בעמק הברכה הביאו הט״ז אות י׳ דבדעתו תליא מלתא יע״ש. עיין לבוש כתב שאין לחם של רובא דעלמא וי״א אם קבע סעודה הקביעות עושה אותה לחם ומברך המוציא ונ״ב הנה מ״ש י״א א״י מי הם מאחר שכתב בלילתו עבה לחם גמור ממילא רכה מהני קביעות שזה תלוי בשני הפירושי׳ רש״י ותוס׳ ברכות מ״ב לחמניות ומ״ש קביעות עושה אותה לחם משמע מדרבנן לא מ״ה עמ״ש בט״ז ו׳ ומ״א אות ט״ז בסופו ואי״ה באות מ״ה אבאר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:22:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:22:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:22:1)

טעונין ברכה עמ״א הביא הא דברכות מ״א ב׳ אין לך אלא פת כסנין ועמ״ש בט״ז אות י׳ באורך מזה. ולענין אי בדעתו תליא מלתא או בשיעור שאחרים קובעין עט״ז יו״ד ומ״א אות כ״א:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:23:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:23:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:23:1)

רקיקי עמ״א וע׳ סי׳ ר״ח ס״ב ועסי׳ רי״ב ס״ב כפול שם דין זה ובט״ז ומ״א שם אם מניחין מרקחת על הלעקו״ך ובא״ר אות ז׳ מ״ש בשם של״ה ואי״ה שם יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:24:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:24:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:24:1)

שנדבקים עמ״א דל״ת אאין תואר לחם כתב כן וז״א דבסעיף י״א וי״ב אפי׳ אין מדובק כל דלית תואר לחם ואין כזית במ״מ (בסי״ב ג״כ הטעם שאין תואר לחם עט״ז אות ט״ו) אלא אאין כזית בתחלה כתב כן דאע״ג עתה ע״י הדיבוק יש בפרוסה כזית לא מהני ועט״ז אות י״ב:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:25:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:25:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:25:1)

נתבשל עמ״א כתב דיש מחלוקת א״כ היכא לעביד יברך ברכה מעין ג׳ שמא אין מבשל ובכ״ש הוי ספק תורה יברך בהט״ז בב״י בשם מרדכי כתב דאין מבשל דשמא מבשל ומיהו י״ל דאין מבשל יותר מכ״ק עש״ך י״ד ק״י ה׳ ובט״ז שם אבל כ״ש אין מבשל רק מפליט ומבליע. ומיהו לפעמים קורא לכלי שני בלשון בישול אע״ג דאין מבשל וז״ש הט״ז באות י״ב דההוא דפרוסה מיירי במרק שאין בו שינוי צורה והא מבואר שם בברכות ל״ז א׳ טחנה אפאה בישל״ה הפרוסה קיימת ובס׳ חמד משה תמה בזה ואין כ״כ חרדה דבכלי שני מיירי ולאו בישול ודבק טוב הוא ולא נשתנה הצורה ע״י בישול כ״ש או ע״י עירוי אע״ג דמבשל כ״ק לא נשתנה הצורה בזה ושפיר קרי ליה בישול אבל ההיא דר״ש ורבא בישול כ״ר דודאי דרך הוא להשתנות וכאמור. ומ״ש כדי שביעה מ״ה כתבנו בט״ז מזה אי נאמר דבישול מבטל אפיה יע״ש. עמ״ש באות ל׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:26:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:26:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:26:1)

יש עמ״א ולא מהני בה שנדבק ע״י הבישול וכ״כ הלבוש ומיהו בחדא פרוסה שיש כזית מברך המוציא וג׳ ברכות:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:27:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:27:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:27:1)

שנראה עמ״א ועסי״ג אות ל״א ול״ו אם אפאה תחלה ואח״כ טגנה באלפס י״א הואיל ותחלתו עיסה עבה כו׳ המוציא וג׳ ברכות כ״ש בלחם גמור אלא שאני בישול בקדירה מאלפס ואי״ה שם יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:28:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:28:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:28:1)

ניכר וידוע עמ״א לרש״י חביצא ברכות ל״ז ב׳ מבושל ואין כזית מהני תואר לחם אע״ג דא״א שיהא ניכר ממש בבישול אלמא כל שלא נימוח לגמרי ויש היכר קצת הוי תואר לחם משא״כ לדידן כפי׳ התוס׳ בחביצא בלא בישול בעינן דוקא ניכר ממש הא כל שהפסיד קצת לא מיקרי תואר לחם ומש״ה בבישול אם אין פרוסות קיימות שאין כזית אע״ג שיש קצת תואר לחם לא מהני ועב״י וברכות ל״ז. ע׳ ברש״י ותוס׳ ותבין ועסי״ב פת ביין אדום שנצבע תו לא הוי תואר לחם יע״ש ועיין פרישה מ״ש תוריתא דנהמא שאין נימוח לגמרי כ״כ המרדכי וזה ששלל המ״א יע״ש. ומ״מ אותם לחמים שעושין לי״ט וצובעין עם מי זאפרי״ן אפילו אין בפרוסה כזית מברך המוציא ושאני כאן דשרוי קצת ביין אדום אע״ג דלא נתלבן היין מהפת ואפשר בלחם זה אם נשרה קצת ביין לבן נמי אין בו תואר לחם וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:28:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:28:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:28:2)

**ומצה** מפוררת שלשה בביצים ועשאן עיגולים שקורין קניידלי״ך דעת המ״א אם גדול כזית מברך המוציא וגם בהמ״ז וראייתו מברכות ל״ו ב׳ דרב יוסף אמר פירורין שיש כזית מברך המוציא אע״ג דלית תואר לחם ומהא אמינא ממנחת עומר כו׳ ופריך לרבי ישמעאל דמחזירין לסולת אפ״ה מברך המוציא בשערמן שגבלן ואפאן כפירש״י שם דאלמא גיבול משויא להו כזית ודבק טוב יותר מבישול (עיין ט״ז י״ב) ולרב יוסף כזית א״צ תואר לחם ומ״ש ואפאן וכן מ״ש ומטגנן יראה דל״ד ה״ה קניידלי״ך שבישלן בקדירה אח״כ הואיל דלישה זו משויא לה חיבור טוב כפרוסה שיש כזית אפי׳ בישלן אח״כ ואין תואר לחם כלל מברך המוציא ומ״ש אף ע״ג דלמ״ש להרמב״ם אם עברה צורת הפת לגמרי כו׳ היינו פירוש מהר״ר יוסף פאס״י ז״ל ומהר״ר יהודה ן׳ שושן ז״ל בב״י פירשו דברי הרמב״ן שסובר כתוס׳ רק היכא דעבר לגמרי צורת הפת לא מהני כזית מ״מ הא בש״ע לא כן כתב רק היכא דיש כזית אע״פ שלגמרי עבר דסתמא כתב ומ״ש דומיא דמנחות דליקט כזית מה׳ מינים קאי ומ״מ דומיא דמנחות ע׳ תוס׳ שם ד״ה ליקט:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:28:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:28:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:28:3)

**והוי** יודע כזית בבישול אף שמפרר אחר הבישול לפירורין דקין כיון דהבישול לא מפיק מלחם שהיה בעת בישול כזית תו אח״כ וכשמפרר דק דק לא מגרע כמו פירורין בלי חביצא וה״ה קניידלי״ך כה״ג אף שמפררין אח״כ וצ״ע בכל זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:28:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:28:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:28:4)

**ואגב** גררא מ״ש התוס׳ שם ד״ה חביצא מנחות נטגנין בשמן א״י מה הוא אם קודם שפותת וכנראה ממרוצת דברי המ״א מה בכך דאחר פתיתה לא נטגנין ועיין בר״מ פי״ג מה׳ מעה״ק ה״ו אחר פתיתה יוצק שאר שמן לא נטגנין אח״כ ויצדק לתוס׳ והרר״י חביצא ע״י מרק כו׳ ומ״ה הקשינו בחידושינו מה פריך ליקט מכולן לפי׳ התוס׳ ד״ה ליקט דאחמשת מינים קאי בלא שום משקה כ״ע מודים זהו הדין השלישי בש״ע וצ״ע והא דאמר התם מברך המוציא אע״ג דפת כסנין הוא כבס״ו י״ל נקבע סעודתיה עליה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:29:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:29:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:29:1)

במים עמ״א והיינו באין בפרוסה כזית הא יש הטוציא כבסי׳ ב׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:30:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:30:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:30:1)

ואין עמ״א בס״ז אות ט״ז מקפ״ח דא״כ למה חוזר ותי׳ דצריך לשרות כזית שלם כבסי״ב דכזית אע״ג שאין תואר לחם מברך המוציא וג׳ ברכות. מ״ש כששרה פתו ביין מברך בפה״ג על היין הבלוע למהרי״ל כרש״י ברכות מ״א בתוס׳ ד״ה והלכתא ואנן קי״ל כפי׳ התוס׳ שם דשרה פתו ביין הבלע ודאי טפל לפת יע״ש ומ״ש בשכר מפרר לחם כו׳ אבל אם כוונתו על הלחם גם כן וחתיכות קצת גדולות הדין כבס״י ויש לעיין מ״ש בס״י בבישול לא חשיב תואר לחם אע״פ שנראה שיש תואר לחם אם הוא דוקא במעלה רתיחות או כ״ר על האש או אף אין על האש ויס״ב תו לא מיקרי תואר לחם ועיין אות כ״ה מוכח דבישול הוי דעירוי נמי אי לאו למ״ד בכלי שני כו׳ עב״י בשם המרדכי ומיהו אם אין יד ס״ב אף על אש לא הוי בישול:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:31:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:31:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:31:1)

תוריתא עמ״א קושייתו ביש כזית למה אין מברך המוציא או באין כזית ויש תואר לחם כי בישול בקדירה מבטל התואר לא הטיגון באלפס כמ״ש באות ל״ו ע״ז תי׳ דהתם לחם גמור הוי כו׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:32:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:32:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:32:1)

ואפי׳ עמ״א לא הונח לו במ״ש הט״ז אות ס״ז ואולי לדעת הב״ח שהביא אח״כ כ״כ ועיין לבוש כתב אע״ג דלמקצת רבוותא חייב בחלה עמ״א יע״ש (ובי״ד שכ״ט ס״ג עיסה שבלילתה עב״ה ובדפוס ש״ע נפל ט״ס רכה כתבתי כן בט״ז ט״ז) ומ״ש בדברי הב״ח כ״כ בט״ז אות ט״ז מסברא דנפשי׳ ועפ״י בזה. ועתוס׳ ברכות ל״ז ב׳ ד״ה ליקט דזה הנ״מ בין פירש״י וכולן אמנחות משמע אף מחבת ומרחשת ולתוס׳ לא והבן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:33:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:33:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:33:1)

ויש חולקין עמ״א דעת ר״ת בלילתו עבה ותואר לחם המוציא ובחלה אף בלא תואר לחם בעיסה לבד ועיין נ״ץ ותבין:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:34:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:34:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:34:1)

ונהגו להקל עמ״א בס״ס זה בסי״ז בהג״ה אפאו במחבת במשקה אין מברך המוציא אע״ג דאית תואר לחם דלא כב״ח שפירש ונהגו להקל לברך המוציא ומיהו מכאן בהג״ה י״ל אירא שמים קאי. ובקפ״ד אות ח׳ ומה לי ספק אם בירך או ספק פלוגתא אבל מסתימת המחבר דיעה א׳ בסתם משמע דאין ספק וכ״מ בלבוש ס״ח דאין הלכה כיחיד נגד רבים. יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:35:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:35:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:35:1)

שיברך עמ״א דהלחם פוטרתן קרעפלי״ך ופשטיד״א אע״ג דפת כסנין אין פת פוטרתן כבשר פת פוטרתן עמ״א אות כ״ב אבל באין מילוי ומטוגן בדבש וכדומה אפשר דדומה לכעכין עכ״פ ואין פת פוטרתן דאין אוכלין אותו כ״א לקינוח ולא למזון:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:36:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:36:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:36:1)

אחר עמ״א דתואר לחם א״א אם לא באלפס אף ע״י מים מ״מ יש בו תואר לחם משא״כ בישול בקדירה לא חשיב תואר לחם וכ״ש הוא מפת גמור באין כזית לא מהני בבישול תואר לחם בקדירה וה״ה כאן אף יש כזית אלא באלפס מיירי ותע״א אות ה׳ במצה עשירה ובה״פ כתבנו מזה ואי״ה יבואר עוד. עמ״ש באות שאחר זה אי״ה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:37:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:37:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:37:1)

פשטיד״א עמ״א ועיין אות מ״ד ומש״ה פת פוטרת״ן כמ״ש באות ל״ה הא ממולאין בפירות אין פת פוטרתן כבס״ח: **אמר** ההדיוט הכותב יש לי בכאן קושיא אחת אעתיקנה פה: **קשיא** לי לפי מ״ש המחבר כאן בסי״ג ואודויי אודי לי׳ לר״ת בהא דבאלפס עם משקה עכ״פ תואר לחם יש בו ול״ד לבישול בקדירה כמ״ש המ״א באות ל״א ול״ו א״כ מנלן הג׳ חלוקים שכתב בסי׳ חביצא כו׳ ורש״י ברכות ל״ז ב׳ ד״ה חביצא שלנייקוק שמפררין לחם באלפס א״כ לק״מ קושי׳ התוס׳ שם ד״ה חביצא. וביותר קשה עמ״ש הרא״ש בברכות שם בשם ר״ת חביצא נדבקין ע׳ דבש וחלב ובפסחים ל״ז ב׳ בתוס׳ ד״ה דכ״ע ראייה בשם ר״ת ממנחות מחבת ומרחשת אע״ג שמטוגנת בשמן מברך המוציא אלמא יש בו תואר לחם אע״פ שיש משקה הואיל ובאלפס א״כ מה קושיא לרש״י. גם הר״ב בהג״ה סי״ד מעט משקה מיקרי לחם לכאורה אחז החבל בתרין ראשי דבס״ז הסכים להמחבר דנילוש בשמן כסנין הוי וע״כ ליקט מכולן לאו אמנחות קאי דבכזית אין מברך המוציא אא״כ כשיעור שאחרים קובעין כבסעיף ו׳ א״כ אין ראיה דמעט שמן הוי פת דראייתו הוא כמ״ש הר״ש בפ״ק דחלה מ״ה אי ליקט מכולן אמנחות קאי אע״ג שנטגן בשמן דמשהו הוי יע״ש ולמ״ש אין ראיה וי״ל דמש״ה השמיט המחבר זה דלשטתיה בס״ז והר״ב שם סובר דוקא הרבה שמן י״ל ליקט מכל אמנחות קאי י״ל סברא הוא ומ״מ מה שהקשינו תחלה צ״ע ועט״ז בסוף אות י״ט ס״א עורר עליו ואי״ה יע״ש. ומנחות כולן נילושות בפושרין וי״ל שמן מעט הוא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:38:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:38:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:38:1)

נילוש עמ״א ועט״ז אות י״ט משמע דעתו דטיגון בדבש נמי הוי כסנין אבל במים באלפס אם יש בו תואר לחם לא הוי כסנין:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:39:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:39:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:39:1)

חלוט עמ״א אם טגנו בשמן ואפהו אח״כ לחם גמור ולא קבע סעודה נמי מברך המוציא ואם נילוש בשמן כסנין. ואע״ג בפסח פשיטא דאין צלייה מבטל בישול פסחים מ׳ א׳ הכא מבטל וה״ה ביג״ל או פלעצי״ל וכדומה שמבשלין במים ואח״כ אופי׳ בתנור לחם גמור הוא ומברכין המוציא בכל שהוא כבס״ט ומיהו יראה דבעינן שיהא אפוי בתנור שאין חוטין נמשכין ממנה דאל״ה רק מבשלין במחבת ואח״כ משהין בתנור מעט כדי קרימה כל דהו אין זה לחם. עסי׳ תס״ה במ״א ה״ו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:40:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:40:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:40:1)

קמח ומים עמ״א ועיין לבוש משמע טרוקנין מ״ה לא הוי לחם כ״א קביעות עושה לחם ומדרבנן וטריתא בלילה רכה מאוד משמע דזה ההבדל בין טרוקנין לטריתא ובמ״א משמע שההבדל זה בגומא ויש בו תואר לחם וזה מתפשט ואין בו תואר לחם ועמ״ש אי״ה באות מ״א מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:41:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:41:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:41:1)

ואפי׳ עמ״א הסכים להטור ומשמע דבין טרוקנין וטריתא תרווייהו שוין בקבע מברך המוציא ואי לא לא והטור נקט אחר כך בטריתא וה״ה בטרוקנין ולענין חלה יש הפרש בין טרוקנין דהוי קצת לישה חייב בגלגול ובין טריתא בוחשין בכ״ף כפירש״י ברכות ל״ו ב׳ וליכא גלגול אע״פ שאח״כ נאפה ויש בו תואר לחם ולא מחייבת בחלה דבתר גלגול אזלינן וכמו נילוש במי פירות להרא״ש פטור מחלה והמוציא חייב עי״ד שכ״ט בש״ך ט׳ וצ״ע במשנה ה׳ פ״ק דחלה תחלתו סופגנין וסופה עיסה. ועב״ח מ״ש לפרש ב׳ טריתא א׳ בקרקע וא׳ בכירה וצ״ע בלשון הטור ואין להאריך כאן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:42:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:42:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:42:1)

והוא לחם עמ״א בסי״ג בהג״ה אין מבואר רק דוקא טגנו באלפס עיסה הא לחם גמור באלפס לחם הוי עמ״א ל״א וסעי׳ י׳ יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:43:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:43:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:43:1)

לחם עיין מ״א עא״ר ל״ב בשם מי״ט למה השמיט כאן מעשיה מוכיחין כעכין חייב ובי״ד שכ״ט הביאו יע״ש ולא הבינותי מ״ש המ״א דשם החמיר ואמאי לא דלחלה גלי דעתיה לאפותה בתנור וחייב בחלה מ״ה בחלה דגלגול ע״ד לאפותו אע״ג דנמלך אח״כ לכ״ע חייב בחלה משא״כ המוציא אזלינן בתר אפייה וכדיעה א׳ בסי״ג וכן נראה דעת הנ״ץ וצ״ע. עמ״ש אי״ה באות שאח״ז:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:44:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 168:44:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/168:44:1)

בבשר עמ״א ועט״ז אות ך׳ דוקא בקבע כו׳. עמ״ש בכללי הסימן. ולחם גמור שנטגן אח״כ באלפס צ״ע ממ״א אות כ״ח ול״א ול״ו משמע דהוי לחם גמור ותואר לחם ואפי׳ פחות מכזית בפירורין מברך המוציא ולי הדבר צ״ע כמ״ש שם בזה: