## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 209:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 209:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/209:1:1)

או עמ״א ועט״ז א׳ ושם כתבנו אף בג׳ חלוקות אלו שזכר הר״מ ז״ל פ״ה הי״א מה״ב מחזירין אותו ועמ״ש באות כ״ג מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 209:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 209:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/209:2:1)

וי״א עמ״א בט״ז כתבנו די״א הם מהיפוך להיפוך דלי״א אלו חולקין על הר״מ ולא הונח להמ״א בזה רק שי״א כו׳ ולהר״מ חולק אי״א אלו ולא יצא והעיקר דיצא כמש״ל באות א׳ כרש״י ורי״ף ובעיין לקולא ועמ״ש אי״ה באות ג״ד מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 209:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 209:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/209:3:1)

לקח עמ״א דאי טעה להר״מ לא מהני ובס״א כתב וי״א בשביל זה דלהר״מ לא מהני דבעיין נפשטא דפתיחה ומחשבתו עיקר איך כתב כאן סתמא ואף את״ל דקאי לי״א למה לא כתב וטעה כו׳ אלא מיירי בידע וכתב דין זה דיוצא לכ״ע להר״מ שסיים שלא כהוגן לחוד ולי״א יצא דתכ״ד סיים כהוגן. אבל אם סבור יין ואמר פה״ג ושנ״ב לא יצא לכמה פוסקים התוס׳ ברכות י״ב א׳ ד״ה לאו דבעיין לחומרא וכ״כ המרדכי הביאו הב״י ולרמב״ם נמי הכין הוא כמש״ל ולרש״י פי׳ דסיים כהוגן לבד הא פה״ג ושנ״ב לא מיבעי ולא יצא והרי״ף יחיד בדבר זה שפירש דבעיין לא נפשטא ואפי׳ ע״ד יין וסיים פה״ג שנ״ב יצא ואחריו נמשכו הרא״ש והטור. ומיהו בתפ״ז ס״א אות ב׳ כתב דרוב פוסקים ס״ל אע״ג שלא ידע יצא יע״ש ושם משמע דברי המחבר סתורים דכאן דיעה א׳ כר״מ ושם מבואר כל שלא סיים ג״כ י״ט לא יצא אע״ג דיודע ומחשבתו על י״ט יע״ש והראה לרס״ח ס״ג במ״א אות ג׳ (ט״ס ר״ח) ותוס׳ ברכות י״ב א׳ ד״ה לאו כתבו דבעיין לחומרא דקיי״ל מצות צריכות כוונה אבל אנן קיי״ל דרבנן א״צ כוונה כבסי׳ ס׳ אות ג׳ ובהמ״ז אם ע״ד מ״ה בלא כוונה חוזר דד״ת צריכות כוונה ועסי׳ תפ״ט בט״ז ט׳ דפסק המחבר בין פתיחה בטעות או חתימה בטעות יצא ולמ״ד סבירא ד״ת אף דברכה דרבנן לא יצא יע״ש ובמצה בירך התחלה ע״ד המוציא וסיים מצה י״ל לא יצא דהמצה ד״ת ואי״ה שם יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 209:3:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 209:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/209:3:2)

**והבאר** הגולה הרי״ף לפי פי׳ הרא״מ והמרדכי בשם ר״מ לכאורה אין מפרש כמ״א בידע אלא בלא ידע (אלא מ״ש ר״מ שם א״י דר״מ מיירי בידע) וסובר דר״מ דיעה א׳ יודה לי״א אבל י״א חולקין על דיעה א׳ וסוברים כל שהוציא בשפתיו שלא כהוגן לא מהני מחשבתו וא״ש בס״ב בלא ידע יצא להר״מ ואף לי״א ובתקפ״ג ציין באר הגולה ג׳ תשובת הרשב״א ובלא ידע והמ״א שם אות ב׳ בידע לשיטתיה כאן אבל לדינא הסכים כרי״ף ורא״ש ורוב הפוסקים אפי׳ טעה בהתחלה וסיים בשניהם יצא הא סיים שלא כהוגן אף מחשבתו כהוגן לא יצא ואי״ה שם יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 209:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 209:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/209:4:1)

ותוך עמ״א לפי׳ הרי״ף ורא״ש דפשיטא להו דכוונה אין מפסדת הברכה ואיבעיא אי סיים שנ״ב פה״ג כו׳ לכאורה ע״כ לאחר כ״ד דתכ״ד בכ״מ כדיבור דמי ולמה לא יצא ובעיין לקולא אף לאחר כ״ד והתוס׳ ברכות י״ב א׳ ד״ה לאו כתבו לר״י דבעיין לחומרא כי סובר ר״י דצריכות כוונה (אף בדרבנן כמ״ש באות ג׳ או שאני כאן דמתכוין לדבר אחר גרע טפי עי׳ ברא״ש) לזה כתבו דתכ״ד וידע מהני לאחר כ״ד לא מהני ובעיין הוי כרש״י אי כוונה מפסדת הברכה כו׳ והבן ואין כעת ספר כ״ה. ובחידושינו ברכות י״ב הארכנו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 209:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 209:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/209:5:1)

אחרים עמ״א עט״ז אות ב׳ והר״ב בר״ו ס״ו בהג״ה דעתו מהני ה״ה כאן ואע״פ שטעם מים בנתיים לא הוי הפסק גם כשלא היה דעתו על יותר כיון שאחרים יוצאין ה״ה הוא נמי יצא ובסתמא א״צ לברך על כוס שני:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 209:5:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 209:5:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/209:5:2)

**ומוצאי** שבת שצ״ל בורא מיני בשמים ואח״כ מאורי האש וטעה ואמר מאורי אש ומיני בשמים בברכה א׳ א״י לשתיהן ומיהו אם כיון במלך העולם על מיני בשמים חוזר ומברך מאורי אש ואם כיון מתחלת הברכה מאורי האש וסיים כן עם בורא מיני בשמים חוזר ומברך מיני בשמים דע״כ יצא אף בלא ידע בס״ב וסיים בתרתי כשאין לו לברך רק בברכה אחת משא״כ כאן דמחויב תרתי ובברכה א׳ שכלל א״י ידי שניהם א״כ טוב לצאת בראשונה ידי אש ואח״כ מיני בשמים כי אין הסדר מעכב ואי״ה ברצ״ח יבואר. ומ״ש פוקח עורים ומלביש ערומים ולפ״ז בפוקח ומ״ע נמי הדין כן כמו במאורי אש דמיני בשמים וה״ה במתיר אסורים וזוקף כפופים אם טעה וכיון למ״א רק סיים ז״כ מ״א יצא ידי מ״א ומברך ז״כ ואם כיון לז״כ וסיים ז״כ מ״א יצא ידי ז״כ ואין מברך מ״א כבסי׳ מ״ז ס״ה וקצת צ״ע. וצ״ע שכתב המ״א א״י כעת ואי״ה יבואר עוד: