## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:1:1)

עושה עמ״א היכא דנהנה הישראל אסור מדינא כבסימן רמ״ג אות ב׳ יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:2:1)

שאין מכירים הכ״ל עמ״א דקדק מלת הנ״ל אעפ״י שקצת יודעים שרי דג״כ יבינו שקבלנות שרי או יאמרו להם כשישאלו ומש״ה ליכא חשדא דבני ביתו אבל מחובר אסור משום בני ביתו ול״פ עא״ר ב׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:3:1)

ואומר עמ״א עשה כלומר אפשר דלית כוונת הר״מ ומחזי כשכיר יום אלא דיאמר שבאמת שכרו לימים והיה בשלוחו עמ״ש אי״ה באות ב׳ בזה ועסי׳ רמ״ג במ״א אות ד׳ במרחץ יעויין שם בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:4:1)

חצירו. עיין מ״א. דכל מחובר יש לחוש אף לבני ביתו, כמ״ש באות ב׳ בזה. ועיין סימן רמ״ג במ״א אות ד׳ במרחץ, יעוין שם בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:5:1)

לקצור עמ״א ולפ״ז היכא דדרכם בקבלנות ונתפרסם שרי בשדה עט״ז ב׳ מ״ש דמחז״י כשכיר יום הוא לשון הר״ן בע״ז אבל המ״מ פ״ז משבת הי״ד אינו כן אלא דחושדין כמ״ש המ״א וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:6:1)

לאורחים עמ״א הראה לתרע״א בחצר ב׳ פתחים משמע בגמרא שבת כ״ג א׳ דלעלמא לא חיישינן דא״כ מרוח א׳ נמי יאמרו חלוק הבית יע״ש ברש״י א״כ דווקא שבת החמירו וי״ל בדרבנן לא החמירו לאורחים או דנ״ח זמנה בלילה ל״ש עוברים ושבים מש״ה אמר לעוברים ושבים בשביעית הקילו ובס׳ חמד משה הקשה עליו וא״י למה דאורחים דכאן היינו מעלמא שובתים אצלו בכפר בשבת עב״י הביא ב׳ טעמים א׳ דעירו מקרבא ועוד אורחים ובהג״ה השמיט רק אורחים מעלמ״א ממש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:7:1)

לבני ביתו עמ״א כפי דעתי האדון ז״ל דבר גדול דיבר דר״ן ותו׳ ומ״מ בחדא שיטה קיימי ומ״ש הר״ן דמחזי כשכיר יום היינו דיחשדוהו שאומר שקר ושכירי יום נינהו ועט״ז ב׳ וז״ש המחבר א״י שקצץ ופסק כלומר א״י האמת ואה״נ דבמקום שדרך קבלנות אי נתפרסם ששכר בקבלנות שרי ועסי׳ רמ״ג בט״ז ג׳ הקשה מאורחים לא מכני ביתו והמ״א שם י״ל דבבית דירה אין שכיח אורחים שיבאו לשם (ול״ד לדר בכפר דרך הוא) ובספר תוספות שבת וי״ו שמא לא ידעו כו׳ אין מדוקדק דיחשדוהו שמשקה ומ״ש על הט״ז ואורחים קשיא ליה. ועא״ר ה׳ ולמ״ש הר״ן סובר כן״:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:8:1)

חוץ לתהום עמ״א ולבני ביתו לא יאמר וא״י כלו׳ עי׳ אות זיין מ״ש ברבים ליכא חשדא ובא״ר ה׳ כתב שמא באיסור דרבנן כזה אף ברבים שייך חשדא ובס׳ תו״ש אות זיי״ן הביא מסי׳ תקי״ו בי״ט ג׳ ב״א מיחזי כחינגא ובאה״ע י״ב ב׳ דינים יע״ש משמע אף איסור תורה חיישינן ברבים כל דלא הוה עכו״ם ועסי׳ תקי״ו מ״א אף חצר אסור ובש״א אות נ״ו בדרבנן בחצר מותר ש״מ הטעם דאוושא מילתא והוה כעובדין דחול עיין ביצה י״ד ב׳ ברש״י ומאה״ע י״ב שם שני עדי״ם י״ל דנושא אותה מחזיק החשדא. או במלחמה דע״א אין נאמן דאומר כדדמי וב׳ נאמנים עיין אה״ע סימן י״ז סעיף נו״ן יע״ש א״כ ב׳ עדים כה״ג לא חיישינן שא׳ אומר שקר כדי לישא והב׳ אומר כדדמי ול״ש רבים לא חשידי ומיהו א״כ ל״ש אין חוטא בשביל חבירו ותי׳ הא׳ נכון ושם לדינא י״ל הואיל ודיעבד לא תצא כה״ג אין לחוש וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:8:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:8:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:8:2)

**נשאלתי** פה ק״ק לבוב מקולין של יהודים ברחוב מפורסם ובשבת וי״ט אי שרי לפתוח המקולים ליתן לאינו ישראל שימכרו בהמות טרישות שקנאום מע״ש הנה משום חשדא שיאמרו של ישראל הוא מוכר בשליחותו יש לחוש ואף בשל רבים ליכא חשדא כה״ג שכ״א מהטבחים יש לו חנות לשם יאמרו א׳ מהם צוה למכור שלו כו׳ ומיהו בשבות מכירה י״ל לא גזרינן מראית עין עמ״ש בט״ז א׳ מזה ומיהו חילול השם איכא שהם ביום חגם מקולים שלהם סגור ושל ישראל פתוח וכמו בית הכנסת כו׳ ע״כ לא רציתי להתיר כה״ג בפרסום וקצתם אמרו שמנהג להתיר. אם התיר להם אדם גדול בטלה דעתי אבל אם אין כן אין להורות היתר נ״ל: ועש״ך י״ד קמ״א כ״ז מריש ברכות ג׳ ב׳ תרי ליכא חשדא ופריצי אסורים עיין אה״ע כ״ב ס״ה א״כ באה״ע י״ב קמ״ל תרי ופריצי דיש חשדא ובפרט יצרא דזנות אין חוטא בשביל חבירו והוי יודע דאפילו ב׳ נשים הוה רבים ול״ש חשדא בהו וב׳ נשים דאסורים ליחד באה״ע כ״ב ב״ש ח׳ שאני זנות דאין אפוטרופוס לעריות וא״כ אין ראיה ג״כ מסי׳ י״ב שם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:8:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:8:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:8:3)

**ודע** דסבור הייתי לומר דהיכא דאיכא לברורי או לא שביק היתרא כו׳ ברבים ליכא חשדא משא״כ באה״ע סימן י״ב דשמא עיניו נתן בה אף ברבים חיישינן אלא מההיא די״ד קמ״א ומש״ך כ״ז מברכות כו׳ משמע להיפוך ומ״מ באה״ע סימן י״ב יש תירוצים אחרים כמ״ש בסמוך ואף בתרי וכשידי אי לאו דאין חוטא בשביל אחר אסור ונ״מ ב׳ עדים אומרים על ב׳ נשים מאיש א׳ שמת אם בא אחד לישא שרי ושניהם בב״א או השני אחר הא׳ אסור. ולענין אי שייך מ״ע בשבות מתרע״א משמע אף בדרבנן נ״ח שייך מ״ע ועמ״ש בט״ז ועדיין צ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:9:1)

לצורך עמ״א צידד במחובר ממש אם אין מפורסם שהוא של ישראל אי אסור נקיבולת משום ל״פ והקשה דברי ע״ש אהדדי דבתחילה כתב במחובר אף אין מפורסם אסור ואח״כ כתב עמ״ש הר״ב וי״א דאם אין מפורסם שרי דלא גרע ממחובר גמור ובא״ר וי״ו משמע שר״ל להמחבר סיתות אבנים אף באין מפורסם אסור כ״ש מחובר גמור ולי״א דלא גרע ממחובר וקשה דא״כ היה להר״ב לומר יותר רבותא אף מחובר ממש אם אין מפורסם שרי ובאות י״ג אבאר אי״ה בזה. והלבוש שינה מלשון הגהות רבו כתב ויש מתירין אם ~אם~{אין} מפורסם שסתת בשבת (ולהשקיעם בבנין דעלה קאי) ובא״ר וי״ו דלשקעם דיעבד אבל לכתחילה אסור אף באין מפורסם ורמ״א אף לסתת לכתחילה שרי כל שא״י אם אבנים של ישראל המה. ובכל בו ה״ש משמע דמחובר גמור נמי כל שא״י אם של ישראל שרי ובא״ר וי״ו כתב דמשמע במטלטלים וצ״ע יע״ש ובאות י״ג אי״ה יבואר ההפרש בין מחובר גמור ובין אבנים לשקעם בבנין ובין תלוש גמור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:10:1)

נכון עמ״א עט״ז ד׳ הב״ח היקל מדינא אבל נכון להחמיר בקיבולת והמ״א היקל אף שאין להחמיר כלל ומ״ש וה״ה דמותר לשקעם לכתחילה בבנין ומש״ה כתב וה״ה ולא כ״ש ועב״ח. ושם נאמר באינו מפורסם של ישראל שרי לד״ה משמע שסובר דהר״ב אין חולק אהמחבר דמיירי במפורסם יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:11:1)

שלא עמ״א מ״ק י״ב בא״ר הוא נמי לא על היינו דאין חולק ומבואר דלאחרים נמי אסור. והוקשה לו ז״ל משכ״ה מי״ד דלאחרים כו׳ ותי׳ דא״כ לענין אחרים חמיר כאן ולדינא שם אסור לעצמו הואיל ולטובת ישראל עשאו ובאן קיבולת קיל בזה דנכו״ן ולא מדינא וקשה קצת אבל הט״ז בשכ״ה י״ג בשם הר״ן שגנאי כו׳ יע״ש ואזיל לישיטתיה באו׳ ד׳ דאף סייעיה ושכירי יום רק נכון ובהכרח בשכ״ה משום דגנאי ועא״ר ח׳ והמ״א חולק על הט״ז בשכירי יום או סייעיה בתיבנא מדינא אסור לכנוס בו. עמ״ש אי״ה באות י״ב מזה יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:12:1)

מיהו עמ״א בתקמ״ג מטלטלים לעשות לאחר המועד יע״ש ומ״ש מר זוטרא כו׳ במ״ק לתי׳ סייעיה הוה מסייע בתיבנא ולא הוה קיבולת ואיך עשה כן מר זוטרא ע״כ התנה כו׳ ועא״ר אות ט׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:13:1)

כגון עמ״א לא הבינותי דברי האדון ז״ל כפי מ״ש ברכ״ב יו״ד דהמחבר סובר דהפרש יש בין נקרא שם ישראל עליו היינו ידוע ספינה זו של איש פלוני מדינ״א אסור (היינו מ״ע) ואם אין נקרא שם ישראל ידוע רק יודעין שהיא של ישראל כמו כתונת בכובס דנוכרים של ישראל רק טוב להחמיר י״ל בספינה דנקרא שם ישראל פלוני עליה אף באין מקום מפורסם אסור ואם לשיטתיה שם לא הוה לסתום ובס׳ תו״ש כתב על הט״ז דנעלם ממנו ברנ״ב ואין ראוי לכתוב כן על אדונינו דוד כאמור ושם בס׳ הנ״ל אות יו״ד ג׳ חילוקים במחובר גמור אסור אף שא״י שהוא של ישראל ובאבנים לצורך מחובר בתרתי לטיבותא שא״י ובצינעא שרי הא חדא לריעותא אסור ובתלוש גמור בספינה דוקא תרתי לריעותא אסור עכ״ל ולא ידענא מי הגיד לו כל אלה ומלכוש דאבנים אם א״י שסיתת בשבת שרי משמע אף שידוע שהם של ישראל. גם בכל בו משמע דאף מחובר גמור אם אין נקרא שם ישראל עליו שרי ואפשר אה״נ דהר״ב אכולה מילתא קאי והמחבר מודה ליה בזה וכתב וי״א לאו לחלוק כ״א שלא נמצא ברוב הפוסקים כן. ויש לצדד בזה היכא שקצץ ועכו״ם בונה בית חדש וא״י ולא נקרא עדיין שם ישראל עליו ובפרט ברחוב שאין ישראלים דרים שם הרואה אומר של א״י הוא ומיהו בשר הבונה בית לישראל אף שידוע הוא שיהיה של ישראל פלוני פשיטא דמותר ואם נבנה בקבלנות מותר לכנוס בו כמ״ש המ״א אות יו״ד וט״ז וד׳ ושכירי יום אסור אף באין מפורסם ועיין נ״ץ בזה יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:14:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:14:1)

שיכתוב עמ״א ביאר דעת הר״מ ור״א בפ״ו מה״ש בפ״ו הי״ב כפי דעתו ז״ל ועט״ז ה׳ יש לפרש בע״א ועמ״ש אי״ה באות י״ו מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:15:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:15:1)

ויש עמ״א הוא הראב״ד ז״ל שם ועיין מ״מ שם מ״ש שנלמוד ממ״ק י״ב א׳ יע״ש בגמרא רבי אומר כו׳ ואי״ה בתקל״ז יבואר מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:16:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:16:1)

לכ״ע אסור עמ״א אף דפשיטא הוא הפרש יש דבשכרו למלאכה מיוחדת יש מתירין אף בע״ש לשלוח אגרת ולכל המלאכות בע״ש אסור ובה׳ מותר כמ״ש המ״א ברמ״ז אות ט׳ (די״א ג״ז מותר כמו שצידד בב״י כאן ורמ״ז ואף הרב שכתב כאן לכ״ע אסור משמע דפשיט ליה לא הגיה ברמ״ז ע׳ א״ר שם אות יו״ד ובתו״ש שם גם י״ל דלאו ודאי הוא שילך בשבת שרי מספק משא״כ כשרואה צריך למחות) אבל שכרו שיעשה תמיד מלאכה פשיטא דאסור ובד׳ וה׳ נמי אסור ואי״ה שם יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:17:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:17:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:17:1)

בקבולת עמ״א הראה לרנ״ב ס״ב וא״י למה לא נראה לרמ״ג ובסי׳ זה בקיבולת שרי. ומ״ש רס״ו אות ג׳ דלא יבוא לידי איסור תורה יע״ש והסכים לט״ז דאף באין כותבין שרי. ומ״ש כלומר היינו אף דשוכר המכס מתחילה מהשר לא לוקח בחובו מ״מ כששכרו בהיתר הוא ובשבת במציל מעכו״ם כו׳. ובש״ז אות כ״ג במ״א המיקל לא הפסיד בשבות דשבות במקום פסידא א״כ בלא״ה מותר באין כותבין ומ״מ י״ל דוקא הפסד מרובה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:17:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:17:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:17:2)

**מ״ש** יהודי ששכר המלח יבואר אי״ה באות י״ט מזה באורך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:18:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:18:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:18:1)

להשכיר עמ״א מ״ש ליהנות ממלאכה בשבת ברנ״ב ס״ד בהג״ה יע״ש. ומ״ש צ״ע כו׳ הנה בקיבולת ששוכר הגוי לעסוק במלאכה וכל הריוח של ישראל יש בו ג׳ תנאים א׳ שלא היה מחובר שיאמרו שכירי יום הוא ואף תלוש במפורסם של ישראל אסור. ושלא יהנה הישראל ממלאכת שבת שאם לא יעשה היום יעשה למחר הא מרחץ שמרויח אסור בקיבולת כמ״ש הב״י ברמ״ג בשם מהרי״א הביאו המ״א שם אות ב׳ ואמנם במשכיר לעכו״ם שיהיה לו חלק בריוח יש בו תנאים אלו **א׳** שלא ישכיר רק לשבת דהוה שכר שבת שלא בהבלעה אסור **ב׳** שאם הוא דבר שאין דרכו להשכיר אסור כמבואר ברמ״ג. ובמכס כששוכר עכו״ם לעסוק במלאכת המכס והריוח של ישראל והקיבולת שיאמר לו אם תגבה מאה זהובים אתן לך עשרה ואין מזכיר לו יום השבת כלל דמשמע אף בחול אם תגבה כך אתן לך כך א״כ לא הוה שכיר יום וגם לית כאן שכר שבת כלל דכבר שכר מהשר המכס כל השנה עם שבתות בכלל ולא דמי כלל לרמ״ה סס״א יע״ש א״כ יש להתיר (מ״ש הש״ע ומשכי״ר אין מדוקדק ושוכ׳ר הול״ל דכה״ג דקדק הב״י ברמ״ב אם היה משכירו שוכרו כו׳ ובלבוש כאן תיקון ושוכ״ר כו׳ יע״ש) אבל להשכיר לעכו״ם וריוח של עכו״ם וישראל נוטל מעכו״ם שכר שבת שלא בהבלעה אסור ולא נראה לו לחלק בין ה״מ למועט (עט״ז ו׳) אבל הא ל״ק ליה דבר מפורסם אסור מ״ע י״ל דכאן המכס ומטבע של המלך ל״ש זה כבסימן רמ״ג ס״ב בהג״ה יע״ש ותי׳ דכאן קונה ממנו המכס ל״ש שכר שבת דהוה כקנה סחורה ול״ד לתנור ובאמת יש לע׳ מסי׳ ת״ן אות י״ב שם ובט״ז אות ו׳ דהוה דבר שלב״ל כתבתי שם מדין הפקר יכול לסלק עצמו עכ״פ מדבר שלב״ל ועוד להפקיע איסור בכל דהוא ניחא ליה ומ״ש המ״א שם למכור היורות ג״כ הוא שלא יהיה נהנה מקיומו של איסור דישרוף היורות בלא משקה גם אחר הפסח ניחא ליה בבלע וע׳ תו״ש אות י״ו וי״ז ולע״ד כמ״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:18:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:18:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:18:2)

**והנה** בתשובת רש״ל סימן ק׳ הביאו המ״א באות י״ו דעת השואל במלח ששוכר עבדים לשנה דקיבולת זה לא מהני שמרויח מלאכת השבת והרש״ל כתב שכוונת השואל הוא ממרדכי הביאו הט״ז ו׳ ושם נאמר שקובע בשבת משא״כ במלח ששוכר כל השנה וכמ״ש רש״ל דמה״ט הוה קיבולת גמור ובמכס לאו קיבולת גמור יע״ש משא״כ לדידן כמ״ש הב״י בשם מהרי״א ברמ״ג וזה כוונת השואל אסור במלח אם נאמר לחלק בין פסידא לפסידא וכמ״ש רש״ל שם והט״ז כאן ומש״ה האדון ז״ל באות י״ז שינה מלשון רש״ל ואפילו קיבולת הדומה למכס שרי כאן דגם במכס שוכרו למלאכה גמורה לכתוב ומש״ה הקדים דברי הב״י בכותב ואפ״ה שרי ה״ה כאן ומה שציין רש״ל בתשובה שם נזכר ענין זה ומ״מ לאו כדבריו ממש וכן דרכו לפעמים וע׳ תו״ש אות י״ו ונ״ל כמ״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:19:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:19:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:19:1)

דינו עמ״א דאפילו כסף מותר ליתן קודם שבת ועס״י רמ״ג ס״ג בהג״ה וע׳ תו״ש אות י״ח כתב דהמג״א זיכה שטרא לבי תרי וא״י מה הוא דהמג״א באות י״ח כתב דקיבולת שרי מדינא ולא חיישינן למ״ע כתב דשל שר הוא ואין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:20:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 244:20:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/244:20:1)

במלאכתו עמ״א בסימן ש״ז אות ל״ג ועט״ז כאן אות זיי״ן ומ״ש אם שרי לישראל לקבל בעצמו היינו בראוי לאכול חי והיינו בדרך ארעי ומ״מ אסור: