## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:1:1)

ולהשכיר עמ״א היינו אף מטלטלין אם הוא מפורסם שהוא של ישראל ובמקום מפורסם כמו שאסור ברמ״ד ס״ד בקבלנות ה״ה דאסור להשכיר היכא דלא קיימא באריסות כבסימן רמ״ג ס״א וא״י למה לא הראה גם לרמ״ד ועמ״ש אי״ה באות ב׳ בזה ובט״ז ב׳ עלה דהך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:2:1)

בע״ש עמ״א אות ד׳ דבשכר הואיל ונהנה הישראל במה שמוסיף לו שכר מיחזי כשלוחו ובשאלה לא ולא חיישינן למ״ע שיאמרו שכיר הוא ואי״ה באות ד׳ יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:3:1)

בהבלעה עמ״א ובש״ו במ״א ח׳ דלדבר מצוה יש מתירין שכר שבת ועמ״ש לקמן אות ט׳ להוליך אתרוגים ה״ח כאן אם עכו״ם אין רוצה רק לשכור על יום שבת לדבר מצוה לאתרוגים וכדומה אפשר לא חיישי׳ ג״כ על שכר שבת בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:4:1)

ומותר עמ״א לכאורה א״י מה מלמדינו דבאין עושין מלאכה בע״ש להשכיר נמי מותר וא״ת דל״ת אשכר שבת קאי דבשאלה אע״ג דמתנה שיתן לו דיעכו״ם כו׳ לא הוה שכר שבת כיון שאינו בשכירות ממש והוציא כן מהנמי״י פרק ששי אות קו״ף דאף עושין מלאכה שרי ול״ח למ״ע כשלוחו מ״מ בטור בשם סמ״ג מבואר כן להשאיל בע״ש שרי דשביתת כלים לאו ד״ת יע״ש. ועיין א״ר ה׳ בשם ע״ת אף שעכו״ם נותן יותר מיום א׳ נגד יום השבת שרי. ולא חיישינן למ״ע בתלוש באין מפורסם הקילו ועיין פרישה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:5:1)

מפתח עמ״א ועסי׳ רנ״ב אות גד״ה ואי״ה באות ו׳ יבואר בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:6:1)

צוהו עמ״א הסכים לט״ז ג׳ במוקף חומה דשרי והיינו בשאלה אבל לא בשכירות עמ״א רנ״ב אות ד׳. ומחלפא שיטתית דהט״ז כאן אות גימ״ל התיר במוקף חומה וברנ״ב אות ב׳ הביא טעם הר״מ ז״ל וי״ל דבמכירה ושכירות כ״כ אבל בשאלה היקל ואי״ה שם יבואר עוד. עמ״ש באות זיי״ן בשביתת כלים:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:7:1)

אסור עמ״א יראה להגיה מסכ״ב ואילך ואי״ה שם יבואר. ושביתת בהמה מ״ה מקרא דלמען ינוח עט״ז אות ו׳ ושביתת כלים פסקו המחבר והר״ב דמותר אבל הב״ח החמיר בשביתת כלים דעבדי מעשה ועא״ר א׳ אבל מינח נייחי שרי לב״ה אף מדרבנן ומ״ש א״ר מנדרים בחידושי ישבתי קצת. ורחיים של עכו״ם השמעת קול מב״ח משמע אף עכו״ם ממש לא שישראל שכרו ממנו דכתב דלא יאמרו ישראל צוה ונראה כשלוחו ועיין תו״ש ואי״ה בסימן רנ״ב בט״ז זיין ומ״א כ׳ יבואר זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:8:1)

שאדם עמ״א הג״א ע״ז דף כ״א א׳ גבי בית יע״ש ואם הישראל שאלה וחייב בכל אונסין והשכיר לעכו״ם ליכא ממ״נ כבסעיף י״ד ובע״ז ט״ו משמע ברש״י שאלה באונסין אפ״ה גזירה ועבר על שביתת בהמתו יע״ש. ומ״ש דתוס׳ פירשו במזונותיה על הכהן אבל רש״י והרע״ב פי״א מ״ט דתרומות פירשו דמזונותיה על ישראל שרי וכ״מ מסתימת לשון הר״מ ז״ל פ״ט דתרומות ה״ז. והוי יודע דשכירות לקולא לא קניא אף במידי דרבנן שהרי הר״ב אומר כן בי״ד קנ״א ובש״ך אות י״ז דע״ז דבית ישראל מדרבנן הוא לתי׳ א׳ ואף לתי׳ ב׳ לא יחלוק על זה יע״ש ברא״ש ואפ״ה ישראל ששכר מעכו״ם לא יכניס עכו״ם לתוכו ע״ז אבל לחומרא קניא ושם כתב הש״ך כתי׳ הב׳ בדיניהם שכירות קניא היינו להתיר איסור דרבנן לא איסור תורה כי הכא נ״ל. ועמ״ש מזה אי״ה באות טי״א עוד מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:9:1)

יפקירנה עמ״א בט״ז ה׳ כתבנו דבח״מ רע״ג פסק המחבר דלא הוה הפקר בפ״ע עיין תו״ש ולומר דהוה ס״ס שמא לא יעשה מלאכת בשבת ושמא הלכה כמ״ד בפ״ע הוה הפקר חדא דמשמע דהמחבר פסק שם בפי׳ דודאי לא הוה הפקר וכי עושין ס״ס לכתחילה וטוב להפקיר בפני ג׳ עסי׳ תס״ז במ״א ב׳ וי״ל לעשות בידים אין עושין משא״כ כאן ועדיין צ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:9:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:9:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:9:2)

**ובצ״צ** סימן ל״ה האריך בדין עגלנים ישראלים יע״ש ולי העני אשר דרכי החכמה נעלמו ממני ראוי להתבונן בדבריו הקדושים מעט התבוננות הנה יש ג׳ איסורין א׳ שביתת בהמתו ד״ת ב׳ שכר שבת ונראה כשלוחו נ׳ חוץ לתחום הבהמה כרגלי הבעלים בזה יש לראות למ״ד האידנא ליכא רה״ר א״כ בסוס שאין חורש כ״א להוציא משאות מרה״י לרה״ר ומעביר ד״א לדידן היה שבות וכל בעצמו שבות בבהמת לא גזרו עסי׳ ש״ה סכ״ב וכ״ג וריש מי שהחשיך וסימן רס״ו במ״א אות ג׳ ושל״ד אות ג׳ ואפילו תאמר דיש להחמיר בכרמלית מ״מ יש לסמוך אהפקר או מכירה לשבת או בהמתו קנויה לו כה״ג דבסוסים רק מוציאין משאות בשבת כו׳ וכ״ש מכירה גמורה לשבת דמותר כה״ג. ב׳ שכר שבת בהבלעה שרי. ומיהו להשכיר ע״ש הסוסים אסור דמיחזי כשלוחו כבס״א ועב״י ובדו״ה מותר ואף די״ל דלא הוה מלאכה גמורה מ״מ אין להקל ואף היתר מכירה לא יועיל בע״ש מפני הרואים. וכ״ז בשבת אבל י״ט אין מצוה על שביתת בהמה. ולמאן דמחמיר בי״ט (עמ״א אות י״ב) גם זה אסור עסי׳ תקי״ח במ״א ג׳ ושלא לצורר י״ט כלל לוקה מ״ה יע״ש עיין ביצה י״ב א׳ רש״י ותוס׳. הג׳ להוליכה חוץ לתחום עסי׳ ש״ה במ״א אות י״ח וכ״ש כה״ג שהבהמות ביה״ש רחוקים מבעליהם יותר מתחום ואדעתא דעכו״ם המוליכן לא קנו כלל שביתה אף במקומן עסי׳ שצ״ז. וחוץ לג׳ פרסאות תליא בפלוגתא למ״ד ד״ת בשבת אסור כה״ג ולמ״ד מדרבנן בבהמה לא גזרו ובי״ט הוה ס״ס שמא י״ב מיל דרבנן ושמא אין שביתה בי״ט. ומ״ש צ״צ שם דרועה שלא מדעת הוא עושה בש״ה משמע כל באדם שבות בבהמתו מותר וכ״ש שלא ע״י עצמו ומ״ש דמשרת הבית לא ימכור כבסי׳ תמ״ח עט״ז שם ד׳ שמחו״ץ לבית אחמץ הא עכו״ם משרא שרי. ועמ״א כאן אות י״ו ושם יבואר אי״ה עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:9:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:9:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:9:3)

**וראיתי** להתו״ש כאן אות ט״ז הרגיש בזה לדידן דלית רה״ר שרי בשבות בבהמה ובסימן ש״ח אות כ״ז תמה על המ״א שם אות ו׳ מ״ש בפשיטות שבות בבהמה מותר לכתחלה משבת קנ״ב ב׳ דהתם משום הפסד וכ״מ פסחים ס״ו ב׳ מחמר כלאחר יד במקום מצוה שרי דוקא יע״ש ולדידי אין כאן קושיא דודאי כל שבאדם פטור בבהמה מותר לכתחילה מורה אף בלא הפסד ודוחק כלל והא דהתירו דוקא משום פסידא הוא דצריך זהירות יתירה ליטול כשעומדת כו׳ ולי״א בסימן רס״ו דמחמר ממש שרי לה רבנן משום פסידא א״ש טפי דמחמר האדם עושה קצת מעשה ומש״ה לא שרי שבות כ״א בהפסד ומש״ה ההיא דפסחים מיירי במחמר ממש מנהיגה מש״ה דוקא במקום מצוה שרי. וז״ש המ״א רס״ו זיין בתוס׳ פסחים ס״ו ב׳ ד״ה מחמר מוכח ברשב״א דא״ל כר״מ ומחמר ל״ד אלא שביתת בהמתו מיירי (ובצ״צ בשבת מחמר כה״ג ורש״י פסחים מחמר לא קרי כו׳ כרשב״א) דא״כ בלא מצוה נמי שרי לכתחל״ה ממש בלא פסידא דבטלה א״א לבוא לידי איסור שביתה מ״ה דאין דרך טלה להביא משאוי עי׳ פירש״י שם ש״מ מחמר ממש איירי ותוס׳ כרשב״א ועא״ר רס״ו זיי״ן ולמ״ש א״ש. ואי״ה ברס״ו זיי״ן וש״ה וי״ו אבאר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:10:1)

קנוייה לעכו״ם עמ״א דוקא בפניו שרי. ועא״ר אות י״א דקנויה ל״ך קונה עכו״ם מותר אף לכתחלה דמפעא פעי ויש לה קול ובפ״ע קנויה לעכו״ם דיעבד עכ״פ שרי כמו הפקר וצ״ע דלמ״ד הפקר בפ״ע לא מהני יש כאן עדיין איסור תורה ולעכו״ם אין כאן קנין כל שלא זיכה ע״י אחר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:11:1)

כדי עמ״א פירשתיו בט״ז באורך באות ה׳ דהטור חולק על הר״פ יע״ש. ובאיסור דרבנן כמו נוקשה ומי פירות עם מים למ״ד דהוה נוקשה י״ל אם מכר לעכו״ם בפסח בפשיטות מהני מכירה להפקיע איסור דרבנן עט״ז ה׳ ואי״ה בתמ״ח יבואר עוד בט״ז אות וי״ו מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:12:1)

אין עמ״א יש״ש פרק חמישי דביצה סי׳ וי״ו ומ״ש בי״ט משאות באדם מותר שלא לצורך כלל לוקה עמ״א תקי״ח אות ג׳. ומחסר כל היכא דבאדם לאו מלאכה בבהמה נמי ליכא מחמר עסי׳ רס״ו (הפרש יש בין שביתה דוקא בהמתו ומחמר אחר בהמה טעונה ברה״ר ד״א אפי׳ דחבריה עובר משום מחמר עיין ר״ן ר״פ מי שהחשיך ורשב״א בשבע שיטות שם ורס״ו מ״א אות ה׳ ואף לדיעה א׳ שם י״ל דפריך מחמר ממש והיה סבור דכה״ג דעביד קצת מעשה לא התירו לו משום פסידא מ״מ הדין אמת דמחמר אחר בהמת חבירו דנפיק מלא תעשה מלאכה אתה ובהמתך אף דחבריה משא״כ למען ינוח שורך) והירושלמי פ״ה דביצה ה״ב היה רוכב ע״ג בהמה (בי״ט מפרשים) א״ל רד שני״א הוא שמצוה על שביתת בהמתו למען ינוח (שאני כו׳) ומפרשים דסובר הירושלמי תחומין ד״ת אסור (או חוץ לג׳ פרסאות) אלמא סובר שביתת בהמה בי״ט אסור. אבל בש״ה אות זיי״ן ואות ח״י דאף למ״ד תחומין ד״ת אין מוזהר על שביתת בהמתו דלית ביה כרת וסקילה (סקילה ל״ד דהאיכא חד דלא חייב סקילה באדם אלא כרת עיין שבת ו׳ ב׳ איסי יע״ש) ומפרש האדון ז״ל דירושלמי לאו שביתה ממש אלא ה״פ רד אף במזיד משום צער ב״ח ובאילן במזיד לא ירד וז״ש למען ינוח כו׳ (שמות כ״ג יו״ד) ודרשינן תן לו נייח שלא יהא לו צער עיין רש״י חומש שם ושביתה ל״ד אלא כלומר שיהא לו נחת ומש״ה ירד אף במזיד וא״ש הכל ותוס׳ שבת קכ״ב א׳ ד״ה העמיד וא״י דגם רש״י בחומש הביאו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:13:1)

ע״י שיתנה עמ״א ברמ״ה ס״ב ועט״ז שם אות ב׳ הארכנו בזה ועי״ד בזה וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:14:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:14:1)

יהרהנם אצלו עמ״א אפי׳ יניחו במשכון שרי דעכו״ם וישראל ל״ק משכון עמ״א תמ״א אות וי״ו ויראה לי ישראל ומומר לעכו״ם שיש להם שותפות אסור להניחם במשכון דאע״פ שחטא ישראל הוא ואי״ה בתמ״א יבואר עוד בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:15:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:15:1)

ויכתוב עמ״א אף להאוסרים עס״ג לכתחלה להפקיר בפ״ע רק דיעבד שרי משא״כ אם מפרסם שרי לכתחלה עא״ר אות ט״ז ובתו״ש אות ט״ז:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:16:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 246:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/246:16:1)

ואפילו עמ״א עיין אות ח׳ ובצ׳צ סימן ל״ה ועא״ר כאן ואי״ה יבואר עוד וכאן אין להאריך: