## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:1:1)

אסור עמ״א ברע״ו אות י״א דנר ביה״ש הוי בסיס ועט״ז כאן אות ב׳ והביא דברי רש״י שבת מ״ה א׳ גבי שרגא דחנוכתא מקמי חברי שעת הדחק סכנה ובא״ר אות ד׳ הקשה דסכנה אפילו בדולק שרי כבסי׳ דלעיל. וי״ל סכנה ל״ד סכנת נפשות אלא שיכה אותו או הפסד ממון וכדומה ועדיין צ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:2:1)

מותר עמ״א ובשבת מ״ה א׳ שמן שבנר בשעה שדולק הוקצה למצותו ולדידן אסור כל היום אף אחר שכבה מיגו דאיתקצי ביה״ש ה״ה בי״ט מוקצה למצותו אסור אף אחר שכבה ואף ביו״ט:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:3:1)

והמחמיר עמ״א הב״ח הגיה במרדכי כן לא בהר״ב ועט״ז כאן אות ג׳ ומכ״מ קשה מנר מאוס ליהוי כגרף ואיך אוסר ר״י בגמרא מיאוס ועא״ר אות ו״ז במיאוס שרי בחצר שאין דר שם ועח״מ והמחמיר לא הפסיד י״ל עונג שבת עא״ר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:4:1)

בשבת עמ״א דביה״ש הוי בסיס לאיסור לחוד ומה מהני עתה שנותן עתה לחם ולדידן קי״ל מיגו דאיתקצי ביה״ש איתקצי לכולה יומא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:5:1)

ע״י לחם זה עמ״א דהיתר בעינן שיהא חשוב לו יותר מאיסור ומנורה עיקרה השלהבת ואף מניח דבר חשוב מאוד אין עיקרה כ״א בסיס לשלהבת שלכך עשויה ומ״מ הואיל ותנאי מהני י״ל זה הוי כתנאי הואיל ומניח לחם בע״ש בשביל זה אעפ״י שעושה בדעתו דלא הוי בסיס להיתר סתמא כפירושם כאלו התנה ואפ״ה כתב המחבר דלא מהני ואין לסמוך עליו ואי״ה באות ו״ז וי״ב וי״ג אבאר עוד בזה וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:6:1)

מותר עמ״א וזה בנר אבל בשמן שנשאר י״ל דאין דרכו לכבות כל שיש שמן ולרשב״ץ השמן מוקצה מחמת עצמו איסור כיבוי י״ל דלא מהני תנאי לכ״ע וא״כ באמירה לעכו״ם דמקילין מטעם צירוף דהוי כאלו התנה הא נשאר שמן בתוכו או קנדיל״א לכאורה לא מהני תנאי ואסור אף ע״י עכו״ם. אבל בב״ח כתב שיאמר בפירוש שאינו בודל מהנ״ר ושמן לאחר שכבה ואז מותר ע״י עכו״ם והעולם נוהגין כהר״ב מסתמא כאלו התנה אמנם מב״ח משמע גם שמן מהני תנאי ועיין תוס׳ שבת דף מ״ד א׳ ד״ה שבנר כתבו דלא מהני תנאי דדחייה בידים ועיקר הקצאתו ביה״ש לצורך שבת לא מהני תנאי וא״כ אם הדליק עכו״ם בע״ש בשל נר של ישראל וכ״ש בע״כ שלא מדעתו י״ל אף התוס׳ מודים דמהני תנאי כה״ג ומינה בעששית שהעמיד על השולחן ע״ד להיות דולק כל יום שבת וכבה י״ל כה״ג ל״ש תנאי דדעתו ודאי שידלק כל יום השבת ואף אמירה לעכו״ם אסור כה״ג דהר״ב תלה דין אמירה מחמת תנאי כנראה מב״ח וצ״ע בכל זה. ואי״ה באות זח״ט יבואר עוד זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:7:1)

וי״א דלא מהני עמ״א תוס׳ מ״ד א׳ ד״ה שבנר וא״כ בנר שהדליק עכו״ם ע״ש י״ל דמהני תנאי כמ״ש באות הקדום ועמ״ש אי״ה באות יו״ד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:8:1)

ודיני התנאי עמ״א ר״ל בתרל״ח בנוי סוכה מהני תנאי דאין בודל כל ביה״ש משא״כ כאן א״א וזה ומיהו למ״ד אף בסוכה רעועה מהני תנאי הוא הטעם דאסור כאן כמ״ש באות זיי״ן. וא״כ אף נר שהדליק עכו״ם ביה״ש יש לעיין ביה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:9:1)

איסור עמ״א חילוק בין כאן ובין סימן רע״ו וע״ש אות יו״ד וי״א דאין חילוק בין נר שמן או קנדילא כל שיש לישראל היתר באיזה אופן שרי לעכו״ם לעשות כך וכאן הוא מחמה לצל או שלא יגנב אין היתר אף שבות דשבות כ״א במקום מצוה ומש״ה בעינן תנאי דוקא וכאלו התנה דמי להתיר אמירה ובעששית כתבנו לעיל דהואיל ולא אסיק אדעתו שיכבה לא מהני תנאי וכמ״ש באות וי״ו וגם נשאר בו שמן וחלב ומ״מ בקצץ יש צדדים להתיר עסי׳ רע״ו במ״א ב׳ ובסימן רצ״ב במ״א אות י״א אבל בלא קצץ י׳ל\ דאסור ומיהו בעומד על השולחן שאוכל שם יש להתיר דהוי כגרף של רעי אף לכל אדם עיין אות ג׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:10:1)

מותר עמ״א לא הבינותי זה דבחיה וחולה אפילו הודלק קודם ביה״ש שרי דלא אקצה דאדרבה לטלטל הודלק כמ״ש בתשובת הרשב״א הובא בב״י ולא דחייה בידים ובשוגג בשבת הטעם דאין מוקצה לחצי שבת וכ״ה בלבוש ודברי הע״ץ יש ליישב. ומודינא בשמן דביה״ש הוקצה משום כיבוי שאסור לטלטל השמן אח״כ וכ״ש לאוכלו ואם בשבת מותר השמן דאין מוקצה לחצי שבת. עוד אבאר לך דמשמע דוקא הודלק בע״ש לחולה וחיה שיש סכנה הא חולה שאין בו סכנה אע״ג דשבות מותר לחולה שאין סכנה וטלטול הנר שבות הוא בשעה שדולק בסיס י״ל שבות כזה לא התירו ואי״ה בשכ״ט יבואר עוד בזה. ואי״ה בסוף הסימן אבאר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:11:1)

בשוגג עמ״א ועא״ר אות י״א בשם ע״ת אוסר במזיד וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:12:1)

דמסריח עמ״א האדון ז״ל ציין כאן ולא במיאוס דמותר ש״מ דנר לא ברירא ליה אי הוי מלאכתו לאיסור דראוי גם לשאר תשמישים להניח בו פרוטות ודוקא דנפטא דמסריח ואין משתמשין בו כ״א לאיסור הוי כלי שמלאכתו לאיסור ודוקא לצורך גופו ומקומו שרי הא מחמה לצל אסור ועסי׳ ש״ח אות ה׳ עשה כלומר אפשר כוונתו דנר נמי מלאכתו לאיסור אע״ג דמינח נייחי וע׳ סימן ש״י ס״ז בהמחבר ובהג״ה ואי״ה בסוף הסימן שם יבואר אבל א״ר אות י״ג ציין מותר לצורך גופו יע״ש דסובר בפשיטות כל נר אף לא דנפטא הוי מלאכתו לאיסור ובחידושינו שבת דף מ״ו א׳ שרגא דנפטא הארכנו בזה עיין אות שאח״ז ואי״ה שם יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:13:1)

מחמת מיאוס עמ״א תשובה זו בתר״ו צ״ע לי שם נאמר מוקצה מחמת איסור או מיאוס שרי לצורך גופו ומקומו כל שיש תורת כלי עליו ואם נאמר איסור היינו מלאכתו לאיסור (הא איסור גופא אף לגופו אסור וב״י לא הזכיר בספרו הארוך דעת הרשב״א כלל ובש״ע ס״ב ולא נראו דבריו ולא הזכיר מהרשב״א אמנם שם כתב ולא הוציאו מהכלל חוץ המסר הגדול משמע מוקצה מחמת איסור נמי שרי לצורך גופו ומקומו) ושם כתב דוקא בתורת כלי וא״י אי דוקא בכלי ממש הא ייחד אבן וכדומה הואיל ואין כלי ממש ומיאוס אסור ועסי׳ תקי״ח ס״ג. ושם משמע מוקצה מחמת מיאוס לחוד אף שאין מלאכתו לאיסור נמי דוקא לצורך גופו ומקומו שרי ככלי שמלאכתו לאיסור הא מחמה לצל לא ובר״מ פכ״ה מה״ש ה״י וי״א בכלי מיאוס מטלטל אם הוצרך להן וכפי הבנת הב״י כאן לגופו ומקומו (דוחק לו לומר אם הוצרך להן בשבילן שלא יגנב או מחמה לצל) וא״כ קשה לר״מ שבת מ״ד א׳ מאי איכא בין מיאוס דשרי לצורך גופו כו׳ ובין הדליקו באותה שבת להרשב״א דמתיר לצורך גופו כו׳ ונהי במשנה לק״מ די״ל נר לאו מלאכתו לאיסור דמינח נייחי להרשב״א בחידושיו בשבת ועסי׳ ש״י ס״ז מ״מ מר׳ מאיר קשיא ואי״ה בסוף הסימן יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:14:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:14:1)

מנורה עמ״א ואי״ה בט״ז אות וי״ו יבואר בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:14:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:14:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:14:2)

**אמר** העני יש לי בכאן הרהורי דברים והנני פורטם בעזה״י ואדבר בכאן על שלשה חלקי מוקצה מיאוס ומלאכתו לאיסור ובסיס לאיסור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:14:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:14:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:14:3)

א׳ מיאוס מהו בר״מ ז״ל פכ״ה מה״ש הי״א מיאוס כנר ישן של נפט וכלי הצואה יטלטל אם הוצרך להן והיינו לגופו ומקומו דוקא כמ״ש הב״י כאן ומ״ש נפט כהדמ״י אות ד׳ דנפט נמי שרי רבותא הוא ומלת כגון ק״ק וי״ל דנפט אף מתכות דמסריח הוי מיאוס הא דמשחא במתכות והודח ונקי לאו מיאוס וחרס אף הודח בלוע הוא ומיאוס הוי וכ״מ מרש״י מ״ד א׳ ד״ה נר מתכו״ת כגוין של נחושת דלא בלע דלא מאיס ובשבת נר י״ל מלאכתו לאיסור ובי״ט נ״מ ומכלי הצואה שהתנה אם הוצרך להם הרי אתה רואה דמיאוס נמי לצורך גופו ומקומו דוקא הא שלא יגנב ומחמה לצל אסור. ואף שלא הוסר עדיין המיאוס הדין דמותר ובהוסר נמי מסתברא דאין שרי כ״א לגופו ומקומו איברא המעיין בבעל המאור ור״ן שבת קנ״ד ב׳ קרני דאומני הוקשה להם הא ראוי לכיסוי מנא כשרגא דנפטא מ״ו א׳ ותירצו דזכוכית לא עבידא לכיסוי דמשתברי והוליד הב״ח ז״ל כאן דין דשברי זכוכית עדיף משלמין דעבידי לכיסוי מנא כבסי׳ ש״ח ס״ו ולפ״ד אף מאוסין שרי ומאי קושיא דמיאוס אין שרי כ״א לגופו ומקומו וקרני דאומנא מיירי שאין לו עתה צורך בהן משמע מיאוס מותר אף מחמה לצל לדבריהם וצ״ע. והמ״א ברס״ז י״ג העתיק דברי ר״ן משמע דסובר דמיאוס מחמה לצל שרי ובכיון ציין באות י״ב דמסריח דהטעם משום מלאכתו לאיסור דמסריח אין משתמש כ״א להדליק וצ״ע בזה ולכאורה כן מוכיחין דברי הב״י בש״ח חשיב ו׳ דברים ולא חשיב מיאוס משמע דשרי אף מחמה לצל וכאן כתב בר״מ פכ״ה הי״א דבמיאוס לצורך גופן דוקא וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:14:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:14:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:14:4)

ב׳ מלאכתו לאיסור כלי שעושין בו מלאכת איסור כקורנס ומדוכה ואם נר דמונח הוי מלאכתו לאיסור יש בו מחלוקת עיין חה״ר שבת ופני יהושע בשבת גבי נר ובחידושינו הארכנו ומ״מ למ״ש הר״ב בש״י ס״ז דכיס אסור לטלטל כ״ש נר בהזמין והדליק פ״א הא הזמנה לחוד לא הוי מלאכתו לאיסור עא״ר אות י״ג ומיהו יראה זה נר קרויז״ל הא שרגא שלנו העשוי לנר קנדיל״א אף חדש הוי מלאכתו לאיסור שאין עשוי כ״א לזה וצ״ע וצריך לחקור מה מלאכתו לאיסור אם בתר רובא אזלינן ומלאכתו לאיסור והיתר הנה בסימן ש״ח במ״א ט׳ לאיסור והיתר שרי ומסתברא דכל שרובו לאיסור בתר רובו אזלינן בכ״מ ואף באו״ה בכלי שדרכו להשתמש בכ״ש אף לפעמים בכ״ר די הגעלה בכ״ש וכדומה. וראיתי בחה״ר שבת קכ״ג ב׳ מדוכה שיש בה שום כו׳ קדירה המטלטלת עם התבשיל יע״ש משמע דקדירות המיוחדין לבשל וכמו כלי נחושת לדגים וט״ע וכדומה אם יש בהן תבשיל שרי לטלטל עם התבשיל (אף למ״ד ע״י ככר אסור כבסי׳ ש״ח ס״ה ועב״י שם) משא״כ ריקן אסור דמיוחד עפ״י הרוב לאיסור לבשל אם לא לגופו ומקומו כאמור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:14:5
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:14:5](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:14:5)

ג׳ בסיס לדבר האסור אמרינן מיגו דאיתקצי ביה״ש אף שסילק האיסור אסור ואף לגופו ומקומו אסור ובסיס להיתר ואיסור והיתר חשיב יותר ויש פסידא אם ינער שרי לטלטל כך כבסי׳ ש״י ס״ח ושם אי״ה יבואר התנאים והטעמים ומיהו כשסילק אח״כ האיסור א״צ לתנאים ־ ויש לי לדון באותן המניחים טס כסף וכדומה כעין ספסל קטן ועליהם מעמידין הנרות ולמחר שסילקו עכו״ם הנרות הטס באיסורו דהוי בסיס ביה״ש ואם מניח על הטס דבר חשוב כמאכל וכדומה או כלים חשובים שרי ול״ד לס״ג ומ״א ה׳ דהמנורה עיקרה לשלהבת משא״כ טס זה לפעמים מניח עליו דברים אחרים וע׳ שכ״ג בדיני כלי יע״ש ועדיץ צ״ע ובסיס להיתר ואיסור ביה״ש ולאח״כ סילקו ההיתר אסור לטלטלו ואם סילקו האיסור אח״כ שרי דאין מוקצה לח״ש ולענין אם הדליק עכו״ם בנר ישראל שלא מדעתו ובע״פ ביה״ש וכבה אח״כ צ״ע אם נאמר דוקא דחייה בידים א״ד אף כה״ג אסור עסי׳ ש״י מ״א א׳ וב״ח שם וכאן כתב דחייה בידים ועתוס׳ שבת קנ״ז א׳ ד״ה לבר ממוקצה כו׳ ובשכ״ה ס״ז מחתכין נבילה לפני הכלבים משמע אף גדולה שאין ראוי חיים וע״כ דחייה בידים הא לא דחייה בידים לא וכ״ש בסיס י״ל דלא הוי אלא מדעת בעלים הא ע״י עכו״ם שלא מדעתו לא!


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:14:6
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 279:14:6](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/279:14:6)

**משמע** לי תוס׳ שבת מי שקיבל עליו מפלג המנחה כבסי׳ רט״ז ס״ב והדליק נר וכבה קודם ביה״ש לא אמרינן מיגו דאיתקצי בהתחלת יום איתקצי לכולי יומא דבכולהו דוכתי אמרינן מיגו דאיתקצי ביה״ש עיקר הקצאה ביה״ש הוי ואם איתקצי בתחלת ביה״ש וכבה בתוך ביה״ש או בתחלתו לא הודלק ואח״כ הודלק ע״י עכו״ם וכדומה אי כל ביה״ש בעינן או לאו עיין שבת מ״ד ב׳ ברש״י ד״ה והוא כ״ל ביה״ש ובגמרא מ״ג א׳ בעודן עליו כ״ל ביה״ש ועדיין צ״ע ולי העני הכותב אשר דרכי החכמה נעלמו ממני הוכרחתי להאריך עד כה אולי אזכה לבאר עוד אי״ה בסימנים הבאים וכעת אין להאריך כאן: