## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:1:1)

על ידיהם עמ״א מניח ככר אצל המת ונושאם כך ול״ד עליו משום בזיון המת והתירו זה במת דוקא לא בשאר דברים המוקצים כאבן כבס״ה ועט״ז אות ה׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:2:1)

שיהפכנו עמ״א הרא״ש שבת מ״ג והמאור קכ״ג יע״ש ורס״ו ס״ט אות י״ד (ט״ס רט״ו) ובש״ח אות ג׳ הוכיח מכאן היינו סתם משמע שמת בשבת דאי בע״ש הא סתם בש״ס כדיעה א׳ (עט״ז כאן יו״ד דרא״ש כבעה״ת קשה דא״כ אמאי כתב במת בשבת דוקא) וא״כ במת בשבת לא נעשה בסיס דאל״כ למה הופכו ממטה למטה לטלטל להדיא דשניהם שוין בסיס כמו גוף המוקצה ואין זה בהיתרא טפי. וצ״ע דמת בשבת הוי שוכח ממש כמ״ש הרא״ש דלא הונח רגע א׳ מדעת משא״כ במניח בשבת רגע מדעת וכ״ש שיהא שבת כולו שם י״ל כתוס׳ ביצה שהביאו המ״א בש״ח נו״ן דהוי בסיס וממ״ש כפל לשון שאין המטה צריכה למת וכל עצמו לכאורה היינו דכל שהמטה היה צורך להמת כמו אבן ע״פ חבית שיש לחבית צורך באבן או נר ע״ג הטבלא שיש לנר צורך בטבלא הוי בסיס ועסי׳ רנ״ט בט״ז ב׳ ובעל המאור קכ״ג א׳ ושם לא משמע כן וכאלו אמר שאין המטה צורך למת. והנה אם מת ביה״ש והיה דעתו להניח שם כל השבת אפ״ה הופכו ממטה למטה דכל מה שאפשר בהיתרא דהוי ספק פלוגתא ממה שיטלטלנו להדיא אבל מת המוטל בחמה דאסור טילטול מן הצד אין נ״מ לענין המטה אי מת ביה״ש וסלקו משם אי מותר לטלטל המטה עמ״ש אי״ה באות ג׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:3:1)

באותו עמ״א בחידושינו שבת מ״ג א׳ הארכנו. וכלל הדבר המחבר פסק כאן כר״מ ז״ל פכ״ו הכ״א ב״ג מה״ש והם ג׳ דינים דליקה הוא פלוגתא דת״ק וריב״ל והלכה כריב״ל דלא אתי לכבויי התירו להדיא וכשיש כא״ת טוב יותר והמחבר עשה שלש חלוקות כא״ת ומהצד ולהדיא והר״מ ז״ל שם הכ״א הזכיר ב׳ חלוקות כא״ת ולהדיא לכאורה מהצד שוה להדיא לדידן דמהצד לדבר האסור אסור ומרש״י משמע דטוב יותר מהצד דקיל הואיל ויש פלוגתא אי שייך טילטול או לאו וי״ל דהר״מ יודה לרש״י מש״ה כ״כ המחבר וערש״י מ״ג ב׳ ד״ה אי דליכא להדיא הוא ולא סתם משמע דבאמת כ״ה יע״ש. ודין מוטל בחמה ומתירא שלא יסריח הלכה כרב ששת כ״ג רק כא״ת שרי ולא טילטול מהצד ודוקא באותו רשות הא לכרמלית לא וכמ״ש המחבר להדיא באותו רשות בחמה ובס״ב מה שהסריח הוא דין שלישי המוזכר בשבת צ״ד ב׳ ההוא שכבא דהוי בדרוקרת כפירוש הר״מ ז״ל שהסריח ומפני כבוד החיים בזה מותר אף הוצאה לכרמלית להר״מ ז״ל הא לרה״ר לא לדידיה דפסק כר״י משאצ״ל ד״ת אסור לא דחינן מפני כ״ה וכ״כ בפט״ו הכ״ב לכרמלית יע״ש והנה כ״ה הוא כבוד החיים דוחה ל״ת לא תסור הא כבוד המתים אם הוא בזיון גדול כמו בספינה שרי כ״ה לכרמלית עמ״א י״ב הא הסריח כבר ואין רואין בזיון כ״ד הוא לא הותר הוצאה דרבנן מפני זה עמ״א אות ו׳ ול׳ הר״מ ז״ל פכ״ו הכ״א מת בחמה כא״ת (כרב) ובין בדליקה בחצ״ר שי״ש ב״ו מת כא״ת ואם אין כא״ת מוציאין שבהול כו׳ והכ״ג כתב דין הסריח מוציאין לכרמלית ומדכתב דליקה עם דין חמה משמע ששוין המה רק טילטול מותר לא הוצאה כי י״ל טילטול קיל בכמה דוכתי יותר מהוצאה דאל״כ היה לכתוב דליקה כהכ״ג וכ״מ בגמ׳ מ״ג ב׳ דחמה ודליקה שוין לענין כ״ה וכמו בחמה כל זמן שלא הסריח אסור הוצאה וכמ״ש המחבר להדיא באותו רשות ה״ה דליקה הא הוצאה אסור דא״ת דליקה כ״ה יש כמו בעכו״ם בספינה א״כ מה פריך כתנאי כו׳ דשאני דליקה שיש כ״ה ש״מ ששוין הם לענין כ״ה דנשרף נמי גנאי קטן כמו חמה שלא הסריח רק בדליקה התירו טילטול שבהול לא הוצאה דחמור להר״מ ז״ל מטילטול גם מה פריך באיכא כא״ת מ״ט דת״ק דילמא פליגי בהוצאה ע׳ יומא פ״ו שם הובאה סוגיא זו. וגם מדכתב הר״מ ז״ל וכן בדליקה הא אין דומה כלל בחמה כא״ת דוקא ודליקה אף להדיא אלא דרמז במלת בחצר שיש בו מת לומר לענין זה שוין דוקא טילטול שרי הא הוצאה אסור. וכל הטורח הוי דלא כלבוש וט״ז א׳ שכ׳ דט״ס הוא וכ״ז באותו רשות כי׳ ועמ״ש אי״ה באות ד׳ מזה. ואמנם לי העני מדקדוק לשון הר׳מם ז״ל בהכ״א וכ״ן בדליקה שנפלה באותו חצר שיש בו מת מטלטלו ע״י כא״ת ואם אין כא״ת מצילין מ״מ ולא כתב מטלטלו אפשר דה״פ וכ״ן להשוותם בא כמו בחמה צריך כא״ת כן בדליקה באותו רשות אם יש כא״ת צריך כא״ת ולזה השווה אותם ואם אין כא״ת מצילין והותר אפי׳ הוצאה בדליקה לכרמלית כ״ה שנשרף הוי בזיון גדול כו׳ וע״י ככר או תינוק אסורה לכרמלית רק בלא כא״ת כי טוב למעט בהוצאה דחמור מטילטול לשיטתיה וז״ש הרמב״ן בספר תורת האדם שכדבריו נראה מהר״מ ז״ל דהוצאה עדיף בלא כא״ת למעט בהוצאה מלמעט בטילטול וכדכתיבנא ועב״י שלא כ״כ יע״ש ולי העני שדרכי החכמה נעלמו ממני לא אבא בארוכה ואי״ה יבואר עוד באות דהוז״ח וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:4:1)

מחמה עמ״א שלל דעת הלבוש בהג״ה דמשמע שהבין כוונת רבינו במ״ש ועס״ו מאי תקנתיה היינו טעם בחמה למה מהצד אסור הוא שורש תקנה ב׳ ב״א דא״כ מאי פריך בגמ׳ מ״ג ב׳ כתנאי דריב״ל מתיר בדליקה התם א״א תקנה אחרת משא״כ חמה לצל ש״מ בפלס א׳ הם לענין זה כמ״ש באות ג׳ אלא לרשות אחרת הוצאה לזה נתן טעם. ומ״מ קשה כאמור. גם להמחבר דליקה א״א בע״א ואפ״ה הוצאה אסור כ״ש מחמת לצל שלא קרוב אפי׳ להסריח כ״א מתירא כו׳ ואפשר דליקה קיל יותר בנשרף ליכא כ״ה ועדיין צ״ע. ועמ״ש עוד אי״ה באות ה׳ שייך לכאן ואות ג׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:5:1)

שקרוב עמ״א בחידושינו הארכנו. מדהגיה הר״ב כאן ולא בס״א בדליקה או בחמה משמע דאודי ליה להמחבר רק בקרוב להסריח הביא דעת הטור עב״י וכעין פשר דבר. גם י״ל בב׳ אנפי או דהחמירו באיסור הוצאה מכרמלית לרה״י ולהיפוך דשם מלאכה דרבנן עליה לא בטילטול דקיל טפי ומצינו כ״פ שהקילו בשבות טילטול יותר משאר שבותים ועסי׳ רע״ז. וזה נראה דעת המחבר בס״א דבדליקה התירו טילטול לא הוצאה כמ״ש באות ג׳ ומטעם דאי לא שרית אתי לכבויי אפ״ה לא שרינן הוצאה וכ״ש להמחבר בשל״ד סכ״ז כדיעה א׳ דמשאצ״ל דרבנן ליכא איסור תורה לא התירו אף די״ל מ״מ משאצ״ל יש לו עיקר בתורה משא״כ הוצאה לכרמלית והעד די״א לרה״ר לא דכ״ה אין דוחה ליש לו עיקר בתורה עב״י מ״מ ליכא איסור תורה להדיא לא שרינן הוצאה כה״ג ועסי׳ רמ״ד ט״ז וי״ז דאף בדרבנן מוטב שיעבור קל מחמור דרבנן יע״ש. אבל דעת רש״י משמע דטילטול חמור מהוצאה ע׳ בשבת צ״ד ב׳ ד״ה לאפוקי שהיה מוטל בבזיון או דליקה או חמה וטילטול מניח כא״ת נקיט לא זו אף זו לא מיבעיא בזיון גדול מותר טילטול והוצאה בלא כא״ת כלל אף דליקה התירו תרווייהו ואף חמה דבעינן כא״ת מוציאין ע״י כא״ת דהחמירו בטילטול יותר מהוצאה דמוקצה יש לו סמך מ״ה מפסחים מ״ז ב׳ היה סובר רבה מעיקרא דמוקצה ד״ת ממש יעוין שם. וע׳ רש״י סוכה ל״ו ב׳ בקינוח לא התירו טילטול והוצאה יחד הא במת התירו אף ב׳ איסורין יחד ולא ס״ל לרש״י כתי׳ ר״ת בהמצניע יע״ש וע׳ יומא פ״ה במ״ש לחצר המעורבת מדאמר מצילין ולא אמר מוציאין וכאן בשבת מ״ג נמי אי מיירי בהוצאה י״ל אנא דאמרי כו׳ טילטול חמור או קיל ש״מ דפלוגתא דת״ק וריב״ל נמי בטילטול לחוד וכוונת רש״י שם דאמר אי לא שרית אתי לכבויי לימא דהתם בהוצאה פליגי וכאן טילטול חמור לרש״י לכן פי׳ גם התם בטילטול פליגי כו׳ באופן שדברי המ״א ברורים כי להמחבר ור״מ טילטול קיל מהוצאה ובדליקה התירו טילטול לא הוצאה ולרש״י טילטול חמיר מהוצאה. ויש לכאורה לפרש ברש״י פי׳ שני בהמצניע דסובר כתי׳ ר״ת שם וטילטול קיל מהוצאה כנראה לכאורה רש״י סוכה ל״ו ב׳ יע״ש. ולפ״ז לכאורה בזיון וחמה שוין טילטול ע״י כא״ת דוקא ודליקה אי לא שרית אתי לכבויי בלא כא״ת והוצאה בכולהו מותר א״כ למה סידרן בזיון דליקה חמה והכניס דליקה ביניהם שאין דינם שוין י״ל לרבי שמעון אמר שם משאצ״ל א״כ דליקה שוה לחמה כא״ת דוקא דליכא אי לא שרית אתי לכבויי דאידי ואידי דרבנן הוא ומיהו לעיל כתבנו בזה שי״ל משאצ״ל חמור טפי שיש לו עיקר בתורה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:5:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:5:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:5:2)

**והוי** יודע אם נאמר כ״ה ידחה לטלטול והוצאה יחד תרין איסורין י״ל דתליא אם נאמר עשה דוחה לל״ת אף לב׳ לאוין ה״ה כ״ה דוחה לב׳ לאוין דרבנן טלטול והוצאה ובס׳ נ״ו דברנו מזה ואי״ה בס׳ ש״ה אבאר עוד. באופן כי מ״ש המ״א באות ג׳ להמחבר והר״מ הוצאה חמור מטלטול ואה״נ לכרמלית בהסריח כבר מתירין הוצאה בלא כא״ת טוב יותר למעט באיסור הוצאה מאיסור טלטול ולרש״י נהפוך הוא ואין סותר ממ״ש באות ג׳ וכדברירנא והדברים ארוכים וע׳ תו״ש וחמד משה שהאריכו בזה ובשי״ב ס״א בהג״ה פירשתיו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:6:1)

מותר עמ״א ע׳ פט״ו מה״ש הכ״ב במ״מ ופכ״ו הכ״ג ומיהו זה דוקא באין רואים הא בספינה הוי בזיון גדול התירו משום כבוד המת ע׳ אות י״ב ומה שהראה לס״ח א״י מקומו אולי לס״ו אות י״ז ואות י״ח:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:7:1)

אין עמ״א להר״מ ז״ל אין מתירין הוצאה כ״א מפני כבוד החיים ומיהו מפני כבוד המת בספינה שאיכא זלזול גדול במקום רואין נמי מוציאין כמ״ש באות י״ב ע׳ אות ג׳ ומ״ש לדעת הטור היינו לרש״י אפשר בחמה לבד נמי. ועא״ר ו׳ כתב דאין מוכרח בטור יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:8:1)

אלא עמ״א הם דברי הר״ן ז״ל ותוס׳ פ׳ המצניע צ״ד א׳ ד״ה גדול כ״ה בשם ר״ת יע״ש. ובאות ג׳ ביארנו להרמב״ם דמשאצ״ל ד״ת ע״כ בדליקה בס״א דלא התירו הוצאה דחמור הוא מטלטול ולהמחבר בשל״ד דמשאצ״ל דרבנן אין הכרע ואמנם לרש״י והטור משמע טלטול חמור מהוצאה או דיש סמך למוקצה מן התורה או הואיל דאפשר עפ״י הרוב ע״י כא״ת הלכך היכא דליכא כא״ת לא התירו כלל הטלטול ואף הסריח בבית וא״א ע״י כ׳ ב״א כבסעיף ו׳ יע״ש אפ״ה לא התירו לטלטל וכ״נ מהטור ומרש״י המצניע צ״ד ב׳ בחמה ע״י כא״ת דוקא וז״ש שרי להרמב״ם דאף א״ת דהרמב״ם אין סובר כרמב״ן בתורת האדם כ״א דבעי כא״ת כל שיש ואף דפוגם בהוצאה חד פגם הוא מה לי הוצאת המת ונוסף קצת הוצאת ככר כו׳ ומתקנינן הטלטול לגמרי וכמ״ש הב״י ז״ל דהא דסתם פכ״ו מה״ש הכ״ג כדרכו להעתיק הגמ׳ מ״מ סובר אם אין כא״ת מטלטלין להדיא בהסריח כבר דהוא סובר ודאי הוצאה חמור מטלטול ולומר הואיל עפ״י הרוב אפשר לתקן כו׳ לא הוי שתיק מלפרושי אבל להטור בלית כא״ת אסור אף בהסריח כבר כאמור הואיל וע״פ הרוב אפשר לתקן או דאיסור טלטול חמור לדידהו שיש סמך מ״ה ע׳ אות א׳. והאי תינוק חוא קטן ממש שיש בו איסור הוצאה הא גדול קצת ודאי אף רמב״ן בתה״א מודה דתינוק עדיף דאין פוגם בהוצאה כלל ומתקן הטלטול ע׳ אות י׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:9:1)

אף לרה״ר דהוי משאצ״ל מ״א עסי׳ רע״ח ושי״ד סכ״ז ומאן דחולק סובר כ״ה דוחה ל״ת דבריהם באין לו עיקר בתורה משא״כ משאצ״ל מלאכה היא אלא שאצ״ל עב״י:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:10:1)

ע״י תינוק עמ״א ש״ח אות ע״א קטן כ״כ חייב חטאת הוי ברכה. ע׳ אות ח׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:11:1)

לא עמ״א עט״ז אות ג׳ בזה ועב״י אי ככר הוי משאצ״ל או לאו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:12:1)

מתאספים עמ״א דבזיון גדול אף מפני כבוד המתים דוחה ל״ת ע׳ אות ו׳ ומ״ש שם וע׳ נ״ץ הביא בשם הרב הגאון הקדוש והטהור מוהר״ר יחיאל מיכל שנהרג בעו״ה בשנת ת״ח לאלף הששי פירש בש״ע בס״א כמ״א אות ג׳ יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:13:1)

לומר עמ״א והנה שבות דשבות במקום מצוה מתירין כבסי׳ ש״ז ס״ה וכמ״ש הר״ב כאן לצורך מצוה שרי. ומ״ש דעיקרה ד״ת עט״ז אות ג׳ שכ״כ ר״ח אמ״ש וי״א לרה״ר ג״כ שרי כתב יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:14:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:14:1)

ואסור עמ״א כל טלטול מהצד דאסור בס״א במוטל בחמה ואין לו כא״ת היינו בא״צ למקומו של מת הא צריך למקומו שרי טלטול מהצד לצורך דבר המותר דהיינו מקומו כבסי׳ ש״ט ולקמן ס״ח. עא״ר י״ד בשם בנו מ״ש הש״ך בי״ד מעוברת מותרת לכנוס לאוהל המת להוליד שם משמע קטן בן יומו מוזהרים עליו להוציאו מאהל המת והביא דברי בית הלל יע״ש. ה״ה ראוי להיות ס״ה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:15:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:15:1)

אחד עמ״א נוטל קמ״ב ב׳ אביי ורבא כפא אכיפי סכינא אבר יונה והיה סבור מטעם ככר או תינוק מתירין בשאר מוקצה אלמא במת עכ״פ ל״ד כא״ת ה״ה כל הכלים שמלאכתן להיתר אבל לאיסור אסור דאין זה לצורך גופן ומלאכתן להיתר קשה בסי׳ ש״ח בט״ז ב׳ דשלא לצורך כלל אסור אלא שיצטרך היום ואין שייך כאן אלא אוכלין ותינוק וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:16:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:16:1)

בכסותו עמ״א בס״ג לבוש נתנן עליו וכאן הוסיף אפילו מלובש בו שרי דלא בטיל לגביה אבל לבוש בתכריכין בטילין לגביה ועא״ר אות ט״ז:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:17:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:17:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:17:1)

זה עמ״א עב״י אף לדידן כלי ניטל לדבר שאין ניטל אפ״ה אהל עראי אין עושין כ״א בשביל החיים לא לצורך המת:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:18:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:18:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:18:1)

זוקף עמ״א עמ״ש לעיל באות ו׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:19:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:19:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:19:1)

מותר עמ״א בתקי״ג יש דיעות באות ב׳ אי נגיעה לצורך דבר המוקצה שרי או אסור ולמ״ד אסור י״ל לצורך כבוד המת לא אסרו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:20:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:20:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:20:1)

ולשמיט עמ״א עא״ר אות כב״ג:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:21:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:21:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:21:1)

ומקצת עמ״א פכ״ה מה״ש הט״ו ובשבת דף נ׳ ב׳ בתוס׳ ד״ה מקצת גי׳ רש״י מקצת עליו מגולים וגי׳ הערוך מקצת אמהות מגולים ולכאורה נתכוין המ״א לגי׳ הערוך. ובכלאים פ״ט מ״ט הטומן כו׳ אם מקצת עליו מגולים כל עצמו לשבת איתמר הא כולו מכוסה אסור אף לר״א בן תדאי דטלטול מהצד לצורך דבר המותר שרי כאן אסור דנראה כעוקר וחופר בעפר ולא חשו לקושיית התוס׳ לשם דילמא לשמואל כרבנן דר״א בן תדאי או דקושיית הגמ׳ משום גומא כמ״ש התוס׳ דף מ״ד א׳ יע״ש משא״כ לגי׳ הערוך מקצת אמהות מגולים ועיקר משום כלאים נקיט לה י״ל בשבת אפי׳ עלין מכוסים שרי א״נ משום שבת נמי כשכל אמהות מכוסים ועליו מגילים אסור דמיחזי דרך זריעה עיין מ״ש בכלאים בשם הערוך ונראה כעוקר דבר מגדולו הא עלים מכוסים אדרבה שרי בשבת. ובא״ר למ״ד הקשה דא״כ מה פריך לשמואל וי״ל דכולו מכוסה שרי טפי כמ״ש כאן. או יאמר קושיית התוס׳ דילמא ר״א בן תדאי היא י״ל בב׳ פנים או דלר״א בן תדאי אפילו כולו מכוסה שרי דלא כפסק המ״מ והמחבר. אמנם לגי׳ הערוך בהכרח מתני׳ רבנן דלר״א בן תדאי לשבת א״צ מקצת אמהות מגולין כל שעליו מגולין סגי דוקא כלאים שייך בזורע כלאים לא לענין שבת כמו חטים שזרען בקרקע. אלא כרבנן דבן תדאי ומקצת אמהות מגולין הוי כפוגלא ממעלה למטה שרי הא מקצת עלין מגולין הוי כפוגלא ממטה למעלה ואסור כקושיית התוס׳ עירובין ע״ז ב׳ ולא ס״ל כתי׳ התוס׳ שם והמ״א נתכוין לגי׳ רש״י ובחידושינו הארכנו. וע׳ ר״מ פ״ג דכלאים ה״ו הטומן לפ״ת וצנונות לענין כלאים תלתא בעינן מקצת מגולים ואגודה דוקא מטומן ובשבת התנה ב׳ תנאים טומן ומקצת מגולים ואגודה א״צ וכ״ת לכלאים אף שהשרישו שרי ומש״ה הוצרך לאגודה כמו שיראה הרואה בר״מ ובי״ד הלכות כלאים משא״כ לשבת דוקא בלא השרישו מ״מ קשה דלפ״ת שפר״ט דאלו דרך לאוגדן כמ״ש הר״מ א״כ מ״ש טומן ומגולים קאי אכולהו ולא אגודה ויש ליישב כי הם ב׳ תנאים ולפת אגב גררא השמיענו בכלאים אגודה אף השרישו שרי יע״ש בחידושינו ועמ״ש אי״ה עוד באות כ״ב:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:22:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:22:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:22:1)

לא עמ״א תוס׳ שבת נ״ב ד״ה הטומן ובטור שי״א משל״ו ששתלן וי״ל לחלק בין נתונים תחת עפר או למעלה ובנ״ץ כתב דוקא בניתוסף מחמת לחות הקרקע אז בעינן שלא נתכוין לזריעה ושוב ראיתי בלבוש כתב לחלק בין חטים שזרען בקרקע דהשרשה ניכר בה ולא אתי למיעקר משא״כ בצנון חיישינן או דמיירי בניתוסף מחמת לחות הקרקע יע״ש ועא״ר אות כ״ח בשם הפרישה הא דמותר בחטים שזרען בתלשן כותי יע״ש שהניחו בצ״ע ובגמרא חטים שזרען בקרקע בתלשן עכו״ם ומוקצה מחמת איסור לר״ש שרי ולדידן צריך לחלק בין ניתוספו מחמת לחות הקרקע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:23:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:23:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:23:1)

דאין באוכלין עמ״א ועט״ז אות י׳ ומ״ש שם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:24:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:24:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:24:1)

הלכך קש עמ״א בס״ח אם צריך למקומו שרי ה״ה כאן אמאי לא שרי כ״א בגופו לא טלטול מהצד יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:25:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 311:25:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/311:25:1)

מנענע עמ״א דאם להסירו משם ולשכב על המטה שרי טלטול מהצד בידיו לצורך דבר המותר עי׳ אות כ״ד ועט״ז אות ט׳: