## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:1:1)

אם עמ״א תוספות עירובין ה׳ א׳ ד״ה סוף מבוי דלא כרש״י שם והב״ח הביא רק פירש״י דאף עושה עתה פס ד׳ טפחים מחדש מהני הוי סוף מבוי וכ״כ הלבוש יע״ש ועמ״ש באות ב׳ ועא״ר ותו״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:2:1)

אסור עמ״א כלומר דשבקי פתחא רבה ובעינן קורה בעד פתח המבוי לא בצד פרצת המבוי ובטל שם פתח רבה והוי כפרצה וה״ה לחי כה״ג נמי כן הוא ועט״ז ובטור וב״י ופירש״י ה׳ א׳ וי׳ ב׳ יע״ש. ובשס״ג אות ל״ח ועירובין י׳ ב׳ וסוף מבוי ד׳ טפחים סגי הוי פתחא רבה פתח לד׳ טפחים שהוא תורת מבוי וקורה או לחי מתירתו עיין פירש״י שם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:3:1)

נפרץ עמ״א תירץ מ״ש הטור נפרץ מראשו בד״ט הביאו הט״ז א׳ דמיירי שהקורה אין מונח מקצה לקצה רק צידו הא׳ על הפס ואין בפס ד׳ אמות א״ז (ט״ס מלת או בוי״ו) אם יש ד״ט פרצה בין פס ולכותל אסור דקורה אינו על הכותלי מבוי וא״ת אמאי מראשו ד״ט כל שפרוץ ג׳ טפחים דלא הוי לבוד תו אין הקורה על הכותלי מבוי כמו מצדו בג״ט כל שאין נשאר בפס ד״ט וי״ל דבראשו י״א בשס״ג סכ״ח מבוי שאין פתוח ד׳ טפחים אין צריך תיקון מש״ה כל שאין נפרץ מראש ברוח ד׳ ד׳ טפחים כשר בקורה שאין מונח כ״א על הפס (וצ״ע טובא לי בזה מסי״ד וסכ״ה אם לא שנחלק בין תחלתו לנפרץ דקיל טפי) ומ״ש בגמרא עירובין י׳ ב׳ ושס״ג סל״ד מבוי כ׳ מעמיד פס ג״א רחוק מכותל ב״א מיירי במתוקן בלחי אצל הבתים כמ״ש שם באות ל״ז וה״ה דהמ״ל דהקורה מונחת מקצה לקצה. והיינו ביש גידודים דאל״ה הא בקעי רבים וסובר ג״כ כט״ז א׳ אלא דניחא ליה מ״ש הטור מראשו בד״ט אף דיש גידודים ובקורה ועתו״ש וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:3:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:3:2)

**והוי** יודע שהרי״ו כתב מראשו יותר מד״ט פוסלת משמע ד״ט לא ועתוס׳ עירובין ו׳ א׳ משמע ד״ט כלמעלה ועב״ח בזה יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:4:1)

דלא עמ״א רש״י והג״א עירובין ו׳ א׳ דגידודים לא בקעי ועב״ח משמע גידודי לא מהני ואסור אבל המג״א פסק דגם במסקנא גידודי מתיר ובהג״א שאין ר״ה עוברים משמע כלבוש יע״ש עמ״ש בט״ז א׳ ב׳ ועמ״א כאן אות ג׳ ומבואות דידן אי הוי כחצר לקולא לענין זה החמיר ועסי׳ שס״ג אות כ״ו ולפ״ז כ״מ שיש פרצה ד״ט בגדר העיר צריך צורת הפתח אע״פ שאין עשר אמות הואיל ובקעי רבים ולהט״ז א׳ י״ל כל שהוא מתחלה כן קיל מנפרץ ועב״ח וא״כ צ״ע לדינא ויבואר אי״ה עוד לקמן מזה וכאן אין להאריך בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:5:1)

חצר עמ״א פרצה בי׳ אמות בחצר אף בקעי רבים ומפולש ממש בחצר אין אוסר ולא נפרץ במילואו למבוי שנשאר גיפופין בחצר ואע״ג דדרסי בני המבוי דרך החצר עט״ז אות ד״ה ולקמן שפ״ו ט׳ וכאן אות ז׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:6:1)

למר עמ״א ראוי להיות למי שעומד בחצר ודינא דהכא כדין חצר קטנה לגדולה בשע״ד ס״ג בנכנסין ורחב הרבה יותר מג״ט בכל צד דאל״כ הוי לבוד ע׳ עירובין ט׳ ב׳ בזה ומ״ש רש״י שם נכנסין ג׳ וג׳ אמות צ״ע בפוסקים בזה ולכאורה לכל היותר ג׳ טפחים נכנסין באורך ואי״ה בשע״ד שם יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:7:1)

ומותר עמ״א תוס׳ עירובין ז׳ ב׳ ד״ה דאי ועי׳ אות ה׳ אע״ג דהפתח מרוח אחרת לרה״ר וצריכין להקיף מ״מ ל״ד לג׳ חצירות פנימיות א״א לעבור כ״א דרך חיצונה. ועסי׳ שס״ד במ״א אות ג׳ ועט״ז אות ה׳ שהב״ח ולבוש פירשו מבוי אסור דריסת רגל בחצר אע״ג דמותרת במקומה מבוי שאני כמ״ש המ״א בשס״ד ומ״מ בנפרץ ל״ד לסתם מבוי ועמ״ש בט״ז:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:8:1)

מצדו עמ״א ע׳ בט״ז אות ד׳ וה׳ ובאר הגולה הציור בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:9:1)

של יחיד עמ״א מ״ש בענין רחבה וכרמלית יותר מב״ס ומבוי פתוח לתוכו כו׳ גודא דנהרא כו׳ גמרא עירובין כ״ד ב׳ ותוס׳ ד״ה יאמרו יע״ש ובעיר המוקף נהר כה״ג הניח בספק קצת ועתו״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:10:1)

מותר עמ״א בב״י שהסמ״ג וסמ״ק כתבו דקורה משום היכרא ואסור אא״כ בדהבה ד׳ וסובר הב״י דקאי ארה״ר וחולקין על הרשב״א ז״ל והמ״א סובר דהסמ״ק וסמ״ג בכרמלית קאי ולא הבינותי דא״כ לחי דמשום מחיצה אמאי בכרמלית אסור וע״כ דאפ״ה מצא מינו וניער ע׳ ב״י א״כ ה״ה קורה רחבה ד׳ ליתסר בכרמלית וע״כ ברה״ר קאי וסוברים דאין להתיר קורה ברה״ר דהיכרא רק בחוד הפנימי רק ברחבה ד׳. ומ״ש ראוי לקבל מעזיבה עסי׳ שס״א אפשר הרשב״א ז״ל סובר דפ״ת יורד וסותם בראוי לקבל מעזיבה והסמ״ג כתבו רק רחבה ד׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:11:1)

לא עמ״א שבת קמ״א א׳ אפומא דלחייא ולהראב״ד ז״ל דקורה היכרא ושרי בכרמלית א״ש רבותא לחי דבכרמלית לית שם כלים לא ליתיב שם דלמא מגנדר ליה הכובע שבראש וכדומה או דוקא חפץ שבידו והיינו כמ״ש הב״ח ז״ל בכאן פתוח לכרמלית אין שם חפץ מותר לישב שם רק ברה״ר דמותר לשמש אסור יע״ש ומש״ה אמר לחי דוקא דלא הטעה בקורה בכרמלית דמותר לשמש דשם מותר לישב דהוי גזירה לגזירה אבל המ״א פירש דהגמרא חדא נקטיה לחי או קורה והוכיח מהרא״ש מדכתב פתח החצר בין לרה״ר וכרמלית שרי משמע הא במבוי אסור לכרמלית ודלא כב״ח וא״י למה לא הוכיח מהמחבר שכתב לשון הרא״ש ז״ל. ופתח החצר דוקא משמע הא נפרץ במילואו עד עשר דפס ד׳ אפשר דאסור כמו מבוי. וצ״ע ועמ״ש אי״ה באות שאח״ז:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:12:1)

דכיון עמ״א אף מידי ד״ת ואין מפורש בתורה לא מחינן בהו ביצה למ״ד א׳ תוס׳ עינוי יוה״כ יע״ש. ושם נאמר ד״א ברה״ר ובשבת ל״ג לה וי״ל בחלופי גירסאות אי רבא ס״ל לחי משום מחיצה או היכרא עב״י בזה אי רבא ס״ל היכר או מחיצה ועסי׳ שמ״ה מ״א א׳ פלוגתא מבוי ג׳ מחיצות אי רה״י או כרמלית. וערש״י ביצה לחי המתיר בשבת די״ל רק ב׳ מחיצות ולחי ואין מתיר ולא ישב דאתי לאתויי ד״א דוקא כו׳ ושם נאמר דשקלן חצבייהו ויתבן אפומא דמבואה כו׳ משמע בלא נטילת חפץ שרי לישב שם ומ״ש רש״י שם ל״ג דמייתי חצבייהו י״ל דמפורש בתורה מחינן לא תעשה מלאכה וי״ל במבוי הנתרת בקורה וכהר״מ ז״ל ג׳ מחיצות הוי כרמלית ואין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:13:1)

מוקפת עמ״א הכלל בזה סילוק דיורין אמרינן הואיל והותרת הותרה והיינו בתשמישן שוה ג״כ. ועסי׳ שס״ג במ״א ד׳ בי״ט ה״ו מיירי בסילוק דיורין יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:14:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:14:1)

עומד לסתור עמ״א ואפשר ה״ה ברעוע שיפול לאחר ביה״ש עט״ז. מלת מע״ש כלומר מע״ש עומד לסתור בלילה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:15:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 365:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/365:15:1)

אסורות עמ״א. ידוע שהעירוב חצירות צריך שיתן בבית דירה ושיתופי מבואות בא׳ מהחצירות וקיי׳ל כמ״ד שסומכין על שיתוף במקום עירוב כמ״ש הר״ב ז״ל בשפ״ו ומעשים בכל יום שמניחין המצה בבית הכנסת שאין בה בית דירה והוי שיתוף ועירוב ומיהו לתא דשיתוף בעינן הא כל שאין מותרין במבוי לא מהני שיתוף במקום עירוב וצריך ליתן דוקא במקום עירוב בבית דירה ובמ״ש בשו״ת ח״צ ז״ל סי׳ קי״א יע״ש והשתא המחבר אשמעינן טובא דמבוי הואיל והיה בו היתר טלטול ונשתתפו פ״א עד״מ לשנה ובאמצע השנה נשברה הקורה והלחי אפ״ה חצירות הפתוחות לחצר שהשיתוף מונח בה מותרת אפי׳ נשבר התיקון בחול דמ״מ ביה״ש היה העירוב ראוי להביא אצל החצירות הפתוחות בפתח זו לזו אבל אותן חצירות שאין ביניהם פתח אסורות לטלטל אף בחצרם לבד שאין להם עירוב דביה״ש עיקר קניית העירוב א״א להביא אצלם וכ״ת יביאו בגובה המחיצה הא ליתא כל שאין פתח אין מערבין כמבואר לקמן. וכ״ש חצירות שהם בצד השני של מבוי דא״א להביא כלל העירוב שנשברה הקורה משא״כ אי לא נשברה הקורה י״ל דאף ע״י חור וגובה המחיצה מותרים לטלטל כל שאפשר לטלטל מזה לזה ע״י הילוך המבוי חשוב כפתח. משא״כ אי נשברה הקורה בשבת א״כ לא מיבעיא דבחצרם מותרים לטלטל כל החצירות מידי דהוי אנאכל עירובו אחר ביה״ש דמותר וכבסי׳ שצ״ד וה״נ דכוותיה דביה״ש היה ראוי להביא ע״י הילוך המבוי. אלא אפילו החצירות לטלטל מזו לזו כל שעומדת בצד א׳ ע״י גובה הכותול למעלה י״ל דשרי כבסי׳ שע״ד בנסתם הפתח דהואיל והותרה הותרה כה״ג וגם העירוב יכולין להביאו כל יום השבת ואף גם י״ל מחצר לחצר בצד א׳ עיקר קניית העירוב היה ביה״ש ודי בזה וש״מ דע״כ מיירי בנשבר התיקון בחול כנ״ל לפרש דברי המ״א נמצא בנשבר בחול אסורין בני החצירות לטלטל בחצרם כל שאין פתח פתוח מחצר שהעירוב בו ובנשבר בשבת י״ל דעיקר ביה״ש קניית העירוב. ובנשבר בחול ועשו שיתוף חדש והניח בחצר ולא בבית י״ל דכל דלית לתא דשיתוף גם אין סומכין עליו במקום עירוב כמ״ש בשו״ת ח״צ הנ״ל סי׳ קי״א בק״ק פיורדא יע״ש. והנה הדין מבואר כאן כל שא״א ליטול העירוב ביה״ש לא הוי עירוב אפי׳ אי הוי עירוב ממש מונח בבית וכל שיוכל ליטלו ביה״ש אף לית תורת שיתוף בית שנשבר התיקון בחול מ״ט הואיל כשנשתתפו עדיין היה מועיל השיתוף סומכין עתה עליו במקום עירוב והבן זה. ומ״ש המ״א וא״ה כו׳ י״ל דגם אם נשבר בחול קשיא ליה כיון דסמכו מתחלה על שיתוף במקום עירוב ונשבר התיקון בחול ונאסרו לטלטל בשבת קצת חצירות לתסרו כולהו דהוי כחד חצר וי״ל דיורין להחמיר לא אמרינן הא נשבר בשבת י״ל כולהו מותרים דביה״ש היה קיים העירוב. ובמקום שאין תיקון במבוי ועיר פרוצה אפי׳ בבית א׳ ויש שם שני בתי התורף של ב׳ בני אדם אסור להוציא מחדר בית החורף זה לאחר בבית א׳ גופא כמו מבית לחצר ואי״ה יבואר בש״ע ושאר דוכתי בזה לענין שכירות וכדומה. וכתב עוד המ״א בעיר שאין תיקון לא זו דאם הניחו העירוב בבית הכנסת דלא מהני לחצירות שאין יכולין להביאם אצלם אלא אף ברכה לבטלה הוי רק אם יש חצירות פתוחים הרבה בתים לתוכן או בית א׳ והרבה בתי חורף בתוכה יכולים לערב עירובי חצירות בערב הפסח או בכל עת שירצה ומניחים העירוב בבית דירה דוקא ובמקום שיכולים לבוא העירוב אצלו כמ״ש בשו״ת ח״צ ז״ל סי׳ קי״א במעשה דק״ק פיורדא ועא״ר העתיק דברי המ״א נשבר בשבת שרי בסתם משמע כל החצירות כאומר ועתוס׳ שבת וצ״ע ועסי׳ שס״ו במ״א, וט״ז שס״ו ושצ״ד ג׳ משמע דחולק על המ״א: