## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:1:1)

**ויברך** עמ״א הנה בפעם רחיצת שחרית ד׳ טעטים רא״ש לתפילה בנגע במטונף וה״ה מנחה ומטונפות מברך ענ״י ברכות סמ״ך ב׳ יע״ש: ב׳ הרשב״א בב״י ופרישה (בסי׳ קל״ה ברשב״א) דתפילת שחרית במקום עבודה צריך להתקדש ככהן מכיור ונעשה בריה חדשה משא״כ מנחה דלא נעשה בריה חדשה: ג׳ אורחות חיים והוא ג״כ גמרא שבת ק״ט א׳ שיבתא ובת מלך להעביר רוח רעה השורה בלילה על הידים: ד׳ הזוהר דמאן דנאים טעים טעמא דמותא בשיתין נשמין וכי מיתער איתדבק סט״א בידים צריך נט״י. והנ״מ בין הטעמים עיין פרישה ניעור בלילה שייך טעם אורחות חיים ולא דזוהר ונאים ביום שיתין נשמין שייך טעם זוהר לבד. וטעם הרשב״א לתפלה ככהן מכיור צריך דוקא כלי וכח נברא וכל הדברים הצריכין בנט״י לסעודה וכן הם במי כיור דשוין המה (עיין זבחים בזה ולקמן ק״ס מזה) ותפלת המנחה א״צ ענ״י. ולהרא״ש לשיטתיה דפסק בטור משמו בסי׳ זיין דתפלת המנחה נמי ידיו מטונפות צריך לברך ענ״י א״ש ה״ה וכ״ש בבוקר אבל למ״ש המחבר לקמן סי׳ זיי״ן סעיף א׳ כרוב הפוסקים והרשב״א ג״כ דמנחה אין מברך וכ״ה ברל״ג בהכרח נשאר טעם הרשב״א ז״ל לבד וז״ש המ״א בכאן. ומיהו לטעם א״ח וזוהר אין לברך ענ״י כי סכנה ורוח רעה אין לברך רק על מצות ונשאר רק טעם הרא״ש והרשב״א. אבל הט״ז לשיטתיה לקמן ז׳ א׳ וכדבעי׳ למימר אי״ה בט״ז אות א׳ בזה: ע׳ בגמרא ברכות ס׳ ב׳ כי איתער יאמר ברכות כו׳ כי משי ידיה ענ״י וברכות איך אמר בידים מטונפות דאסור כמבואר בסי׳ צ״ב ס״ז ומ״א שם אות ד׳ יע״ש והנה י״ל או דמנקה ידיו תחלה בצרור ועפר וסגי בכך ואח״כ צריך לממשי ידיה לתפלה בעינן דוקא מים לכתחילה או מיירי בסתם ידים שא״י שום לכלוך שישן בבתי ידים וכדומה דלד״ת וברכות כשירים סתם ידים ולתפלה סתם ידים פסולות עיין סי׳ צ״ב בזה ובמ׳א ד״ה. ולפ״ז נ״מ טובא בין הרא״ש להרשב״א כי להרשב״א אף שישן כל הלילה בבתי ידים וידע ודאי שלא נגע במקום מטונף אפ״ה צריך לברך ענ״י בבוקר ככהן בקידוש ידים בהיסח הדעת ונעשה בריה חדשה משא״כ לרא״ש דוקא בנגע במקום מטונף הא ידים דהיסח הדעת אין מברך ותדע שכ״כ ברכות סמ״ך ב׳ לפי שידים עסקניות הן ותיפוק ליה דסובר היסח הדעת נמי פוסל הביאו הטור בצ״ב ובסימן זיי״ן בשם הרא״ש דווקא עשה צרכיו מברך ענ״י במנחה ומשחרית למדו הא היסח הדעת אין מברך. ועמ״ש בט״ז א׳ מזה ועמ״ש בסעיף כ״ג במ״א אות כוז״ח מזה ותראה שמ״א סיים ככהן מכיור והט״ז לא סיים רק בריה חדשה ולכאורה נהפוך הוא כי למ׳א רק טעם רשב״א לדידן א״כ י״ל בעפר לא יברך כלל ודוקא מים לעבודה תקנו ברכה ככהן כו׳ ובסכ״ב פסק המחבר דיברך על נקיות ידים וזה לר״ש כמו שציין באר הגולה שם אות ט׳. וצ״ל לדידן למ״א רק משום בריה חדשה תקנו ברכה זו ועיין אות ב׳ במ״א, ומ״ש בשם תולעת יעקב (בשם הזוהר) א״ר בסימן א׳ ד׳ הביא בשם מנחת יעקב מי״ד שמ״ד אות י׳א דכל הבית כד׳א והקשה מפ״ז לקמן דלקולא צואה בבית חוץ לד״א שרי כ״ש לחומרא ובית היינו חדר והביא מלבוש סימן ח׳ סי״א וס״ט ס״א ראיה להתיר והניח בצ״ע. ומ״ש בגמרא לא משמע כן ברכות ס׳ ב׳ ולקמן מ״ו ט״ז א׳ שלא על הסדר אין ראיה והמ״א א׳ ע״י מפה א״ש כאן. ומ״ש לא יטול חלוקו כו׳ ברכות נ״א א׳ ופירש״י יטלהו ממקום שהוא שם משמע אפילו נטל השמש ידיו ומ״ש בשם הכתבים הוא דבאות ב׳ בשם ד״מ אשר יצר דרשאי ליגע בנקביו וא״כ תיכף אחר נ״י ראוי לברך ענ״י ומיד אשר יצר כמו יצא מביה״כ מיד וא״כ בהכרח יעשה צרכיו קודם נט״י ויברך ענ״י ואשר יצר מיד כיון דנצרך לנקביו וכן דרך כ״א בבוקר בודאי דהרב בהג״ה מודה דאסור לברך אשר יצר אם לא יעשה צרכיו תחלה דלמה יכניס בספק ברכה ומיהו למ״ש בשם תולעת יעקב ד״א אסור קשה אם לא יטול מים בחדרו יטול ידיו ומברך ענ״י וא״י. אבל להמ׳א אות ב׳ בריח חדשה הוה שבח ויכול לומר בבהכ״נ עיין סימן י׳. והביא גמרא שבת מ״ט ב׳ ור״מ פ״ד מהלכות תפלה ה״ג דרוחץ נמי רגליו והר״א השיגו והכ״מ פי׳ להר״א רוחץ דשרי ולא הוה ליפות ומ״מ לא נהגו עכשיו כן לרחוץ רגליו שחרית עיין א״ר א׳ וי״ל בין הולך יחף ב״ב נ״ז ב׳ משא״כ עכשיו הולכין במנעלים א״צ לרחוץ רגליו נ״ל:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:2:1)

**ואפילו** עמ״א ויש נ״מ בניעור בלילה (סי״ג) לד״מ מברך א״י דמספק אין נוגע בנקביו וחמירא ספק סכנה (לר״מ כל ספיקא מ״ה שריא וספק סכנה מ״ה אסור ושמרתם לנפשותיכם דהא לא מוקמינן אחזקה ורובא בספק סכנה חולין ט׳ מים מגולים שאגי ספק איסור מספק סכנה). (ועמ״ש לקמן אות י״ז) ולמ״א לא נעשה בריה חדשה ועב״ח הטעם דשבח הם כמו כל הברכות יע״ש והנה הר״ב בסימן מ״ו ס״ח פסק דאפילו לא נתחייב מברך ואפ״ה בד״מ הוצרך טעם דיליה וש״מ דשאני הנך ברכות שתקנו על הסדר בשחרית ואשר יצר לא נזכר שם בסמ״ך ב׳ רק כשיוצא מבה״כ ומנלן דאף בלא ביה״כ בשחרית. בלבוש משמע דמשתין בלילה וסומך על א״י דשחרית וצ״ע עיין א״ר רמ״א אות ד׳ יע״ש בזה ולמ״ש הט״ז בס״ב א׳ ה״ה כאן דאם א״א שיטול ידיו יהרהר הברכה א״י בלבו בלילה אם הוא ברחוק ד״א ממקום העביט:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:3:1)

סימן ק״ס עמ״א יראה דה״פ דהר״ב בא למעט קנ״ דשם מזכירים כלי וכח גברא ושיעור רביעית וכדומה דעלייהו מברך על נטילת ידים כמ״ש באות ד׳ ואות ו׳ אבל מלוחים וסרוחים שוין המה לנשתנו מראיהן ועמ״ש באות ד׳ מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:4:1)

כשירים עמ״א יראה לי דה״פ דבס״ז כתב הר״ב דכלי וכח גברא אין מעכב והיינו דיעבד אין מעכב הברכה ומברך ענ״י ממש הואיל ומים ראוין לנט״י כמו לקמן בקנ״ט ס״ך המטביל מברך ענ״י ובמ״א ל״א דראוי לנט״י וא״כ כשאין ראוין לנט״י לא מברך ענ״י רק על נקיות ידים כבסכ״ב משא״כ כלי וכח גברא מברך ענ״י ושאר דברים הפוסלים שכתב הר״ב בס״ז היינו אין שיעור רביעית וכדומה המוזכר בקנ״ט לא בק״ס. אבל הדרישה פירש בביאור היפך דבריו דאינו מעכב לק״ש ולתפלה הא מברך על נקיות ידים (מ״ש שק״ש ותפלה א״י דלר״ר נמי כל שמערה ג״פ אף משבר כלי ובלא כח גברא מצינור וכדומה מהני) והמ״א לא ניחא ליה בכך דא״כ לאיזה צורך פרט הר״ב בס״ז כלי וכח גברא כו׳ לימא אבל דיעבד אין מעכב ועוד המחבר כ״כ ס״א דכשירים אפילו לכתחלה רק טוב ומה״ת דמעכב עד שהוצרך הר״ב להשמיענו והר״ב בקנ״ט פסק טבילת ידים כי כן מצותו משא׳״כ כאן לברך על נקיות ידים טוב לברך ענ״י דראוין הם לנט״י והבן עיין אות ט׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:5:1)

דלא עמ״א הנה לבוש כתב על נקיות ידים והדין עמו כבסכ״ב וקשה על המחבר דיש מי שאומר (הרא״ה) דאין מברך משמע כלל לא והרא״ה י״ל כרשב״א דעיקר ככהן מכיור ובאין לו כ״א עפר אין לברך כלל כמ״ש המ״א אות כ״ה משא״כ המחבר בסכ״ב דמברך על נקיות ידים ואיך אחז החבל בתרין ראשין ותי׳ המ״א דמיירי כאן שאין רוצה להתפלל כ״א אחר שעה ושתים ובבוקר להעביר ר״ר ואין לו כ״א פסולים נוטל ואין מברך עתה כלל כי שמא אח״כ יזדמן מים כשירים וא״ל יסדר על נקיות ידים אח״כ עיין סימן ו׳ בני ספרד וכאן שפיר כך למיעבד עט״ז ב׳ פירש מברך על נקיות:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:6:1)

לא עמ״א פירשתי באות ד׳ ועיין עטרת זקנים אות ה׳ כתב כן בביאור דכלי מברך ענ״י ול״ד למים הפסולים דמברך על נקיות ידים ומ״ש המ״א ניגוב אין מעכב דלסעודה כאלו אוכל לחם טמא ועמ״ש בסי׳ ו׳ במ״ז אות ד׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:7:1)

כלי עמ״א הראה לקפ״א (ט״ס ק״פ) אות ב׳ דמים אחרונים ר״ר שורה על הקרקע כששופך המים מאוסים שם וכל שיש הפסק רצפה או קסמין אין שורה ר״ר משא״כ כאן דר״ר שורה על הידים ובמים נדבק במים אף ע״ג קסמין אסור דבני אדם עוברים שם והראה לתרי״ג ס״ג עד סוף קשרי אצבעות ביוה״כ ובחולין ראוי עד הפרק הזרוע דהיינו סוף היד (זרוע מיקרי עד קובדו עלנבו״גן וסוף היד עד זרוע די לכל היותר) ויש לי בכאן פרט אחד ראיתיו לזכור אותו כי הר״מ ז״ל פ״ד ה״ב מתפלה כתב עד הפרק וי״ל דכתיב ארחץ בנקיון כפי וידוע דכ״ף מיקרי כ״ף היד עד הזרוע עגול ובית קיבול בכ״ף וכן במצורע על כף השמאלית לא באצבעותיו וא״כ לתפלה כל הכף צריך רחיצה או נקיון כי דרך ליגע שם במטונף וה״ה סתם ידים לתפלה (עיין צ״ב) אבל להעביר ר״ר די עד קשרי אצבעות ואה״נ בח׳ יוה״כ תרי״ג דהשאר צריך נקיון אלא דצ״ע דשם משמע דכל רחיצת שאין תענוג שרי א״כ כל שאין תענוג אמאי לא יטול ביוה״כ עד הפרק הזרוע וצ״ע ואי״ה יבואר בתרי״ג ותקנ״ד והוי יודע כמו בנט״י לסעודה דמבואר בקס״ב דצריך להגביה מתחלה וסוף או להשפילם ה״ה כאן נמי וע״כ כתב בא״ר אות ד׳ ג״פ רצופין. ואין נוהגין סירוגין ולומר דיעשה ג״פ רצופין וסירוגים עדיין מידי ספיקא לא נפיק ויותר טוב ליטול שחרית ממי שכבר נטל ידיו ושפיר משא״כ בנט״י לסעודה רביעית פ׳א שפיר דמי משא״כ שחרית אפילו הרבה בכלי נטמאו והעד בשכשך בכלי כתב הב״י דנטמאו ואפילו הרבה ודוקא מימות מחולפין:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:8:1)

לא עמ״א פשוט. ומשמאל לימין א״א בע״א וחפץ הוא לטהר מיד עיין א״ר ועמ״ש בט״ז אות זיין מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:9:1)

ולתפלה עמ״א לכאורה על נט״י וזה א״א שהרי הראה לסכ״ב ואם כוונתו נקיות ידים סותר למ״ש אני באות ד׳ כלי וכח גברא אין מעכב ומברך על נט״י וכן פירש בעטרת זקנים אות ה׳ בהג״ה יע״ש ומ״ש כאן דמים ראוים לנט״י רק שכשך בכלי וכ״ש הוא מדלא מעכב הברכה משבר כלי. ואם נאמר כמ״ש באות ה׳ דאין מברך כלל עתה בס״א ובס״ז מברך היינו נקיות ידים וה״ה כאן דוחק. ועוד בסימן קנ״ט אות ט״ו שכשוך לאכילה בדוחק יברך על נט״י א״כ כ״ש כאן בשחרית. אם לא שנגיה ויברך ענ״י ועיין סכ״ב ועדיין צ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:10:1)

בשלש עמ״א דנהר תחב ג״פ נמי ספק דשמא דווקא עירה בעינן ואפילו ממקום זוחלין כמו אצל רחיים שזולף ונותן ידו תחת הדלף ספק לר״ר כי מזוהר משמע דכלי בעינן דווקא עמ״ש בט״ז אות ח׳ ומ״ש על ע״ת הקשה עליו בא״ר אות זיין דע״ת קאמר בקרקע שלא יטמאו המים מר״ר בעינן ארבעים סאה וצרור רק לתפלה ובאמת צ״ע כעת ולפ״ז מ״ש המ״א כנהר דקמא אזלי א״י אפילו מכונסין במקוה כל שיש ארבעים סאה אין ר״ר שורה ולאו בר קבולי טומאה כלל וצ״ע עמ״ש באות כ׳ ט״ו א״ש. וחולין פכ״ה ק״ה בט״ז:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:11:1)

ולהעביר עמ״א הנה הספק לתפלה דשמא לא פלוג רבנן כמ״ש בב״י. ולר״ר הספק אי כזוהר דנאים דוקא או כאורחות חיים דר״ר בלילה וזהו הספק ומ״ש דנעור לא נגע באות א׳ דחה טעם רא״ש לדידן לא הי״ל להזכירו כאן. ואם ישן שינת עראי בלילה לרשב״א מברך דנעשה בריה ולרא״ש בעראי אין נגע במטונף עב״י (מ״ש הב״י דלמ״ד סתם ידים כשירות קשה למ״ד פסולות וכן הלכה בצ״ב אפ״ה אין מברך דאל״כ מנחה נמי לרא״ש וכמש״ל אין מקומו פה) ויש נ״מ בין רא״ש ורשב״א ועמ״ש בט״ז ט׳ מזה ועיין תצ״ד במ״א ט״ס שם ועבי״ד סי״ג וצ״ל ועיין סימן ד׳ סי״ג כאן דבשבועות נעורין כל הלילה אין מברך ענ״י בבוקר ומיהו אם ישן עראי לרשב״א מברך ולרא״ש לא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:12:1)

בלא ברכה עמ״א הב״ח הוכיח מתשובת הרא״ש המשכים ללמוד מברך ענ״י ולד״ת א״צ ברכה כל היום אף להרא״ש בסימן זיין ש״מ דבשחרית ל״פ וכתב המ״א דאינו רק הואיל ויתפלל אח״כ ויצטרך לברך אעפ״י שהשכים קודם אור היום מברך ענ״י מיד ואע״ג במנחה לא היה מברך כ״א שעשה צרכיו והתפלל מיד כבסימן ז׳ שחרית שאני אבל לדידן עיקר כרשב״א לשיטתיה באות א׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:13:1)

רוח רעה עמ״א בסי״ג נקיט להתפלל ג״כ ספק אף לרשב״א דשמא ל״פ (דלא כט״ז אות ט׳) משא״כ כאן ומדלא נקיט השכים וישן שינת עראי כמ״ש הרא״ש בתשובה כלל ד׳ הביאו הב״י מה דינו בהכרח דאף לרשב״א פ״א נעשה בריה חדשה ולא ב״פ וכ״ש להט״ז אות ט׳ מוכח כן דאל״כ אמאי לא אמר ספק זה וא״כ לט״ז נמי אין לברך בעשה צרכיו וישן עראי אח״כ משא״כ ישן פ״א עראי והבן והוכיח שיטתיה באות א׳ והבן. ומ״ש דלר״ר א״צ ברכה דסכנה לא מברכין רש״ל פכ״ה ה״ז א״ר ח׳ ולפ״ז אפילו ישן שתין נשמין אין מברך ומ״ש הרב דיטלם בלא ברכה לאו משום ספק דא״נ וודאי אין מברכין על סכנה וד״מ ו׳ אות ד׳ משמע דלר״ר מברך ענ״י יע״ש והבן עסי׳ ז׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:14:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:14:1)

ישן עמ״א ולכאורה פשוט הוא דספק מטעם זוהר מאן דנאים ואפי׳ בלילה לזוהר פחות מס׳ נשמין אין ר״ר שורה וכ״ה בלבוש סט״ו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:15:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:15:1)

שלא עמ״א א״י מה הוא דבר הלא ס״א מבואר שאסור לישן ביום שתין נשמין ואולי בכתבים מחמיר אף פחות מזה ובר״פ ט״ס וצ״ל ר״ץ ס״א וא״ר ב׳ שלא יבטל מתורה וס׳ נשמין בלא״ה אסור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:16:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:16:1)

פ׳ הישן עמ״א פירוש דוד בלילה היה נזהר כדמוכח ברכות ושתין נשמין אין שם שעות (ולפ״ז א״י שיעורו) ודוד עד חצות היה ישן כ״פ ס׳ נשמין ומתעורר אחר כל ס״ נשמין דלא יטעום טעמא דמותא ומש״ה היה צריך כנור לאתעוריה (משא״כ אי שיעור ס׳ נשמין רק עד חצות שש שעות א״צ כנור) ותי׳ דהר״ב קאמר בסוכה משמע דאמורא לא היה נזהר רק ביום וא״כ אין לך ללמוד מדוד בלילה והמחבר סובר ביום אסור הוא ובלילה בעל נפש יחמיר ועיין א״ר אות י׳א ד׳ שינתא דרב כדוד יע״ש וא״י דלענין שיעורא אמר כן ומ״מ דוד בלילה היה נזהר ורש״י שם מפני ביטול תורה ומ״מ דוד בלילה נזהר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:17:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:17:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:17:1)

במים עמ״א. וא״ר י״ב בשם מקור חיים דבית הכסא ובין המתים ושימש מטתו ג״פ בעינן ובקס״ה ס״א לאחר ששפך ס״א על ידו ומנגב משמע דא״צ ג״פ יע״ש: ודע דלתפלה די בנקיון עפר אבל סכנה יש עד שיטול במים:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:18:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:18:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:18:1)

מבית הכסא עמ״א וא״ר י״ב בכל הדברים ימהר מה שאפשר ויטול מיד כי רוח רעה שורה על הידים. ואי דווקא בית הכסא קבוע עמ״ש בסימן זיי״ן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:19:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:19:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:19:1)

מנעליו בידיו מ״א וע״ת טפי לא נגע בהן ולפ״ז כהן לדוכן במנעלים שאין קשירה צריך לחלוץ קודם נטילה עיין א״ר י״ג וקכ״ח אות ט׳ בא״ר שם ולבוש בקכ״ח ס״ו כתב ואח״כ (ואחר חליצת מנעלים בס״ה) י״ל בקשירה מיירי:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:20:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:20:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:20:1)

בין עמ״א ולמקור חיים צריך ג״פ עמ״ש אות י״ז:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:21:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:21:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:21:1)

שנגע עמ״א ויראה חוץ לד׳ אמות מן המת א׳צ נטילה וכעת לא מצאתיו ועי״ד שע״ו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:22:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:22:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:22:1)

שמפליא עמ״א ונוגע בכנה אפילו לא מפליא ומלת מפלה בה״א ארמית שבת לא יפלה כליו בערתי פליתי יע״ש ברש״י. מ״ש בש״ע שיוצא מדעתו פי׳ א״ר י״ג שעובר עבירה והיינו שר״ר שורה עליו ומטעהו ובלבוש כתב מפני ר״ר לא נקיות יע״ש. כתב בש״ע סי״ט המקיז כו׳ וא״י אם בכלל זה מה שקורין שרעפין או באנקי״ס וכן עלוקה שקורין איגל או פיאווקעס אם צריך ליטול ידיו ויראה דאין טורח כ״כ ויטול ידיו גם לזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:23:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:23:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:23:1)

אין עמ״א ומיהו ברגלו אפילו הולך כך אסור כבסי״ח:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:24:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:24:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:24:1)

או עמ״א וסי׳ צ״ב אות ג׳ יע״ש. א״ר ט״ו בעפר די בפ״א יע״ש דצידד לר״ר ג״פ עפר היכא דאין לו מים:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:25:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:25:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:25:1)

על המ״א כוונתו או דלעולם מברך כאן נ״י או דכאן לא יברך כלל נקיות דהתם נט״י בכלל מאתים שנצטוינו נטילה יש טבילה ולא יאמר טבילה דלא ציונו על טבילה רק עיקר נטילה וכ״ש כאן דבמנחה אין מברך דעל נקיות אין מברכין רק היכא שצריך כלי כמו סעודה וא״כ היאך למד המחבר מרא״ש סוף ברכות דמברך נקיות (באר הגולה ט׳) דסובר במנחה נמי (אין) מברך משא״כ אנן כרשב״א (לשיטתיה באות א׳) א״כ י״ל דבעפר אין מברך כלל כמו מנחה ומיהו י״ל דהמחבר בס״ז כתב טוב להקפיד אלמא סובר טעם הרשב״א לחצאין רק בריה חדשה מש״ה בשחרית מברכין ולא במנחה וכיון שכן אין בכלל מאתים דלא נצטוו דווקא על הכלי וטוב יותר נקיות ידים ועיין ט״ז א׳ ומ״א אות ב׳ ועיין א״ר כאן אות ב׳ ותבין ובחידושינו קצרתי ועכ״מ מהל׳ ק״ש פ״ג ה״א ויבואר אי״ה באות כ״ח מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:26:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:26:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:26:1)

קודם עמ״א ועיין צ״ב מזה דהזכרת השם שוה לד״ת ידים מטונפות אסור וסתם ידים כשירים לשתיהן ועמ״ש בט״ז ט״ו באורך מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:27:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:27:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:27:1)

ערום עמ״א ומלבושים שלנו שבית הצוואר פתוח ישן במלבושים שינת קבע מסתמא ידיו מטונף כי דרכו לחכוך בגופו במקום זיעה ואסור ללמוד או להזכיר השם עד שינקה אבל שינת עראי אין חזקתו שנגע כ״א סתם הויין וכשרים לת״ת ולברכה רק לתפלה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:28:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 4:28:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/4:28:1)

שינקה עמ״א כ״ז ברשב״א יראה דקאי אאות כו״ז ואין רשב״א כעת ת״י: ומ״ש מודה אני יאמר אף דתורה אסור כמבואר בצ״ב תפלה בלא שם שריא אף במטונפות ועיין א״ר כאן ט״ז ומה שיש להאריך בדיני נטילה ושאר ספיקות וחקירות בט״ז ט״ו אי״ה יבואר: