## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:1:1)

ואם עמ״א הנח בב״ח ס״ב מבואר דאפי׳ בדק ליל י״ג לאור הנר וכ״ש אכסדרא ביום י״ג צריך לחזור ולבדוק במועד חז״ל אמרו ליל י״ד שלא תחלוק בין ביעור לביעור ותורת כ״א בידו וכנראה מהט״ז אות א׳ ועמ״א כ׳ דאם מניח חדר א׳ לבדוק ליל י״ד שפיר דמי ובתה״ד קל״ג משמע אף לכתחלה ועמ״א שם משמע דיעבד ובירושלמי ר״פ מבואות אפילות מהו שצריך לבודקן בתחלה לאור הנר (היינו בליל י״ד אי רשאי ביום י״ג לאור הנר והגאון המפרש פי׳ שם בד״ה בי״ד וא״י למה) ומשני לא כמה דמנהיר ביממא מנהיר בלילה היינו במניח חדר א׳ בלילה וכדמסיק אח״כ בתי כנסיות ומדרשות שאורן מרובה מהו שצריך לבודקן בתחלה ביום לאור הנר כלומר דדינם כאכסדרה ומיבעי׳ ליה אם רשאי לבדוק ביום י״ג אכסררה אם נאמר דאכסדרה גופא לכתחלה צריך נר א״כ בי״ג ודאי אסור דלא כמה דמנהיר כו׳ וע״ז מייתי התם ר׳ יוסי בעי חצירות בירושלים (י״ג ר׳ מני) שאוכלין חלות תודה מהו שיהא צריך לבודקן. בלאו הכי אינון בדוקין מנותר ומסיק שלא תחלוק בין בדיקה לבדיקה. פי׳ חצירות בלא גג למעלה דמיין לאכסדרה ועדיפי מארובה שבחדר והא דרבא בכלי חצר א״צ בדיקה היינו אמצע הא חורין בעי בדיקה או לחלק בין ודאי לספק ובעי לה דודאי בשעת אכילה נזהרין שלא תאבד מחלות חמץ משום שלא יבואו לידי נותר אפ״ה בליל י״ד צריך לבדוק שלא תחלוק הרואה יאמר שאין בודקין ליל י״ד וממילא בתי כנסיות ואכסדרה נמי צריכין לבדוק ליל י״ד הא שייר חדר א׳ שפיר דמי כה״ג ועי׳ בהגאון המפרש שם בתוס׳ ד״ה בתי כנסיות ולמ״ש א״ש דחצירות פתוחות למעלה וכדאמר רבא שעורבין מצויין שם דומין לאכסדרה ואפ״ה בעי בדיקה באמצע חצר בודאי נשתמש שם אימא שלא תחלוק ה״ה בתי כנסיות ואי״ה באות כ׳ יבואר עוד ובע״ש תל״א א׳ וכאן ח׳ כתב דליל י״ג שרי ולמ״ש אינו ועח״י א׳ הביא הא דפסחים דף ב׳ המשכיר כו׳ פירשו בתוס׳ בשם הרשב״א בי״ג איירי וט׳ ב׳ הא בי״ג משמע דיעבד עכ״פ מהני בי״ג יע׳ש, והנה י״ל לאו כ״ע דינא גמירי וסבור השוכר דמהני בי״ג בדיקה ורש״י פי׳ אם בא לחזור ע׳י עלילותיו כו׳ היינו דבאמת לא מהני בדיקת י״ג אלא שאפ״ה השוכר אומר עכ״פ לא נתקיים תנאי שלנו ומצאו שאין בדוק וממה כ׳ רש״י פי׳ כן בי״ג ליל י״ג וי״ל בי״ג אורתא די״ג ליל י״ד כדין הבדיקה הא בי״ד יום י״ד שמשייר יניחנו בצינעא שאם לא כן יש לחוש י״ד שחרית שאין מצוי תו כ״כ פת החולדה מצנעא אבל למ״ש בתה״ד קל״ג א״ש דהיכא שמשייר חדר אחד לבדוק בליל י״ד עכ״פ דיעבד שפיר דמי אם בדק שאר החדרים בליל י״ג לאור הנר ואי״ה באות ג׳ וכ׳ יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:2:1)

ואכסדרה עיין מ״א ובח״י אות ב׳ כל שדופן ד׳ פתוח לגמרי דינה כאכסדרה ולאורה נבדקת יע״ש ואי״ה באות ד׳ יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:3:1)

אם עמ״א הב״ח י״ב כתב ג׳ מחלוקת רש״י ח׳ ורי״ף סוברים לכתחלה בודק אכסדרה בי״ג ביום לחמה ולר״מ פ״ב ה״ד אף בי״ד לכתחלה לנר ורי״ו ורא״ש לכתחלה בלילה בי״ד ובי״ד לכתחלה לחמה והמ״א מפרש דרי״ף נמי כר״מ מתפרש וכרא״ש ודי״ו לכתחלה אין להמתין עד י״ד ואף בי״ג ביום לא שלא תחלוק בין ביעור לביעור כמ׳ש באות כ׳ ומשמע שם אפי׳ מניח חדר א׳ לבדוק בליל י״ד אפ״ה לכתחלה לא יבדוק אכסדרה ביום י״ג ואפשר הטעם דמ״מ אור הנר בלילה עדיף מחמה ביום או שלא לחלק בין ביעור לביעור אף לבדוק ליל י״ג אין לעשות לכתחלה ודיעבד ש״ד אם מניח חדר א׳ בליל י״ד ואי״ה באות כ׳ אבאר בזה ומתה״ד לכאורה לא משמע כן אבל שכח ובדק ביום י״ד לכ״ע לכתחלה אכסדרה בהמה בודק ומשמע שאין כאן כלל מחלוקת והא רש״י עכ״פ חולק שכתב בודק ביום והיינו ביום י״ג עי׳ פר״ח ופני יהושע וי״ל דאפשר במניח חדר א׳ בליל י״ד ודוחק. ועי׳ ע״ש א׳ אכסדרה שבדק בי״ג לחמה צריך לבדוק בליל י״ד וכ״פ הב״ח ובתל״א א׳ וכאן ח׳ כתב בליל י״ג ש״ד ואפשר דאכסדרה ביום י״ג חוזר ובודק בליל י״ד נר עדיף וביום י״ד אז חמה לכתחלה יע״ש וצ״ע. הר״מ ז״ל היפך אין בודקין ללבנה וחמה ואבוקה סידרא נקוט וגם לא זו אף זו ואבוקה לט״ז אות ג׳ א׳ש ולמ״א ה׳ כמ״ש ובחדושינו כתבנו מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:4:1)

כנגד עמ״א המחבר העתיק ל׳ הר״מ ז״ל פ״ב ה״ד והוסיף נגד ארובה ובר״מ השמיט ארובה וסמך דהוי כאכסדרה ובכ״מ שאורה רב שרי. ובטור אכסדרה לאורה נבדקת כל׳ רבא וה״ה נגד חלון היינו מהצד. ורי״ו שהביא בב״י דבית שיש אורה אסור אף נגד החלון ובר״מ דהשמיט ארובה אלו היה סובר חלון לא היה להביא ארובה שרי ש״מ כל שאורה רב ה״ה חלון שרי ובש״ג בודקין לאור היום אף שאין חמה שמכוסה בעבים משמע אף בחלון די לאוד היום משא״כ להמחבר לאור החמה משמע כשזורחת ומש״ה דוקא ארובה בגג ששם זורח בכח לא מהצד וה״ה אכסדרה באות ב׳ שאין כותל כלל דאל״כ הוי כחלון אף שרוח ד׳ פרוץ לגמרי באפשר וערש״י ח׳ א׳ לאורה נבדקת לאור שלה וא״צ להביא אור הנר בלילה אלא בודקה ביום. הי״ל לומר בקיצור לאורה לאור שלה בודקה ביום והכוונה מדלא אמר אכסדרה נבדקת לאור החמה כלישנא דברייתא ולפרש נמי הא לאור הלבנה לא אלא דמפני דפשטא דברייתא אין בודקין לאור החמה כשלא בדק ליל י״ד וכמ״ש בירושלמי תיפתר כשלא בדק ליל י״ד עב״י וברא״ש ובד״ד יש נגירסא אחרינא ע״ש והיינו דאי ביום י״ג אף לנר אין רשאי דלא כמה דמנהיר כו׳ ומשמע דאחר זמן קאי דאין בודקין לחמה כ״א לנר ועיין ברמב״ן במלחמות מ״ש על בעל המאור וי״ל דרבא נמי באם לא בדק ליל י״ד בודק ביום י״ד לחמה אלא דא״כ לא הוה מקשה כ״כ בפשיטית דלמא אין בודקין לאור החמה ביום י״ג קאי ואכסדרה לזה פירש״י דאכסדרה בודק לכתחלה ביום י״ג וא״צ להביא נר בלילה דל״ת א״צ להביא נר ביום י״ד לכן פי׳ בלילה אף בי״ג בודק לכתחלה ממש וגם א״צ לאור השמש רק אור היום די וברייתא רבותא נקט אף חמה לא ורבא רבותא אמר אור שלה אף אור היום בלא שמש כאמור. וחלון זכוכית ואין פתוח לכ״ע אין בודק לאור היום. ולכאורה אור הלבנה לכתחלה בי״ד בניסן בצ״ה עדיין אינה מאירה וא״א להיות אכסדרה לכתחלה נבדקת לאורה לאור שלה היינו אור הלבנה אלא דלא כל הארצות שוין ואין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:5:1)

ולא עמ״א עט״ז ג׳ פירושו והב״ח כתב אבוקה דיעבד לא וה״ה שמן נמי דיעבד לא והא דלא כתב המחבר שמן עם אבוקה אדרבה כתב שמן עם חלב ושומן. ולכאורה כמ״ש הכל בו דף מ״ז ג׳ עושין מקל וחוקקין בו ונותנין נר עם שמן בתוכו עא״ר ד׳ אפשר בהכי מיירי המחבר ושלנו אף דיעבד לא ודוחק. והנה בטור הביא ב׳ טעמים אבוקה א״י להכניס לחורין וגם ירא שמא ישרוף הבית והשמיט טקטף ואורו לאחוריו וכתב הב״ח לא לכ״מ מקטף ואורו לאחריו דיעבד ש״ד ולב״מ ב״י להכניס וירא דיעבד לא והמ״א סובר אבוקה א״י להכניס לחורין שטעם ג״כ שירא כמו שמן א״י להכניס ירא שישפך השמן ואפילו בדק בנר יחידי בחורין ובודק שאר מקומות באבוקה אפ״ה דיעבד לא דבעית וגם אורו לאחוריו ומקטף משא״כ שמן אי בדק בנר שעוה בחורין ובדק אח״כ בשמן שאר מקומות לכתחלה לא דיעבד ש״ד ומש״ה בכיון הפסיק המחבר בין אבוקה לשמן כאמור ואמנם מ״ש הבגדים בטור על שמן קאמר וא״י למה כתב כן האדון ז״ל על חלב ושומן אף די״ל דהטעם שייך ג״כ בהני הלא כל דבריו בכוונה גדולה ואיזו צורך יש לזה בכאן וצ״ע קצת ושמן יש בו ב׳ טעמים שא״י להכניס לחורין גם ירא שיטוף על הבגדים ומיהו בא״י להכניס דדיעבד לא כאמור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:6:1)

אפילו עמ״א כשבדק בב׳ נידות יחד ואין מפרידין בין קלועין אז לא הוי בדיקה הא בשכ״א בפ״ע ש״ד ומשמע אף לכתחלה ועי׳ ע״ש ג׳ וערצ״ח ס״ב ובד״מ כאן גר ב׳ פתילות היינו כמו שעושין עתה בנר חלב קנדיל״א ויש הפרש בין פתילה לפתילה הוי אבוקה הא הניח ב׳ פתילות ביחד והטבילן בחלב י״ל הוי פתילה גסה וש״ד עמ״ש בצ״ח ועי״ד י״א:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:7:1)

שאין עמ״א אין קבע לשתייה הא לאכילה יש קבע פסחים ח׳ א׳ חדר המשכנות ג״כ צריך בדיקה עי׳ עט״ז ג׳. בדיקת חמץ על הספק דרבנן החמירו בבטלו עמ״ש בתל״ח ובפתיחת מזה. ועי׳ לבוש כתב בחזקת שמכניסין חמץ משמע על הספק לא. עי׳ גמרא כי קירי ומילחי צריך בדיקה וה״ה שמן מקום שמדליקין מהם צריך בדיקה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:8:1)

פחות עמ״א ראב״ד ב״ח ס״ו צ״ל והיינו כמ״ש חמור דמשום גדולים כל שאין יד אדם מגעת ופחות מג״ט א״צ בדיקה כל שמצויים ג״כ קטנים צריך בדיקה פחות מג״ט. ועי׳ ירושלמי שם גג המגדל נמוכים פחות מג״ט בעי בדיקה ופי׳ המפרש דשמא נתגלגל שם והפוסקים השמיטו סוברים שמשופע אין נח שם ע״ש כל שנשתמש שם חמץ אפי׳ גבוה כמה צריך בדיקת ועפר״ח אות ד׳ וח״י ט׳ ועסי׳ תל״ט מ״ב ככר בבור מבטלו ודיו וככר בחורין יותר יד האדם מגעת י״ל ביטול די ובירושלמי אגג מגדל קאי כנראה מהמפרש שם בקונטרס ובתוס׳ שם וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:8:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:8:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:8:2)

**ודע** דשם תניא חדות א״צ בדיקה ופריך ולא ניחוש לנפילה מתירא התינוק לילך שם ופי׳ המפרש גדול אם נופל מידו מגביה וקשה דפרורים שאין כזית לא חשיבי כדמצינו כ״פ ובמס׳ ברכות מותר לאבדן ביד. ולכאורה חז״ל הורשו לעשות סייג וגדר ולא מקרי ב״ת מקרא ושמרתם את משמרתי הא משמרת למשמרת לא אם לא היבא דכולה חדא גזירה וח״ש לא מיבעיא לר״נ לא הורשו לעשות סייג ומ״ה ביטול די אפילו לר״י הלמ״מ ולא הורשו כ״א אתורה שבכתב לא שבע״פ ובפתיחה כוללת ובס׳ ש״ה יבואר בזה והפוסקים השמיטו לזה דאמאי לא חיישינן לפירורין הרבה שיש בין הכל כזית:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:9:1)

לול עמ״א ובאות כ׳ כיבוד שמא בגומא משא״כ חתיכה גדולה מתכבד אף מגומא ומשמע מקום שאין מצוים תרנגולים א״צ לכבד תחת המטות כ״א לבדוק תחת הספסלים וקשה דפריך בירושלמי חדות וחש שמא נתגלגל חמץ (ברגלי אדם) שיש לה לזבז א״כ תחת המטות בעי בריקה ומטה החולקת פי׳ בתוס׳ צד הפנימי אפשר כולי האי לא מתגלגל וצ״ע ע׳ עט״ז ו׳ חורים פחותים מג״ט ויש תרנגולים צריך בדיקה היינו שמא גררו חתיכה גדולה כאמור. ולבלבו לול וחצר בדיקה א״צ הא כיבוד צריך ורפת אף כיבוד א״צ ועי׳ פסחים ח׳ א׳ כרש״י הסמיך לול לרפת והבן זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:10:1)

אבל עמ״א עב״ח ולכאורה דבהפקר הבדיקה רק מדרבנן ובדרבנן ספק מוציא מידי ודאי ולא אמרינן בחצר שלא יבטל והוה דרבנן כיון דצריך לעשות הביטול תו צריך לעשות כדינא כל הבדיקה ויש לומר עוד דגם אם נאמר מ״ע מ״ה לבער חוץ מהעולם אף לרבנן דר״י מנותר ושריפה א״צ מק״ו מטעם כל דין כו׳ ובעשה ספק מ״ה לקולא רק מדרבנן אף למ״ד ספק תורה לחומרא מ״ה היינו בל״ת דיליף מן חמור הא עשה רק מדרבנן. הנה הא דאין ספק מוציא מידי ודאי לכאורה מדרבנן דספק הרגיל הוי כרוב וסמוך כו׳ ובדרבנן ל״ש סמוך דהוי ספק שקול לקולא בדרבנן כמ״ש בפריי לי״ד ק״י ואי״ה אבאר זה ועמ״ש בפתיחה כוללת אי״ה מ״ה והדברים ארוכים אין עת האסף פה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:10:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:10:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:10:2)

**ואמנם** המ״א ז״ל תירץ דבפסחים ט׳ ב׳ איתא שני תירוצים ל״א ודאי גררה אמרינן א״כ בעורבים מצוים הוי ודאי לא ספק (ער״מ פ״ט מה׳ ט״מ הי״א השמיט תי׳ ב׳ ודוקא ספק נפל מטעם ס״ס בד״ת ספק לחומרא משא״כ כאן בטלו בדרבנן יש לסמוך אתי׳ ב׳) ובר״מ פ״ב ה״ד הזכיר עופות וכ״ה בטור והמחבר הוסיף עורבים לומר דאפ״ה לאחר זמן איסור אין להניח שמה. ובר״מ פ״ב ה״ד לא הזכיר בחצר ודאי חמץ אם צריך בדיקה ובה״ו ברפת כתב ודאי צריך בדיקה דרפת אין ספק מוציא מודאי משא״כ עורבים ודאי גררוהו בדרבנן עכ״פ אמרינן. ומ״ש המ״א דבסמ״ק כו׳ הקשה בח״י אכתי מה פריך מחצר דלמא בעופות ודאי חמץ וא״ר אות ט׳ יע״ש. ומ״ש וכ״מ בס״ח באות ט״ז. ומ״ש על הב״ח דלא דק עב״ח דקדק ממ״ש הר״מ ז״ל פ״ו ה״ו דרפת ולילין ואוצרות יין ושמן א״צ בדיקה אא״כ הכניס חמץ דודאי חמץ צריך בדיקה דלא קאי ארפת רק אאוצרות יין ושמן. ואף למ״א ברפת צריך בודאי דאין ספק מוציא מידי ודאי באכלוהו י״ל דאלישנא קאמר דלא דק והבן. ועח״י אות י״ב והנה לאחר זמן איסורו ל״ד אלא כשיגיע זמן דביעור וכ״ה בלבוש ס״ו ודאי חמץ כשיגיע זמן איסורו ומ״ש ב״י לכאורה אף בטלו נמי ואי״ה בתמ״ה יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:10:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:10:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:10:3)

**שאלה** חצר ובית בדוקים ואתו ב׳ עכברים חמץ ומצה כו׳ מהו הדין:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:10:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:10:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:10:4)

**תשובה** יראה הדין פשוט כל שבטלו תולין בדרבנן ואף דהחצר ג״כ בחזקת בדוק כל שאין מקלקלין החצר דקודם זמן איסורו יכול להשליך בחצר שהעורבים וכה״ג תולין עמ״ש בפריי לי״ד קי״א שם יראה דתלוי במחלוקת הט״ז כאן ותמ״ה ה׳ ומ״א כאן וכדכתיבנא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:11:1)

והשאר עמ״א כ״כ הב״ח ס״ט וע׳ כאן אות ט׳ א׳ חיישינן ובירושלמי וסיים הב״ח ודאי חמץ צריך להוציא משום דהוי כמטמין והיינו ע״י כלי ועט״ז אות ו׳ ומ״א תל״ח ד׳ י״ל דלא הוי כמטמין:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:12:1)

בא עמ״א מלת כב״ר וכ״כ באות ט״ו כפירש״י פי׳ א׳ יודה על כוונה אחת כמו שאגיד כי הב״ח ז״ל פי׳ דרש״י שכתב כבר בס״ד אבל במסקנא חיישינן אחר שישלים בדיקה יאבד לו מחט ויחפש א״כ הקשה שפיר ה״ה חור אבל המ״א סובר כרש״ל אף במסקנא שנאבד כבר דאל״כ אין היזק בא ע״י מצוה שאם לא בדק לא נאבד אח״כ כאן המחט לכן תירץ מה״ת לחפש עתה אחר מחט שאבד כבר ויכול לחפש ביום וי״ל ביממא משמש דברים גדולים משא״כ חיפוש במחט. ומ״ש על ע״ש אומר אני העני להציל למאורן של ישראל מהשגת אדונינו המ״א ז״ל דודאי אף חור שלא שימש ישראל כלל ראוי לבדוק דעכו״ם שימש בו חמץ ושמא נתגלגל או בכותל שאין עב פשיטא דראוי לבדוק שמא יש חמץ ואתי למיכל מיניה בפסח ביממא כו׳ ופסחים דפריך כי אישתמש היינו דלת״ק מבטל השאר ע״כ שימש ישראל דאיסורא לא ניחא ליה דליקני כלל אבל לדינא אף דלא שימש ישראל כלל שם א״צ בדיקה דהשתא ל״ש שמא יחפש מחט שנאבד בנר כפירש״י אף במסקנא כמ״ש המ״א גופא כאן וט״ו דהא לא שימש כבר ומש״ה משני ברי היזק עקרב לא ברי. ונ״מ טובא דלהב״ח בודאי חמץ בגל אי ליכא מרא מחייבין להכניס ידו דבחור בודאי היה צריך לבדוק בלילה לאור הנר אי לאו ברי היזקא ולע״ש אינו כן בבטלו. ואפשר אף בלא בטלו ספק פ״ג ועמ״ש אי״ה באות י״ז יבואר עוד בזה. ומ״ש כ״מ מרש״י עיין בנהר שלום ממ״ש בודק למראה עיניו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:13:1)

סכנת עקרב עמ״א תירץ דמש״ה השמיטו הפוסקים עב״י וט״ז וי״ד ולעיל ק״ד ס״ג ט״ס ק״ז ובי״ד ק״י ומ״מ ל״ש היזקא מיקרי ושמא אין יש עקרב בגל ועי׳ הג״א פסחים ל״א אי יש עקרבים ודאי חמץ כו׳ קשה מנלן די״ל בין ודאי חמץ די״ל כאן ביש סכנת עקרב ולקמן באין עקרבים שכיחי. כאמור וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:14:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:14:1)

אחר עמ״א פסחים ח׳ ב׳ ברש״י ד״ה בתר וגמר כל המצוה אפשר כ״ז שעוסק בביטול לא. וד״ה הרי שמקיים מצות בוראו ומתכוון אף להנאת עצמו אפשר תיקן בזה קושיית התוס׳ ד״ה שיזכה ומיהו שם יש ב׳ גירסאות ולכאורה בשביל שיחיה בני משמע רק בשביל זה לא לקיים מצות בוראו ושאהיה בן עוה״ב ודאי ה״פ מקיים מצות בוראו שע״י כן יזכה לעוה״ב וקמ״ל צדיק הוי לא חסיד דחסיד רק שלא ע״מ לקבל פרס כלל ובאבות מילי דחסידותא קאמר כדאמרינן מאן דבעי למהוי חסידא כו׳. ומ״ש רש״י ד״ה וכה״ג שמתכוין לצורכו ומצוה בתמיה י״ל תמיה גדולה השתא רק לצורנו כ״ש כה״ג וממ״ש רש״י ד״ה הרי זה ולא אמרינן שלא לשמה לא משמע כן ואין מקומו פה ואי״ה בס׳ המגיד ובס׳ תיבת גומא אבאר זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:15:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:15:1)

שנאבד עמ״א רש״י ח׳ א׳ ד״ה שמא וב״ח מפרש לס״ד אבל המ״א מפרש אף באמת עי׳ אות י״ב ואין ניזוק אף בממון יבואר שם פרתך רועה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:16:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:16:1)

וה״מ עמ״א כותל שנשתמש חמץ ואפ״ה הוי ספק עי׳ אות י״ד כל ל׳ יום קודם הפסח הוי ספק ומיהו לול ורפה דרך להביא שם המים וכדומה שאין מחומץ וקרקע הבית באות ט׳ אה״נ דיש ליזהר ל׳ יום קודם הפסח:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:17:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:17:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:17:1)

מבטלו עמ״א רש״י פסחים ל״א ב׳ ד״ה צריך שמא יפקח הגל במועד ובר״ן שם דמאחר שאין יכול לבער כו׳ משמע גל גדול הא ג״ט בלא ביטל י״ל דעבר ב״י וצ״ע קצת. ואם לא בטלו עד לאחר ו׳ ולמ״ד ביטול דרבנן י״ל כל היכא דמצי לתקן בקל מבטל וא״ל לא הטריחוהו ועט״ז ט׳. ועמ״מ פ״ג ה״י ככר בבור ממש כחמץ מפולת כו׳ הביאו הב״י ס״ס תל״ח משמע דהתם נמי הביטול מ״ה עמ״מ פרק ג׳ הי״א שם י״ג לפנינו וצריך שיבטל אם לא נכנסה שעה ו׳ נתנו לעכו״ם קודם שעה ו׳ א״צ לבער משמע לאחר ו׳ א״צ לפנות הגל אבל גי׳ המ״מ משמע דגורס ואם עדיין לא נכנסה ו׳ ליתנו לעכו״ם וא״צ לבער הא במפולת אף לאחר ו׳ צריך לפנות הגל ועכ״מ שם והבן זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:18:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:18:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:18:1)

מרתף עמ״א וערש״י ח׳ ב׳ מאן דכר שמיה לפטור דבמה אמרו לא מתרץ דשנוי במשנה לקמן ובמסתפק פירש״י והיינו במסתפק לא ו׳ הפירוד כי כל שאין מסתפק אין מכניסין שם כ״א מיני מתיקה לבחון היין עיין ירושלמי ר״פ בזה יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:19:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:19:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:19:1)

צריכים עמ״א עי׳ ירושלמי ר״פ בתי כנסיות כו׳ שלא תחלוק כו׳ ואם עבר י״ל בודק ביום באכסדרה עי׳ אות ג׳ וח״י כ״ב ועפר״ח כתב ומיהו לא מצי לבטולי שאין שלהם לא הבינותי אם לומר דחמץ של תינוקות כבסימן תרנ״ו ס״ו הא ממילא הפקר הוא ועוד דעיקר הבדיקה דלמא אתי למיכל:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:20:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:20:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:20:1)

המכבד עמ״א פירשתיו באות א׳ ודעתו מ״ש המחבר בי״ג אף ליל י״ג כמשמעו עי׳ ע״ש והיינו ודאי אם דיעבד בדק בליל י״ג ושייר חדר א׳ ליל י״ד דיעבד הא לכתחלה משמע לא וה״ה אכסדרה כה״ג ואף שי״ל אכסדרה לכתחלה אור הנר דלילה יותר יפה מאור היום מ״מ משמע אף בית ליל י״ג לכתחלה לא אף בשייר חדר א׳ ליל י״ד בית אפל ביום י״ג ושייר חדר א׳ אפ״ה חוזר ובודק דלא כמה דמנהיר כו׳. ועפר״ח הביא ירושלמי ר״פ כיני מתני׳ אף מר״ח משמע ליל י״ג ש״ד וי״ל דר׳ יוסא בבתי כנסיות וחצירות בירושלים לא ס״ל הכין כמ״ש המרדכי דמשני קאי אף לבתי כנסיות:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:21:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:21:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:21:1)

צריך עמ״א ועח״י אות כ״ה דצריך כיבוד ממש כל הבית ונוצות היינו כנף אווז:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:22:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 433:22:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/433:22:1)

שנותנים עמ״א ועח״י אות כ״ז בשעת בדיקה וביום בשעת הביעור והבכורות שמתענין י״ל די בבדיקת הלילה: