## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:1:1)

זקוק לבדוק עמ״א בטור לבער ול׳ המחבר לבדוק כר״מ ז״ל פ״ב הי״ט כירוש׳ ויבואר לקמן אי״ה, ומ״ש בלילה כו׳ ביום ג״כ לאור הנר כמ״ש בב״י תל״ג היינו דפריך בירושלמי וכי יש חמה בלילה תפתר כשלא בדק ולא ביוצא לדרך ש״מ התם נמי בלילה לכתחלה ויראה דאסור בכל המלאכות הנזכרים בתל״א. ומ״ש על הט״ז יש בו מקושי ההבנה ואבאר כפי דעתי בעזה״י דעת הט״ז ב׳ דאף תוך ל׳ אין מבטל מיד רק כשיגיע ע״פ בה׳ יבטל אף דעתו בתוך הפסח (וט״ס בדפוס צריך לציין זקוק) ודייק מרש״י ו׳ א׳ כו׳ ודלמא במשנה פי׳ בודקין שלא לעבור ב״י דעדיין לא נתקן תרווייהו ע״פ ז״ל מ״ש רב יהודה אמר רב אמר שם ו׳ ב׳ הבודק צריך שיבטל א״כ לא היה לרש״י לפרש הבדיקה משום ב״י אלא ש״מ דהביטול בע״פ ופירש״י שפיר דאם לא יבדוק חיישינן בדרך ישכח הביטול ובימי הפסח כשבא לביתו עובר ב״י וע״ז כתב המ״א שאין ראיה דה״פ דמר״ה נמי דאם לא יבער פשיטא שגם הביטול לא יעשה עובר ב״י וכל שעושה הביטול פשיטא שצריך לעשות כתיקון חז״ל לגמרי אף בדיקה וביטול שמא הביטול לחוד ישכח כמ״ש בתל״ה ועי׳ אות י״ב משמע כן דאף קודם ל׳ לרש״י צריך ביטול וביעור ומיהו כשדעתו קודם הפסח לדיעה א׳ י״ל מודה המ״א דתרי חששות ל״ח ואי״ה בט״ז יבואר. ועוד דרש׳י קאי על גמ׳ בבלי דזקוק לבער היינו חמץ ידוע דלספק א״צ כלל לבדוק ולא לבטל קודם הפסח רק כשיגיע פסח יבטל ושפיר א״צ כ״א ביעור לידוע משא״כ הש״ע פסק כירושלמי דאף ספק צריך בדיקה תוך ל׳ וקודם ל׳ כ״א כדיניה ממילא צריך כתיקון חז״ל אף הביטול מיד. ומ״ש שמא יש שם גלוסקא יפיפיה דמילת שמא ימצא גלוסקא לרש״י ודעתיה עליה וחס ל״ש בדעתו לחזור אחר הפסח משא״כ שמא יש באחת הזויות כרא״ש שם אז אף דעתו לחזור אחר הפסח צריך ביטול ומיד בשעת הבדיקה. ועח״י אות ג׳ כתב דבמקום שהוא בע״פ הוי שעת ביעור ולא ישכח וא״י דמפרש בים ושיירא הוי ליל י״ד לדידיה באין מקום ישוב כלאו זמן ביעוריה ופשע עיין מהרש״א ז״ל והט״ז גופא דכתב דא״צ לבטל מיד טעמא שרחוק מפסח אין טעם לבטל או וא״נ ישכח בע״פ הוי דרבנן משא״כ ב״י הוי ד״ת. ועי׳ מהרש״ל ומהרש״א פסחים ו׳ א׳ וכפי דעתי פי׳ דבריו דרש״י מוקי בין בספק ובין בודאי דבאין דעתו לחזור עד אחר הפסח תוך ל׳ זקוק כו׳ קודם ל׳ א״צ לבדוק ולא ביטול וכשיגיע ע״פ יבטל ועשאוהו כמפולת. ול״ח שמא ישכח לבטל א״נ כך ליכא איסור תורה ל״מ בספק חמץ לשיטת רש״י כל שא״י היכן הוא אין עובר כמ״ש בתל״ה ואפילו ודאי חמץ כ״ז שאין רואה אין עובר דאין מצוי בידך דשמא אכלוהו עכברים וכדומה וכמ״ש הב״ח כאן באורך לרש״י משא״כ דעתו לחזור תוך פסח ל״מ ודאי חמץ דשמא ישכח לבטל ע״פ וכשרואה אח״כ עובר ב״י אפי׳ ספק נמי כשימצא כו׳. ודוקא מפרש ושיירא דשם לית זמן ומקום בדיקה כמ״ש מהרש״א ז״ל אבל במקום ישוב זמן בדיקה לבני אדם קודם ל׳ א״צ כלל בדיקה וכשיגיע ליל י״ד יזכור כשיראה ב״א כו׳ ויבטל. ובאוצר ודעתו לפנות תוך הפסח צריך לבער מיד מר״ה דוקא בודאי חמץ ואף דל״ח שישכח הביטול שהוא בביתו חיישינן דילמא אתי למיכל בודאי חמץ כדמוכח מככר בשמי קורה ובספק חמץ סובר רש״י דלא אטרחוהו לחפש דילמא אתי למיכל אלא משום ב״י ואף דכל בודק צריך שיבטל מתקנת אמוראים י״ל אי לא יבדוק ישכח הביטול כמ״ש בתל״ה וכמ״ש מהרש״א ז״ל פסחים יו״ד ב׳ במשנה יע״ש היטב. וספק חמץ אין צריך לבער קודם ל׳ באוצר אף דעתו לפנותו תוך פסח וכשיגיע פסח יבטל משא״כ מפרש ושיירא אף ספק צריך לבדוק דיפשע כיון שאין במקום ב״א וכשימצא בביתו עובר כן נ״ל פי׳ מהרש״א ז״ל ועט״ז ב׳ וכאן ב״ג יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:2:1)

אין עמ״א האדון ז״ל במלות קצרות כיון כוונה גדולה דקודם ל׳ לא חל הא תוך ל׳ חל ממילא אף ספק צריך ה״ה קודם ל׳ נמי בספק הא ודאי קודם ל׳ ואין דעתו עד אחר הפסח מבער כירושלמי ועיין עולת שבת ומפני שי״ל דירושלמי מיירי בדעתו לחזור קודם פסח וכרש״י לזה כתב ב״ח שמביא ראיה מהרמב״ם וכ״ה ל׳ המחבר וכפי׳ הר״ן ז״ל ואפ״ה דוקא ספק כו׳ ועא״ר וא״ז ב׳ וח״י ד׳ ובבלי אין חולק עם ירושלמי ולבדיקה שהיא ע״מ לבער קרי ביעור ב״ח וי״ל עוד דל״ת זקוק לבדוק ולהוציא מבית ולהשליך לחוץ נקיט לבער כמו ע״פ ביעור מן העולם כר״י דבעי שריפה ואף ה׳ וקודם לו ולרבנן נמי י״ל עיקר המצוה לבער מהעולם כנותר והבן. ועפר״.ח א׳ וי״ל החילוק בין ספק לודאי דהוי כמטמין וכ״ש ל״א דספק אין עובר מ״ה בספק לאו ב״י. ומ״ש הר״ב ואוצר כו׳ לכאורה אף ודאי חמץ קודם ל׳ א״צ ומיהו כד דייקת ביה יראה כהמ״א וכמ״ש באות ח׳ דאל״כ היה לומר בקיצור דין תשובת הרשב״א ז״ל לחלק לאחר הפסח כו׳ או לומר כונס אלא ה״ק ואוצר חטים שיש ודאי חמ״ץ א״ז קודם ל׳ לכתחלה אסור כירוש׳ ודיעבד קודם שרי ומינה ל׳ בודאי אף דיעבד צריך לפנות ולבער וכ״נ לכאורה מרש״י שם ד״ה אשר שהכניס ולא שכונס. ועי׳ ע״ץ נ״ץ ולמ״ש המ״א אתי שפיר ועי׳ לבוש ופר״ח וח״י וא״ר הסכימו דאף ודאי א״צ יע״ש. ואי״ה באות ח׳ יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:3:1)

דחיישינן עמ״א ועט״ז ג׳ וח״י ו׳ כתב זמן רב איוצא קאי לא אחזרה ועיינתי בד״מ דפוס פיורדא התקי״ט הביא בזה״ל א״כ יוצא לדרך קודם פסח ודעתו לחזור זמן גדול קודם פסח יצטרך לבדוק וי״ל דוקא מפרש כו׳ ולרש״י אין לחלק עכ״ל ולא כתב אפי׳ מבואר בזמן רב אחורה קאי ובשיירא אפ״ה צריך לבדוק ובשאר דרכים כשמגביל החזרה זמן רב א״צ ולרש״י דעתו תוך הפסח אין לחלק (ולפ״ז רב דנקיט מפרש לאביי ניחא ולרבא י״ל דל״ת דאיירי בדעתו לחזור קודם פסח לז״א מפרש וע״כ באין דעתו עד אחר הפסח ואפ״ה תוך ל׳ זקוק) ולמ״ש מהרש״א ז״ל הביאותיו באות א׳ מ״ש לרש״י מפרש דבע״פ לא יהיה בישוב אף ספק חמץ לא סמכינן אביטול ע״פ שישכח משא״כ ביוצא צריך ויהיה במקום ב״א ליל י״ד בספק אטרחוהו ויבטל בליל י״ד במקום שיהיה או שיבא תוך הפסח. והמעיין ברש״י מפרש לים בשיירא למקום רחוק ולא במדבר שאין מקום ישוב י״ל דתרתי למה לי אלא לרבא אין דעתו לחזור תוך פסח רק אחריותו קודם בע״פ יש לחלק בין תוך ל׳ חל כו׳ יש לחוש בשיירא שמא יתאחר סמוך לחשיכה ובים אף מצור לצידון כיון בליל י״ד לא יהיה בישוב ישכח הביטול ומש״ה ציין רש״י ז״ל דעתו לחזור בימי פסח ארבא כי מקשה איך סתם אביי כו׳ משא״כ אביי שדעתו לחזור י״ל קודם בע״פ או אחריו והבן ובנ״ץ סוף הסימן הקשה על הלבוש במה שיראה מדבריו לחלק תוך הפסח בין שיירא יוצא לדרך ובא״ר ח׳ וא״ז ז׳ תי׳ דדקדק במלת לז״ה לומר בע״פ אין לחוש הא תוך הפסח אין חילוק ולע״ד י״ל דסובר כמהרש״א ז״ל וכאמור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:4:1)

אוצר עמ״א עשה כלומר ופי׳ עצים לא תבואה כרש״י וכמ״ש הלבוש רבותא תאמר דל״מ תבואה לעשות מביתו אוצר שיהיה תמיד כן דאין לחוש שמא ימלך ויפנה קודם פסח אפי׳ במניח באקראי עצים ל״ח ותוך ל׳ ל״מ בתבואה שיתעכב כו׳ אפי׳ עצים נמי ודוקא נשתמש הא ודאי חמץ אף קודם ל׳ כמ״ש באות ז׳. וע׳ לבוש ואי״ה באות ו׳ יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:5:1)

ואחר עמ״א וכ״נ מרש״י ד״ה אוצר שהכניס לא שכונס עמש״ל וקודם ל׳ אם דעתו לפנותו דיעבד צ״ע. ומ״ש ואפשר אף שחד דינא אית להו מ״מ אפשר דלא אטרחוהו כולי האי ועב״י. ואי״ה באות ו׳ יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:6:1)

צריך עמ״א בב״י לדיעה א׳ דעתו לפנותו ע״פ חיישינן כיון שלא ידע בבירור שיש חמץ וכ״ה בלבוש משמע לכאורה בחמץ ידוע קיל טפי דזכור ול״מ למאן דחולק אירושלמי ועי׳ לבוש ס״א אפי׳ למ״ש המ״א אות א׳ וח׳ אפ״ה דיעבד בהניח אוצר קודם ל׳ א״צ לפנותו ובדעתו לפנות ע״פ י״ל אף קודם ל׳ צריך דיעבד לפנות האוצר בספק חמץ ובודאי קיל כאמור ועמ״ש אות ה׳ די״ל דל״ד לתוך ל׳ רחל חובת בדיקה. וע׳ לבוש ס״ב הכניס תבואה דיעבד ועלה קאי קודם ל׳ בדעתו לפנות צריך לבער היינו לפנות האוצר וי״ל בע״א וע״ש ס״א וצ״ע בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:7:1)

א״צ לבדוק עמ״א במ״ש באות א׳ ובירושלמי דאוצר ומפרש חד דינא ואי״ה באות ח׳ יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:8:1)

ואוצר עמ״א עמ״ש אות א׳ דברי הר״ב בודאי חמץ וכו׳ ותוך ל׳ דיעבד צריך לפנות שהניח על ספק חמץ שהיה מקודם כמ״ש באות ה׳ ויוצא לדרך קודם ל׳ ויש ודאי חמץ ג״כ דיעבד א״צ לחזור. ומ״ש דהא י״א קודם ל׳ הוא דיעה ב׳ ברש״י ועי׳ ירושלמי ובמפרש שם. ודעתו אחר פסח י״ל ודאי חמץ אף קודם ל׳ ודיעבד צריך לפנותו ע׳ ירושלמי שם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:9:1)

אסור עמ״א העתיק תשובת הרשב״א ז״ל סי׳ ע׳ ועמ״א תל״ג אות י״ז במפולת שרי לאחר הפסח ורב האי ז״ל אסר ואמר דאף אם מותר במפולת אף דעתו לפנות הגל לבנות הכותל אבל לא דעתו לחפש אחר החמץ בגל ול״ש הערמה משא״כ כאן אסור לכ״ע אף בטלו דחייש להערמה כבסי׳ תמ״ח ועמ״ש אי״ה בט״ז ד׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:10:1)

יבטלנו עמ״א בין דעתו לחזור אחר פסח או קודם פסח דקודם ל׳ א״צ לבדוק ע״ז כתב הר״ב דכשיגיע פסח ונמלך ולא בא יבטלנו במקום שהוא וקשה הא כבר כתב הר״ב בס״א כן כשדעתו לאחר הפשח ה״ה בנמלך וי״ל דקמ״ל דא״צ שליח כשנמלך לבוא תוך הפסח כיון שיצא בהיתר הא באיסור אף קודם ל׳ צריך שליח ועמ״ש באות ה׳. ואם דעתו לבוא ביום י״ד לדיעה זו לכאורה יבדוק בליל יציאה לדרך דמבהיק יותר ואפשר הוי כדיעבד כיון דקודם ל׳ הוא. ולפרש כשיגיע הפסח היינו ליל י״ד יבטל שם ולא סמוך בבואו לביתו ויבטל מיד דז״א ועוד הכל א״א לבטל דצריך לקיים מצות שריפה בחמץ שלו ואם יפרש מה מהני. ועמ״ש אי״ה באות י״א:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:11:1)

צריך עמ״א בב״ח נמי תי׳ כעין זה דלרש״י בידוע שהיה לו חמץ אפ״ה כל שא״י בפסח אין עובר ב״י מ״ה דתלינן שמא יאכל ואין ספק הרגיל מוציא מידי ודאי י״ל מדרבנן לא מ״ה והמ״א סובר דוקא כשיש ס״ס דאין מניח מי שיבדוק אבל מניח נשים וטף כו׳. ואם נאמר לבער ל״ד אלא מיירי בספק חמץ כמ״ש הע״ש י״ל לרש״י א״צ אף ביטול מ״ה בחמץ שא״י כמ״ש בתל״ה לרש״י ולפ״ז שפיר הגיה הר״ב כשיגיע פסח יבטלנו דל״ת לדיעה זו אף ביטול א״צ לרש״י קמ״ל בהא לא קיי״ל כרש״י עי׳ מ״ש בפתיחה מזה ועמ״ש באות י׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:12:1)

ואם עמ״א עמ״ש א׳ דלא כט״ז ב׳ דאל״כ מאי איריא שכח ומיהו כשדעתו קודם הפסח לדיעה א׳ י״ל דמודה המ׳א דתרי חששות שמא יבוא בה״ש וישכח הביטול ע״כ יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:13:1)

ולא עמ״א טור אפי׳ אומר בפה כיון דסגי בלב עמ״ש בתל״א. ומקרא מגילה אם נאמר הרהור כדיבור לכתחילה צריך לקרוא בי׳ וק״ש ברכות לאו אק״ש נתקנו עמ״א נ״ח אות ז׳. ועב״י תל״ד הקשה בירושלמי פ׳ כ״ש אמר רב צריך שיאמר כל חמץ שיש בתוך ביתי וא״י יבטל יע״ש ואפשר רב סובר תערובות ונוקשה עובר ב״י וכפירש״י בריש א״ע ומותר בהנאה כחזקיה עתוס׳ פסחים כ״ג ב׳ ד״ה מאי בינייהו ושלו הוא וצריך בפה כקושיית הר״ן ר״פ משא״כ לדידן או דתערובות אין עובר ב״י או דאסורין בהנאה וגלוי דעתא בלב סגי ומ״מ הל׳ דלא מצינו דתקנו קשה. וע״ד פלפולא בעלמא רב אמר בתוך ביתי לא ברשותי כי ב״י יש טעם מ״ה דילמא אתי למיכל מיניה כמ״ש הרשב״צ ז״ל ביבין שמועה מאמר חמץ ומקרא מסייעו לא ימצא כי כל אוכל כו׳ ומיהו שאור אין ראוי לאכילה אפ״ה עובר ב״י ונ״מ בתערובות דעובר ב״י מהטעם דילמא אתי למיכל ודוקא בתוך ביתו משא״כ במקומות אחרים שאין בא לשם ל״ש דילמא אתי למיכל לפלפולא בעלמא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:14:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:14:1)

גם עמ״א ולפ״ז א׳ י״ל דאשתו בחדר א׳ ותבדוק ותבטל כל מה שיש כו׳ ואף לא צוה לה וביטול שליח מ״מ י״ל זכין לאדם שלא בפניו עח״י אות י״ד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:15:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:15:1)

א״צ לבער עמ״א הנה פי׳ דברי ראבי״ה דמודה להטור דהפקר הוא ומ״מ א״י דהא נכנס בבית אחר ויבדוק ויבטל שם ויאמר כל חמץ שיש ברשותי וי״ל בל׳ זה אין נכלל חמץ שבבית עכו״ם אף א״ת בפקדון כה״ג מהני משא״כ כאן ועמ״ש בט״ז אי״ה מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:16:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:16:1)

וצריך עמ״א ועט״ז אות ז׳ ופסחים ד׳ א׳ ברש״י ד״ה חובת הדר ויש דיעות בזה לומר דאיסורא לא ניחא ליה דליקני. ומיהו מהא דעל המשכיר כו׳ אין ראיה דנכנס בבית אחר אבל מפרש בשיירא י״ל דבודק תוך ל׳ יום עט״ז א׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:17:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 436:17:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/436:17:1)

כשנכנס עמ״א משמע אף בית עכו״ם ובט״ז ד׳ ל״מ כן ועח״י ח״י דהתם ביתו הוא משא״כ בית עכו״ם א״צ בכ״ע: