## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/437:1:1)

וקנאו עמ״א ח״מ קצ״א ס״א הא מפתח לא קנה אע״פ שאמר קנה במסירת מפתח ועב״ח סי׳ קס״ב יע״ש. ומ״ש כ״מ בד״מ לכאורה מבואר כן בר״ן וב״י דתרתי בעינן החזיק ומפתח ביד השוכר הבא דשוכר בודק אלא במ״מ ה״ב ח״י אין מבואר כ״כ וי״ל רבותא קאמר אע״פ שקנאו כו׳ והתוס׳ י״ל סוברים קנאו אע״ג המפתח ביד המשכיר השוכר בודק עיין מהרש״א ז״ל פסחים ד׳ א׳ לזה מביא מד״מ דכתב (דפוס פיורדא) וכתב הר״ן ומ״מ מיירי שהחזיק כו׳ ודוחק ואי״ה באות ב׳ וט״ז א׳ יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/437:2:1)

על עמ״א הואיל וחמץ שלו ועדיין הבית מעוכב אצלו הוא לתת הבדל בין הפקידו ביד אחר. ובר״ן וב״י הואיל ובית של משכיר וחמץ שלו ועדיין מעוכב אצלו והמ״א חיסר תנאי א׳ היינו אף במכר בית שאין תו שלו הואיל והחמץ שלו. והנה י״ל כשיוצא מבית מסתמא מפקיר חמצו כבסי׳ תל״ו בטור ומ״א אות ט״ז ואפ״ה חצירו קונה לו כבסימן תל״ו ט״ז א׳ ורש״י פסחים ד׳ א׳ יע״ש ומש״ה במשכיר ומפתח בידו ליל י״ד כבית משומר לדעתו הוי חמירא דידיה משא״כ כשהמפתח ביד השוכר אין משומר לדעתו ואין חצירו קונה לו עח״מ ר״ס ס״ד ושי״ג בסמ״ע וש״ך אות א׳ וה׳. ובתוס׳ ד׳ א׳ כתבו דאותו שאין מפתח איך יכנוס ולדידהו אף במכר אפשר כן והר״ן לא הזכיר זה רק מעוכב בידו. ועמ״מ פ״ב ה׳ י״ח השמיט דהבית והחמץ של משכיר רק שהמפתח בידו והשוכר מעוכב לכנוס בו (ומיהו הפקיד ביד אחר המפקיד חייב עי׳ אות א׳) ועח״י אות ב׳ בשם תוס׳ ב״ק כ״ב ד״ה כיון יע״ש והנה הם פירשו בין בלא החזיק הלוקח והשוכר. ואם בית פתוח בלא מנעול כתב הח״י אות ד׳ בהחזיק השוכר בודק יע״ש והיינו ממ״ש הר״ן שמעוכב אצלו והתוס׳ איך יכנוס. ולפ״ז ה״ה כשיש לכל אחד מפתח השוכר בודק. וי״ל כל שהמפתח ביד השוכר ומשומר לדעתו והמשכיר הפקיר כשיצא זכה השוכר בחמץ וחמירא דידיה מקרי משא״כ פתוח או שיש לכ״א מפתח לא זכה השוכר ועח״מ ר״ס ושי״ג בסמ״ע דשניהם זכו וכאן רק השוכר וכיון שהבית של המשכיר והחמץ היה שלו אפשר המשכיר בודק ואי״ה באות ג׳ יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/437:3:1)

על השוכר עמ״א. עסי׳ תל״ו אות ט״ז ושם כתבנו די״ל ברש׳י בע״א ומהא דפסחים דף ב׳ מ״ה בביטול סגי לאו במשכיר אלא באחד שיצא לדרך והניח בני ביתו שם כו׳. ומ״ש המ״א וכ״מ בתוס׳ היינו ד׳ א׳ ד״ה על דחמירא דידיה ועח״י י׳ וא״ר ב׳ וי״ל דבאמת אין הפי׳ כן. ולבוש ס״א כתב דאע״פ שאין החמץ שלו יכול לבטל כיון שהמפתח בידו דהוי כשלוחו של המשכיר ר״ל דהוי כממנה בפירוש שליח יע״ש. ומ״מ יראה לי די״א בית השוכר והמשכיר שניהם קנו מהפקר עח״מ ר״ס ס״ד ושי״ג הביאותיו לעיל א״כ עדיין החמץ של שניהם ושניהם יכולים לבטלו ומש״ה שניהם מבטלין ואף דאיסורא לא ניחא דליקני י״ל זה בזמן האיסור משא״כ קודם זמנו. ועוד דהפקר כי הא ברשותו ובלב לא מהני אלא כשבא פסח אסור בהנאה בגילוי דעת מקודם סגי כמ״ש הר״ן ר״פ ומ״מ קודם זמנו עדיין מקרי של שניהם ומש״ה יבטל בפי׳ המשכיר והשוכר עמ״ש באות ב׳ ואי״ה באות ד׳ וה׳ יבואר עוד בזה יע״ש.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/437:4:1)

שואלו עמ״א חזקה ה״ה רובא ואמ״ה ל״ד אלא שאין זבוח ובאות ח׳ דחמץ איתחזק מקרי ואפ״ה חזקה דהכל חברים אלימא טפי ורובא הוה. ובע״ש חולק עוד דשוחט קודם שלמד א״י ובי״ד סי׳ א׳ להרי״ף צריך שאלה אעילוף ולהר״מ א״צ דהיה מגיד והא עילוף לית חזקה דמעיקרא דמאן לימא לן שהיה תחלה מורך לב ש״מ כמ״א דבהמה בחיה כו׳. אבל הפר״ח כאן האריך וכ״כ בס׳ ג״ו ופ״מ וש״ה דכל דבקל מבררינן ברובא ג״כ ע״י שאלה ואף בדרבנן כמ״ש הב״י בשם הר״ן כאן דאף בבטלו שיילינן ליה ואם יש מכשול אין צריך לשאול עתוס׳ פסחים ד׳ ב׳ ד״ה לאו מבטל ומוכח ג״כ כמ״ש יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:4:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:4:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/437:4:2)

**והוי** יודע שהט״ז הצריכו ביטול משמע הא לא״ה השוכר עובר ב״י כמ״ש המ״א תל״ו ט״ז דחצירו קונה והר״מ פ״ב הי״ז מחו״מ הביא ב׳ דינים הא דסעיף ב״ד ולא הזכיר הביטול ועח״מ ש״ג בסמ״ע ה׳ להר״מ ז״ל אין שוכר קונה כלל במקום המשכיר דשכירות לא קניא לכל מילי י״ל א״צ ביטול ובגמרא דמסיק מ״ה בביטול סגי מיירי ביצא לדרך והניח בניו שם כו׳ משא״כ הט״ו פסקו כרא״ש דשוכר קנה צריך ביטול ועובר השוכר ב״י ולהש״ך שם דשוכר קונה מדרבנן י״ל אף דספק דרבנן לקולא מ״מ כל שאין טורח הביטול הוי כשאלה וזה הוכחה להב״ח הביאו הש״ך שם בשי״ב. ולפ״ז לאחר זמן איסורו אם נאמר דהשוכר מ״ה עובר ב״י צריך לבדוק ואם עצהי״ט כשחלה לאחר זמן א״י כו׳ ועלח״מ שהר״מ סמך אמ״ש מקודם הי״ו והיינו הוחזק שלא בדק שם צריך ביטול משא״כ המשכיר בית י״ל דרנב״י פשוט לקולא א״צ ביטול כלל והטור כתב בדין הא׳ תולין להקל ומבטלו היינו מספק דרבנן הא לאחר זמן איסורו צריך לבדוק והר״ת ז״ל כת׳ ה״ז בחזקת בדוק וא״צ לבדוק דמיותר לומר בדיקה א״צ הא ביטול צריך עצהי״ט והמחבר כתב ע״ד ל׳ הר״מ ז״ל חזקתו בדוק ומבטלו היינו עצהי״ט או כרנב״י ולאחר זמן איסורו י״ל דא״צ בדיקה והר״מ ז״ל השמיט אם בעיר שואלו ולכאורה יסבור למאי נ״מ בבעיר נישייליה כמ״ש הב״ח ז״ל ולדינא קיי״ל דשואלו ולאחר זמן איסורו צ״ע בזה. ואי״ה באות ח׳ ובט״ז אבאר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/437:5:1)

ואינו עמ״א בטור כת׳ אינו יכול לחזור כו׳ וכ״ש בבודק עצמו אבל המחבר ל׳ הר״מ ז״ל פ״ב הח״י נקיט משמע לכאורה תרתי קאמר ובי״ג איירי כמ״ש התוס׳ ד׳ ב׳ ד״ה המשכיר ומש״ה השוכר בודק מדינא דבליל י״ד ביד השוכר היה וגם אין יכול לחזור ע״י עלילותיו ערש״י (ומדלא מוקי בתוס׳ בבית פתוח או שיש לכ״א מפתח עמ״ש באות ב׳) והמ״א לא פי׳ כן ועסי׳ תל״ג באות כ׳ דבי״ג לא מהני הבדיקה כלל. עמ״׳ש אי״ה באות ו׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/437:6:1)

דצריך עמ״א בי״ד ס״ד טלית לית חסרון כיס וספרים אסור ודיעה א׳ סובר שאני ספרים דהפסד מרובה משא״כ שכר בדיקה מועט ניחא ליה וא״צ להחזיר מ״א שם אות י׳. והע״ש כתב כאן דוקא התנה בהדיא הא סתמא כ״ע מודים דא״צ להחזיר ובגמרא בסתמא מיירי ואף דבאות ז׳ כתב המ״א בסתמא בכ״מ המקח קיים אה״נ דבעיא מי הוי כמקח טעות במפרש נמי מיירי ואהא דניחא לקיומיה בממונא היינו בסתמא. ומיהו מ״ש שם על הלבוש אפשר אף בסתם נמי צריך להחזיר כו׳ ופי׳ מ״ש הר״ב כן משמע לעיל סי׳ י״ד היינו דניחא לאיניש כו׳ לכאורה תמוה דזה גמרא ערוכה ומשם למדו להתם ולעיל הוי לציין וי״ל דה״פ וכ״מ לעיל בסתמא ניחא בממוניה בחסרון מועט יש בלוקח טלית חבירו ומ״מ ניחא לאיניש כו׳ וספרים איכא קפידא טובא ומש״ה כאן בהתנה צריך להחזיר לי״א הא סתמא לא. ועח״י י׳ דמספק אין להוציא ממון עב״ח. ומ״ש ממזוזה עי׳ בה״י שם. וי״ל התם בסתמא וכאן במפרש ומיהו התם משמע אף במפרש יע״ש ואי״ה באות ז׳ יבואר. ועד״מ פיורדא משמע דקאי אמחזיר דמים:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/437:7:1)

הואיל עמ״א לכאורה כמ״ש הלבוש דלי״א אף בסתם מחזיר הדמים וי״ל אף אם נאמר דוקא התנה מ״מ הבעיין דמבעיא מקח טעות ואהא פשיט ג״כ דלא הוי מקח טעות שפיר קשה בכ״מ שאין הגוף המקח קיים והיל״ל לענין אי מחזיר הדמים בסתם ע״כ הוכיח מזה דבכ״מ במפרש המקח בטל אף שאין בגוף המקח ובמצוה קיים והפר״ח פי׳ דוקא בסתם הא מפרש אף במצוה בטל המקח ופי׳ כן דברי הר״ן ומ״מ יע״ש והקשה עליו קושיית המ״א ויש להסתפק מי ששכר בית מחבירו בחזקת שלא נשתמש חמץ מעולם להשתמש בו בפסח והטעהו אפשר הוי מקח טעות ומום במקח הוה כי שמא ימצא גלוסקא יפה ומשהה ועובר ב״י ואף לאחר הבדיקה ושמא יתערב במצה או לאחר זמן איסוריה או למ״ד בי״ט לא מצי בדיק בכל אלה יראת דודאי מקח טעות הוה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/437:8:1)

נאמנים עמ״א. מ״ש דרבנן כ״מ בגמרא ד׳ ב׳ וע׳ לבוש והמחבר בס״ב ביאר זה אף שי״ל דיעבד אין הביטול מעכב וכאן לא ביאר ובר״מ ז״ל פ״ב הח״י השמיט הביטול בשתיהן עלח״מ שם. ועא״ר וא״ז ה׳ דלאחר ו׳ דהוי ד״ת אין נאמנים וי״ל בשוכר חצירות קונה רק דרבנן גם בספק חמץ י״ל מ״ה אין עובר עתוס׳ ר״פ כ״ש ד״ה ואי ובגמ׳ נקיט הכל נאמנים על ביעור חמץ משמע חמץ ידוע כבסי׳ תל״ו במ״א א׳ מיהו בתל״ח ותל״ט מבואר דעובר ב״י בספק ועדיין י״ל בשוכר אין עובר מ״ה ובגמרא מיירי בבית של בע״ה גופא או ה״פ ביטול סגי אלמא לא יראה לך אבל הפקר ג״כ רואה וממילא שוכר אין עובר דאיסורא כו׳ ע׳ אות ב׳ וסימן תל״ו אות ט״ז. ומ״ש מתוס׳ עירובין ל״א ב׳ ד״ה כאן ומשמע דסותרים דבריהם בפסחים ועמ״א ת״ט ט״ז ומשמע דאנן לית לן חילוק זה ובדיקת חמץ נאמנים אף בבית אחר ותחומין אסמכוהו כו׳ א״כ העמיד על תחום ביתו משא״כ חמץ להר״ב בי״ד קכ״ז לא איתחזק מקרי. ואני העני דקדקתי בדברי הר״מ ז״ל פ״ב הי״ז וראיתי שיש להתבונן בלשונו הזך והטהור יע״ש שכתוב המשכיר בית סתם בי״ד הר״ז בחזקת בדוק וא״צ לבדוק ואם הוחזק זה המשכיר שלא בדק ואמרו אששה או קטן אנו בדקנוה הרי אלו נאמנין שהכל נאמנים על ביעור חמץ והכל כשרים לבדיקה ואפי׳ נשים ועבדים וקטנים עכ״ל הנה תראה חילוק לשונות שבטור כתב הכל נאמנין על בדיקת חמץ להעיד על הבית שהוא בדוק ואפי׳ נשים ואפי׳ ידענו שלא בדק בע״ה ואמרו אנו בדקנוה נאמנים. יש לפרש נאמנים שבע״ה בדקו ונ״מ שידוע שכל הלילה לא בדקו ואינו חבר שעבר על דרבנן אפ״ה אם אמר שביום י״ד בדקו נאמנים ואפי׳ כו׳ שלא בדקו כלל ואמרו אנו בדקנוה נאמנים אף שטורח הוא (ערש״י ד׳ ב׳ דמחזיק לן בהאי דלא בדק הוסיף מלת בהאי ובמקום בדוק כי ראוי להיות דמוחזק לן הבית דלא בדוק ומחזיק יוצא כלומר דבר א׳ מחזיק לן בהאי משכיר דלא בדק שראינוהו טרוד כו׳) והר״מ ז״ל פי׳ דמחזיק לן המשכיר דלא בדק בליל י״ד וביום י״ד ספק ואמרו אנו בדקנוה נאמנים שהכל נאמנים על ביעור לומר שביערו בע״ה ביום י״ד ובדיקה ומי אף שטורח ופטור ודוחק. וי״ל ביעור חמץ ידוע אף שד״ת דשוכר דרבנן ובדיקה ע״י טורח נאמנים וגם ז״א ולומר ביעור ביטול כי הוא הביעור הגמור ובדיקה ממש וכדבעינן למימר לקמן בעזה״י וע׳ ע״ש תל״ד ד׳ גם ז״א ע׳ פ״ב ה׳ א׳ ב׳ וי״ל ביעור שמעידים שהם בדקו נאמנים דיעבד וא״צ השוכר לבדוק ולא עוד שכשרים לכתחלה לבדיקה ול״ת נשים לכתחלה לא כירושלמי ועמ״א כאן והמחבר נקיט ל׳ בפ״עע ואי לאו דמסתפינא הייתי מדקדק עוד במ״ש הר״מ ז״ל ואמרו אשה וקטן אנו בדקנוה נאמנים שהכל נאמנים על ביעור חמץ וכשרים לבדיקה נשים ועבדים וקטנים לביעור דיעבד עבדים כ״ש מקטנים ולכתחלה י״ל עבדים רקים הם עש״ך י״ד א׳ ב׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:8:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:8:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/437:8:2)

**ומפני** שיש לי בכאן הרהורי דברים הוכרחתי להאריך קצת והנני פורטם בעזה״י:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:8:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:8:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/437:8:3)

**דע** דע״א באיסורים בלית חזקה נאמן להתיר ולאסור ולהוציא מחזקה כשהוא בידו נאמן לאיסור ולהתיר עי״ד קכ״ז ויבמות פ״ח א׳. ולפ״ז אם ע״א אומר ראיתי שחבירי תיקן זה נאמן דיש מיגו דאי בעי אמר אני תקנתיו עמ״ש בפריי לי״ד א׳ בחש״ו ששחטו וא׳ ראה ששחטו כהוגו וע, בהרא״ש כתובות ט׳ דמיגו מהני באיסורא וברי ושמא מהני דיעבד עכ״פ נגד הרוב ולכתחלה משום מעלה ביוחסין והא עד אחר נגד חזקה ל״מ כ״ש נגד הרוב ונוגע בעדות ע׳ אה״ע ו׳ סי״ז יע״ש ובפריי לי״ד א׳ די״ל ביש חוקה לרוב וע״א אף אשה ועבד ושפחה נאמנים דעיקר הלימוד מוספרה לה תרתי שמעינן אחד שסופרת ז׳ נקיים בעצמה וזה לא אתחזק מקרי דסופה לפסוק ונאמנת ומה שטובלת ואין רואה זה איתחזק מקרי דטמאה ובידה נאמנת כמ״ש בחה״ר בד׳ שיטות גיטין ב׳ ב׳ וערש״י חולין י׳ ב׳ ד״ה ע״א. ועש״ך י״ד קכ״ז כ׳ פסולי עדות בעבירה יע״ש. וקטן עסי׳ א׳ בשחיטה וק״כ בטבילת כלים ותוס׳ פסחים ד׳ ב׳ ד״ה הימנוהו דנקטי נשים ולא קטנים הכל באיתחזק אמנם ממ״ש הר״ב בי״ד קכ״ז בהג״ה קטן אין לו דין ע״א והוא מהריב״ש רמ״ה מבואר אף באין חזקה ועש״ך ל״א. ובדרבנן נאמן בלית חזקה הא בחזקה לא היינו בהגיד עדות הא כל שבידו לתקנו נאמן כמ״ש הש״ך אות ל״א קטן היודע לשמור ידיו אוכלים טהרות ובד״ת אף בלית חזקה ובידו אין נאמן. ומ״ש הר״ב שם דבדיקת חמץ אם מעיד נאמן בלא איתחזק אפשר מיירי בחדר שאין תשמישו תדיר מקרי לא איתחזק אבל איתחזק אין נאמן להעיד אבל נאמן לומר שהוא תיקן כדמוכח קטן היודע לשמור ידיו בדרבנן וכ״מ לכאורה ממ״ש אמרו אנן בדקנוה והבן ומינה הא גדול אף ביש חזקה נאמן בדרבנן אף באין בידו וכאסור וא״ש וי״ל קצת המ״א. וע׳ ע״ש בתל״ד אות ד׳ ביטול לאחר הבדיקה דרבנן יכול לעשות ע״י שליח קטן ולמ״ד ד״ת נשים מהימנא כל דלית טורח ולא איתחזק יע״ש הנה כל שבידם אפילו הוחזק בשחיטה נאמנים וקטן שליח כתבנו דאין שליחות לקטן אלא דבפ״ב משלוחין ה״ב בכ״מ משמע בדרבנן קטן נעשה שליח ע׳ גיטין ס״ד ב׳ וצ״ע בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:8:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:8:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/437:8:4)

**והנה** הר״ב בקכ״ז פסק איסור אין אשה נאמנת והוא מסמ״ג עשין ל״ט קי״ז ב׳ ובאו״ה ומבואר שם מפסחים הוציא כן וז״ל שם בספק נמנעות מפני עצלתים וכ״ה בירושלמי משמע תרתי בעי׳ טורח וספק ועש״ך קכ״ז אות ל׳ משמע טורח אף ודאי אין נאמנת וע׳ יש״ש פ״ק דחולין סי׳ ב׳ הביא דברי הסמ״ג וכתב מתוס׳ משמע טורח אף ודאי אין נאמנת. ומיהו משמע באין טורח אף ספק איסור נאמנת אף לסמ״ג ומל׳ הר״ב בקכ״ז ס״ג לא הזכיר טורח כלל רק ספק אין נאמנת וא״כ למנות שליח נשים לכתחלה על הביטול ובדיקה אין ראוי לעשות כן ובר״מ משמע הכל כשרים כו׳ ועש״ך י״ד פ״ד אות ל״ה ומ״י כלל מ״ו ופריי שם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:8:5
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 437:8:5](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/437:8:5)

**ודע** עוד ע״א שמעיד על ספק תורה בחזקה י״ל דנאמן הדמיון טבל נתערב חד בחד ואומר שתקנו בע״ה ואין בידו נאמן מטעם ס״ס כמ״ש הש״ך בקכ״ז אות ט״ז דבעיא דלא איפשטא הוא והוי ס״ס ובדרבנן כה״ג ספק לקולא כי בשביל החזקה לא ישתנה הדין: