## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 454:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 454:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/454:1:1)

סובין עמ״א. רש״י שבת ע״ו ב׳ פירש סובין הוא הגס ומורסן קליפה דקה הנשאר עליו בשעת כתישה והם לבד המוץ שקורין שפרייא״ר והר״מ ז״ל פירש שם להיפך סובין הוא הבינוני ומורסן הגס ופי״א דתרומות מ״ה מורסן תרומה מותר לזרים וסובין חדשות אסורות ישנות מותרות יורה כפי׳ הר״מ ז״ל וכמ״ש בה״ת פי״א הי״ב סובין חדשים אסורים דראוי למאכל אדם וישנות מותרות והר״ש פירש שם חדשות רכות א״א שלא יהא קמח נדבק בהם ולרש״י קשה ועא״ר א׳ בזה. וי״ל בדוחק מורסן אסור בחדשות ומותר בישנות ואפילו סובין אסור וכפי׳ הר״מ ז״ל וזה דוחק גדול. ובח״י א׳ תמה הלא מבואר בתס״ה ופסחים ל״ט דמורסן מחמיץ וי״ל לפירש״י אדרבה דוקא מורסן הא סובין הגם אין מחמיץ וכ״כ א״ר א׳ וי״ל עוד דמחמיץ מטעם קמח הנדבק בו הא בפ״ע אין מחמיץ וכ״כ דאקליפה דקה קאי מדכתב שא״א שלא נשאר קמח בו. וא״כ לדינא נראה קליפה העבה הנושר בכתישה אין מחמיץ וקליפה דקה חדשות א״א שלא יהא קמח נדבק בו ואוסר בפסח במשהו וישנות כל שעבר שלשים יום מקצירה ונתייבשו י״ל דאין קמח נשאר בהן וגם בחדשות בי״ט או ע״פ עד הלילה די לשער בקמח ולא בכל הסובין ומורסן והשפרייא״ר פשיטא שאין מחמיץ והוא השיבולת גופא ועמ״א תס״ה ה׳ אחזוקי איסורא לא מחזיקין ובנמצא שיבולת קש אין חוששין שמא היה בו חטים שוב ראיתי בשו״ת כ״ח ז״ל סי׳ ק״ז במעשה דנפה ששאבו דבש דהסובין אין מחמיץ דעפר נחשב רק הקמח הנדבק בו מחמיץ ומוכח שם גם מורסן אין מחמיץ רק מקמח הנדבק בו. וע׳ בילקוט חבקוק סי׳ ג׳ סאה סולת דקמח הוא קיבר בסובין ומורסן יע״ש משמע מורסן יותר מסובין יע״ש והוא פלא בעיני. ושיבולת שועל לבד המוץ שקורין שפרייא״ר רק הקליפה החיצונה הקשה שבגרעין לפעמים נושר מהגרעין ונמצא בתבשיל יש לצדד במשהו דרבנן שאין בו שום קמח כי הגרעין נופל ממנו שלם עם קליפה הרכה שעליו ועכ״פ בהנאה כה״ג י״ל וגם שפרייא״ר של שיבולת שועל כ״א בפ״ע ולפעמים נתייבש ונדבק בו ונופל אח״כ וזה ודאי אין חשש כלל והמורה צריך לידע ולעיין בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 454:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 454:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/454:2:1)

אבל עמ״א בי״ד שם דבחלה אין מצטרף לד׳ רבעים ובש״ך י״א עריסותיכם ואין זה דרך עריסה יע״ש וכ״כ הר״מ ז״ל פ״ב מ״ו דחלה והר״ש שם וכפ״ק שם מ״ח עיסת כלבים כו׳ באכלכם מלחם הארץ ואין יוצא בפסח שאין יוצא אלא מה שחייב בחלה ואלו בחבורו פ״ו ה״ה מחו״מ שאין משומרת למצה משמע דחוזר בו ממ״ש בפי׳ המשנה ואמנם המ״מ שם כתב דאין יוצא בפת סובין ממה דתנן חזר סובין לתוכן וזה מבואר דאין יוצא בה ועח״י ב׳ והפר״ח כאן כתב בזה דיש להחמיר ומט״ז א׳ משמע דא״י כמו בחלה ועמ״ש אי״ה באות ג׳ מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 454:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 454:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/454:3:1)

שאין עמ״א הנה הר״מ ז״ל בפ״ק מ״ח ובה׳ בכורים פרק ששי ה״ח וכמ״ש הכ״מ שם ובי״ד בב״י ש״ל פסק הר״מ ז״ל כר׳ בא בירושלמי ואפי׳ סולת נקיה וצורת פת כל שחישב במחשבה בשעת עריסה שיאכלו רק כלבים פטורה מחלה אפי׳ אוכלין אח״כ הרועים שנאמר באכלכם מלחם הארץ ודלא כר״ל ור״י שם אבל הר״ש פי׳ כר״ל והטור בי״ד ש״ל הרמב״ן ז״ל כר׳ יוחנן דעיקר תלוי בעשה שינוי בצורתה כלמודין בנסרים פטור אפי׳ סולת נקיה אבל במחשבה בלא שינוי וצורת הפת חייבת מ״ה בחלה וז״ש הר״ב דיש חולקין דהטעם כל שאין קרוי לחם כלומר הן בעירב מורסן הרבה שאין ראוי כ״א ע״י הדחק דבחלה אין חייב ה״ה כאן אין חייב דגמר לחם מחלה וכן אם סולת נקיה ועשאה כלמודים פטור מחלה וא״י בפסח ובצורת פת אפי׳ חישב לכלבים חייבת בחלה וה״ה דיעבד יוצא בה אף ע״פ שאין משומרת למצה ומ״ה הוא וגמר מחלה ועסי׳ ת״ס ומ״ש בט״ז באות ג׳ כאן. ומשמע להר״מ ז״ל פת קיבר שראוי לאכילה ע״י הדחק יוצא י״ח כשעשאה לאדם ולהר״ב א״י בה והיינו כשלא ניטל סובין וחזר לתוכן אלא ריקד הרבה קמח ונשאר הרבה סובין עם קמח. ועדיין צ״ע בזה ועמ״ש באות ב׳ מזה ועיין עולת שבת יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 454:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 454:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/454:4:1)

למחלט עמ״א דם הכבד ודם שבשלו דרבנן וה״ה משהו דרבנן ולענין הנאה בנפל עיסה לרותחין עח״י ד׳ דמיקל יע״ש ובא״ר ה׳ וחטה שלימה לרותחין עסי׳ תס״ז ס״ט וב״ח שם בלא נתבקעו דמשמע דעת המחבר עיקר ומנהגא להחמיר א״כ לרותחין י״ל דשרי באכילה ומ״מ חמץ החמירו ביה ואי״ה בתס״ז יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 454:4:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 454:4:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/454:4:2)

**והוי** יודע למ״ש בטור מדינא דגמרא בלילתה רכה וחלטה ואפייה בתנור יוצא י״ח והאידנא אסרו חליטה דא״א בקיאין אם אין לו מצה כ״א כזו מהו והנה בתרכ״ט במ״א אות כ״ב כל דבר שפסול מטעם גזירה אי לית ליה אחר יוצא בה בנסרים שיש בהן ד׳ יע״ש ובפתיחה כוללת ובה׳ ברכות כתבנו מזה אי לברך עליו משא״כ כאן גזירה שמא אין נקי ויש בו חשש חימוץ ד״ת שוא״ת עדיף וכל כיוצא בו ודוקא גזירה במ״ע לא גזרו היכא דא״א בע״א ואוקמיה אד״ת והבן זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 454:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 454:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/454:5:1)

במצה עמ״א טוב לומר בשעת טחינה אע״ג דיוצא בה דהוי שינוי מ״מ טוב בלא גזל וגם לענין ברכה עסי׳ תרמ״ט דאין לברך עליו ועח״י אות ו׳ ועיין סימן קצ״ו בט״ז ומ״א אם לברך בהמ״ז יע״ש: