## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:1:1)

שעומדת עמ״א טור וב״י בשם סמ״ג דמייחד ליה מקום וא״כ אסור אף לצורך גופו ומקומו. ע׳ לבוש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:2:1)

וקרובה עמ״א בריאה אסור לר״ש עב״י מביצה למ״ד ב׳ סוכה לר״ש שרי ליטול ברעועה מע״י הא בריאה אסור ומשמע אף למ״ד חלוק היה ר״ש בב״ח שמתו אסור בבריאה מדלא אמר הניחא כמ״ש בדף כ״ו ב׳ והטעם י״ל דבהמה עומד ומצפה מתי תמות משא״כ בקורה בריאה עסי׳ שכ״ד ס״ו (ט״ס שכ״ז) אבל ממ״ש בשי״ח ס״ב בשוחט לחולה שחלה בשבת שרי לבריא עמ״א ד׳ וע״כ הטעם דמצפה מתי תשחט ע״י הש״ו עתוס׳ חולין י״ד א׳ ד״ה מחתכין אבל קורה בריאה לר״ש אסור לכ״ע ועסי׳ תקי״ח במ״א אות י״ח. והנה חש״ו שעשו מלאכה לעצמן מותר לישראל בו ביום כעכו״ם שעשו לעצמו ואם ע״ד ישראל גדול בקטן י״ל דאסור וחו״ש צ״ע קצת ועסי׳ תצ״ה וביצה ל״ב א׳ תניא אין מסיקין בשברי כלים ותניא מסיקין ולא מוקי תרווייהו כר״ש וכאן בבריאה ש״מ כלי דרכו להשבר הוי כעומד ומצפה ושרי לר״ש ומיהו למ׳ד נולד אסור בי״ט פשיטא כו׳. עמ״א י״ב ואי״ה שם יבואר. עיין מפרש שם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:3:1)

גדולות עמ״א מכשירין אף ע״י שינוי אסור עסי׳ תק״ד חוץ מלח וכדומה (יראה ט״ס תק״ט והראה לתק״ד תי׳ הראב״ד ז״ל עב״י) והר״ן כו׳ כאוכל נפש כו׳ בכף הדמיון ולא ידענא מה קשיא ליה (כצ״ל) דמדורה הותר מתוך כבסי׳ תקי״א במ״א א׳ תו הביקוע מותר דלא הוי מכשירין ממש כו׳ תו הותר אף בבישל והיינו גדולות או אפשר קטנות ג״כ דאף אם נימא דהוי טוחן ולא הותר במתוך כ״א הבערה והוצאה ובישול עי׳ סי׳ תקי״ח במ״א אבל בשאר מלאכות לא אמרינן מתוך מ״מ ע״י שינוי בקופיץ ויד י״ל לא הוי טוחן מ״ה כ״א דרבנן אמרינן מתוך ועט״ז אות ב׳ ואי״ה שם יבואר עוד בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:4:1)

אלא עמ״א יש״ש פרק המביא סי׳ ז׳ (ט״ס מ״ם) והמעיין שם ובסימנים דאף לבקע עצים גדולות שא״א לבשל כך כל שאפשר מקודם י״ט ולהכין יש להכין קודם יום טוב (אבל אם לא הוי לו קודם י״ט רשאי בחה״מ ע׳ סי׳ תק״ט במ״א ב׳) ועצים קטנים סלתי׳ דהוי טוחן בי״ט אסור בחש״מ היכא שעצים יקרים הוי הפסד ודבר האבר רשאי בחה״מ לחתוך לחתיכות דקות וכדומה יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:5:1)

עצים עמ״א יש״ש שם המביא סי׳ ז׳ ביד או להכניס בחור שרי ולהכות באבן אסור יע״ש ועב״י ופר״ח:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:6:1)

מכונסין עמ״א לדעתי הענייה כיון בכאן האדון ז״ל כוונה מיוחדת כי הלבוש פירש מוקצים וכן עלי קנים מוקצים הם עפירש״י ביצה ל״א א׳ ואמנם העולת שבת פירש כר״ן (עמ״ש בט״ז מזה) והנה מדלא הגיה הר״ב כאן כבתצ״ה ויש מתירין מוקצה בי״ט ועמ״א שם ו׳ א״כ הך מימרא דלא כהלכתא ע״כ כפירוש הר״ן גם מלת מבערב הוא לשון הר״מ ז״ל פ״ב הי״ד יורה אף הזמין בפה מערב לא מהני גם למה הגיבוב סמוך לקדירה מותר והא מוקצה ש״מ הטעם כר״ן (מש״ה לא ציין עד מלת מבערב דבלא״ה מוכח כן) ודע דהר״ן ויש״ש מחולקין להר״ן גיבוב ומעמר בי״ט מ״ה שרי כבקיעת עצים והבערה ומדרבנן מעמר אסור דמיחזי ביומא אוחרא ולמחר כו׳ והיש״ש סובר גיבוב ומעמר בשדה מ״ה אסור (כטוחן וכדומה קודם לישה) ומש״ה בשדה מפוזר אסור מ״ה וגזור מכונס אטו מפוזר משא״כ קרפף מפוזר באין גידולו מדרבנן לא גזור יע״ש פ׳ המביא סי׳ ו׳ ואי״ה באות זט״י יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:7:1)

בשדה עמ״א בפירוש הר״ן ז״ל דקדירה מוכח שאין מגבב לצורך מחר כצ״ל (ט״ס מותר) ולשיטותיה דגיבוב מ״ה מותר לא גזור כה״ג דקדירה מוכיח אבל ביש״ש פ״ד סי׳ ו׳ דמעמר במקום גידולו מ״ה חייב גזור גיבוב לקדירה אטו מעמר ועמ״ש בט״ז ועתה ראיתי דלהר״ן מדרבנן וליש״ש מ״ה כאמור. ומ״ש שאין אב מלאכה עט״ז ב׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:8:1)

לוקח עמ״א ועט״ז אות ד׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:9:1)

הרי הם מוקצה עמ״א הר״מ ז״ל פ״ב מהי״ט הי״ד אם הזמינם מערב שרי בקרפף בחיסר התנאים אבל בשדה אפי׳ כנסן מבערב הוי מעמר וגזור נמי אטו מפוזר כו׳ כבאות ו׳ והר״ב שלא הגיה כאן סובר כהר״ן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:10:1)

כמפוזרים עמ״א. לרש״י מוקצים הם ולר״ן ולמ״ד מוקצה שרי אפ״ה חיישינן דילמא יפזרם הרוח ויגבב ומיחזי כיומא אוחרא אף להיש״ש גזירה קרובה היא ומה שסיים המחבר הרי אלו מוכנים דלשיטתיה מוקצה אסור בי״ט בתצ״ה סיים שפיר דהניח כלי מוכנים אבל לא הניח לא כתב כלום דבלאו מוקצה אסור שמא יבוא לגבב ועיין ע״ש ולמ״ש א״ש. והבן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:11:1)

אין עמ״א הלבוש כתב מוקצין והמ״א כתב דברי הרי״ף והרא״ש אף למ״ד מוקצה מותר בי״ט עסי׳ תצ״ה נולד אסור וגם שמא יעלה ויתלוש עב״ח תק״ז ובמ״א תק״ז אות ד׳ די״ל חד טעם הוא ואי״ה שם יבואר ועסי׳ שי״ח אות ב׳ המבשל בשבת ומ״ש י״ט אסור דאין מכין שבת לי״ט וא״י לכאורה מה שייכות כאן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:12:1)

שנשברו עמ״א ע׳ אות ב׳ ובד״מ פירש זה דל״ק אהדדי דיש תואר כלי עדיין הוי כלים שליטים ומסיקין בהם בי״ט וכשהיה תואר כלי מעי״ט ובי״ט נשברו לגמרי אסור דהוי נולד ועיין בהגאון המפרש (ד״ד) וצ״ע שם בקדירה הוי רק נולד לא ח״כ דמ״מ אין ראוי לקורה ממש. ועסי׳ תק״ז במ״א ג׳ ושכ״ה אות ט׳ וא״ר כאן ט׳ יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:13:1)

שלימים עמ״א עכו״ם בבקעת ישראל שבת כ״ט א׳ ע׳ אות י״ב דמותר י״ל דסובר סתירה גמורה נמי שרי אבל לדידן קשה דכתבו הפוסקים דחקק בבקעת ישראל אסור נולד הוא הא של עכו״ם שרי הא לדידן קיי״ל יש סתירה בכלים. ועיין אות ז׳ להיש״ש אסור לבקע כלי כגיבוב כו׳ אבל סתירה בהדי הבערה כא׳ מותר אבל לא לבקע הכלי מקודם אם שלימה ממש ורפוי מותר לשמוט דף א׳ ממנו ולהדליק דכיון דיכול להחזיר בלי אומנות אבל לשבור לגמרי לא ועכו״ם שחקק בבקעת עכו״ם מותר לטלטל ולהדליק ג״כ דגמרו בידי אדם תקפ״ו אות כ״ה. עץ כו׳ ע׳ בטור כ״כ עב״י וא״י למה תלאן ביש״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:14:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:14:1)

אין עמ״א ועא״ר אות י׳ ובסי׳ ש״ח במ״א אות נ״ד ונ״ה דשבת קיל מי״ט בזה וכמ״ש א״ר כאן ועסי׳ תצ״ט במ״א אות ט׳ וע׳ שם הגיה וכאן ולא היה לי פנאי כעת לעיין כראוי:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:15:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:15:1)

עם עמ״א בתקי״ח אפשר מ״ש פסחים אסור לשרוף חמץ בי״ט ובתוס׳ שם כשישרף וגחלים מותר היינו מ״ה דמוקצה דרבנן גם מדרבנן היה שרי כה״ג דאתמול דעתיה עלויה יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:16:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 501:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/501:16:1)

ולפידים עמ״א עמ״ש בט״ז אות ז׳ ובתה״ד פ״א יע״ש ואי הוי הכנה ד״ת בזה עסי׳ תקי״ג ותק״ז. וביש״ש פרק ראשון סי׳ ג״ד שיורי שמן ג״כ נוח להדליק יותר יע״ש ובירושלמי הגאון המפרש דהכיבוי הוי הכנה יע״ש עירובין פ״ג ה״ח (ד״ד). והנה לפידים בצד השני ודאי נוח יותר פתילה יש קצת קולא שמן יותר קל והר״ב הביא כאן לפידים להיתרא ובתקי״ד ס״ד הביא פתילה ושמן אף ע״ג דכ״ש הוא ואי״ה שם יבואר. והמחמיר תע״ב עט״ז ואם מוסיף ומבטלו ברוב עא״ר י״ב י״ל דשרי אפי׳ י״ט אחר יע״ש: