## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/626:1:1)

תחת עמ״א רש״י סוכה י״ד א׳ ד״ה ר׳ מאיר ותרל״ו סוכת יוצר שדר כל השנה אע״פ שמסוכך בענפים כדרך סוכה א״י י״ח ואם הניח הנסרים לשם סוכה יי״ח דיש בזה היכר כבסי׳ תרל״א במ״א ז׳ ח׳ יע״ש. אבל משום מחובר לא דתלוש ולבסוף חברו לסכך כשר הוא עב״י בשם תה״ד פ״ט. ואילן מטעם מחובר בהשריש הא קודם השרשה אע״ג שבטלו לארעא תחב יחור אילן עם ענפים הרבה ועלין כשירה והיינו אם עשאן לצל עכ״פ והמחיצות עשויות מקודם הא לא לצל י״ל פסול ועסי׳ תרל״ו ועיין לבוש כאן. ויש לי ההדיוט הרהורי דברים בכאן והנני פורטם בעזה״י. ודע כי הפרש יש בין סכך פסול בעצמו ובין כשר רק תולמ״ה כמו שיראה הרואה כי בפסול בעי נענוע בכל אחד ואחד בקצה אילן בס״ב כאן ובתולמ״ה בתקרה מפקפק וא״צ להגביה ולהניח ועב״י כאן בשם בע״ה. וסכך פסול י״ל פוסל חמתה מרובה אע״פ שסוכה צלתה הרבה ובתולמ״ה אינו כן עט״ז ג׳ והבן. ועיין ברמב״ן ז״ל ר״פ הישן סוכה תחת סוכה עליון סכך פסול הוא שאין עשוי לצל שהרי יש תחתון ק״ק א״כ אף באין ביניהם י״ט ליהוי פסול וי״ל גזירת הכתוב הוא ב׳ סככים כשרים וכל א׳ כראוי בפ״ע פסול וה״ה סכך כשר וסכך פסול נמי פוסל אף שאין בפסול תנאים המבוארים בתרכ״ט ומתרי קראי בסכת נפקי עפ״י סוכה. והנה בית משמע מכמה דוכתי דאינו פסול רק תולמ״ה ומשמע ה״ה סוכה תחת סוכה בהסיר התחתון ונשאר עליון אף שעליון סיכך לאחר התחתון י״ל מתכשר ואי״ה במ״א ו׳ יבואר וסוכה שהיה מקורה בנסרים חמתה מרובה ועשה תחתיה סוכה צלתה הרבה מאוד י״ל אין מועיל חבטן דניכר הנסרים כמ״ש הט״ז ג׳ וי״ל כה״ג א״צ כלל היתר דלאו סכך פסול רק תולמ״ה ושאני אילן דפסול בעצמו. ובגמרא ט׳ דומיא דבית למ״ד צלתה מרובה הרבה אפ״ה סכך פסול פוסל אם לא שחבטן ובית כה״ג א״צ חבטן כלל דבית לאי סכך פסול רק תולמ״ה עט״ז ג׳ ולמ״ד דבכ״ע כשר או דיעה שניה לא הוי דומיא דבית ממש. ואי״ה לקמן ובאות ג׳ יבואר עוד. ותרל״א במ״א ב׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/626:2:1)

כשרה עמ״א עתוס׳ ט׳ ב׳ ד״ה הא וט״ו א׳ פרוץ כעומד ובתוס׳ שם ד״ה והא ובדף כ״ב ב׳ בתוס׳ ד״ה כזוזא וברא״ש ט׳ וכ״ב והקשה המ״א דל״ת ו׳ כסוברים פרוץ כעומד באויר וצל שרי שפיר ראיה מט״ז דכל שינטל הפסול די בכשר אויר וצל שוין שרי ה״ה זעג״ז נמי (ולא ס״ל כראבי״ה דזעג״ז גרע טפי דכשר נגד הפסול אין עושה פעולה) משא״כ הרא״ש ז״ל דפוסל אויר וצל שוין ושאני בשפודין דשם שייך פרוץ כעומד כמ״ש בדף כ״ב כפירש״י שם א״כ ממה דמייתי ראיה מט״ז בשפודין אם ינטל כשר ה״ה לתכשר כאן בסוכה חמתה מרובה דבט״ז נמי ע״י צירוף דוקא כשר להרא״ש ואפשר דבמונחים זא״ז פרוץ כעומד משא״כ זעג״ז למעלה ל״ש זה ופסול כשאין בכשר צלתה מרובה (ומ״מ קשה קצת מה ראיה מייתי) והקשה המ״א איך כ׳ הרא״ש בדף ט׳ דאי שקלת לפסול כלשון התוס׳ ולדידיה אי שקלת לפסול פסול דצל האויר שאין פסול כרש״י בכ״ב וע״ז תירץ דראיה ממה דמשני במסקנא במעדיף וכגי׳ שאי אפשר לצמצם ולהלכה צריך להני תירוצים שפיר ראיה ולישנא ג״כ דאם ינטל ישאר בכשר דמעדיף ורבא דאמר שתי נותן ערב אף לראב״י א״ש אע״ג כל שמונח ראשי הקנים על השפוד כמאן דליתא דמי מ״מ י״ל פרוץ כעומד מותר במונחין זא״ז ולמעלה י״ל גרע טפי ועיין ברא״ש ט׳ מ״ש והוצין שאני והבן זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/626:3:1)

ומבטלין עמ״א עט״ז ב׳ ולהר״ן ז״ל י״ל אף במצות אין מבטלין איסור ואי בטלי לא יי״ח ואפשר אף בטלו מעי״ט כיון שמכיר ויוכל להסיר הפסול אע״פ שבסכך אין ניכר מ״מ יכול להסיר כי ענפי האילן מחוברין לאילן דומה לחלב שנפל להיתר שצריך להתקרר ולהסיר האיסור עי״ד כ״ש זה שיכול להסיר ענפי האילן מבין הכשר ולמשלף להו אלא הטעם דפרוץ כעומד נמי מותר ומיהו כ״ז שפסול למעלה פוסל נגדו בסכך דהכשר ול״ד למקרה בשפודין זה אצל זה וכשמשפיל ומערבם מכשרא בסכך הכשר לחודיה כי הר״ן ז״ל סובר כראב״י עב״י וכר״ן וכדיעה שניה. וא״ אף לדיעה א׳ כאן י״ל דאף שהסכך הכשר חמתה מרובה כל שמשפיל ומניחן זה בזה הוי כמקרה בשפודין דכשר בריוח כמותן ועכ״ד במעדיף (עיין אות הקדום) ה״ה זה דשרי ברוב כשר. ולפ״ז אין כאן ביטול איסור כלל דפרוץ כעומד כה״ג מותר וא״כ י״ל במצות נמי אין מבטלין איסור וחוטי צמר שביטלן טווין שלא לשמן עם לשם לא בטיל במזיד להך דיעה וספק פלוגתא הוי ולדינא צ״ע. עמ״ש בט״ז ב׳ מזה. ועחה״ר בסוכה יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/626:4:1)

מיהו עמ״א סובר דיעה שניה חולקת בכמה דברים עם דיעה א׳ יש לקולא ויש לחומרא כי לדיעה א׳ בסכך כשר צלתו מרובה ופסול חמתו מרובה א״צ השפלה ועירוב כלל זהו קולא ובשכשר חמתו מרובה צריך השפלה ומשמע שלא יהיו ניכרים דוקא כמ״ש בביאור לדיעה א׳ הא ניכרים כל שצריך צירוף פסול עם כשר בעינן אין ניכרים ממש (כדין ביטול אוסורים וצ״ע הא יוכל להכירם עיין אות ג׳ בזה) ולדיעה ראשונה הניח פסול ע״ג כשר זע״ז ממש י״ל ניכרים מיקרי ואין מהני בסכך כשר חמתו מרובה ודוקא עירבן ממש שאין ניכרים למטה כלל. ודיעה ב׳ בהכשר חמתו מרובה פסול אף בעירבן ממש דכל שיוכל להסיר האיסור שמחוברין באילן לאו ביטול הוא כמ״ש הר״ן באות ג׳ אבל כשכשר צלתה מרובה אז כשהשפיל ועירבן אף ניכרי׳ או זע״ז ממש כמ״ש המרדכי שרי לאו מטעם ביטול כלל אלא שאין פוסל נגדו ומ״מ רוב בעינן הואיל ומונחים זע״ז או בעירוב יחד הא מונחים זא״ז בשפודין במחצה שרי אלא שא״א לצמצם עסי׳ תרל״א בט״ז ומ״א ה״ו ועיין כאן אות ב׳. והר״ב שכתב אין ניכרים ל״ד וסירכא דיעה א׳ נקיט דהא דיעה א׳ ס״ל דוקא אין ניכרים ובצירוף כשר עם פסול בכשר חמתו מרובה מיירי ודלא כב״ח שפי׳ אף לדיעה ב׳ בכשר חמתו מרובה מהני השכלה דז״א דכל שצריך לביטול לא מצטרף כה״ג ביכול להסיר כו׳. ומ״ש וכ״ה בהדיא ברא״ש ור״ן ותוס׳ לא מצאתי ברא״ש ויום ט׳ לדיעה ב׳ בניכרים ומהר״ן משמע דלא בעינן שאין ניכרים כל שכשר צלתה מרובה וצ״ע כעת. והלכתא משמע י״א וי״א ובפרט בשל תורה כדיעה ב׳ ובלבוש משמע דיעה א׳ בסתם לקולא ויש מחמירין משמע דיעבד יי״ח כדיעה א׳ עא״ר. וער״ן כל שיש בסוכה הרבה כו׳ שזהו מ״ש הרב בהג״ה עכ״פ צריך שלא יהא במקום א׳ ד׳ טפחים מאילן הגדולה ובקטנה ג׳ טפחים ויבואר אי״ה לקמן בסימן תרל״ב מזה עמ״ש כאן סוף הסי׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/626:5:1)

ומניחו עמ״א עסי׳ תרל״ה ותרל״ו סוכה לצל כשירה ולמצוה מן המובחר שיחדש דבר יע״ש. ואילן שנטל יחור עם ענפים הרבה ותחב בארץ ולא השריש אפ״ה אין ראוי לסכך משום תולמ״ה ג״כ ומ״מ סכך פסול לא מיקרי כ״א בהשריש עיין אות א׳ ובתוספות סוכה ט׳ ב׳ ד״ה הא ובחה״ר וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/626:6:1)

כשירה עמ״א עיין בטור בשם בה״ע ובב״י וב״ח וט״ז כאן אות ג׳. והכלל דתלוש ולסוף חברו לא הוי פסול רק תולמ״ה דלא נעשה לצל וכל שעושה מעשה ומסיר הרעפים הוי כמפקפק אף בלטיש כבסי׳ תרל״א ס״ט יע״ש. אבל אם לא היו רעפים על הלטיש רק לטי״ש מונחים כך מחוברים לכתלים שלא לשם סכך וכדומה אזי יש על הלטיש כדין סכך פסול המבואר בס״א ב׳ הדיעות דלטי״ש פסולים משום תולמ״ה ועט״ז ג׳ דמ״מ יש הפרש בין תולמ״ה ובין סכך פסול בעצמו ומ״ש בשם הב״ח להחמיר בלטיש או שהסכך תחת הלטי״ש שלא יהא אויר כלל כמ״ש הטור או ע״ג הלטי״ש דאז הצל בא מסכך כשר לא מלטיש משא״כ תחת הלטיש אז הצל בא מלטיש ונגדם פוסל בסכך הכשר. וגם שיהא אויר ג״ט בין הלטי״ש והמ״א כתב דאף אם נאמר לבוד להחמיר כבסי׳ תק״ב במ״א אות ט׳ היינו בשיש אויר ביניהם הא כשיש דבר מפסיק ביניהם ל״ש לבוד וה״נ כיון דנותן סכך כשר ע״ג הלטיש וביניהם אף אי הם סמוכים הלטיש תוך ג״ט ל״ש לבוד כה״ג וע׳ הלכות שבת גבי לחי ומבוי כה״ג ובתוס׳ שם. ואי״ה לקמן יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/626:7:1)

וכן עמ״א הב״ח בסעיף ז׳ דמהרי״ל מתיר בגגות העשוי לפתוח ליתן הסכך קודם וגדול א׳ אוסר כה״ג והקשה מהרי״ל מ״ש תחת הגג והסיר הרעפים אח״כ וב״ח מחלק בין גג עשוי אהל וגג ממש ובין שלע״ק העשוין כצריף דאז צריך לסלק השלע״ק קודם ועא״ר וא״ז בזה ולא הבינותי החילוק אם הסכך למטה עשוי כתיקון סוכה מה יזיק הגג השלע״ק העשוי כצריף עסי׳ תרל״א סעיף י׳ ואפשר דסילק השלע״ק העשוי כצריף לצדדין אין מועיל להכשיר הסכך דאין שם גג על הצריף ודוחק. אבל המ״א פירש דטעם הגדול שאוסר בשלע״ק לסכך תחלה עד שיסיר השלע״ק הוא דל״ד לסילוק הרעפים אח״כ דהוי מעשה גמור וחשוב דאף ללטיש מועיל שאף הלבוש נכשרו על ידי מעשה גדולה כזו כמ״ש באות ו׳ ול״ד לתרל״א ס״ט שצריך פקפוק בכל הנסרים דהסרת הרעפים הוי כפקפוק הלטיש ומש״ה כשר משא״כ סילוק השלע״ק אין זה מעשה חשוב ומש״ה החמיר אותו גדול לסלק השלע״ק קודם שיתן הסכך וסיים שיש להחמיר כן לפתוח השלע״ק וליתן סכך ואז אף סגר אח״כ כשפותח שפיר דמי כפירש סדין כל שתחלתו בכשרות וסופו בכשרות. ומ״ש אם הניח הסכך על התקרה ואח״כ הסיר התקרה פסול א״י לחלק בין הסכך תחת הגג והסיר הרעפים ובין הסכך למעלה מתקרה והסיר התקרה סכך אין פסול מעצמו וגם הסרת התקרה הוי מעשה להכשיר הסכך א״ל בסיכוך על התקרה בסמוך א״כ לא היה סוכה כלל דלית דפנות לסכך אבל אם סיכך בעליה והיה י״ט גובה לתקרה תחתונה ואח״כ הסיר התקרה וסיכך תוך ך׳ אמה אז כשר כאמור וכן בהסרת הרעפים דמצטרפין הלטיש לסכך כשר אם הם תוך ך׳ אמה כאמור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/626:8:1)

צירים עמ״א דהוי כפתח ולית בהו משום בניו וסתירה בשבת וי״ט עד״מ. ואם אין צירים רק מסלקין כך לארץ י״ל ע״י עכו״ם מותר דהוי כשבות דשבות במקום מצוה דשרי. ואם השלע״ק כל ימות השנה קבוע במסמרים ושכח לפתוח ע״י עכו״ם בליל א׳ דיש מ״ע מ״ה לאכול בסוכה כזית פת ואין לו סוכה כ״א זו עסי׳ רע״ו ס״ב יש מתיר במלאכה ד״ת שבות לעכו״ם וש״ז בט״ז ד׳ דלא קיי״ל כן וי״ל מ״ע מ״ה דוחה לאמירה לעכו״ם ועסי׳ תמ״ו דחמץ לא מיקרי עשה דרבים וה״ה סוכה יע״ש בשל״ח ועסי׳ של״ח ס״ב לנגן בכלי שיר כו׳ ובמ״א שם משום צורך גדול שרי ה״ה אפשר כאן ע״י אמירה לעכו״ם שרי מלאכה ד״ת וחמץ לא עבר עליה הואיל ודעתו לבערו ואפשר בשופר להקל אמירה לעכו״ם באין שופר אחר אלא דבסי׳ קפ״ו לא התיר כ״א שבות דשבות. והנה י״ל גדול כ״ה דוחה אף עשה ול״ת דרבנן ולכן בחתן וכלה מותר ואפשר בסוכה י״ל דשרי כההיא דסימן תקי״ד דאם אין לו מקום לאכול שרי דהוי כאוכל נפש וכר״י ועב״י שם מיהו י״ל דבדליקה הוא א״א מעי״ט משא״כ זה דפשע ע״י שכחה שהיה אפשר־ לפתוח מעי״ט גם לומר לעכו״ם להניח סכך על הסוכה אי הוי איסור תורה או דרבנן אהל עראי צ״ע כעת בכ״ז. ומסתייה דלא גמירנא אבל להורות היתר חלילה לי וצ״ע בכל זה ואי״ה בסימנים הבאים אבאר עוד וכאן איך להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 626:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/626:9:1)

שלא עמ״א ולפ״ז אם הגביה השלע״ק והניחן לשם צל וכ״ש לשם צל סוכה י״ל הם גופייהו הוי סכך כשר אף דמחוברין עדיין בצירן תלוש ולסוף חברו כשר לסכך רק דאין לשם צל וכה״ג הוי מעשה לשם סכך ומותר לישב תחתיהם כשהם סגורים ויי״ח ועסי׳ תרל״א ס״ט יע״ש באות ב׳ שם הלבוש וב״ח פוסלין כשאין מטר יכול לבוא שם ובשלע״ק רחבים ד״ט יש פוסלין וכשאין רחבים ד״ט י״ל כה״ג שרי. ומ״ש בהג״ה יזהר שלא ישב כשהם סגורים לכאורה דנקרא הדיוט כשהוא פטור עסי׳ תרל״ט וי״ל פשוט דלא יברך ברכת סוכה שפסולה וצ״ע. כתב הב״ח ענפי אילן שנתלשו ומחוברין במקצת כשאין יכולין לחיות עוד פסולין לסכך ובטילין ברוב יע״ש וצ״ע כוונתו ועיין בה׳ שבת די״ל כל שא״י לחיות כתלוש דמי ולאו מחובר חשיב ופסולין לסכך דלאו לצל עבידי והלכך אם הגביהן ומניחן לשם צל י״ל דכשירין דלאו מחובר הוא והב״ח הראה לתוס׳ סוכה י״א ב׳ ד״ה דשלפנהי שלופי וי״ל בנענע מהני וצ״ע עמ״ש אי״ה ברסי׳ תרכ״ח: