## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 637:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 637:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/637:1:1)

וכן עמ״א עא״ר אפשר טוב לחוש לדברי האוסר יע״ש והנה בדף ל״א מחלוקת כו׳ לכאורה די״ל לאוסר לר״א ע׳ פני יהושע שם ובכ״ג א׳ ר״מ ור״י סוכה הראויה לשבעה לכאורה כר״א ולעיל כתבנו מזה שיש לחלק בין הך דרשא לדר״א וחכמים וע׳ ט״ז כאן ואי״ה שם יבואר. ולפ״ז למאן דמחמיר כר״א א״כ בשאולה נמי יחמיר כדמסיק בדף כ״ז ב׳ לי״א כל האזרח לקטן וגר ולך למעט נמי שאולה יע״ש. ואנן קיי״ל כחכמים בכל אופן ויוצאין בשאולה ומסוכה לסוכה כו׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 637:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 637:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/637:2:1)

גזולה עמ״א כמ״ש לקמן אות ו׳ וכדבעינן למימר שם אי״ה דאף בשמיני ספק שביעי א״י בגזול כעין תורה ול״ד לתרמ״ט ס״ב בגזל די״א בשאר ימים יי״ח יע״ש. ומ״ש והוי שאולה כ״ה בגמרא ל״א א׳ ורבינו הגדול בפני יהושע שם אסברה לי דודאי לאו שאולה היא אלא כשאולה חשיב דשאולה נמי לאו דידיה הוא ואפ״ה יי״ח מכל האזרח ה״ה זה אבל גזולה מיעט רחמנא בראש העגלה וכדומה. ולפי זה פשיטא שאל עצים שלא להתחייב כלל באונסין אפ״ה עושה לכתחלה בו סוכה ואי״ה באות ז׳ יבואר עוד :


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 637:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 637:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/637:3:1)

וכן בקרקע ע׳ מ״א ולמ״ש הט״ז באות ג׳ אפשר כאן נמי אם שכר המקום מהשר העיר שפיר דמי וכמו לענין שיתופי מבואות לעיל בהל׳ עירובין אע״ג דכאן הוי ד״ת נמי מהני שכירות דינא דמלכותא כה״ג דינא וגם י״ל דהוי רק דרבנן ועא״ר ד׳ דכאן קרקע אין נגזלת ול״ש כלל מה״ב ה״ה דמצי נמי לברך ול״ד לתרמ״ח דהתם קנה בגזל והוי מה״ב לענין ברכה נמי יע״ש ומי שנזהר תע״ב:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 637:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 637:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/637:4:1)

יצא עמ״א סוכה ל״א א׳ ובטור יצא בדיעבד ובגמרא אפשר דלא היה להם סוכה אחרת ולילך לסוכת חבירו ריש גלותא טריחא ליה ואין זה כבודו וצ״ע :


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 637:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 637:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/637:5:1)

דמי עצים עיין מ״א בב״י כתב שרש״י וטור חולקין על בע״ה ומש״ה השמיטו כאן ורמ״א פסק דא״י י״ח דמ״ה פסולה אלא תק״ח הוא והפקר ב״ד הפקר משא״כ בשאין רוצה ליתן דמים אז מ״ה לא יי״ח. משא״כ גזל וקנה בשינוי מעשה גמור וכדומה דחייב ממון לבד ומ״ה קנה אף אין רוצה ליתן דמים יי״ח וי״ל ג״כ בקנין דרבנן נמי יי״ח ושאני כאן דתק״ח רק לטובת הגזלן וכל שאומר אי אפשר בתק״ח שומעין לו מש״ה לא יי״ח כאן דוקא ועח״מ סי׳ ש״ס ובט״ז ובה׳ גניבה ועב״ח כאן וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 637:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 637:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/637:6:1)

לא יצא עמ״א וה״ה סוכה הבנויה ע״ג קרקע ואינה מחוברת כלל לקרקע וכ״ש כשעומדת על גלגלים שיכולה לטלטלה ממקום למקום דשייך בה גזולה ע׳ אות ז׳. ועמ״מ פ״ה הכ״ה דאפי׳ בי״ט א׳ יוצא בסוכת חבירו דה״א נילף ק״ו בזה מלולב שאין נוהג בלילית כבימים או ג״ש ט״ו ממצה עסי׳ תנ״ד בט״ז ד׳ והתם בעינן שלו ממש ה״ה כאן בליל א׳ קמ״ל דיי״ח אף בליל א׳ בסוכה שאולה אע״ג דס״ד נשים ליחייבי בסוכה מג״ש דשאני כאן דכל ישראל יוצאין גלי קרא אף בליל א׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 637:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 637:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/637:7:1)

לא יצא בה עמ״א בתוס׳ סוכה ל״א א׳ ד״ה אבל גזל עצים ובנה בקרקע שמעון מדעתו והב״ח הגיה שלא מדעתו יע״ש ומ״מ מקשה זה יקשה ממ״ש בתקף חבירו מסוכה דקרקע אינה נגזלת מ״מ העצים נגזלים ותירץ דמחובר כו׳. ולפ״ז באין מחובר לקרקע כמ״ש באות הקדום א״י י״ח. וע׳ ב״ח אין לעשות סוכה ע״ג קרקע של חבירו שלא מדעתו יע״ש והיינו אע״ג די״ל דמותר לכנוס בסוכה של חבירו שלא מדעתו עט״ז בזה אות ד׳ אבל לבנות שלא מדעתו בכה״ג לא אמרי׳ ניחא ליה לאוקמיה מצוה בממוניה במעשה כזה וצ״ע :