## Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/687:1:1)

כתב בהגמ״י עמ״א הנה דעת מנהגים גר הואיל ובשעת עיקר החיוב בלילה היה פטור ה״ה קודם הנץ פטור. ויש צירוף לזה דעיקר חיובא ביממא כמ״ש התוס׳ מגילה ד׳ ב׳ ד״ה חייב דמברכין זמן ביום עסי׳ תרצ״ב א׳ והמ״א כתב דאחר שלא קרא בלילה אין קורא לאחר ע״ה דבק״ש בשכיבה תליא ואיכא דגני בהאי שעתא משא״כ במגילה מע״ה יממא. והנה בתרצ״ב פסק דיכול לקרות מפלג המנחה עב״י תרפ״ז מא״ח ותה״ד מה לק״ש לר׳ יהודה ולכאורה שם איכא אינשי דגני בההוא שעתא ושם לא ערער המ״א ומיהו בכמה דברים מצינו עשאו פלג המנחה כלילה נ״מ בסי׳ תרע״ט במ״א ב׳ ושאר דוכתא טובא. ואפשר שם יש צירוף י״ג זמן קהלה לכל ודוחק גם י״ל זכר לנס שהיו צועקים לילה ויום היינו אף בשעה שב״א ישנים היו צועקים. ובע״ה היו ישנים הרבה ב״א ואיכא זכר לנס. גם י״ל דהגמ״י לא מיבעיא קאמר אחר שלא קרא בלא אונס דאסור אח״כ עסי׳ רל״ה ס״ד בק״ש דוקא אונס אף גר נמי הואיל ועקרו ביום וגר ל״ד דאונן נמי דכוותיה ומיהו השגת המ״א שייך תיפוק דיממא הוא ובחידושי ד׳ א׳ הבאתיו מחלוקת הר״מ והר״ן ראויה כל הלילה וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:1:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/687:1:2)

כל הלילה עמ״א ועמ״ש בט״ז אות א׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/687:2:1)

לשמוע עמ״א ובתוס׳ מגילה ג׳ א׳ ד״ה מבטלין נמי מבואר בציבור וב״ח כתב אף יש עשרה ציבור עדיף הביאו הא״ר אות ב׳ וכן יראה מבטלים כהנים עבודה וסתמא י״ג כהגים זוכים בתמיד ויש להם מנין ש״מ ציבור עדיף ברוב עם כו׳. ויש לנו קצת קושיא במ״ש התוס׳ משהאיר היום זמן עבודה היינו עמוד השחר עיין תמיד פ״ב ובר״מ ז״ל הלכות תמידין ומוספין פ״ה ועדיין לא הגיע זמן מגילה ולמה מבטלין מצוה ד״ת בשביל מגילה דרבנן אף שניהם דרבנן כיון דעדיין לא הגיע זמן מגילה ובר״ח וחנוכה דפרסומי ניסא עדיף היינו בהגיע זמן שניהם ואי״ה בט״ז יבואר עוד. ובחידושי מגילה כתבתי אם נאמר דעל מצות דרבנן נמי מכין עד שתצא נפשו כמו בד״ת אומר לולב שאין נוטל כו׳ י״ל על קריאת הלילה אין מכין ער״ן ז״ל לחד תירוצא כפרים לא היו קורין בלילה דעיקר מצותה ביום. ומתנות לאביונים אם נתן שיעור צדקה י״ל דאין כופין דבצדקה כופין דאיכא לאו בהדיא עי״ד רמ״ח בש״ך אות ג׳ משא״כ מתנות לאביונים עשה מד״ס ולא עדיף מד״ת כה״ג דהוי נמי בכלל למען יאריכון ימיך וי״ל דאיכא נמי לאו דלא תסור עמ״א תמ״ו. ומשלוח מנות איש לרעהו אי חבירו מוחל מהני עסי׳ תרצ״ו בהג״ה ס״ו וא״כ בדעת חבירו תולה. ומיהו אונס שגירש דבדידיה תליא מילתא ואפ״ה מכין מכות מרדות ובספר שושנת העמקים בכלל מכות מרדות הארכתי ואי״ה שם נתעוררתי על זה :


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/687:3:1)

שאין עמ״א עלח״מ פ״א ממגילה דסמכו של ב״ר מק״ו ובת״ת דרבים ליכא ק״ו ותי׳ דא״כ מה בעי רבא מגילה ומ״מ הי עדיף הא ק״ו ומה ת״ת דרבים דוחה מגילה כ״ש מ״מ דעדיף מת״ת דרבים (כמ״ש התוס׳ במגילה) ועיין ספר חמד משה בזה. וזה לשיטתיה דכתב במ״מ קוברו ואח״כ קורא הא ליכא שהות למגילה קורא ואחר כך קוברו משא״כ לט״ז אות ב׳ ולמ״א ז׳ שכתבו דאף דאין שהות למגילה מ״מ עדיף דמוטל בבזיון בהאי רגע א״כ אין מוכח דת״ת דרבים עדיף ממגילה ביש שהות לקרות המגילה אחר כך כדבעינן למימר לקמן ובעי רבא מ״מ ומגילה באין שהות למגילה ואי דלא הוי בחד גוונא ומה בכך. והראה לס״ס תר״צ במ״א אות כ״ה דלמצוה מן המובחר יע״ש. ומיהו לכתחלה מבטלים כהנים מעבודתן שגם הם ישמעו בציבור ושם מיירי שיחיד היה לו אונס ובא אח״כ אין מטריחין אותו לכנוף עשרה. ומ״ש המ״א דלק״מ דמש״ה אמר המחבר שאין לך כו׳ דנדחית מגילה היינו דקורא אח״כ ביחיד דאל״ה אין זה דיחוי וכל המצות ד״ת צריך לאקדומיה למגילה אע״פ שהוא פרסומי ניסא (ובשניהן דרבנן מגילה קודם פרסומי ותדיר עסי׳ תרכ״ד) וא״כ ת״ת דרבים ל״ש מגילה נדחה דיקראו אח״כ בציבור ומיהו ודאי דצריכים להפסיק מלימודה ולקרות דא״ל בת״ת דרבים כמו בימי יהושע לומדים כל היום ומבטל לגמרי מגילה דהשתא הוי קשיא שפיר אמאי לא כתב ת״ת דרבים דוחה מגילה לגמרי אלא דא״א דהא חזינן כשהגיע יום י״ד כל העולם מפסיקין מלימודם וקורין וכ״ת ת״ת דרבים לא הוי כ״א כשכל ישראל בכנופיא כמו ביהושע דל״ד וכ״מ בתוס׳ דאל״כ לא הוי מקשה הר״ר אלחנן דשאני ת״ת דיהושע. גם ממ״ש התוס׳ ראיה מכתובות ולא מכאן מבטלין ת״ת למת משמע רבים אלא י״ד ע״כ כל ישראל בעינן וראיה מכתובות ת״ר אלף או לית ליה שיעורא ובחידושינו דלקמן במגילה נמי איתא להא ברייתא ומ״ש לעיל בשם הלח״מ פ״א מהל׳ מגילה ואם היה חילוק בין ת״ת דיהושע כל ישראל בכנופיא ובין רבים וכ״א בפ״ע אין מוכיח מאבעיא דרבא ואם נאמר דאין לחלק כמ״ש המ״א יש הוכחה כמ״ש הלח״מ וי״ל המ״א לשיטתיה באות ו׳ דבטל המגילה לגמרי וליכא הוכחה ומש״ה הוצרך המ״א לומר שאין נ״מ שיקראו אח״כ בציבור והבן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/687:4:1)

כדי עמ״א הנה הק״ו ומה עבודה דוחה מ״מ ביש קוברין רק שאין כ״צ כמ״ש התוס׳ בשבועות למ״ד ע״ב ד״ה אבל איסורא (וכאן בשמעתין ד״ה מ״מ עדיף איידי דלאחותו באין קוברין אלא בשבועות מפורש טפי) ומ״מ י״ל דקרובים אין דוחה עבודה לגמרי שיטמא לקרובים ויניח עבודה לגמרי אבל להקדים הלוית המת ואח״כ יעשה עבודה י״ל הלוית המת קודם אלא מדנקיט רבא מ״מ ועבודה מ״מ עדיף לומר דמש״ה איכא למיבעיא דמ״מ עדיף ממגילה והיינו באין קוברין דודאי דמ״מ עדיף מעבודה מלאחותו באין קוברין מיידי. ומ״ש כ״מ ברא״ם סס״ב לא הבינותי דמה ענין כ״ז שיש שהות לקרות אח״כ לכאן ואולי דהר״מ ז״ל פ״א ממגילה כתב (אשר לשון המחבר הועתק משם) שאין לו קוברין (בטור השמיט שאין לו קוברין) משמע הא יש קוברין מגילה קודם והיה מקום לומר דבאין קוברין מ״מ קודם ובטל מגילה לגמרי ומ״ש ואח״כ קורא ביש שהות ואם לאו בטל מגילה לגמרי. משא״כ ביש קוברין רק לא כל צורכו מ״מ קודם ולא לבטל מגילה אבל למ׳ש הרא״ם ז״ל בפירוש הר״מ ז״ל למה כתב אין קוברין. והוי יודע דודאי בתני וכ״ש מתני פשיטא דקודם למגילה אלא דקשיא ליה אאין כ״צ כלל בלא קרי ותני כלל דהיינו עשרה עכ״פ:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/687:5:1)

בדאיכא עמ״א ולהלכה קיי״ל דבאין שהות מילה קודם דעיקרה בשמיני ול״ד למ״מ לקמן ועפר״ח. ומה שהראה מקום לתרצ״ג מילה קודם למגילה הוא יקרא בציבור אח״כ כמ״ש המ״א כאן אות ג׳ משא״כ אי יקרא אח״כ ביחיד מגילה קודמת למילה כאמור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/687:6:1)

בדאפשר עמ״א דאם לא יוכל לקבור אח״כ ודאי אין שום מצוה ד״ת נדחית מפני מגילה וקבורת מתים ד״ת אלא שהמ״א הוסיף מק״ו דמ״מ דוחה עבודה לגמרי ועבודה דוחה למגילה באין שהות כמ״ש הר״ן ז״ל והקשה המ״א ממ״נ אי כ״ה דוחה ל״ת היינו לא תסור הא קיי״ל דחי לגמרי כמ״ש בסי׳ י״ג ואי דחי ל״ת בשוא״ת א״כ איכא ק״ו. ויש לראות מההוא דסי׳ י״ג בשבת כרמלית הוי לאו דרבנן אתי כבוד הבריות ודחי לגמרי משא״כ מגילה קום ועשה מאי אולמיה כו׳. ומ״ש הר״ב שם בהג״ה שיוכל ללבשו בשבת אף ע״פ שעובר מ״ע דרבנן בציצית כמ״ש המ״א שם אות ו׳ מ״מ הוי עשה דשוא״ת וכה״ג בד״ת דחי עשה דיבום בקום ועשה לחיובי עשה דשוא״ת וע׳ תוס׳ יבמות כ״ב ב׳ חייבי עשה רבי׳ קרא ל״מ כן ועמ״ש בפורת יוסף כלל א׳ ובס׳ ג״ו וש״ה כתבתי מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:6:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 687:6:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Eshel%20Avraham/r/687:6:2)

**שאלה** מי שיש לו טלית משי ונפסק א׳ מציצית בחול אי שרי ללובשו בציבור כך. והנה בסי׳ י״ג בשבת כתב הר״ב דיכול ללובשו לכתחלה והוסיף אמ״ש המחבר בכרמלית א״צ לפשוט והר״ב כתב לכתחלה נפי דכ״ה דוחה עשה דרבנן וא״כ משי בחול למ״ד שאר בגדים דרבנן או דלמא בשבת עובר עשה בשוא״ת משא״כ בחול ועיין עולת תמיד שם דבשבת י״ל עשה דרבנן ליכא ושם בפריי כתבנו מזה. ומ״ש פירוש על הרא״ם מבואר דהרא״ם בביאוריו לסמ״ג כתב סייעתא להר״ן דמבטלין עבודה מפני מגילה לאו לגמרי אלא לאקדומי ממ״ש הר״מ ז״ל מבטלין.עבודה וכל המצות מפני מגילה רק מ״מ קוברו ואח״כ קורא (והוא ל״ד דאף ליכא שהות מ״מ קודם כאמור ש״מ לגלויי ארישא) לאשמעינן דוקא ביש לשתיהן שהות מיירי הא באין שהות לא מיירי וא״כ קשה על הר״ב מ״ש דוקא ביש שהות לקרות אח״כ וב״י ליישב יע״ש ובחידושינו כתבנו מזה: