## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 102:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 102:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/102:1:1)

**אסור** (שמואל א׳ א׳) ובחידושי כתבנו ברכות ל״א א ב דעלי הוכיחה ששיכור אסור להתפלל (מדרבנן עתו׳ שם) ידע שמתפללת רק כפי׳ הט״ז דהתפללה בלחש כ״כ שלא השמיעה אפילו לאזנים רק שפתיה נעות וסייעתא לסימן ק״א ס״ב. גם י״ל דאח״כ כשאמרה חנה כן תתפלל׳ עוד אח״כ. ולתו׳ בה״א ועלי ישב שפיר טפי דודאי כה״ג שחבירו א״י אם מתפלל הוי ל״ע לת״מ אלא אפילו יודע ואין עומד מדת חסידות לאשה כחנה להרחיקה א״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 102:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 102:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/102:2:1)

**בין** עט״ז והם דברי ד״מ ומאחריה ודאי עלי לא היה עומד אחורי אשה עפר״ח. ומט״ז כאן משמע כמ״א ו׳ דלפניו לישב אסור הא לעמוד שרי לפניו וא״כ מנלן צדדים אסור אלא דכיון די״ל דעלי בצדדין היה משא״כ לאחריו לא היה אסור. ומיהו לתו׳ עמכם באמה חמישית אין ראי׳ לצדדין אפי׳ נאמר לפניו לעמוד אסור מכ״ש דלעבור עלי חוץ לד״א היה ואי״ה יבואר במ״א ו׳. והוי יודע דמקום גבוה ורשות אחרת אפילו תוך ד״א מותר לישב ופשוט הוא ואפילו לטעם הט״ז באות גימ״ל ברשות אחרת שפיר דמי:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 102:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 102:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/102:3:1)

**ואפילו** עט״ז כתב ט״א שהמקום קדוש הוא שעומד לפני המלך (משא״כ ק״ש שבח אין עומד לפני המלך דמה״ט א״צ שיכסה לבו) כו׳ ואפ״ה א״ש דין הב״י דהרהור אע״ג דקדושה היא צריך שיוצא בשפתיו ומכ״ש לטעם הטור שנראה שאין מקבל עמ״ש פשיטא דהרהור אין מועיל עמ״א אות ב׳ בזה. ועסי׳ ס״ה מצא ציבור קורין ק״ש צריך לקרות פ״א עמהם אם הוא בשיר ושבח כ״ש בד״ת אלאי דקשיא ליה הא אפי׳ ביחיד שקורא ק״ש יהא אסור לישב כך ובאמת בתפלה מותר לעמוד וה״ה בק״ש בששניהם יושבים ואפשר דקשיא ליה כשאחד עומד וקורא ק״ש יהא יושב בטל אסור וצ״ע וע׳ ס׳ חמד משה. בבאר הגולה ה׳ ויש מתיר בעוסק בתורה תה״ד והמעיין בסימן ג׳ שם אדרבה משמע שיר ושבח לא ד״ת ועב״י ס״ה וכאן רק סמ״ג וסמ״ק כ״כ עב״י ואי״ה במ״א יבואר עוד עמ״ש אות ד׳ ועמ״ש באות ה׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 102:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 102:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/102:4:1)

**בצד** עט״ז הקשה מעלי וי״ל דחנה החמירה על עצמה יותר והרחיקה עצמה לאמה חמישית או למ״ד כשעמד עלי בד״א ועלי במקרה עמד כתב הב״ח דאם עוסק בהלכות דרך ארץ לכ״ע אסור וצריך לעמוד וכ״מ מברכות כ״א ולגרוס בפרקא אחרינא היינו ד״א אלמא דלאו תורה מיקרי יע״ש עיין מ״ש באות ה׳ מ״ש עלי זקן מופלג זה היה כמה שנים אחרי כן תוספת שבת בהגהותיו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 102:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 102:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/102:5:1)

**בצדו** עט״ז תי׳ על קושיית הב״ח דודאי על המתפלל להרחיק כה״ג וע׳ אות ג׳ לשני הטעמים אתי שפיר ומיהו בבית הכנסת דכ״א יש לו מקומו אסור עב״ח וא״ר. וכ״כ מ״א ד׳ ועיין א״ר אות ה׳ בשם ע״ת הא לפניו כה״ג אסור וכתב א״ר דא״כ חלוש נמי י״ל דוקא בצדו והנה יתיישב מ״ש הט״ז אות ד׳ ומסתימת הפוסקים לא משמע כך למ״ש הט״ז באות ג׳ מפני כבוד המקום א״כ י״ל סומך קצת שרי ולא מטעם שנראה שאין מקבל עמ״ש במ״א אות ז׳ מזה ואין להאריך: