## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:1:1)

**והכהנים** עט״ז ב״י בשם הר״ר מנוח. והב״ח ופר׳ח כתבו שזה מוכח מסוטה ל״ח ב׳ והביא המחבר סכ״ה י׳ כהנים כולם עולים מוכח דהמברכין ממנין דנשיאות כפים עשרה בעינן ומ״מ קשיא לי אה״נ דהכהנים מצטרפין דיעבד אבל לכתחלה בעינן מתברכין עשרה דומיא דסכ״ה די״א אחד עולה ועשרה שומעים ומנלן לחלק בין השומעים ישראלים או כהנים והר״מ בט״ו מה״ת ה״ט והטור נמי ה״ק דיעבד סגי הא לכתחלה בעינן עשרה השומעים ועב״י לקמן וט״ז ומ״א אות כ״ג ל״ח ואי״ה שם יבואר. והנה עשרה צריכין גדולים יג״ש וב״ש (עמ״א מ״ח ושם יבואר אי״ה) בני חורין זכרים דוקא כמבואר אי משום דבר שבקדושה או ג״ש בני ישראל כמ״ש הר״ן במגילה ואפ״ה אסמכמא הוי ומדרבנן יצאו מקצתן גומרין ירושלמי עא״ח א׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:2:1)

**אפילו** עט״ז מלת אחרים קשה דזר הוא והוי יודע דבסעיף מ״ב חלל אין נ״כ והוא מר״מ פט״ז מה״ת ה״ה וסבור הייתי לומר דהוקש לעבודה וחלל לאו בר עבודה הוא אבל איסור עשה אין בו דכתיב אל אהרן ובני״ו ואמרינן בני אהרן אפילו חללים במשמע עפירש״י בפ׳ אמור וליכא למעוטי מכה תברכו אתם ולא חללים כיון שכן אם אין מברך ליכא איסור ולזה כתב הר״ב אפילו עם כהנים אחרי״ם רמז לחלל שאביו כהן אפילו הכי לא ישא וירד דעשה אית ביה דמדגלי קרא שמותר לטמאות למת יליף בכל דוכתי דכתיב בני אהרן למעוטי חלל וכ״כ הפר״ח בסעיף מ״ב דעובר בעשה ונכון הוא נ״ל. ותנה טומטום ואנדרוגינוס לא יעלו לדוכן אפילו בלא ברכה עם כהנים אע״ג דס״ס שמא זכר ושמא זר אין בו איסור עשה אפ״ה מסתברא דזר עשה אית ביה וההיא דפ׳ כל כתבי קי״ח ב׳ תוס׳ ד״ה אלו מפרש הב״ח שעולה ואין אומר כלום (ואף בלא נשיאת כפים כל שמברך איסור יש) א״כ ליכא ס״ס וכאמור. ומ״ש הט״ז על ד״ה דהיינו דודאי יש עשה מההיא דכתובות כ״ד אלא דמקשה ולא ידע איזה עשה יש ולא סובר פירש״י. ורבי יוסי מתרץ כב״ח ומ״א א׳ דעלה ולא אמר כלום דודאי אף שוא״ת אסור לשמוע לאביו אל תחזיר כ״ש מפני דעת חבירו ומ״ש רבים מתמיהים דכיון שאין כהן איך יאמר חבירו לזר שיעלה לדוכן ופי׳ שאומר לו שכהן הוא ורבותא אע״ג דאיכא לזות שפתים שחביריו יודעים שאינו כהן ויאמרו שזר מברך אבל זה בשביל חבירו עב״ח. וז״ש ע״ד ב״ש וב״ה למ״ד דלא עשו כדבריהם לבטל דעתם משום ב״ה ולא דהתירו יבמה לשוק אלא חלצו אע״ג דחבריהם יליזו עליהם דלפי דעתם מצוה לייבם צרת ערוה ומצוה יותר מחליצה מ״מ וביטלו דעתם מפני דעת ב״ה ועא״ר אות ג׳ ולמ״ש א״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:3:1)

**והלוי** עט״ז ועמ״א ז׳ ועט״ז א׳ גם בכור לאמו ובאמת בכור לאב אין בו שום קדושה האידנא כמ״ש המ״א וכפול הוא בדפוס אות ג׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:3:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:3:2)

**עוד** אבאר לך שמ״ש המחבר כעובר בג׳ עשין הוא לשון הר״מ ז״ל פט״ו הי״ב ובטור ג׳ עשין והנה י״ל למ״ש בשרשיו על פוטיתא מין מורכב דאל״ה אין לוקה ב׳ מלקיות כי בריבוי הלאוין לא יתרבו המלקיות אם לא שיש נושאין חלוקין יע״ש באורך י״ל ה״ה בעשין כה״ג כיון שאין בהם נושאין חלוקין לחדא מיחשב ועיין פ״ד מה׳ תפילין הכ״ו שמנה עשין ש״י וש״ר אין מעכבין הוי ב׳ מצות (וד׳ פרשיות ד׳ עשין אע״ג דמעכבין וי״ל אין מקומו פה) ולדינא אם מתרמי ליה מ״ע כהשבת אבידה וכדומה י״ל נ״כ עדיפא דאית בהו שלש להטור משא״כ להר״מ י״ל השבת אבידה עדיפא דאית בה עשה ול״ת (וע׳ בבא מציעא מזה ומיהו אם מת בבית הכנסת ואמרו לכהן לישא כפיו לכאורה מ״ע דנ״כ אין דוחה לעשה ול״ת דטומאה וכשיש ג׳ עשין י״ל דדוחה דל״ש מאי אולמיה דהאי עשה מהאי ואמנם בתוס׳ סוטה ל״ח ב׳ ד״ה כל בשם ירושלמי דאין נ״כ דוחה לטומאה והנה י״ל אם הזיד ולא יצא דאין עשה דפשיעה דוחה כמ״ש התוס׳ עירובין ק׳ ד״ה יתן יע״ש ואפילו לא ידע או מת פתאום אחר שיאמרו לו משמע שם דיוצא ומיהו טומאה בבית הסמוך אין יוצא דהוי דרבנן ונ״כ ד״ת ואפילו יודע דצריך לישא כפיו עא״ר קכ״ו ג׳. ועיין מפרש ירושלמי נזיר פ׳ כ״ג דף כ״א ב׳ (ד״ב) מ״ש ד״ה וסובר מ״ע דרבים יע״ש י״ל אפילו נאמר דהוי כו׳ י״ל מ״ע דרבים דוקא בא״א להפטר ממנה משא״כ דאם לא אמרו לו אין עובר אפשר לא אמרינן ביה הא מלתא ומיהו הא ודאי דלענין דחייה יש לדחות והעד כלאים בציצית דחובת גברא ואי בעי לא לביש ועיין כתובות אלו נערות אי אמרה לא בעינא לא דמי לזה יע״ש והוי יודע שהגירסא שם בירושלמי מהו שיטמא כהן גדו״ל לנ״כ והמפרש מוחקו וכ״נ מתוס׳ סוטה שם וי״ל כ״ה יש שתי עשין עכ״פ (דאמור להם בעי לדרשא כד יימרון להון עב״י ופרישה וב״ח ופר״ח) משא״כ כ״ג יש בו עשה נוספת ג״כ ב׳ עשין מש״ה בעי דמה אולמי׳ כו׳. ואין מקומו פה. וי״ל דמ״מ עובר ב׳ לאוין ה״ה ב׳ עשין כו׳ אף להר״מ ז״ל רק אין לוקין שמונים:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:3:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:3:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:3:3)

**ומ״ש** המפרש דאבעיא אע״ג דלא היה בבית הכנסת קשה דנהי דמענישין על עשה כזה בעידן ריתחא כדאיתא במנחות סדינא בקייטא מכל מקום אין דוחה ולא הוי מיבעי ליה כלל. ועיין בספר חמד משה. ועמ״ש בעזה״י באות שאח״ז בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:3:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:3:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:3:4)

**ומ״ש** הט״ז בדברי הטור יש בו מהעיון ואפרש כפי כוחי בעזה״י. לכאורה הטור והר״פ תלוי במחלוקת הטור והר״מ אי כעובר בג׳ עשין או ג׳ ממש לטור אמור לפשטיה צווי וקאי לאהרן ובניו ואהרן יחיד נמי עובר אם קראו לו והר״פ סובר כר״מ דאמור להם לדרשא לחוד דכד יימרון להון וממילא לא׳ אין קורא ואפילו קראו אין עובר וקשה לכאורה להמחבר ס״ב כל כהן אפילו יחיד ובעובר בג׳ עשין ולזה י״ל קצת או נאמר דלשנים קורא כהן ולא׳ לא הכל אסמכתא מדרבנן ומ״ה אף לשנים אין קורא כלל מיהו מתוספות מנחות מ״ד א׳ ד״ה כל כהן מבואר דמ״ה לשנים קורא כהן ולא׳ לא ומ״ש הט״ז דאי לא כתב קרא (י״ל דלא׳ אין צריך לקרות לא איסורא יעיין בס׳ חמד משה) אף דאי לאיסורא כתב מ״מ הציווי כה תברכו איך יצויר לכתחלה לאהרן יחיד כיון דאין קורא ליחיד לית ציווי ואי שעבר וקרא הוי דאי ולא כתיב. עוד הקשה מסעיף י״ג מה שמחולק הטור שם דלכהן א׳ נמי מקרא אותו והא ודאי לאו פשטיה א״כ כמו בדרש״א א׳ דלא׳ אין קורא. ותי׳ ותוכן כוונתו לטור דג׳ עשין ממש מנ״ל פשטיות וב׳ דרשות אלא דיש יתורא כו׳ אמור האלף קמוצה והיה ראוי לנקד בשוא לחוד ציווי המורה על העתיד ובקמ״ץ מקור מורה לפעמים על העבר ש״מ כד יימרון והוא עתיד וה״פ אימתי מ״ע כה תברכו כדאמרו להון מעיקרא וגם דרשא ב׳ דמקרא מלה במלה דאל״כ לכתוב אמור בקמ״ץ מקודם כה תברכו או בשוא אחר כה תברכו וידעינן כד יימרון דאל״כ לכתוב קודם כה תברכו דהא האמירה וקריאת כהנים קודם הברכה ומדכתב בקמץ האלף ואחר כה תברכו שמעינן עוד דבתוך הברכה מקרא להם (וכ״ש אם נאמר יברכך אין מקרא להם כבסעיף י״ג יע״ש) ואי להך לחוד לכתוב אמור בשו״א ש״מ כולהו דהיינו ב׳ דרשות ופשטיות לעשה והוי ג׳ עשין ממש דאי רק כד יימרון לכתוב בשו״א. ונראה כפי דעתי שצריך להגיה מלת א״ו בט״ז. לכתוב אמור בשו״א [או] קודם הברכה נ״ל. והעולה מדבריו דלכהן א׳ אפילו אין קורא אותו עובר אם לא יעלה וכ״כ הנ״ץ סעיף י׳ בזה. וההיא דלכהן א׳ מקרא מלה במלה דזיל בתר טעמא משום טעות ה״ה א׳ נמי ודאי בזה לא דרשו לה״ם לשנים דוקא. וסיים הט״ז כ״ז אי עובר או לאו אבל פגם ודאי איכא אע״פ שלא היה בביה״כ כשקראו כהנים כבסעיף ד׳ ואי״ה במ״א אבאר עוד. וכ״כ הפר״ח סעיף יו״ד כהן א׳ עובר אפילו אין קורא עובר באפשר יע״ש עמ״ש באות ח׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:4:1)

**אם** עט״ז באות ג׳ (הראשון) דעתו דאחד צריך לעלות מעצמו וא״ל עובר בעשה מן התורה וכ״ד הפר״ח והנ״ץ כאן ודעת הט״ז לעיל דלאחד אינו קורא דרשא גמורה ואיסורא יש אם קורא ומלבוש משמע שזה אסמכתא לא׳ אין קורא כו׳ מתוס׳ מנחות מ״ד א׳ ד״ה כל משמע דרשא גמורא לא׳ אין קורא יע״ש. ועמ״ש באות ח׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:5:1)

**ולא** עט״ז ומנהגנו מבואר בהר״ב דאומר הש׳ץ:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:6:1)

**ומגביה** עט״ז ולא לגמרי שיהא ה׳ אוירי׳ ומש״ה אמר ומגביה קצת עא״ר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:7:1)

**ה׳** אוירים עט״ז. ועב״י עוד כמה מנהגים בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:8:1)

**מתחילים** עט״ז ודעתו לעיל באות ג׳ דהנך דרשות גמורות הם ודריש טעמא דקרא משום טעות ומש״ה יחיד נמי מקרא ובתיבת יברכך ליכא טעות ועמ״ש במ״א מזה. ודעת הלבוש דהנך אסמכתא נינהו וכ״נ מתוס׳ מנחות מ״ד א׳ ד״ה כל יע״ש. ולכהן א׳ לכ״ע מקרא יברכך כמ״ש המ״א אות כ׳ ולענין אי יאמר החזן כהנים בקול רם בכהן א׳ כתבנו במ״א וגם י״ל לט״ז במסקנא אין איסור״א ולה״א כ׳ דיש איסור דכהן א׳ אין עובר בהכרח לא׳ אין קורא איסורא משא״כ באמת לאחד אין קורא אין צריך דממילא הוי מ״ע משא״כ לשנים יקרא להם דלא הוי מ״ע כ״א בקורא אותם וז״ש באות ג׳ דממעט א׳ שאין צריך תחלה והבן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:9:1)

**בלשון** הקודש עט״ז כפי דעתי העניה האדון ז״ל כיון בכאן כוונה גדולה והוא בסוטה יליף הנך ג׳ דברים לה״ק ועמידה ונ״כ לחד תנא מג״ש ופנים להדי פנים וקול רם ממשמעות ושם המפורש ושמו כו׳ ועכ״מ פי״ד מה״ת הי״א דיליף כל הני מג״ש וא״י דרק שלש מג״ש ועלח״מ וי״ל בקול רם ופנים לפנים אפשר נמי מכה תברכו ונאמר (דברים א׳ כ״ז י״ב) וענו הלוים בקול רם ולבר״ך קאי נמי אלוים ורש״י פירש שם הפכו פניהם ועיין רא״ם שם וא״כ כולהו נפקו מג״ש כה תברכו חוץ שם המפורש כו׳ אבל הט״ז ז״ל בחר לו לימודים מפוזרים דכה תברכו פסק כר׳ יהודה בסוכה דמסתבר כה עיכובא ועמידה כרבי נתן דלשרת ולברך בשמו איתקוש ברכה לשירות שנאמר לעמוד לפני ה׳ לשרת ולברך בשמו איתקוש כו׳ ע״ש ובנשיאת כפים וישא אהרן ידיו ויברכם משמע כת״ק דהתם. והנך רואה דלרבי נתן היקש גמור הוי הך קרא (דברים יו״ד ח׳) ובקרא א׳ נאמר כן ודאי מסתברא דהיקש גמור הוי וראיתי להמ״ל פ״ד מה״ת ה״ט הקשה לרש״י (ויקרא ט׳ כ״ב) וישא אהרן יברכך יאר ישא דמסוטה יליף מה להלן כו׳ משמע דהתם לאו ברכת כהנים והנה התי׳ מבואר שם בכמה אנפי (וי״ל עוד דאהרן מעצמו נשא כפיו אבל לא שיהיה מצוה ועיכוב בכך ולכך יליף ג״ש) ואמנם מר׳ נתן דיליף הוא ובניו כל הימים מקיש בניו לו (דברים י״ח ה׳) יראה כרש״י בחומש דאי ויברכם ברכה אחרת אין שייך להקיש בניו לו דברכה זו אינה נוהגת כלל לדורות וקרא דהוא ובניו לא נזכר כלל ברכה כ״א שירות אלא דאיתקש ברכה לשירות מקרא (דברים יו״ד ח׳) והתם ברכת כהנים איתקש ועיין מ״ל ותבין דלכאורה מגמרא זו ראיה לרש״י וכדאמרן. והנה המחבר השמיט פנים להדי פנים ונתקשה בזה הפר״ח ותי׳ דסמך אסעיף כ״ג ומ״מ אמאי לא כללם כאן וי״ל הנך ד׳ עיכובא הוי ודיעבד לא יצא (בקול רם מג״ש או אמור להם כהנים לישראל נמי משמע א״כ פשיטא הכין הוא שישמעו הציבור ובלחש לא עשה כלום) משא״כ פנים לפנים אסמכתא בעלמא הוי ולא לעיכובא. ומה שיש לעיין מה דנקיט הט׳ז כה תברכו בלה״ק כרבי יהודה ולא כת״ק דמתני׳ סוטה ל״ב ותוס׳ ל״ג א׳ ד״ה ורבי יהודה דמשמע לרבנן כה לאו עיכובא אין מקומו פה ועיין תוס׳ שם ל״ח א׳ ד״ה ורבי יהודה וד״ה הרי הוא אומר וד״ה או אינו יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:9:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:9:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:9:2)

**ואחרי** כל הטורח הזה יש להציל לאדונינו ז״ל במ״ש באות כ״ז ול״ה דמשמע ליה דהיקש גמור הוא ובתענית כ״ז א׳ מבואר דאסמכתא הוי וכבר ראיתי שחרו אפם בו הא״ר ושאר פוסקים ובמ״א אות נד״ה כתב בקוצר זה לי העני י״ל דבתענית הסוגיא דת״ק כרבי נתן וכדומה משא״כ לרבי נתן דמסתבר טעמיה דהיקש גמור הוא ובחד קרא כתיב לעמוד לשרת ולברך כו׳ וכנראה מתוס׳ סוטה ל״ח א׳ ד״ה הרי הוא אומר. ובתענית בתוס׳ ד״ה אי מה כתבו נראה דבעוד יום מברך כו׳ פשיטא ומבואר בגמרא אלא דל״ת לרבי נתן ואינך ומדוכתי טובא משמע דאיתקש היקש גמור ברכה לשירות יהא בעל מום פסול ואליבא דת״ק דרבי נתן דהיקש אסמכתא קאמר כן לזה כתבו מדמסיק סתמא דתלמודא כן משמע לכ״ע בעל מום כשר דאל״כ היה לו לומר לרבי נתן כו׳. ומשם משמע נמי דערל פסול לנ״כ דאין אוכל בקדשים ואי״ה יבואר במ״א אות נ״ד וכאן אין להאריך זהו מה שרצינו לבאר בכאן כי דברי אדונינו הט״ז ז״ל שרירין וקיימין כפי דעתו ושיטתו. ובאות כ״ז ול״ח יבואר עוד אי״ה ועיין לבוש כתב ישיבה שאין למעלה ישיבה ובגמרא מבואר לימודים ובע״ץ כתב ג״כ שאר לימודים יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:10:1)

**לענות** אמן עט״ז דאסור לעקור רגליהם עד שיסיים ש״ץ שים שלום כמ״ש בסוטה ל״ח ב׳ ואמן עדיין מן הברכה הוא ומפי רוב הציבור סגי ול״ד לסעיף ח״י עמ״א אות כ״ו. ועמ״ש בקכ״ד סי״א ועמ״א וט״ז אות ז׳ יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:11:1)

**דרך** ימין עט״ז בסימן תרצ״ אות י״ג ומ״א כ״א ותרע״ו אות וי״ו ולבוש שם. ומ״א שם בתרנ״א איטר אזלינן בתר ימין דעלמא ואני מסופק דאפשר בלולב וכדומה שכולן מקיפין דרך ימין צריך הוא ג״כ לעשות כן משא״כ בכהנים וכדומה שאין ניכר שמשנה מהעולם ומכל מקום שאר כהנים עושין כו׳ ע״כ גם בכהנים אזלינן בתר ימין דעלמא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:12:1)

**עד** עט״ז חולק על מ״א כ״ח וסובר כפרישה דכאן נמי ממתין על המיעוט והמעיין בתוס׳ סוטה ל״ט ב׳ ד״ה עד בתי׳ א׳ אף הכהן אין שומע תיבת כהנים הואיל ותרי קלא משונים זה אמן וזה כהנים וכי אמרינן חביב יהיב דעתיה בתרי קלי דשוין ולתי׳ הב׳ אף במשונים יהבי כהנים דעתייהו ורק הכהן אין מתחיל יברכך עד שיכלה מפי כ״ל הציבור אמן דמאריכין אין שומעים יברכך מכהן ומשמע שם כתי׳ אחרון נקטינן כמ״א כאן כ״ח אבל הט״ז הסכים לתי׳ א׳ הלכך לא מבעיא שאין הש״ץ מתחיל יברכך עד שסיים כ״ל הציבור אמן דכהנים לא שמעי תרי קלי המשונים ויטעו אפי׳ תיבת כהנים שאין כ״כ חיובא שישמעו הכהנים (ולקיים מ״ע כד יימרון להון בשנים כשאומרים להם לרחוץ די בכך) אפ״ה ממתין הש״ץ על המיעוט וז״ש המחבר מפי הציבור וקכ״ד ס״ט פירש מפי רוב הציבור והוי כאלו אמר מפי כ״ל הציבור ומש״ה א״א ליישב קושיית הב״י באות י״ג כמ״א כ״ח אבל המ״א נקיט כתי׳ הב׳ בתוס׳ שם ומש״ה כ׳ באות כ״ח כן יע״ש. ומ״ש הפר״ח תוקעי חצוצרות לא שמעי קול שופר י״ל דל״ד למאריכין באמן דצריך כוונת הלב משא״כ חוש השמע גם התוקעי חצוצרות יהבי דעתייהו אשמע שופר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:13:1)

**אינם** עט״ז (אע״פ שכתב כל הציבור לא הונח במ״ש המ״א כ״ח וכנראה מב״י שכתב בקושייתו מפי רוב הציבור ובאמת שהביא דברי התוספות הונח לו כו׳ ומש״ה שתיק ליה הר״ב בכאן) ואזיל לשיטתיה באות י״ב כפרישה וכתי׳ א׳ של התוספות שם דהמקרא אין רשאי לקרות תיבת כהנים עד שיכלה אמן מפי כל הציבור וכ״ש מלת יברכך צריך הש״ץ להמתין על כל הציבור. והלבוש כתב אין המקרא אומר יברכך עד שיכלה אמן מפי הציבור כהר״ב בסי״ג והשמיט תיבת כ״ל כמ״א כ״ח דהמקרא א״צ להמתין על המיעוט בזה. ועל מ״ש הר״ב בהג״ה תיקן הלבוש דהתחלת הט״ז שים שלום תהיה עד הציבור אמן ואז יתחילו הכהנים רבון כד פתח ש״ץ שים שלום אבל הט״ז פי׳ דהש״ץ א״צ להמתין בשים שלום על המיעוט כמ״ש בקפ״ד ס״ט (ומ״ש דומיה די״ל התם א״צ אבל כאן צריך הש״ץ להמתין עד שיסיימו כהנים שלום כבסט״ו וה״א מיעוט מאריכין עדיין מברכת הכהנים הוי) סובר כט״ז דגם כאן צריך מפי כ״ל הציבור דא״א לכהנים לומר עשינו כו׳ דגם להמיעוט מברכין הכהנים אפילו לאחד (עט״ז אות כ״ג ומ״א ל״ח) וכ״ז שלא סיימו המיעוט אמן לא עשו כו׳ והמ״א חולק על זה באות כ״ח מקצה לקצה וע״ש ושם יבואר אי״ה בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:14:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:14:1)

**אין** עט״ז הסכים דהבטחה לא מהני כאן דבס״ך כתב המחבר דלא יתבטל כ״כ הא לא״ה לא ואף דחייב לענות אמן כבסי׳ רט״ז כאן אין חייב וכ״ש הוא אם יש כהנים אחרים אע״ג דראוי לקיים מ״ע כל שלא מתבטל לגמרי כו׳ והפר״ח פסק בפשיטות דעונה במובטח דאזיל לשיטתיה בס״ך ואנו אין לנו אלא דעת המחבר ואין למידין הלכה מפי המדרש ומ״ש הט״ז אמן אחר באהבה עונה כ״מ בלבוש ג״כ ועכ״מ פי״ד מה״ת ה״ה נסתפק בזה די״ל לא פלוג והוי יודע דיחיד העומד בתפלה והגיע להטוב שמך כו׳ אי רשאי לענות אמן אחר באהבה וכדומה באנו למחלוקת הב״ח וט״ז להב״ח היה לו להקדים ולט״ז שפיר דמי ועא״ר אות ל״ח. מ״מ ש״ץ אחר שלום לא יענה אמן מפני הטירוף שצריך לומר שים שלום. ואי״ה ברט״ו אכתוב שאם שנים ברכו ברכה על הפירות אסור לאחד לענות אמן על ברכת חבירו קודם שיטעום וכ״כ בתשובת פנים מאירות חלק שני סימן ה׳ וראיה מטור סי׳ נ״ט ואין להאריך כאן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:15:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:15:1)

**עדיף** עט״ז כוונתו דחזר כאן מספרו הארוך דא״ל מלת עדיף ה״פ דאם יש מי שכיון עדי״ף ממובטח דמובטח אומר החז״ן ש״ש והמקרא קורא יברכך כו׳ ובאמת י״א דכה״ג אסור באין כיון המקרא מראש ועד סוף עב״י משא״כ באין מובטח ויש אחר שכיון עדיף שמקרא יברכך וש״ש וכיון מראש ועד סוף דז״א דאיך נימא עדיף על תקנה דלא נזכר במשנה ממה שנזכר וע״כ חזר כאן ורק עדי״ף במובטח דעדיף שיסיים המקרא ש״ש גם המעיין בב״י כתב תחלה דהגמיי׳ מיירי באין מובטח כו׳ אבל לאחר שהביא דעת האגור להשוות דעת רש״י עם הר״מ ז״ל דרש״י מיירי באין אחר ולא פי׳ דהר״מ מיירי באין מובטח אבל חזר ממ״ש תחלה וכ״ה בנ״ץ והם דברי הט״ז במ״ש ואי דבב״י כו׳. והב״ח כתב באין מובטח הוי פסקי פסקי והט״ז לא הונח לו בזה כ״א באין מובטח ההכרח על השני ולא יוכל לכוין בתחלה וכו׳. והנה מה שחרו אפם על הלבוש סכ״א עיינתי שם ולי העני נראה דלבוש בסכ״א ה״ק דהמחבר לא חזר כאן מספרו האריך ומלת עדיף ג״כ א״ש והיינו באין מובטח ועבר ועלה באין שם כהן רק הוא אז אם יש אחר שכיון יסיים ש״ש ואם לית בהכרח יסיים הש״ץ אבל לכתחלה לא והיינו דלא תנן במשנה לא תקנה לכתחלה אבל במובטח אין עדיף רק סיים הש״ץ ולפי שראיתי להא״ר אות מ״ב הרגיש בזה לא אאריך בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:15:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:15:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:15:2)

**ומהא** דהר״מ מרוטנבור״ג ז״ל יש להוכיח דכהן א׳ אף בלא אמרו לו עובר מ״ה כט״ז אות ג׳ דאל״כ מנא ליה למידק מדתנן א״ם תנאיית אימא דוקא דאם יש כהן אחר קורא כהנים ועולה שלא יעבור ובכהן יחיד אין קורא ואין עובר ש״מ דעובר אף באין קורא כו׳ ומיהו מוכח ג״כ דהעמידו דבריהם כו׳ דאל״כ הא עובר וע״כ במ״א אות בד״ל א״כ אין הוכחה לט״ז אות ג׳ ואין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:16:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:16:1)

**אלא** עט״ז וא״ר מ״ד המליץ בעד החזנים מתוך הסידור הוי מובטח וגם מלות קצרות יש יותר טירוף הדעת ועי׳ תה״ד כ״ו המקרא קורא חיישי׳ לט״ד הכהנים מכ״ש באפשר בחזן גופא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:17:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:17:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:17:1)

**משתדלין** עט״ז בר״מ פי״ד הי״ד ובכ״מ שם ודייק לה מדלא תנן אם יש כהנים אחרים אין כהן רשאי להיות ש״ץ (וא״ש הוכחת הר״מ מרוטנבור״ג דתנן אם אין כהן אלא הוא דלמא ביש כהן אסור להיות ש״ץ דצריך המקרא ישראל אלא כמ״ש ותוכן דברי הט״ז דהמקרא צריך ישראל דוקא ולא כהן ואם אין שם ישראל יודע להקרות אין הכהן קורא ומיהו עיקר הקריאה לא מעכב כו׳ דלא כלבוש סכ״א דכהן מקרא כו׳ ועמ״ש באות שאח״ז. ועמ״ש באות כ״ב:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:18:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:18:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:18:1)

**והחזן** עט״ז דכאן לא עדיף כו׳ דלעיל ס״ך עדיף שהש״ץ טרוד מאימת ציבור משא״כ כאן אדרבה הש״ץ יאמר ואין נכון שאחר שעומד שלא במקום שץ כו׳ ועמ״א אות ל״א הביא דברי הב״ח כתב בס׳ חמד משה כשאין רק כהן א׳ אם יש מי שבקי בתפלה למה יהיה הוא ש״ץ ומתבטל מנ״כ עוד כ׳ כשש״ץ כהן לא יאמר אלקינו והמקרא אומר רק מלת כהנים ולא או״א יע״ש. עפר״ח בשם משפט צדק כ״ט אם ש״ץ כהן ואין שם כהנים לא יאמר או״א רק ישראל יאמר יע״ש דאם יש כהנים א״א או״א לי״א בסעיף יו״ד וא״י דא״כ בחול נמי ש״ץ כהן אין אומר או״א ברכנו כו׳ אלא דהכהנים ג״כ מתברכים:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:19:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:19:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:19:1)

**ולא** עט״ז ירושלמי הוא הביאו הב״י ועיין דרישה מזה ועד״מ שגם הישראלים משלשלים הטליתות שלא יסתכלו כלל חוצה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:20:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:20:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:20:1)

**ובצדיהם** עט״ז ומ״מ לא יהפכו פניהם לכותל מזרחית אלא יהפכו פניהם לכהנים עא״ר אות ו׳ ז׳ ח׳ דכל כה״ג הוי כפנים להדי פנים כאדם שאומר לחבירו. וצדדי הכהנים ממש הוי בכלל ברכה ועמ״א אות ל״ו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:21:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:21:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:21:1)

**אם** עט״ז והעומדים בחצר בית הכנסת אם יכולים לילך לצפון ודרום או למערב עדיף טפי ואם לאו הוי אנוסים ועמ״א אות ל״ו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:22:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:22:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:22:1)

**לאחיהם** עט״ז עמ״א בשם ב״ח ולתי׳, הא׳ אפילו יש כאן בנות ישראל נשואות לישראל ולתי׳ הב׳ מיירי נשי כהנים ועב״ח. ומיהו ביש יותר מעשרה העשרה עונין אמן ועדיף טפי ממה שיענו הנשים ואם אין שם כלל מי שיענה אמן יראה דאפ״ה נ״כ דאמן לאו עיכובא ומיהו חיובא ליכא דכד יימרון להון ישראל הא כהן האומר לחבירו אין עובר ונשים וגרים ועבדים האומרים אי עובר יבואר אי״ה במ״א ל״ז. הקשה א׳ מתלמידים כול״ם עולים והא א׳ ש״ץ. ומסתברא אם מתפללין כול״ם עולים הראוים לבד הש״ץ כבסעיף כ׳ ואם התפללו כבר כולם ממש עולים. והט״ז אות י״ז כתב דכאן נ״כ בלא הקריאה דמי מהם יקרא משמע הש״ץ ג״כ עולה ואפשר דלא יאמרו פגום הוא מפר״ח סכ״ב אין ראיה דהוא פסק בס״ק דלא כהגמי״י יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:23:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:23:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:23:1)

**והעשרה** עט״ז הוא מב״י ואות א׳ ב׳ הקשיתי דאימא פחות מי׳ אין הברכה עליהם ושם באין בעי׳ רק מנין ומיהו הא ליכא למימר דפחות מי׳ אף כהנים כן ושאני כהנים דראוי לישא כפיהם דא״כ יותר מעשרה נמי. ואפשר דקושיית הב״י מדלא אמר שם למי מברכין ש״מ דיחיד ישראל נמי ראוי לברכה ועובר הכהן אם אומר לו הישראל לברך ועשרה כהנים לאו משום דראוים לברכה דהם מתברכים מפי השם יתברך אלא כדי שיהיו עשרה שומעים ועונים אמן עדיף טפי מנשים עיין כ״ב:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:24:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:24:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:24:1)

**אין** עט״ז והלבוש כתב שאומרים רבון אני שלך בשעה שמאריכין בכ״ף דישמרך ויחונך יע״ש ועא״ר דאין להחזיר התיבות מן יברכך יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:25:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:25:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:25:1)

**אך** עט״ז וסוטה מ״ם א׳ ובתוס׳ ד״ה כל יע״ש ועמ״א אות ל״ח ומ״ש שם בשם א״ר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:26:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:26:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:26:1)

**מי** עט״ז ס״ד (וט״ס ס״ה) וי״ל אין ניכר אם הוא אבל משא״כ מום ועא״ר נ״א אבל רק מנהגא ועפר״ח פוחח לא ישא כפיו גמרא מגילה ע״ש בשם ס׳ המקצועות כהן שיש נדה בביתו לא ישא כפיו יע״ש וא״י אם אשתו נדה קאמר או אפילו כך והעולם אין נזהרים בכל זה עפ״ש באות שאח״ז אי״ה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:27:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:27:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:27:1)

**ואם** עט״ז באות ג׳ כתב חידוש דין שמ״מ אין עובר ודאיק לה ממגילה כ״ד ב׳ דש מות״ר והנה ברכות ל״ד א׳ רשא״י ולדידיה באות ג׳ יחיד חייב אף באין קורא וע״כ רשאי ל״ד וי״ל דלדיוקא הא כהנים אחרים אין רשאי עמ״ש בס״ך. ומ״ש הקושיא והתי׳ עא״ר אות נ״ב ופירשתיו באות ט׳ דהגמרא תענית כ״ז א׳ לת״ק כו׳ והא דאמור בני אהרן ולא ינוח אהרן צריך משמעות הקרא בניו בתולדה אף בעל מום ואפילו מכהנים לא אימעט בעל מום כ״ש כאן דמשמעות בני״ו ודאי מורה כמו שהוא בתולדה אף בעל מום ועדיף מהיקשא דלשרתו ולברך בשמו ועיין רא״ם פ׳ אמור דבני בעל מום ממשמעות יע״ש. והא דחלל אין נ״כ כבס״ב והוא מר״מ פט״ו מה״ת ה״ה אע״ג משמעות בני אף חללים אי לאו הכהנים י״ל באמת דכתיב הכהנים למעט חלל שמטמא גילה התורה דזר ממש הוא ואימעט בכ״מ מבניו דלאו בנו בכהונה הוי. ובן ט׳ לראשון או בן ז׳ לאחרון ספק כהן אין נ״כ ועשרה כהנים ופי׳ א׳ בזנות ובעל משתקין מכהונה מדרבנן ואין אוכל כו׳ ויש לספק אם נ״כ עיין ר״מ פ״ך ה״ך מא״ב ואה״ע סימן ג׳ ס״ט ובהג״ה זינה עם פנוייה ומודה בזה הבן כהן לכל דבר יע״ש וצ״ע. ואי״ה באות ל״ח ומ״א נד״ה אבאר עוד וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:28:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:28:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:28:1)

**ידיו** עט״ז ועא״ר אות נ״ה דהטלית של הקהל לא מהני דכיון דידעו שיש מום יסתכלו. ועיין לבוש כתב דלא נהגו כן אפילו היתר דכהנים ע״י טלית שלהם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:29:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:29:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:29:1)

**איסטי״ס** ופואה עט״ז. והיינו באין דש בעירו בעינן מלאכתו בכך ודש שרי אף ביחיד עב״י ובש״ע. ע״ץ ופר״ח כתב זה דש מותר (עפר״ח שם משמע שלא היה גורס כן) ובש״ע עם ט״ז ומ״א השמיט זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:30:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:30:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:30:1)

**לאלפין** עט״ז ועמ״א מ״ו. ומ״ש דש בעירו מותר הנה ב׳ טעמים א׳ משנה הברכה יער וכדומה עמ״ו ישראל כו׳ ב׳ שיסיחו דעתם וישמעו כמ״ש הלבוש ולטעם הב׳ מהני דש בעירו ולא לטעם הא׳ ודוקא חיפני ובישני במקומן דכולם אומרים כך וכנראה ממהרי״ט חלק אה״ע סי׳ י״ו הביאו המ״א אות מ״ו ואי״ה שם יבואר כתב הפר״ח נראה דכל הני דלא יעלו לדוכן אם עלה לא ירד ועמ״א אות י׳ יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:31:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:31:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:31:1)

**דוקא** עט״ז בא״ר אות סמ״ך האריך לתמוה דאדרבה הקושיא יותר חזקה דאמאי כתב הטור דיג״ש וב״ש אסור לבדו עתה הוי אקראי גם מ״ש עם כהנים אחרי״ם זה אינו דבקביעות נמי שרי עם אחרים יע״ש ולי העני דברי אדונינו ברורים בטעמן דהתוס׳ הקשו במגילה פעם משמע קטן שלא הביא ב״ש אין נ״כ הא הביא ב״ש נ״כ ופעם אמר דמשידע לישא כפיו נ״כ אפי׳ קטן שלא הביא ב״ש ופעם אמר דוקא נתמלא זקנו הא ב״ש אין נ״כ ובהכרח שיש שלשה חילוקים קטן ממש לבדו אין נושא אפילו באקראי הא ב״ש נ״כ לבדו באקראי ועם כהנים אחרים קטן ממש שרי וכ״ש ב״ש (ואפשר אפילו בקביעות עם אחרים ואין מוכרח) ובקביעות לבדו בעינן נתמלא זקנו והנה יש לומר תי׳ אחר והוא דלבדו אפילו באקראי אין נ״כ עד נתמלא זקנו שאין כבוד הציבור בכך וההוא דקטן ממש אין נ״כ הא ב״ש נ״כ עם אחרים בקביעות ומש״ה קטן ממש לא שרי רק באקראי עם אחרים להתלמד ולחנך הא לא בקביעות בכל יום וההיא דקטן נ״כ עם אחרים באקראי ונתמלא זקנו דנ״כ הא ב״ש לא אפילו באקראי לבדו מיירי וא״כ מתורץ הנך ג׳ מקומות ודברי הטור על מקומם יבואו בשלום דמש״ה כתב דקטן ממש וגם ב״ש לבדו כלל לא אפי׳ באקראי הא עם אחרים שניהם מותרים באקראי ובקביעות קטן ממש אסור אפי׳ עם כהנים אחרים והאידנא ליכא קביעות ומש״ה השוה אותם הטור דגם קטן שרי כה״ג עם אחרים ועמ״ש אי״ה במ״א מח״ט בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:32:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:32:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:32:1)

**שהרג** עט״ז גם כי תרבה תפלה ותשובה אפ״ה לא מהני עב״ח (ישעיה א׳) ועמ״א אות נ״א כל מה שכתבתי שם שייך גם לכאן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:33:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:33:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:33:1)

**מל** עט״ז השמיט שמא לא כלו חדשיו עמ״א אות נ״ב ומ״ש שם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:34:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:34:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:34:1)

**שתה** עט״ז הלאה לאות כ״ז דהיקש גמור הוא ועמ״ש באות ט׳ באורך מזה ואי״ה באות שאח״ז יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:35:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:35:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:35:1)

**שתאו** עט״ז והמעיין בפ״א מה׳ ביאת מקדש ה״א וה״ה משמע דכל הנך דה״א פטור אבל אסור לבד במים השלימו לרביעית קיל טפי ומותר אבל הט״ז סובר דכולהו פטור ומותר. והנה ברא״ם פ׳ שמיני (ויקרא יו״ד טית) כתב לחצאין אפילו תוך כא״פ או תוך רביעית בעלמא חייב הכא דרך שכרותו בעינן יע״ש ולפ״ז י״ל חצי שיעור שרי בעבודה אם נימא הטעם והפירוש חזי לאיצטרופי כא״פ או רביעית דזה לא שייך כאן. ומ״ש שאר משקין אסור כמו עבודה אבל לב״י שרי שאר משקין ועמ״א אות נ״ה. עיין פרישה מ״ש איך שייך בנ״כ דמעכב דיעבד התוס׳ בסוטה ל״ח א׳ ד״ה הרי הוא מבואר כן ואלמה לא דקראו לו (ולהט״ז כהן יחיד אף בלא קראו) עובר בעשה אם בירך בישיבה צריך לחזור ולישא כפיו אחר התפלה וכן שיכור כה״ג ומ״ש הט״ז ראיה מתוס׳ אלו דהיקש גמור הוא בתוס׳ מנחות ק״ט א׳ ד״ה לא כתבו מה משרת בעל מום לא לעמידה הקשתיו יע״ש ואמת בגמרא שלנו ליתא וספרי הוא ולא ראיתיו כעת והמ״א באות נ״ד הביאו בשם סמ״ג. וכהן ערל לט״ז לכאורה דהיקש גמור הוא רק בעל מום בתולדה י״ל ערל לאו בתולדה הוי דעמוד ומל פסול הוא ועיין אות כ״ז אלא דא״כ טמא נמי וא״כ צא ופרנס כהני הזמן לנ״כ דכולהו טמאי מתים נינהו. והנה בקרא (דברים יו״ד חית) לעמוד לפני ה׳ לשרתו ולברך בשמו אפשר דנ״כ דמקדש איתקש דבשמו אפשר שמו המיוחד כמו ושמו שמי המיוחד וכן כתו׳ לפני ה׳ הא בגבולין נ״כ לא איתקש כלל:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:35:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:35:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:35:2)

**עוד** רגע אדבר בהא דתענית כ״ו ב׳ שכיר אסור מנזיר ולא אמר דהוקש לפירות וחרצן מותר וכמ״ש הר״מ באמת דאיתקש כו, ועלח״מ פט״ו מה״ת הג״ד וי״ל דא״כ שאר משקין נמי ומש״ה מנזיר שאר משקין שרי ולט״ז י״ל באמת אה״נ דמהיקשא יליף וכ״ש למ״ש לעיל אות ט׳ וכ״ז דבסוטה מבואר דהוי היקש גמור וגמרא דתענית כת״ק כו׳ ועתוס׳ סוטה ל״ח א׳ או איני אלא בלחש הקשו תימא וי״ל לר״י נמצינו למידין דברייתא זו נשנית בלי חולק סוברת דלית ג״ש כ״א היקשא וכן הלכה (אבל במ״א באות כ״ג כתב בינוני טור וא״כ לק״מ קושיית התוספות וי״ל הלכה כת״ק והבן) והא דאמר שיכור אסור משמע עכ״פ רביעית דבפחות מיכן לאו שיכור מיקרי ולא יליף מנזיר לחצי כיעור ועפר״ח צ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:35:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:35:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:35:3)

**עיין** ר״מ פ״ב מה׳ ביאת מקדש הלכה ט׳ אונן ד״ת יום המיתה אונן דבריהם כ״ז שלא נקבר יע״ש ואונן ד״ת פסול לנ״כ ואונן דבריהם נמי דפטור מכל המצות ומיהו נתייאשו לקוברו כו׳ יש לעיין בזה ואבל מנהגא הוא ועמ״א אות ס״ד ואי״ה שם יבואר עוד ואי״ה בסוף הסימן אכתוב קצת איזו אם עלה ירד או לאו עב״ש אה״ע ה׳ א׳ פ״ד וכ״ש י״ל אסור לטמא למתים וגיורת אין מפורש הא זונה חללה אסור ולנ״כ עמ״א:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:36:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:36:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:36:1)

**י״א** עט״ז וכ״כ מ״א אות ס״א דנ״כ דלא גרע כו׳ כבסעיף ל״ט. הא שאר עבירות חילול שבת לא וכן עט״ז עמ״א אות ס״ב:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:37:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:37:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:37:1)

**שאין** עט״ז והנה בכהן יחיד לט״ז ג׳ שעובר אפילו אין קוראין לו א״י טעם למנהגינו וכי יעבור על ג׳ עשין בכל יום וי״ל שהציבור מוחלין לכהן הואיל ואין שרוי בשמחה ועמ״א עי״ן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:38:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:38:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:38:1)

**אפילו** עט״ז ועמ״א עי״ן והט״ז לשיטתיה באות ל״ו ולענין הרבון אם יאמר בשבת עמ״א אות עי״ן מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:1)

**אם** עט״ז העלה כל שאין הנאה לכהן בשירותו אסור לשמש בו. ומ״ש שביתת בהמתו ודאי אם נותן בהמה לעכו״ם לעשות מלאכה ולהאכילה אסור דמלאכה מכאיבה משא״כ בהיא תולשה עשבים:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:2)

**מפני** שיש בסי׳ זה הרבה דינים ויש מהן שאם עלה ירד ויש מהם שאם עלה לא ירד ויש אפילו דיעבד מחיל עבודה נ״כ ויש דיעבד לא אמרתי לפרש קצת בעזה״י:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:3)

**דע** שמ״ע של תורה שכהן ישא כפיו פ״א בכל יום ואח״כ אין מצוה ולא כל הכהנים כשירי׳ לנ״כ ויש מהם פסולי תורה ויש מדברי קבלה ויש מד״ס ממש ויש ממנהגא ויש ממה שחיסר התנאי הצריך והנני פורטם בעזה״י:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:4)

**כל** הפסולים לנ״כ הם חמשה עשר.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:5
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:5](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:5)

א׳ זר.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:6
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:6](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:6)

ב׳ חלל.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:7
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:7](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:7)

ג׳ יושב.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:8
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:8](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:8)

ד׳ אונן.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:9
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:9](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:9)

ה׳ מומר לעכו״ם.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:10
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:10](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:10)

ו׳ כהן שהרג הנפש.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:11
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:11](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:11)

ז׳ נושא נשים בעבירה ומטמא למתים.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:12
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:12](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:12)

ח׳ בעל מום בפניו וידיו.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:13
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:13](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:13)

ט׳ שתויי יין.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:14
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:14](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:14)

י׳ העלג אין מחתך אותיות יפה.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:15
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:15](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:15)

י״א קטן שלא הביא ב״ש.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:16
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:16](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:16)

י״ב מי שלא נטל ידיו לנ״כ.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:17
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:17](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:17)

י״ג כהן שלא עקר רגליו ברצה שוב אין עולה.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:18
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:18](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:18)

הוסיפו עליהם ערל לדעת הב״ח (עמ״א אות נ״ד) וכ״ד שכ״ג ופר״ח סל״ט יע״ש עוד פשוט מי שמומר לחלל שבתות או לד״א להכעיס הרי הוא כעכו״ם ואין נ״כ עד שיעשה תשונה ועיין פר״ח סל״ט. נמצאו כפי מה שחשבנו כל הפסולים חמשה עשר וחוץ מאלו אין פוסל והם הטמא טומאת מת וכדומה ופרועי ראש וקרועי בגדים ודבר חוצץ בינו לקרקע אע״ג דבעבודה פסול לנ״כ כשר הוא כמו שיראה הרואה פ״ט הלכה ט״ו מה׳ ביאת מקדש כמו שחשבם הר״מ ז״ל ואמת במגילה כ״ד פוחח לא ישא כפיו והפר״ח סעיף למ״ד כתב אולי סמך המחבר על סימן ג״ן סי״ג. ואמנם התם כבוד הציבור וי״א שרשאים למחול גם דוקא זרועותיו מגולי״ם הא קרוע בגדים כך רשאי:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:19
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:19](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:19)

**והנה** לדעת הט״ז אות כ״ז ול״ח דהיקש גמור הוא מן התורה נ״כ לעבודה הנך ששה ר״ל זר חלל יושב אונן (ביום המיתה) שתוי יין וערל י״ל מ״ה פסולים ומחללי עבודה ונ״כ ואפי׳ דיעבד עלה ילד וכבר כתבנו מה שנ״ל מהאי דתענית כ״ו ב׳ ושנראה מסוטה ל״ח דהיקש גמור הוי ושע״כ אין נ״כ בלילה בסי׳ קכ״ט מה״ט ועמ״א אות ס״ד ונ״ד. ומה״ט י״ל אבל על אביו ואמו דאין מגלח כ״א בשיעור גערה שלשה חדשים ואין הרגל מהני (עי״ד ש״צ ס״ד) ה״ה פרוע ראש (ע׳ ר״מ פ״א מה׳ ביאת מקדש ה״א) ואף דאין מחלל עבודה לכתחילה פסול ער״מ פ״ט הט״ו שם וזה סעד למנהג שכ׳ הר״ב סמ״ג ולא על שאר קרובים דאין רק שלשים יום דמסתמא גילח משא״כ על א״ו לא פלוג ועמ״א ס״ו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:20
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:20](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:20)

ופוחח שאמרו במגילה כ״ד א׳ פירש״י כבוד הציבור ואי מחלו אפשר לי״א נושא משא״כ אי דומיא דעבודה (עפר״ח ס״ל) ובעל מום תי׳ הט״ז כ״ז. ושלא נטל ידיו י״ל מה״ט ובסעיף וי״ו עד הפרק כמו לעבודה ובא״ח בשם בעל התמיד שנהגו לרחוץ רגלים אפשר מהטעם הזה. אלא דקשה א״כ כולנו טמאי מתים (ולומר ההיקש ברכה לעבודה בבמה אדרבה זרות כשר וטמא פסול ע׳ סוף זבחים) וי״ל בדוחק דטומאת מת עובד בק״צ ונ״כ אפשר צורך ציבור הוא ודוחק מכמה טעמים ועוד שא״כ טומאת זבים וכדומה מא״ל:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:21
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:21](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:21)

**לדעת** החולקים סוברים הכל מדרבנן והיקשא אסמכתא ואין לך פסולי תורה כ״א זר וחלל ויושב דלעמידה הקשתיו היקש גמור הוא עמ״א אות ל״ד בשם סמ״ג והנה בשתוי יין כל דבעבודה לא מחלל כשר לנ״כ כמ״ש הב״י ומ״א באות נ״ד וט״ז ל״ה וחלל אע״ג דאין מחלל עבודה כמ״ש הר״מ פ״ו מביאת מקדש ה״י אפ״ה כאן פסול עפר״ח סמ״ב והנה בר״מ י״ל נמצא חלל ועובד אח״כ אבל חלל מיום שנולד י״ל דמחלל עבודה ובתוס׳ תענית י״ז ב׳ ד״ה דבר זה משמע אף חלל מיום שנולד אין מחלל והר״מ ז״ל פ״ט הט״ו שם לא מנה חלל עכ״פ לכתחלה כמו פרועי ראש וא״י למה והלבוש בסמ״ב החלל אין שם כהן עליו מיום שנולד אין נ״כ א״י אם רמז לזה ומ״מ הפר״ח כתב דאין נ״כ משמע וודאי אפילו נודע אח״כ ונ״כ כמה פעמים אין נ״כ אח״כ. ובסי׳ קכ״ח גזרו תענית מנחה שיש נעילה אטו שאר מנחה ואי שתוי דרבנן הוי גזירה לגזירה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:22
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:22](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:22)

**ולפ״ז** בהנך ר״ל כל שלא עקר רגליו ברצה או מומין שבידיו או עלג וצבוע אם עלה לא ירד כמ״ש הפר״ח סל״ג ומ״א אות יו״ד. וזר וחלל (אפי׳ נודע אח״כ ויושב שא״א לו לעמוד כ״א ע״י סמיכה ממש וערל ואונן ומומר לעכו״ם דהוי מ״ה כמש״ל נאום ה׳ יע״ש ואפי׳ הרג הנפש דהוי ד״ק ואפי׳ ד״ס אם עלה ירד דקי״ל כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד דאי עביד לא מהני אפילו במידי דרבנן עיין סמ״ע ח״מ ר״ח יע״ש. ודווקא מומין שבידו וכדומה רק משום היסח הדעת אם עלה לא ירד. וכהן שלא נטל ידיו אם נטל שחרית דיעבד יש לסמוך ע״ז אם עלה לא ירד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:23
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 128:39:23](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/128:39:23)

**כהן** שנשא כפיו בלילה אין כלום ועובר כשאמרו ביום ולא עלה בג׳ עשין וכן יושב וכדומה. והנה כהן שלא רצה לעלות מכין עד שתצא נפשו עבר הזמן מכין מכת מרדות כנראה מאה״ע סימן כ״א ס״א דמ״מ לוקין אפי׳ באין מעשה ועפר״ח א״ח תע״א ותצ״ה ושאר דוכתי ובס׳ ש״ה כלל מ״ם כתבנו מזה ולענין עדות צ״ע דאפשר דהעמידו כעין של תורה וביש מעשה ואי״ה יבואר בס׳ ש״ה. וכאן אין להאריך: