## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:1:1)

**אין** עט״ז הביא תלמידי הרשב״א מעובדא דפרק הזהב (דף נ״ט ב׳) ומשמע לי דל״ד בנ״א אפילו יחיד בביתו אין להפסיק בין תפלה לתחנה וכ״כ הב״י הלשון שאין לדבר בין תפלה לתחנה יע״ש. ומסתברא וודאי דבר הרשות אסור הא איהש״ר או אמן של ברכות עונה דהרי מפסיקין בב׳ וה׳ והוא רחום ועמ״א א׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:2:1)

**על** עט״ז בב״י עוד טעמים י״א לצד שמאלו שהסיבת שמאל דרך בן חורין ומכניעין עצמינו באותו צד ועוד דשכינה בימין המתפלל שנאמר ה׳ צלך על יד ימינך נמצא כשמוטה על שמאלו פנים כלפי השכינה יע״ש והד״מ בשם בחיי פ׳ קרח ע״פ קבלה לצד שמאל הלכך בשחרית מפני תפילין א״א מטה על ימינו ובמנחה או באשמורת בסליחות על שמאלו כי יש הרבה טעמים שיטה לשמאלו והמניח במנחה תפילין יטה על ימינו ומי שאין לו תפילין של יד בשחרית יטה על שמאלו. ובאטר יד בשחרית פשיטא לי דאזלינן בתר ימין דידיה ובמנחה מספקא לי לטעם הסיבה אין חילוק באיטר כבסי׳ תע״ב ס״ג (עיין תה״ד קל״ו גם לטעם הסיבה ספק סכנה יש לעיין קצת כאן ועסי׳ קכ״ג במ״א אות יו״ד משא״כ לטעם שהקב״ה על יד ימינו יש לעיין:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:3:1)

**והעיקר** עט״ז ועא״ר אות ב׳ ומ״א ג׳ ואין לשנות ממה שנהגו העולם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:4:1)

**מיושב** עט״ז עמ״א ה׳ ועי׳ סי׳ קכ״ג בט״ז אות ג׳ כתב דעקר רגליו ימתין ד״א קודם תחנון ולכאורה הטעם בין תפלה לתחנה צריך ג״כ ד״א וא״י מנ״ל הא דבב״י בשם א״ח דתחנה ותפלה כעין תפלה אריכתא דמיא ומהרי״ל דעמד במקומו ואמר תחנון ש״מ דלא שהה ד״א דאל״כ היה לחזור למקומו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:5:1)

**שיש** עט״ז ראיה ממ״ש הרא״ש אדם חשוב בביתו נופל על אפיו (עיין סעיף ה׳) וא״י דלמא בביתו ויש לו ס״ת וכמ״ש המ״א באות ב׳ בעובדא דר״א בבא מציעא נ״ט ב׳ דל״ש למיפל על אפיה בביתו והיה לו ס״ת:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:6:1)

**וחצר** עט״ז משמע באותו צד שהפתח שם ובמ״ש לבוש הביאו הט״ז אות זיי״ן אפי׳ באותו צד שאין פתח יש נ״א כיון שמתפלל עם הציבור ואפשר דבאותו צד שיש פתח אפילו אין הציבור מתפללין יש נ״א:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:7:1)

**או** עט״ז ולא ראיתי נוהגין כן מ״ש בש״ע א״ו אפי׳ יחיד בביתו צ״ל א״ז כו׳ וכ״ה במקצת דפוסים ועא״ר זיי״ן דווקא כשאין טינוף מפסיק ביניהם אז אין מחיצה של ברזל מפסקת ועסי׳ נ״ה סעיף כ׳ יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:8:1)

**בלילה** עט״ז ויש לחלק כי באשמורת מתחיל להגביר מדת יום עיין לבוש ס״ג ועא״ר אות ח׳ וע׳ טור בשם רב נטוראי דנ״א רשות (מדאין נופלים בבית חתן) יע״ש ועפר״ח הוכחה ממגילה כ״ב רב לא נפל על אפיה דלא רצה למטרח ציבורא משמע רשות הוא (עסי׳ רס״ח סי״ג ול״ד לכאן) וכתב א״ר אות ח׳ בלא נ״א אין חשש שיאמר המזמור רחום וחנון יע״ש והטעם כי נ״א הוא להכניע מדה״ד לילה אין לעשות בלילה הא בלא נ״א אין חשש לומר מזמור תהלים וכנ״ל:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:9:1)

**לא** עט״ז בלבוש באבל הטעם דמדה״ד מתוחה עליו שלא להגביר כמו בלילה ובחתן כי״ט שלא להתעורר דין יע״ש ולפ״ז תחנון בלא נ״א אפשר שרי כמו בלילה משא״כ לדרש מה חג שבעה כו׳ ואפי׳ אין שם אבל רק מתפללין במקום שמת א״א תחנון ויראה דביום השביעי במנחה דמקצת ככולו אומרים תחנון ולמנצח יענך ושיר מזמור עמ״א אות יו״ד ולטעם חג א״א ולטעם הלבוש י״ל למנצח וכ״כ א״ר ט׳ ואבל עצמו לכ״ע לא יאמר למנצח ושיר מזמור. ומ״ש הט״ז נ״ח צריך מיד עמ״א א׳ ועיין אות יו״ד חזר מזה. כתב הט״ז בי״ד שע״ו ב׳ בשם רוקח אחר גמר התפלה אומרים תמנון וסותר לכאן עא״ר כאן ואפשר והוא רחום ושאר תחינות מיירי. והנה באבל להלבוש אומרים וידוים וסליחו׳ ולטעם מה חג א״א מה שא״א בי״ט ומה״ט למנצח ושיר מזמור א״א וה״ה בחופה די״ט שלו א״א בחתן למנצח ושיר מזמור משא״כ במילה דאין י״ט רק שקבלו בשמחה אומרים סליחות כשחלה בת״צ וכדבעינן למימר לקמן אי״ה ובי״ד שפ״ד הביא הט״ז א׳ הרב ר״ח היה אבל בזמן בה״ב ואמרו סליחות אצלו וקשה למה אמרו סליחות אצלו ובמילה אומרים למנצח יענך עש״ך י״ד רס״ה כ״ד וכ״מ בהג״ה שם דא״א אפים עם למנצח שוין. עא״ר יו״ד בשם כ״ג מילה בבית (מפני הקור) ובעל בריח מתפלל בביה״כ א״א תחנון. בן שפחה נימול לשמונה א״א תחנון (הא נימול ליום א׳ כבי״ד רס״ז ס״א אומרים תחנון) בן ממזר מסופק הא״ר קצת ויראה דינו כישראל גמור וא״א תחנון ואי״ה בסוף הסימן אות ט״ו אבאר קצת דיני תחנון למנצח ושיר מזמור וכאן אין להאריך. ועמ״ש באות יו״ד מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:10:1)

**ולא** עט״ז חולק בין חתן ומילה דחלה שמחה עליהם והיו פטורים תו פטורים אח״כ משא״כ באבל לטעם הלבוש ואף לטעם רוקח מה חג ל״ש באחרים כלום לכן אומרים והוא רחום אח״כ וחזר מזה דאף באבל א״א כשיצאו והוא רחום דכיון דאומרים אותו בין י״ח לנ״א וממילא שייך זה לזה ומקומו מיד אחר ח״י דאל״כ אין מפסיקין (עמ״א א׳) לכן אף אח״כ א״א והוא רחום דלא כמ״ש באות טי״ת. ומ״ש חתן כל זיי״ן ימים כו׳ הפר״ח כ״כ בפשיטות מ״ש הר״ב ביום חופתו הא יום ה׳ (כשדרך לעשות נישואין ביום וי״ו כו׳) אומרים ומפני שמהרא״י בפסקיו כתב בסי׳ פ׳ בשם הגאון מהר״ר אייזק שאף ביום ח׳ כו׳ כ״כ. גם הפר״ח חולק ואומר בשחרית ביום וי״ו אומרים נ״א יע״ש משמע אפי׳ אצל החתן. והנה מהרא״י ז״ל הביא ראיה מלמנצח בע״פ שא״א בבוקר משום שחיטת הפסח אחר חצות ה״ה כאן יע״ש והנה כ״ש הוא דהתם א״א להקריב קודם חצות וחופה יכול עתוס׳ פסחים ריש מקום שנהגו וירושלמי שם אמר הרי עלי עולה משש שעות ולמטה אסור כל היום. והנה בע״ש מוסיף מחול על הקודש שיהא וודאי יום כבסי׳ רס״ח ס״ב והוי מ״ע מ״ה ולמה אומרים בשחרית תחנון ומה לי ביום חופה או תוספת כל שהוא מ״מ מקצת יום שבת הוא וכן תוספת יום טוב. ואלמן ואלמנה ביום חופה פשוט דא״א תחנון אבל שלשה ימים אח״כ אפשר דג״כ א״א עיין אה״ע סימן ס״ד סא״ב. מ״ש הט״ז ר״ח הנה בר״ח מבואר בבא מציעא נ״ט ב׳ ההוא יומא חלפא לה בין חסר למלא הביאו הפר״ח ז״ל יע״ש בפר״ח. עמ״ש בסוף הסי׳ דתוספת לאו בפ״ע הוא משא״כ חתן ושחיטת פסחים יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:11:1)

**דווקא** עט״ז ועא״ר י״א דלאחר הסעודה ובירכו בהמ״ז י״ל תחנון וא״י לחלק בנך ועמ״א אות י״א בשבת במנחה צו״ץ והיינו במקום שאומרים תחנון במנחה או מיירי בבהכ״נ:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:12:1)

**מתפללין** עט״ז והם דברי ב״י בשם ש״ל ומשמע חתן או אבל א״א סליחות ג״כ ועמ״ש באות ט׳ מ״ש הט״ז בי״ד שפ״ד בסליחו׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:13:1)

**כשמתפלל** עט״ז הנה המחבר הביא תנאי על הציבור והשמיט בציבור ובר״מ פ״ה מה״ת הי״ד כתב סתמא וכתב הכ״מ דסמך עמ״ש כיהושע דמשמע על הציבור בציבור והמחבר למה פרט א׳ ולא הב׳ ממ״נ ובלבוש העתיק כל הגימ״ל תנאים ואחשוב אני דהמחבר כיון לתנאי השלישי דקשיא ליה ממגילה כ״ב רב לא נפל וכ״ע נפלו אדם חשוב שאני כמ״ש הב״ח ונהי דהא ל״ק כ״כ דאפשר דלא נפל על עסקי ציבור מ״מ הא שבמרדכי קשיא ולכן כתב כשמתפלל על הציבור לבד והם אין מתפללים הא כשהם ג״כ מתפללים אין גנאי דהציבור ח״ו ג״כ לא נענו ומיהו אי רב נפל על אפיה בשביל הציבור היה ליפול בפ״ע אפשר דאצלוי כו׳ ועל ציבור בעי נ״א ממש ואין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:14:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:14:1)

**אפי׳** עט״ז הנה בהג״א ספת״ה י״ל דסובר דעיקר כתי׳ קמא במגילה כ״ב ב׳ דבלא פיו״ר מדרבנן אסור כל שפניו דבוקה הא אצלוי שרי והיינו מדרבנן אטו פיו״ר ומינה למד הג״א דה״ה פיו״ר באצלוי על הרצפה או באין רצפה ודבוקה אסור דגזרינן ג״כ דהנך תלתא שוין כמ״ש הב״ח ז״ל. דחדא גזירה הוי. ועב״י הונח לו באיסור רצפה בפיו״ר אף באצלוי דדומה לרצפה בלא פישוט אבל באין רצפה הוקשה לו די״ל דאין דומה כלל ואפ״ה תי׳ די״ל דגזרינן יע״ש ולא אבין מ״ש הנ״ץ דמהג״א מבואר דבלא פיו״ר שרי ברצפה בלא אצלוי וא״י מנא ליה הא מ״ש הג״א אבל בלא פיו״ר כמו שש״ץ שלנו מותר היינו אצלוי ולמה נטה משיטת הב״ח רבו ז״ל. ולפ״ז הר״ב העתיק דברי הג״א בשלימות מטעם גזירה ומ״ש הר״ב אפילו באין אבן משכית ה״פ ל״מ ביש רצפה אסור בלא אצלוי בלא פיו״ר נמי. אלא דקשה למה השמיט דין זה דברצפה בלא פיו״ר אסור בלא אצלוי המפורש בגמרא בל״ק וכתב דברים דנפקא מיניה כו׳. וא״ש א״ו יציעו ביוה״כ כמ״ש באות ט״ו דלא ס״ל כלל סברת רב שרירא שהובא בב״י דסובר כל שיש רצפה אפי׳ נבנה עליה אסור דא״כ לא מהני עשבים כיון שיש רצפה הוי איסור תורה אלא כמ״ש ועפר״ח ולמ״ש א״ש. הפירוש השני י״ל בהר״ב דסובר כרב שרירא דבאין רצפה חיישינן שמא יש למטה רצפה ואסור מ״ה ומשום הכי מחששא זו אסור מדרבנן בלא אצלוי אבל באצלוי שרי אבל ביש רצפה לפניו אסור פיו״ר באצלוי מפני מראית העין שלא יהא נראה שמשתחוה לרצפה אבל בלא פיו״ר שרי אף בלא אצלוי וכל״ב רב בפיו״ר כו׳ ומנ״ץ למדתי דיש לדייק דבפיו״ר אסור ברצפה באצלוי מתי׳ שני רב בפיו״ר ופריך ליפול בלא פיו׳ר לא הוי משנה מנהגו ואכתי ליפול באצלוי קצת ש״מ דאסור כה״ג ובעשבים מותר משום דהפסק גמור הוי ול״ד לקרקע שאין מפסקת וכמ״ש המ״א אות כ״ב יע״ש וזה היפך דעת הר״מ ז״ל פ״ו מעכו״ם הז״ח דבפיו״ר כרצפה אצלוי מותר ובאין רצפה בלא אצלוי שרי אבל פניו לבד בדבוקה אסור ע״ג רצפה יע״ש. ופסק כתי׳ א׳ במגילה וה״א דלא נפל רב על אפי׳ לבד ע״י אצלוי לא הוי משני או אה״נ לא נפל על אפי׳ ממש דבוק ומ״מ ביוה״כ שמנהגינו רק ליפול על פניהם לא פיו״ר א״צ עשבים ועמ״ש אי״ה במ״א. ש״מ דהר״ב אוסר ע״פ לחוד דבוק וכן עושים ביוה״כ אסור הוא עמ״ש אי״ה בסמוך מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:14:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:14:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:14:2)

**ולפ״ז** לכאורה לטעם גזירה בלא אצלוי בפיו״ר אסור אפי׳ בעשבים (ומחצלאות) דחדא גזירה הוי משא״כ לרב שרירא דלא גזרו רק באין רצפה חיישינן שמא למטה יש ואסור מ״ה (וברצפה באצלוי אסור מפני מראית העין) וכשיש עשבים הפסקה הוא כמ״א כ״ב שרי בלא הטייה כלל דלא גזרינן כלל אף חדא גזירה בז״ה ושאני ברצפה באצלוי דמ״ע יש (שבזה הונח לב״י). ולפ״ז נהפוך הוא להט״ז וראוי לגרוס אם יציעו דווקא והיינו וכן יעשו ביוה״כ ברצפה אם יציעו באצלוי אבל בלא עשבים אסור ברצפה באצלוי ג״כ דאי גרס א״ו יציעו לא א״ש כ״כ הלשון דלישנא דא״ו משמע תיקון אחר וז״א דרק התיקון כשיש רצפה להפסיק בעשבים וא״ם א״ש טפי וכן יעשה אצלוי כשיש רצפה א״ם יציעו עשבים ולמ״א לרב שרירא א״ש א״ו כלומר אצלוי או עשבים וא״צ אצלוי ולט״ז לא מהני עשבים בלא אצלוי כאמור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:14:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:14:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:14:3)

**וממה** שאתה רואה בט״ז אות ט״ו הבין שדבריו בנוי״ם על אדני פז והשכל. והוא דסובר אף לטעם גזירה אפ״ה כשיש עשבים היכרא הוי ובלא אצלוי שרי דוגמא מ״ש פ״ק דפסחים ע״י שינוי זכור הוא וכדומה ולפ״ז ה״ה ברצפה כל ע״י עשבים שרי בלא אצלוי דמדכר דכיר ולא גזרינן כה״ג אטו בלא עשבים שהרי רואה השינוי שמציעים בכוונה עשבים ולפ״ז בהכרח גרסינן א״ו יציעו עשבים מדכתב הר״ב להפסיק בין הקרקע ולא בין הרצפ״ה (והמ״א כ״ב הבליע זה בין הרצפה). לכן פירש באין רצפה בלא אצלוי יציעו עשבים ול״ת דווקא כה״ג לזה כתב דזה מועיל אפי׳ ברצפה כל שיש עשבים ואפי׳ בלא אצלוי זכור הוא ולא אתי למטעי ולפ״ז מדויק היטב באות ט״ו או יציעו וזה מועיל אפי׳ ברצפה באין רצפה נמי צריך לזה והיינו בלא אצלוי. אחר כל הדברים האלה ראיתי שממ״ש האדון ז״ל בט״ז וכ״מ במרדכי ועיינתי שם ושם נאמר כתי׳ קמא קיי״ל דברצפה פניו לחוד אסור אא״כ אצלוי ושמעתי מש״ה נוהגים לשטוח עשבים ביוה״כ לכסות הרצפה שנופלים על פניהם יע״ש במגילה פרק הקורא ושם בלא פיו״ר א״נ פיו״ר אין ראיה דבלא פיו״ר הוי גזירה לגזירה אבל בפיו״ר אין לנו הוכחה משם להתיר ברצפה בעשבים כה״ג:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:14:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:14:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:14:4)

**וא״כ** דברי הר״ב כאן מתפרשין ביוה״כ נופלים על פניהם בלא פיו״ר איכא איסור דרבנן כמו פיו״ר בלא רצפה (כי זה לוקח מזה כמ״ש הב״ח) ע״כ ברצפה אצלוי בפנים לחוד או עשבים א״צ אצלוי דהוי ב׳ גזירות ועיין לבוש בכאן ולכאורה קצת סתירה מסעיף א׳ לס״ח דבס״ח כתב פיו״ר אסור באין רצפה בלא אצלוי הא פניו לבד שרי בלא רצפה בדבוק דב׳ גזירות ובס״ח כתב חז״ל אסרו בלא פיו״ר ואפי׳ אין שם רצפ״ה אם לא שנאמר או או קתני בלא פיו״ר ברצפה או בלא רצפה בפיו״ר וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:15:1)

**אם** יציעו עט״ז פירשתיו יפה באות י״ד באורך ויע״ש וע׳ מ״א אות כ״ב בזה: עוד רגע אדבר דע דהמשתחוה בפיו״ר על אבן משכית לוקה מ״ה דווקא שכל גופו עליה הא מקצת שלא על אבן אין אסור מ״ה כ״כ הר״מ ז״ל פרק ו׳ מעכו״ם ה״ו יע״ש ואין לוקה בלבינים עיין מ״א אות כ׳ ונ״מ לפסול עדות ובחידושינו מגילה הארכנו בזה יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:15:2)

**אכתוב** כאן קצת דיני תחנון ולמנצח וא״א אפים הועתק ממנהגים שלי. ושם הארכנו בעזה״י וכאן אכתוב קצת בקוצר. ומעט תוספת:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:15:3)

**כללא** הוא דנפילת אפים (היינו תחנון אפילו בלא נ״א והוא רחום) וצו״ץ וא״ה שוין המה ביום שא״א תחנון א״א צו״ץ וא״ה מלבד בשבת שמברכין החודש דא״א א״ה וצו״ץ אומרים מלבד בימי הספירה בניסן כו׳ א״א צו״ן וא״ה אומרים כבסימן רפ״ד ואי״ה שם יבואר. אבל למנצח יענך וא״א אפים אומרים באותם הימים מלבד הימים שמנאם הלבוש בסוף הספר א״ח ואלו הם י״ט (חה״מ ג״כ) ושבת וחנוכה ופורים אף קטן ועיוה״כ וערב פסח וט׳ באב והשמיט ר״ח ובקל״א ס״א מנה ר״ח והשמיט תשעה באב א״כ חוץ אלו הימים אומרים למנצח יענך ואל ארך אפים וטעות נפל בסדורים כל ערבי י״ט רק אלו גם ט״ו באב אומרים למנצח וכ״ה בש״ע עם נ״ץ ובש״ע עם ע״ת ובלבוש בס״ס אלא שהוא ז״ל כתב ושינה בט״ו באב א״א למנצח שהיה הרבה טעמים משא״כ בט״ו בשבט (עמ״א אות ט״ו) והנה הכה״ג בהגהות הטור אות ג׳ בשכ״ג העתיק כן ט״ב וכן נוהגין בט״ו באב לומר למנצח וכללא הוא דלמנצח וא״א אפים שוין בזמן שא״א זה א״א זה כו׳ וע׳ פ״ד דתענית מ״ח ותי״ט שם ועיין שם מ״ה ט״ו באב קרבן בני זתיא בן יהודה והוי כמו ע״פ זה טעות דא״כ כל הט׳ זמנים יהיה כן אלא דוקא קרבן שכל ישראל חייבים בו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:15:4)

**ואבאר** קצת מה נשתנו אלו הימים יותר למעליותא ער״פ מעלה יותר משאר ערב יום טוב דקרבן פסח יום טוב עיין תוס׳ ריש פרק מקום שנהגו ואף פסח אחר חצות יש חשיבות בשחרית עיין כתבי מהרא״י ז״ל סי׳ פ׳ הביאותיו בש״ע סעיף ד׳ בחתן יע״ש הן אמת שהרא״ם ז״ל בתוספותיו על הסמ״ג הלכות פסח כתב דחגיגה י״ל כולה יומא זמניה א״כ אין ראיה לחתן וי״ל קצת ועמ״ל פ״ו ה״ט מה׳ כלי מקדש ויישבנו זה באורך במנהגים שלנו עפ״י גמרא פסחים ע״א א״ב אין עת האסף פה.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:5
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:5](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:15:5)

**עוד** כלל אחר אמרו כל שא״א תחנון אז גם במנחה שלפניו א״א לבד ער״ה שא״א בשחרית ואומרים באשמורת כ״ש במנחה שלפניו וערב יוה״כ א״א באשמורת ואומרים במנחה שלפניו כן מבואר כאן בלבוש ועא״ר תר״ד. וא״י טעם לעיוה״כ דנשתנה למעליותא שא״א למנצח ולמה יאמרו תחנון במנחה שלפניו. ער״ה אומרים באשמורת ג״כ שמרבים בתחנה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:6
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:6](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:15:6)

**טעם** ר״ח הלל דאקרי מועד וכן ט״ב איקרי מועד חנוכה הלל שלם כ״ש הוא. פורים ימי משתה ושמחה אפי׳ פורים קטן מרבים כו׳ עיה״כ אסור להתענות בו י״א מ״ה ומי שנדר שלא לאכול בשר כ״א בי״ט עמ״א תר״ד א׳ וד״מ ושכ״ג שם אות ד׳ בהגהות ב״י:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:7
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:7](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:15:7)

**מ״ש** הפר״ח ס״ו פסח שני י״ד באייר אין בו נ״א וכ״כ שכ״ג אין מנהגינו כן ואי דהקריבו פסח שני יחידים הוי כמו ט׳ זמנים שכתבנו לעיל בזה ומפני שהמלאכה מרובה אמרתי אקצר בכאן אולי אזכה לפרש על הסדר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:8
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 131:15:8](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/131:15:8)

**עוד** רגע אדבר במ״ש המחבר סעיף ד׳ במילה וחתן ואבל אין נופלין ע״פ ובדין למנצח הנה באבל להלבוש אומרים ולטעם חג א״א ויש נ״מ טובא א׳ בבית שמת שם ואין אבל עיין א״ר. ב׳ בכלו זיי״ן למיתת המת כמו שמועה קרובה להלבוש יש נ״א ולטעם חג אין נ״א. ג׳ ה״ה קובר מתו ברגל וכדומה. ד׳ אונן שלא ניתן עדיין לקבורה להלבוש א״א ולטעם חג אומרים חתן ביום חופה בשחרית להר״ב א״א ןהפר״ח כתב דאומרים ובכתבי מהרא״י ז״ל סימן פ׳ ראיה מלמנצח בע״פ (דנשתנה משאר עי״ט) הואיל ויש שחיטת פסחים והקשינו לעיל הא ע״ש ועי״ט תוספת דלהון ד״ת ויש ליישבו דמ״מ תוספת הוא משום לילה משא״כ ע״פ אחר חצות י״ט בפ״ע הוי ואע״ג דשחיטת פסחים בזמן המקדש ד״ת כנראה מתוס׳ פסחים ריש מקום שנהגו ומועד החתן דרבנן מ״מ נראה לו למהרא״י ז״ל להביא ראיה משם: ועי״ד שמ״א בש״ך אות ך׳ למ״ד אבילות יום א׳ ד״ת יש כח ביד חז״ל בשוא״ת י״ל נעילת הסנדל עובר בקום ועשה ואי״ה אבאר במ״א וכאן אין להאריך.