## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:1:1)

**יש** לי העני בכאן הרהורי דברים אמרתי אדבר כמעט רגע אשיחה וירווח לי:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:1:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:1:2)

**הנה** בגיטין נ״ט ב׳ יליף ר״ח ב״א מוקדשתו (ויקרא נ״א ח׳) וכ״ה בפוסקים ועמ״א ר״א אות ד׳ האריך דד״ת הוא והר״מ ז״ל במנין המצות ל״ב לחלוק כבוד לזרעו של אהרן ולהקדימו לכ״ד שבקדושה שנאמר וקדשתו ורש״י בחומש נקיט קדוש יהיה לך דקדשהו בע״כ עיי״ל רא״ם ופרישה כאן דנקיט רישיה ומקדוש נפקא ורב מתנה יליף ויתנה לכהנים בני לוי ואל כל זקני ישראל (דברים ל״ט ט׳) ור״י כו׳. והנה הנ״מ בין הנך לימודים י״ל בד׳ אנפי או דכהנים בני לוי רק לקריאת התורה הא לשאר דברים לא וקדשתו לכ״ד שבקדושה (וקדושה מנה יפה מעשר עני וצדקה עתוס׳ שם ד״ה וליטול ומ״ש בסעודה א״י מהו קדושה ואפשר סעודת מצוה חבירים כו׳) ב׳ דמקרא ויתנה י״ל כהן קודם ללוי ולוי לישראל דהכי כתיב קרא ומיהו בירושלמי עלה דהך יליף רשב״י מכהנים בני לוי ואח״כ זקני ישראל ולא יליף מיתורא דבני לוי א״כ אין עדיפות לוי לישראל וע׳ מפרש שם בתוס׳ (ד״ב) השלישי י״ל כהן בעל מום מקרא דכהנים בני לוי הנך נמי כ״ה כמו אמור אל הכהנים אפי׳ בעלי מומין במשמע משא״כ לחם אלקיך הוא מקריב י״ל דבעל מום ליתא לעשה וי״ל מקריב אכילה נמי בכלל (ער״מ פ״ד מה׳ כלי מקדש הא״ב ובמנין המצות ל״ב מצות עשה לחלוק כבוד לזרעו של אהרן) הרביעי הוא אם נאמר הכהנים בני לוי ואח״כ אל זקני ישראל שמעינן דכהן קודם אפי׳ ע״ה לזקן ת״ח מסנהדרין דסתמא כתיב משא״כ וקדשתו כי קדוש הוא י״ל קדושת התורה יותר חמורה מקדושת הכהן ודוקא בשוין מ״ע הוא ע׳ מפרש שם וע׳ פי׳ המשנה להר״מ בגיטין דוקדשתו בשוין הא ת״ח יותר קדושת התורה עדיף וממ״ש בפ״ד מה׳ כ״מ ה״ב צריך כל אדם משמע אף ת״ח יותר ממנו וי״ל. והנה המ״א הניח בהנחה קיימת בר״א ד״ה והא דסימן קכ״ח סעיף מ״ם נושא נשים בעבירה אין קורא ראשון ולישראל עולה ויש כח בשוא״ת (ונאמר דזה שוא״ת הוי) או כיון שחילל קדושתו ורשע לאו קדוש הוא ולפ״ז כהן רשע משאר עבירות ודאי אם יש כהן אחר קודם וא״ל הוא קודם לישראל מקרא דוקדשתו וקשיא לי כיון דת״ח יותר מכהן הוא קודם דקדושת התורה עדיפא כ״ש כהן רשע וישראל כשר הוא קודש יותר וכ״ת אה״נ תרוץ לי ההיא דקכ״ח סעיף מ״ם דמשמע דווקא עבירות דכהונה וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:1:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:1:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:1:3)

**והנה** בגיטין שם אביי מתרץ לא נצרכא ע״כ למ״ד מן ויתנה לכהנים דאי מוקדשתו י״ל מתני׳ באין שוין שכהן אין כ״כ ת״ח כישראל דרשאי ישראל קודם ומפני דרכי שלום כו׳ או כהן בעל מום כו׳ ואפ״ה אמר אביי נקטינן נתפרדה החבילה היינו שלא יעלה באמצע אבל מצוה שיקדים לוי לישראל ואי״ה בט״ז ומ״א אות ו׳ ויו״ד אבאר ומהא דאה״ע סימן ג׳ דנאמן בתורה עח״מ וב״ש דאין איסור כל שאין כאן זלזול דכהונה שזה אומר שזה כהן הקורא אותו מאמין לו אין איסור עשה. ועמ״א אות ו׳ וך׳ ואי״ה שם יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:1:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:1:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:1:4)

**עשרה** כהנים ופי׳ א׳ ובעל שמשתיקין מדין כהונה מדרבנן רשאין לקרות ישראל מוקדשתו את לחם אלקיך מקריב וכיון דמדרבנן אין מקריב א״צ לקדשו וכ״ש ספק בן ט׳ לראשון משא״כ מקרא ויתנה אל הכהנים וכל זקני ישראל י״ל ספק תורה לחומרא ואי״ה יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:1:5
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:1:5](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:1:5)

**ואין** עט״ז מגילה כ״ב ב׳ יע״ש ובמנחה שבת הע״צ דסמוך לחשיכה הוא יע״ש ואי״ה יבואר בסי׳ רצ״ב בזה. ואע״ג דמנין הקרואים משה ועזרא תקנו כמ״ש במ״א מ״מ הא גופא מהך טעמא. ועט״ז במ״ש באות שאחר זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:2:1)

**ואם** עט״ז בסי׳ קל״א אות יו״ד דכל זיין ימי המשתה כמועד וה״ה אלמון ואלמנה שלשה ימים ומחזיר גרושה אפשר נמי דהוי מועד דיליה אפי׳ מנשואין ואע״ג בסימן תקמ״ו ס״ב מותר להחזיר גרושה מנשואין עמ״א שם וצ״ע בזה. ומ״ש בשם ריצב״א כו׳ עב״י בשם המרדכי ג׳ חתנים וא׳ כהן וב׳ ישראלים כהן קורא פעמים ובשם הגמי״י ב׳ חתנים (ישראלים) או ג׳ כו׳ יראה דחולק עם המרדכי דשם אין אחר רשאי לעלות והכהן קורא פעמיים וא״כ בישראלים עולה רק א׳ והגמי״י בשם ריצב״א ב׳ ישראלי׳ קורא כהן ולוי והב׳ חתנים הואיל וכהן ולוי בהיתר עולים אבל חתן א׳ אין להוסיף ולקרוא לחתן רביעי דאין מוכרח וליהוי שלישי ועוד דחתן קודם לשאר ישראל וכמ״ש הפר״ח ראיה ממ״ק מניין לחתן שמיסב בראש כנאמר כחתן יכהן פאר והלכך כשאין כהן חתן קורא ראשון יע״ש. ע״ש א׳ נשא גרושה וא׳ חלוצה שניהם שוין דלא כשכ״ג כיון שהם ישראלים. ואם א׳ בתולה והב׳ בעולה נמי אפשר שוין בב״י. ומ״ש מלבוש דלא נהגו כן משמע אבעלי ברית וכ״מ בפר״ח אבל במ״א ב׳ הבין דגם בחתן אין נוהגין כן וכ״ה בבדק הבית שאף בחתן אין נוהגין. עאה״ע ס״ד סא״ב צ״ע אם אלמון שנשא בעולה אם אסור במלאכה ולא הוי מועד לענין אבילות דהרי בעל ברית שבעה נוהג אבילות עא״ר קל״ב אות ד׳ ועפר״ח כאן וצ״ע בזה לענין כמה דברים:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:3:1)

**כהן** עט״ז ועיין מפרש בירושלמי (ד״ב גיטין פ״ה) דר״י לשיטתיה דיליף ונגשו הכהנים בני לוי וכל זקני ישראל (דברים כ״א) אלמא קודם לזקני ישראל משא״כ וקדשתו יש לומר קדושת ת״ח ותורה עדיף טפי יע״ש ועיין לבוש הביא ילפותא דרב מתנה עם וקדשתו ובנ״ץ ה׳ רק ויתנה אל הכהנים (דברים ל״א) וא״י כולהו הביאו וקדשתו ויש נ״מ טובא כמ״ש בריש הסימן ועב״ח ופרישה תירצו דכייפו כ״ע מחמת רוב חכמתו בעינן וזה לא נמצא עתה כ״א כייפו לא מרוב חכמה ואם מופלג בדורו הקטן אומר גדול הוא יע״ש בזה ולכן המנהג שכהן קורא ראשון. המחבר בס״ד השמיט מלת היום שבר״מ אזיל לשיטתיה שיישב זה בב״י. ואפילו מוחל הכהן א״י אפי׳ ב׳ וה׳ האידנא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:4:1)

**אם** עט״ז אם נאמר דחולק בפירוש עם המ״א. ומפרש כלבוש דכבר קראו אז בגוף הדין אין חולק עם המ״א (וי״ו) ואם מפרש כמ״א אז חולק עמו בדין כמבואר וראוי שתדע דלאו דוקא ברכות ק״ש דרבנן וה״ה ויאמר דרבנן דב׳ פרשיות ד״ת עסי׳ ס״ו אות ה׳ וסי׳ ס״ז ביארתיו ומ״ש פגם כאן ידוע שמתפלל כ״כ ז״ל גבי תענית:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:5:1)

**וטוב** עט״ז ועב״י בהא דרב ור״ה קרו בכהני ולא יצאו הכהנים התם ידוע ומפורסמים היו גדולי הדור וליכא פגם משא״כ בתענית י״ל לפגם ועסי׳ תקס״ו אות ז׳ אם קראו למי שאין מתענה במנחה יע״ש ועמ״א שם ח׳ בשחרית ובב׳ וה׳ עולה אף שדוחין פ׳ השבוע ובשאר ימי החול לא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:6:1)

**אבל** עט״ז כפי דעתי ההדיוטית אדונינו ז״ל כיון כוונה מיוחדת כמו שאגיד. כי המעיין ברש״י גיטין נ״ט ב׳ ד״ה נתפרדה ב׳ פירושים ויש בכ״א ג׳ פירושים כפי פשטיות הלשון מורה דלשון ראשון חומרא לא יקרא לוי כלל אבג״ד כולי והטעם אע״ג בישראל יכול לעלות במקום כהן מ״מ לוי יש לו חשיבות ואם ירגילו כך יאמרו שחשיבות שלו שכהן הוא. הלשון הב׳ קולא שלימה דישראל קורא א׳ ולוי קורא שני וההיא דכתובות מיירי בשוי״ן (עתוס׳ ד״ה נתפרדה) וזה דעת הרא״ש כפי מה שהבין הב״ח ז״ל ומ״ש שלא יקרא לוי במקומו עשה כלומר במקומו של כהן כו׳ ומ״ש הרא״ש ראיה מריב״ל לומר בשוין דוקא לוי ראשון דלא מוכח כן מכתובות אבל הט״ז ז״ל לדוחק חשב הכלומר שעשה הב״ח ז״ל ופירש במקומו כפשטיה במקום שני וב׳ חומרות. לשון א׳ כל״ל לא יקרא לוי אבג״ד ולשון שני לא יקרא במקומו שני אבל ראשון איזה שירצה או ישראל ולא יקרא לוי אחריו או יקרא לוי ראשון ומההיא דכתובות אין ראיה כלל רק מריב״ל. (ומ״ש הרא״ש בשוין קשה קצת דלפני כהן ל״ד שוק אין מקומו פה) ולפ״ז ללשון ב׳ במקומו לא הא ג״ד קורא. השלישי לשון א׳ אין קורא כלל בג״ד וגם נכלל אפילו ישראל גדול הא ראשון קורא לוי ולשון ב׳ קורא לוי שני בישראל גדול וכתובות בשוין וזה כפי מצא כתוב שהביא הב״י (וכ״ה דעת מ״א אות יו״ד) והט״ז הונח לו ברא״ש כפי׳ ב׳ החומרות בלשון א׳ וב׳ ע״כ הקשה ג׳ קושיות א׳ הול״ל להר״ב וי״א כי נמשך אחר סברת הרא״ש וטור ב׳ ללשון ב׳ ג״ד רשאי כדדייק מלת במקומו ג׳ היה להטיל תנאי בשוין הלוי קודם בדוקא לרא״ש כו׳. ע״כ תי׳ דהר״ב פסק כל״ק לחומרא דג״ד לא יקרא גם אם ישראל גדול אין עולה הלוי דיאמרו כהן הוא הלוי אבל כששוין אז סמך להקל כלשון שני דלוי קורא ראשון בדוקא ומלת יכול היינו שיצויר לפעמים כה״ג דאז הלוי קודם אבל כשישראל גדול אין הלוי קורא ראשון גם ג״ד לא דלא כרא״ש ומש״ה לא כ׳ וי״א אבל המ״א דעתו כמ״כ וכדבעינן למימר שם אי״ה וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:7:1)

**והתחיל** עט״ז גם כאן ברכו לא הוי התחלה ועא״ר אות ו׳ כפי הנוסחא שלפנינו א״ש ובכאן א״צ הכהן לעמוד כי לית ליה בושה שכבר עלה משא״כ בישראל ובא כהן שיעמוד ישראל מפני הבושה ועיין לבוש ס״ז וכ״כ הנ״ץ י״א יע״ש בזה ועמ״א בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:8:1)

**שהראשון** עט״ז גמרא גיטין נ״ט ב׳ ועסי׳ רפ״ב ס״ג ובהג״ה ומ״מ אין מוכח דמשלים מנין הקרואים והא דחיישינן לפגם שני בלוי דיאמרו ממזר הוא ומפני חשיבתו קראו קודם לישראל אחר ויקרא עוד להשלים המנין כיון דחשש הוא ליוצאים כדמסיק בגמרא שם ומיהו מדחזינן דע״כ כדין אשה יראה ה״ה ממזר משלים המנין עסי׳ רפ״ב. והא דהוריות ממזר ת״ח קודם לכ״ג ע״ה י״ל בישיבה ולשאר דברים אבל לתורה לא וכ״ש למ״ש המחבר בס״ד המנהג הפשוט כו׳ והשמיט מלת היו״ם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:8:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:8:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:8:2)

**והוי** יודע שרש״י גיטין נ״ט ב׳ ד״ה אבל שאין כהן חולק כבוד ללו״י (דלא ליתי לאינצויי שאר לוים או ישראלים) ולוי אין חולק לישראל והן אמת במשנה אלו מפני ד״ש כהן כו׳ ואחריו לוי וישראל משמע דגם לוי וישראל מפני דרכי שלום ואי בדאיכא כהן בלא״ה אסור לישראל אחר כהן שלא יאמרו כהן פגום הוא וקורא פעמיים (עיין לבוש בזה) אלא מיירי באין כהן ולוי וישראל שווין דאז לוי קודם מדינא כמ״ש באות וי״ו אז אין יכול למחול לישראל מפני ד״ש וזה מורה כמ״ש באות וי״ו דלוי קורא ראשון לכל הפירושי׳ וצ״ע שלא הזכירו מזה כלום ע״ש ברש״י נקטינן נתפרדה החבילה פירש״י ז״ל מסורת מאבותינו ולכאורה נקטינן מהא שמעתא משמע דפריך מפני דרכי שלום ד״ת והיינו כתנא דבי ר״י וקדשתו (דשאר לימודים הם דרך דרש ואסמכתא משא״כ וקדשתו והר״מ ז״ל מנה למ״ע ל״ב עמ״א ך׳ ור״א ד׳ יע״ש) וא״כ מוקדשתו אין ראיה שיהא חשיבות ללוי א״כ שפיר נתפרדה החבילה איבד כבוד״ו משא״כ לאינך דרשות מוכח דלוי קודם לישראל א״כ באין כהן לא איבד כבודו ואדרבה קורא ראשון אלא דרש״י לא פי׳ כן והבן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:8:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:8:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:8:3)

**נסתפקתי** כהן פצוע דכא או כרות שפכה אי בקדושתיה קאי וקורא ראשון או לאו גם כהן בעל מום או כהן קטן. והנה אם יש כהן אחר בביה״כ פשוט דאסור לקרוא ראשון לכהן פ״ד או כ״ש ואם אין כהן אחר הוי ספק ולמ״ד וקדשתו אסמכתא הוי ספק דרבנן לקולא דדרכי שלום ליכא אלא כשכהן מוחל כו׳ ועיין אה״ע סימן ה׳ בח״מ א׳ וב״ש א׳ י״א דמותר בגרושה והוי כזר כו׳ ועיין ר״מ פ״ו מה׳ ביאת מקדש ועמ״א סימן רפ״ב אות ו׳ קטן לית ביה וקדשתו דלאו בר עבודה הוא ולפ״ז בעל מום נמי לאו בר עבודה הוא וכ״ת לחם אלקיך מקריב אכילה בכלל קטן נמי אוכל ומה בכך שאין חולק עיין ר״מ פרק עשירי הי״ז יע״ש וא״כ צ״ע מ״ש קטן מבעל מום ועמ״ש בריש הסימן בט״ז מזה ועיין מנחות ע״נ א׳ יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:9:1)

**נהגו** עט״ז מוכרח אני להאריך בכאן בגמרא גיטין נ״ט ב׳ כהן אחר כהן פגם ראשון ולוי אחר לוי פגם שניהם כמ״ש באות ח׳ וא״כ כהן אחר כהן בהפסק לוי וישראל חשש א׳ ליכא חשש שני איכא דחלל הוא ועולה רביעי תי׳ הב״י ג׳ תירוצים א׳ שאח״כ ג״כ לוי וישראל ולפ״ז אחרון או מפטיר אסור (וצ״ל בלוי בנ״ד ג״כ לא יעלה דלא כר״י בב״י דלב׳ הפירושים ג״ד יעלה והמחבר בס״ו פסק כן דלא יעלה לוי משמע ג״ד נמי לא ואם שהשמיט מלת כלל עמ״ש באות ו׳ אין לחלק בין יש כהן אם אין כהן) והקשה הפר״ח חשש יוצאין בין גברא לגברא (כנראה ט״ס ראשון וי״ל ראשו״ן כהן שני ושני הלוי שני דודאי כשהם בביה״כ יודעים שכהן כשר דאל״כ איך קראו לוי אחר ישראל וכן הלוי שני כשר דאל״כ איך קראו ישראל אחר כהן ולב׳ פגומים לא חיישינן אבל חשש הוא יוצאין ויאמרו הראשו״ן כהן שני הוא פגום) דבגמרא נמי אמר ליוצאים בין גברא לגברא דמותר לצאת דא״נ יוצאין קודם גלילה הא סבורים ששי הוא יע״ש. והב״ח הקשה דמדכתב הטור בהפסק ישרא״ל משמע באין לוי וכהן קרא פעמיים ורבותא אמר אעפ״י שרק א׳ מפסיק לא חיישינן (וגדולה מזו לוי אחר לוי בהפסק ישראל לא חיישינן לראשון והב״י רמז לזה דכתב ואם אין לוי קורא פעמיים דמשמע דהפסק ישראל לחוד וא״כ כהן שני חשש פגום דליכא לוי וסובר דכולי האי לא שרינן שיקרא השני פעמיים עמ״א י״ד ותי׳ דהטור מיירי כעין גוונ״א דגמרא דליכא חשש שני ובגמרא בהוחזק באבוה לחוד והטור במוחזק באבוה ואימי׳ דשני ורק פגם א׳ ובהפסק שרי ולפ״ז אחרון מפטיר שרי עוד תי׳ הב״י דיאמר הכהן בשני ומדינא דש״ס אסור משום הנכנסים ומש״ה לוי אחר לוי פגם שניהם אבל בעו״ה עכשיו ליכא חשש נכנסים ומהני בשני כהן וכן בלוי והפסק ישראל בעינן דלא נחלוק על דין התלמוד בהדיא והנה בש״ע ע״כ תירוץ השני חדא דלא הזכיר כהן לוי ישראל בשני ועוד לוי אחר לוי בהפסק ישראל פגם שני ישראל הוא ומאי ולכן דכתב רמ״א דאדרבה לאחרון ומפטיר אסור ש״מ כתי׳ הב׳ אע״פ שהוא כהן ומהני בלוי אחר לוי ופגם ראשון ליכא דמיד היו מרננים ומיהו ז״א אלא דבשני אומר אע״פ שהוא כהן ליכא כלל פגם שניהם. והפרישה תי׳ כעין זה באופן אחר דהאידנא כהן אחר כהן אסור משום פגם א׳ כמו בימי הש״ס ובשני ליכא פגם דיאמר הכהן (ובלא אע״פ) אבל בהפסק ישראל מיד היו מרננין וק׳ בלוי אחר לוי דאמר פגם שניהם יאמר הלוי בשני וי״ל בלי הפסק יש הוכחה שא׳ פגום משא״כ בהפסק. התי׳ הג׳ כ׳ הב״י ועוד י״ל שמנהג זה כו׳ ומשמע להט״ז ז״ל דהוא תי׳ אחר לא תי׳ ראשון.והשתא מבוארין דברי הט״ז ז״ל הביא קושיית הב״י ותי׳ א׳ והק׳ קושיית הב״ח וב״י רמז לזה מדכ׳ ואם אין לוי קורא כהן פעמיים (מה שהק׳ על הב״ח כתבנו פירוש הב״ח דמיירי במוחזק באבוה ואימיה וכעין הש״ס) והביא תי׳ שלישי (כפי הבנתו) והקשה למה לא אסור כה״ג ותירץ דחז״ל תקנו במשנה כהן לוי ישראל וכל שמשנה יטעו כו׳ וכן לוי אחר לוי כשיש כהן שרי ובאין כהן אסור כבס״ו ועסי׳ קל״ח א׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:9:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:9:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:9:2)

**ובדברי** קדשו של הלבוש השמיט לוי אחר לוי בהפסק ישראל כי מפורש כתב שם תי׳ א׳ של הב״י ובלוי אחר לוי לא מהני זה עב״י מה שהקשה דברי הרשב״א אהדדי דהיינו בכהן אחר כהן יש חשש ללוי שני הנכנסים בלוי שני ולא ידעו שקרא כהן לפניו ועא״ר אות י״ב ולמ״ש א״ש ואין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:10:1)

**ש״ץ** עט״ז דא״כ לא ימנו לש״ץ וסגן כהן רשאי לקרות לאחר ואין ראיה ממרדכי דהוצרך ליתן טעם בש״ץ דהתם המצות שלו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:11:1)

**מפני** עט״ז ביש ב׳ לוים וב׳ ישראלים יש תקנה שיקרא כהן לוי ישראל כהן לוי ישראל והשביעי כהן ואם יש רק לוי א׳ וישראל א׳ דעת הלבוש יהפכו הסדר ישראל לוי כהן אבל הט״ז סובר דיקרא כסדר המשנה ולא אמרו דרכי שלום דכהנים (אל״א) בענין שא״א לקיים סדר המשנה וכ״כ הנ״ץ כט״ז וכ״ש למ״ד וקדשתו ד״ת עפר״ח כאן ומ״א ך׳ ומ״ש כמה לוים יקרא לוי ראשון ואח״כ כהן אחר כהן בהפסק לוי עמ״א אות י״ד וכאן שכולה כהנים עדיף טפי שיקרא כן ועיין לבוש עוד מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 135:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/135:12:1)

**אבל** עט״ז. משמע באותו יום נמי שרי וכ״כ א״ר י״ט דקובע ארון ועמוד שרי באותו יום. ואדם חשוב עמ״א כ״ג: