## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:1:1)

**יטול** עט״ז רש״י חולין ק״ו א׳ ד״ה נט״י הונהג״ה בחולין כצ״ל ערש״י ברי״ף וב״י. לי העני יש בכאן קצת קושיות והרהורי דברים אמרתי אשיחה וירוח לי הנה רש״י שבת י״ד א׳ ד״ה עסקניות פירש נוגעות בטינוף ונמאס דלא כפי׳ רבותיו יע״ש וא״כ היל״ל סרך תרומה והתם נט״י בעינן משום מיאוס ונקיות וכעין פי׳ התוס׳ שם חולין ד״ה מצות נקיות וא״ש טפי דהוי כעין חדא כו׳ ורש״י ד״ה מצות שתקנוה כפירוש חה״ר חדא סרך הנהיגו מעצמם כך ועוד חז״ל תקנוה (עמ״ש בפתיחה) הכל דלא כתוס׳ ונ״מ פת שלא הוכשר נילוש במי פירות וקבע סעודה עליה דמברך המוציא כמבואר בקס״ח ס״ז לטעם סרך טומאה הני לא מוכשר ולטעם גנאי תרומה הני נמי וי״ל לא פלוג. וסבור הייתי לומר דאין גוזרין גזירה לגזירה אבל בדררא דמיתה גוזרין כמה ומצינו שהחמירו חז״ל בחיוב מיתה שלא לאוקמיה אחזקה מדרבנן ולא לילך בתר רובא כמו משאל״ס וע׳ חולין קל״ד א׳ רש״י ד״ה אלא מיתה לא אוקמוה אחזקה והיינו מדרבנן ועפר״ח י״ד ק״י ופריי שם וה״נ החמירו כאן תרומה טמאה במיתה כמ״ש הלבוש כאן וכ״כ מהרש״א ז״ל בשבת י״ד א׳ ונאמר כיון שפסולה מדרבנן דין תורה יש לה מלא תסור וגזרו גזירה לגזירה כה״ג בחשש מיתה. שוב ראיתי שדבר זה לא ניתן להאמר כלל חדא דמבואר בשבת י״א ב׳ דאף בחיוב סקילה לא גזרו גזירה לגזירה בכרמלית יע״ש. ועוד אם אתנו רבנן שלא ללקות על לאו דלא תסור כ״ש דאתנו דלא לחייב מיתה על תרומה טמאה מדרבנן (עיין בשורש א׳ הגם שי״ל דלאו שבכללות כזה אפי׳ חדא לא לקי מ״מ מצינו דאתנו להקל בספיקו וכדומה ה״ה דלא ליחייב מיתה כ״ש עליה) ועוד שכולם הוקשו לתרומה טמאה רק עשה כמבואר בר״מ פ״ז מתרומות הא״ג ובחידושינו שבת כתבנו ישוב לזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:1:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:1:2)

**בדברי** קדשו של הלבוש ס״א יש לנו עיון דק כמו שאגיד כתב ז״ל עסקניות ושמא נגעו בטומאה ולאו אדעתיה ואסמכוהו אקרא דבנטילת ידים לבדה יטהרו דכתיב גבי זב כו׳ וכיון שחייבו חז״ל ואסמכוה אהאי קרא חייבין מן התורה לשמוע להם ועובר על לא תסור ע״כ ראה כמה עמקו מחשבותיו ז״ל. נקיט פירוש רבותיו של רש״י שבת י״ד א׳ וכמ״ש הר״מ סוף זבים עמ״ש בפתיחה ולא משום טינופת כפירש״י בשבת אלא כפרש״י חולין ונ״ בנילוש במי פירות כמש״ל ומסתייעא הדין מלתא ממ״ש רבא חולין מצוה לשמוע דברי ראב״ע וידיו לא שטף ולא אמר אסמכתא והתקדשתם בברכות ס״פ אלו דברים כקושיית הרשב״א בתה״א קנ״ו ב׳ (עמ״ש בפתיחה) ש״מ דרבא בא לתרץ קושיית רש״י שבת י״ד א׳ ד״ה עסקניות לא תסגי להו בנטילה כ״א בטבילה וממלת להו משמע דקושיא אחריתי הוא והיינו אף אם נאמר דמזהר זהיר באב הטומאה רק בראשון מ״מ היכן מצינו נטילה לטומאה והוי כחוכא ח״ו (וחולק עם הר״מ בהקדמה למס׳ ידים דסובר אף דנגע בטומאה די בנטילה) אלא ש״מ מטעם טינופת עיקר הטומאה ומש״ה סגי בנטילה (דלא כמ״ש בפתיחה דקושיא ג׳ אקושיא א׳ קאי מדכתכ רש״י מלת לה״ו היינו ידים לחודייהו) וע״ז תירץ רבא דמצאו סמך וידיו לא שטף דדי בכך בנטילה לבד״ה (לבדה נקיבה אנטילה קאי לא אידים ולא גופו דא״כ לבדם או לבד מ״ל והבן) ומ״ש חייבין מן התורה כפירש״י חולין אסמכתא כזו יותר חמורה זה מה שרצינו לבאר בכאן עמ״ש בפתיחה מזה באורך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:2:1)

**א״צ** עט״ז אפשר דסובר עיסה ואח״כ סופגנין מטוגן בשמן וכדומה דין פת כסנין יש לו ובקבע מברך המוציא וענט״י וא״כ מביא שפיר ראיה ועסי׳ קס״ט סי״ג וצ״ע קצת ועמ״א ב׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:3:1)

**יטול** עט״ז הביא נוסחא שהעתיק הב״י וכמ״ש בס״ג וכ״כ הלבוש דפחות מכזית א״צ נטילה כלל דלא הוי שיעור חשוב בכל האיסורין יע״ש ועמ״א אות ד׳ חולק וסובר פחות כזית נמי נטילה בלא ברכה צריך. ועב״י לשון הרוקח ברפ״ג נוטלין ידיהם לטיבול שני ומברכין ענ״י אבל אכילת מצה שיוצא בכזית א״צ נטילה דעל פחות מכזית א״צ נטילה כדאמרינן בסוכה וברכות וי״ל דה״פ דוקא לטיבול שני מברכין הא בשביל מצה כזית אין מברכין כמ״ש בשכ״ח (עמ״ש במ״א ד׳) ול״ת דהוא מילתא ותמיה דעל פחות כביצה אין מברכין כתב דעל פחות כזית פשיטא שא״צ נטילה כלל כמבואר בסוכה כ״ו אוכלין עראי חוץ לסוכה ופחות כזית ודאי אכילה עראי הוי ה״ה לענין נט״י לא תקנו כ״א בקובע לאכול הא עראי לא ועמ״ש בפתיחה למ״ד תרומת פירות ד״ת הטעם דא״צ נט״י כ״א לפת שהוא קבע ופת הבאה בכסנין עראי הוי כמו פירות כמ״ש בבד״ה בתה״א קנ״ח א׳ (ד״ב) וא״ש דאל״כ כפל הוא והיל״ל דעל כזית א״צ נטילה כמבואר בסוכה כו׳ ש״מ תרתי נינהו כזית א״צ נטילה בברכה ופחות מכזית אין צריך נטילה כלל ואם שהוא קצת דחוק נ״ל לתקן דברי חז״ל הב״י וא״ז כיון לכאורה לזה כפי דעתי ההדיוטית במלת אבל בפחות מכזית פי׳ על מלת דעל. ופחות כביצה קיי״ל דמברך בהמ״ז בסי׳ קפ״ד ס״ו דהוי שביעה מדרבנן עכ״פ והפסק הוא הואיל ואין מקבל טומאה והבן זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:4:1)

**באחד** עט״ז הביאו פירש״י פסחים קס״ו א׳ הנה המעיין בלבוש יראה שסובר ד׳ פירושים בכאן א׳ פירש״י משקה תירוש ויצהר תרומה מ״ה וטיבולו נוגע בידו (משא״כ שותה) ומשום ת״ו גזרו אף שאר חמשה משקין והא דלא גזרו על פירות י״ל משקין ראשונים וז״ש רש״י מטמא משקין תחלה ובהג״א שם מביא שנראה דעת הרר״י הואיל ומשקין עלולין מקבלין שלא בהכשר ונעשים ראשונים גזרו בהן נטילה ודעת רי״ו משום נקיות הואיל ונוגע בידיו במשקה מאוס יותר ודעת התוס׳ שם משום שלא יטמא גופו אח״כ אבל בב״י משמע דעת הרר״י ורש״י חדא הוא וכפי הנראה דה״פ דבר שטיבולו במשקה פירות וכדומה החמירו משום סרך תרומה הואיל ואית ביה משקה ג״כ החמירו בהנך פירות כמו בנהמא וכנראה מתוס׳ שם לרש״י וא״כ אין צורך לומר אטו תירוש ויצהר וז״ש באות ה׳ על הלבוש יע״ש ועא״ר אות ט׳ יע״ש. והנה לרש״י צריך ברכה משום סרך תרומה (ורש״י כתב יר״ק ותרומה בירק אפשר דאין אפי׳ מדרבנן כ״א מעשר ועוד אוכל דבר שאין בו כלל תרומה ומעשר אפ״ה כל שטיבולו במשקה צריך נטילה והבן) ולתוס׳ משום שלא יפסל גופו א״צ ברכה דלאו משום קדושה ונקיות הוא והוי כמו ניקור חלב וכדומה דאין מברכין גם עתה כולנו טמאי מתים ול״ש זה כלל. ורי״ו כתב משום נקיות א״צ ברכה (וחולק עם התוס׳ כי לתוס׳ משום נקיות צריך ברכה ואזלי לשיטתם בפכ״ה ק״ו א׳ מצוה משום נקיות יע״ש). והנה לרי״ו חומרא לכאורה דה״ה שאר משקין חוץ מז׳ משקין טעון נטילה הואיל ומשום נקיות הוא. אלא דתופסין כרש״י ותוס׳ בזה דשאר משקין חוץ מז׳ משקין א״צ נטילה ועמ״ש באות ה״ו אי״ה מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:5:1)

**י״ד** שח״ט ד״ס עט״ז מ״ש דלא כלבוש פירשתיו באות ד׳ דהלבוש סובר בטיבול במשקה אטו סרך תרומה תירוש ויצהר והט״ז סובר דגזרו על ז׳ משקין הואיל ועלולין לקבל טומאה שלא בהכשר ונעשין ראשונים יהיה הפי׳ משום תרומת פירות תרומה מטובלין במשקה או משום משקה חולין גופייהו הואיל ועלולין גזרו נט״י בהו א״צ אטו תירוש ויצה״ר עא״ר אות ט׳ ובכ״מ פ״ז מה״ב הביאו לשון התוס׳ ורש״י יע״ש. עמ״ש אי״ה באות וי״ו. ומ״ש דבש דבורים לאפוקי צרעים כלומר דסתם דבש מיקרי דבורים ולפעמים אומרים דבש דבורים בפי׳ משא״כ שם לווי א״א כלל כ״א בלווי ועמ״ש אי״ה במ״א אות וי״ו מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:6:1)

**נטילה** עט״ז הביא דברי רי״ו ולא הוי תרי קולי דסתרי אהדדי די״ל עיקר כרש״י ותוס׳ ולברכה מחמירין ולא מברכין משום חומר לא תשא עסי׳ רט״ו ומ״מ א״י אמאי לא פי׳ כמ״א אות ו׳ כתוס׳ שלא יפסל גופו מש״ה שאר משקין חוץ מז׳ משקין א״צ נטילה גם א״צ ברכה ולרי״ו אף שאר משקין חוץ מז׳ צריך נט״י ועמ״ש באות ד״ה מזה וצ״ע. ועמ״ש במ״א ו׳ א״ש כפי מ״ש באות ג׳ ואין להאריך. ובתע״ג אות ז׳ בשם התוס׳ נקיות ובתוס׳ פסחים קט״ו שם כתבו משם שיטמא לגוף ומש״ה האידנא אין מברכין:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:7:1)

**רק** עט״ז מסקנא ל״ד אלא הדחיין מדחי כן ועסי׳ חע״ה א׳ וא״ר כאן יו׳ד. גם י״ל דשם חששו דיבוא לשקועי כוליה כדי שימות הקפא משא״כ בעלמא אין חשש מרקחת בדבש דבורים כתב דהוי משקה הואיל וע״י מעשה שמרסק מחלות אין מועיל אח״כ מעשה להיות אוכל כ״א מחשבה מוציא מידי מחשבה אבל מעשה אין מוציא ממעשה באוכלין ועמ״א אות ז׳ כתב דהוי אוכלא (ט״ס פי״א וצ״ל פ״א מט״א הי״ח) ז״ש למה חשבו התנא א״י דהתנא בפ״ד דמכשירין מ״ד חשבו דבש דבורים בפ״ע משקה ועל הש״ע שפיר קאמר דאיך כתב טיבולו במשקה בדבש כו׳. דבש דבורים דוקא הא גזין וצרעין טהור ומותר באכילה מכשירין פ״ו מ״ד. ואי״ה במ״א אות ז׳ יבואר עוד מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:8:1)

**ובשר** עט״ז מוהל מבשר לאחר צלייתו אין בו דם ומי פירות הוי ואין מכשיר ומטמא ועמ״א אות יו״ד מזה ואם נתערב מעט מים עם מי פירוש ע׳ ר״מ פט״ז מט״א ה״ד להר״מ במים טמא ובשאר הולכין אחר רוב והר״א ז״ל חולק ועא״ר אות י״ז הביא תוספתא דפ״ב דמכשירין הובאה בר״ש שם. יע״ש היטב ולפ״ז ה״ה כאן נ״מ זה ואי״ה במ״א ז״ח יו״ד אבאר בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:9:1)

**ותבשיל** עט״ז עמ״א יו״ד י״ל בתבשיל הוי המשקה כאוכל ושם יבואר אי״ה ומ״ש מטוגן בחמאה כו׳ היינו אע״ג דחלב קרוש בחישב הוי אוכל לא משקה כשנימוח הוי משקה ער״מ פ״ח ה״ב ופ״ט ה״ב מט״א ולפ״ז באוכל תבשיל עיסה בחמאה קרושה א״צ נט״י ועמ״א אות ז׳ משמע דחלב אע״פ שנימוח אח״כ אין לו דין משקה וא״כ אפשר ה״ה חמאה שנקפה ע״י מעשה מלאכתיי ושם אי״ה יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:10:1)

**השותה** עט״ז דאם נגע בידיו שותה מנהר צריך נט״י (דלא כמ״א י״א) וכמ״ש ב״י בשם הר״ן הביאו באות ט׳ ממילא באוכל (דבש שמטבל אצבעו צריך נט״י ומשמע לכאורה דב׳ ידיו צריך נט״י דומיא דשותה מנהר (וי״ל שותה מנהר ושואב בכף ידו ולא כל היד ומש״ה צריך עכ״פ ידו אחת ששותה כל היד עם אצבעות) ועמ״א ה׳ מוצץ משקה באצבע א״צ נט״י וצ״ע. וע׳ בתה״א ק״ט ובד״ה כ״ח יע״ש ואין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:11:1)

**ואם** עט״ז תיקן בזה קושיית המ״א בקנ״ט סי״ג אות כ״ה דלכאורה המחבר והר״ב סותרים מכאן לשם לז״א דיעבד מהני שא״צ ברכה אבל אה״נ דצריך נט״י שנית ועמ״א אות י״ב בזה ויבואר שם אי״ה בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:11:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:11:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:11:2)

**מ״ש** המחבר בס״ט צריך ליזהר צריך התבוננות בו ע׳ תוס׳ סוטה ד׳ (א״ר כ״א) פירשו מזלזל תמיד נעקר מהעולם ע״י עניות ועובר לפעמים חייב מיתה ישכנו נחש וכן בא לידי עניות יע״ש והמחבר כלל שלשתן יחד ובפ״ו מת״ת הלכה י׳ד המזלזל בד״א מד״ס וכפירוש הכ״מ מזלזל תמיד וכדומה א״כ מאי איריא ליזהר בנט״י כל ד״ס מנדין כה״ג ולפי׳ הר״ן דנידוי חמיר ממכות מרדות וכל שעיקרה מד״ס ועוקר הכל מנדין ונט״י אפשר שמזלזל רק בחולין לא בתרומה אפ״ה מנדין א״ש. ועפר״ח א״ח תצ״ו מסיק דנידוי ומ״מ איזו שירצה יעשו בעובר או מזלזל כו׳ ועמ״א תצ״ו א׳ וקושי׳ הכ״מ שם תמהו הש״ך בי״ד של״ד עיין ופר״ח תצ״ו שם דנט״י הואיל ועיקרה מדרבנן מנדין ולמ״ש י״ל דמזלזל רק בחולין דאין שני עושה שלישי ובתרומה נוטל ידיו למה מנדין ואין עוקר הכל ולז״א דל״ת הואיל ואסמכוה אקרא חולין ק״ו א׳ וברכות סוף פרק א״ד הוי כשל תורה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:11:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:11:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:11:3)

**ומ״ש** המחבר ס״י ויהבי מלא חפני טיבותא ולא יעשה ע״מ כן ליטול פרס א״ר כ״ב בשם של״ה דף ע׳ יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:12:1)

**שגם** עט״ז המ״א באות ט״ו תי׳ זה דלא פלוג יע״ש. והט״ז לא הונח לו בזה דבשלמא מה שנהגו אחר נט״י קודם מים שניים שפיר עובר לעשייתן משא״כ לטעם ב׳ לאחר מים שניים קודם ניגוב במטביל ושופך רביעית בב״א אין מברך אחר עשייה ממש משום לא פלוג ונהי דאם שכח מברך אח״כ מ״מ משום לא פלוג אין לעשות כן. ומ״ש לאחר ניגוב מטור כו׳ י״ל דהטור לכתחלה קאמר דהוי עובר לעשייתן ודיעבד אח״כ שרי כמ״ש המ״א ט״ז דל״ק מקס״ח דנראה ונדחה כו׳ וכהנ״א פ״ק דברכות הביאו הד״מ כאן דמחלק בין מצות דמברך אח״כ ובין נהנין דאסור כו׳ דאין מברך אח״כ הביאו הש״ך בי״ד י״ט ג׳ א״כ אין קושיא מקס״ח אלא דמ״א כאן וש״ך שם העלה דאף במצות אין מברך אח״כ ספק ברכות לקולא. והנה יש תקנה לעשות צרכיו וליגע בגופו וליטול ולברך עסי׳ קס״ד בט״ז מ״א ה׳ וז׳ והוי ס״ס ומברך גם קודם אכילה י״ל אף רש״ל שם מודה לזה ומ״ש בידים טהורות בלא נגיעה לא הבינותי דשם לענין מתנה שחרית ומניח בבתי ידים הוי כלא היסח הדעת ומ״מ לדידן דע״י מפה אסור כבסי׳ קס״ג א״כ מברך אח״כ קודם אכילה וע״ל נט״י סובל ג״כ לעבר לפעמים וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:13:1)

**בלי** עט״ז וכ״כ הב״ח בקס״ה הביאו המ״א אות י״ח ומ״ש מטביל ברייתא ופ״ב דידים ור״א בסוטה ד׳ עמ״א י״ח ולבוש כתב דלמ״ד מיאוס סובר ה״ה מטביל ור״א חולק על ברייתא יע״ש. ודע הלבוש תי׳ עוד דברייתא דמטביל א״צ ניגוב במטפחת רק בשמש וכדומה ובשופך בב׳ פעמים דיש מים טמאים ושניים מטהרין ראשונים צריך ניגוב דוקא במטפחת ויש נ״מ לדינא. ודבר שטיבולו במשקה י״ל דא״צ ניגוב לחמם טמא הלחם נמאס בידים לחים לא שאר דברי׳ ורביעית ב״פ מטמאין למשקה ודאי צריך ניגוב:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:13:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 158:13:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/158:13:2)

**בשמואל** א׳ י״ד ויטבול המטה כו׳ י״ל משום משקה נט״י וז״א עמ״א ה׳ ובר״י אות ו׳ וביערת דבש ח״ש יע״ש. והבן: