## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/244:1:1)

**לבנות** לו חצירו עט״ז ע״ז דף כ״א ב׳ תוספות ויש לראות הא דאסור מפני הרואי׳ היינו דוקא באיסור מלאכה תורה אף דהוי גזירה לגזירה דאמירה לעכו״ם רק מדרבנן מ״מ הואיל ואסמכיה אקרא דלא יעשה בהם בציר״י ואסמכתא י״א דהוי כשל תורה במ״ש בפתיחה כוללת משא״כ בשבות דרבנן אף דאמירה לעכו״ם אף בשבות אסור כל דליכא מצוה מ״מ לא חמיר ולא גזרו מפני הרואים ומותר בקבלנות ועם זה יש ליישב מ״ש ר״י ברי״ב בשם רב נטוראי ברחיים דמיא מותר ליתן לעכו״ם בקבלנות היינו כמ״ש המ״א ברנ״ב אות כ׳ דרחייא דמיא לית איסור תורה כ״א שבות וכה״ג י״ל דלא גזרו מפני הרואים ומיהו הב״י לא ס״ל כן שכתב דזה לדברי המתירים יע״ש באות וי״ו בט״ז אי״ה יבואר עוד: ומ״ש הטעם כו׳ בא״רר י״א תמה עמ״ש אות ג׳ עסי׳ רמ״ז אות ב׳ מבואר דאסור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/244:2:1)

**או** עט״ז כמ״ש ברנ״ג אות ב׳ כ׳ הר״ן כתב מיחזי כשכיר יום היינו שהעולם א״י לחלק בין קבלנות לשכיר יום משא״כ התוס׳ כתב דיאמרו שכירי יום ובשדה דרכן בקבלנות ועב״ח ולא הבינותים על בוריו דהר״מ והוא ג״כ לשון המחבר שכתב דהרואה יאמר שפלוני שכיר היינו דלא כר״ן שכתב מיחזי כשכיר יום יע״ש וע״ז כתב הט״ז דמוכח גם מתוס׳ כר״מ דהביאו ירושלמי אומנין בתלוש מותר ש״מ מחובר אף בשדה אסור דהם סוברים לסתת אבנים ג״כ אסור מירושל׳ (משא״כ למאן דמפרש סיתות אבנים אין רחיים לאסור י״ל ירושלמי תלוש סיתות אבנים מיירי עב״ח בזה ובמ״א ט׳ אי״ה יבואר עוד (עוד תירץ אע״ג דרובן לקבלנות כל דליכא שני דרכים להיתר אסור יע״ש: ומ״ש רחייא דמי״א אסור עמ״ש באות א׳ מזה ועסי׳ רנ״ג בב״י ומ״א אות ב׳ כה״ג י״ל מדינא אסור ונ״מ אף חוץ לתחום אסור כה״ג: ועמ״א ה׳ וא״ר ה׳ ואי״ה שם יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:2:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/244:2:2)

**מ״ש** הט״ז באות א׳ הטעם מפני הרואים בא״ר י״א תמה בזה עליו דשם מבואר דמלאכת עצמן שרי בבית ישראל יע״ש והוה לפחות ודאי מלאכת עצמן אוסר בהגמ״ר דאי מלאכת ישראל פשיטא דלא עדיפי מאומנין וכ״ש דמשתרשי בהו בשבת ומ״ש הגמ״ר דמלאכת עצמן שרי בצינעא תוך בית ישראל ול״ש רואים וכל דליכא כ״א איסור דרבנן לא גזרו בחדרי חדרים כמ״ש הט״ז ברמ״ג אות ג׳ יע״ש דמהרש״ל כ״כ בשם הגמי״י לאסור שפחת ישראל דיש חשש רואים שיאמרו מלאכת ישראל הוא וההיא דהגמ״ר ספי״ד עכו״ם מחוץ אין למחות הא שפחות דידיה יש למחות וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:2:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:2:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/244:2:3)

**עיין** נ״ץ מ״ש דלרשב״א בירושלמי (פ״ק דשבת ה״ח) אסור אף קיבולת שדה לא הבינותי דאה״נ לרשב״א אסור אף באריסות שדה בע״ז כ״א ב׳ אלא די״א לדידן דהלכה כרשב״ג באריסות שדה ה״ה קיבולת שדה שרי לרשב״ג והלכה כרשב״א בקיבולת בית ומיהו הלכה אף קיבולת שדה אסור ובנתפרסם בקיבולת שדה י״ל שרי דהמחבר כתב הטעם דיאמרו שכירי יום לא דמחזי כשכיר יום אבל קיבולת תנור מרחץ ורחיים אף נתפרסם אסור דנהנה הישראל ממלאכת שבת כמ״ש מהרי״א הביאו הב״י ברנ״ג עמ״א שם א״ב ומ״ש בפריי שם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:2:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:2:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/244:2:4)

**ודין** רחיים של ישראל בשבת עסי׳ ת״ן בט״ז אות וי״ו כתב דאין תקנה כ״א ע״י מכירה לחצי שנה שיהיה שכר שבת בהבלעה ולכאורה במכירה י״ל ל״ש שכר שבת דבשבת קנוי לגמרי לעכו״ם ולאחר שבת חוזר העכו״ם מהמקח ונותן מתנה לישראל שלא יתבע אותו בדין לקיים המקח. גם מכירה יראה ל״ד ה״ה אריסות בשבת שרי כמבואר ברמ״ג ובפסח בעינן דוקא מכירה. ואי״ה בה״פ יבואר עוד וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/244:3:1)

**ואפי׳** עט״ז ברמ״ג אות ג׳ האריך במרחץ יע״ש בזה. ועמ״א אות זיי״ן בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/244:4:1)

**נכון** עט״ז ובסי׳ תקמ״ג (ט״ס תקמ״ד) כתב עוד הט״ז בזה: ובמ״ק י״ב א׳ יע״ש ועיקר קושיית הב״ח בתקמ״ג אמ״ש הב״י דלא כתב הטור דוקא אדם חשוב שאני שפסק כלישנא בתרא כו׳ דבחה״מ חוץ לתחום מדינא אסור (מ״ע) ודאי אף לל״ק כל אדם אסור דהרי הונח לו להמקשן אי הוה תוך התחום דאסור לבנות בו בקיבולת אף דהוה רק מ״ע אלא קשיא ליה דחוץ לתחום היתר גמור הוא ומשני לל״ק אדם חשוב אסור אף חוץ לתחום והיינו בשבת או י״ט אבל חה״מ לל״ק ג״כ כל אדם אסור: והט״ז תירץ דאה״נ דכוונת הב״י מדלא כתב בהלכות שבת דחוץ לתחום חשוב אסור ש״מ כל״ב וסמך על כאן דאין חילוק וכל שנבנה באיסור מ״ע לכ״ע נכון לחוד לא מדינא ובהיתר חשוב נמי א״צ להחמיר: וביאור הסוגיא לל״ק ב׳ חומרות א׳ חשוב אף בהיתר גמור ראוי להחמיר ב׳ נבנה באיסור מ״ע לכ״ע אסור מדינא מדפריך והא חוץ לתחום ש״מ תוך התחום הונח לו דאסור וי״ל מדינא ולל״ב ב׳ קולות בהיתר א״צ אדם חשוב להחמיר ב׳ באיסור רק נכון לא מדינא דהני רבנן לא עיילי דמחמרי כו׳ ופסק הטור כל״ב בשל סופרים לקולא. ר״ל ל״ב מחמיר דל״ק לשאר אדם אף באיסור שרי רק א״ח ופסק כל״ב לחומרא בזה דל״ב עיקר וי״ל עוד ל״ב דוקא סייעי׳ בתיבנא איסור גמור מדינא ממ״ש נכון להחמיר הא בקיבולת מ״ע א״צ להחמיר כלל (ולפ״ז מ״ש הטור ואפיל״ו נבנה באיסור נכון להחמיר י״ל דה״ק לא מבעיא נבנה במ״ע דרק נכון לא מדינא אפילו נבנה באיסור ממש שכירי יום וסייעי׳ בתיבנא רק נכון לא מדינא אלא שזה דוחק גם י״ל במ״ע אין בו חומרא כלל לל״ב לכן עשה הב״י כלומר אפיל״ו נבנה (כב״ר) נכון להחמיר דיעבד: והב״ח כתב כאן דכדאי ר״ת לסמוך עליו בדיעבד וחולק על הט״ז בתרתי א׳ דבקיבולת נכו״ן להחמיר עכ״פ ולא מדינא ומש״ה כתב הטור בתקמ״ג נכון ולא מדינא דבקיבולת איירי ובנבנה באיסור ממש שכירי יום מדינא אסור לדור בו ולט״ז בנבנה ממ״ש באיסור מדינא שרי לכנוס בו דהני רבנן החמירו מדלא אסר בגמרא איסור כו׳ ונכון להחמיר לכל אדם כה״ג: ובמ״ע בקיבולת אף להחמיר לכתחלה א״צ דסייעי׳ בתיבנא הוה איסור ממ״ש לא מראית עין ועא״ר אות א׳ ואי״ה במ״א אות יו״ד אבאר עוד בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/244:5:1)

**כאלו** עט״ז החמיר כשקובע לו זמן דאדעתא דישראל עביד לגמור תוך הזמן עא״ר אות י״ב מתיר כה״ג דאם לא יעשה בשבת יעשה בחול יע״ש וסברת הט״ז נראה נכון כיון שקובע לו שצריך לו הבגד חיך הזמן וידוע שא״א לגמור אם לא שעושה בשבת ג״כ הוה כמצווה לעשות בשבת ואף אם יאנוס העכו״ם עצמו וישב בלילה יוכל לגמור בחול מ״מ אדעתא דישראל עביד ועיין לבוש מ״ש בכל יום ובא״ר שם וי״ל דמפרש מחלוקת הר״מ והר״א ז״ל כה״ג דכתב הט״ז וכדכתיבנא: ועכו״ם המושכר לשנה לכבות דליקה יש להתיר עב״י כאן ומ״א של״ד אות כ״ח דבדליקה התירו: ואי״ה שם יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/244:6:1)

**אם** עט״ז מ״ש פרהסיא אסור בביתו ש״ג כבס״ד בספינה במ״א אות י״ג דווקא במקום פרהסיא לא בביתו ס״ג ושם ביארתיו ומיהו בב״י כ׳ דמה״ט אסור בביתו היינו של ישראל יע״ש ומ״ש אף באיסור דרבנן תקנו שלא יבוא לידי יותר חמור בגמרא שבת קנ״ד ב׳ בזכוכית להפסד מועט לא חששו ועמ״א. רס״ו אות י״ד המחבר השמיטו בולסי לשיטתיה אבל הר״ן כתב דבאיסור דרבנן נמי יע״ש ובסימן של״ד במ״א אות ג׳ והמחבר ברס״ו ס״א סתם משמע אף בזה״ז ובשל״ד ג״כ כדיעה א׳ בסתם אף בדרבנן התירו וקשה מרס״ו ס״ט למה השמיט בולסי אי״ה שם יבואר: גם המ״א י״ז והסכים לזה אף באין כותבין שרי: ובלבוש משמע במקום שאין כותבין אסור גם כתב משמט״ה י״א דרבנן ומ״מ י״ל בדרבנן וכדומה שכן המנהג ומ״ש לחלק בין הפסד מרובה עיין לבוש משמע כן דעתו ואי״ה במ״א יבואר עוד בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/244:7:1)

**שלא** עט״ז ובא״ר ט״ו צידד בזה להלבוש אסור ועמ״א רנ״ג אות כ׳ משמע דאסור ובסימן ש״ז אות ל״ג הביא דברי ש״ג דמשמע דאסור יושב אצלו אף ישמור שלא יגנוב כ״א במצוה שרי והעולם נוהגין היתר כט״ז מ״מ אסור לעסוק עמו ושלא לדבר כלל מענינים ההם: