## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:1:1)

**קלועות** עט״ז התוס׳ נ״ז א׳ ד״ה במה יע״ש ולקמן סכ״ו דאסור לקלוע ולסתור שערה בשבת עמ״א אות ב׳ ומ״ש ע״י עכו׳ם כסי׳ ש״ז ס״ה שבות דשבות במקום טבילת מצוה לא גזרו ולפ״ז התו׳ לשיטתם דאוסרים אף שבות דשבות במקום מצוה עיין טור בש״ז יע״ש הוקשה להם שפיר ועא״ר מ״ם ומ״ב י״א גודלת אסור מן התורה וה״ה לסתור מ״ה יע״ש ואי״ה בסכ״ו יבואר. והנה לרש״י ב׳ קולות כפי פי׳ במתני׳ דבקלועות אם מרפה קצת שרי לטבול בהם ואין חוצץ ובשבת יוצאה בהם ובחוטי שער קבועות א״צ רפיון וכ״כ בהדיא דף ס״ד א׳ יע״ש וברא״ש ~כאב~{כתב} דבנתונים בתוך קליעת שערה לא מהני רפיון עד שתסיר לגמרי ומינה בחוטי שער תוך קליעה ג״כ אסור ודוקא מונח על השער אין חוצץ וב״ח פי׳ דתרפם ויוציא החוט לגמרי יע״ש הנה פי׳ שתרפם אשערות קאי אבל הרא״ש לא הונח לו בזה שתרפם קאי אחוטין וכפירש״י שיכנסו המים ביניהם לשער (ב״ח לא סיים לשער אולי גירסא אחרת היתה לו) משמע בהדיא דמניח החוטין שם וע״ז כתב הרא״ש דאסור לטבול עד שיוציא החוטין עכ״פ ול״ש שתרפם אחוטים ובי״ד קצ״ח ס״ב אם בתוך קליעת שער אין מועיל בהם רפיון משמע אם תרפה הקליעה ומוציא כל החוט שרי אע״פ שהשערות עדיין בקליעתן וברא״ש יש לפרש שתסתור לגמרי הקליעה וכן מתורת חפיפה בקצ״ט ס״א ראוי לומר כן וא״כ ודאי אף אשה הקולעת שערה אף שאין בהם חוטין כלל צריך לסרוק במסרק ולסתור הקליעה בע״ש לגמרי לעשות חפיפה וצ״ע. ואסברא מ״ש רש״י שקולעת בהן שערה י״ל כורכת סביב השער היינו גדיל כציצית דכורך חוט והוי גדיל עא״ר מ״ב בשם הראב״ן והתוספות לא הקשו על רש״י כו׳ מפרש דלא בתוך קליעת שערה ורא״ש כ״כ וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:1:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:1:2)

**ובחדושינו** כתבנו דה״ה ביה״ש אין יוצאה בהם ותוספת שבת אי נשים מוזהרות בהם דהוי רק עשה שהז״ג כתבנו ברס״א מזה ומוכח בסי׳ תר״ח ס״ב דתוס׳ יוה״כ נשים מצוות ה״ה תוס׳ שבת ג״כ. ואף שפחה כנענית אסורה לצאת בחוטין וצריכה שתרפם בטבילה עיין הלכות איסורי ביאה פ״ד ה״ב דעבד מוזהר עליה בנדותה ובזיבתה יע״ש ועמ״ש אי״ה באות ב׳ מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:2:1)

**שלא** עט״ז ברש״י הטעם דשקלה ואתי לאתויינהו ד״א ברה״ר והטור כתב דצריך להסירן הואיל ומקפדת אע״ג דלא מיהדק הוי חציצה ועי״ד סימן קצ״ח סי״ד וס״ד דכל שמקפדת אע״ג דלא מיהדק הוי חציצה וצריך להסירם הלכך אתי לאתויי ד״א ברה״ר. ולצאת אשה בקמיע מומחה בחולה שאין סכנה י״ל דאסורה דצריכה להסירה במים אף תפורה בעור דרך להסירה שלא יתלכלך במים ויטשטשו אותיות עסי׳ ש״א במ״א אות מ״ם ובאיש ל״ש טבילת מצוה כי לא שכיח בזמן התלמוד כ״ש האידנא אם לא מי שטובל לקריו תמיד כו׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:3:1)

**דאז** עט״ז משמע ליה ז״ל שלא יתטנפו החוטין וקאי אמוזהבת ומיהו חד טעם הוא בין מטונפין או מוזהבין צריך להסירם מפני חציצה כמ״ש בי״ד קצ״ח ס״ד וט״ז וש״ך אות ו״ז יע״ש וכמ״ש המ״א כאן אות ה׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:4:1)

**שהם** עט״ז מ״ש דוקא תכשיט כל חידוש ה״ה חוטין צבועים בצוארה אסור דמחויא וכ״כ הר״מ ז״ל פי״ט דשבת הלכה יו״ד ובמ״מ שם מהא דשמואל ס״ה א׳ והמחבר בסעיף כ״ף הביאו לענין חוטין שבאזניהם וה״ה צואריהם צבועים אסורים. ואי״ה באות ה׳ אבאר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:5:1)

**בקטלא** עט״ז בסעיף ז׳ (ט״ס ס״ד) ובתו׳ שבת נ״ז ב׳ ד״ה הכא יע״ש ועב״ח והכלל בזה דכל שמהדקת מתראה כבעלת בשר אף שאין מוזהבות אסור משום חציצה כפירש״י נ״ז א׳ ד״ה חבקין יע״ש ואם רפוים אם חשוב אסור דמחויא כבס״ז ואם אין חשוב ורפוי שרי עב״ח שם. וא״כ ל״ק קושיית התוספות דיש ב׳ מיני קטלא א׳ נוי וא׳ לא חשוב עיין שבת נ״ט א׳ מנקטא פארי:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:5:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:5:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:5:2)

**והנה** המחבר כתב לא בטוטפת וסרבוטין באין תפורין דלמא שלפא ומחוי׳ אבל תפורין בסבכה שרי כפי׳ הטור אבל הר״מ ז״ל בפי״ט מה״ש ה״ו וה״י כפי׳ המ״מ שם טוטפת וסרביטין הטעם דלמא נפלי ואתו לאתויי ד׳ אמות וכל שתפורין זה בזה דלא נפלי שרי אבל רש״י והר״א ז״ל סוברים שמא מחויא תכשיט ודוקא בסבכה דלא מגליא שערה ומ״מ א״י למה שינה המחבר וכתב תפורי״ן בסבכה ה״ה קשורים בסבכה שרי כמ״ש הטור והלבוש בס״ב כתב קשורים שרי ובס״ה כלילא שרי דקשור הוא ובס״ו דסק״א קשור הוא ויש בו טורח כו׳ סובר כל שקשור ליכא למיחש דלמא מתירתו ומחויא דתזכור שהוא שבת והא דטוטפת דוקא בסבכה הוא ל״ד אלא דרכם לקושרה בסבכה ואה״נ כל דקשור שרי והמחבר סובר אף בקשר כל שמותר להתיר בשבת ותכשיט חיישינן דלמא שלפא ומחויא אא״כ דוקא בסבכה ואפשר ה״ה קשור בסבכה ל״ד תפורי״ן ודסקיא בס״ו אין כ״כ תכשיט חשוב למשלף ולמחוי הלכך כל שקשור דלא משליף מעצמו ונפל תו לא חיישינן שמא יפול ועמ״א אות ו׳ וכאן אין להאריך יותר ובחדושינו הארכנו. ומ״ש הב״י שכך הם דברי הר״מ ז״ל צ״ע קצת דמשמע הטור והר״ב מחולקין בפירוש טוטפת וכדכתיבנא. ועיין שבת נ״ז אמר רב הונא עניות עושין צבעונין ועשירות כסף וזהב לכאורה לתירוצא דמשנה תנן בזמן שאין תפורין משמע זה בזה וכאן הקבועין ב״ה בסבכה לז״א מתני׳ צכעונין לא חשיבי של צבעונין ותפורין זה בזה סגי וברייתא בכסף וזהב דוקא כ״ה בסבכה ובר״מ א״א לומר כן שכתב בה״ו וה״י כסף וזהב גם בשבת ס״ה צבועים נמי חשיבי וצריך עיון בכל זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:5:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:5:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:5:3)

**עוד** רגע אדבר כל מה שאסרו חז״ל לצאת לאשה מפני חציצה אפשר אף אנדרוגינו״ס דשכיחא טבילה ביה מטמא באודם כאשה אבל טומטום ספק זכר ונקיבה י״ל בדרבנן ספיקו לקולא ועל זכר לא גזרו אף במידי דחייץ כי לא שכיחא ביה טבילת מצוה כ״כ אף בזמן התלמוד שהיו אוכלין חוליהן בטהרה אבל אשה אף זקינה ובתולה לא תצא עט״ז אות ב׳ כ״ש בחולה מפני טבילה לחולין ולקדשים כדאמרן כאן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:6:1)

**יוצאת** עט״ז הם דברי הר״ב בהג״ה ועמ״א אות י״ו והוא מתוספות נ״ט ב׳ ד״ה נזמי ואי״ה שם יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:7:1)

**מעמדת** עט״ז הביא דברי התו׳ שבת סמ״ך א׳ והתו׳ חולקין שם על רש״י בכמה דברים ומה שעושה כאן לענינינו הוא זה דלרש״י כל לצניעותא לא שלפא אף אם הוא תכשיט כמו בירית יוצאין בה ובכבלים דלא יוצאין בה לרש״י הוא הטעם דאם שלפא אחת עדיין נשאר אחד ויחזיק בתי שוקיים או דכבלים יש בהם שלשלת ואין קבוע בהם חיישינן דלמא שלפא שלשלת ומחוי׳ ובירית במקומה עומדת כמו שיראה הרואה שם בס״ב ב׳ ד״ה בירית וד״ה ועשו להם דכי שקלת לשלשלת עדיין בירית במקומה עומדת יע״ש ולתו׳ שם ד״ה בירית לא הונח להם בזה דתינח לרב הונא שם אבל למאי דאמר מעיקרא בירית באחת כבלים בשתים מא״ל אלא הטעם דבירית אחת גנאי לה שאין לה אלא אחת ולא מחויא ושתים תכשיט דלמא מחויא וטמאים ג״כ מה״ט ואף דמגליא שוקה הואיל ולא מגליא מיד ל״ד לסנבוטין התפורין בסבכה כי שם מגליא מיד מותר משא״כ זה דלא מגליא מיד אסור בתכשיט דלמא שלפא ומחויא והמחבר בסט״ו כתב ויוצאין באצעדה שבזרוע ויש מי שאושר כמו שכתב הט״ז באות י״א דיש אוסרין הוא דעת רש״י בבירית דלא מחויא דלצניעותא הא של זרוע מחוי אבל לתו׳ זרוע נמי שרי וכדבעינן למימר שם אי״ה והשתא הנך רואה שסתם כדיעה א׳ שם כתו׳ דבירית לאו טעמא דלא מגליא שוקה כו׳. וכתב הט״ז דעת התו׳ והרא״ש כו׳ כי הרא״ש ג״כ ממש כתו׳ סובר דפי׳ אוגרת שערה תוחבת בצעיף והוי דומיא דבירית דלא מגליא מי״ד בתי שוקים כו׳ הוסיף קצת תיבות יותר ממ״ש התוס׳ ד״ה הואיל ופי׳ לדברי התו׳ דלרש״י אוגרת כורכת שערה א״כ מיד מגלי שערה מה לו להזכיר בירית היה להקשות מריש פירקין בזמן שהן תפורין (בסבכ״ה שריא דלא מגלי׳ שערה ה״ה זה אלא אוגרת תוחבת בצעיף ולא מגלי מיד ומש״ה פריך מבירית והיינו כתו׳ דבירית לאו טממא משום דמגלי אלא שאין תכשיט הא כל שהוא תכשיט אף דמגלי הואיל ואין מיד אסור בתכשיט והשיג הט״ז על הב״ח ז״ל בתלתא א׳ מ״ש על המחבר דמעמדת קישוריה באין תכשיט אסור דהוי משאוי ונהי דפטורה שלא כדרך המוציאין באפשר מ״מ איסורא איכא וז״א דהתו׳ ורא״ש כתבו כן בחולקת שערה לבד דהוי משאוי לא כה״ג דהוי דרך לבישה גם מ״ש בנקובה אין חייבת חטאת דלאו דרך הוצאה באשה הוי דרך הוצאה בכך בבגדה וה״ה בצעיף י״א דהוי דרך הוצאה הואיל ובאינה נקובה תוחבת שם להעמיד קישוריה או חולקת שערה ה״ה בנקונה הוי דרך הוצאה בכך ומ״מ לאו לבוש הוי דאין דרך בנקובה וכ״כ המ״א באות ז׳ וח׳ קצת בע״א דהוי כאומן דרך אומנתו ומה לו בבגדה או בצעיף יע״ש ועסי׳ ש״א במ״א אות י״ט ל״ד לאשה דרכה בצעיף ג״כ להוציא מחט נקובה וכדאמרן. עוד הקשה עליו דזכר דברי רש״י לפסק הלכה משמע כל לצניעותא כבירית אע״ג דאין מגלי בתי שוקיה מיד שרי אף בתכשיט ונהפוך הוא תכשיט אסור בהעמדת קישוריה בתוחבת בצעיף (הא כורכת שערה שרי כמו סנבוטין בזמן שהם תפורים בסבכה שבת נ״ז א״ב) ובאין תכשיט שרי באין נקובה כל שהוא דרך מלבוש ואפשר ה״ה וכ״ש בכורכת שערה דמ״מ דרך מלבוש הוא שלא יראה שערותיה ומ״ש הט״ז מלת ואפי׳ אינו תכשיט כוונתו אף שאין תכשיט הוא אפ״ה לא הוי משוי לא כהב״ח אבל בתכשיט אדרבה אסור הוא לתו׳ ורא״ש והמחבר כאן ודלא כמ״ש בב״י בזה דאף בתכשיט שרי שזה לרש״י וכאמור. ולפ״ז מ״ש המחבר דמעמדת קישוריה שרי באין תכשיט ובאין מעמיד קישוריה י״ל פטור אבל אסור דאין דרך הוצאה בכך דוקא נקובה שתופרת בגדי ביתה משא״כ אינה נקובה אלא שהוא ז״ל סובר דאינה נקובה נמי דרכה בצעי״ף לחלוק שערה או לפעמים במקום קישוריה ומש״ה אף אינה מעמדת קישוריה חייבת חטאת ואי״ה באות ח׳ אבאר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:8:1)

**ואם** עט״ז אזיל לשיטתי׳ באות ז׳ כי המחבר כאן בש״ע ס״ט וסט״ו (בט״ז י״א) פוסק כתו׳ ורא״ש דתכשיט אפי׳ מעמדת קישוריה אסור דמחוי׳ ול״ד לטוטפת וסנבוטין דמגלי׳ מיד משא״כ בתוחבת בצעיף הוי כבירית וכבלים כו׳ וא״כ חייבת חטאת נמי אף באינה נקובה מדפריך שבת סמ״ך א׳ למאי חזי׳ בשבת והיינו חיוב חטאת כפי׳ התו׳ בד״ה למאי יע״ש וא״כ היל״ל חייבת חטאת כמו בנקובה הוי דרך הוצאה בכך כמ״ש באות ז׳ אף באינה נקובה ועמ״א ז״ח ועיין רא״ש פירש בשבת למאי חזי׳ שתוכל לצאת בה והלא אין תכשיט ובתו׳ ד״ה למאי פירשו והוי משוי דחייבת חטאת אבל מרא״ש משמע דמפרש למאי חזי׳ דמאי ס״ד שתוכל לצאת בה דאיצטריך לאשמועינן דלא תצא ועיין פני יהושע ובחמד משה וא״כ אין ראיה דחייבת חטאת בחולקת שערה ואין מעמדת קישוריה באין תכשיט די״ל דהוי שלא כדרך הוצאה ול״ד לנקובה דהוי אומן דרך אומנתו עיין מ״א ז׳ והביא דברי הטור ופירשן דלכאורה בבא דסיפא ולא מצא באינה נקובה ואם יצאה פטורה היינו באין מעמדת קישוריה והלא כבר אמר כן בריש׳ ובב״י כתב דכבר נתבאר היינו דבאמת כפול הוא וזה לשיטת רש״י אבל למ״ש הט״ז באות ז׳ וח׳ דהטור כרא״ש ותו׳ דבתכשיט אף במעמדת קישוריה אסור כל היכא דלא מגלי׳ מי״ד שערה בטוטפת וסנבוטין התפורין בסבכה כבסעיף ב׳ א״כ א״ש דתחלה אמר לא תצא במחט שאינה נקובה באין מעמדת קישוריה אפי׳ בתכשיט דפטור אבל אסור ובאין תכשיט חייבת חטאת (כפי׳ התו׳ ד״ה למאי משאוי הוא) ומעמדת קישוריה מותר קאי אחלוקה דאין תכשיט ונקובה חייבת חטאת קאי אהכל אף תכשיט ומעמדת קישוריה דאין דרכה בכך למיהוי תכשיט בנקובה כמו טבעת שיש חותם דאין דרכה בכך והדר אשמועינן באינה נקובה ובמעמדת קישוריה ותכשיט אסור דלמא שלפא כתו׳ ורא״ש וא״ש הכל דברישא מיירי באין מעמדת קישוריה וכאן אשמועינן אפי׳ במעמדת קישוריה בתכשיט אסור דלמא שלפא כאמור ואין כאן דברים כפולים והט״ז קיצרו שהיה להם לבאר באינה נקובה ואין תכשיט ואין מעמדת קישוריה חייבת חטאת ג״כ וקיצרו כו׳ זהו כוונתו ז״ל בכאן. והביא דברי סמ״ג ופירשם דיש חילוק בין מתגלת שערה מיד או לאו ופירשתיו יפה בט״ז אות ז׳ ובמ״א ז״ח יע״ש. כי בגילוי שער מיד דמי׳ לס״ב בטוטפת וסרבוטין שתפורין בשבכה שרי בתכשיט כו׳ והקשה כעין קושיית התו׳ ד״ה ותיהוי יע״ש ובחדושינו הארכנו וכאן אין להאריך ואי״ה באות י״א ומ״א י״ב וט״ז אבאר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:9:1)

**ילדה** עט״ז וזקינה בשל ילדה שבח לה ואתי למחויא והשמיט דעת הר״מ ז״ל שהתיר ילדה בשל זקינה עב״י מ״ש המחבר בסי״א לא תצא בכולייא״ר משמע אם יצאה פטורה ובשבת ס״ב א׳ וחכמים פוטרין בכובלת משמע כולייאר מודים דחייבת חטאת פירשתיו במ״א ז״ח וט״ז ז״ח עא״ר אות ט״ו ומ״ש המחבר יוצאת בחוטי שיער באין קלועים תוך שערותיה ובקלועים אף חוטי צמר שרי עס״א. שוב ראיתי מ״ש המחבר כאן לא תצא זקינה בשל ילדה וילדה בזקנה תרוייהו דמחכי עליה לפי׳ הב״י ולפי׳ הר״מ הוא דפירש זקנה בילדה אחוי יע״ש ועיין לבוש כאן וא״כ ק״ק מ״ש הט״ז דמחכי וילדה בשל זקנה וגם זקנה בשל ילדה מחכי עליה שאין ראויות לה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:9:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:9:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:9:2)

**בד״מ** אות ז׳ בשם הגהות אלפסי החדשות מותר לנשואה לצאת בפיאה נכרית מגולה לרה״ר בחול דאין שיער באשה ערוה כ״א אלא המדובקים לבשרה אע״ג דעבדא לקישוטא שתהא נראית כבעלת שיער יע״ש וכן כתב בשלטי הגבורים הבאר שבע דף ל״ג באורך ראיה משבת יוצאה בפיאה נכרית כו׳ יע״ש והוא ז״ל האריך לאסור ומיירי במכוסה בצעיף וכ״כ הרר״י קאצין עלין בוגין עיין כה״ג ושכ״ג בזה. ועמ״א ע״ה אות ה׳ לענין ק״ש בזה. והנה אם רואה שיער האסור בק״ש אם נאמר דחוזר וקורא באפשר א״כ הוי ליה בפיאה נכרית ספק תורה כי ק״ש מ״ה הוא וכל דלא יצא מדרבנן אף מ״ה לא יצא כמ״ש בפתיחה כוללת בשם תוס׳ סוכה ג׳ א״כ לא קיימת מצוה סוכה וברכות י״א א׳ בתוס׳ ד״ה תני וי״ל הואיל ועיקר הספק בדבריהם לקולא ה״ה אם יוצא ממנו ספק תורה אפשר דלא גזרו אספיקן. ועי״ד ק״י כל שספק ע״י גלגול דרבנן לא הוי לקולא ה״ה כאן להיפך ועסי׳ ע״ה אם צריך לחזור ולקרות יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:10:1)

**שלא** עט״ז כ״כ התוס׳ ס״ד ב׳ ד״ה ובמוך דלא כרש״י ועסי׳ ש״א סעיף י״ג יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:11:1)

**ויש** עט״ז כתב זה לפי מ״ש באות ז׳ וח׳ דהמחבר סתם כאן כתוס׳ בדף ס״ג ב׳ ד״ה בירית וסמ״ך א׳ ד״ה ותיהוי כו׳ יע״ש דבירית יוצאין דלאו תכשיט וה״ה של זרוע שרי ולרש״י בשוק לא מגלי׳ ובזרוע מגלי׳ ועב״י כאן בסוף הסימן ובמ״מ פי״ט מה״ש ה״ה יע״ש ומיהו י״ל דאין ראיה כ״כ די״ל דאף לדיעה א׳ כאן הטעם בירית יוצאה דתכשיט ולא מגליא שוקה ה״ה זרוע ולא מגליא זרועותיה ורש״י כתב דוקא שוקה לא מגליא ואי״ה במ״א אות י״ב אבאר עוד באורך מזה וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:12:1)

**חוץ** עט״ז משמע אף למ״ד בבית אסור אפ״ה כבול ופיאה נכרית אף לחצר שאינה מעורבת שרי שלא תתגנה על בעלה. ומ״ש המחבר פיאה נכרית שקולעת בתוך שערה עיין בטור ולכאורה פיאה נכרית פרו״ק מכסה בפ״ע וע׳ באר שבע צ״ג ועסי׳ ע״ה. והנה למה שהבין הט״ז ז״ל באות ז״ח וי״א דהמחבר כאן פסק כתוס׳ דתכשיט להעמיד קישוריה אסור כמו כבלים כו׳ בסט״ז עד שהוצרך לומר באות ח׳ דהמחבר מ״ש המחבר בס״ט אסור וחייבת חטאת א״כ מ״ש כאן בס״ח יש להזהיר לנשים שלא יצאו ביותר מכדי צרכן ובב״י בשם רי״ו ומהרי״א דמחוי כו׳ וכאן בש״ע אם נאמר דפוסק כתוס׳ בתכשיט אף במעמיד אסור בש״ע ה״פ יותר מצרכן ישמעו לנו וצרכן לא ישמעו לנו או מחוטין שלנו אין בהם נוי כמ״ש המ״א באות ח׳ א״כ כ״צ שרי ויותר מכ״צ אסור משום משאוי ואי״ן ללמוד עליהם זכות רק מוטב כו׳ בכרמלית דרבנן (בד״ת מפורש לא אמרינן מוטב) ואפשר הא דאמרינן בכרמלית לא גזרו הוא גזירה דלמא מחוי׳ אבל מה שאסור משום הוצאה לאחר יד אסור וי״ל דוקא מה שחייב חטאת מ״ה גזור בכרמלית ומיהו לצאת במחט נקובה בקישוריה אסורה משום משאוי כמ״ש המ״א והט״ז באות ז׳ ואין זכות רק מוטב ובניטל חור״ה שקורץ פראטו״ר מע״ש וערש״י שבת ס״ו ב׳ שקורין קוטאנ״א ושם בגמרא והוא דאיכווין ולא גרעו והוסיפו ושם בעיא י״ל דשרי עיין סעיף י״ט ואי״ה במ״א ט״ו יבואר עוד בזה וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:13:1)

**יוצאה** עט״ז וערש״י שבת ס״ו ב׳ שקורין קוטאנ״א ושם בגמרא והוא דאיכווין ולא גרעו והוסיפו ושם בעיא דלא איפשטא משקל דמשקל מאי תיקו והשמיטו הט״ז ובר״מ פי״ט מה״ש הי״ד השמיטו ולכאורה בכרמלית תיקו בדרבנן לקולא אבל במ״א ש״ה אות נ״ז משמע דאסור בכרמלית בקמיע שאין מומחה וה״ה אבן תקומה לרפואה הוי כקמיע מומחה כמ״ש בע״ץ הא משקל דמשקל הוי כקמיע שאין מומחה ואסור ברה״ר וה״ה בכרמלית ורש״י שם ד״ה ולא שידוע לה שהיא מעוברת אפשר כוונתו שמא תתעבר היינו בספק הא יודעת ודאי שאין מעוברת למה תצא וכן שמה תפיל לכאורה ברגילה בכך כמו בקמיע בש״א סכ״ה ומסתימת הפוסקים משמע אף לא הוחזקה בכך שרי:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:13:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 303:13:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/303:13:2)

**והוי** יודע בי״ט מותר בקישוטין ואף באותן דמחייכי ושלפא וילדה בשל זקינה דלאו גנאי ממש הוא דלמה יוצאה ומיהו מחט נקובה או אינה נקובה ויותר מצרכו י״ל דהוי כטלטול אבנים ואי״ה בתקי״ח יבואר זה עמ״א שם ב׳: