## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:1:1)

**מותר** עט״ז הנך רואה דע״י ישראל אף מבשל בחמי טבריא א״צ כדי שיעשו דוקא על ידי עכו״ם קל אמירה בעיניו ועיין לבוש כתב דבאיסור דרבנן כו׳ אבל באיסור תורה כו׳ משמע הא בדרבנן צריך כ״ש ולא משמע כן מפוסקים משמע ודאי דבו ביום בשוגג אסור אף במלאכה דרבנן על ידי ישראל כמו בעכו״ם ול״ת עכו״ם חמור דקל בעיניו ועמ״א ב׳ דאף לרש״י א״ש כאן דאל״כ יהיו דברי המחבר סתורין מכאן לתקט״ו ס״א דשם פסק כרש״י דיהנה ממלאכת שבת מש״ה אסור לאחרים וליל שני מותר עמ״א שם אות גד״ה ואי״ה יבואר במ״א כאן ב׳ ובתקט״ו מזה ומ״ש הר״ב וה״ה שאר מלאכות צ״ע לכאורה דזה למאן דפסק כר׳ מאיר בשוגג בו ביום מותר אז י״ל לחלק בין עשה מלאכה שאפשר ליהנות בלא״ה כמבשל דראוי לכוס ובין נר שהדליק נהנה גדול הוא אז יש מחלוקת אי שרי מיד בו ביום משא״כ למאן דפסק כר׳ יהודה לדידן ודאי למ״ש פשיטא שאין חילוק בין שאר מלאכות למבשל כמו שיראה הרואה בב״י שעשה כלומר עמ״ש הטור ויראה לי כו׳ ועב״ח מ״ש דשוחט מוקצה קשה דנר שהדליק ל״ש מוקצה דמותר בהנאה כ״א הטעם דנהנה גדול הוא דבלא״ה לא היה ראוי כלל אז י״א דאסור. (ומש״ה כתב בספר התרומה שוחט ונר לומר דכמו נר רק מטעם נהנה ה״ה שוחט ונ״מ בחולה שנחלה היום דלא הוי מוקצה דלא דחאו בידים עב״י שם) עוד יש להסתפק הא דפסקינן כר׳ יהודה אם כתי׳ הר״ן ז״ל בתי׳ א׳ דהלכה כר״י ומבטל בששים דבר שבישל בשבת הוי מבטל איסור דרבנן ואסור או הטעם דשכיחי גבן ע״ה ולא איסו גמור מיקרי ואם בטלו אפשר אף במזיד לא מיקרי מבטל איסור דרבנן כיון דכל עצמו רק הטעם דשכיחי ע״ה וצ״ע בכל זה ואי״ה במ״א יבואר עוד. עמ״ש באות ב׳ דהר״ב שלל תי׳ תוס׳ חולין ט״ז:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:2:1)

**בין** עט״ז עסי׳ רע״ט ושאר דוכתי דר״ש מתיר אף נר שהדליק באותו שבת וכבה אע״ג דדחייה בידים ביה״ש כיון דנסתלק איסור לא אמרינן לר״ש מיגו דאיתקצי ביה״ש כו׳ רק גרוגרות דחייה ואסח דעתיה דלא ידע שיתייבשו בשבת וכוס וקערה ועששית דלא ידע שיכבה דגדולים הם משא״כ נר אע״ג דחייה בידים לא אסח דעתיה דמצפה מתי יכבה נרו. ואנן קיי״ל לאסור בנר הואיל ודחייה בידים ובהמה י״ל דלא הוי דחייה בידים דלא נזדמן ליה שוחט וכדומה ול״ד למחובר מדלא לקטינהו כדחייה בידים דמי עב״י וא״כ צ״ע מה שהקשה הט״ז בכאן על המחבר ולפ״ד הט״ז אם זרק סכין לנועצה בתלוש והלכה ושחטה כדרכה דכשירה היא אסור בו ביום לבריא דמוקצה מאיסור הוי ולטעם הב״י י״ל דשרי דשוגג אסור דאיתעביד מלאכת איסור משא״כ זה או בן פקועה דרבנן למ״ד דוקא מלאכה ד״ת אסורה בו ביום ומיהו כבר הוכחנו דאף במלאכה דרבנן אסורה בו ביום. ועסי׳ רנ״ג בעבר ושהה ובכירה מזה דף ל״ח א׳ האי דלא עביד מעשה הא עביד מעשה אף דרבנן אסור ממילא לדידן אף שוגג באיסור דרבנן אסור בו ביום עמ״א רנ״ג אות י״א ומיהו לא בעינן כדי שיעשו כ״א התם בשהה דקל בעיניו משא״כ בעביד מעשה בידים אף דרבנן מילתא דל״ש ולא קל בעיניו ובמ״א אי״ה יבואר עוד. עמ״ש באות א׳ די״ל דהר״ב שכתב שאר מלאכות לומר דאף שוחט וקוצץ דלעת והדליק נר מותר מיד וא״כ כ״ש דל״ת כמ״ש התוס׳ חולין ט״ו א׳ ד״ה מורי וכ״כ הרא״ש שם די״ל בין נהנה גדול יע״ש וי״ל בדברי הב״י במה שעשה כלומר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:2:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:2:2)

**אמר** ההדיוט הכותב יש לי בכאן הרהורי דברים והנני פורטם בעזה״י. א׳ מ״ש המחבר בין כו׳ והלא דרכו תמיד לנקוט בבין בין זו ואצ״ל זו כמ״ש הסמ״ע בח״מ ע״ב אות ז״ח. ב׳ במ״ש הר״ב שעשה שאר מלאכות איזה כוונה יש בה וכ״ת קצץ דלעת שמא ירבה בקצירה עוקץ א׳ וב׳ גרוגרות עסי׳ שכ״ח סי״ו ומנחות ס״ד ומ״ש הר״ב קצץ מוקצה היינו בדבר שדרכו לעשות בד בבד וכ״ז איננו שוה לי. ג׳ מ״ש הר״ב בשבת הא לדידן אף בשוגג מותר למ״ש מיד כ״ש זה והרשב״א הביאו הב״י כ״כ לרש״י ולזה יש לנו לומר דכאן קיל טפי דירבה בשבילו וכ״ש אם נאמר לאיסור דרבנן כמ״ש המ״א אות וי״ו הוצרך שפיר להשמיענו דע״י ישראל וכ״ש בהיתר אף ע״י עכו״ם א״צ כמ״ש המ״א אות ז׳. ד׳ במ״ש המחבר לחולה שאין סכנה (הבאר הגולה אות ב׳ חסר דעת הפוסקים וחלה היום גם חסר מ״מ לחולה שאין סכנה כי הוא תשובת הרשב״א תתי״ד דממנה לוקחה) חסר תנאי א׳ וכמ״ש בב״י כיון שאפשר ע״ל ידי עכו״ם וטעמא דאף דאיסור דרבנן שרי לחולה שאין סכנה ומה לי אמירה לעכו״ם או שמא ירבה י״ל דחמירא שיבוא להתיר ע״י ישראל לרבות באיסור תורה אצל האש עמ״א וי״ו משא״כ כשאין עכו״ם ל״מ אם כבר בישל לחולה סכנה שמותר לאין סכנה אפי׳ לרבות לא אצל האש לס״ד דרבנן אפשר שרי עסי׳ שכ״ח והבן זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:2:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:2:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:2:3)

**גם** בי״ד צ״ט למי שנתבטל בשבילו באיסור דרבנן אי גזור שיאמר לעכו״ם כו׳ ועש״ך י״ד צ״ח אות ח״י ובשבת ער״פ כה״ג שרי עמ״א ב׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:2:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:2:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:2:4)

**מ״ש** הר״ב בס״א עיין ש״ז ס״ך (ט״ס סי״ט) ר״ל דשם בכ״ש ולמ״ש בכ״ש מותר אף במזיד ולרי״ו אסור לעולס עט״י אות י״ד ומיהו שבות דשבות באין מצות י״ל דכ״ע מודים דשרי:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:2:5
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:2:5](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:2:5)

**שאלה** בישל במזיד עוף ונולד אח״כ ספק אחר שא״י אם היא בשר עוף בחלב וכדומה מהו. ואם יש לחלק בין שוחט למבשל כה״ג גם הדין של מ״א באות ב׳ למי שנתבשל בשבילו דנראה דמסופק הוא ובא״ר משמע דפשוט דמותר צ״ע בזה. והנה בח״מ סי׳ ש״ן בסמ״ע וכאן בפרישה משמע דהא דפסקינו כר״י לאו ודאי רק ספק דרבנן ולקולא דמזיד שרי לאחרים למ״ש ומש״ה לענין דו״ה ג״כ לקולא יע״ש וא״כ י״ל בהצטרף עוד ספק למ״ד ס״ס לחומרא אף בדרבנן אסור ומיהו להצטרף ספיקות חלוקות בדרבנן י״ל לכ״ע אין מצטרפין להחמיר אבל ספק נתבשל בשבילו הוי ס״ס לחומרא. גם י״ל דוקא לשחיטה הדבר בספק דע״י שחיטה זו נכשרה הבהמה ומעשה שבת כה״ג י״ל הלכה כר״י הסנדלר משא״כ בישול וכדומה אין ספק דהלכה בזה כר׳ יהודה ומותר לאחרים למ״ש עכ״פ ובזה י״ל מ״ש הר״ב בהג״ה ס״א וה״ה שאר מלאכות אמזיד דסמיך ליה קאי דל״ת דוקא מבשל הא שוחט דעל ידי מעשה שבת ניתקנה הבהמה ואי לאו השחיטה כנבילה דמיא ליתסר קמ״ל או דל״ת כל מילי דאמר רחמנא לא תעביד כו׳ עח״מ ר״ח ומיהו ז״א ועיין טור וב״י בזה שעשה כלומר יע״ש. ואין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:3:1)

**תבשיל** עט״ז ותוכן כוונתו דהמחבר בש״ע כאן פסק כטור אליבא דפירש״י במה מדליקין ל״ד א׳ דבמרק נצטנן אף בכ״צ יש בישול ד״ת (וסתם קדירות ביה״ש במטמין באין מוסיף הבל כ״צ מבושלים) ויבש שרי לגמרי כתרנגולתא דר״א וכמאב״ד אף ביבש ורותח יש בישול ד״ת ועסי׳ רנ״ג יע״ש וצמר ליורה עסי׳ רנ״ב א׳ ולקמן סי״א בט״ז אות כ״ב ומרא״ש לכאורה משמע דפליג אטור בתרתי דכמאב״ד שרי לגמרי בכ״צ ובנצטנן כמאב״ד אסור אף ביבש אבל כ״צ ונצטנן אף במרק שרי ואין חילוק כלל בין לח ליבש ולסוף כתב דהטור ורא״ש בחדא שיטתא קיימא וכמאב״ד פטור אבל אסור מדרבנן והיינו אף נצטנן ביבש אין חייב חטאת רק בין לח ליבש החילוק וסתם קדירות מבושלות כ״צ ועב״י שרצה לפרש כן ומ״ש הט״ז דהמ״מ כתב בהדיא כן בפ״ט דאיסורא איכא לא הבינותי דזה ע״ג אור ממש שמא יחתה אבל לסמוך ליכא איסור׳ כמאב״ד למאן דאמר ליכא חיובא ה״ה דשרי והמחבר פסק כטור ורמב״ם שם פ״ט הלכה ג׳ יע״ש דכל שאין כ״צ חייב מ״ה אף כמאב״ד ובכ״צ ובמרק נצטנן אף כ״צ חייב כרש״י ל״ד וטור ושכן דעת הרא״ש לפירושו דשמא ירתיח בכ״צ ונצטננת וביבש שרי כה״ג בכ״צ ואף להר״מ במרק נמי הרי כה״ג פסק כרש״י וטור ורא״ש. ועמ״א י״ד וט״ו בסתירת דברי הב״י בזה עד״מ ופרישה ואי״ה שם יבואר. ולענין מור״ל יש דיעות אי הוי מבשל בנצטנן וספק לקולא לענין מ״ש מזיד ובו ביום שוגג דהוי דרבנן ומיהו בו ביום י״ל דשיל״מ א״א ספיקו לקולא עי״ד ק״י בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:3:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:3:2)

**לענין** חהר״ל אם נתערבה חתיכה שנתבשלה בשבת עם שאר חתיכות שבישל במזיד דלא הוי דשיל״מ עמ״א בזה צ״ע אם הוי חהר״ל א״ד הואיל ואין איסורא מחמת עצמה ועי״ד סי׳ ק״א דמשמע כה״ג הוי חהר״ל כמו חטאת ואשם והמודר הנא׳ נמי גוף החתיכה חהר״ל רק קיבלה טעם וכדומה לא הוי חהר״ל ועמ״ש בפריי שם. ואם עירה מכ״ר על דבר חי בשבת באסרה כ״ק לא מקרי חהר״ל כ״ק:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:4:1)

**וי״א** עט״ז עסי׳ ט״ו אות ל״ה ואות כ״ה נגד המדורה רחוק קצת שרי במור״ל הא סמוך ממש אסור במור״ל שמא יחתה כיון שאין דבר מפסיק ועדיין צ״ע. גם מ״ש כמאב״ד מדרבנן יש חילוק בזה צ״ע דבאות ג׳ כתב בנצטנן במרק יש חיוב חטאת וע״כ הכין הוא דשמא ירתיח ויהא חייב כפירש״י ל״ד א׳ מ״ה ואף א״ת כמאב״ד איסור דרבנן היינו בעודו רותח הא נצטנן חייב חטאת כמאב״ד עכ״פ וההיא דקדירות ביה״ש נדחוק בכמאב״ד א״כ אין חילוק בזה בין מוי״ל או מור״ל ומנלן בכ״צ נצטנן אסור מדרבנן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:5:1)

**חוץ** עט״ז דוקא בחמין הא בצונן שרי להדיח מלוח ואם א״י לאכול כלל בלא הדחה אם מותר להדיח במים קרים ואי״ה יבואר במ״א אות י״ו ואי״ה באות וי״ו יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:6:1)

**אם** עט״ז עב״ח ותוכן הדברים בפסחים מ״א א׳ מדמה פסח למצה לרבי יוסי צלאו ובשלו חייב דבישול מבטל כמו דמבטל בישול לאפיי׳ ועולא אמר אף לר״מ דבשל מבושל גלי קרא גזירת הכתוב ולדעת התוס׳ שם ד״ה עולא דלטעמי׳ כו׳ אבל לדידן דשלקות פה״א ובישול לא מבטל ודאי דל״ד פסח למצה דמצה לאו מטעם בישול לרבי יוסי כ״א דטעם מצה בעינן לחם עוני ובנתבשלה אח״כ מצה עשירה הוי ופסח ע״כ מבשל מבושל אף לר״י אם כן בשבת אין ראיה כלל לא ממצה ולא מפסח כאמור. כתב הט״ז דבשבת נמי יליף ר״א ממצה הואיל דחזינן בישול מבטל טעם אפייה ממילא לענין שבת מלאכת מחשבת כו׳ אסור מ״ה וזה בישול אחר אפייה אבל בישול אחר צלייה י״ל דאין מבטל בישול לצלייה לתוס׳ שם דדחי׳ דטעם מצה שייך לפסח לצלאו ג״כ וי״ל אף לתוספות לאו כוונתם דבישול אין מבטל טעם צלייה אלא דמה בכך דבמצה לחם עוני בעינן פסח רק צלי בעינן ואף דלית טעם צלי בבשלו אח״כ שפיר דמי אבל הרא״ם יש לו ראיה מפסח ג״כ דבישול מבטל טעם צלייה מדלא דחי בפסחים ותסברא לרבי יוסי דמבושל מבטל טעם אפייה משא״כ פסח ש״מ דלר״י פסח ומצה חדא הוא או דבישול מבטל לגמרי או דמבטל עכ״פ הטעם וממילא פסח טעם צלייה בעינן כמצה א״כ בשבת אסור עכ״פ מדרבנן זה תוכן כוונתו ועב״ח:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:6:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:6:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:6:2)

**פשיטא** לי מליח כרותח כבוש כמבושל רק להפליט ולהבליע הא לענין שבת אם בישל כבשין אח״כ חייב מ״ה אף שראוין לאכילה לגמרי חיין ופירות שטובין חיין כמבושלים או יותר יש בו בישול כבסי׳ רנ״ד ס״ד ומ״א י״ד ולקמן סי״ד ומ״ש הר״מ ז״ל פ״ט ה״ג דבר שאין צריך בישול כלל פטור א״א בקיאין איזו הוא הא דבר דשייך ביה בישול כפירות שטובין חיין יותר ממבושלים דלברכה שהכל בשבת חייב חטאת דמ״מ מבשל הוא אם רוצה וניחא ליה בכך ואם אין ניחא ליה מקלקל ופטור אבל אסור נסתפקתי בישול בחמי טבריא ותולדות חמה אם מבשל אח״כ בחמי אור אם חייב ויראה דפטור הוא דכבר נתפעל בבישולו ואפשר מותר לגמרי. עמ״ש אי״ה באות שאח״ז:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:7:1)

**אפי׳** עט״ז למדה ממלח ואף למ״ד מלח שרי פת רכיך טפי ולענין או״ה בי״ד יע״ש והוי יודע מלשון הרא״ם שכתב המחבר נאפה ונצלה במשקה משמע דוקא משקה כיין ומים ושמן באפשר עב״י הא נתבשל בשומן טיגון הוי עיין סנהדרין פ״ק בחלב כו׳ ואין בישול ולא מבטל אפייה וצלייה. ומיהו י״ל בשר נצלה שרי אח״כ בשומן אבל לחם במרק שומן חם בכ״ר אסור דמ״מ צלייה אחר אפייה נמי מבטל ועיין ר״מ פ״ט מה׳ ק״פ ה״ח וכ״מ ולח״מ שם ולפי דברי לח״מ משמע כט״ז וכרא״מ עיין אות וי״ו דצלאו ואח״כ בשלו נפיק ממצה והתם טעם מצה בעינן כדדחי בברכות ל״ח ש״מ פסח נמי הכין הוא וצלי קדר מבשל מבושל מ״מ ואי לאו קרא צלי קדר צלי גמור הוא א״כ בשר צלי אח״כ בשומן נמי כצ״ק דמי והבן זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:8:1)

**ונהגו** עט״ז דק דק אורחא דמלתא קתני ועי״ד ע״ט בט״ז אות כ״ג וש״ך אות ל׳ מלח וחומץ בכ״ש נמי מבשל משמע מבטל ממש ונ״מ בב״ח בשר לקערה רותח בארשט מחמץ עם חלב אסור בהנאה וה״ה לשבת בצל או חומץ בקערה דהמיקל שם דרבנן הוא משא״כ כאן איסור תורה ומיהו דיעבד הוי דרבנן ולכתחלה לאו במנהגא תליא מילתא. ועם זה יתיישב הא דשבת מ״ב ב׳ ר״י ארישא או אסיפא מה נ״מ דאין הלכה כר״י אלא דנ״מ בכ״ש לדידן ומסיק דארישא פליג ובסיפא ת״ק מודה דמבשל בכ״ש שיש חומץ וציר ואסור אף דיעבד דכ״ע מודים בזה ודבר גוש בכ״ש עי״ד צ״ד בט״ז י״ד ופריי שם אי מבשל לאו״ה או רק מפליט ומבליע. עמ״א ט״ו בצל משמע דחולק יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:9:1)

**דבר** חם עט״ז עיין שבת נ״א ב׳ וסי׳ רנ״ח בב״י והנה להר״ן דסובר רכ״א דכל שנתבשל לגמרי נצטנן אין בו בישול אף בלח עב״י בזה א״כ ברייתא מניחין קדירה ע״ג קדירה לא בשביל שיחמו אלא לשמור חומו ע״כ בכמאב״ד דאל״כ בכ״צ אפי׳ שיוחמו מותר וכמאב״ד לשמור חומו אמאי מותר הא נתבשל אח״כ וכ״ת לשמור חומו להפיג צינה א״כ שיוחמו נמי מותר מביא קיתון מים כו׳ אלא כמאב״ד מדרבנן אסור ודוקא היכא דיבוא לבישול גמור הא כה״ג דלא יתבשל כ״צ ע״י כך לא גזרו משא״כ אם נצטנן לגמרי י״ל כמאב״ד הוי ד״ת אסור כה״ג עיין אות ג׳ בט״ז וכל זה מפני שהמחבר לא ביאר וחילק בכאן בין לח ליבש ובין כ״צ או לאו וכ״ז צ״ע לי דלהמחבר בס״ד אתיא פשטות הברייתא דשנה נ״א כפשטן בלח מיירי ועיין אות י״א מזה. ואי״ה שם יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:10:1)

**לטוח** עט״ז ועמ״א אות כ״ב דבצק לא שייך מירוח והט״ז סובר דשייך מירוח בית ועמ״א שי״ו אות כ״ד מירוח אפי׳ ברוק שייך כל שרוצה לדבקו ע״ג ד״א יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:11:1)

**אפי׳** עט״ז המ״מ פכ״ב מה״ש ה״ד הביאו המ״א אות כ״ו. ומ״ש דכאן מיירי שלא נתבשל כ״צ צ״ע וכתבתי באות ט׳ וער״מ פ״ד מה״ש ה״ו ובט״ז אות ד׳ משמע להר״מ נמי כמאב״ד כ״צ הוי מדרבנן וצ״ע בכל זה ועסי׳ רצ״ח בב״י וב״ח שם. ועולת שבת בכאן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:12:1)

**אפי׳** עט״ז עא״ר כ״ב כ״ג דהגמ״ר מפרש דלא כרש״י רק מיד שהעבירן יע״ש. והא דשבת מ״ם ב׳ קיתון של מים נגד המדורה לא בשביל שיוחמו דמשמע להחם לבד אע״פ שא״א להעלות שם רתיחות אסור אלמא כ״ר שיס״ב מבשל הוי וא״כ יש ראיה ה״ה העבירוהו מאש אע״ג דאין מעלה רתיחות מבשל והגמ״ר מחלק בין עומד אצל אש ובין העביר מאש. ובמשנה מרותחין דייק הגמרא הא נחו מרתיחתן לא עא״ר והנה הדיוקים סתרי מסיפא משא״כ בעירוי י״ל התנא קצוות נקיט כר׳ אסור עירוי בנפסק קילוח שרי וכ״ש שרי ועירוי בלא נפסק הקילוח אסור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:13:1)

**בשר** עט״ז דהר״ב כתב דנקיט אהרא״ש קאי דהמחבר משמע לענין איסור שבת מצריך דוקא מלוח וע״ז אמר דהמחבר מיירי ביבש דלית לחלוחית מש״ה בעי׳ מלוח כו׳. והוי יודע דממ״ש רבינו שמחה מלח קודם שנימוח אפי׳ באש לא נתבשל מיד רק צריך שיעור מה ולאחר שנימוח לא ניכר ולא הוי דשיל״מ כבסי׳ ש״ך ס״ב וא״כ לפ״ז ה״ה בשר שור כ״ש דצריך שיעור מה ואם נפל ליורה ע״ג אש וסלקוהו מיד י״ל התבשיל נאסר דמפליט מיד ונתבשל אח״כ באין ששים נגד הבשר החי והבשר שרי אף בשיעור מה כ״ז שאין כמאב״ד דלא הוי בישול לענין שבת ומיהו י״ל דמדרבנן הוי בישול אלא מיהת י״ל דבשר שור מיד שסלקוהו נאסר שהלחלוחית שבו דמתבשל מיד ויש בו בלע מגופו ואסור וגם התבשיל נאסר באלף דהוסר מיד האיסור דעודו בבשר והיינו אם במינו הא בא״מ בטל בס׳ ול״ד למלח דמיתקי בכך כבסי׳ תקי״ג ס״ג וכדבעיבן למימר קמן אי״ה וגם שם ליכא לחלוחית. ומינה כאן בשר יבש דאין לחלוחית וסלקוהו מיד י״ל דשרי בלא נמלח עתה מחדש הבשר ותבשיל אפי׳ בעודו על האש כו׳ כמלח כמ״ש הר״ב בעודו על האש דהעבירוהו מלח מותר לגמרי ועב״ח משמע דהעביר מעל האש הותר דאין מעלה רתיחות ובאש מעלה רתיחות ומסתימת הפוסקים משמע דהעביר מאש אע״ג דמעלה רתיחות שרי וע״ג אש אע״ג דאין מעלה רתיחות מבשל ועמ״ש עוד אי״ה באות י״ד מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:15:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:15:1)

**בטל** עט״ז ולדבריו ז״ל בחצי זית בשר כשר נפל לס׳ חצאי זיתי גריסין ואח״כ נפל חצי זית נבילה דנ״ט עכשיו דאסור ועי״ד מזה דחיך אוכל יטעם ושם הארכתי ועא״ר כאן אות כ״ד מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:15:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:15:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:15:2)

**ולענין** מי ט״ע בשבת שמטמינין מים חמין באופני ההיתר המבוארין ברל״ג יע״ש ובשבת לוקחין מכ״ר ושופכין על צוקר ונותנין שם חלב קר וטובלין בו פת וכדומה יש בו מהעיון כמו שאגיד. העלים של ט״ע אם נותנין בכ״ר נאסר הכל דנרגש הטעם ואם יש ששים ואין נרגש הטעם לח הוי דשיל״מ לכ״ע דלא מיתקן בכך עסי׳ תקי״ג ס״ג ואם עירו על העלים מע״ש והוריקו המים שלא נשאר כלום י״ל ביבש אין בישול אחר בישול. והחלב הקר בכ״ש אין איסור ובכ״ר או עירוי אסור בלח ונצטנן כבס״ד אבל משום צביעה אין צביעה באוכלין ולא במשקין כבסי׳ ש״ך סי״ט וך׳ דאין צביעה באוכלין וה״ה במשקין כרכום בתבשיל רוטב עד״מ שם. אבל אם ניחא ליה בכך מתכוין להיות צובע י״ל אף באוכלין ומשקין יש בו משום צובע מדרבנן ואף מ״ה שוחט חייב משום צובע דליזבנו מיניה ואי״ה שם יבואר. וצוקר אין בישול אחר בישול ולטבול פת למאן דאוסר בס״ה בכ״ש אפשר דאין לחלק אף בכלי גו״ד כ״ז שיס״ב יש להחמיר ועיין הלכות פסח סימן תמ״ז במ״א ט׳ משמע דיש לחלק בין כלי שני לכלי גו״ד דאפי׳ עירוי מכ״ש אין אוסר בצונן כ״ש כשכבר הונח בכלי שלישי די״ל דמותר לטבול פת בתוכו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:15:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:15:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:15:3)

**והוי** יודע דלפי הנראה ממרוצת דברי המ״א שם הטעם דכ״ש אין מפליט היינו טעם לאסור בס׳ הא משהו פולט ומש״ה בפסח עצמו אסור א״כ כל הדברים שהם במשהו דשיל״מ נמי יש להחמיר בכ״ש ולפ״ז אם בישל בשבת דאסור ונפל אח״כ לכ״ש במינו דשיל״מ במשהו יש לאסור אף בכ״ש דמפליט ומבליע משהו מיהו י״ל משום חומרא דחמץ דוקא עמ״ש בפריי לי״ד ס״ח ובשאר דוכתי ואי״ה לקמן יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:16:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:16:1)

**ולערות** עט״ז עירוי מבשל כ״ק לחומרא ודיעבד בשוגג אסור למ״ש דשיל״מ א״א בו ספק דרבנן לקולא ומזיד קיל טפי למ״ד הכין עמ״א אות ב׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:17:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:17:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:17:1)

**אמבטי** עט״ז הסוגיא ארוכה שבת מ״ב א׳ ע״ב וב״ח וגם בחידושינו הארכנו ולדינא כלי ראשון יס״ב ואף הוחם לשתייה וכלי שני אמבטי לרחיצה שהוחם מאוד שוין המה וכדבעינן למימר לקמן באות ח״י אי״ה מזה וכלי שני וכלי שלישי משמע מסתימת הפוסקים כאן ובי״ד ק״ה דאין לחלק ולמ״ד כ״ש מפליט ומבליע ה״ה שלישי וד׳ כל שיס״ב אבל בתמ״ז במ״א אות ט׳ מחלק דכלי שני עירוי שלו אין לחוש וכ״ש שלישי יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:18:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:18:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:18:1)

**של** מרחץ עט״ז. חסר מלת אין וכצ״ל אין חילוק דין בין אביי לרבי אבא והביא תוס׳ שבת דף מ״ב א׳ ד״ה אבל ושם כתבו דאמבטי לרחיצה כ״ש מ״ה אין מבשל כלל רק הרואה סבור כ״ר הוא ומש״ה אסור צונן לחם שבו ומשמע דיעבד שרי דלא מתבשל אבל בטור כתב ומחממין הרבה ומתבשלין וצ״ע כי בי״ד סתמו כל הפוסקים כ״ש אף אין מפליט ומבליע כ״ש שאין מבשל ולא חלקו בין הוחם רב או מעט וכ״ה הלכה רווחת משמע כאן לכתחלה אסור דהרואה כו׳ כתוס׳. ומ״ש מחלוקת בין הטור והרמב״ם אפשר דהטור סובר לשיטתיה דכ״ש לרחיצה מבשל א״כ א״נ שוין המה ממש כ״ר לשתייה עם כ״ש לרחיצה צונן לחם אסור וחם לצונן מרובים שרי כמ״ש המ״א אות ל״ה אבל הר״מ סובר כתוס׳ דאמבטי כ״ש רק מדרבנן הרואה א״כ ודאי יש חילוק בין כ״ר דחם לצונן אין היתר כ״א מים צונן מרובים הרבה שאין כ״א להפשיר שרי כמו מיחם שפינה. ובין אמבטי כ״ש לרחיצה חמץ לצונן אע״פ שאין מרובים כ״כ שרי דליכא גזירה כולי האי. ולומר עירוי שלא נפסק קילוח ספק הוי ולהר״מ ספק מ״ה שריא והוי גזירה לגזירה כבר דאינו סברא זו במקום אחר. ומ״ש הט״ז כתב תתאה גבר דהלכה כן קשה דמ״מ עירוי שלא נפסק הקילוח מבשל כ״ק לחומרא ואיך התיר אף בכ״ר לדעתו אף כ״ש. ועמ״א אות ל״ה ושם ביארנו זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:18:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:18:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:18:2)

**עיין** מ״מ פכ״ב ה״ה במ״ש ואמבטי זה כלי הוא י״ל מ״ש רש״י מ״ם אמבטי בריכה עשויה בקרקע ובחמי טבריא איירי משא״כ אמבטי שלנו הוחם מחמי אור ע״כ אמבטי זה כלי הוא לא בקרקע דאל״כ כ״ש הוא והמ״מ מפרש אמבטי כלי ראשון דוקא אבל ממ״ש והגאונים פירשוהו וממ״ש הר״מ ז״ל כמבשל בכף הדמיון יורה ע״ז כ״ש ובחידושינו הארכנו ועיין לבוש שמים שבו מתבשלין כטור ומ״ש דתתאה גבר ועוד דמים רבים עיקר הוא דמים רבים ועמ״א ל״ה דגם הטור דוקא במים רבים:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:19:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:19:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:19:1)

**בכ״ש** עט״ז גמרא מ״ם ב׳ וי״ל לאיזה צורך כתב המחבר בכ״ש דאפי׳ מים שרי בלא כלי רק סיפא כו׳ וי״ל דל״ת מים אין נראה כמבשל משא״כ עם כלי לתי׳ א׳ בתוס׳ שבת ל״ט א׳ ד״ה כל עמ״א אות ט״ו אפ״ה שרי דאין נראה כמבשל עם הכלי כה״ג בכ״ש או יאמר דאמבטי כ״ש דלטור מבשל אבל עם פך שמן שרי שהכלי מפסיק לא יבא לידי בישול כה״ג ואמבטי דרבי חמי טבריא כ״ר הוי אבל מר״מ ז״ל פכ״ב שם מבואר דאמבטי כ״ש כה״ג לא יתן פך שמן לתוכו ומשמע מעשה דרבי כה״ג הוי והמחבר מפרש כר״מ אמבטי כ״ר יע״ש והבן. ושמא לא נתבאר אי הפשירו זהו בישולו או לאו. ושמן הכשירו לא זהו בישולו וכדבעינן למימר לקמן אי״ה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:20:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:20:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:20:1)

**במקום שיס״ב** עט״ז ותוכן כוונתו דסובר כלבוש דשומן נימוח אח״כ וצונן עדיין וכשיס״ב הוי מבשל דלא כמ״א אות מ״ם ומ״מ הפרש יש בין מקום שיס״ב במקום לבד דאז ודאי המים שמשימין בכלי קרוב אע״פ שישהה הרבה שם לא יהיה י״ס בו בשמן ובשומן ובמים ובסי״ב לא זכר במקום שיס״ב רק המקום יהא חם מאוד והמים יתחממו שיהא המים חמין י״ס במים וז״ש הט״ז ולא זכר במקום כו׳ וכאמרו דהול״ל בסי״ד בקיצור במקום שי״ס במקום. וה״ה שומן במקום י״ס במקום לחוד לא בשומן ואשה סכה ידיה במקום שי״ס במקום לא בשמן ומש״ה אע״ג דהפשירו זהו בישולו היינו במקום שיכול לבא לבישול גמור הא במקום שא״א לבא לבישול גמור ודאי מדרכנן הוא וע״י שינוי לא גזור (דלרבי הפשירו בישולו ואפ״ה בכ״ש שרי שבת מ״ם ב׳ ול״ד לקולייס האספנין דאף בכ״ש אסור למ״ד הדחתן זהו בישולו עיין ס״ד י״א גמר מלאכתו מכה בפטיש) ומ״מ קשה דלאיזה צורך כתב המחבר במקום שיס״ב כאן כיון דא״א לבוא לידי בישול שם ומיהו אם נאמר בלח צונן מדרבנן יש בישול כנראה ממרוצת הט״ז באות ד׳ דכמאב״ד דרבנן ה״ה בלח צונן מדרבנן א״כ ביס״ב ושיעור להפשיר שרי דליכא למגזר דישהה דא״נ שוהה הוי דרבנן וגזירה לגזירה וי״ל עוד הפשירו זהו בישולו מדרבנן וצ״ע. ומ״ש הב״י שמן הפשירו זהו בישולו בר״מ פכ״ב ה״ש ה״ד משמע דפסק דשמן הפשירו לא זהו בישולו ועיין מ״מ והגמי״י שם אות ג׳ וצ״ע שם. ומ״ש להגיה בב״י דבאין יס״ב נמי אסור ובב״י כתוב לאמר אף ביס״ב נמי שרי ובמ״א אות מ״ם פירשתיו להמ״א א״צ להגיה וט״ז כלבוש לדינא ומש״ה מגיה ועא״ר אות ל״ז חרה אפו בו באדונינו הט״ז וכתב שדבריו תמוהים ולמ״ש א״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:21:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:21:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:21:1)

**ואע״פ** שהשומן עט״ז דעת רש״י באין מרסקין שבת נ״א ב׳ דבורא המים ומשום סרך מלאכה ומשמע לרסק לכוס אפשר כיון שאין בעין שרי וי״א דדמי לפירות העומדין למשקין ובתוך הכוס לא גזרו דממילא הוא ולר״ן אף ממילא אסור דדמי ממש למשקין מפירות שאף יצאו מעצמן אסורים ול״ד לשלג ממילא שרי. ולמאן דאמר משום נולד אף בחמין אסור ומ״ש בט״ז אף בחמין אסור לכאורה שרי י״ל מאן דמתיר ומיהו קרח י״ל אף למאן דאוסר בשומן אפשר מודה בקרח דשרי בחמה ואי״ה שם יבואר ועב״י כאן ובר״ן בזה והרמב״ן מיקל ביותר דבשומן אף לרסק ביד ובעין שרי דתמיד אוכל הוא משא״כ שלג כשמרסק ביד כבורא מים הוא עיין בר״ן ועמ״ש במ״א אות מ״ב:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:22:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:22:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:22:1)

**אבל** עיין ט״ז ברא״ש ושם כתב שהסמנין צריך הרבה בישול אף בלא צמר עמ״ש בסימן רל״ב בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:23:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:23:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:23:1)

**אף** בקדירה עט״ז עמ״א אות מ״ד עמ״ש ברנ״ב ובר״מ ז״ל מענין מגיס וכללו של דבר בלא נתבשל כ״צ רק כמאב״ד דיש ביטול מ״ה עס״ד אסור להוציא אף במגריפה מקדירה דהוי מגיס בכ״ר שהוסר מאש ומקרב הבישול משא״כ בנתבשל כ״צ להוציא מותר אבל להגיס ולהפוך בו אסור מדרבנן ואצל האש י״א דחייב מ״ה אף בנתבשל כ״צ עמ״א מ״ב:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:24:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 318:24:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/318:24:1)

**בעודו** עט״ז וכ״כ המ״א אות מ״ה ואפילו מונח על הטעלי״ר או בקערה בגוש י״א דהוי מבשל עמ״ש בפריי לי״ד בזה. ודיעבד יש לסמוך אהר״ב בי״ד דמשמע דמתיר אפילו גוש וגם י״ל דמפליט ומבליט לא מבשל אבל בהוציאו עם השפוד ודאי כ״ז שיס״ב כ״ר הוא ומבשל ואם טחו בשום אוסר כ״נ בכחוש שאין בו סרך שומן ובשמן עד ס׳ ולא יותר דאינו מינו הוא ולא מיתקן המאכל בכך ועי״ד סי׳ ק״ה מדינים אלו. בש״ך שם אות י״ו ול״ת דג״כ דרבנן ומיהו אם אווז שמינה י״ל דמפטם בצלייה עכ״פ ושם הארכנו: