## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:1:1)

**לאכול** עט״ז אף המחבר מודה דלא לבד ל״ד אלא באותו סעודה מיקרי לאלתר ודוקא לבו ביום אסור עיין שבת ע״ד. ומ״ש על אביי תמה עליו דכי מותר לאפות ולבשל בו ביום ולענ״ד אינו קושיא דעולא דאמר בורר לבו ביום ולמחר חייב חטאת וסתם בורר בנפה וכברה שפיר פריך וכי מותר לאפות לבו ביום ואף לאלתר חייב בנפה. משא״כ רב יוסף אמר בורר ביד ובקנון לא יברור ובנפה חייב וע״ז אמר אח״כ אביי בורר לאלתר והיינו ביד דנפה לאלתר ממש נמי חייב כמ״ש התוס׳ ע״ד א׳ ד״ה והתניא וכדבעינן למימר לקמן אי״ה ולבו ביום ביד נעשה כאוצר ואמאי לא בו ביום ביד פטור ואביי ולמחר חייב חטאת דבנפה ודאי חייב לבו ביום וכי מותר כו׳ אבל מלאכה היא כפירש״י משא״כ ביד וע״ז תי׳ דע״כ בו ביום חייב ביד דאל״כ בורר לאלתר ביד פשיטא דהוי גזירה לגזירה. ומ״מ קשה דלאלתר היינו קודם סעודה שעה מה לאותה סעודה ודאי איצטריך לאשמיעינן דשרי לכתחלה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:1:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:1:2)

**והוי** יודע בקנון ותמחוי לברור פחות כגרוגרת חצי שיעור אסור אטו נפה וכברה דח״ש אף בשבת הוי מ״ה לא מדרבנן דליהוי גזירה לגזירה וערש״י שם ד״ה וכי מותר לאפות דח״ש אסור מ״ה יע״ש ואני העני תמה מ״ש בשו״ת ח״צ סימן פ״ו נראה דספוקי מספקא ליה אי ח״ש אסור מ״ה בשבת די״ל דוקא במ״א (ובמ״א כתבנו דיש תבלין לזה אם נאמר חזי לאיצטרופי כזית כא״פ) והלא מבואר כאן כן עמ״ש בפתיחה כוללת ואי״ה בפתיחה לה״ש יבואר עוד ועם זה אני אומר באולי ליישב הא דפריך וכי מותר לאפות פחות מכשיעור ולא הזכיר בישול ולעיל הזכיר וכי מותר לאפות ולבשל לבו ביום מפני שי״ל דפחות מכשיעור יצויר דמותר לבשל בשבת כמו שאגיד כשיש לו חולה ומרבה לבריא פחות מכשיעור קודם שיתן על האש בקדירה למ״ד דרבנן בח״ש הוי גזירה לגזירה ועסי׳ שי״ח במ״א וי״ו וב״י שם אם נאמר דח״ש בשבת דרבנן מש״ה פריך מאופה ולא מוקי לה בקנון ותמחוי דפחות מכשיעור מותר וכשיעור פטור ונפה חייב דמידי קנון ותמחוי תנן ואין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:2:1)

**גדולות** עט״ז דעתו לאסור במין א׳ גדולות מקטנות וכ״ש שווין ומהם ממולאים וכדומה ועיין לקמן בט״ז אות י״ב חלמון וחלבון ובמ״א אות י״ו ואי״ה שם יבואר ועסי׳ תק״ד מ״א ט׳ פירורי מצה מקמח הנטחן הוי כב׳ מינים. ואפשר דשם א״א לעשות עיגולים כשיש חתיכות גסות. והנה מ״ש הט״ז לרבותא נקיט י״ל גדולות וקטנות ג״כ ניכרים הרבה ומיהו בשוין כו׳ וגם דהיל׳ל רבותא כח דהיתרא דלאלתר אף במין א׳ מותר. ומ״ש בפסולת מאוכל במין א׳ קשה קצת דודאי הפסולת אין ראוי כלל ומה שייך מין אחד בזה עמ״א אות ג׳. ומ״ש שכ״מ מפירוש ר״ח שבת ע״ד א׳ ד״ה היו כו׳ ועיין תה״ד נ״ז משמע ממלת אותו קאי אמין לא במין אחד יע״ש ואפשר סמך אמ״ש התוס׳ וכ״מ בירושלמי ושם נאמר על דעתיה דחזקי׳ רמונים בגו רמונים חייב עא״ר ז׳ וצ״ע ומדברי התוס׳ שכתכו דבורר אותו שאין חפץ עתה משמע אף כה״ג לאלתר מותר ועמ״א ד׳ מדלא כתב שבורר אותו שרוצה לאכול עתה ומניח השני כמ״ש רמ״א ומ״ש דאפילו שווין מתיר התה״ד ברוצה לברור א׳ מא׳ היינו שרוצה לברור היפים יותר. ומ״מ הר״ב השמיענו גדולות מקטנות דדרך להניח הגדולות על סעודה שלישית וקטנים בסעודה שחרית שאכל וסעד שאר מאכלים בורר הגדולים ול״ת זה חמור פסולת מאוכל נמי שרי אפי׳ מסעודה לסעודה וכה״ג בב׳ מיני דגים מסעודה לסעודה אסור לא בע״א עמ״א אות וי״ו יע״ש. ומפני שיש בכאן עיון עמוק בסוגיא דשבת ויש לי הרהורי דברים אמרתי לפורטם פה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:2:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:2:2)

**דע** דרש״י ל״ג שני מיני בברייתא ובמחלוקת ר״י ור״א משמע דגריס וצריך טעם ולכאורה ב׳ מיני אוכלין א׳ לאלתר וא׳ לאחר זמן אסור לברור מה שלאחר זמן הא שנים לאחר זמן שרי דהי אוכל והי פסולת ומ״ש המחבר בס״ג והוא לשון הר״מ ז״ל בירר להניח לאחר זמן חייב י״מ ה״פ אם ~בירך~{בירר} והניח אותו שאין חפץ לאכול עתה חייב. ואם שאין הלשון משמע כן י״ל שמניח לאחר זמן והשני אין רוצה לאכול היום כ״א למחר או כלל לא ודאי כפסולת יחשב וז״ש התו׳ שם ד״ה היו לאותו שאין רוצה לאכול והשמיטו תיבת עתה וברא״ש יש אלא לפרש ביאור הברייתא היטב ולבו ביום לא יברור והשני אין רוצה בו כלל או דאי גרס שני מיני אוכלין י״ל ברייתא בפשיטות בורר ואוכל בורר ומניח כהדדי ר״ל בורר מין א׳ לעצמו ומין הב׳ לאורחים וליכא כאן ברירה כלל דהי אוכל והי פסולת ואפשר בכה״ג אף ששונא מין הב׳ כיון דמסובין אחרים כולהי אוכלא הוי ולא יברור מין א׳ הניח הב׳ ואם בירר כו׳ לכן ל״ג רש״י כן. וצ״ע לדינא. גם ב׳ מיני אוכלין ורוצה לאכול שתיהן באותה סעודה בנפה מהו דאפשר אוכל מפסולת בנפה חייב לאלתר לא ב׳ מיני אוכלין ואת״ל חייב מין א׳ יש בו גדולים וקטנים בכמותן בנפה מהו. והנה תפוחים מתוקים וחמוצים את״ל מין א׳ ממש הוי אפ״ה כל ששונא חמוצים פסולת מיקרי לגבי דידיה ואסור באופנים המוזכרים אבל אם אחרים מסובים והם אוהבים חמוצים י״ל דשרי לברור חמוצים ממתוקים:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:2:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:2:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:2:3)

**ואם** בירר לאלתר ואח״כ נמלך והשה״ה לסעודת בין הערביים לא אריך למיעבד הכין הא חיוב חטאת למפרע יראה לא דמלאכת מחשבת אסרה תורה ועב״י ולבוש. המחבר בס״א ואם בירר והניח לאכול לאלתר מותר ובס״ג בורר לכתחלה אפשר לחלק בין לאלתר באותה סעודה שמיסב בה ובין מיד ממש והנך רואה שאין כן שהרי הר״ב אין אומר כן בס״א ולכן מותר הירק לאותה סעודה ואף לכתחלה ול״ג מפני מראית עין אטו יברור לסעודה שאחריה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:2:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:2:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:2:4)

**קשיא** לי במ״ש המ״מ פ״א משביתת עשור הביאו המ״א אות ד״ה דפסולת הנאכל ע״י הדחק בשבת שבות אע״ג ב׳ מינים הוי בורר מין א׳ לא א״כ מבואר כהר״ב בהג״ה וכתה״ד דמין א׳ לא הוי בורר אף שאין נאכל כ״א ע״י הדחק כ״ש מה שרוצה לאכול אח״כ. והתה״ד למה לא הביא ראיה ממ״ש המ״מ. וכ״ת התם לאו לאלתר כ״א למוצאי יוה״כ ומש״ה בשבת שבות להי מינייהו אוכל דא״כ ב׳ מינין נמי יע״ש. ומדברי המ״מ למדתי תפוחים חמוצים ומתוקים אם הם מין א׳ עיין סי׳ רכ״ה א״כ ודאי אף ששונא חמוצים מכל מקום נאכלים ע״י הדחק מקרי ול״ת חיוב חטאת ולענין שבות תלוי במחלוקת המ״א וא״ר עמ״א אות ג׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:2:5
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:2:5](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:2:5)

**והוי** יודע דב׳ מיני דגים דאסור לאו ודאי אלא מספק שכ״כ בתה״ד שהוא מאוד נגד סברת הלב ב׳ מינים נפרדים ניכרים שיהא שייך ברירה דלשון המרדכי ב׳ מינים מעורבים (וא״י גם לשון הר״מ ז״ל כן העתיקן המחבר בס״ג מעורבים) אלא דא״א להקל בלי ראיה הרי מידי ספיקא לא נפקא נ״מ דאין פסול לעדות מ״ה כה״ג דספק הוא דלא מיקרי רשע כיון דלית ביה מיתה בידי אדם כו׳ ואפשר מיפסל מספק עכ״פ וצ״ע. ולענין אם בירר ב׳ מיני דגים ניכרים צ״ע וי״ל דמותר דיעבד דספק דרבנן לקולא עסי׳ שי״ח ס״א והיינו מזיד לא שוגג יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:3:1)

**ואפילו** עט״ז הביא דברי הטור אבל בש״ע משמע דפסולת מרובה מקילין ובורר האוכל לאלתר ולא בטל לגבי אוכל שהרי בתק״י מתיר אפילו בי״ט כ״ש בשבת וצ״ע מ״ש בב״ח בזה יע״ש ומ״ש ולוזים כו׳ עסי׳ תק״י בט״ז ומ״א אות ג׳ ד׳ דלדידן אין נ״מ בזה וקליפתן פסולת הוי ואסור לברור הקליפה מאוכל ביד לאלתר יע״ש. עוד הביא דברי הב״י שצדק הב״י בשניהם ומ״מ לענין דינא ודאי הוא כמ״ש הב״י דמותר אחר הברירה ליתן אפילו לנפה וכברה אף בשבת כל שהברירה ביד לאלתר. וטלטול נפה וכברה אף בשבת וי״ט לצורך גופו או מקומו שרי ככל כלים שמלאכתו לאיסור כבסי׳ ש״י יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:3:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:3:2)

**הא** דאסור לברור הפסולת מאוכל אפי׳ לאכול מיד דרך ברירה הא להסיר עליו המעופשין מירק בסכין זהו לאו דרך ברירה רק לתקן המאכל ועיין מ״מ פ״א מה׳ שביתת עשור י״ל קניבת ירק כה״ג מיירי עליו העליונים שע״ג הייבטל קרויט ושלאטין. במ״א אות א׳ כתבנו דאם בירר המאכל נאסר דאיתעביד איסורא יראה אף בירר פסולת מאוכל כ״ה ואם הפסולת ראוי לאכול ע״י הדחק ורוצה עתה לברור הפסולת ולהניח הטוב אחר זמן ודאי שרי לברר הפסולת שרוצה שאסור עתה לאכול ואפשר לברור המאכל שרוצה להניח אחר זמן ומיהו זה טעות דאוכל מאוכל לאו ברירה במין א׳ רק להט״ז אות ב׳ י״ל שזה אסור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:4:1)

**ולכן** עט״ז הר״ב פוסק כדיעה א׳ לדינא אלא דטוב להחמיר היכא דאפשר לאכול כך בלי פירוק ומש״ה בתק״י לא הגיה כלום דליש מחמירין כאן כיצד מולל מי״ט בעי שינוי עמ״א שם אות א׳ אלא דעיקר כדיעה א׳ ועב״ח כאן ומש״ה כתב הט״ז ז״ל דבקטניות לא מיבעיא אם עדיין מחוברין בשרביטין במקום גדילתן דהוי מפרק (אם הם סתומים כדבעי למימר לקמן אי״ה) אלא אפי׳ כבר נתקן (מענין ניתוק) ממקום גדילתן ועדיין מונחים השרביטין סתומים הוי מפרק ואסור ליש מחמירין אלא מה שרוצה לאכול מיד אז סומכין אדיעה א׳ ועסי׳ של״ו ט״ז אות ה׳ ומשם נלמוד דמפרק לא הוי ממקום גידולו כשהוא בגלוי שהרי רי״ו למדה שם מחולין קכ״ז ב׳ וקכ״ח דנפשח ואין יכול לחיות הוי תלוש ומ״מ דלמא מפרק הוי אלמא בגלוי אין מפרק רק כשהוא בתוך כיסו דרך גידולו יהיה מחובר שם או לאו ועא״ר אות י״א וא״כ כשהשרביט פתוח אף לא נתקן שרי ואף כשיבש השרביט דהוי מפרק להמ״א ח׳ כה״ג בגלוי לית מפרק וכדכתיבנא ועיין רש״י שבת ע״ד ולחשוב כותש מפרק מלבוש הוא ולענין ברירה תליא במחלוקת הט״ז והר״ב באות ב׳ במין א׳ אי שייך ברירה אבל ביבש השרביט ודאי יש ברירה ועתו״ש פי׳ בע״א ול״נ כמ״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:4:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:4:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:4:2)

**מ״ש** המחבר בס״ז ולא בשתי ידיו הוא דעת הר״מ ז״ל כפי מ״ש המ״מ פכ״א ולפ״ז ל״מ מיד ליד חבירתה אסור אפילו לקבץ שתי ידיו כא׳ וליתן בשניהם ולנפח אסור רק בידו א׳ ומיד ליד ממקום למקום ביד אחת אבל הטור סובר מיד ליד נמי שרי ועיין לבוש כאן ומ״א ועב״י:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:5:1)

**אין** שורין עט״ז עמ״א ט׳ דתרוייהו אסורין שורה להציף הפסולת או להסיר ע״י שרייה הפסולת ממנו היינו קליפתן ומ״ש בש״ע דהוי כבורר כ״ה בטור ולשון רש״י דהוי ליה בורר ואפשר חיוב חטאת ליכא דכלאחר יד הוא ועיין לבוש בנפה מותר ליתן ולא חיישינן שמא יברור דאין דרך לברור כרשינן בנפת והוי גזירה לגזירה ומשמע דבר דדרכו בכך אסור ליתן בנפה וצ״ע. ואני העני שואל שאלה קטנה והיא אם הא דבורר ביד לאכול לאלתר שרי כבס״א (שאין דרך בוררים בכך כפירש״י שבת ע״ד וכן מחתך ירק בסי׳ שכ״א סי״ב) אם דוקא לאדם או אף לבהמה שרי כה״ג. ואם שולה במים שיציף המאכל והעפר למטה אם יציף הפסולת למעלה רוצה לאכול מיד האוכל אם שרי כמו בס״א והנה שאלה א׳ י״ל ממ״ש המ״א שכ״א ט״ו מחתך לתרנגולים שרי ר״ן ולא למדה אלא מבורר ש״מ בורר לבהמה לאכלה מיד שרי. ושאלה שנייה י״ל דכיון דנברר בפ״א הפסולת ואוכל בשוה כבורר פסולת מתוך אוכל דמי ואסור כבס״ד ואפשר חייב חטאת כפירש״י דהוי בורר ואי״ה בשכ״א סי״ב יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:6:1)

**או** עט״ז כבאות ח׳ עב״י בשם הר״ן ג׳ חילוקים היכא דרובא לא קפדי כלל רק משמר שיהא ביותר צלול וכדומה אז שרי במשמרת והיכא דרובא קפדי ואפשר לשתות ע״י הדחק משמרת אסור סודר מותר היכא דליכא ליבון והיכא דלא משחתי כלל אף סודר אסור. ומשמע למי שהוא איסטניס וא״א למשתי הכי היכא שיש בו קסמין וכדומה אפשר אף דרובא לא קפדי כלל לא אמרינן בטלה דעתו ולדידיה אסור דהוי בורר כו׳ וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:7:1)

**והוי** יודע שהמשמר במשמרת יש בו חיוב חטאת עב״י אופנים המבוארים בפוסקים ובסודרין אין בו חיוב חטאת כ״א פטור אבל אסור עפ״י הדרכים שיתבאר בעזה״י באות ח׳. ואמנם טעם משמר כתב הטור משום בורר אבל הר״מ ז״ל פ״ה מה״ש הי״א בורר ומרקד כרבה וכדפירש״י שבת קל״ח א׳ עב״י ויש נ״מ משמר ביד או בסודר לשתות מיד אי משום בורר י״ל דשרי כבס״א ול״ד לקנון דיותר יש לטעות אטו נפה מסודר למשמרת ומטעם מרקד י״ל דאסור. ועב״י כתב דאין נ״מ וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:8:1)

**ויין** עט״ז ובסימן ש״ך (ט״ס ק״כ) אות י״ב האריך ושיש לחלק בין יין לבן שייך כבוס לא ביין אדום וכדומה ואי״ה שם יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:9:1)

**ואם** עט״ז לדיעה א׳ שהוא הטור וכפי׳ הר״ן עכורי״ם ורובא דאינשי לא קפדי הוי כמו צלולים ושרי במשמרת וה״ה יין מגתו שרי במשמרת כרשב״ג שבת קל״ט ב׳ ואם רובא קפדי ומ״מ ע״י הדחק משתתי אסור במשמרת ומותר בסודרין ואי לא משתתי ע״י הדחק לרוב ב״א בסודר נמי אסור ולהרמב״ם מים צלולים במשמרת כלל לא וזעירי דאמר מים צלולים במשמרת ל״ד אלא כלומר לשמר ולסנן והוא בסודר דוקא ורשב״ג נמי משמרת היינו לשמר בסודר הא עכורים קצת אסור בסודר אע״ג דמשתתי ע״י הדחק אסור ויין מגתו דשרי בסודר להר״מ הטעם דהוי כגוף א׳ כמ״ש בפ״ח הי״ד ומדלא אמר הטעם כפשוטו דרובא דאינשי שתי הכין כמו להר״ן ובסודר עכ״פ מותר ש״מ לכאורה דסובר הר״מ ז״ל אף דרובא שתי כך אסור אף בסודר ולא שרי אלא יין ומים צלולים שיהא צלול ביותר ומש״ה נתן טעם ליין מגתו שהוא גוף א׳ שעדיין לא נפרש וצ״ע ואי״ה באות ט׳ יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:10:1)

**ולרמב״ם** עט״ז פירש דברי הר״מ ז״ל פ״ח הי״ד באופן זה דזעירי דאמר מים צלולים במשמרת מותר כפשטה הא עכורים לא היינו דוקא צלולים ביותר והכל שתו כך רק רוצה להפריש קסמין שנפל שרי במשמרת הא עכורים קצת אף דרובא דאינשי שתו כך אסור במשמרת ובסודרין שרי וז״ש בסודרין שיהיו צלולים ביותר דהכל שתי כך ופריך מרשב״ג דיין עם שמרים שרי במשמרת ומשני בין הגתות דהכל גוף א׳ הא באין גוף א׳ שכבר נפרשו השמרים מיין אף דרובא שתו כך אסור במשמרת והנה המחבר שסיים יין מגתו מותר דסודר הוא לדעת הרמב״ם הא לט״ז יין מגתו אף במשמרת שרי דסובר משמרת האמור בדזעירי ורשב״ג בדוקא הוא (דאל״כ לא מקשה מזעירי לרשב״ג) והר״מ ז״ל גופא כ״כ בפ״ח ה״ד דיין מגתו בסודרין שרי משמע במשמרת אסור א״כ בהכרח דמשמרת דזעירי נמי ל״ד אלא לשמר בסודר וצ״ע בזה עמ״ש אי״ה באות יו״ד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:10:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:10:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:10:2)

**ויין** מגתו עט״ז לי העני יש בכאן קצת קושיא ולמאן קאמר לה ז״ל לדעה א׳ אף במשמרת שרי כל שרובא משתמשין כך ולהרמב״ם כל שנפרש ואין גוף א׳ אסור בסודר כ״א יין שעדיין לא נפרש וגוף א׳ שרי בסודר דוקא ולא במשמרת וכדכתיבנא באות ט׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:11:1)

**אמר** ההדיוט הכותב יש לי בכאן הרהורי דברים אמרתי לפורטם פה בשבת קל״ח א׳ שימר חייב חטאת ופריך לר״א מותר כו׳ ומה קושיא מתני׳ לאו בשימ״ר שמרים כ״א דראוי ע״י הדחק לר״א שרי במשמרת ולרבנו פטור אבל אסור ושימר דאין ראוי כלל במשמרת חייב חטאת. ולהר״מ אם נאמר ברובא שתו אפ״ה משמרת חייב חטאת ובסודר שרי כה״ג פריך שפיר ועב״ח מזה ואין להאריך. ובמשנה קל״ט מים ע״ג שמרים שיצולו פי׳ הרע״ב שיזוב יינם משמע שיש בשמרים יין וא״א לזוב מחמת שהם עבים ביותר נותן מים ויזובו המים עם היין וקשה דהוי גורם לבורר ואפשר משום זה פירש הלבוש דרוצה בשמרים שלא יהיו עם קמחים (דדרך הוא שיהיו שמרים בלי יין מעלין קמחים) וכה״ג לאו בורר הוא פסולת מפסולת ואע״ג דכתב הט״ז באות י״ב חביצא חייב משום בורר וי״ל דהתם הגסות אין ראוין לו כלל הוי כבורר פסולת מטוב שבו משא״כ קמחים משמרים דאפשר להשתמש עם קמחים ועא״ר ולמ״ש א״ש ושם בגמרא זעירי כו׳ אבל עכורים לא מיתיבי מרשב״ג הא רשב״ג חולק אמשנה דחולין ואמשנה יין בסודרים הא משמרת לא י״ל די״ל רשב״ג מיירי ביכול לשתות ע״י הדחק ומש״ה אמר טורד (מעורב אדם טרוד מעורב במחשבות ואין דעתו צלולה) חבית עם שמרים חבית שלם עם מעט שמרים שלה דראוי על ידי הדחק שרי במשמרת ומתני׳ ריש תולין בא״א ע״י הדחק וחייב חטאת הא ע״י הדחק שרי (ומ״ש המ״מ בפ״א מש״ע ע״י הדחק שבות היינו במסקנא כו׳) משא״כ לזעירי דוקא צלולים הא עכורים על ידי הדחק במשמרת אסור קשה מיין ומשני בין הגיתות רובא שתו כך ולהר״מ היה קשה זה לכן מפרש משמרת דזעירי ורשב״ג סודרין ופריך עכורים בסודר אסור מרשב״ג ומשני בין הגיתות ועלח״מ ואין להאריך. ואי״ה במ״א יבואר עוד יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:12:1)

**משום** עט״ז לרש״י וטור שבת קל״ט ב׳ בכפיפה שלא יגביה טפח מקרקעות הכלי משום אהל וסודר שלא יעשה גומא כעובדין דחול או סחיטה כך פירש״י ז״ל ויש קילא בכפיפה כשאין מכסה כל הכלי או שאין הכלי רחב טפח שרי ולר״ן בסודר גם כן משום שינוי (כך משמע שם בר״ן מדכתב בסודר הוי שינוי שאין עושה גומא) וכפיפה חומרא אף שאין מכסה כל הכלי אסור כשגבוה טפח משום דבעי שינוי וע״ז כתב הט״ז כשמגביה הוי שינוי אף לר״ן כשאוחז בידו ומיהו נ״מ כשאין הכלי רחב טפח באפשר ועסי׳ שט״ו אות י״א במיוחד לכך ל״ש אהל וגם שמא יסחוט ל״ש במיוחד כבסי׳ ש״ך סט״ו יע״ש ועמ״א אות י״ג והציון בט״ז ומ״א נרשם בטעות בסודרין וצ״ל בכפיפה מצרית פי׳ הר״ן משום שינוי דאי משום אהל למה אמר בגמרא בגד סתמא ובלבד שלא יעשה גומא ולא אמר ג״כ שלא יגביה ש״מ תרווייהו משום שינוי והט״ז תי׳ דבגד פשיטא הוא דמיירי בפלגא דכובא וא״צ שלא יגביה משא״כ כפיפה צריך אכולה שלא יפול מש״ה הזהיר שלא יגביה טפח כו׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:12:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:12:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:12:2)

**שהחלמון** עט״ז הוכיח מ״ש לעיל אות ב׳ דבמין א׳ שייך ברירה מדהוצרך הטור לומר דחלמון לגוון וכ״ה בגמרא ק״מ א׳ וע״ש ש״מ דבמין א׳ שייך ברירה אלא שאין עושין כ״א לגוון ואין רוצה לאכול כלל לא חלמון ולא חלבון לכך אין ברירה ומיהו אוכל מפסולת אף שאין רוצה לאכול פשיטא דהוי בורר. ובלבוש כתב שהחלבון וחלמון ב׳ מינים הם וכ״מ בב״ח עמ״א אות י״ו. ולפ״ז בנפה וכברה כל שאין רוצה לאכול עתה שניהם שרי דמשמרת כנפה דמי שהרי שימר חייב חטאת. ולמ״ד דרובא שתו שרי במסננא כבסי׳ יו״ד א״ש ולמ״ד משמרת אסור צ״ל דהחרדל נתון מע״ש עב״ח וביצה בשבת:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:12:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:12:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:12:3)

**שאלה** ביצה שנולדה בי״ט נתערב החלמון שלה עם אלף חלבונים ונתערב יפה וא״א להכיר ולהסיר אי בטל:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:12:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:12:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:12:4)

**תשובה** תליא בפלוגתא הב״ח ולבוש עם הט״ז דודאי טעם א׳ להם לענין איסור אלא שחלוקין בשמן זה חלמון וזה חלבון וכל למעלה מס׳ בתר שמא לב״ח ולבוש בטל ולט״ז אין בטל. ולפ״ז ביצה באלף לא בטל בנתערב בקליפתה שלימה בשלימה שם ביצה א׳ היא הא טרופות חלמונים וחלבונים א׳ באלף י״ל סלק את מינו וצ״ע בכל זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:13:1)

**מ״ש** הט״ז תוס׳ פרק כלל גדול ע״ד א׳ ד״ה היו צ״ע דשם עיקר דגרס שנ״י מיני דלא כרש״י דמשמע דב׳ מיני אוכלין ל״ש ברירה אלא אף ב׳ מיני אוכלין שייך ברירה. אלא דהט״ז ז״ל לשיטתיה באות ב׳ דבמין א׳ נמי שייך ברירה וא״כ אין שייך לומר דהתוס׳ נקטו דגרס שני דלא כרש״י דאדרבה אי גרס מיני אוכלין א״ש טפי ואצ״ל רבותא ואוכל מאוכל שייך ברירה אף במין א׳ מה שאין רוצה לאכול עתה ש״מ דעיקר כוונת התוס׳ דאוכלין גרס או דבאין אוכלין ל״ש ברירה דזה א״א במשכן ברירה סימנים אלא רבותא אף באוכל מאוכל מה שאין רוצה הוי פסולת עמש״ל מזה יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:13:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:13:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:13:2)

**על** עט״ז בתק״ו אות ג׳ יע״ש וצ״ע דלכ״ע כאן אסור בשבת דהוי בורר פסולת מאוכל אף לאלתר אסור כבס״א וי״ט מותר ברירה עסי׳ תק״י. ועסי׳ ש״ך בט״ז ב׳ יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:13:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 319:13:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/319:13:3)

**והנה** משמע דכל שאין בורר לגמרי אוכל מפסולת אלא מניח קצת אוכל עם הפסולת וכן יניח קצת פסולת עם האוכל יכול לברור כל היום בענין זה. והא דבורר בגרוגרות חייב שלא היה אוכל בפסולת כ״א גרוגרות ובורר הכל. וי״ל כל שיש חיוב חטאת אסור עכ״פ מדרבנן כה״ג וכל היכא דאי בורר הכל לית חיוב חטאת או כשמניח מקצת ל״ג כמו שופך מכלי לכלי וכדומה עמ״א אות ט״ו ואי״ה שם יבואר עוד: