## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/346:1:1)

**וחכמים** עט״ז. כרמלית ד״ת מקום פטור וחז״ל החמירו בו חומרת רה״ר וחומרת רה״י וכרמלית דרבנן קרפף ותל יותר מב״ס מ״ה רה״י גמיר ומדרבנן כרמלית עיין ג׳ ומ״א א׳ וחורי כרמלית בשמ״ה סי״ז מפולשים לאו ככרמלית כאן בקרפ״ף כרה״י הם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:1:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/346:1:2)

**ודע** דמושיט מרה״י לרה״ר הוא מעין הוצאה והכנסה אמנם מושיט מרה״י לרה״י ורה״ר באמצע דחייב מוזכר בריש הזורק ובר״מ ז״ל פי״ג הח״י אפי׳ למעלה מי׳ משמע כ״ש למטה מי׳ וערש״י שבת ד׳ ב׳ ד״ה זורק ממושיט כו׳ ובתוס׳ שם ג׳ ד״ה בעשותה בשם ירושלמי ר״פ הזורק דמושיט מרה״י לרה״י ורה״ר באמצע אין חייב אלא א״כ המושיט הושיט לתוך יד חבירו הא הושיט על רה״י לחוד פטור וכ״ש כשחבירו מקבל ממנו יע״ש ובר״מ ז״ל לא נזכר מזה דבר. ויש לספק אי גזרו מושיט מרה״י לרה״י דרך כרמלית מדרבנן למעלה מעשרה די״ל מושיט למעלה מעשרה חידוש הוא כמ״ש בחה״ר אין לך בו אלא חידושו ול״ג ביה רבנן ואף למטה מעשרה ובחדושי כתבתי מושיט למטה מיו״ד אע״ג דלאו חידוש הוא אפ״ה בשתי דיוטאות פטור דיו לבא מן הדין להיות כנידון דיליף מלמעלה מעשרה שהיו במשכן. ומעביר ד״א וזורק ד״א ברה״ר הלכתא גמירי לה בר״פ הזורק ועשו סייג לכרמלית ואף די״ל כי דרשו חז״ל משמרת למשמרת בתורה שבכתב לא בע״פ האי לאו בע״פ מיקרי כמ״ש הר״ן ז״ל פכ״ג במשנה אבות מלאכות דמעביר בכלל הוצאה הוא יע״ש ובמ״א כתבנו מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/346:2:1)

**אבל** עט״ז דבריו צריכין ביאור בב״ח משמע דחלוקה העומד ברה״י ומוציא לרה״ר דרך מקום פטור שנשאר עומד ברה״י ומכניס או מוציא או מושיט ליד חבירו או זורק חייב (וקמ״ל דקלוטה אפי׳ החפץ רואה אויר הקרקע בזורק לא כמי שהונחה בפטור דמיא) וגרס בטור לפני חלוקה זו חלוקה אחרת ובלבד שלא יוציא מרה״י לפטור ויעבירנו מפטור לרה״ר וג׳ חלוקות הן תרתי קמייתא לחיוב מ״ה א׳ בהולך ברגליו דלאו כעומד דמי שנייה בעומד במקומו ומוציא מושיט ליד חבירו או זורק דקלוטה לאו כהונחה וחייב ומבבא א׳ לא שמעינן דהולך וחפץ ע״י ואין רואה פני מקום פטור ושלישית עומד בפטור ומוציא מרה״י לרה״ר פטור אבל אסור אבל הב״י פירש לפי נוסחא זו מרה״י לרה״ר דרך מקום פטור היינו שעמד בפטור ובבא א׳ נמי פטור ואסור שכתב זה כעי״ן הדין בבא שלישית ושם הנחת גופו כהנחת חפץ דמי ואסור שנראה כעוקר דידו לא נח ובבא א׳ יותר רבותא דאע״פ דנח בפטור ממש ואח״כ עקר משם גופו וידו אסור דמזלזל בשבת ולהב״ח וט״ז לא הונח להם בזה דא״כ הוי לסדר בבא שנייה תחלה ואח״כ ג׳ ואח״כ א׳ לא זו אף זו ובשניהם פטור ואסור (עב״ח) ולהט״ז גם פי׳ הב״ח לא הונח לו דבבא א׳ היינו שנייה לפירושו עומד לא נשאר שם. והנה מרה״י למקום פטור דרך רה״ר להתיר לכתחלה קשה ממשנה כבסי׳ שמ״ז עקירה בלא הנחה לכתחלה אסור ולומר במשנה איתעביד מלאכה בינייהו מנלן הא וי״ל ח״ש עקירה מ״ה אסור או מדרבנן עכ״פ כה״ג ומ״ש הב״י שמא יעמוד לפוש וחייב והיינו מדרבנן וחדא גזירה או דל״ד להמפנה חפציו מזוית ונמלך פטור דעקירה א׳ לאו עקירה כלל משא״כ זה נתכוין לעקור מרה״י עכ״פ כי נח ברשות הרבים אפשר חייב או שמא לפעמים יתכוין לעקור מרשות היחיד ולפוש ברה״ר ומ״ש משמ״ח התם זרק מרה״י לרה״י ורה״ר באמצע והתם לאו מהלך הוא דלישתרי מה״ט וי״ל ולסוף העלה הט״ז דנוסחא ישנה עיקר בטור ובבא א׳ לחיוב בהולך דלאו כעומד דמי ושנייה לחיוב בעומד ונשאר ברה״י ומוציא או מכניס לרה״ר דרך מקום פטור ופרושי מפרש דהוצאה והכנסה בין שיהיה או מושיט או זורק וקלוטה אע״פ שרואה פני הקרקע לא כהונחה דמיא (עיין בריש שבת) בזה ומ״מ עיקר הדין הסכים להב״י דאסר מדרבנן עכ״פ כה״ג בהוציא מרה״י למקום פטור דרך רה״ר ואפשר אף זורק כה״ג נמי אסור ואי״ה בשמ״ז ושמ״ח יבואר עוד וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/346:3:1)

**שלא** עט״ז עירובין ס״ז ב׳ ועיין טור וב״י וקרפף זה שלא קירוי ומקורה שרי ולא אתי לאחלופי ברה״ר ומשמע דוקא לכרמלית אחר שרי הא לרה״ר חייב ולרה״י אסור מדרבנן עסי׳ שמ״ה ושע״ב ס״א וב״י שם מבואר כן מקרפף יותר מב״ס לחצר אסור יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/346:4:1)

**ולכן** עט״ז המחבר השמיט זה דזהו הדין הא׳ ממש דמקרפף לכרמלית אף לים רשאין לטלטל (עירובין ס״ז וע״ש) והיינו אף שפותח הפתח הגינה לפנים ומפתח שם נמי ש״ד דמכרמלית לקרפף רשאי ועיין אות וי״ו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/346:5:1)

**דאז** עט״ז מאסקופה כזו לרה״י אסור וכ״ש לרה״ר. ולגינה מכרמלית שרי ומ״מ מרה״י לגינה כתבנו באות ג׳ דאסור יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/346:6:1)

**מיהו** עט״ז מ״ש בתקרה ד״א עב״י ראוי להיות ד׳ טפחים עסי׳ שס״א. ומ״ש להתיר לאמר לתינוק שיביא מפתח בכרמלית אע״ג בשמ״ג מבואר דלהאכילו בידם אף דרבנן אסור אפשר למצוה לבהכ״נ יש להתיר כמו שבות דשבות ע״י עכו״ם דשרי במקום מצוה כבסי׳ ש״ז ס״ה ושכ״ה ס״י ואף דל״ד זה לזה וצ״ע. וה״ה במקום שאין עירוב לאמר לתינוק להביא סידור וחומש לבהכ״נ:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/346:7:1)

**וכן** עט״ז ובשס״ה אות וי״ו יע״ש ועמ״א כאן אות ג׳ דמיקל בזה בצ״ה והראה לשס״ב ס״י בפרוץ מרובה אם מהני צ״ה. עיין סי׳ שנ״ח דיני קרפף שלא הוקף לדירה בכל תנאיו ודיני גינה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:7:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:7:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/346:7:2)

**ואותן** פי״ר ליבן שיש להם צ״ה להט״ז כרמלית הן ומותר לטלטל משל לפניהם לתוכן לדידן דרה״ר שלנו כרמלית הוא ולמ״א אסור וא״כ המחמיר אין רשאי לטלטל לא מפי״ר ליבן לרה״ר ולא לבית כל שיש להם צ״ה. ואין לומר בזה ספק דרבנן לקולא דהוי כספק עיר מוקף חומה שקורין בשני הימים וכבאו לשאול בב״א ושני קדרות של היתר באדם א׳ בי״ד קי״א:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:7:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 346:7:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/346:7:3)

**והנה** אותן המשחקים באגוזים במקום שאין מוקף חומה והוי כרמלית וזורקין עם אגוז א׳ לשאר הוי מעביר ד״א בכרמלית אני מסופק הואיל וזורקין פחות מג״ט לארץ ומחלוקת הוא ער״מ פי״ג מה״ש הי״ו ובמ״מ שם אי הלכתא כרבא דתוך ג״ט כלבוד דמי אי לאו וי״ל לקולא ג״כ וזורק ד״א כרה״ר דהלכתא גמירי יצויר למעלה מג״ט עתוס׳ עירובין צ״ח ב׳ ד״ה נימא ושבת פ׳ א׳ ובתוס׳ שם וא״כ י״ל ספק דרבנן לקולא בכרמלית אי כרבא או כר״ח. ובסימן של״ח ס״א אסור באגוזים הא בקרקע מרוצף כה״ג כו׳ ובסי׳ ש״א במ״א אות ע״ג לשחוק בכדור יע״ש. ובחידושינו ריש שבת בסוגיא דקלוטה הארכנו שם יע״ש: