## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/355:1:1)

**גזוזטרא** עט״ז עירובין פ״ז ב׳ ואמנם במשנה לית וחלון הבית פתוח לה והר״מ ז״ל בפי׳ המשנה ובה״ש פט״ז הט״ו פירוש אחר מפרש כצוצרה דף כו׳ ויש בו נקב שדולין מן המעיין או ים דהן כרמלית אין ממלאין מן הים ומעיין לגזוזטרא עצמה אם לא עשו לה מחיצה והיינו שגזוזטרא עצמה עכ״פ רה״י הוי וכמ״ש התוס׳ עירובין פ״ו ב׳ ד״ה גזוזטרא ופ״ט א׳ ד״ה במחיצות דבקיעת דגים לא שמיה בקיעה כמ״ש בשבת ק״א א׳ והוי הדף רה״י כל שיש ברחבו דע״ד. וע״כ שדף זה גבוה י״ט בכותל דאל״כ הוי כרמלית אם הוא תוך י״ט לים ממיא משחינן וא״כ קשה הלא בספינה כה״ג כתב הר״מ ז״ל שם ה״ך דלמעלה מי״ט הוי דרך מקום פטור אם לא שנאמר דבספינה הקילו כמו דהקילו שם דא״צ מחיצות ודוחק אבל הט״ז פירשו דחלון הבית פתוח לה לגזוזטרא והוי חורי רה״י וכמ״ש התוס׳ עירובין פ״ו ב׳ ד״ה גזוזטרא בתי׳ השני וכ״כ בדף פ״ט ב׳ ד״ה במחיצות יע״ש ומ״ש זיז היוצא לרה״ר תוך עשרה היינו תוך עשרה באויר רה״ר הא סמוך לחלון הבית תוך ג״ט בעינן וכמ״ש המ״א בסי׳ שנ״ג אות ד׳ תוך ג״ט בעינן הוי חורי רה״י וז״ש המ״א בשמ״ה אות ב׳ אפילו תוך י״ט חורי רה״י כרה״י דמי וממילא כאן בגזוזטרא למעלה מי״ט א״צ מחיצה דהוי דרך מקום פטור כמו בספינה. וצ״ע בכל זה. ובלבוש כתב דאין ממלאין ממנה דרך החלון משמע הא מים לגזוזטרא ממלאין ואמאי הא חורי רה״י הם. ונראה שמפרש דחלון רחוק ג״ט והוי גזוזטרא כרמלית וממלאין מים לה רק דרך החלון אין ממלאין כאמור. ועתוס׳ שבת ק״א גבי בקיעת דגים ל״ש בקיעה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:1:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/355:1:2)

**וכפי** דעתי ההמונית נראה שהמחבר כיון בכאן כוונה מיוחדת כי במשנה שם בין עשו מלמעלה או למטה וכפירש״י למעלה על הגזוזטרא ולמטה מתחתיה סמוך לה הוי זו ואצ״ל זו דלמטה עדיף גוד אחית ולמעלה ע״ג צ״ל ג״א ואין המחיצות ניכרות למטה וכמ״ש התוס׳ ד״ה בין כו׳ ובין בין דרך לשנות שאין פשוט בראשונה זו ואצ״ל זו. ולפי׳ הר״מ ז״ל מלמעלה תחת הכצוצרה ולמטה במים נמי הוי הכין דגוד אסיק ודאי אמרינן ובמים אף גוד אחית אמרינן קל הקילו במים או שבקיעת דגים אין מבטלין מ״מ מחיצות בעינן ודף לחוד לא מהני והבן. אבל הט״ו מפרשים דאין סמוך חלון הבית תוך ג״ט רק יותר והגזוזטרא עצמה כרמלית ואף למעלה מי״ט כרמלית הוי כמו גג הבולט בסי׳ שמ״ה סעיף ט״ז וכמ״ש הרא״ש ותוס׳ עירובין פ״ט א״ב ד״ה במחיצות דכרמלית אך למעלה מי״ט כל שיש דע״ד (ואויר כרמלית אין למעלה מי״ט) וא״כ מים לגזוזטרא ודאי ממלאין מכרמלית לכרמלית כבסי׳ שמ״ו סי״ב רק להתיר המילוי מים לחלון הבית דרך גזוזטרא בעינן מחיצה ומש״ה למעלה מחיצה פשוט הוא דמן גזוזטרא לחלון הבית רשאין אף למטה תחתיה ודף יוצא מכל צדדין והוי כגג הבולט שאין מחיצות ניכרות דהוי שם כרמלית קמ״ל כאן דאפי׳ אם יעשה מחיצות סביב הדף ודף בולט יותר אפ״ה מותר כאן. ונאמר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך כרמלית שרי כל דליכא הנחה בכרמלית כבסי׳ של״ד אות ב׳ בט״ז כמ״ש בפריי שם דוקא רה״ר לא כרמלית וז״ש המחבר בהיפך דליהוי בין בין שאין פשוט בראשונה ודברי הלבוש מחוורין כשמלה ולבושיה כתלג חיוור במ״ש אין ממלאין דרך חלון הא דגזוזטרא עצמה ממלאין בכל ענין דהוי גם כן כרמלית ועמ״א א׳ ואי״ה שם יבואר עוד ועיין סמ״ע סי׳ ע״ב אות ז׳ ואות ח׳ דהמחבר ודאי מדקדק לנקוט בבין בין שאין פשוט בראשונה זו ואצ״ל זו ועמ״ש בכללים קטנים בראש הספר יע״ש. וכל זה למלאות מכרמלית הא מבור עמוק י״ט דהוי רה״י כבסי׳ שמ״ה במ״א אות י׳ דין אחד להם והבן זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/355:2:1)

**דע״ד** עט״ז כפי דעתי ההדיוטית נראה לי שאדונינו ז״ל רמז למ״ש בשמ״ה א, די״ל כל שיש דע״ד עם המחיצות דהוי רה״י רק לומר גוד אחית מחיצה לענין זה בעינן מחיצה שיהא חללה דע״ד ערש״י עירובין פ״ו א׳ ד״ה קורה ופ״ז א׳ ד״ה חוקק ועתו״ש בשמ״ה ולמ״ש א״ש. והך דע״ד בנקב בריבוע צ״ל לא בעיגול ופשוט הוא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/355:3:1)

**מותרים** עט״ז עירובין פ״א א׳ דהשופכין חוץ למחיצה בים בכרמלית או לחקק ברה״ר ועתוס׳ שם ד״ה הני ואי״ה במ״א יבואר בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/355:4:1)

**שהקילו** עט״ז בגזוזטרא הקילו במים דאמרינן גוד אחית דהיינו מלמעלה (בעלמא לא אמרינן גוד אחית רק גוד אסיק ויש לעיין הא בקיעת דגים ל״ש בקיעה עיין שבת ק״א ומה הוא הקולא במים וצ״ע קצת) ובספינה הקילו עוד דאמרינן כוף הצדדין. ומשמע כל הדף רק דע״ד וא״צ עשר מכל צד כחנניא עירובין פ״ז ב׳. ומ״מ הנך רואת דע״ד מצומצמות סגי ואמרינן כיף כאלו קצת מצדדין כפויה ואח״כ גוד אחית כאלו הן עד המים ש״מ לכאורה כל שיש בין הכל דע״ד סגי וכמ״ש הט״ז בשמ״ה א׳ והשוה דעת הרמב״ם ז״ל כן כדמוכח ממ״ש כאן פט״ו ה״כ דאל״כ דע״ד מה הוא לומר דהקילו ביה כולי האי והבן וערש״י שבת ק׳ ב׳ ד״ה מקום ארבע מחיצות קטנות מלת מקום ארבע היל״ל עושה מחיצה גבוה י״ט לטלטל מכרמלית כו׳ לכן פירש דקל הקילו בספינה יותר מביתו ומחיצות קטנות שאין י״ט די והתוס׳ ד״ה עושה בשם ר״ת ור״י פירשו עושה מקום דע״ד אזיז כ״ש ואה״נ דממילא מחיצות י״ט בעינן כ״ה לפי׳ מהרש״ל ז״ל שם ואמנם ראיתי בחה״ר למדתי פי׳ אחר והוא לרש״י עושה מקום ד׳ חלל ד׳ ע״ד ומוקף מחיצות קטנות היינו י״ט וקולא דאמרינן גוד אחית במים ולא הקילו בספינה יותר ולר״ת ור״י הוקשה להם דהיל״ל עושה מחיצה גבוה י״ט ולא לומר עושה מקום ד׳ ואי שיהא רוחב הזיז דע״ד היל״ל כן עושה זיז דע״ד ומה מקום לכן פירש ר״ת ז״ל עושה מקום רקק דע״ד בזיז וממילא צריך בזיז ד׳ אמות י״ט מכל צד כחנניא בעירובין שם ואי לאו דמסתפינא הייתי מגיה בתוס׳ עושה מקום שיהא (נק״ב) הזיז ארבע טפחים שיהיו כוף המחיצות י״ט כו׳ יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/355:5:1)

**זיז** עט״ז כלל כוונתו ז״ל מ״ש המ״מ פט״ו מה״ש הלכה ך׳ בשם רב האי גאון ז״ל שדרך הזיז ממלא משם אין ללמוד כלל דבזיז כ״ש נמי בעי נקב בזיז דלהיכרא בעלמא כל שדופני הספינה למעלה מי״ט א״צ נקב כמו לרב הונא שבת ק׳ ב׳ יע״ש ורב האי גאון ז״ל חזיז רחב ד׳ קאי (ולמטה מי״ט או למ״ד אף למעלה מי״ט כדבעינן למימר לקמן במ״א אות ז׳ אי״ה) דשם בעינן נקב משהו בדף באמצעו ואמרינן כוף הצדדים ב׳ קולות בספינה ושם צריך דוקא דרך נקב למלאות כאלו תוך הצדדים הוא ורה״י הוא הים כו׳ אבל למעלה מי״ט דשרי להר״מ ז״ל והזיז רק להיכרא א״צ נקב כלל וממלא ע״ג הזיז ומיהו המ״מ סברת עצמו כתב דמדלא הזכיר הר״מ ז״ל עכ״פ שעושה נקב תוך דף משהו תירץ דמדכתב בסיפא שהרי דרך מקו״ם פטו״ר ממלא ולא כתב הר״מ ז״ל שהרי דרך אוי״ר כו׳ ש״מ בא להורות דרך מקום פטור תוך נקב הזיז כו׳ וממילא ברישא דע״ד נמי נקב בעינן והשתא בין דע״ד ובין זיז כ״ש נקב בעינן והט״ז השיג על זה דאין כן כוונת הרמב״ם ז״ל במ״ש שהרי דרך מקום פטור אלא אויר מקום פטור ולית בזיז כ״ש נקב ואה״נ דברישא בד׳ ע״ד השמיט שיהא נקב באמצעו ודאמרינן סוף ומ״ש להב״ח שנג דלא עלה זה על דעת המ״מ קצת ט״ס בדפוס וכוונתו דלא עלה זה ע״ד המ״מ בשם רב האי גאון ז״ל אבל המ״מ סברת עצמו ודאי הכין הוא דלהר״מ בזיז כ״ש צריך נקב באמצעו וז״ש וכבר ביאר זה רבינו. והנה עוד צריך שתדע להר״מ ז״ל לית מקום פטור בכרמלית דאמרינן מצא מין את מינו וניער כבסי׳ שמ״ה סי״ט בהג״ה ושפיר הוקשה לו להט״ז ז״ל האי נקב בזיז כ״ש מה מהני אי אמרינן כוף וחורי רה״י כרה״י וגוד אחית למים א״כ איך אמר דרך מקום פטור והוא מרה״י לרה״י ואי אין מצרפו לספינה הוי אויר כרמלית אע״ג דאין בו דע״ד מ״מ דופן הספינה גבוה י׳ בצמצום עד״מ אויר כרמלית עד סוף י׳ הוי הכל מצא מין את מינו רק למעלה מי״ט כשמגביה הדלי הוי מקום פטור היינו אויר מקום פטור לא דרך מקום פטור זהו כוונת הט״ז ז״ל ואי״ה במ״א יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/355:6:1)

**ומימיו** עט״ז כפי דעתי כיון בזה כוונה מיוחדת כמו שאגיד בעזה״י וקאי אמ״ש הטור ג״כ ומימיו כו׳ ול״ת דקאי אגבוה עשרה ומשום דבעי נקב בזיז כ״ש ולמלאות דרך שם מאיס המקום שישפוך דרך שם ולמלאות דרך שם והוא ז״ל אות הקדום פירש דזיז כ״ש א״צ נקב כלל וא״כ למה כתב ומימיו שופך על דופן הספינה ואם לומר כחו בכרמלית ל״ג הול״ל זה לקמן אלא קרי אאין גבוה עשרה דבעי דע״ד ונקב בתוכו ושם מאיס ליה לשפוך שופכין לכן אמר ומימיו שופך על דופן הספינה ועיין שבת ק״ב גמרא לרבה ור״ח שופכין היכי שדי דמאיסי כו׳ ועיין מהרש״א ז״ל שם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/355:7:1)

**ואינה** עט״ז כפי דעתי ההמונית יש בכאן קצת חקירות והרהורי דברים ודברי הלבוש צריכין ביאור אמרתי טוב לפרש שיחתי:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:7:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:7:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/355:7:2)

**הנה** העירוב המוזכר בכאן ובמשנה עירובין פ״ז ב׳ כעין עירובי חצירות הואיל וכל א׳ יש לו גזוזטרא ולשני יש רשות להשתמש בשל חבירו צריך עירוב והיינו כשהשימוש ע״י שלשול לעליונה בתחתונה יותר מעשרה טפחים הוי שימוש מעליא ותחתונה בעליונה דרך זריקה ביותר מי״ט אפ״ה הוי שימוש ואוסרת על עליונה אבל אם משוכה ד״ט זה ברוחב אין תחתונה אוסרת על עליונה אפי׳ עשו בשותפות לעליונה מחיצה ששימוש תחתונה בעליונה על ידי זריקה ודרך אויר ד״ט לא חשיב שימוש לאסור על עליונה ומשמע הא עליונה על החתונה בעשו בשותפות לתחתונה אוסרת עליונה על התחתונה וכ״נ מגמרא עירובין פ״ח דעליונה משמש דרך שלשול ודרך אויר אח״כ ד״ט י״ל דהוי שימוש בכך יע״ש והנה כל מ״ש בענין המחיצות הוא שיהא רשות לאחת לשמש בשניה דאל״כ אע״פ שמשמשת בכח גדול וכדומה אין אוסרת יע״ש ומש״ה בעינן עשו בשותפות דאז יש לשניהן רשות ואם יארע בשכינים שהתנו ביניהם שיהיה לכ״א רשות להשתמש בשני על גזוזטרא שלו אה״נ דאוסרת בלא עירוב אע״פ שעשו כ״א מחיצה לבדה ופשוט הוא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:7:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:7:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/355:7:3)

**והנה** במשנה עשו לעליונה ולא לתחתונה שתיהן אסורות הוא רבותא כמבואר. ופירש״י ותחתונה אצ״ל דמכרמלית לרה״י כו׳. ואם יארע שגזוזטרא א׳ רה״י והשניה כרמלית כמו שאתה ריאה במ״ש המ״א א, ובט״ז פירשתיו שם דא׳ חלון הבית תוך ג״ט וא׳ יותר מג״ט או בור המים שתחתיהם רה״י לא ים דהשתא תחתונה מותרת דעליונה אין רשות לשמש דרך תחתונה הואיל ומשוכה משא״כ אם מכוונת זו תחת זו וא״א דלי העליונה אא״כ נכנס בנקב התחתונה כמ״ש הר״מ ז״ל בפי׳ המשנה ופ״ד מעירובין אז תחתונה ודאי אסורה שעליונה רשות דרך שם בכל ענין ויצוייר דאפי׳ עשה התחתון מחיצה לבד בשלו ועליונה לא עשה בשלה תחתונה אסורה בלא עירוב ועליונה מותרת כמו שאגיד. כי התחתונה רשות שניתן לה שהרי דרך שם עובר דלי העליון ועליונה אם אין חלון הבית פתוח תוך ג״ט או באר שתחתיהן רה״י אז מותרת עליונה בלי מחיצה כלל בלי פקפוק כאמור. ועדיין יש לי לשאול שאלה אחת קטנה זו תוארה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:7:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:7:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/355:7:4)

**שאלה** ב׳ גזוזטראות זו תחת זו ותחתיהן כרמלית עובר וכדומה ועליונה חלון הבית פתוחה לה תוך ג״ט דהוי רה״י גמורה ותחתונה חלון פתוח לה רחוק יותר ג״ט דהוי כרמלית ובחול יש שניהם רשות לשמש זה על זיז חבירו ובשבת א״א לשמש לעליון משם על זיז התחתון דמעייל מרה״י לכרמלית אם בשבת א״צ עירוב דבשבת לאו רשות שניהם הם א״ד בתר חול אזלינן וכיון שכן לא מהני עירוב דא״א להיות כא׳ הואיל וזה רה״י וזה כרמלית השתא בספינות שאין קשורות לא מהני עירוב עמ״א ט׳ ואי״ה שם יבואר עוד בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:7:5
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 355:7:5](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/355:7:5)

**וראיתי** להלבוש ז״ל דברים אשר לא זכיתי להבינם כתב דמכוונת ממש זה תחת זה אם עשו שתיהן מחיצות שתיהן אסורות התחתונה רה״י עולה עד לרקיע ועליונה דרך שם וכו׳ וא״י מה בכך דמ״מ תחתונה אין רשות לשמש בעליונה אפי׳ בחול וגזל גמור הוא ורה״י עולה עד לרקיע לענין שבת נאמר וכתב עוד ברחוקות ד״ט אין א׳ אוסרת על חבירתה משמע עליונה על החתונה ג״כ אינה אוסרת וצ״ע מנ״ל הא ואף בגמרא דאמר עליונה מותרת אין מוכח בהדיא דתחתונה אסורה בעשו לתחתונה מחיצה אכתי מנ״ל הא. כתב עוד דמש״ה עשו בשותפות בשתיהן להקל בהוצאה עב״י ועא״ר. ואי״ה במ״א יבואר עוד וכאן אין להאריך: