## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 429:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 429:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/429:1:1)

**שואלים** עט״ז. אמר ההדיוט הכותב יש לי בכאן הרהורי דברים והנני פורטם בעזה״י. הנה בביאור אמרו בפ״ק דע״ז ה׳ ב׳ דדורשין בה״פ חיובא הוא משום קרבן (עב״י אע״ג ביקור ד״י די מ״מ כל ישראל שיהיו להם שהות צריך לדרוש ל׳ יום ומשה מזהיר עפ״ש היה סבור שמא יש הרבה שטמאים וי״ל בע״א ועב״ח בשם רש״ל ביקור די ד״י ושיהיה מובחר כו׳ קשה קצת בע״ז) והתוס׳ בע״ז ד״ה והתנן כתבו אע״ג גם עתה דורשין היינו ממ״ש במגילה ד׳ א׳ ד״ה מאי כו׳ דאפי׳ י״ט דורשין ל׳ שלא לחלק בין פסח לשאר יו״ט ואפ״ה דורשין בענינו של יום כ״ש פורים אלמא אף האידנא מחוייבין דרי״ל לאחר חורבן הוה וא״כ אין קושיא כלל דמשה תיקן שידרשו אף בי״ט עצמו אף דדרשו מקודם ל׳ יום חיובא הוא גם בי״ט וכדמוכח בסוכה עמ״א א׳ ואי״ה שם יבואר והמעיין בר״ן מגילה ובפ״ק דפסחים י״ל שכוונתו דשואלין ודורשין משמע שואל הדורש למה נצטוינו במועד ההוא ואיזה נס וטעם הדבר וז״ש שואלין ודורשין עשה כלומר יע״ש אבל שואלין ודורשין ל׳ יום ההוא ודאי דורשין בדיני פסח חיובא ושואלין היינו להיות שואל כענין בפ״ק דפסחים פי׳ הר״ן ז״ל אי לאו דהיו שואלים כענין כו׳ קשה דהם שאלו בזמנו למה נגרע וצ״ל דה״פ אי לאו דהשואל ל׳ יום קודם לא הוי שואל כענין לא היה משה משיב על פ״ש ש״מ דשואל כענין מקרי כה״ג. והב״י מדנפשי׳ הקשה כן וסיים וכן פי׳ הר״ן ז״ל היינו מלת שואלים. ובש״ע השמיט המחבר מלת דורשין ועי׳ ע״ש דכ״כ לפי תי׳ א׳ בב״י. ואה״נ דה״ה עצרת וחג שואל כענין הזה והט״ז ז״ל פירש דנ״מ לדינא ומש״ה כתב המחבר כן. ובח״מ סי׳ שמ״ו סי״ג לפני המועדים שדרך לדרוש הוי שאלה בבעלים ולא חילק בג׳ רגלים רק דרך כו׳. ובדברי קדשו של הלבוש כתוב לאמור דבפסח חטים כו׳ צריך ל׳ יום וכיון שדורשים באלו דורשים בכולם וזה שואלים כו׳ יע״ש עשה פירוש שואלים ודורשים דכיון דצריך לדרוש דינים הנוהגים קודם פסח תו השואל אז אף דבר דשייך בפסח הוי שואל כענין משמע עצרת וחג א״צ ל׳ יום וממילא הוי שואל שלא כענין ואיך כלל בח״מ שמ״ו סי״ג דמשמע זמן א׳ לכולם דהיינו ל׳ יום וי״ל קצת:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 429:1:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 429:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/429:1:2)

**ומ״ש** הט״ז הילכך קשה דודאי הטעם הוא דרמי חיובא עליה הואיל ושואלין כמ״ש בגמרא פ״ק מפסחים ו׳ א׳ אפשר דאין דרך הטור לפרש טעם כ״כ לכן אמר שבא ליישב לשון שואלין ודורשין מעצמו מה שצריך בו ביום והיינו שאלה שואל כענין אע״פ שהוא לפסח עצמו ונ״מ לממון הוא ודורשין לבו ביום ביקור עב״י יעויין ב״ח בשם רש״ל ועתה צריך כל ל׳ לענין יוצא בשיירא והא דמגילה משה תיקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום וכן פורים היינו לשאול ולפרש הנס והטעם שבעבורם כו׳ כמ״ש הב״י ז״ל וכנראה מהר״ן ז״ל משא״כ שואלין ודורשין ל׳ יום בדיני פסח היינו דרשא מה שצריך עתה וכאמור ושאלה מה שלעתיד למיהוי שואל כענין:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 429:1:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 429:1:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/429:1:3)

**כתב** הב״ח ז״ל בפורים עצמו דרשינן ט״ז דאדר וי״ד דניסן (ק״פ עד שתחשך זמנו) ופר״ח כתב דכ״ט הוי וע״פ הראיה לפעמים ל׳ ותו כו׳ פי׳ לבני י״ד י״ל דורשין ושואלין לאחר קריאת המגילה בשחרית הוי שואל כענין משא״כ לבן ט״ו השואל בי״ד ה״פ הוי שלא כענין דמהראוי לעסוק בהלכות פורים שלמחרתו ובלילה קורין המגילה. ודוחק לפרש דבריו כן. ומיהו ב׳ ששואלים בפורים י״ל נזקקין לשואל בה׳ פורים יותר וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 429:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 429:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/429:2:1)

**והבכורות** עט״ז הגירסא שלפנינו במ״ס פכ״א ה״ב והתלמידים מתענים בו ב״ה ועב״ח ופרישה ובב״י צ״ל ג״כ ב״ה של כל השנה ולפ״ז אף קודם פסח מתענין דביחיד שרי להתענות עמ״א ד׳ וגי׳ ג׳ ימים אין במ״ס רק נמצא כתוב היה גורס בה״ב וסיים ג״י וע״ז פי׳ הטור לאחר פסח והט״ז הקשה דא״כ הא דלאחר פורים ב״ה של כל השנה ומאי איריא אחר פורים (וי״ל הב״י מפרש זה כט״ז) ופירש הט״ז דמרדכי ואסתר עברו והתענו ונתנו תענית לתעניתם (וערש״י אסתר ויעבור שהתענו י״ד וט״ו וט״ז משמע ע״פ נמי צריך תענית לתעניתו ועמ״א וי״ו ואי״ה שם יבואר ונ״ל כי י״ל התענו בשנה הבאה באמת אחר פסח ומיד לא שהיו תשושי כח או תי׳ אחר) ומש״ה כתב במ״ס לאחר פורים מתענים בה״ב דוגמא כו׳ ולאחר פסח לא כי סוברים דאין ראוי כו׳ והתלמידים מתענים ביחיד דוגמת אשכנז כו׳ ולא מתענין אחר עצרת כמ״ש בב״י דבעינן דוגמא דתענית הראשונים וחשוון בזמן רביעה שאחר פסח דוגמת מרדכי כו׳ ומ״מ קשה קצת. ומ״ש במ״ס מפני כבוד ההיכל עב״ח דהיכל נשרף ואנו אכלנו בי״ט וחיללו מרוב שמחת י״ט ראוי להתענות ביותר מ״ש בדפוס וכתב הב״י שב׳ וה׳ אין מתענים לכאורה מלת אי״ן ט״ס דתלמידים מתענים בניסן ביחיד או מפני שהבין הט״ז דלאחר פורים ב׳ וה׳ של כל השנה אי״ן מתענין כו׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 429:2:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 429:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/429:2:2)

**והוי** יודע שיש שינוי לשון בין הטור והמחבר בהטור כתב אין מתענין ואין מספידין לא זו אף זו עב״י והמחבר כתב אין מספידין ואין מתענין בציבור זו ואצ״ל זו והמעיין במ״ס פכ״א הג״ד יראה לפרש אין מתענין כל ניסן והתלמידים מתענין בה״ב (כפי׳ הטור) וע״ז בד״א ביחיד שרי לאחר פסח ובציבור לאחר פסח אסור שרוב בקדושה הא קודם פסח עד א״ח אף יחיד אסור דהם עצמם י״ט מלבד הבכורות והצנועים וא״ש דברי הטור במ״ש שאין מתענים עד א״ח היינו אף יחיד. והמעיין בב״י יראה לפרש כמ״ש ולשיטה דגורס ב״ה של כל השנה תלמידים מתענין אף קודם א״ח רק בציבור אסור והר״ב פוסק כטור וכאמור ואי״ה במ״א ג״ד יבואר עוד. ואמנם מ״ש הטור אין נופלין ע״פ עד א״ח קשה דשם מבואר כל ניסן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 429:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 429:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/429:3:1)

**אפי׳** עט״ז משמע לכאורה אחר פסח כתלמידים ובב״ח שם מתלמידים ובכורות משמע אף קודם פסח מתענה יא״צ ובעט״ז וע״ש הבינו דיא״צ דוקא אחר פסח. ותשובת מה״ר בערא דיא״צ אף קודם פסח וכתב הב״ח סברא א׳ עיקר ובא״ר וא״ז אות ג״ד כ׳ דהב״ח סובר ג״כ כמה״ר בערא דיא״צ אף קודם פסח והט״ז מיקל שיא״צ אין מתענה אף אחר פסח ובתקע״ג דחתנים מתענים בניסן אף בר״ח דמוחלין עונות או מחשש קידושי טעות עב״ח ועב״ש אה״ע סי׳ ס״א אות ו׳ ולקמן תקע״ג במ״א ופריי שם נ״מ לאב שמקבל בעד בתו ולהשלי׳ התענית יע״ש מקדש ע״י שליח צריך להתענות אירוסין לחוד אין משלים דמחילת עון דוקא נישואין עב״ח תקס״ב יבום במקום שנוהג מתענה מטעם מחילת עון ועא״ר ת״ך ב׳ ותק״פ י׳ ותקע״ג ג׳ ועמ״ש שם ולענין תענית לתעניתו בט״ו אב ושבט וא״ח של עצרת עא״ר רס״ח ו׳ ותקס״ח ס״ה לא חשב ט״ו שבט ואב ומיהו אם צם י״ד שבט בשבת יתענה בט״ז לא בט״ו זה טעות י״ד אלו לא חלו בשבת תכ״ח יע״ש ובה׳ תענית ביארנו ועמ״א ו׳ ואם ירצה השם שם יבואר: