## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/433:1:1)

**ואם** עט״ז. בטור לא לאור החמה אפי׳ בודק ביום כגון שלא בדק ליל י״ד ובודק ביום י״ד אפ״ה צריך נר. ועב״י מהו אפי׳ וכי יש חמה בלילה ופי׳ דאפי׳ נמשך כגון כו׳ ל״מ לסמוך תחילה על יום דאסור אפי׳ שכח כו׳ ויש מי שפירש דה״פ דדרך לכבד החדרים קודם בדיקה ולפעמים נמשך במקרה שע״י כיבוד נבדק יפה ואפ״ה צריך אח״כ לבדוק ל״מ אם כיבד בלילה ושכח ובודק ביום י״ד דצריך נר לבדוק יפה דע״י החמה יתרשל ויסמוך ג״כ על כיבוד לילה אלא אפי׳ בודק ביום י״ד כגון כו׳ שלא כיבד כלל ה״א דבודק ביום לחמה ויבדוק יפה קמ״ל ודחה ב״י פי׳ זה יע״ש. והנה לבדוק לכתחילה ביום י״ג לאור החמה פשיטא דאסור אפי׳ לאור הנר בי״ג נמי פשיטא דאסור דבלילה מנהיר טפי מיממא בבית אפל ובבית שיש אור אפשר מחשיך כפירש״י פסחים ד׳ א׳ ד״ה ואור הנר יפה לבדיקה ואמנם ליל י״ג לכאורה שרי ואמנם שלא תשתכח תורת בדיקה ושלא לחלק בין ביעור לביעור וכדבעינן למימר אי״ה במ״א אות א״ב ואות כ׳ גם זה אסור כדמוכח מירושלמי חצירות בירושלים כו׳ אם לא שבודק קצת חדרים בי״ד אז אפשר שרי. ודברי הט״ז לכאורה קשה דיותר רבותא ביום י״ד מביום י״ג כאמור ואי על הב״י נתכוין שהיה לפרש בטור ל״מ אם בודק ביום י״ג חדא דהיל״ל ומדלא פירש רבותא ועוד בלא״ה לא א״ש ואפשר דה״פ מדהאריך הטור כגון שלא בדק ליל י״ד ובודק ביום י״ד ולא כתב בקיצור אפי׳ בודק ביום י״ד ויהיה פי׳ אפי׳ ל״מ בי״ג ביום שלא יבדוק לחמה וה״ה לנר לא דמנהיר בלילה טפי אלא אפי׳ עבר או שכח ובודק בי״ד צריך נר ש״מ דאף בליל י״ג אסור שלא לחלוק בין זמן לזמן וז״ש הב״י בהטור צריך בליל י״ג דהיינו ממ״ש בסוף הסימן המכבד חדר וכ״כ בש״ע סי״א ואף בליל י״ג לאור הנר ומכוין לבדוק יפה צריך לבדוק בליל י״ד כמ״ש המרדכי ותה״ד קל״ג והיינו מירוש׳ חצירות בירושלים שלא תחלוק בין ביעור לביעור ואי״ה במ״א יבואר עוד: ועד״מ תל״א משמע ביום י״ג אין רשאי הא ליל י״ג רשאי: ובמ״מ פ״ב ה״ד י״ל ביום י״ג לחמה וה״ה וכ״ש לאור די״ל דאין רשאי וי״ל מ״ש הד״מ היינו ברוצה לבדוק קצת חדרים בליל י״ד אסור בי״ג ביום ועמ״א כ׳. ובד״מ תל״ב מפרש אפי׳ בודק ביום כ״מ בליל י״ד סמוך לחשיכה עמ״א תל״א בריש הסימן יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/433:2:1)

**ואכסדרה** עט״ז בב״י הגירסא לפנינו הכין הוא אור החמה ה״ד אילימא אכסדרא האמר רבא לאורה נבדקת ומכאן יתבאר לך בבודק הוא וכ״ה גי׳ הב״ח ומפרש דלאור הלבנה לא מדלא אמר אור החמה ולבנה ה״ד. וכ״כ הרא״ש שפירש בשכח ולא בדק ליל י״ד והרמב״ם אם בדקה לאור החמה הא לאור הלבנת לא (סבור הייתי דאמר לאורה בה״א ולא לאור היינו אור היום דוקא כדמסיק ד׳ ב׳ ב׳ אורה שאני ורש״י פירש לאורה אור שלה ובחדושי כתבתי). ואמנם הט״ז גורס בבודק ביום ההוא היינו עבר ושכח הא לכתחלה לא אף ביום י״ג לא שלא תחלוק בין ביעור לביעור עמ״א א״ב דלא כרש״י שפירש לכתחלה בי״ג דבי״ד שמא ישכח. ומ״ש הב״י שכ״כ הרא״ש היינו דמוקי בשכח ולא בי״ג ובר״מ פ״ב ה״ד אם בדקת דיעבד. ומ״ש הב״י דמכאן מוכח לאו מגמרא דרש״י פירש לכתחלה אלא אפשר מפעם במ״ש אם שכח ומיהו אכסדרה כו׳ ג״כ בשכח הא לכתחלה בי״ג נמי לא. ומ״ש דמסקנת הב״ח דוקא דיעבד היינו אף בשכח ובודק בי״ד לכתחלה בעי נר ודיעבד די בחמה בי״ד ועב״ח ג׳ שיטות אי״ה במ״א יבואר עוד. ועי׳ ברא״ש אכסדרה לאורה נבדקת כשהיה טרוד וכדאיתא בירושלמי צ״ב וי״ל דא״ל בי״ג דא״כ מאי מקשה וכי יש חמה בלילה ולא מוקי בי״ג ש״מ בי״ג בלא״ה דלא תחלוק כו׳ וקשה דבי״ג אף לאור הנר לא. וי״ל דה״פ דאין בודקין לחמה היינו בעבר ושכח ומינה אכסדרה נבדקת בעבר ושכח וגם זה קשה פשיטא וי״ל:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/433:3:1)

**אין** עט״ז דלא כמ״א ה׳ דאבוקה דיעבד ש״ד ובטור דהביא ב׳ טעמים שא״י להכניס לחורין ומתיירא כו׳ ולא סגי בטעמא דמתיירא הוא דבנר חלב וכדומה רק מנהגא משום דאבוקה יש עוד טעם דא״י להכניס שפיר לחורין ומ״מ דיעבד אף אבוקה ש״ד וכ״נ מרש״י ח׳ א׳ ד״ה מפני לקמיה מפרש מאי מעליותא מאבוקה דקשה ליה יפה משמע שגם אבוקה הוי בדיקה דיעבד ונר יפה יותר ולא קאי אחמה ולבנה דל״ש יפה דאינך אין שם בדיקה עלייהו. ומדלא אמר בברייתא אין בודקין לאור אבוקה אלא לאור הנר מפני שיפה וכ״ש חמה ולבנה דפשיטא דלא דאין רואה בחורין וכ״ש הם מאבוקה (אבוקה צריך דל״ת כ״ש מנר כדפרי׳ ואבוקה לא) ש״מ ממילא דרישא אף דיעבד לא ולא בחדא מחתא הא כדאיתא כו׳ ופריך שפיר אכסדרה לאורה נבדקת דיעבד עכ״פ עי׳ אות ב׳ ועכ״מ פ״ב ה״ד וב״ח. וערש״י ד׳ א׳ ד״ה ואור הנר יפה בלילה אבל ביום מחשיך יש להעמיס כוונה זו דהמקשן קפריך לבדוק ביום עם הנר דת״ר אין בודקין כו׳ (ת״ר ידוע ל״ש לומר דלא ידע מברייתא רק היכא דתניא עי׳ בספר הכללים) ולז״א יפה וביום מחשיך דאלו נגד החמה אין בדיקה כלל וכדאמרן. והא דפלגינהו המחבר לאבוקה ונר חלב י״ל כי זה מדינא וזה מנהגא עמ״א ה׳ ואי״ה שם יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/433:4:1)

**שאינה** עט״ז הטור חולק על ירוש׳ דמפרש למעלה מי״ט משום דתלמודא דידן חולק אירוש׳ דאין יד האדם מגעת וצ״ע מ״ש דידו מגעת דברייתא ח׳ א׳ לא נזכר שם כן כמ״ש הב״י והא דאור שבין יהודי לארמאי מקום שידו מגעת היינו ברוחב החור. וי״ל לבבלי הקושיא מתתאי משני שפיר סתמא כפירושו משא״כ לירושלמי ידו מגעת משמע אף למעלה מי״ט והבן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/433:5:1)

**אבל** עט״ז ובתמ״ה אות ה׳ יבואר אי״ה שאין משם סתירה לכאן. והב״ח פירש לקמן בחצר שרבים דרים בו והט״ז סובר דוקא חרה״ר הא חצר השותפין כיחיד דמי ועמ״א י׳ ואי״ה שם יבואר דברי הב״ח. מ״ש המחבר של חצר למעט חורין הא צדדי החצר א״צ בדיקה כלל ופי׳ הב״ח הא דמסיק אלא לצדדין היינו חור צדדין כלומר חורי הכותל. ובח״י אות י״א לא הונח לו בפירוש זה אבל לדינא גם הב״ח פוסק כן כאמור יע״ש. ועלח״מ פ״ב מחו״מ בזה ובאכסדרה ולט״ז א״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/433:6:1)

**ושבין** עט״ז ה״ה די״ל התם שכוח היזקא וברי משא״כ כותל עי׳ גמרא ח׳ ב׳ אלא דנקיט חילוק יותר מרווח והשמיענו ג״כ בכותל אי ליכא מרא אין בודק ביד אף ודאי חמץ עמ״א אות י״ב בשם ע״ש ואי״ה שם יבואר. ומשמע מדבריו דבספק חמץ אף ביום א״צ בדיקה וע׳ מ״א אות י״ב. ועכ״מ פ״ב ה״ה יע״ש וי״ל דאה״נ קאמר דאין חילוק ובין ודאי וספק שוים:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:6:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:6:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/433:6:2)

**ואם** שימש ודאי חמץ ולא ביטל ונזכר ליל א׳ דפסח וא״י למצוא כ״א ע״י נר יראה דאין מחויב דברי ושכיח היזקא ועוד ב״י ניתק לעשה כשדעתו לבערו עמ״ל פ״א מחו״מ ומיהו ליל א׳ דפסח בלא״ה א״צ עסי׳ תמ״ו אפי׳ בליל חה״מ נמי הכין הוא כאמור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/433:7:1)

**יחפש** עט״ז פסחים ח׳ א׳ ב׳ ועי׳ תורת חיים שם כמאן כי האי תנא יע״ש ועמ״א י״ב י״ג ואי״ה באות ח׳ יבואר עוד ולהלכה קיי״ל כפסק הש״ס דשלוחי מצוה אין ניזוקין ואף בחזרה הכרחי הוא להמצוה אבל לחפש אחר הבדיקה זמן מה אין זה לצורך המצות ומשמע אף מצוה דרבנן שלוחי מצוה אין ניזוקין היכא דל״ש היזקא וא״ש קושיית הב״ח במ״א י״ב:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 433:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/433:8:1)

**מבטלו** עט״ז פסחים ל״א ב׳ ובין ספק חמץ ואפשר אף בג״ט מבטלו ועח״י ט״ז. וברייתא ח׳ אין מחויבין להכניב ידו רש״י ז״ל פירש הא למראה עיניו רואה ובודק עמ״א י״ב ולהב״ח הא מרא וחצינא צריכא. וי״ל לרנב״י דמוקי סכנת עכו״ם מתפרש אין מחייבין להכניס ידו הא ביטול צריך ואמאי לא לאוקימתא קמא נמי הכין הוא ולסמ״ק שפיר פשיטא דאף בג״ט צריך ביטול דהוי כמטמין משא״כ לרש״י ג״ט שמא יפקח ובפחות מג״ט אף שלא יפקח אינו כמבוער גם דכלב יחפש כו׳. ואם לאחר שש וספק חמץ ולא בטלו כתב ע״ש אות ו׳ דצריך להוציא במרא וחצינא אף ספק חמץ מדלא משני בשלא ביטלו יע״ש והנה י״ל המקשה היה סבור דמיירי בג״ט ודאי חמץ קשה אי בטלו למה לי טעמא דסכנה ואי לא בטלו צריך מרא וחצינא ואין מחייבין משמע לגמרי לא והמתרץ השיב כאן בספק חמץ פשיטא ליה דלא הטריחוהו ואף בפחות מג״ט ועב״ח יקשה מ״ש מעורבים. ועח״י ובגבוה ג״ט וספק חמץ נכון לבטלו הא שכח לרש״י הוי כעין ס״ס כו׳ ועמ״א ואי״ה שם יבואר עוד: