## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/450:1:1)

**יאמר** עט״ז הביא מ״ש הב״י מי שקנה חוק הכומרים דנראה שא״צ שיאמר כלל ואפ״ה פסק בש״ע להחמיר לכתחלה ודיעבד שרי בלא אמירה ועמ״א ב׳ אבל הט״ז סובר להלכה דכל היכא דהלוה לעכו״ם סך מעות והתנה על זמן עד שנה וכדומה שלא יוכל העכו״ם לסלק הקרן תוך הזמן דאז זכה הישראל בתחלת הלואה בככרות של כל השנה צריך שיאמר בתחלה דבעד שבוע של פסח יתן לו מעות ולא מהני מה שמתנה קודם פסח וכבסי׳ רמ״ה ס״א דבעי שיתנה תחלה וה״ה חוק הכומרים כיון דלא מצי לסלוקי ליה בכל השנה צריך שיתנה תחלה משא״כ אם בכל שבוע יכול העכו״ם לסלק למלוה הקרן א״כ כל שמתנה בתחלת השבוע הוי כהתנה מעיקרא ושרי ואי״ה במ״א יבואר שיש לחלק בין ההיא דשבת לכאן גם לא קנה הישראל בתחלת הלואה כל הככרות של כל השנה דישראל מעכו״ם משיכה בעינן ואף ישראל מישראל י״ל כיון דמדרבנן בעי משיכה י״ל דאין עובר ב״י ועוד דשלב״ל הוא. ומיהו היכא דדינא דמלכותא דאין א׳ מהם יכול לחזור לכתחלה יש להחמיר כמ״ש הט״ז ודיעבד צ״ע. ומ״ש הט״ז בתנור של שותפים בס״ג מותר שיתנה ישראל קודם פסח שיתן לו דמים מתחלה קודם שבוע של פסח בעד שבוע של פסח כמ״ש הגמי״י פ״א מחו״מ אות ג׳ הביאו הב״י והלשון דחוק דמדכתב שיכול הישראל לחלוק השותפות בכל עת שירצה דא״כ הוי כמו חוק הכומרים ובריבית דיכול לסלקו בכל שבוע דפשיטא דשרי שוב ראיתי שדבריו ברורים וסובר כל שהתנו בתחלת השותפות לזמן ושאין א׳ מהן יכול לחזור בתנור ודאי אף שאומר קודם פסח שאין רוצה כ״א מעות לא מהני דכבר זכה בפת של שבוע שלפסח מדינא דמלכותא לא מהני תנאי כבסי׳ רמ״ה אלא דמיירי שיכול לחלוק השותפות בכל עת שירצה ומש״ה מהני תנאי קודם פסח שבעד שבוע של פסח יקח דמי׳ אחר הפסח ושרי דהוי התנה מתחלת השותפות כו׳ אבל כשמתנה קודם פסח טול אתה של פסח ואני אח״כ זה לא הוי התנה כלל קודם פסח דהוי חליפי חמץ שע״פ דאומר לעכו״ם טול אתה חלקי בשבוע של פסח כו׳ ומש״ה תמה על המחבר בס״ג דמתיר טול אתה פת חלקי בשבוע של פסח כו׳ ומ״ש באות ב׳ דכבר יש לישראל חלק בכל שבוע הוא ל״ד דהא יכול לחלוק השותפות בכל שבוע אלא דה״ק דאף קודם פסח אין כאן תנאי כלל דאומר לעכו״ם טול אתה חלקי בפסח כו׳ ונמצא הם שותפים בפסח וישראל אח״כ חליפי חמץ שזכה בהן נוטל וכאמור ואי״ה באות ב׳ יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/450:2:1)

**אומר** לו עט״ז ותוכן כוונתו ביארתי באות א׳ דאף שיכול הישראל לחזור מהשותפות בכל שבוע אפ״ה לא הוי כהתנה מעיקרא (כמו רבית אם יכול לסלק לישראל הקרן בכל שבוע דשרי) דאין כאן עקירת השותפות אלא שאומר לו שבעד חלקו המגיע לו בפסח יקח אח״כ וזה אסור. ומ״ש עמ״ש הטור בשם רש״י ירצה דמ״ש ליטו״ל דמים היינו אחר הפסח אם יטול דמים שרי כיון שהתנה קודם פסח שאין רצונו להיות שותף בפסח אא״כ יטול דמים שרי אחר הפסח ליקח דמים וה״ה חמץ דחליפי מעות הם וכמ״ש אבי העזרי ברבית ה״ה כאן כיון שיכול לסלק השותפות בכל עת שירצה הוי כהתנה תחילה והנך רואה שאדונינו הט״ז ז״ל כיון כוונה מיוחדת דבטור ע״ש תשובת רש״י כתוב לאמר דיאמר הישראל קודם פסח ויטו״ל דמים מאותו שבוע לעתיד לאחר פסח והיינו שיתנה קודם פסח שיטול אח״כ דמים ואז אף חמץ שע״פ ברשות עכו״ם הוא וחליפי מעות הם ושרי ובהגמי״י פ״א מחמץ אות ג׳ הביא דמותר להתנות קודם פסח ונוט״ל דמים של אותו שבוע ול״ד לישראל ועכו״ם שיש שדה בשותפות כו׳ אבל כאן כיון שנט״ל את הדמים מתחל״ה מותר כ״ה בב״י ובהגמי״י בקצת נוסחאות ראיתי כתוב אבל כאן שנוטל הדמים מתחל״ה מותר וזהו כגי׳ הט״ז ופירוש ונוטל הדמים אחר הפסח ומתחל״ה מותר לקבל הדמים דלא אסרינן בשאר איסורין משתכר באיסורי הנאה אף לכתחלה כתוס׳ דשוכר חמורו לעכו״ם בס״ז (אף שפירש לחמץ שרי עמ״א י״א) וא״צ ליטול דמים קודם פסח כלל וה״ה חמץ יכול לקבל אח״כ דחליפי מעות הם. ולפ״ז אין סתירה מלשון רש״י שמביא הטור דמשמע שא״צ שיטול הדמים קודם פסח למ״ש בהגמי״י וכאמור. ובא״ר אות ג׳ כתב דגי׳ הט״ז נוטל וליתא (וט״ס בדפוס שם) וכוונתו דהט״ז גורס ונוטל בוי״ו ואמנם הגי׳ ונטל בלא וי״ו וכ״ה בב״י אבל בהגמי״י בקצת דפוסים מצאתי בוי״ו ונוטל כמ״ש. עוד כתב הט״ז שמ״ש הב״י דהמרדכי לא הזכיר שנטילת המעות יהיה קודם פסח ע״ז כתב הט״ז דהגמי״י נמי לא הצריכו נטילת המעות קודם הפסח דאל״כ אמאי לא כתבו בתחלת דבריהם שיתנה קודם פסח ונוטל דמים מאותו שבוע קודם פס״ח ומדלא הזכירו כן בתחלת דבריהם ש״מ דלא בעינן קודם פסח נטילת המעות וכן בטור ע״ש תשובת רש״י כתב שיתנה קודם פסח ויטו״ל דמים מאותו שבוע ולא סיים כלל יטול דמים קודם פסח. (ותוס׳ ט״ס וצ״ל ותו) דאף חמץ שרי אחר הפסח דחליפי מעות כל שיתנה קודם פסח שיטול אח״כ דמים וז״ש הט״ז דלכתחלה מותר אח״כ לקבל ולא אסרינן משתכר באיסורי הנאה חוץ יי״נ (והתם אף דיעבד אסור) ואי״ה באות ג׳ יבואר עוד ועמ״א באות ח׳ מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/450:3:1)

**אפילו** עט״ז. עמ״ש באות א׳ וב׳ הנה הטור הביא תשובת רש״י שיטול דמים כו׳ והוא מה שהעתיק המחבר בס״ג והשמיט יטול דמים וסמך אמ״ש המרדכי פ״ק דע״ז סימן תת״ח נשאל הר״מ מישראל ועכו״ם שיש להם תנור בשותפות כו׳ והשיב דמתנה קודם פסח שרי ועיין אות ב׳ מה שהקשה הט״ז ולמ״ש י״ל. ואחר כך כתב הטור והר״ר שמשון בן אברהם אסר במעשה כו׳ והוא מה שהעתיק המחבר בס״ד וכמו שציין באר הגולה ומדכתב הטור והרשב״א בוי״ו משמע דחולק על תשובת רש״י והא אין שייכות זה לזה דברש״י היה תנאי קודם פסח והרשב״א בתנור של ישראל כו׳ גם הככרות הביאו שנאפו בפסח וזכה בהם בשכר תנורו פשיטא דיודה רש״י דאסור ואף דמים דחליפי חמץ הם (ומ״ש לכתחלה הוא להרשב״א ז״ל דפסק דיעבד שרי ועתמ״ג אות ה׳) וע״כ צ״ל דהמחלוקת של רש״י והרשב״א הוא דלהרשב״א חמצו של עכו״ם אסור בהנאה תוך הפסח והוי משתכר באיסורי הנאה (ולפ״ז מה שאוסר הרשב״א ליטול מעות אפילו קודם הפסח אסור ואי״ה במ״א ד׳ יבואר) ורש״י סובר חמצו של עכו״ם תוך הפסח שרי בהנאה ומש״ה לית כאן משתכר באיסורי הנאה כו׳ וא״כ לכאורה סתרי פיסקי הש״ע אהדדי דבס״ד לס״ג אף תנור שותפות ואף יכול לסלק העכו״ם בכל זמן ולומר איני רוצה להיות עמך שותף בשבוע של פסח ויעמוד התנור ריקן או יאפו שאר דברים מ״מ נהי דהוי לענין זה כתחלת השותפות כמ״ש באות א׳ בסופו אכתי הוי משתכר באיסורי הנאה דסוף סוף דמי שכירות של איסורי הנאה קא שקיל דאסור לכתחלה עכ״פ בשאר איסורי הנאה ואין תקנה לההוא דס״ג אלא בתחלת קניית התנור שיתנו דבימי הפסח יהיה התנור של עכו״ם ושבוע א׳ לאחר הפסח של ישראל אז שרי לא בע״א כנ״ל ביאור דבריו בזה. ומ״מ קשה מ״ש רש״י סובר חמצו של עכו״ם שרי בהנאה תוך הפסח קשה דבגמרא פסחים כ״ט א׳ מסיק הדר ביה ראב״י ויותר היה לפרש דרש״י סובר בשאר איסורי הנאה שרי להשתכר כמש״ל. ומיהו לדינא י״ל דהב׳ סעיפים אין סותרים דתנור שותפות שאני וכל שמתנה קודם פסח הוי כאילו התנה תחלת שותפות ושפיר דמי. ובזה תבין דברי שכ״ג בהגהות הב״י אות ד׳ יע״ש ובסי׳ רמ״ה דלא מהני תנאי קודם השבת אלא בתחלת השותפות התם נראה כשלוחו וכמ״ש המ״א באות ג׳ והט״ז לשיטתיה באות א׳ וב׳ משא״כ בס״ד בתנור ישראל לא מהני תנאי אף קודם הפסח אסור ליטול דמים דסוף סוף משתכר באיסורי הנאה וההוא דהשוכר חמור בס״ז י״ל כמ״ש המ״א באות י״א. ומיהו כל זה שיש להם תנור בשותפות אבל אם שכרו תנור מעכו״ם לאפות בו ויש לכ״א רשות לסלק בכל עת שירצה אף הט״ז יודה דמהני תנאי קודם פסח שיאפה העכו״ם בשבוע של פסח ולית כאן משתכר באיסורי הנאה וכאמור עשכ״ג:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:3:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/450:3:2)

**ומ״ש** להקשות על הרשב״א דאיסור׳ לא ניחא דליקני לאו אגוף הדין דאסור דמשתכר באיסורי הנאה אלא אמ״ש דככרות אסור מטעם דזכה תנורו כחצירו וחמץ של ישראל שע״פ ומדינא אסור והא דאיסורא לא ניחא דליקני וע״ז תירץ דניחא ליה בכך דהא הניח לאפות כו׳ יע״ש ועמ״א ואי״ה יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/450:4:1)

**יש** עט״ז הנה במשתכר בשאר איסורי הנאה יש מי שמיקל אף לכתחלה כשוכר חמור לחד פירושא וגם לסי׳ רמ״ו ס״ג ל״ד (ט״ס רט״ו) דשם יש איסור תורה ואין נאמן משא״כ דאף איסור דרבנן אין ברור. ומיהו אי הוי איסור דרבנן בבירור אין לעשות תחלה ספק דרבנן עמ״א תס״ז ב׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/450:5:1)

**בית** עט״ז וכ״כ המ״א אות וי״ו ובב״י בשם אגור דוקא תוך פסח או ע״פ דלא מסתבר לאסור שלשים יום קודם פסח וה״פ דודאי מ״ש בירושלמי היינו ע״פ דאין לומר סתמא אסרו דפשיטא דקודם שלשים עכ״פ שרי ולאו סתמא איירי ה״ה די״ל דוקא ע״פ אבל בד״מ העתיק תוך שלשים אסור קודם שלשים שרי וע״ש וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/450:6:1)

**אסור** עט״ז ולשיטתיה באות ד׳ דלמ״ד משתכר באיסורי הנאה אסור ה״ה בס״ג:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:6:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:6:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/450:6:2)

**מ״ש** בענין אורנדי״ס עמ״א והנה תרתי קשיא ליה ז״ל א׳ דאין אדם מוכר שלב״ל ולא הוי מכירה כלל עיין מ״ש בחוק הכומרים מה שיש לעיין בזה. ב׳ את״ל דקנה העכו״ם לא קנה אלא בשעה שבא לעולם ואנן כ״ש שמותר לאכול מוכר לא כה״ג והנה י״ל אף דאין אדם מקנה דבר שלב״ל מ״מ יכול לסלק עצמו ממנו כמו הפקר דמצי להפקיר אף שלב״ל כמ״ש הב״ח בתשובה קכ״ד דהפקר מטעם נדר ואדם אוסר על עצמו שלב״ל עי״ד ר״ד ס״ד ע׳ תמ״ו במ״א א׳ ה״ה כאן דמצי ישראל לסלק מהם קודם פסח עסי׳ תמ״א בט״ז בסופו מ״ש שם. ומ״ש מי שיש לו רחיים של עצמו אין תקנה אלא ימכרם לעכו״ם ובהבלעה לא ידענא דהא רשאי למכור הרחיים גופא בכל ע״ש וע״פ ויראה דצ״ל וישכרם בהבלעה אבל מכירה גמורה גוף הרחיים יראה דשרי בכל ע״ש וע״פ וכאמור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 450:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/450:7:1)

**ולרחוץ** בהם שאינו מהבלוע ט״ז ועב״ח דכתב רוצה בקיומו דנהנה מחמץ שאין בולע עוד הרבה מאחר שבלוע כבר א״כ היה ראוי לאסור אלא אנן לא קיי״ל כן ורוצה בקיומו יש ט״א עמ״א י״א ואם ירצה השם שם יבואר ועי״ד צ״ד בט״ז אות ד׳ ומ״ש שם: