## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 462:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 462:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/462:1:1)

**מ״ש** המחבר מי פירות עם מים ממהרים להחמיץ יותר משאר עיסה משמע דהוי חמץ גמור מ״ה ובטור כתב דהוי נוקשה מי פירות עם מים בשהה שיעור מיל עכ״פ וכ״כ הרא״ש ז״ל פסחים ל״ה א׳ דנוקשה הוי ולקי (מ״ה) וכמ״ש התוס׳ שם ד״ה מי פירות והכין משמע לישנא אין חייבין כרת הא מלקות מ״ה הוי ואע״ג דהטור בתמ״ב כתב דמסקנא הרא״ש כהרי״ף דנוקשה דרבנן צ״ל תרי גווני נוקשה ודוחק ועפר״ח כאן. וער״מ פ״ה מחו״מ ה״ב משמע מי פירות עם מים הוי חמץ גמור ממש וכרת נמי מיחייב ועמ״מ שם עיסה שנילושה במי פירות אין חייבין כרת ה״ה איסורא לית ביה ולא מוקי ע״י מים ג״כ ש״מ ע״י מים כרת נמי חייב וסבור הייתי לומר דחיליה דהמ״מ ממ״ש בפ״ו מחו״מ ה״ה דיין וחלב ודבש ושמן א״י י״ח דהוי מצה עשירה ושאר מי פירות יוצא עם מים דלאו מצה עשירה הא בלא מים א״י דאין בא לחימוץ וע״כ עם מים מ״ה אסור דאי נוקשה אכתי אין יי״ח ולמה לי לחם עוני ומיהו הר״מ ז״ל פ״ד מחו״מ הי״א בגדים שכבסו בחלב חטה משמע דנוקשה לדידיה ה״ה בלאו ועמ״מ שם דאין צורת החמץ עומדת ועמ״מ פ״ה ה״ב משנת א״ע משמע חומץ האדומי חמץ גמור ע״י תערובות וסובר דמחמיציץ במים עם יין וע׳ תוס׳ ל״ה ב׳ ד״ה מי פירות משמע דמי פירות עם מים כרת נמי מיחייב ועפר״ח. ולפ״ז לש עיסה מים עם מי פירות וספק שהה שיעור מיל צ״ע דאין לעשות ספק דרבנן וה״ה למ״ד נוקשה בטל בששים עמ״א תמ״ז ה׳ צ״ע בזה דמשמע להר״מ ז״ל וסתימת לשון המחבר דלקי מ״ה ובהכרח תרי גווני נוקשה ומיהו כיון דאין כרת י״ל דבטל בששים ולפ״ז מצה טחונה שטגנו בשומן ונמצאת חטה בתוכה אף דיש בו מלח ממים שלנו י״ל נוקשה הוי ובטל בששים ואי״ה לקמן יבואר עוד בזה. וע׳ מנחות נ״ד א׳ תפוח שרסקו כו׳ ומסיק נוקשה הוי ולמ״ש התוס׳ דמי פירות עם מים כו׳ ש״מ דנוקשה הוי ולא כרת ועמ״א א׳ ואי״ה שם יבואר די״ל דמיירי בתפוח חמץ וחריף ולא מים הוי נוקשה. ועפר״ח:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 462:1:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 462:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/462:1:2)

**כדי** עט״ז בי״ד קכ״ו ס״ו (ט״ס ק״ס) אם יש יין כשר בכלי עליון ובתחתון יי״נ טופח כשמערה נאסר העליון הנשאר ואם יש בו מים רואין כמ״ש המ״א ב׳ ועטרת זקנים ב׳ ועט״ז י״ד שם אות ז׳ בסתם יינם דידן אין צורך ליתן מים (אם לא נגד ודאי יי״נ) ועש״ך שם אות י״א נ״מ בנתינת מים לדידן דליהוי בטל בששה חלקים מים וע״ש קל״ד ס״ה. מ״ש עט״ז דשאור ודבש פוסלין היין עי״ד קכ״ג וש״ך אות ח׳ לדידן דוקא נשתנה טעפו אין אוסר ביי״נ יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 462:1:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 462:1:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/462:1:3)

**כתב** הח״י אות ה׳ דשמרי יין הוי מי פירות ואין מחמיצין דלא כהג״א פרק אין מעמידין ולדבריו הא דמבואר בי״ד קכ״ג סט״ו דהמחמץ בשמרי יי״נ אסור איירי עם מים ולא הבינותי דכיון דבשמרי יי״נ אין כח לבדם להחמיץ תו הוי זה וזה גורם ועי״ד פ״ז בט״ז י״ג וש״ך ל״ו ובש״ך קכ״ג כ״ח מטעם מחמץ ובשו״ת מהר״ם מלובלין ז״ל קכ״א בשמרי שכר שעבר הפסח והחמיץ עיסה דלא בטיל וראיה מיי״נ ולמ״ש המ״א כאן אות ו׳ דשכר הוי מי פירות וכ״ת מעמיד הוי ליתא דבמנחות נ״ט א׳ (עמ״א א׳) תפוח שרסקו והחמיץ עיסה אי לאו דהוי נוקשה לענין פסח לא הוי מחמץ והרא״ש בע״ז ל״ד א׳ (ע״ש בתוס׳ ד״ה דורדייא) הביא ראיה מתפוח שרסקו אלמא כהדדי נינהו. וכ״ת מי פירות אין מחמיצין אבל שמרים מגוף הפירות מחמיצין הא בורכא ואנן איפכא תנן בירושלמי פרק עשירי דתרומות ה״א מה פליגין במחמיץ במימיו אבל בגופו מותר (מ״ש המפרש שם דהוי נוקשה לא הבינותי דאפילו נוקשה לא הוי) אלמא כשסחט מימיו והחמיץ בגוף התפוח אין מחמץ כלל וע׳ בירושלמי פרק כל שעה. וצ״ל מ״ש הג״א בע״ז בשם רבינו אפרים דף ל״ד שהשמרים הם המחמיצים אפשר עם שאר פסולת המתערבין שם וגם זה צ״ע דזוג״ז אף באיסורי הנאה שרי עמ״א תמ״ה אות ה׳ גם עינינו רואות שמחמיצין עיסה בשמרי שכר והוא חמץ גמור וקשה למ״ש המ״א באות ו׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 462:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 462:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/462:2:1)

**פחות** עט״ז עמ״א ה׳ והט״ז משמע ליה דמיירי כאן אף בז׳ משקין טוב ליזהר בפסח ובי״ד סי׳ שכ״ט יש ליזהר בלש במשקין שיעיב מז׳ משקין. ובלש בז׳ משקין לא כתב שיש ליזהר כי הלכה דחייבת ומברך ואפשר דמ״מ למדקדק במצות לצאת כל הספיקות טוב בז׳ משקין לערב מים ויברך וז״ש כאן טו״ב כו׳ וע״ז הקשה איך לא כתב בי״ד שטוב כו׳ ועוד דכאן מפקיע משיעור חלה יותר איסור הוא כיון דמדינא מברך בלש במי פירות. ועח״י ט׳ וי׳ ולמ״ש א״ש. ומה״ט א״א לפרש כאן בשאר מי פירות דא״כ יש ליזהר לא טוב משמע ומדקדק דוקא ועוד יש תקנה לערב מז׳ משקין ועי״ד בטור במי ביצים טוב ליזהר לערב מים היינו ולא מז׳ משקין דאז יתוקן חששא דהסמ״ק ומ״מ ספק ברכה צריך תערובות מים ועפר״ח כאן מפרש כהמ״א ה׳ ואי״ה שם יבואר. ואנו שלותתין החטים אין קפידא משא״כ בשיפון וכדומה יש קפידא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 462:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 462:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/462:3:1)

**קודם** עט״ז מ״ש יבישה לא פלטה מידי עי״ד צ״א דהמליחה אין מפלטת ומבליע כ״א בלח קצת לא ביבש לגמרי אמנם מ״ש לא נתרככה קשה דבלא נתרככה אפי׳ המלח לח ואפי׳ בתבשיל כה״ג אין איסור עסי׳ תס״ז בט״ז אות י׳. ומ״ש בתבלין קשה דמי פירוש הם ועוד ביבש אין מפליט ומבליע ובא״ר ט׳ כתב דמיירי שהחטה מלוחלח ומ״מ אם יבשים אין מפליט ומבליע חורפא בלא דוחקא וי״ל דמ״מ צריך לברור הבשמים שמא יש חטה ויחמיץ התבשיל ואי״ה במ״א זיי״ן יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 462:3:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 462:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/462:3:2)

**אמר** הכותב ראיתי להעיר הערה קטנה כי הפר״ח כאן פסק דמלח הוי מי פירות דלא כהמחבר וגם מ״ש דהמחבר בק״ס סי״ב דבמי פירות אין נוטלין לידים הא במלח נוטלין ומצא ברמב״ם ז״ל פרק עשירי מט״א דמלח אין תולדת מים וכמי פירות שאין מכשירין עכ״ל המחבר שם לשיטתיה כאן. ואני העני צ״ע לי במה ששנינו במקוואות פ״ו מ״א השלג הברד כו׳ והמלח כו׳ אלמא דמלח מים הם וכ״פ בי״ד ר״א סעיף ל׳ וכן פסק הר״מ ז״ל פ״ו דמקוואות ה״ג וד׳ ובמקוה מים בעינן וקרא כתיב אך מעיין ובור מקוה מים דתולדת מים בעינן וכמ״ש בי״ד סל״ג שם וכ״ת דמלח אשלומי משלים לחוד אכתי כל מי פירות אין משלימין כלל כמבואר בר״מ שם ה״ד ובי״ד שם. הן אמת שהטור בי״ד שם השמיט מלח וכתב הב״י למה. והנה לשיטתיה כאן דמלח אף ממים מי פירות הן עמ״א ז׳ ולמד מתוספתא הביא הכ״מ פ״י מה׳ ט״א ה״ג דמלח כמי פירות הן. אלא דקשיא דברי הר״מ ז״ל אהדדי. גם המחבר בי״ד שם ס״ל התחיל בחמשה שלג ברד ככור מלח טיט הנרוק וסיים בשלשה שלג ברד כפור שכל המקוה מהם כשירים ונהי מה שהשמיט טיט כמ״ש בב״י מסוכה י״ט טיט הנרוק יוכיח שמצטרף אבל מלח למה השמיט לומר שאם עשה כל המקוה כו׳ גם שם הביא טיט הנרוק ובק״ס סי״ב השמיט עב״י גם מלח כתב בק״ס שאם עשה כל המקוה מהם טובלין בו לנט״י ולמ״ש המ״א באות ז׳ בשם הד״מ לחלק בין מלח ממים ובין מלח שחופרין א״ש ההיא דמקוואות מיירי במלח ממים וההוא דט״א מיירי במלח שחופרין ומ״מ קשה ההוא די״ד ר״א ס״ל וא״ח ק״ס סי״ב. ומלשון הטור משמע אף מלח ממים הוי מי פירות ואי״ה במ״א אות ז׳ יבואר עוד. מ״ש המחבר חטה בדבש אף באין ששים שרי עיין לבוש ועולת שבת ומשמע אף נתקבע שרי ובהקדמה לתס״ז ובט״ז שם אות י׳ כתבנו מזה: