## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/473:1:1)

**ואין** עט״ז הב״י הבין דהמרדכי אטיבול ראשון קאי דאי יטול ידיו קודם קידוש ויברך ענ״י יצטרך בטיבול ראשון הירקות במי מלח ליטול שנית והוי ברכת ענ״י בראשונה לבטלה דהוי הפסק ומש״ה תמה הב״י כי הקידוש לחוד לא הוי הפסק כמו בשאר ימות השנה. והט״ז פי׳ דהמרדכי אטיבול שני קאי מרור בחרוסת ולאו דוקא אטיבול שני אלא אהמוציא קאי דאיצטריך ליטול שנית ולברך ענ״י להמוציא דהגדה הוי הפסק והוי ברכה ראשונה לבטלה ולישנא דגמרא פסחים קט״ו ב׳ נקיט כמ״ש התוס׳ שם ד״ה צריך. ומ״ש המרדכי משום דצריך כו׳ הגיה וראוי להיות דמשום הכי צריך ליטול ידיו בטיבול שני אע״פ שנטל בטיבול א׳ דהגדה הוי הפסק כ״ש אם יטול קודם קידוש פשיטא דהוי הפסק ויצטרך ליטול שנית לטיבול שני ולהמוציא. או א״צ להגיה וה״ק דאף דאם יטול קודם קידוש עכ״פ יצטרך ליטול לטיבול ב׳ ולהמוציא כו׳ וע׳ נ״ץ פירש כט״ז. ומ״ש בנ״ץ שם דהמרדכי סובר לטיבול במשקה א״צ לברך ענ״י י״ל אה״נ אלא כיון דקידוש הוי הפסק בפסח לפי׳ הב״י במרדכי א״כ ברכה א׳ ענ״י היתה לבטלה וממילא צריך אח״כ לברך ברכה שנית ענ״י ומיהו מ״ש הט״ז בפשיטות דהגדה הוי הפסק י״ל הא בסימן תע״ה בב״י בריש הסי׳ הביא בשם המרדכי דאם מתחלה כיון דעתו לכך ולא הסיח דעתו רשאי הביאו המ״א שם אות א׳ ומפרש מ״ש בגמרא דילמא אסוחי דעתיה היינו בלא כוונה אבל אם כיון לכך ולא אסח דעתו שפיר דמי א״כ למה ישנה בפסח מכל ימות השנה הא יש תקנה כמ״ש ועב״ח תע״ה ואי״ה שם יבואר. וע׳ לבוש בס״א כתב אם יטול קודם קידוש יצטרך בטיבול ראשון ליטול ולברך ויהיה ברכה שנייה לבטלה יע״ש ואזיל לשיטתיה בס״ו דאף בשאר ימות השנה אין מברך ענ״י לטיבולו במשקה בפסח מברך ענ״י לטיבולו במשקה (ואין המנהג כן אף בפסח עמ״ש בסמוך) וא״כ יש לפרש במרדכי כן ולא קשה קושיית הנ״ץ ג״כ ולהלכה אם נטל ידיו קודם קידוש ובירך ענ״י פשיטא כל שלא הסיח דעתו בהגדה ולא נגע במקום מטונף דאסור לברך שנית ענ״י להמוציא ולחומרא בעלמא יטול ידיו להמוציא בלא ברכה ענ״י דבגמרא אמר דלמ״א אסוחי כו׳ ועסי׳ קנ״ח ס״ז בהג״ה ובט״ז שם אות י״א דאף כשנטל ידיו לטיבול במשקה ולא בירך ענ״י ולא כיון שתעלה נטילה זו להמוציא אפ״ה לא יברך אח״כ להמוציא ענ״י כל שלא אסח דעתו וא״כ ראוי לכ״א כשיטול ידיו לטיבול א׳ שיכוין בפירוש שלא לצאת בנטילה זו להמוציא וראיה ממ״ש רש״ל בי״ד סי׳ ג׳ אע״ג דחולין לא בעי כוונה מ״מ אם כיון לנחור ולעקור היפך הכוונה פסול ה״ה כאן ועי״ד קצ״ח סמ״א בנדה שירדה להקר משמע לכאורה אף כוונה שלא לטבילה רק להקר עלתה לה טבילה וא״כ טוב יותר שקודם המוציא יביא עצמו לידי חיוב נטילה להסך רגליו או מי רגלים ולשפשף ויברך ענ״י דכל שעושה מחמת ספק לא הוי מברך ברכה שא״צ ועב״ח. ועמ״א ג׳ ואי״ה שם יבואר עוד בזה יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/473:2:1)

**ואינו** עט״ז ובשלש כוסות ראשונות דיעבד די ברוב רביעית שישתה מלא לוגמיו וכוס רביעית צריך שישתה רביעית שלם שיברך ברכה אחרונה עסי׳ ק״ץ בט״ז ג׳ ובתפ״ו א׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:2:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/473:2:2)

**עיין** בטור מ״ש להרא״ש אפילו הסיח דעתו מלשתות שותה בין ב׳ כוסות ראשונות ולא נראה כמוסיף על הכוסות אף ברכה קשה מ״ש הרא״ש.בפסחים ק״ח א׳ בין ג׳ וד׳ נראה כמוסיף דלדידיה אין חילוק בין ברכה או לאו עמ״א תע״ב אות ד׳ וכ״ת דאסור לשתות בין ג׳ לד׳ וגם לאחר ד׳ ממנהגא עסי׳ תפ״א הוי להרא״ש למינקט האי טעמא דהוא העיקר. והב״ח שפירש דאף להרא״ש כל שאומר בברכה הוי מוסיף ובלא ברכה ובלא הגדה לא הוי מוסיף א״ש וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/473:3:1)

**או** עט״ז ועסי׳ שכ״א ס״ב דשני שליש מלח ושליש מים אף מעט אסור ועט״ז שם ו׳ ועמ״א כאן ה׳ ואי״ה שם יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/473:4:1)

**שנהגו** עט״ז בשר לצלות ע״ג גחלים זכר לפסח בשפוד של רמון ומפני הטורח צולין על הגחלים כי גם פסח אם נצלה ע״ג גחלים שפיר דמי ער״מ ה׳ ק״פ פ״ח ה״י עמ״א ח׳. ומ״ש הט״ז שאין לאכול הבשר בליל א׳ הסכים הפר״ח ואף אם הבשר מבושל כל שזכר לפסח אין אוכלין בליל א׳ אלא למחר אם ירצה והביצה שרי לאכול בלילה דלאו משום זכר לחגיגה לחוד מבשלין ביצה רק יש טעם זכר לאבילות ובזה נתן טעם למ״ש המחבר (ט״ס רמ״א) בשר צולין והביצה מבושלת לפי שנהגו לאכול הביצה בלילה א״כ אף בדג וביצה אין איסור צלי כבסי׳ תע״ו ס״ו מ״מ הנהיגו עצהי״ט לבשל ג״כ הביצה. וי״ל לדידן חגיגת י״ד רשות ונאכלת מבושל ככל זבחי שלמים ער״מ ה׳ ק״פ פ״י הי״ב ופסחים ע׳ א׳ א״כ מנהג לבשל הביצה זכר לחגיגה כו׳. ומיהו הר״ב כתב דנוהגין לצלות אף הביצה ורשאי לאכול הביצה בלילה אף צלי אבל הבשר אף מבושל אין אוכלין בלילה אלא ביום למחר עי״ד פ״ו ס״ה אם בשלו ביצה טריפה עם ביצים כשירות יע״ש וחטה ביניהם ל״מ בפסח דאוסר אף בע״פ עד הלילה אם אין ששים נגד החטים והם אין קלופות אסורות ע״ש בט״ז י׳ וש״כ ט״ו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/473:5:1)

**אבל** עט״ז ועמ״א מעריט״ך הוא (קרי״ן) אף מה שתחת הקרקע יוצאים ושורש הוא הקטנים שא״י יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/473:6:1)

**נוטל** עט״ז וע׳ סימן קנ״ח ס״ב ובא״ר שם ובאר היטב אות י״א בשם מטה יוסף החמיר מאוד. אבל אין מברכין ענ״י על דבר שטיבולו במשקה אף בליל פסח ועיין לבוש כאן וא״ז בקנ״ח. ודע דיש ג׳ טעמים א׳ משום סרך תרומה והוא דעת רש״י ז״ל אע״ג בפירות ל״ג מ״מ משקים עלולים ונעשים ראשונים גזרו טפי ולפ״ז אף משקה טופח נמי צריך נטילה והתוס׳ פסחים קט״ו א׳ ד״ה כל הטעם דאסור לפסול גופו ולפ״ז דוקא כשיש במשקין רביעית שיעור פסול הגוף ער״מ הט״א פ״ד ה״ב ואפשר לא פלוג חז״ל והב״י בא״ח קנ״ד בשם רי״ו הטעם משום נקיות עט״ז שם אות ו׳ ובס׳ ראש יוסף בחולין כתבנו הטובל צנון במלח ונעשה מים ונימוח י״ל דהוי טיבולו במשקה עמ״א תס״ב ז׳ וק״ס סי״ב ובר״מ ז״ל פ״י מט״א. ועיין דרישה בקנ״ח פלומין המשקה הואיל ונשתנה דמברכין פה״ע לא הוי דבר שטיבולו במשקה וצ״ע בזה אם נאמר דלענין טומאת הוי משקה וכן מי דבש ושכר כה״ג ומ״ש התוס׳ דאסור לפסול גופו יש לע׳ בחולין ל״ד משמע רק כהן מוזהר ומדרבנן דמ״ה רק בטומאת מת אבל ישראל אין מוזהר וע׳ בחה״ר בד׳ שיטות. ועמ״א ת״ט ד׳ והוא פשוט דכהן מוזהר מדרבנן בזמן בהמ״ק שלא לפסול גויתו אפ״ה הוי עירוב דחזי לישראל. והנה בליל פסח דמשמע בלבוש דמברכין ענ״י בטיבול במשקה י״ל דברגל מוזהרין כל ישראל לטהר עצמן ושפיר י״ל דנזהרין דוקא בי״ט וה״ה בכל י״ט. חמאה עט״ז קנ״ד ט׳ ומ״א ז׳ וכ״מ פ״א ופ״ט מהט״א חלב הקרוש אם נאמר דאין משקה ה״ה חמאה אע״פ שנימוח. עמ״ש בפריי בסימן קנ״ח יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/473:7:1)

**ולא** עט״ז. וכבר כתבנו באות הקדום די״ל בי״ט דחייב אדם לטהר עצמו נזהרין טפי. מ״ש תשובת שאלה לתינוקת לפירש״י ורשב״ם ז״ל ועב״ח פירש. א׳ דרך חירות מטבילין קודם הסעודה להמשיך תאות המאכל. ב׳ שצריכין לומר הגדה ולספר ביציאת מצרים לכך מטבילין קודם אכילה בלא לשהות כ״כ בלי אכילה. ג׳ שהתינוקות ישאלו על טיבול שני למה הלא כבר טיבלו בא׳ והתשובה טיבול א׳ כדרך כל השנה והב׳ משום מצות מרור והט״ז פירש שהשאלה על טיבול א׳ והתשובה להורות על טיבול ב׳ כשם שהא׳ שלא לצורך הסעודה כן הב׳ רק משום מצות מרור מצות חכמים כי הטיבול ודאי רק מדרבנן ואף מרור בזמן הזה עמ״א ואי״ה שם יבואר. ועסי׳ תע״ה עמ״ש עוד באות ח׳ מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/473:8:1)

**פחות** עט״ז ועמ״א ח״י אם אירע שאכל כזית לא יברך בנ״ר אירק דטיבול א׳ ע׳ מ״ש לבוש מרור ד״ת צריך כזית עסי׳ תע״ה צ״ע דמצה ד״ת ומרור דרבנן ער״מ ז״ל פ״ז ממצה הי״ב כרבא פסחים ק״ך ומש״ה אוכלין מרור תחלה ואח״כ ביחד ואפשר דה״ק בזמן המקדש מרור ד״ת אכילה בכזית ועתה דרבנן צריך נמי כזית משא״כ ירק טיבול א׳ רק שישאלו א״צ כזית כ״א כל דהו סגי. ומ״ש ברכה אחרונה על ב׳ כוסות הראשונות כו׳ עסי׳ תע״ד ויין שלפני המזון כו׳ ואי״ה יבואר בתע״ד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/473:9:1)

**מה** עט״ז ונאמר בסגול קאי על שירה הכתובה בי״מ ונאמר בחולם הנון על העתיד. ראוי לומר שיר חדש לשון זכר. ע׳ לבוש שאין לומר הלילה הזה כולו מרור שהרי אוכלין גם שאר ירקות אלא הלילה הזה מרור מצוה לאכול. הנוסח הלילה הזה כולו צלי זה בזמן בית המקדש ע׳ פסחים קי״ו א׳ משא״כ עתה בעו״ה אין אוכלין כלל צלוי עסי׳ תע״ו אין אומרים הלילה הזה כולו צלוי ער״מ פ״ח ממצה הכ״ג ובלח״מ שם דהר״מ ז״ל פסק דחגיגה נאכלת לב׳ ימים וה״ה מבושל אין כולו צלי. מ״ש הט״ז כשחל במ״ש כו׳ ובליל שני יאמר להיפך עב״ח וע׳ שו״ת כנסת יחזקאל סוף חא״ח מה שפירש שם ובמקום אחר כתבנו במהרי״ו לא משמע כן לכאורה יע״ש כשיגיע למצה זו יגביה זו לשון נקיבה מרור יגביה ויאמר זה לשון זכר וסומא לא יגביה דאין רואה עח״י ל״ט בבן סורר ומורה בנינו זה פרט לסומא. וחייב בכל המצות מ״ה עב״י ומוציא הרבים י״ח ועפר״ח. וע׳ סי׳ נ״ג במ״א י״ו ומ״ש שם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:9:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 473:9:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/473:9:2)

**בנוסח** הגדה ברוך שומר הבטחתו נפל טעות בהרבה דפוסים שנאמר ויאמר לאברהם צ״ל ויאמר לאברם בלא ה״א כי אז היה נקרא אברם ככתוב שם ובד״א חדש הוגה וכתב שם מחשב ראוי להיות חשב כמ״ש הרד״א וכ״כ אברבנאל ז״ל: