## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 477:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 477:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/477:1:1)

**כזית** עט״ז במ״א א׳ בשם מהרי״ל ב׳ זיתים א׳ זכר לפסח וא׳ זכר למצה הנאכלת עמו וע׳ פסחים קי״ט ב׳ ועב״ח תרי לישני אי אין מפטירין אחר מצה אפיקומן או אחר הפסח היה די כזית ה׳ ואי״ה במ״א יבואר עוד. וא״ר א׳ כתב כט״ז משום דחביבא מצוה דמצה מש״ה יש לאכול ב׳ זיתים וצ״ע. מותר לעשות נקב באפיקומן ולתלות בכותל עא״ר עמ״א ת״ק ז׳ ומ״מ לכוין נקב משולש או מרובע אסור בי״ט רק כך נקב לתלותו אין בו ביזוי אוכלין ועח״י ג׳ וע״ש בשם פסח מעובין ויש נוהגין כן ליקח מקל ונעלים ברגלים ולומר זכר כו׳ וערש״ל יפשיל על כתיפו כו׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 477:1:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 477:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/477:1:2)

**מ״ש** המחבר דיאכל קודם חצות אבל דיעבד יאכל אחר חצות בלא ברכה ועפר״ח מ״ש בזה וע׳ פסחים פ״ג א׳ דקאמר ש״מ שימוש נותר מילתא ודחי דהי״ל ש״ה ואמאי לא הקשה ולטעמיך לחלצינהו לאחר חצות דפסול לראב״ע ולא שמשו עדיין נותר וגם רב מרי איך הוכיח כן ש״מ דתרווייהו ס״ל כר״ע פסחים ק״כ וכסתם מתני׳ מגילה כ״ח א׳ כר״ע מצותו כל הלילה ואי״ה במ״א א׳ יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 477:1:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 477:1:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/477:1:3)

**מי** שאין לו מצה תוך התחום א״י חוץ לתחום עסי׳ תמ״ז מ״א ב׳ חמץ לא הוי עשה דרבים וה״ה מצה לא הוי עשה דרבים ועח״י תקפ״ו סכ״א. וה״ה אשה כה״ג דחייבת במצה מ״ה מהיקשא מכ״מ אסורה לילך חוץ לתחום מדרבנן בל״ת דרבנן וע״י אמירה לעכו״ם שרי אפשר אף שלא יאכל כ״א אחר חצות:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 477:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 477:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/477:2:1)

**משעה** עט״ז די״א בעי שימור משעת קצירה ואף יחיד הנוהג כך הוי נדר וכל שלא אכל תוך הסעודה משמורה משעת קצירה חוזר ואוכל לבוש עח״י ו׳. ועפר״ח מ״ש המחבר דיסמוך על מצה שאכל תוך הסעודה דוקא הא לא אכל בסעודה שמורה אף שאכל בראשונה כזית משמורה חוזר ואוכל אפיקומן דהא מצה שמורה ע״כ היה לו בראשונה כבסי׳ תפ״ב יע״ש ולא הבנתי לכאורה דבריו ושוב ראיתי כי דבריו כנים ופריו למאכל ועליהו לתרופה שזה שכתב המחבר במצה שמורה הוא מתשובת הרא״ש כלל כ״ד עב״י ובאר הגולה ואיהו ס״ל דמי שאין לו אלא כזית מצה שמורה אוכל בראשונה ע׳ פסחים ק״כ א׳ ברא״ש הביאו הפר״ח בתפ״ב ואיך כתב בתשובה מצה שמורה כו׳ וממ״נ אלא דלא יצא מה שאכל כזית בראשונה משמורה דאפיקומן זכר לפסח ובעינן יאכל על השובע דוקא ודוקא כשאכל בתוך הסעודה כזית משמורה יצא דהיה נאכל על השובע ואי״ה במ״א ו׳ יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 477:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 477:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/477:3:1)

**ואין** לחוש עט״ז עב״י בשם תשובת הרא״ש כלל כ״ד אם נזכר בין שלישי לרביעי חוזר ואוכל כזית ויברך בהמ״ז בכוס ואין כמוסיף שהג׳ בטעות היה וזה עתה שלישי ואם נזכר לאחר שגמר הלל ובירך כוס רביעי אפ״ה חוזר ואוכל אפיקומן ומברך בהמ״ז אע״פ שכוס שלישי היה אחר הלל ועתה כוס רביעי על ברכת המזון כי הג׳ היה בטעות אין זה מעכב ואי״ה במ״א אות ו׳ יבואר עוד. עסי׳ ש״מ עוגה שכתב אותיות כו׳ וצ״ע במצת מצוה כה״ג: