## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 490:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 490:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/490:1:1)

**אין** עט״ז בתפלה מחזירין אותו אף ערבית דעכשיו קבלוה לחובה עפר״ח משא״כ בר״ח בלילה אין מחזירין בתפלה דאין מקדשין בלילה עסי׳ תכ״ב ועסי׳ קפ״ח מ״א יו״ד ותפילין בחה״מ עסי׳ ל״א ט״ז ב׳ וסי׳ כ״ה במ״א אות ל״׳א לחלצן קודם הלל וש״ץ אחר הלל ובחה״מ סיכות הש״ץ ג״כ קודם הלל ועיין לבוש משמע קודם מוסף ועא״ר שם. והלבוש כאן כתב לחלצן קודם קריאת פ׳ המוספין ובסוכות קודם הלל שד׳ מינים רומזים לד׳ פרשיות וא״כ יחיד שאין לו לולב יסיר אחר הלל לדעת רמ״א ולבוש בסימן כ״ה ול״א ומ״מ העולם נוהגין להסיר בין בפסח וסוכות קודם הלל כי רוב ס״ל שחה״מ אסור בתפילין ועשו״ת מ״ע מפאנו ז״ל ועיין לבוש כאן הש״ץ לא יברך בקול רם ר״ל במקום שהש״ץ מברך על התפילין בקול רם להוציא מי שאין בקי ובחה״מ לא יעשה כן ואפשר זה כוונת הר״ב בל״א קצת יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 490:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 490:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/490:2:1)

**אין** עט״ז בספרד אומרים בי״ט חג המצות את י״ט מקרא קודש כבסי׳ תפ״ז ובאשכנז א״א י״ט מקרא קודש כלל בי״ט ומנהגינו שלא לומר י״ט כלל רק מקרא קודש בי״ט ובחש״מ ג״כ מקרא קודש ובעבודה יעלה ויבוא א״א מקרא קודש והנה מ״ש הר״ב א״א מקרא קודש לא בי״ט וחה״מ י״ל יעלה ויבוא בעבודה קאמר אבל במוסף אומרים מקרא קודש כמ״ש הב״ח מצוה לאסוף לבית הכנסת בשביל קרבן מוסף יע״ש ומ״מ אמאי לא כתב שא״א י״ט מקרא קודש ובלבוש ס״ג כתב שא״א את י״ט מקרא קודש לא בי״ט ולא בחה״מ ובס״ט כתב דאמאי לא אמרי׳ בז׳ וח׳ של פסח במוסף אחר והקרבתם וביום השביעי מקרא קודש שהרי נוהגין להזכיר מקרא קודש יע״ש והיינו במוסף יע״ש ומנהגינו לומר חג פלוני זמן כו׳ מקרא קודש ומדלגין י״ט בין ביט שחרית ומוסף וחה״מ במוסף אבל ביעלה ויבוא שבאתה בחרתנו או בעבודה א״א רק חג פלוני זכרינו כו׳ ומדלגין מקרא קודש עפר״ח:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 490:2:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 490:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/490:2:2)

**והנה** טעם מקרא קודש עב״י תפ״ז בשם הרמב״ן ז״ל פ׳ אמור דתפלה בחול דרבנן (דלא כהר״מ ז״ל עסי׳ ק״ו) ובי״ט י״ל תפלה ד״ת להקבץ בבית ה׳ לקדש יום בתפלה בפרהסי״א יע״ש משמע דבעינן מ״ה עשרה גדולים י״ג שנה וב״ש הענין פרהסיא באה״ע הבא על עכו״ם וכן ויקח בועז עשרה נשים כל פרהסיא עשרה משמע (רבים הוי שלשה) ולפ״ז ראוי לחוש לזה ולהדר אחר גדולים שידוע שהביאו ב״ש עיין מ״א סימן נ״ה ז׳ וקצ״ט דבדברי תורה בעינן בידוע שהביאו ב׳ שערות. ואי״ה במ״א ב׳ יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 490:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 490:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/490:3:1)

**ההלל** עט״ז עב״י זה טעם המדרש ובערכין יו״ד ב׳ הסעם דפסח אין חלוק בקרבנות משא״כ סוכות ועא״ר אות ו׳ עוד טעם יע״ש. ולענין הפסקה עסי׳ תפ״ח ס״א ותצ״ג ס״ד דמיום השלישי ואילך דינו כר״ח בזה ועסי׳ תכ״ב במ״א ז׳ ה״ה בפסח ובשנים שהגיעו לחינוך סגי ע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 490:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 490:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/490:4:1)

**ומפטירין** עט״ז והנה י״ל בניסן נגאלו ובניסן עתידים ליגאל והדבר תלוי בתשובה כי אנו נקראים בנים למקום ולא כעבד שמכרו רבו וראיה מדתחיית מתים כו׳ עיין פרשת דרכים להמ״ל יפה יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 490:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 490:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/490:5:1)

**ואין** עט״ז כרב גידל שבת כ״ד ב׳ ועסי׳ רפ״ד ותכ״ה דבזה הוא דקיי״ל כרב גידל דלא מצינו כלל נביא לר״ח ולחה״מ ומ״מ בחה״מ סוכות מזכירין י״ט בהפטורה בברכה על התורה עמ״א אות ז׳ ואי״ה שם יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 490:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 490:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/490:6:1)

**והעם** עט״ז מסקנתו דאין לברך על שום מגילה אף איכה רק אסתר שכתובה כהלכתה ותיקונה ושאר אף כתובים על הקלף אין מברכין ובשו״ת רמ״א סי׳ ל״ה (ראוי להיות ל״ד) כתב תחלה איכה מברכין במנהגי מהר״א טירנא ז״ל הואיל והוזכר בתלמוד סוף תענית ועוד דהש״ץ משמיע לרבים ולסוף מסיק שלא לברך הואיל ואין כתובה על קלף והיינו אף איכה אין מברכין שאל״כ היינו כותבין על קלף ש״מ דאף כתובה כהלכתה אין מברכין רק אסתר וכ״כ הח״י אות י״א וכן נוהגין כמדומה. ועמ״א אות ט׳ וספק ברכות לקולא: