## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/497:1:1)

**אין** עט״ז האריך ותוכן כוונתו להתיר דגים שהם בקאסטי״ן מרובע ולבאר דברי הראב״ד והרשב״א ז״ל והר״ב בהג״ה כמ״ש באות ב׳ ועיין אות ו׳ משמע שסותר קצת לכאן ואי״ה יבואר. וגם יש ט״ס בדפוס במ״ש משא״כ באלו כו׳ מלת משא״כ צריך להגיה ולכתוב וא״ם באלו שא״צ למצודה אסורים (ביבר קטן) אלו למה מותרין. והיינו בסכר אמת המים. והנה הר״ב ז״ל שכתב שהדגים נשמטים אילך ואילך משמע הבין בהמחבר שפסק כראב״ד ורשב״א ז״ל לחלק בין ביבר קטן דאסור בדגים דמכוסים מעין ומחוסרים צידה ודין אמת המים בס״ה אמה בת ו״ט ניצודים הם ממילא ואמנם מה שנרשם המגיד בפ״ב מהלכות יו״ט הז״ח אין שם כלל רק לסייע להר״מ ז״ל דשרי ביבר קטן באמת המים ואמנם הב״י מחלק להראב״ד והרשב״א בין אמת המים צרה מאוד לביבר קטן דאסור ואמנם במ״מ שם אמת המים אפי׳ ארוכה כמה כיון שאין רחבה כ״כ שרי היינו להר״מ ז״ל שאין מחלק בין ביבר קטן לאמה הוכרח ליה משא״כ להראב״ד ורשב״א אין זה מוכרח ונקיט בדף כ״ה א׳ דוקא אמת המים צרה בת ששה טפחים וכמ״ש הב״ח ז״ל וכמ״ש הב״י ז״ל ועמ״א ו׳ ואפשר מש״ה השמיט הר״ב בס״ה זה ועב״י בזה. ואמנם מה שהביא הט״ז דברי רש״י אפשר לומר דביבר קטן ואין צידה אפ״ה אסור דגים דטורח שלא לצורך נמי אסור בי״ט באוכל נפש גופא אם אפשר מעי״ט בלי חסרון כלל ועסי׳ תצ״ה במ״א אות ב״ג אלא דקשה מסוכר אמת המים כו׳. ולשון הר״מ ז״ל פ״ב ה״ז הרי הן מוקצה צ״ע דהמוקצה מחמת צידה היל״ל כפשוטו אין צדין מהם (ועמ״א אות ב׳ והבן) ואפשר דאם צד עבדו לצורך עצמו אסור לישראל לאכול ממנו משום מוקצה ועדיין צ״ע. ודעת הראב״ד ז״ל כיון דדגים מכוסים מעין אף ביבר קטן מאוד ואמת המים נמי אם עבר זמן רב ואין דעתו להזמינם הויין מוקצה בי״ט אבל בסכר מעי״ט הוי הזמנה ומותר בי״ט וא״צ לומר זה וזה אני נוטל כמו ביונים ס״י מטעם דכאן לית מוקצה כלל ומ״מ צ״ע ובאות ז׳ כתב דכאן ל״ש דלמא מטלטל מידי דלא חזי ויבואר אי״ה שם. ומתוך כך פסק בקאסטי״ן להתיר אף מרובע ואין צרה כאמה מ״מ אין צריך מצודה ותחבולה ואין מחוסר צידה רק מוקצה להראב״ד והרשב״א וכיון שלקחו מאתמול ונתנו שם הזמנה מעליא הוא ושרי. הא קאסטין במים ונתון שם דגים הרבה לפרות ולרבות ולפעמים צד מהם י״ל ודאי בי״ט מוקצים הם ואף אם הזמינם בפה מעי״ט צ״ע לפי מ״ש כאן ול״ד לסכר אמת המים דמעשה רב ואין צריך אמירה ולמ״ש באות ז׳ י״ל די בכאן בדגים הזמנה בפה. ולפי זה מ״ש בגמרא כ״ה א׳ אמת המים בדוקא להראב״ד ג״כ אין חילוק לשיטה זו וע״כ אמת המים בארוכה מאוד צריך בת ששה טפחים הא רחב יותר כיון דנשמט קצת לרחבה תו שט באורך ומחוסר צידה ותחבולה משא״כ ביבר קטן וקאסטין מרובע אף שרחב קצת לית תחבולה וצידה והבן זה. ואי״ה באות ב׳ וז׳ יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/497:2:1)

**אפילו** עט״ז פירשתיו באות א׳ והקשה קצת על הר״ב במ״ש רחב הרבה דזה ודאי מחוסר צידה הוי והיינו כהרמב״ם ז״ל ואמנם המחבר פוסק כהראב״ד והרשב״א מדלא כלל דגים עם חיה ועוף בס״ז וא״כ היל״ל דל״ד לאמת המים שהביבר אף קטן רחב קצת הוא לפי תי׳ הב״י והב״ח ולמ״ש הט״ז באות א׳ הטעם משום מוקצה אפילו צרה כאמת המים נמי כל שלא עביד מעשה אסורין משום מוקצה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/497:3:1)

**אפילו** עט״ז מ״ש מי״ד ק״י עש״ך שם ומ״א כאן אות ד׳ ועיין א״ר ח׳ בי״ט אחר שבת או ר״ה כה״ג י״א וי״ט ועסי׳ תקט״ו ואי״ה במ״א יבואר עוד ועיין לבוש כתב לפי באינו אלא מנהג יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/497:4:1)

**המצודות** עט״ז ועיין פר״ח וב״ח וא״ר וא״ז יע״ש ולהלכה פסק הפר״ח וא״ר דשרי וכפסק הש״ע והנה אם אפשר למצודה לצוד כמה ב״ח זא״ז ומצא ב׳ או ג׳ שם לכאורה י״ל דהוי ס״ס שמא ניצודו כולם אתמול ואת״ל א׳ היום שמא זו הניצודות אתמול ואם שלשה י״ל את״ל שנים ניצודים היום רובא איסורא וכולהו אסירי דאף אם נאמר היתר חד בתרי איסור ואכל א׳ מהן אין לוקה וכמ״ש בפריי בפתיחה שער התערובות בי״ד מ״מ איסורא הוי כאלו כולה אסור וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/497:5:1)

**אווזים** עט״ז בגמרא ביצה יו״ד ב׳ תירוצים א״נ דלמא משכח כולהו כחושים ומימנע משמחת י״ט י״ל באותן שבבית ממשמש כ״ש ויודע שראוי עפר״ח ועיין אות א׳ י״ל כל דבעי זימון בעי זימון מעליא משא״כ כאן כשלקחם סתם נמי מוכנים הם אא״כ לקחה לגדל ביצים אז צריכים זימון מעליא אפשר ועיין אות ו״ז ואי״ה שם יבואר עוד. ומ״ש כל שבשבת מותר מ״ה ל״ג רבנן בי״ט אבל מוקצה החמירו בי״ט עתוס׳ ביצה ח׳ א׳ ד״ה ואינו יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/497:6:1)

**מכאן** עט״ז ביצה יו״ד ב׳ וע׳ אות ה׳ בעופות שבבית לא שייך לאימנועי כו׳ דיודע בהן כל שעה וגם מוקצה ליכא שם עפר״ח:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/497:7:1)

**אם** עט״ז לכאורה סותר בכאן קצת למ״ש באות א׳ במ״ש בסכר אמת המים דהוי כנטל כל דג בפ״ע ומ״מ י״ל דדא ודא א׳ הוא והוא בזימון כל השובך וא״צ אלא לזוג א׳ שייכים ב׳ הטעמים מוקצה ומניעת שמחת י״ט עיין אות ו׳ דמ״מ דעתו רק ממה שצריך וכי מחזיר אותן שאין ראויין מוקצה הווין למפרע וכ״ש שיש חשש מניעת שמחת י״ט וה״ה כשמזמין ב׳ זוג וא״צ אלא לא׳ עפר״ח ומ״ש רש״י כיון שלא הזמין כולם היינו שא״צ להם ובאווזין ותרנגולים ל״ש ב׳ הטעמים וכן חיה ועוף ביברין קטנים משא״כ דגים בסכר זימן לכל ול״ש ב׳ הטעמים דאין דרך לחזור למים כלל אלא צד יותר ויאכל הכל מה שצד ומ״ש בסוף ויחזיר למים נ״ל להגיה ול״א יחזיר למים מה שלא הוטב. ולפ״ז ה״ה ביברין קטנים בדגים שאין צידה והזמין מאתמול כולם רשאי וכ״ש בקאסטין כה״ג יע״ש וכאמור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/497:8:1)

**זימן** עט״ז הביא הך חששא נמי דלמא אזלי כולהו לעלמא וספק דשיל״מ אסור ועמ״א אות י״ד בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/497:9:1)

**ואפילו** עט״ז האריך וחילק דכאן דשיל״מ ספיקו אסור ואפילו בספק פלוגתא מש״ה השמיט הטור וי״ל מספק בקשורים ובתל״ט י״מ באין מקושרים היינו בביט״ל. ועפר״ח בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/497:10:1)

**לפני** הקן עט״ז ביצה יו״ד וי״א ואביי דמוקי בדף ורבא בב׳ קנים זה לדחות דלא ליהוי סייעתא לדר״ח אבל לדידן דקיי״ל רוב וקרוב הלך אחר הרוב מיתוקמא כפשטיה ורבא לא מוקי ביש חדרים קטנים דזה מה קמ״ל פשיטא דאיכא רוב וקרוב לאיסור. והפוסקים לא הביאו הא דרבא והנה נ״מ באין קן סמוך תוך חמשים ובמפריחין קצת דמדדין היה להשמיענו ב׳ קנין דאישתרבובי או סרוכי מסרך ואסור דנ״מ טובא ועב״י תי׳ בזה די״ל למסקנא ליתא להאי סברא ומדדין ולא מופרחין לא חיישינן כה״ג ושרי במצא לפני הקן ומ״ש כל שמצאו במקומן ל״ד לפני הקן נמי במקומן קרי להו ועיין יש״ש פ״ק סי׳ כ״ח ולמ״ש א״ש ועב״ח י״ל שכיון דמה״ת לומר דליתא לדברי רבא והט״ז כתב מלת במקומן קשה וכבר פירשתיו בשם היש״ש ובחידושינו ביצה כתבנו מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 497:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/497:11:1)

**אבל** עט״ז המחבר כתב מפריחין היינו קצת ואין בהם צידה והטור שכ׳ וכגון שאין פורח קשה קצת ועב״ח ותי׳ הט״ז דעיקר לחלק בין יש קן כו׳ וכתב בהדיא מדדה ופורח היינו קצת הא פורח ממש אף בתוך הקן צידה ודוקא גדלו בבית שרי כבס״ו יע״ש: