## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/560:1:1)

**משחרב** עט״ז ועמ״א דהעולם נוהגין כטור דאף בנין מסוייד ומכוייר כל שנשאר אמה על אמה כך שרי. עא״ר אות א׳ י״ל דבכל חדר וחדר צריך להניח אמה על אמה. ויראה אותן המשחירים ומציירין צדקיהו המלך ומעשה דת״נ אע״פ שיש זכרון גדול למעשה החורבן מכל מקום ציור הוא זה ואסור דבעינן שלא ימלא תאותו עמ״א בזה. וא״כ אף אם מחפה אח״כ החדרים בטבלאות וקאברצין ומניח פנוי אמה על אמה כל שמתחלה סד כל ביתו אסור הוא למלא תאותו כדאמרן. והך אמה על אמה מסתברא ריבוע בעינן לא אריך וקטין. גם נגד הפתח היינו אצל הפתח עמ״א מזה אף דמלת נגד פירושו ע״פ הרוב מול ונוכח עיין מאיר נתיב מ״מ לפעמים פירושו מן הצד עיין בתרגום יונתן ע״פ ותשב מנגד פעם אחד למישר יע״ש עיין משלי ע״פ לך מנגד לאיש כסיל משלי י״ד ז׳ ערש״י שם. עמ״א ד׳ מ״ש מ״ח ואין מחייבין לקלוף והבן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/560:2:1)

**לעשות** עט״ז אף בסעודת מצוה ראוי לעשות כן לחסר מין מאכל א׳ וע׳ אות ג׳ כיצד הוא עושה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/560:3:1)

**מקום** פנוי עט״ז בבא בתרא סמ״ך ב׳ ועי׳ לבוש לא כתב מקום פנוי רק לשייר תבשיל אחד ממה שדרך לעשות כדעת הטור וחולק הט״ז דאם שייר תבשיל א׳ מה שרגילין במקום ההוא בסעודה אז ניכר שחסר ורשאי אח״כ ליתן על השולחן ולסדר כל הקערות שיש לו בלי מקום פנוי אבל כשחיסר תבשיל א׳ שאין דרכו לעשות בכל סעודה אז צריך היכר מקום פנוי על השולחן. ולפ״ז במקום שאין מסדרין על השולחן הכל בפ״א ואין מקום פנוי סימן צריך לחסר תבשיל הרגיל בכל סעודות:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/560:4:1)

**כדי** עט״ז עמש״ל עיקר זכירה בלב לא כאותן שמציירין בשחור מעשה צדקיהו דמ״מ נאה הוא ובעינן שיהא לבו נכנע. מ״ש הר״ב בהג״ה לשבר כלי בחופה עא״ר אות ז׳ בשם מי״ט מה״ט המנהג לשבר קדירה בכתיבת תנאים יע״ש היינו כדי להבהיל ושלא יהא השמחה במילואה ולזכור בחורבן וע״ש ואבן השהם סי׳ נ״א דיש לשבר כוס זכוכית דוקא ובשם מהרי״ט ז״ל בספר צפנת פענח פ׳ דברים כוס אירוסין משברים ורמז כמו זכוכית שנשבר יש תקנה ולוקחין כוס זכוכית שלם לברכת נישואין א״כ לא חרס דנשבר אין תקנה יע״ש ועד״מ משמע דלוקחין כוס חרס לאירוסין כו׳ ומנהגינו לשבור זכוכית אחר כל ז׳ ברכות כמו שנראה מהכל בו עד״מ בזה. וע׳ אה״ע סימן ס״ה ס״ג בהג״ה ומדקדוק לשונו שם ששוברין כוס אירוסין אחר ז׳ ברכות משמע דלוקחין ב׳ כוסות אחד לברכת אירוסין ואותו שוברין לאחר ז׳ ברכות וכוס שני לברכת נישואין דהיינו אחר קידושין וקריאת כתובה אומר פה״ג ומתחיל שהכל ברא לכבודו כו׳ זהו ברכת נישואין וטעמא בעי למה לוקחין כוס אחר לברך על כוס ראשון היינו כלי ראשון גם מדסיים בד״מ כאן לכן לוקחין כוס חרס לברכת אירוסין משמע דוקא חרס ולמה דאפשר חרס לפעמים ביוקר מזכוכית אלא נראה לפרש דבמתן תורה היה קידושין וראוי היה לנישואין ובחטא עגל ושבירת הלוחות ואחר חורבן בית ראשון ושני שנתבטלו הקידושין לגמרי ח״ו ואין בנו השראת שכינתו ביחוד עלינו בגלות המר רק השפע יורד כו׳ ולע״ל יחזור הקב״ה ויקדש קידושין מחדש כדכתיב וארשתיך לי בצדק כו׳ אלמא יהיה קידושין חדשים ונישואין וכדכתיב הנני עושה חדשה ויברא ה׳ לנו לב חדש וטהור ואנו מרמזים בזה שלוקחין כוס חרס לברכת אירוסין ולוקחין לברכת נישואין כוס אחר כסף או זכוכית ולאחר כל ז׳ ברכות שוברין הכוס חרס כי הקידושין ראשונים נתבטלו לגמרי ואין תקנה כמה שכתוב בני ציון היקרים איכה נחשבו לנבלי חרש אבל קידושין שניים יהיו קיימים עם נישואין וזכוכית תוכו כברו שלא ימשול בנו היצר הרע כלל כדכתיב אעביר מהארץ ולכן אין שוברין כוס ברכת נישואין שזה יהיה קיים רק כוס חרס שוברין כאמור כן נראה לי הפי׳ בד״מ. אבל ראיתי המנהג שלוקחין כוס זכוכית לאירוסין ומ״מ יראה שאין שוברין אותו אחר נישואין כ״א זכוכית אחר שוברין אחר ז׳ ברכות. ויראה לשבור תחת החופה כוס שלם ואין משום בל תשחית כיון שעושין לרמז מוסר למען יתנו לב משא״כ בתנאים שעושין להבהיל ולמעט השמחה ראוי ליקח קדירה שבורה חרס מחרסי האדמה לשבור. והבן זה ובלבוש אה״ע ואנ״ו נוהגין בו פירוש למ״ש הר״ב וזהו מנהגם כו׳ כלומר אנו נוהגין כלי חרס לא כוס זכוכית והבן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/560:5:1)

**חתן** וכלה עט״ז ועמ״א בזה אות י׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/560:6:1)

**אבל** של גדול עט״ז להשתמש בכלי קודש י״ל לב ב״ד מתנה עליהם וי״ל כ״ז שהוא שימוש לס״ת אין ראוי להניח בראש הכלה וצ״ע בזה וע׳ א״ר אות ח׳ ובקנ״ד ס״ו אות י״ד ועמ״א שם אות י״ו משמע כל שהתנה בפי׳ מהני תנאי ובמקום שעושין הינומא מיוחדת גדול עם כסף לכלה צ״ע ובא״ר כתב דסומכין על הפוסקים דאיקרו של גדול שרי אף שיש בו כסף וזהב. ולפ״ז העושין הינומא מיוחדת לכלה קרוין כסף וזהב אף שיכרך הכסף על משי יש לאסור וצ״ע ודוקא כשכולה ישר ונראה משי אז שרי:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:6:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:6:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/560:6:2)

**והוי** יודע עטרת כלה של כסף וזהב ה״ה מרגליות ואבנים טובות י״ל כ״ש דאסור ואימתי נקראת כלה י״ל כל ז׳ ימי המשתה בבתולה גם לילה שלפני החופה וא״כ אותן המניחין בראש כלה תכשיטין בראש שקורין בינדא וכדומה צ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 560:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/560:7:1)

**שחוק** עט״ז המעיין בפרישה יראה שכיוונו לדבר אחד כי היינו כחולמים אז ימלא שחוק פינו בזמן בית שני ג״כ היינו שמחה על מצוה שרי לפרסם הנס וכן בדוד מכרכר בכל עוז שמחת מצוה אבל שאין מצוה אסור ובגלות אף שמחת מצוה אסור למלא פיו שחוק ועיין פרישה מה שהקשה על הלבוש בזה: