## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:1:1)

**ע״י** שיעביר בו מחט עט״ז עב״ח דהראב׳ד כתב בדיקה זו ולדידיה שפיר כבס״ב וי״א משא״כ הרא״ש וטור דסוברים כדיעה א׳ בס״ב קשה וביותר המחבר דמגיה מחטט וב״ו חוט עב״י וא״ר א׳ ב׳ ומ״ש בעובי אין פוסל מפולש כמו בלב עי״ד סי׳ מ״ם בש״ך וב״ח ובפר״ח ופריי שם כשר אבל כאן במ״א אות ב׳ וט״ז אות ו׳ קשה דמפולש שלא נגד החדרים פסול ועיין עט״ז כאן וא״ר ב׳ ואות ו׳ וצ״ל שיש בפנים מחיצות מפסיקות בין חדרי הזרע ושם אם ניקב מפולש מעל״ע ברוחב האתרוג ממש (דבר עגול ברוחב ממש) פסול ונגד חדרי הזרע ג״כ מפולש מקרא אבל בצד האתרוג במקום שמתקצר שאין ברוחב ממש אז אין מזיק לדידי׳ מעל״ע ואי״ה במ״א ב׳ יבואר עוד. ובעשוי דפא דפא וניקב א׳ מהבליטות י״ל לכ״ע כשר דמצד לצד מפולש היינו מעבר לעבר לא חד בליטה כאמור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:2:1)

**משנה** עט״ז הב״ח פוסל ולא מהני בדיקה ופי׳ אתרוג הישן משנה שעברה אבל משו״ת מהרי״ל דהביא שיעור יבשות כהראב״ד ליתא ואי הוי מפרש כהב״ח ז״ל א״צ לזה אלא היה להביא גמרא דסוכה ל״א ישן פסול כו׳ אלא ש״מ דפי׳ להגמרא ישן שנתכווץ ושו״ת מהרי״ל הוי בלא נתכווץ ואמר דמשנה לשנה עכ״פ הגיע לספק יובש דשיעורו ליחה וצריך בדיקה ומהני כיון שרואין שיש ליחה ל״ש לחז״ל כו׳ קים להו. ובא״ר ג׳ כב״ח וכ״מ לשון הר״ב ז״ל דלא מהני בדיקה ועיין אות י״ו כבוש בדבש פסול ועמ״א כ״ג ובא״ר ג׳ דהב״ח ס״ל באולי דשאני איסורא מאתרוג ולפ״ז בדקדוק נקט המחבר דוקא חומץ לא כבוש במשקה מעל״ע דאין פוסל:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:3:1)

**אם** עט״ז עב״י ותליא בפי׳ הסוגיא ל״ו א׳ אי עולא ב״ח ארישא או אסיפא קאי ובפי׳ המשנה. ולפ״ז בדיעה א׳ מפולש בלא חסרון כלל פסול ואין מפולש כל שיש נקב כאיסר ובלא חסרון מסמר רחב פסול אבל חסר כ״ש מבשר וקליפת אתרוג העבה כדלקמן בט״ז אות י׳ פסול בי״ט א׳ כדלקמן תרמ״ט ה״ה בהג״ה ושם יבואר אי״ה. ודיעה שניה הוא לקולא דכל שאין חסרון כלל אין פוסל אף מפולש וכל שיש חסרון מפולש חסר כ״ש פסול ואין מפולש כאיסר חסרון הא באין חסרון אף כאיסר אין פוסל וכ״מ בהשגות הר״א ז״ל פ״ח ה״ו דלעולם בעי חסרון דוקא והר״ב שכתב בשעת הדחק כסברא ב׳ להכשיר שאין מפולש חסר כ״ש משמע הא מפולש באין חסרון או אין מפולש ואין חסרון ויש כאיסר אף י בשעת הדחק פסול ובתלת פליגי ב׳ דיעות:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:4:1)

**אע״פ** עט״ז עד״מ ול״ד לבלא״ט פלע״ק סעיף י״ב ובמ״א אות ך׳ דהתם מתחלת ברייתו הדר הוא משא״כ ניקב וחסר הוא כעין טרפות דסופו לירקב הכל עתה״ד שם א״כ אין לחלק אף מתחלת ברייתו כל שניקב ואין עור קיים פסול ועב״י משמע ניקב נסדק נקלף מדרבנן אזלינן בספק לקולא ועד״מ ואי״ה באות ה׳ יבואר בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:5:1)

**שאין** עט״ז לי ההדיוט יש בכאן כוונה מיוחדת כמו שאגיד. הנה בר״מ כתב דספק כשר מטעם דרגילות הוא במחובר להיות עור ובשר קיים ואין חוששין אלא שרואין שאין קיים הא היכא דליכא לברורי לעיין בפנים היטב שרי דרגיל הוא כו׳ או י״ל מטעם ספק דרבנן לקולא עיין אות ד׳ אבל בהג״ה חזר ביה ומטעם ס״ס מכשיר ליה כאמור (ובפריי לי״ד כל שבה״מ כשר מצטרפין לס״ס באין ה״מ) ובחסרון כאיסר ע״י קוצים בספק י״ל ביה והבן ומ״ש דנקב מפולש פסול כמו בסמוך יראה דנתכוין לאות ד׳ דלמדה מריאה חסרון בתולדה ל״ש חסרון הא נקב מפולש אף בתולדה פוסל ומטריף שם ה״ה כאן מפולש ע״י קוצים ועורו קיים פסול ועי״ד סימן מ״ג אות ב׳ שם מכשיר הט״ז נקב בתולדה ועור קיים צ״ע ה״ה כאן לכשר כה״ג. ובספק אם הגיע הנקב לחדרי הזרע כשר מטעם ס״ס שמא לא הגיע ואת״ל הגיע שמא הלכה כדיעה ב׳ בכל תלת מילי ומפולש באין חסרון כשר להראב״ד ומחובר בעור ובשר קיים לאו חסרון הוי וה״ה בתלוש באין חסרון כלל כה״ג וה״ה מפולש ממש מעל״ע במחובר בשעת הדחק י״ל אראב״ד ולעיל דפוסל באין שעת הדחק. ומשמע ביש חסרון לא הוי ס״ס שמא לא הגיע לזרע ושמא הלכה מעל״ע בעינן וצ״ע ואפשר מדהביא המחבר י״א באחרונה בס״ג ועב״י ובא״ר ו׳ וצ״ע כעת:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:6:1)

**שניקב** עט״ז עמ״ש באות א׳ מצד לצד שלא נגד חדרים לאו מפולש אין סותר לכאן כי מיירי במקום שיש מחיצה עבה בין החדרים אז הוי מפולש. ועתוס׳ סוכה ל״ד א׳ ד״ה אי ניקב וברא״ש שם הביא דעת בה״ג הוא דיעה א׳ כאן. ולדינא צ״ע כי בב״י משמע שהרי״ף והרמב״ם השמיטו בעי׳ דירושלמי ומפולש מצד לצד דוקא וא״כ משמע שכן הלכה כפי הכלל להמחבר. ומ״ש הט״ז על הב״ח שרצה לפרש שלש מחלוקת ולהר״ן קליפ׳ חיצונה לבד עד בשר האתרוג נמי מפולש מקרי והט״ז פי׳ דהר״ן כתב עד חדרי הזרע. ומ״ש מתרומה כו׳ קורקבן עמ״ש בפריי לי״ד סי׳ מ״ט דעור חיצון דק מאד אפ״ה עם כל הבשר הוי בכלל עור א׳ ועור ב׳ הוא הלובן בפנים הקשה הדבוק לבשר נקב מפולש טריפה אע״פ שכיס שהמאכל בתוכו הנקלף מעצמו ובתרנגולת מונח בפ״ע לא הוי בכלל יע״ש. ושם התבאר זה. ועיין אות יו״ד בט״ז מזה. ומ״ש בפי״א דתרומה ה״י שמשליכין נקובת ירק וסובר הט״ז ז״ל דקאי נמי אקליפת אתרוג יע״ש. ועמ״ש אי״ה באות ז׳ וי׳ יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:7:1)

**שנימוח** עט״ז הרי״ף והר״מ ז״ל השמיטו בעיא דרבא ל״ו א׳ ופסקו לקולא דהוי ספק דרבנן וי״א טור דסובר דהוי ספק תורה ועב״ח דאף דהרא״ש כתב דהנך פסולים עיקרן מד״ס מ״מ במידי דאורייחא הוא יע״ש (היינו נטילת אתרוג ד״ת וצ״ע) וסיים הב״ח די״ל כל הפוסקים מודים דפסול יע״ש. והנה המחבר כאן הכריע כדיעה א׳ בסתם דכשר ובס״ג לא הכריע בניקב עד חדרי הזרע כו׳ והלבוש שינה וכתב גם כאן י״מ וי״א יע״ש. וי״ל כמ״ש בס׳ כפות תמרים דת״ש סרוח מבפנים ולמיפשט הא לא סרוח כשר ודחי לה ומש״ה הכריע לקולא דאדחו ולא סמכינן אבל הר״ב דשתיק קשה קצת דפסק בי״ד ל״ו ס״ז ול״ז ס״א רבים מכשירים שם בסרוחים א״כ הפשיטות כאן לחומרא והוי יודע דבנימוח בפנים ונסרח י״ל דפסול להמחבר וגם הר״ב אפשר יודה לזה וצ״ע)(:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:8:1)

**נסדק** עט״ז אע״ג דבס״ג לא הכריע מ״מ דומיא דגרגרת ומינה ברובו לא מיפסל עיין אות שאחר זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:9:1)

**ויש** עט״ז עב״ח אף לנוסחת הב״י יש מחמירין בנסדק מצ״א כולה מחמירין דלדיעה א׳ בעינן רוב מב׳ צדדין דהוא יותר מנסדק כולו מצ״א ודלא כהר״ב יע״ש. והנה י״ל אתרוג גרע מגרגרת דהתם פושטה צוארה הדר חלים משא״כ כאן עי״ד בזה סי׳ ל״ד ולדיעה א׳ לפי גירסת הב״י נסדק ברובו מב׳ צדדין בגרגרת ג״כ כשר וע״כ כאן טריפה דנסדק מלמטה לגמרי הוי כלא נשתייר חוליא למטה כי שם בעינן חוליא למעלה ולמטה וא״ש דהוי כטריפות גרגרת ומתני׳ כאן סתמא תנן אף ברובא היינו מב׳ צדדין ובהכרח ליש מחמירין בנסדק מצ״א ברובו הוא היינו אף נשאר קצת למטה וחוטמו שלם אפ״ה פסול ול״ד לגרגרת דפושטת צוארה וחלים כאמור והט״ז גרס נסדק יש שפירש לאורכו ברחבו משני צדדין כו׳ היינו דמחולקין בחלוקת הלכות גדולות. והרא״ש באות ו׳ דבמתני׳ תנן ניקב נסדק דומיא דניקב ולמ״ד נקב מפולש מעל״ע ה״ה נסדק באורך מעל״ע נסדק באורכו מצד זה והולך הסדק עד עבר הב׳ ממטה אצל העוקץ עד עבר הב׳ ג״כ באורך ע״פ כולו ומשום נקב לא פסול דס״ל כדעת הראב״ד בס״ב דמפולש חסרון בעינן ונסדק פסול באין חסרון (וחוטמו כ״ש פסול ובעי שיעור משהו באולי חוץ מחוטם וגם משהו למטה וגרגרת ג״כ חוץ כלפי הריאה יע״ש) ולפ״ז ברחבו היינו מעל״ע מפולש קורא רחבו ואע״ג גרגרת מצ״א כולו טריפה אתרוג קיל מיניה בזה. ויש מחמירין הם הרא״ש בס״ג דניקב עד חדרי הזרע דומיא דהכי נסדק מצ״א עד חדרי הזרע בנסדק כל האורך מצ״א פסול ומשום ניקב לא פסול דס״ל בזה כהראב״ד בס״ב דנקב בעי חסרון ונסדק לא בעי חסרון ולמ״ד ניקב עד הזרע פסול בלא חסרון אם כן יקשה (לא) נסדק מצ״א מה נ״מ הא בלא״ה פסול מחמת ניקב בהכרח דכל שנסדק רוב עובי הקליפה מצ״א באורך כולו אע״פ שלא הגיע לחדרי הזרע פסול. ולפ״ז הר״ן כתוס׳ דנסדק כולו בעינן לא רובו רק הביא דיעות אי בעינן נסדק מפולש מעל״ע מצד העוקץ והיינו לרחבו או מצ״א פסול נסדק כולו. אבל הב״י גורם כר״ן שפירש נסדק לאורכו ברובו משני צדדין ויש פי׳ מצ״א היינו י״ל ע״ד הט״ז מאן דמפרש ניקב מעל״ע ה״ה נסדק ומאן כו׳ מש״ה כתב הב״י אבל הר״ן דחולק אתו׳ דסברי נסדק כולו לא נשתייר למעלה ומטה והר״ן פוסל ברובו לדיעה א׳ מב׳ צדדין ויש מחמירין מצ״א למ״ד ניקב עד הזרע היינו ג״כ ברוב צ״א דמסתמא עלה קאי (וס״ל דלא כב״ח בזה) והמחבר סתם כתוס׳ מצ״א וכולו בעינן לא רובו אף דלעיל בס״ג הביא דיעות כי שוה הוא לגרגרת ומ״מ קשה אמאי לא הזכיר רוב עובי הקליפה למ״ש בס״ב וס״ג והבן והנה י״ל מ״ש הב״י אבל הר״ן קאי אחוטמו דלתו׳ משמע חוטמו אין פוסל נסדק והבן. ועמ״א גרסתו נסדק יש פירש לאורכו כרחבו מב׳ צדדין בכף הדמיון היינו כמו רוחב ממש בהיקף אתרוג אם נסדק אין פסול עד שיסדק כטבעת סביב ולא נשאר מחובר כלום דגרגרת ברוחבו ברובו דפשטה כו׳ ה״ה לאורכו בעינן מב׳ צדדין יע״ש באות ו׳. וגירסתינו בר״ן יש פירש לאורכו או לרחבו ועא״ר ואי״ה במ״א יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:10:1)

**נקלף** עט״ז עיין אות ו׳ בזה והנך רואה שיש באתרוג קליפה חיצונה כמין גלד דק מאוד ואמנם יש סמוך ודבוק בו ניכר גם כן קשה ועב קצת נראה עמו כקליפת האתרוג אח״כ בשר האתרוג עד חדרי הזרע והוכיח מלשון הר״ן ז״ל דקליפה חיצונה קורא לכל בשר האתרוג מדכתב דלא הוי כאהינא סומקא ואם כשקלף הקליפ׳ הגס קצת ונשאר עדיין בשר אתרוג מאדימין כדרך פירות הנקלפין ערש״י ל״ה ב׳ ומיהו הר״ן לא הונח לו דניטל רק קליפה הגסה קצת דמ״מ חסר מיקרי רק נקלף הגלד. ועיין אות ו׳ קשה קצת די״ל קליפה הגס קצת מיירי בגמרא בתרומה ובר״מ פי״א. ובמ״א אבאר אי״ה באות ז׳ בהא דאהינא סומקא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:11:1)

**ניטל** דדו עט״ז האריך ומסיק דאין פסול כ״א בניטל כל העץ שבראשו פרח הא לא״ה כשר והיינו אם ניטל בוכנא התחוב באתרוג ונשאר ראשו גומא. ואמנם מ״ש הט״ז דבראשו לפעמים אין גומא לא הבינותי דודאי אם ינטל העץ מתוך האתרוג ישאר גומא כי אין לפרש באתרוג ששוקע בשרו דבזה אף בעוקץ התולה באילן אין פסול אם ניטל העוקץ שם כל שנשאר במקום התחוב באתרוג שוה אף שנשר האתרוג בולט יותר וצ״ע ועמ״א אות ח׳ וט׳ יע״ש. ועיין באר הגולה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:12:1)

**שכל** עט״ז צריך שיהא העץ שוה ע״פ הגומא הא כל שיש קצת גומא אף ע״פ שנשאר קצת העץ בתוכו פסול וחסר מיקרי עמ״א י״א ואי״ה שם יבואר. ועא״ר אות י״ד לחברו ע״י מחט העוקץ אין להתיר ועשו״ת בית יעקב יעוין שם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:13:1)

**ויש** מחמירין עט״ז ועמ״א ואי״ה שם יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:14:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:14:1)

**בב׳** או עט״ז אכתי לא ידענא שיעור הריחוק בשנים עד כמה דליהוי מנומר ולומר רוחב קש בעינן לא מצאתי זה מפורש. ועמ״ל פ״ח ה״ז מלולב האריך והביא מקומות רבים. ועיין בספר כפות תמרים. ומלת עלת״ה חזזית ל״ד בתלוש (כעלתה בו תמרה) ה״ה במחובר אלא בעינן שיהיו גבוה משאר אתרוג יע״ש ואי״ה במ״א י״ט יבואר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:15:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:15:1)

**שבשטח** עט״ז ובלבוש משמע דסתם כדיעה א׳ דב׳ וג׳ מקומות מ״מ בעינן שהפיזור הוא ברוב האתרוג ועיין א״ר הא במיעוט אתרוג אף הרבה מקומות י״ל דכשר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:16:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:16:1)

**מחצה** עט״ז דבי״ש א״א לצמצם ובי״א אפשר וא״כ יש בידו למדוד אי הוי מחצה ממש כשר וי״ל דמחמירין מספק משמע דעתו כן להחמיר ועא״י אות כ״א ובסעיף ד׳ סתם המחבר בספק בעיא לקולא דהוי דרבנן כתבנו שם דמשום דפשיט ליה סרוח כשר עיין בספר כפות תמרים הביאותיו לעיל:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:17:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:17:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:17:1)

**כבוש** עט״ז ועמ״א אות כ״ב ה״ה מים מעל״ע ועיין בט״ז אות ב׳ דהב״ח י״ל דסובר אע״ג באיסור כל כבוש אוסר באתרוג דוקא בד״ת ומיהו יודה כדי שיתן על האור וירתיח בחריף הוי כבוש ופסול כמ״ש המ״א:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:18:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:18:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:18:1)

**אא״כ** עט״ז הב״ח פוסל מראה ירוק (גרין) במקצת דהדר בעינן ודינו כחזזית יע״ש אבל הט״ז ז״ל סובר דבמסקנא אין הטעם משום הדר ומש״ה ר״מ מכשיר ור״י פוסל דל״ג פריו. ומשמע דירוק כעשבי השדה סי׳ דל״ג פריו אף ישהה אותו וירוק ושאין כעשבי השדה סי׳ שיחזור למראה אתרוג. ואם מקצתו כחלמון ביצה מראה האתרוג אפשר אף מקצתו כעשבי השדה כשר וצ״ע בכל זה )( ויש להדר אחר אתרוג נאה והדר אם אפשר ובמ״א יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:19:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 648:19:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/648:19:1)

**שעדיין** עט״ז מלת כיון צ״ע עב״י ומשמע כל שלא יש כביצה אע״פ שישאר כך בוסר מיקרי ולא פירי הא כביצה אף אם יניח באילן יגדל הרבה כפליים נמצא עדיין עתה בוסר מיקרי מ״מ הוי פירי גם עתה וראוי להגיה לכאורה אע״פ שסופו להיות גדול יותר במקום כיון ועיין לבוש וצ״ע כעת ואי״ה במ״א אות כ״ד יבואר עוד. נצטמק פחות מכביצה פסול עמ״א תרמ״ט כ״ז וצ״ע דביצה הטעם דלא נגמר פריו עיין לבוש והרי נגמר פריו ולומר הדר בעינן גם זה צ״ע והבן ועמ״א כאן ותרמ״ט בט״ז ומ״א אי״ה יבואר עוד: