## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:1:1)

**לעשות** עט״ז והקשר עליון שבלולב עכ״פ יוצא לולב טפח למעלה שיעור נענוע כבסי׳ תרנ״א ועא״ר ז׳ משמע ג׳ קשרים בלולב עצמו לבד הקשר הד׳ שאוגדם ג׳ מינים יחד יהא למעלה הלולב פחות טפח. ב׳ ראשיהם עט״ז סוכה ל״ז ב׳ י״ג רבא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:2:1)

**עמ״א** ו׳ ואי״ה שם יבואר ובאבודרהם אתרוג דומה ללב בשמאל ועא״ר. ומברכין על נטילת לולב בלשון חז״ל נטילה כמו לקיחה וע״ש שצריך להניף הלולב ונטל לשון הרמה וינטלם וינשאם אבודרהם שם ועמ״נ בשורש נטל משא יע״ש וי״ל אמאי לא מברכין אקב״ו על ד׳ מינים וי״ל ועחה״ר כפות תמרים זה הקב״ה וצדיק יסוד עולם יע״ש ואין לנו ידיעה בזה. אולי יזכני ה, ולהבין את זאת בעזה״י:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:3:1)

**אטר** ועא״ר וב״ח כ״כ דנוהגין כרוב הפוסקים דאטר נוטל לולב בימין דידיה ואתרוג בשמאל דידיה כמו תפילין ועיין באות ד׳ יבואר אי״ה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:4:1)

**ואם** עט״ז ובמ״א שמפרש דהיפוך יצא אף מי שאין אטר ובד״מ בשם הכל בו משמע כל אדם היפוך יצא ובש״ע מדלא הגיה הר״ב בס״ב כן משמע דוקא אטר וי״ל הטעם הואיל ורבנן תקנו כן לא יי״ח מדרבנן עכ״פ או אפשר אף מ״ה עיין ברבינו יונה ריש ברכות ותוס׳ ברכות י״א א׳ וסוכה גבי ראשו ורובו כו׳ דעבר מדרבנן מ״ה לא יי״ח די״ל לא תסור כו׳ משא״כ אטר דיש ספק פלוגתא איך שיעשה יי״ח דספק דרבנן לקולא כי כן התנו עיין בשורש הא׳ במגילת אסתר ולכאורה אטר והיפוך יטול בשתי ידיו ויצא ממ״נ. ועיין אות י״ד אם נטלן בידו אחת ד׳ מינים יצא דיעבד היינו שאין לחזור ולברך אף אם סח ומ״מ אין הפסד אם יטלם אחר כך כדינם ג׳ בימין ואתרוג בשמאל:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:5:1)

**קודם** עט״ז תוס׳ סוכה ל״ט א׳ ד״ה עובר ובלבוש נקיט דרך ג׳ שיכוין שלא לצאת דבזה כ״ע מודים דלא יי״ח תי׳ הט״ז שישכח. והמ״א אות י״ב דפלוגתא היא בסימן סמ״ך ס״ד אפשר כמ״ש הב״ח בשם הב״י ס״ס תקפ״ט בשם הרא״ה והרשב״א ז״ל די״א אפי׳ עומד וצווח שא״י בה בע״כ יצא בה יע״ש אף דלא קיי״ל כן ועב״י תקפ״ט משמע דקיי״ל דצריך כוונה לחומרא א״כ לא יברך שנית ובצווח ודאי דלא יי״ח מברך שנית ומצה אכילה שאני דמ״מ נהנה. ובדרבנן עמ״א סמ״ך אות ג׳ בדרבנן מצות א״צ כוונה א״כ ביום ב׳ לא מהני הך תקנה וי״ל להיפך בדרבנן אף הרשב״א והרא״ה ז״ל מודים דצווח לא יי״ח דמ״ה בע״כ גזירת מלך הוא. ועמ״ש במקום אחר עלה דהאומר לולב שאין נוטל מכין עד שתצא נפשו אי בדרבנן כן ובש״ה כמדומה בכלל מכות מרדות כתבנו מזה אין מקומו פה ואי״ה לקמן בה׳ אלו יבואר מזה קצת עיין סי׳ תרנ״ו:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:6:1)

**ואם** כרך עט״ז עא״ר אות כ״ד בשם תשובת בית יעקב קמ״ב יע״ש. ועמ״א אות י״ד ט״ז ואי״ה שם יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:7:1)

**שאין** עט״ז עבח״י ובמ״א ח״י תי׳ דהתם כל שאין היד מכוסה בטל לגבי יד יע״ש. ולענין מנהגא משמע לכאורה מכאן שמסלק תפילין קודם תפלת מוסף אחר הלל וקריאת ס״ת ועיין סימן ל״א בט״ז בחה״מ פסח ג״כ לחלוץ קודם הלל ובמ״א סימן כ״ה אות ל״א בפסח הש״ץ אחר הלל ובסוכות קודם הלל והיינו שלא להטריח הציבור אבל אם ליכא טרחא ראוי שגם הש״ץ יסיר קודם הלל והקהל יסירו בחזרת הש״ץ התפלה אחר קדושה וכן ראוי לנהוג. ועא״ר בסימן כ״ה אות כ״ה בר״ח אחר קדושת ובא לציון קודם הקדישים ומשמע שם שהש״ץ לא יסלק בפסח בחה״מ לפני העמוד דהוי כחולץ לפני רבו ובסוכות שמוכרין האתרוג יכול לילך מלפני העמוד לצד א׳ ולחלוץ תפילין קודם הלל יע״ש ובשו״ת מנחם עזריה סימן כ״ח ע״ב ראוי להסיר תפילין בר״ח כשהגיע ליה״ר שנשמור לא בשעה שהוא רוצה להתפלל מוסף יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:8:1)

**ומנענעים** עט״ז תוס׳ סוכה ל״ז ב׳ ד״ה בהודו וברא״ש שם ובלבוש אז ירננו בעצי היער (בתוספת הבי״ת) מלפני ה׳ כי בא לשפו״ט ביה״כ ונתן סימן בידינו ועתוס׳ שם. ואין מנענעים במלת ה׳ ורמז ירננו מלפני ה׳ לא במלת ה׳ ועמ״א אות י״ט יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:9:1)

**שהש״ץ** עט״ז הש״ץ מנענע בהודו ויאמר נא אבל ביאמרו נא בית אהרן ויאמרו יראי ה׳ לא מנענע והקהל מנענעים בכל פעם שעונים הודו הרי ד״פ בהודו ובאנא הושיעה נא הש״ץ וקהל מנענעים ב״פ ובהודו שבסוף ג״כ הקהל וש״ץ מנענעים ב״פ:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:10:1)

**הנענוע** עט״ז. הנה בר״ן ירושלמי צריך לנענע ג״פ לכל דבר ר׳ זעידא בעי הכין חד והכין חד א״ד הכין והכין חד. ורי״ץ גיאות פירש דירושלמי סבר כגמרא דילן סוכה ל״ח א׳ אמר רבא וכן לולב מעלה ומוריד מביא ומוליך ור״ז בעי הא דצריך ג״פ לכל דבר היינו לכל מקום שמנענעים ברכה והודו ואנא וסוף הודו הנך ג״פ אי הולכה והובאה ב׳ נחשבים ומעלה ומוריד רק חד כיון שהעלה א״א שלא יוריד אח״כ ומש״ה הוי שפיר ג״פ ולא ד׳ (וערש״י ל״ז ב׳ ד״ה הורם ובחה״ר מזה) או״ד הולכה והובאה ג״כ חד ולפ״ז צריך ב׳ הולכות עם ב׳ הובאות ומעלה ומוריד הרי ג״פ ולא איפשטא. ונענוע הוא הולכה והובאה וא״צ כלל טירוף וכסכוס עלין. (ערש״י מנחות ס״ב א׳ רוחות רעות מזרח מערב צפון דרום (עתי״ט סוכה) טללים רעים מלמעלה למטה הנך רואה למ״ד למי בהעולם שלו י״ל א״צ כ״א חד הולכה והובאה מי שב׳ רוחות שלו ד׳ נמי כמ״ש הר״ן ז״ל וכפשטא מוליך ומביא לחוד משא״כ רוחות רעות צריך ד׳ הולכות והובאות כפירש״י ז״ל במנחות ולפ״ז לי העני י״ל פי׳ הבעי׳ ר׳ זעירא בעי הכין חד והכין חד כלומר מוליך ומביא. הכוונה לעצור טללים רעים במעלה והורדה אין עושה כלום רק שא״א בלי להוריד כפירש״י סוכה וחה״ר שהמעלה סופו להוריד וז״ש רש״י מנחות היורדים מלמעלה למטה עיקר הכוונה רק העלאה ומוליך ומביא כוונה אחרת לעצו׳ רוחות רעות וא״כ צריך ד׳ הולכות והונאות לד׳ רוחות ובהכרח הפירו׳ בברייתא תנא ג״פ על כל דבר היינו בכל הולכת ג׳ נענועין דאל״כ טובא הויין א״ד הכין והכין מד כלומר הכוונה הולכה והובאה ומעלה ומוריד אחת היא שבורא א׳ ברא הכל וא״צ רק הולכה והובאה א׳ כמ״ש ז״ל מי ששתיהן רוחות שלו ד׳ נמי ויהיה הפירוש ג״כ על כל דבר בכל מקום שמנענעים ברכה והודו צריך ג״פ היינו הולכה והובאה שתים נחשבים והעלאה והורדה א׳ נחשב שהמעלה מוריד בהכרח כנ״ל ההדיוט לפרש ע״ד הצחות ופלפול אבל ודאי הפירוש שפירשו ז״ל הוא אמת ויציב כ״א לפי שיטתיה ז״ל. והנה הוקשה על זה א״כ קשה לולב כדי לנענע בו הולכה והובאה א״צ שי״כ והרי״ף והר״מ מפרשים תני צריך לנענע על כל דבר ודבר כלומר על כל הולכה והובאה והורדה צריך טירוף וכסכוס עלין ג״פ ובעי ר״ז אי הכין חד כלומר הולכה והכין הובאה חד נחשב וכן העלאה והורדה חד נחשב וא״צ רק כסכוס ג״פ בהולכה והובאה כו׳ ס״ה שש כסכוסי׳ א״ד הולכה חד והובא׳ חד וצריך על כל דבר ג׳ כסכוסים שהם י״ב כסכוסים ולחומרא וצריך י״ב כסכוסים וטריפת עלין וער״מ ז״ל פ״ז הי״ט והמעיין שם יראה דכסכוס לבד עושה שש פעמים בהולכה והובאה אבל לעשות תנועות קטנות בתאר וצורת הולכה והובאה לא שהרי כתב מוליך ומנענע ראש הלולב ג״פ יע״ש אבל ברי״ף ז״ל ואיכא למ״ד מנענע ג״פ בהולכה והובאה היינו תנועות קטנות בצורת הולכה והובאה אין להסכים עם דברי הר״מ ז״ל וכלומר כסכוס ג״פ בהולכה וכן בהובאה. והירושלמי הכי מתפרש תני צריך למעבד ג״פ על כל דבר ודבר היינו במוליך ומביא ומעלה ומוריד צריך ג״פ כסכוס עלין ובעי ר״ז הכין חד והכין חד או הולכה והובאה לב׳ נחשבים וכן מעלה ומוריד א״כ צריך י״ב פעמים כסכוס וטירוף א״ד הולכה והובאה חד וכן מעלה ומוריד חד ורק ששה כסכוסים ולחומרא משום חבוב מצוה או כמ״ש הכ״מ כיון דלאו טורח אע״ג דרבנן (דומיא דר״פ למאי נ״מ לישייליה עיין ב״י בה״פ וב״ח שם וט״ז והבן). ודיעה שלישית דכסכוס יהיה בצורת הולכה והובאה קטנות דהיינו תחלה מוליך ומביא הולכה והובא׳ גדולה ומעלה ומוריד ג״כ בדרך הולכה והובאה גדולה ואפשר לכל צד מד׳ רוחות ומעלה ומטה עושה כן וכפרש״י מנחות ס״ב לעצור רוחות רעות ואחר שעשה הולכות והובאות גדולות כאמור יעשה אח״כ לכל צד מחדש ג״פ הולכות והובאו׳ קטנות בתואר הולכה והובאה ועל כל דבר ודבר מפרשי׳ כמו להרי״ץ גאות ברכה והודו כו׳ ובעי ר״ז ג״פ תנועות והולכות קטנות אהולכה א׳ והבאה אחת וא״צ לכל צד כ״א הולכה והובאה והולכ׳ קטנה וזה אפשר משא״כ העלאה בלי הורדה א״א (עלח״מ פ״ז) א״ד לכל צד ג״פ ג׳ זוגות הולכות והובאות קטנות יע״ש בר״ן היטב במ״ש לפי זה חסר נטילה מוליך ומביא ואח״כ ג׳ זוגות קטנות ומדפירשו על כל דבר הלל מהודו ולא פירשו על כל דבר מהולכ׳ והובאה גדולה ש״מ דג׳ זוגות קטנות אחר שעושה הולכה כו׳ כאמור ויש לפרש על כל דבר מהולכ׳ והובאה ובעי ר״ז כו׳ בג׳ זוגות בתואר הולכה והובאה קטנות וכדבעינן למימר לקמן אי״ה ועמ״מ ולח״מ שם ותבין. והרא״ש ז״ל אחר שסיים לשון הרי״ף ז״ל אלמא נענוע זו חוץ מוליך ומביא כתב הרא״ש ומפרש כך (הרי״ף) בירושלמי על כל דבר לכל רוח (לא פירש כהר״ן מהולכה והובאה מעלה ומוריד דעל כל דבר משמע ריבויא והיינו לד׳ רוחות כמ״ש הרא״ש שם אח״כ) חוץ ממוליך ומביא (הוא לשון הרי״ף) עשה הרא״ש כלומר דל״ת אחר שעשה כל הולכות כעין דיעה שלישית אלא הפירוש בתוך הולכה והובאה גדולה תהיה ג׳ קטנות וחוץ כלומר אין די בגדולות ובלא בעיא דר״ז יכולין לפרש ג״פ בין הולכה והובאה גדולה רק כסכוס עלין כנראה מהר״מ ז״ל אבל בעיא דר״ז משמע דבעינן ג״פ בתואר הולכה והובאה קטנה סגי (כי אפשר בלי הובאה קטנה אח״כ כמש״ל) א״ד קטנות ג׳ זוגות בעינן הלכך בעינן ג׳ זוגות קטנות בין הולכה והובאה גדולה ויהיה סך הכל ל״ו זוגות קטנות היינו דודאי בין הולכה והובאה גדולה די בג׳ זוגות קטנות לא שני פעמים ג׳ זוגות ולשש קצות ל״ו זוגות קטנות כי הרא״ש סובר מוליך ומביא לד׳ רוחות יע״ש. והוי א״ש טובא אבל בקיצור פסקי הרא״ש ז״ל סימן כ״ו מבואר דאחד הולכה גדולה ג״פ נענוע קטנה בתואר הולכה והובאה לכן בהובאה גדולה יעשה אח״כ ג׳ זוגות ס״ה ב״פ ל״ו ומ״ש הרא״ש ס״ה ל״ו והיינו כמש״ל ולקמן יבואר עוד. וקשה א״כ דלמא רק כסכוס עלין ובעי׳ דר״ז אי הולכה והובאה גדולה כחד חשוב:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:10:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:10:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:10:2)

**ומ״ש** הטור כו׳ עט״ז להסכים מ״ש הוא בקיצור פסקי הרא״ש היינו מ״ש הטור בקיצור פסקי הרא״ש אביו ז״ל כי הטור חיברם כידוע וכמש״ל. ומ״ש הב״י דהרא״ש כדיעה שלישית בר״ן הפרש יש ביניהם דלדיעה ג׳ בר״ן על כל דבר היינו ברכה והודו ולאחר שהוליך והביא והעלה והוריד עושה ג׳ זוגות קטנות ובעיא דר״ז לחומרא ולהראש י״ל על כל דבר בתוך הולכה והובאה גדולה יעשה ג׳ זוגות קטנות ובעיא דר״ז או ג׳ זוגות קטנות או ששה זוגות קטנות ג׳ בתר הולכה וג׳ בהובאה ומ״מ מסכימים שיש עכ״פ זוגות קטנות בתואר הולכה והובאה קטנה. ומ״ש הרא״ש נמצא צריך ג׳ הולכות וג׳ הובאות היינו קטנות והיינו בהולכה גדולה ג׳ קטנות ולבתר הובאה הגדולה ג׳ קטנות שהם ו׳ זוגות קטנות עם זוגות קטנות ס״ה לל״ו פי׳ לעיל דאם נחשב כחדא כו׳. נמצא לפ״ז בכל צד משש קצוות הולכה והובאה גדולה אחת לבד ובתוך הולכה והובאה ו׳ זוגות קטנות בתואר הולכה והובאה קטנה ואפשר בלי כסכוס כלל. וכתב הטור היינו מפרשים דברי הרא״ש באופן אחר להר״ן כל הדקדוקים והוא דמ״ש הרא״ש היה נראה יתפוש ידו ממקום א׳ היינו די״ל תנא צריך נענוע ג״פ על כל דבר ג׳ כסכוסים וטריפת עלין בכל דבר בכל צד או בהודו ואנא ורק הולכה והובאה א׳ בכל צד אבל בעיא דר״ז מורה בהכרח בצריך ג״פ לכל צד ג׳ הולכות ובעי אי הולכה והובאה לכל צד ולחומרא ס״ה ל״ו ממש היינו לכל צד שש ג׳ הולכות וג׳ הובאות ויכסכס בהן בטריפת עלין אבל הולכות קטנות לית לן כלל וא״ש נמצא כו׳. ובטור ג״כ היינו נוכל לפרש כן בכל צד למזרח כו׳ ג׳ הולכות גדולים וג׳ הובאות גדולות והכל בכסכוס וטריפת עלין ממ״ש לולב כדי לנענע היינו טריפת עלין דהולכה והובאה לחוד בלי כסכוס א״צ שיעור ד׳ טפחים כמ״ש בחה״ר והר״ן. ומ״ש הטור ינענע יוליך ידו וינענע שם ג״פ בהולכה וג״פ בהובאה הפסק מאמר הוא ינענע שם בהולכה בכסכוס כן יעשה ג״ש בהולכה והובאה הגדולות כדרך ינענע כסכוס עלין לבד לא ג׳ זוגות הולכה והובאה היינו לגירסת דל״ג ומביאה אליו ואף לגי׳ הספרדים ומביאה ידו אליו נוכל ליישב קצת דה״ש אי אתרמי ועשה הולכה א׳ גדולה ושם עשה ג׳ הולכות והובאות בעוד ידו נטוי׳ שם לא עלו רק לג׳ הולכות והבאות ונחשב רק הובאות וזה אפשר נרמז בעיא דר״ז והבן אבל בקיצור פסקי הרא״ש שחיבר הטור מפורש אומר דהולכה והובאה אחת גדולה בלבד לכל רוח ושש זוגות קטנות בתואר הולכה והובאה בתוך הולכה הגדולה וג׳ זוגות קטנות בהובאה גדולה ס״ה ל״ו כי השש זוגות קטנות לכל רוח נחשבים רק לשש אחדים לבד כי י״ל הולכה והובאה קטנה לחד נחשב הכין והכין חד. ולפ״ז ולמ״ש בקיצור פסקי הרא״ש א״צ כסכוס כלל רק הנענוע היא בכל רוח א׳ והולכה והובאה גדולה ובתוכה שש זוגות קטנות בתואר הולכה והובאה אבל רש״ל בסוכה פירשדברי הרא״ש ז״ל כך לולא בעיא דר״ז י״ל נענוע ג״פ כסכוס עלין במקום א׳ אבל בעי׳ דר״ז מוכח שצריך ג״פ הולכה כו׳ ובעי אי ג׳ הולכות וג׳ הובאות כחד חשיב ולחומרא ולפ״ז א״צ כסכוס כלל ולא זוגות קטנות כ״א ג׳ הולכות והובאות גדולות לכל רוח ע״ז כתב הט״ז שזה א״א בטור וגם ברא״ש א״א כן שהרי הביא לשון הרי״ף ז״ל הניענוע חוץ ממוליך ומביא ולרש״ל הולכה והובאה הוא הנענוע וצריך ג׳ הולכות וג׳ הובאות אלא שיש לפרש כמ״ש למעלה ויבואר עוד אי״ה באות שאח״ז:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:11:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:11:1)

**טורף** עט״ז מ״ש להר״ן היינו דעה שנייה רי״ף ור״מ ז״ל וכסכוס עלין אחר כך כלומר אחר הולכה שם ג׳ כסכוסין ואחר הובאה ג׳ כסכוסין ולרא״ש וטור ג״פ על כ״ד ג׳ הולכות וג׳ הובאות וא״צ כלל כסכוס עלין. ובזה י״ל שהר״ב חשש להחמיר כשני הפירושים וגם לולב ד׳ טפחים לנענע מורה כסכוס כו׳ ובעי׳ דר״ז מורה ג׳ הולכות והובאות כמ״ש באות יו״ד וקושיא שנייה היא דסותר הר״ב מ״ש דהולכה והובאה היא הנענוע באופן שא״צ כלל לתנועות קטנות היינו כסכוסי איך כתב לעיל טורף הלולב שהם דברים סותרים וכפי הנראה שזו קושיית המ״א ג״כ באות ך׳ ואי״ה שם יבואר.ומסיק רש״ל דכך יעשה לרוח מזרח ג׳ הולכות גדולות שמא זה הפירוש ג״פ על כ״ד ובעי׳ דר״ז בזה לחומרא גם יכסכס עלין עכ״פ בהולכה והובאה אחת ג׳ כסכוסין בהולכה וג׳ בהובא׳ לחוש לדיעה שניה של הר״ז ז״ל גם בהולכה והובאה א׳ יעשה שש זוגות קטנות בתואר הולכה והובאה לחוש לפירוש שלישי כעין מ״ש הר״ן ז״ל בדיעה שלישית אבל בהולכה והובאה גדולה שניה ושלישית למזרח א״צ שום נענוע לא כסכוס ולא זוגות קטנות דבר מותר הוא לכל הפירושים כי יוצא לכל הדיעות כאמור. עוד כתב הט״ז ז״ל להחמיר שהובאות גדולות יהיה בשיעור יותר ממה שהיה הלולב בידו בשעה שהתחיל הולכה כי לא נחשב ההובאה בזה מאחר שהוליך צריך ג״כ להביא למקומו אלא מקרב יותר ללבו יהיה נחשב הובאה מעליא. ואפשר זה נרמז בבעיא דר״ז וכמ״ש הטור ולפי׳ גירסת הספרדים ומביא אליו היינו מקרב יותר ממה שהיה הלולב תחלה לפניו כאמור הארכתי ועדיין לא יצאתי י״ח הביאור ועלח״מ פ״ד ה״י בביאור המ״מ ובספר כפות תמרים )(:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:12:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:12:1)

**יש** עט״ז ומבואר הוא. א׳ דומיא דב׳ לחם ויראה מדלא אמר רבא מילתא באפי נפשיה לולב מוליך ומביא אלא דומיא דב׳ כבשים או מדלא אמר וכן לולב כמו שציין רש״י ז״ל רק עם בי״ת התו״ך משמע כך (וי״ל עוד לעצור רוחות וטללים צריך לשש קצוות ערש״י מנחות ס״ב הביאותיו באות יו״ד ה״ה לולב כן עתוס׳ ד״ה כדי בחג נדונין על המים לי העני יש בכאן רמז א׳ כמו שאגיד כי נענוע מוליך ומביא הוא למי שד׳ רוחות שלו ולהראות ג״כ שאנו נוצחין עיין ברא״ש ואבודרהם לזה א״צ טירוף וכסכוס עליו רק הולכה והובאה די אמנם לעצור רוחות וטללים צריך טירוף וכסכוס עלין כמ״ש הרא״ש ז״ל מירושלמי במשנה לנענע כחו של קטיגור צריך טירוף וכסכום עלין יע״ש ברכה עיקר כדינא ובאנא כסכוס לערבב יע״ש וז״ש במשנה והיכן היו מנענעין בהודו ואנא לא בהצליחה נא כמ״ש אבודרה״ם דנענע כח קטיגור מבקשים בהושיעה נא מן המזיקין והודו לה׳ ומציל אותנו ובהצליחה ל״ש זה יע״ש ובא״ר מש״ה אמר התנא מאחר דלולב ד״ט נענע ובהכרח טירוף וכסכוס דהולכה והובאה א״צ ד״ט כמש״ל אם כן היכן מנענעין רק בהודו והושיעה לא הצליחה כב״ה וז״ש רש״י ד״ה כדי לעצור רוחות ואמאי לא נימא כר״י למי שד׳ רוחות שלו אלא כמ״ש ומש״ה תנן בלשון והיכ״ן לא באיזה מקום לרמוז היכן כמו אי כ״ן בלשון ארמי הי״ו בבית המקדש שם עיקר השפע נסכו מים בחג והבן זה). גם כתב הט״ז שאם יהפוך צריך להפוך באלכסון ונוטה הלולב בהכרח בשעת הפיכתו לא׳ מצדדין וכבר עשה כן ג׳ ממ״נ יוצא:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:13:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:13:1)

**מזרח** עט״ז שאין להביא ראיה מן הטבע ועסי׳ תרע״ז ולשיטתיה שם דפונה דרך כתיבה העברית מימין לשמאל ע״כ בליל ב׳ יתחיל בנוסף הקרוב לימין שלו ובהכרח ע״כ לשמאל וכן בכל לילה משא״כ כאן יתחיל מזרח מערב צפון. וערי הלוים כתוב בתורה ומדותם מחוץ לעיר פאת מזרח דרום מערב צפון וכ״ה בלולב ובלבוש חילק ביניהם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:14:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:14:1)

**צריך** עט״ז העלה נטלן ד׳ מינים ביד א׳ יצא דוקא באגודה אחת לא יצא הא ביד א׳ יצא לית לן בה ותו ראיה (כצ״ל) מדלא הזכירו תקנה כו׳ ועיין אות ד׳ וי״ל. משמע באגודה אחת כ״ע מודים דלא יצא דיעבד וי״ל דא״צ וי״ל לדידן דא״צ אגד מ״מ כפת בלא ו׳ החיבור שאם רצה לאגוד דאין רשאי לאגוד אתרוג עמהם וגם מצוה לאגוד לרבנן. עיין בכפות תמרים הקשה מנחות כ״ז א׳ ברייתא ד׳ מינים באגודה אחת וי״ל כולן באגודה אחת רובן ג׳ מינים קרי כולן עתוס׳ שם ד״ה לא שנו אין מעכבין האגוד או זא״ז יצא ומשני תנאי הוא לר׳ יהודה לולב אגד ג׳ מינים ממילא אתרוג חיבור שלא להפריד אות ד׳ כו׳ ולרבנן כ״א לבדו שרי והבן. מ״ש שם מפני דמכשירה אלמא צריך לקרב יחד וערש״י ל״ה ב׳ וי״ל כי דרך הוא להכשירם בכך ששוכח ואין מוכרח שצריך לחברם:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:15:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:15:1)

**נוטלין** עט״ז עמ״א כ״ג וא״ר ל״ג ויראה דהט״ז הביא דברי רש״ל שהש״ץ ינענע כדרכו בהלל בהודו כו׳ והט״ז הכריע שבשעת ברכה היינו קודם הלל במקום שאלו היה ד׳ מינים היה מברך עכ״ל ומנענע עתה שחסר אחד מהמינים שאין מברך אין מנענע קודם הלל דלא כדמשמע משו״ת רש״ל דאתי למטעי ולברך גם כן או כדומה ויחידים משמע דעת הט״ז שיטלו ג״כ בלי ניענוע דלא כרש״ל והביא הט״ז ראיה משו״ת מהרי״ל קי״ט וז״ל שם מי שאין לו אתרוג בשעת הלל והושענא ינענע כדרכו בלא ברכה ומדלא כתב דינענע עכ״פ בשעת ברכה סובר הט״ז דבשעת הלל אלמטה לו קאי דמי שאין לו אתרוג ינענע בשעת הלל הא בשעת ברכה לא)( וא״ש ואי״ה במ״א יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:16:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:16:1)

**ואם** עט״ז עמ״א אות כ״ה ואי״ה שם יבואר ועחה״ר בסוכה דף ל״ד דבתקיעות קיי״ל סח אין חוזר כיון שהתחילו במצוה ובדף ל״ח ראב״י ממטי ומייתי ליה ואמר גמרא כו׳ בשעת ברכה כיון שהתחיל במצוה רשאי להסיח יע״ש משמע אף לכתחלה רשאי ובמ״א יבואר בעזה״י:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:17:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 651:17:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/651:17:1)

**לא** עט״ז דבשאר היום משום חיבוב מצוה נוטל וכבר בירך תו הוי כשלא בזמנה וכל שאין מכוין ליכא ב״ת שלא בזמנה עמ״א כ״ז. ומ״ש הטור אם יקח יותר יש ב״ת ולא כתב או פחות בל תגרע כמו שהתחיל דלפעמים כשאין לו ד׳ מינין נוטל ג׳ מינין לזכר ואה״נ כשיש כולן ונוטל ג׳ איכא בל תגרע עסי׳ תרס״ו אות א׳ ואי״ה שם יבואר עוד ועמ״א כאן אות כ״ז ובפתיחה כוללת כתבנו קצת מזה וכאן אין להאריך ובמ״א אי״ה יבואר עוד. אותן שצובעין לולב בעשבים וכדומה עא״ר ג׳ דהוי כמוסיף וצ״ע: