## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/673:1:1)

**ואע״פ** עט״ז בטור כתב דלא חיישינן בנ״ח בשבת שמא תכבה ויחזור וידליק שבחול נמי אין זקוק לה ושמא יטה נמי ואסור לשמש לאורה אבל בנר שבת דאסור בס״ד הטעם שמא יטה לא משום שיחזור וידליק. עיין פירש״י ז״ל שבת כ״א א׳ ומ״ש הטור שיחזור וידליק אפשר הכוונה דל״ת נהי דכבתה מדינא א״צ לחזור ולהדליק מ״מ מצוה מן המובחר לחזור ולהדליק שנית כמ״ש הב״ח ס״ג בשם הליקוטין בשם א״ז דמצוה לחזור ולהדליק אז בשבת יהיה אסור להדליק שמנים פסולים דשמא תכבה ומתוך שמצוה להדליק יחזור וידליק ויחלל שבת דומה לשמן שריפה שבת כ״ג ב׳ מתוך שמצוה לבערו כו׳ יע״ש קמ״ל דאין זקוק לה כלל ואף מצוה ליכא כדמוכח מדפריך שבת כ״א ב׳ מצוחה משתשקע כו׳ אלמא מצוה נמי ליכא הלכך ליכא למיחש כלל. ועיין לבוש ג״כ שמא יכבה ויחזור וידליק או שמא יטה. ובין בין דרכו לשנות זו ואצ״ל זו עסמ״ע ח״מ ע״ב ז׳ ובגמרא נקט כאן לא זו אף זו בדר״ה י״ל קאי אמשנה ובדרב קשה ובחידושינו הארכנו. אין מקומו פה עמ״א א׳ ואי״ה שם יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/673:2:1)

**אם** עט״ז כבסי׳ תרע״ב בט״ז א׳ ומ״א ד׳ ולמחמירין שם כ״ז שדולק השמש בו שרי גם כאן אף נותן יותר משיעור. ועפר״ח וא״ר. עסי׳ רס״ד ס״ג בעטרן י״ל בחנוכה מותר וצרי י״ל אסור בשבת חנוכה שמא יסתפק ממנו ואף דמוקצה הא שבת יותר בדיל וחיישינן שמא יסתפק כ״ש בנ״ח ובחול י״ל דשרי ולא חיישינן שיסתפק וימעט משיעור ח״ש וכ״ש אם נותן הרבה יותר משיעור. וכבתה אין זקוק לה היינו שוגג עיין ב״י וב״ח הא כבתה מזיד תוך שיעור ח״ש פשיטא זקוק לה להדליקה ופשיטא שלא יברך שנית אף כה״ג:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/673:3:1)

**או** עט״ז לא זכיתי להבין דבריו הקדושים בכאן כי המעיין ברא״ש שבת כ״א וב״י מפורש אומר דתשמיש קבוע אסור הרואה אומר לצורכו אדליק ובעראי כל שאין גנאי ורחוק מנר ל״ש לצורכו אדליק כי לתשמיש קל אין אדם מדליק נר בשבילו רק תשמיש גנאי אף מרחוק אסור משום ביזוי מצוה או הרצאת מעות שאין תשמיש בעצמו מגונה רק נגד נ״ח שיקריב ידיו אל נ״ח בעיון יפה אז גנאי לנ״ח הוי נמי ביזוי מצוה וממילא תשמיש עראי מרחוק אין גנאי בעצם שרי בנ״ח והטור שהשמיט מלת עד נ״ח וקשה ביותר למה עשה כן ועל הרא״ש באמת קושייתו יפה מנ״ל להקל בכך בעראי מרחוק ואין גנאי דילמא רב אסי אשמעינן לחומרא אף הרצאת מעות תשמיש קל ואין גנאי נמי אסור ונגד נ״ח הוא ל״ד וע׳ אות ד׳ וה׳ הטעם ביזוי מצוה או היכרא ויש עוד טעם שמוקצה למצוה ועמ״א ב״ג ואי״ה שם יבואר עוד בזה וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/673:4:1)

**ויש** עט״ז עב״ח ולבוש תירצו דבאחר עמו שרי והט״ז אוסר בשמנים ופתילות שאינם נמשכים דכה״ג אף אחר עמו אסור ודוקא בשמנים כשרים כשיש אחר עמו שרי לקרות כבסי׳ ער״ה יע״ש אלא הא דיש מי שמתיר התשמיש קדושה עראי דוקא דל״ש היכרא בעראי כמ׳ש באות ג׳ וגם ביזוי ליכא במצוה ויש אוסר דיש ביזוי ממצוה למצוה ול״ד למדליק מנר לנר דחדא מצוה הוי וער״ן שם. והנה מה שכתבתי באות ג׳ בצ״ע י״ל קצת מאחר דאמר בשבת כ״ב מנוי סוכה אסור אלמא יש ביזוי אף שלא נגד נ״ח כמו מנר לנר למ״ד אסור משום ביזוי מצוה ה״ה זה ומש״ה פסק הט״ז דאסור עראי אף מרחוק אם לא בקדושה ועדיין צ״ע בזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/673:5:1)

**שאם** עט״ז וכ״כ באות ז׳ ועסי׳ תרע״א בט״ז ומ״א ד׳ ה׳ בשם הר״ן ז״ל ובפר״ח א״כ משמע דהכין הוא שיש בהכרח הנאה מנ״ח ולמ״ד משום איתקצי למצוה אסיר ואין מועיל השמש וכן בתערובות לקמן אין מהני שמדליק שנים זה דעת הב״ח ז״ל אבל המ״מ אות י״א והפר״ח כתבו דשרי כשיש נר אחר וכ״מ סי׳ רע״ו ס״ד במדליק עכו״ם נר ויש עוד נר והיינו תשמיש שרי בנר א׳ יע״ש ועמ״א רס״ד ב׳ בזה וקשה למה הביא בתרע״א ה׳ דברי הר״ן ז״ל שם היפך סברת הר״ב ז״ל כאן בהג״ה וכאמור. וי״ל בדוחק כאלו אמר ובע״כ משמש לאורה ואין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/673:6:1)

**דהוי** עט״ז לכאורה דברי תה״ד צ״ע דא״כ בטלת תורת חהר״ל דאיסור אין ר״ל אלא ע״כ אזלינן בתר אחרים שאם תתבטל יהיו ר״ל והיינו לחומרא כאן ניזול בתר אחרים נרות חול ולא יהיו ר״ל ובא״ר אות י״ב דבתה״ד המעשה שב׳ ב״א הדליקו נרות וב׳ שמשים ונתערב נ״ח א׳ בין ב׳ שמשים אי שרי להשתמש אצל שלשתן (דהיינו מכ״א לבדו לפי הבנת הר״ב כאן בהג״ה) ושמשים נמי מנין מיקרי יע״ש. והר״ב אינו אומר כן שהרי סתם בשאר נרות משמע אף של חול ממש לא שמשים וי״ל הר״ב מיירי במקום שמוכרין נרות במנין דוקא וגם זה דוחק וי״ל דהר״ב סובר דאזלינן בין בתר האיסור אי הוי מנין או בתר המבטל וכ״ש כאן מנין חשוב למצוה ואפשר מנין חשוב הוא ואזלינן בתריה או בתר ודאי המבטל הכל לחומרא משא״כ חהר״ל שכל עצמה מחמת ר״ל אזלינן בתר המבטל ובפריי לי״ד הארכנו בזה ומ״ש הט״ז הטעם קבוע צריך עיון כיון דלא ניכר השתא מי הנ״ח ל״ש קבוע ד״ת אלא בניכר במקומו כט׳ ציבורין וקבוע דרבנן במנין וחהר״ל ושאר דברים חשובים משא״כ כאן להט״ז ובפריי לי״ד כתבנו מזה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/673:7:1)

**אלא** עט״ז וכ״כ בד״מ וע׳ אות ה׳ שאם יש שמש מותר להר״ב והב״ח חולק כאן ושם ואוסר שנהנה מנ״ח דמוסיף אור יע״ש ושמש מניחו דוקא למעלה מנרות וסי׳ שרפים עומדים ממעל לו (ותרגום לשמשו יע״ש ישעיה ו׳ ב׳ וברש״י ז״ל) והנה משמע דאם הדליק שנים מהם לנ״ח אזי אף להב״ח ז״ל יוכל להדליק הנשארים אם הם רבים שנים שנים כבסי׳ ק״י בי״ד ס״ז ה״ה מנין כן כמו מצה בחמץ בע״פ שאוכל בעוד הותר והנשארים שנים שנים למ״ד הכין עיין ה״פ ומיהו הר״ב ז״ל בהג״ה סובר אף לכתחלה מותר משנים יחד כמו בשמש עם נרות דמותר. ואם נאמר דנ״ח הוי דשיל״מ לנ״ח או להניח לשנה הבאה ועש״ך י״ד ק״י נ״ז בדשיל״מ י״א דאסור ב׳ ב׳ מטעם ס״ס דלא מהני יע״ש ומיהו לפסק הר״ב בכ״ע שרי ואי״ה במ״א יבואר עוד. וי״ל עוד דלא הוי דשיל״מ דלזה לא נאסר מעולם. ומ״ש הט״ז דהתה״ד מיירי בעודם דולקים לפי דעתו הוי מנין כמ״ש באות ו׳ שרי בתר דידיה אזלינן או בתר המבטל. ומ״מ הנך רואה להב״ח בכ״ע מנין ולהר״ב דוקא כשיש נר היתר עם האיסור שרי ואף כבוים דראוי ליקח לנ״ח. ועיין עולת שבת למ״ש בסי׳ מ״ב הזמנה לגוף הקדושה מילתא הוא ה״ה כאן אף לא הודלק לנ״ח אלא הזמינו ובא״ר י״א דנ״ח אין בו קדושה יע״ש אלא מיירי שהודלק לנ״ח וכבה אח״כ ונתערב יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/673:8:1)

**הדלקה** כו׳ עט״ז וכ״כ הפר״ח דא״נ הדלקה מצוה י״ל כבתה זקוק לה יע״ש ובלבוש כ״כ בס״א מיד שהדליק נגמר המצוה וזה כמ״ש הט״ז. ולי העני י״ל דה״פ הדלקה מצוה ולא הנחה ולפיכך נמשך כמ״ש בשם תה״ד דאפילו כבתה ע״ש קודם ביה״ש אין לה זקוק וכדבעינן למימר לקמן באות ט׳ בעזה״י מזה יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/673:9:1)

**ואפי׳** עט״ז בתה״ד ק״ב (ט״ס ק״ג) הנה לפי דברי הט״ז ז״ל י״ל להדליק בע״ש מפלג המנחה נ״ח ולקבל שבת בעוד יום גדול בשמנים שאין נמשכים אסור שמא יכבה וא״א להדליק אז וחז״ל לא תיקנו אלא להדליק בע״ש קודם ביה״ש מעט זמן מה לא בעוד יום גדול דלא הוי כלל זמן מצוה לדעת הט״ז ז״ל מתה״ד ולפסק המחבר והרב שרי בכ״ע. הנה אם נאמר הנחה מצוה אין לנו הוכחה די״ל מדליק קודם ביה״ש ומניחה במקומה לשם נ״ח ביה״ש כל שבות דמצוה ואף טילטול הנר שעוה ואף שמן י״ל בהגבהה והנחה אין מטה השמן ועסי׳ רל״ד ורס״א שבות דמצוה ביה״ש ל״ג עליה וסי׳ רע״ו במ״א ט׳ וא״כ אם הדליק בע״ש קודם קבלת שבת וכבה לא קיים המצוה משא״כ אי הדלקה מצוה בהכרח שזה זמן קודם ביה״ש ועתו״ש כ״ג א׳ ד״ה מכבה וכ״ב ב׳ ד״ה דאי בעי דאי הדליקה קודם ביה״ש לשום חנוכה ומניחה בחול בצ״ה במקומה למ״ד הנחה מצוה שרי ולמ״ד הדלקה צריף לכבות ולהדליק בזמנה וא״כ בע״ש למ״ד הנחה מצוה מדליק קודם ביה״ש שזה זמנה עתה בע״ש ומיהו זה טעות מכמה טעמים ובהכרח הדלקה עכ״פ קודם ביה״ש בעינן ואי לומר דאי הנחה מצוה ביה״ש מניחה ולא הוי הכשר מצוה ומעט זמן רגע קודם לא חיישי׳ שמא יכבה כ״ז דוחק ועיין בתה״ד שם. ועסי׳ תרע״ט מ״א ב׳ יע״ש והבן. ולדינא נכון ודאי להחמיר ולהדליק בע״ש שנית בלא ברכה אם כבר קבל עליו שבת קודם. כמ״ש הט״ז כאן ועמ״א י״ב. ואי״ה בתרע״ט יבואר עוד. ועסי׳ רס״א ורס״ג סי״ז מי שקיבל שבת יכול לומר לישראל חבירו כו׳ וא״כ כבתה מותר לומר לחבירו להדליק נ״ח אם כבה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:10:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 673:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/673:10:1)

**ואם** עט״ז משמע מצוה איכא ומדינא אין זקוק ועמ״ש באות א׳ בט״ז מזה מ״ש הטור שמא יחזיר וידליק כמו שמן שריפה יע״ש משמע דאין מצוה כלל ובע״ש יש להחמיר עמ״א י״ב. ומ״ש במניח במקום הרוח כו׳ ואין מברך שנית דשמא לא הוי ברור שיכבה כמו שמנים פסולים דמדליק בהן ועמ״א י״ב והנה משמע בפחות מכשיעור מברך שנית כבסימן תרע״ה ופר״ח שם וצ״ע הא יש ב׳ תירוצים שבת כ״א ב׳ דאי לא מדליק כו׳ ולשיעורא א״כ הדבר ספק ואי״ה בתרע״ה יבואר. ומי שאין לו שמן כשיעור היה נראה דידליק ולא יברך מספק ומכאן משמע דאין מדליק כלל דלשיעורא ודאי הלכה הוא מדמברכין להדליק בלמ״ד כמ״ש הרא״ש בפ״ק דפסחים בשם ר״ת עשו״ת ח״צ ז״ל סימן צ׳ הביאותיו בתרע״ב ועסי׳ תרע״א במ״א א׳ ובהל׳ לולב תרל״א במ״א אות כ״ו. וצ״ע לדינא כי י״ל באין לו שמן כשיעור לא ידליק כלל דאתי למיטעי בשאר שנים מה שאין כן ביש לו נר א׳ יחלק כל שהוא לשאר ויראה דמ״מ מדליק בלא ברכה ביש לו שמן כ״ש ולהרואים לא חיישינן שיסברו שיש כשיעור ולעצמו ידע כנ״ל. ע׳ סי׳ תרע״ד מה ששייך לכאן ואי״ה שם יבואר: