## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:1:1)

**כרכין** עט״ז הנה הר״ן ז״ל מחולק עם הב״י בלשון ירושלמי דאמר לחלוק כבוד לא״י דר״ן סובר דל״ד לחלוק כבוד אלא שלא יהא גנאי לא״י כי בימי אחשורוש היו חריבות ויהיו נדונין כפרזים בלא חומה וקשה על דבריו ב׳ קושיות א׳ למה עקרו מוקפין דאחשורוש ליתקנו תרווייהו מוקפין דאחשורוש כי שושן ומוקפין דא״י שלא יהיה גנאי לא״י כי כל מוקפין ג״כ בי״ד וקושיא זו ראיתי בפר״ח ג״כ ולמ״ש הט״ז דראוי לתת מעלת שושן שהיה נס ביותר שעשה נקמה גם בי״ד לא״י ג״כ א״ש קושיא ב׳ ולישנא דירושלמי לחלוק כבוד לא״י נמי א״ש. ומ״ש הר״ן שלא יהא גנאי היינו אם מוקפין דאחשורוש בט״ו וא״י בפרזים ואכתי ליתקנו הכל בי״ד זולת שושן ולתירוץ הט״ז א״ש כאמור וקושיא א׳ עדיין קשה. ומ״ש הט״ז לפירוש הב״י כי בלא שושן ראוי לעשות זכרון לא״י והיינו ביום ט״ו בפ״ע והא דלא עשו להיפך מוקפין בי״ד ופרזים בט״ו י״ל כשושן ומ״מ פריך שפיר שושן כמאן הואיל ומ״מ מוקפין חלוקים מפרזים ועמ״א מזה והקשה הט״ז דא״כ בחנוכה נמי ובא״ר תירץ דשם הוי ערי א״י בישובן וא״צ זכר משא״כ במגילה שהיו חריבות ובספר חמד משה כתב על הט״ז מגמרא דאמר לא כפרזים ולא כמוקפין יע״ש ובאמת הט״ז ז״ל אין עיקר דקדוקו על זה וזה אינו דא״נ כן יש לפרש לא כפרזים ולא כמוקפין וממי למד וא״כ קשה נמי על המוקפין אלא דהב״י תלה דבריו על דברי רש״י ז״ל שפי׳ כמאן דלא ידעי אי מוקפין מימות יהושע בן נון הוי ר״ל הוי ראוי לקרות תרוייהו כבס״ד אז הקשה שפיר הב״י דא״נ הוי ידע מימות יהושע בן נון קשה כל כמה דלא ידעי שאני שושן כו׳ א״כ למה חלקו מצוה זו בי״ד וט״ו אבל הר״ן יפרש כפשוטו וז״ש הט״ז ושושן לא ידע״י זה פירש״י וכדאמרן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:2:1)

**אבל** עט״ז עמ״ש במ״א אות ב׳ מזה ועיין תוספות מגילה בהא דשור איגר יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:3:1)

**ובלבד** עט״ז הנה הב״י דיש הפרש בין נראה לסמוך בנראה מודדין חוט ישר באויר מכפר לכרך כל שאין רחוק ממיל כו׳ ומ״מ אם הכרך עומד באמצע ההר צריך חוט ישר באויר מכרך ממש לכפר ולט״ז יותר רבותא שמודדין חוט ישר מכפר להתחלת רגלי ההר לא באויר ממקום הכרך באמצע ההר וכפי מה שאני מבין שהט״ז ז״ל מפרש יושבת בראש ההר או בנחל העיר הסמוך לכרך וא״ש הלשון כרך וכל הסמוך ל״ו לשון זכר וכל הנראה עמ״ו ולא אמר וכל הנראה לו אלא מהעיר רואין העיר והכרך ביחד וכ״מ ברא״ש ז״ל ולמ״ש אי״ה בסמוך בר״ן לא משמע כן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:3:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:3:2)

**והנה** המעיין בר״ן ז״ל יראה דסמוך נמי בעינן מתחשב מתחומי העיר שכ״כ י״א דנראה וסמוך דקאמר מתחשב מתחומי העיר דוקא ומה לו להזכיר סמוך אלא דבתרוייהו בעינן מתחשב מתחומי העיר (ענין מתחשב אפשר במסים וארנוניוס ושאר דברים) ודייק דקאמר נראה עמ״ו ולא אמר רואין אותו מהעיר אלא שהוא מתחשב עמ״ו ר״ל עם הכרך ביחד (א״ש דלא אמר כל הסמוך ונראה לו היינו לכרך אלא מתחשב מיירי) ומיהו אין להר״ן ז״ל הוכחה דבסמוך בעינן מתחשב עם העיר ואפשר מדריב״ל אמר כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו ולא פירש או נראה עמו דהא ברייתא הוצרכה לפרש תנא סמוך אע״פ שאין נראה ונראה אע״פ שאין סמוך ואמורא צריך לפרש יותר אלא ריב״ל אשמעינן תרתי בפינן דגם בסמוך בעינן נראה מתחשב מתחומי העיר סמך על ברייתא דבסמוך אין בעינן רואין אותו מכרך. ומ״ה מוכח ג״כ דרואין בעינן ג״כ והבן זה. ובר״ן מבואר בפירוש דרואין הכפר מכרך כשעומד בכרך רואין הכפר שיושב הכרך בההר ומסיום דבריו שסיים מפני שרואין אותו מכרך יע״ש מבואר כן. אבל הט״ז לשיטתיה שפירש רגלי ההר אין סברא אלא כשהכפר בההר וישב נמי לשון עמו ולא אמר נראה לו דהוי משמע שעומד בכרך ורואה הכפר אלא נראה עמו כלומר שנראה הכפר עם הכרך ביחד היינו עומד בכפר ורואה כפר וכרך ביחד וזה שהכפר בריש טורא וכאמור. ועפר״ח וכעת לא הבינותי דיראה ההוא פירוש הב״י ממש ומ״מ אינו נראה קאי לפירש״י ז״ל ע״ש ובאלפס מוגה (אפילו לפירושא קמא) כב״י יע״ש וברא״ש אין הכרע. מ״ש שיושבת העיר כי לכרך קורא העיר וער״ן ז״ל: (**אמר** הכותב כי אומרו נראה עמו והוא אינו נפעל אמיתי עיין בצוהר התיבה בפעלים אות ד׳ וזה נמי יותר רבותא דאפ״ה לא הוי נפעל אמיתי ולר״ן א״ש דמתחשב מתחומי העיר לענין מס וכדומה הכפר פעול ג״כ):


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:4:1)

**כרך** עט״ז הנה בש״ע לא ביאר הספק אם ספק דדינא כמו טברי׳ או ע״א אומר הוקף וע״א אומר לא הוקף כהוצל עב״י (בבאר הגולה ך׳ ציין חזקי׳ ושם הוי ספיקא דדינא היקף יש אבל הוצל כו׳ מגילה ה׳ ב׳) ומיהו הב״י צידד דכל עיר שיש לה חומה ראוי לספק אף בלא קבלה ומיהו סיים בשם ספר אשכנזי דיראה כל שאין ספק קבלה קורין בי״ד יע״ש ויראה כן לדינא ובפר״ח לא משסע כן. ומ״ש הט״ז דיוצאין בי״ד לא הבינותי כי בפר״ח בריש הסי׳ הביא ירושלמי בן עיר מהו שמוציא בן כרך יבא כהדא כל שאין מחויב אין מוציא (ולא יעבור) בן כרך מהו שמוציא בן עיר יבא כהדא כל שאין מחויב א״מ או יבא כהדא דאמר רבי חלבו אמר רבי חייא רבה הכל יוצאין בי״ד שהיא זמן קריאתה ולא אפשטא והנה יראה דעל ר׳ חייא רבה לית חולק דבן כרך יוציא בי״ד ואיבעיא הואיל לכתחלה לא היה מחויב א״ד הואיל ודיעבד מחויב מיקרי ולפ״ז נפשטא איבעיין לקולא ככל תיקו בדרבנן ומ״ש הפר״ח בש״ס דילן משמע דחולק על ר׳ חייא רבה דאמר זמנו של זה לא כזמנו של זה אימא לכתחלה קאמר ולאפושי מחלוקת א״כ טבריא והוצל לכתחלה קורץ בב׳ ימים וברוכי רק בי״ד לא בט״ו דיצא ממ״נ ואסור לברך בט״ו וא״צ לתירוץ הט״ז גם א״צ לטעמא הואיל וזמן קריאה לרוב העולם וכדאמרן. ולפ״ז יצא לנו הדין בן כרך שקרא בי״ד אסור לברך בט״ו וקורא בלא ברכה כקורא בתורה ואם קרא לבן עיר יצא בן עיר דתיקו בדרבנן לקולא גם הרבה פוסקים ומכללן רש״י ז״ל דלכפרים היו קורין בני עיירות אלמא מחויב בדבר מיקרי הואיל ומחויב במקרא מגילה ומ״ש הט״ז להקשות על רש״ל מ״ש י״ט מפורים יש לומר ברכה דקידוש עם קדושת היום חדא הוי מה שאין כן ברכה דמגילה עם משלוח מנות אין עניינם זה לזה ועפר״ח תירוץ לזה והוא תירוץ הר״ן ואי״ה במ״א אות ד׳ יבואר (דקי״ל ספק לחומרא):


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:4:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:4:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:4:2)

**אמר** הכותב יש לי בכאן הרהורי דברים ולאיש ההמוני כמוני אשר דרכי החכמה נעלמו ממני נסבכתי בעיון זה אמרתי אשיחה וירווח לי. וקודם אמרתי אשאל שאלה אחת קטנה וזו תוארה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:4:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:4:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:4:3)

**שאלה** ע״א אומר שומן הגיד וכיוצא בו וע״א אומר שומן היתר הוא מהו לאכילה ומה שהביאנו לזה הוא ממ״ש בס׳ ש״ה כלל י״א מתוס׳ כתובות כ״ז ומתשובת הר״י בן הרא״ש ז״ל הביא הב״י בי״ד סימן ט״ל בב׳ עדים בועא בשיפולי דחומרת הגאונים ומדרבנן אוקמיה אחזקה משמע היכא דליכא חזקה לא אמרינן ספק דרבנן לקולא (ספק מחיים י״ל) ולכאורה הטעם דמיקרי איתחזק איסורא כה״ג עש״ך י״ד ק״י בקונטרס הספיקות דין כ״א ומ״ש בפריי שם ובאמת בר״מ ז״ל פ״ח משגגות ה״ג עד אחד אומר חלב ואחד אומר שומן מיקרי איקבע איסורא יע״ש ואלו מדברי הר״ן ז״ל בעיירות המסופקין כתב דהולכין בתר רובא ולא ספק השקול בדרבנן לקולא וקורין בי״ד יע״ש וסברא והוצל מדת חסידות טבריא שמא מיגנו והוצל מחולקין בקבלה ואפילו הכי רק מדת חסידות לא מדינא ותיקו בדרבנן לקולא והכחשת עדים נמי לקולא אף בלא רובא וחזקה ואפשר מ״ש מדת חסידות הוא לטעם אחד דהולכין בתר רובא יע״ש:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:4:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:4:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:4:4)

**והנה** הב״י בי״ד ושם הביא דברי הר״ר יוסף באורך וצ״ע בדבריו. הביא שם ראיה מאשם תלוי דבעינן איקבע איסורא הא לאו הככי לא דספק תורה לחומרא רק מדרבנן משום הכי בדרבנן לקולא משא״כ באיתחזק הוי מן התורה לחומרא ומשום הכי אף בדרבנן לחומרא ועי״ד ק״י בט״ז וש״ך שם וא״כ כשמחולקין בקבלה מיקרי איתחזק כמ״ש הר״א ז״ל פ״א ה״ג משגגות עד אחד אומר חלב וע״א שומן ומ״ש הב״י דא״כ אפי׳ כה״ג אין מביא אשם תלוי צ״ע. הן אמת ששם כתב אפשר שכונת רבינו בהשגות דע״א אומר בב׳ חתיכות מיירי ומ״מ לא החליט שם יע״ש גם מ״ש דשם קרא מצות לפי מ״ש מהרי״ט ופר״ח בי״ד ק״י ילפינן משם מדגלי קרא באשם תלוי דוקא איקבע איסורא אסור מ״ה הא לא איקבע רק מדרבנן ומינה בדרבנן באיקבע מחמירין ובלא איקבע מותר ועיין לח״מ שם יש ליישב:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:5:1)

**אם** עט״ז הנה מימרא דרבא מגילה י״ט א׳ יש בו ג׳ פירושים כמ״ש הב״י ובכ״מ פ״א מהלכות מגילה ה״י א׳ דרבא אבן עיר שהלך לכרך קאי כסדר המשנה ומיניה נלמד לבן כרך שהלך לעיר וכפי זה בן עיר לכרך אם דעתו להשאר בי״ד שחרית בכרך שהוא זמן קראתו בטל מעליו זמן קראתו וקורא בט״ו וכן בן כרך לעיר אם דעתו להשאר ט״ו שחרית בעיר בטל זמן קריאתו וקורא בי״ד (ויהיה הפירוש בן עיר לכרך כמ״ש הרא״ש וכן בן כרך לעיר לא כרש״י ולא כרא״ש ובדעתו תליא מילתא לא במעשה שיתעכב באמת שם דא״כ מה מהני המעשה לבן כרך למפרע אלא בדעתו תליא שלתא כדבעינן למימר לקמן אי״ה) ודחה הכ״מ והב״י פירוש זה דרבא דריש קרא לכרך תחילה יע״ש הפי׳ הב׳ פירוש רש״י דרבא אכרך לעיר אם דעתו ביום י״ד דבעיר פרוז וקורא בי״ד ואם דעתו לילך קודם אור היום קורא כמקומו וממילא בן עיר שהלך לכרך אם דעתו לחזור למקומו ביום ט״ו קורא בי״ד (בהיותו בכרך) ואם דעתו להשאר בט״ו שחרית נעשה מוקף ואין קורא אלא בט״ו אבל הרא״ש וטור פירשו דרבא אסיפא וארישא קאי והכל תליא בי״ד שחרית בן עיר בטל זמנו ונסתלק וקורא בט״ו ובן כרך נעשה פרוז כו׳ והמ״מ וכ״מ פירשו לברי הר״מ ז״ל שם כפירש״י ודברי המחבר נעתקים ממנו וי״ל במ״ש הט״ז פירושו בי״ד שהוא פירוש הרא״ש והטור הפך רצונו שפירש ככ״מ ושם כתב דרי״ף נמי מפרש כרש״י וע׳ לבוש מפרש דברי הש״ע כרא״ש וטור ועא״ר אות י״א. וברי״ף כתב הציון בן עיר שהלך לכרך אמר רבא יורה כרא״ש וטור (ואם שלא ציין מלת וכו׳ כבר דחה הב״י וכ״מ פירוש א׳ יע״ש) ונאמר בזמן קריאה לרוב העולם בי״ד וכ״כ הא״ר ובבאר הגולה ציין בזמן קריאה המקום שהוא בו לא המקום שיצא משם עמ״א. ושלל פי׳ א׳ של הב״י וכ״מ והיה לשלול ג״כ פירוש הטור והרא״ש כאמור ואי״ה באות ו׳ יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:6:1)

**ונתעכב** עט״ז. המעיין ברש״י מגילה י״ט א׳ ד״ה אלא שעתיד לחזור ליל י״ד קודם ע״ה יצא מהעיר הוא דאין קורין בלילה עמהם הואיל וביום לא יהיה שם וד״ה אבל כו׳ וקורא עמהם בלילה גם מלת לא יהיה עמהם בדעתו אמאי כתב אין קורא עמהם בלילה היה לומר גם ביום אם נתעכב ולאשמעינן רבותא אפי׳ נתעכב ומ״ש רש״י במשנה קורא כמקומו כחובת מקומו ובן כרך כו׳ גורס בכ״ף והא בן כרך שיצא קודם י״ד ע״ה קורא במקומו בבית (היו״ד קמוצה) אין זה קושיא כ״כ אגב בן עיר אמר קורא כמקומו בכף עלח״מ במש״ה מ״מ מקודם אלא שעתיד לחזור ולא נתעכב שם הוא לרש״י ותליא במעשה ולא בדעתו כלל דדעתו לא מעלה ולא מוריד וכן מ״ש אח״כ אבל אין דעתו לחזור ונתעכב שם קצת מהיום הכל כפירש״י והעיקר המעשה אם נשאר שם בכרך בי״ד שחרית או לא נשאר ומלת דעתו הוא ל״ד כמ״ש הלח״מ ולא הביא פירש״י אלא לענין דר״ת כרש״י בפי׳ י״ד וט״ו לא כרא״ש ולא כפי׳ הא׳ של הכ״מ אבל בפירוש עתי״ד רחוקים הם מקצה אל הקצה כי לרש״י תלוי בגמר המעשה ומחשבה לא מעלה ולא מוריד ולר״ת הכל תליא במחשבה אם דעתו בהליכה לחזור קודם ע״ה אף שנתעכב מאונס והכרח לאו כלום וקורא כמקומו ואם דעתו להשאר בי״ד שחרית בעיר אף שהלך קודם ע״ה קורא כעיר וז״ש תחלה ונתעכב לרבותא אבל בסיום אם אין דעתו לחזור לא סיים ונתעכב וכן המחבר שבכאן א״צ שנתעכב כאמור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:6:2)

**וראיתי** להא״ר אות ח׳ כ׳ דוקא נתעכב י״ד שחרית הא לא״ה אף שהיה בדעתו קורא כמקומו וכ״מ במ״מ ור״ן וגדולה מזו אפילו היה ביום י״ד שחרית ובא לכרך קורא אח״כ בט״ו עכ״ל הנה מ״ש שכ״מ במ״מ ביארתיו שזה לרש״י וריש הדברים שכתב ולא נתעכב מוכיחין כן כמו שכתבתי לעיל ועיין לחם משנה שם ומ״ש וגדולה מזו הוא מירושלמי הביאו הפר״ח ג״כ ויבואר לקמן אי״ה. ולדידי אין זה קושיא דכל שבדעתו היה להשאר קצת מהיום אף שהלך קודם עמוד השחר צריך לקרות אף ביום י״ד בשדה או בכרך כעיר דפרוז בן יומו היה בדעתו ויקרא גם בט״ו וכאמור:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:6:3)

**ואמנם** הר״ן ז״ל דעתו דרש״י ורי״ף בחדא שיטתא ~דרבאן~{דרבא} אבן כרך לעיר קאי ובן עיר לכרך תליא בט״ו. ומ״ש בן עיר פסקא דמתני׳ הוא וסובר דרש״י ורי״ף סוברים דהכל בדעתו תליא ואף לרש״י וכתב עוד אבל דעתו להתעכב כאן ונתעכב עמהם בי״ד משמע תרווייהו בעינן לרי״ף דעתו להתעכב ונתעכב גם כן שלא באונס רק מדעתו. והנה אפשר דמש״ה אמר ונתעכב עמהם דאל״כ האי דקורא עמהם ע״כ אמגילת לילה דאי אמגילת יום וקאמר הואיל ובדעתו היה להשאר שם קצת מהיום הוי פרוז ואף כשחזר לביתו או בשדה בדרך קורא עמהם ביום י״ד לישנא עמהם משמע עמהם בעיר וע״כ בלילה וכבר נשמר מזה הר״ן ז״ל אמימרא דריב״ל חייב לקרותה בלילה ולשנותה ביום דעיקר החיוב ביום וכ״כ במשנה כפרים כו׳ וראיה דלקמן י״ט ב׳ במשנה לא הוזכר כל הלילה כשר למגילה והא מוזכר כאן קריאת הלילה ועוד דפריך לקמן לימא תיהוי תיובתא דריב״ל י״ט א׳ מהא עד שתנץ החמה והא במשנה דבן כרך מבואר שחייב בלילה ע״כ פירש דעתו להשאר כאן ונתעכב קורא עמה ביום י״ד ולעולם אף שלא נתעכב כל שבדעתו היה להתעכב ביום י״ד קורא כאנשי העיר בדרך או בכרך דפרוז מיקרי ויהיה קורא גם כן בט״ו כמבואר בירושלמי. ומיהו מלשון הרי״ף והר״מ והמחבר ונתעכב ולא כתבו אע״פ שנתעכב אפשר לרמז דקאי אחלוקה שניה ג״כ דבדעתו להתעכב בעינן ולקמן אי״ה יבואר עוד והבן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:4
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:6:4)

**ומעתה** אבוא לדברי הט״ז ז״ל מ״ש וכן היה שנתעכב כבר נתבאר שיצא לו כן מהר״ן ז״ל לחוד. ומ״ש על הב״י עיין כ״מ מבואר יפה דלפירוש הרא״ש מוקף בן יומו קשה דלא היה שם כלל בט״ו ובי״ד נסתלק חובת קריאה מעיר ובן כרך שהלך לעיר שפיר פרוז בן יומו שהיה בי״ד בעיר פרוז ומ״ש בן עיר לכרך חייב להתעכב שם ולקרא עמהם וכ״מ לישנא דמתני׳ ואם לאו קורא עמהם משמע שמחויב להתעכב שעה בט״ו ומפרש דברי הר״מ ז״ל כרא״ש כמ״ש באות ה׳. ומיהו ודאי אף אם חזר בן עיר למקומו קורא בט״ו וכ״מ ברא״ש ולכתחלה צריך להתעכב עמהם ולקרא בט״ו בכרך ומ״מ הט״ז קשה למה לא ניזל בתר קריאת הלילה כו׳ ע״ש התחלת היום כו׳ זו עשה כו׳ וכן קשה על הטור כו׳ מקצת י״ד כו׳ ורבא לא זכר אלא לילי י״ד כו׳ האיר השחר עכ״ל צריך ביאור דאם כוונתו דבדעתו כל הלילה בכרך אע״פ שמיד יצא כו׳ נסתלק חובת הלילה משא״כ אם רק קצת הלילה זה לא ניתן להאמר כלל שפרוז בן יומו דוקא יום וכפירש״י דאל״כ מה לי כל הלילה או מקצת הלילה כמו ביום אמרינן מקצתו ככולו אלא והימים האלו נזכרים ונעשים איתקש ודוקא ביום וכ״פ הרא״ש והר״ן ולא תליא כלל בשהה בלילה שם. וי״ל דקשיא ליה דודאי כל ששהה משהאיר השחר קצת תו הוי בן עיר ככרך וכרך כעיר דיעבד משע״ה יצא הוי זמן קריאה והא דבעינן נץ החמה שלא יבוא לידי מכשול כו׳ אלא דהוי קשיא ליה דודאי כי בעינן תרווייהו מחשבה ומעשה שנתעכב שם כמ״ש מקודם ושכ״מ מהר״ן הא יצא קודם ע״ה אע״פ שדעתו להתעכב אין קורא עמהם זה בקריאת היום הא קריאת מגילה כל שדעתו להתעכב שם כל הלילה ומקצת מהאיר השחר תו חייב לקרות המגילה בלילה אם הוא בן כרך בעיר אע״פ שאח״כ אירע שרגע קודם ע״ה יצא מהעיר מ״מ קודם לכן צריך לקרות מאחר דעתו היה כך ובקריאת היום הוא דאין קורא עמהם כשיצא קודם ע״ה רגע. וגדול מזו בן עיר לכרך כל שדעתו להיות כל הלילה וקצת מהיום שם פטור מקריאת הלילה אף שאח״כ הלך משם רגע קודם ע״ה מה לו לעשות עוד וכתב הט״ז דל״ת דקריאת הלילה הואיל ואין חיוב כ״כ (עסי׳ תרצ״ב לרא״ש וטור מברך ביום שהחיינו ולר״ת קריאת הלילה חובה כמו יום) א״כ בלילה בן כרך לעיר אע״פ שדעתו להיות שם בע״ה מ״מ אין קורא בלילה עמהם לז״א דקריאת הלילה שוה ליום ועדיפא דלילה כל שבדעתו וקריאת היום דוקא נתעכב ותדע דרבא אמר ל״ש אלא שעתיד (דעתו) לחזור בליל י״ד אבל אין דעתו לחזור בליל י״ד קורא עמהן וקאי ארישא וסיפא כפירוש הרא״ש ז״ל וכסדר המשנה ואיך אמר קורא עמהן והא יצא מיד לאחר ע״ה ולא ימתין עד הנץ וקורא עמהן משמע בן כרך קורא עמהם בעיר וע״כ אקריאת הלילה קאי דקורא עכ״פ עמהם וכאשר. והטור דנקיט בן כרך לעיר דעתו לחזור מקצת היום ולא נקיט כשיאיר היום וכן בן עיר לכרך מקצת היום נאמר דבן עיר לכרך הטעם לרא״ש הואיל ובזמן חובתו הוא בכרך (שהרי בט״ו אין שם להיות קרוי מוקף בן יומו אלא כפי׳ הרא״ש) ואם כן מגילת הלילה אם זמנה עד הנץ כמו שצידד המ״א בתרפ״ו א׳ בשם הגמ״נ אם כן יצא לנו דין מפורש שבן עיר לכרך ודעתו לילך קודם הנץ קורא עדיין קריאת הלילה קודם הנץ דאכתי זמן חיובא הוי דיעבד ובכרך זה אינו והבן זה. וז״ש הטור מקצת היום כל ע״ה עד הנץ ולא נץ בכלל ואקריאת הלילה וה״ה בן כרך לעיר דנקיט מקצת ודאי כל שדעתו להיות רגע בהאיר השחר הוי פרוז בן יומו אלא נקיט מקצת היום לאשמעינן בקריאת היום בעי מעשה גם כן ולא יצויר כי אם שנתעכב מקצת היום עם הנץ אפילו שקורא עמהן. ולפ״ז חידוש דין בן עיר לכרך ויצא קודם הנץ קורא קריאת הלילה. ומ״מ קשה על זה שהרי הואיל בקריאת היום כל שהיה בתחלת היום בכרך אין קורא בי״ד וקריאת הלילה יקרא עד הנץ החמה ועיין בספר חמד משה וצ״ע. ובגמ׳ י״ס א׳ בן כפר שהלך לעיר קורא עמהם ופירש רש״י של לילה אלמא בעיר וכרך נמי בשל לילה מיירי ובחידושינו כתבנו דיש לומר בקריאת היום אלא דרש״י לשיטתיה דמפרש עתי״ד לא דעתו ואם כן יצא קודם היום ולא נתעכב באונס וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:5
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:5](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:6:5)

**שאלה** בן עיר שהלך למקום שקורין בו בי״ד וט״ו מהו הדין:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:6
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:6](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:6:6)

**תשובה** יש לראות למאן אי להרא״ש וטור אם כן כל ששהה בן עיר במקום זה ביום י״ד הא גם במקום זה מחויבין בי״ד לקרות ושהוא קריאה לרוב העולם א״כ פשיטא שגם הוא יקרא בי״ד ועמהם ואם דעתו שישהה בט״ו שם אי צריך לקרות עמהם לרא״ש וטור אין צריך לקרות עמהם דוקא מוקף היינו שנסתלק חובתו ממנו וזה בי״ד משא״כ בט״ו אף נתעכב שם ביום לא הוי מוקף לרא״ש ותדע דאם לא כן אמאי לא כתבו הרא״ש וטור דין שבן עיר שהלך לכרך בליל ט״ו ויש חילוק בין רש״י דקרוי מוקף ובין הרא״ש דפטור בט״ו וכה״ג וסברתו נראה דיליף מדפרוז בן יומו קרוי פרוז ה״ה מוקף היינו ביום י״ד דליהוי מוקף בט״ו והבן זה. ואם כן הוי ס״ס לקולא שמא הלכה כרא״ש וטור וכבר קראו בי״ד ושמא המקום זה אין מוקף ואת״ל ד״ק כד״ת מ״מ בס״ס לקולא זהו מה שרצינו לבאר:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:7
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:7](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:6:7)

**עוד** רגע אדבר מ״ש הר״ן בשם הירושלמי והפר״ח דא״ל בן עיר שנעשה בן כרך קורא כאן וכאן וכן בן כרך שהיה בלילה ויום י״ד בעיר ואח״כ הלך למקומו קורא בט״ו אין זה סותר מ״ש בירושלמי ר״ח בשם ר״ח רבה הביאו הפר״ח כאן אות א׳ דבן כרך שקרא בי״ד יצא היינו שאירע שקרא כן אבל כאן זה קרא בהיותו בן עיר ואח״כ נעשה בן כרך כו׳ לפ״ז אין ללמוד ממנו מ״ש בן כרך שחזר למקומו ומ״מ אף דינא דהר״ן יש לחלק בין ר״ח רבה והבן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:8
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:6:8](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:6:8)

**ודע** ביבמות ט״ז אמרינן לא תתגודדו יע״ש או הכפרים היו קורין בכפרים או בעיירות יע״ש ועיין במשנה ריש מגילה וברש״י יע״ש וא״כ הא דאם עתיד לחזור קורא כמקומו י״ל לא תתגודדו אם נתעכב שם וגם מגילת הלילה צ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:7:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:7:1)

**ט״ו** בשבת עט״ז לדידן א״א י״ד בשבת דהוי יוה״כ בע״ש תרי שבי בהדדי לא עבדינן:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:8:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:8:1)

**עד** עט״ז ומשלוח מנות ג״כ ועמ״א אות יו״ד אי״ה יבואר זה:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:9:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 688:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/688:9:1)

**מ״מ** עט״ז דיקרא בברכה בי״ד אע״פ שקרא בי״ג: