## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 691:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 691:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/691:1:1)

**במי** עט״ז וכוונתו מגיטין י״ב א׳ כתבו לגט במי מילין ועפצא כשר ובתוס׳ שם והג״א לכאורה עפצא לאו היינו דיו דמתני׳ ותירצו כשמעורב כו׳ והט״ז כתב למ״ש רמ״א י״ל דעפצא דברייתא היינו שכתש עפצחן וגיבל במים וכותב בו דלאו בכלל דיו אבל מי שריית עפצין או מגובל הוי דיו ומלת הבי״ן יראה דצ״ל שלא הביא המ״מ. ודע דבש״ע הביא דברי הר״מ ז״ל בפ״ב דמגילה ה״ט דוקא על הגויל וקלף הא על דוכסוסטוס לא ובהלכות ס״ת פסל הר״מ ז״ל ס״ת על דוכסוסטוס ובי״ד סי׳ רע״א ס״ג כתב על הגויל וקלף ולא סיים דוכסוסטוס אם פסל ס״ת ובמשנה איתא על הנייר ודפתרא פסולה משמע דוכסוסטוס שאין נייר כשירה ועמ״מ פ״ב דמגילה עמ״ש רבינו שא״צ עיבוד לשמה ומה שלא נזכר דשווין למגילה א״צ שיהיו שווין ולפ״ז על קלף וגויל ולא דוכסוסטוס מנא ליה ומהא דיהא נכתבת על הספר לומר דוקא גויל וקלף א״י מהיכן משמע ליה ובהגהות אות ל׳ בשם ס״ה ראיה מגילה הכתובה בין הכתובים ביחיד יצא יע״ש משמע ליה כתובה עמהם בחד עיבוד וכ״כ הב״י בשם ס״ה וכתב הב״י עמ״ש הטור וכ״כ ר״ת כתב דר״ה אין חולק על מה שקדם וי״ל מדכתב המשנה סתמא על הנייר פסול משמע הא דוכסוסטוס כשירה וע״ז כתב ור״ת כתב לומר שיש לה כל דין ס״ת וא״כ למ״ד בס״ת דוכסוסטוס פסול ה״ה מגילה ועי״ד בטור. והרא״ש מכשיר בס״ת הכל ויראה דלכתחלה אין לכתוב מגילה על דוכסוסטוס וכן בס״ת כפסק הר״מ ז״ל ואי״ה במ״א יבואר עוד:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 691:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 691:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/691:2:1)

**גם** עט״ז ולא הבינותי דהא מניחין חלק כדי היקפו בראשו וכמו שיש מחלוקת בעמוד (הוא העץ שמחברין בו בראשו או בסופו) או בראשו או בסופו כך יש מחלוקת בחלק וכיון שכן הי׳ להניח חלק בראש וסוף ועוד דעושין מעשה וגוללין מסופו לראשו גם היה אפשר לצאת בעמוד ב׳ הדיעות לעשות עמוד בראשו וסופו ומ״ש בשם הרשב״א מבואר בסי׳ תר״צ במ״א אות ט״ו דהשומע צריך שישמע כל תיבה ותיבה אלא שאין השומע צריך לכוין בכל תיבה יע״ש ושם נתקשיתי בלשון התשובה וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 691:2:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 691:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/691:2:2)

**והנה** המחבר כתב צריך היקף גויל שיהא כל אות מוקף גויל וחטוטרות לחי״ת ב׳ זיינין כו׳ ותליית ההי״ן וקופי״ן הכל כס״ת כסברת ר״ת לבד מה שהוזכר בפי׳ בו שאין שוה לס״ת ואלו לתייג שעטנ״ז ג״ץ הביא ב׳ דיעות ומעיבוד אין קושיא דראיה ממגילה בין הכתובים כמש״ל ובב״י עמ״ש הטור ובה״ג כתב שא״צ לתייגה עשה כלומר ודלא כר״ת אפשר כוונתו דל״ד תייגין ה״ה כל דיני ס״ת אין לה לבד מה שהוזכר בפי׳ ששוה לס״ת וקשיא כאן וכדכתיבנא גם מ״ש חטוטרת חתי״ן הא בס״ת לא נהגו הסופרים בחטוטרת וכ״ש מגילה ועבסי׳ ל״ב שהסופרים דווקני כתבו חטוטרת לא שאר סופרים (ויש כדמות ראיה ממ״ש שלא יעשה ההין חיתי״ן) ובי״ד רע״ד השמיש שם בטור וש״ע חטוטרת ועמ״א סי׳ ל״ו אות ג׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 691:2:3
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 691:2:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/691:2:3)

**עוד** אבאר לך בי״ד רפ״א ס״ג וד׳ ס״ת עבד ואשה וקטן פסולים דיליף מתפילין יע״ש ובמגילה אשה ועבד מחויבין עכ״פ בשמיעה יכולין לכתוב אבל קטן אף שהגיע לחינוך ל״ד לגדול כמבואר בסי׳ תרפ״ט פסול לכתוב. וממזר וגר דיש פוסלין לכתוב ס״ת ועש״ך שם אות ח׳ הטעם בשם המרדכי דממזר אין מוציא רבים י״ח פסול לכתוב ולפ״ז ה״ה מגילה ויראה דיכתוב מי שיכול להוציא בעשיית המצוה. ודע דמ״ש המרדכי שאין מוציא רבים י״ח הוא פלא בעיני דממזר הוי ישראל גמור ומחויב בדבר ולומר דפסולי קהל אין בכלל הערבות כ״א הכשירים וה״ה מצרי ואדומי (ומיהו פ״ד אין חסרון מצד נשמתו ועיין תי״ט ר״ה האידנא מוציא מטעם ערבות א״כ יש ליישב זה וצ״ע כי לא מצאתי בשום פוסק זה ועיין לעיל סי׳ ג״ן ונ״ה ממזר להיות ש״ץ יע״ש גם שומע כעונה). ודע דהש״ך בי״ד שם כתב טעם דממזר וגר אין חייבין בכל המצות מש״ה פסולים יע״ש והיינו ממזר מותר בשפחה ועאה״ע סי׳ ד׳ וב״ש שם וגר מותר בממזרת ומצרי ואדומי (אבל שאין ראוי להיות מלך ודיין בחליצה א״כ סומא בא׳ מעיניו נמי לפסול לס״ת) אבל בש״ע שם גר תושב והיינו שקיבל שלא לעבוד עכו״ם בשיתוף וענין שיתוף ביארתיו בפריי לי״ד משמע סתם גר צדק כשר לס״ת וא״כ לט״ז שם אות ד׳ ממזר כשר למגילה ולמרדכי פסול ועמ״א ל״ט אות ט׳ בשם ד״מ ממזר וגר תושב כשר לתפילין וקשה הא כתיבה בעינן לשמה בתפילין ואיך יוכשר ועמ״א ל״ב ובדפוס פיורדא בד״מ נשמט מלת תושב יע״ש. שוב האיר ה׳ עיני ועיינתי במרדכי דפוס קראקא סוף ב״ק דף נ״ו (בדפוס יש שם טעות עיין בנומר תחתון שם ז׳ ח׳) הביא מסכת סופרים הגירסא גר סתם והמרדכי לפי שיטתו מפרש גר תושב אבל לטעם שאין מוציא רבים י״ח כמ״ש המרדכי שם בשם רבינו שמחה דל״ג ממזר דבס״ת כל המוציא רבים י״ח כותבו וממזר מוציא והמרדכי גריס לה ממזר ויליף דממזר אין מוציא רבים י״ח או מ״ה או מד״ס ולפ״ז ה״ה גר צדק למ״ש הרא״ש בברכות שאין נשים בכלל הערבות יע״ש דף ך׳ ב׳ וגם לטעם ש״ך ה״ה גר צדק ובמ״ס גרס סתמא גר וכדכתיבנא ועמ״ש בסי׳ ל״ט וג״ן ונ״ה וצ״ע:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 691:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 691:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/691:3:1)

**וי״ו** עט״ז והוא פי׳ הר״ן ז״ל עב״י בשם א״ח בשם הרא״ש וברא״ש משמע להאריך בכתיבה שיהא הוי״ו מאותיות גדולות יע״ש ופי׳ הר״ן ז״ל לא הבינותי אם לומר שיהא וי״ו רק קו ישר בלא ראש כפוף אין זה צורת וי״ו כמ״ש הב״י בסי׳ ל״ו בשם המנהיג צריך להיות כאונקליות ווים לעמודים שלא יפלו היריעות ואם לומר שיהא ראש הכפוף קצת בזקיפה באלכסון למעלה כזה מ״מ לא ראיתי לסופרי זמנינו שיעשו זה רק כותבים מאותיות גדולות וצ״ע. בענין חסירות ויתירות עא״ר האריך והביא נוסחאות שונות ואף דיעבד כשר מיד דהוי השמיט הסופר עד חציה מ״מ לכתחלה ראוי ונכון לכתוב כדין. בש״ע סעיף ח׳ בציבור א״י אף דיעבד במגילה הכתובה בין הכתובים ויחיד קורא בה משמע אף לכתחלה אף שיש לו מגילה כתובה לבדה יכול לקרות בזה ובשור כתב אבל יחיד הקורא בה יצא משמע דיעבד וערא׳ש פ״ב דף י״ט. משם משמע נמי דאם חסירה או יתירה יוצא בה בציבור דיעבד ואפשר לכתחלה לא. והמחבר פסק כהר״מ ז״ל פ״ב דמגילה ה״א דבציבור אף דיעבד לא יצא בה וליחיד אף לכתחלה קורא בה ואפשר מ״ש השור דיחיד יוצא דיעבד דלכתחלה לא יצוי׳ יחיד דמגילה בזמנה צריך לכתחלה עשרה מ״מ היה לפרש שאם אין עשרה ויש לו מגילה כתובה לבד יכול לקרות בכתובה בין הכתובים לכתחלה ועיין מגילה י״ט א׳ בההוא דקרי במגילה הכתובה בין הכתובים יע״ש. ועב״י עמ״ש המרדכי דל״ד למגילה הכתובה בין הכתובים שנראה מדבריו דיעבד פסול מהא דל״ד למגילה הכתובה בין הכתובים אין ראיה דיחיד אף לכתחלה קורא ומש״ה הוצרך המרדכי לחלק ביניהן לענין לכתחלה. ברמ״א סי״א אין מברכין על מגילה גזולה עסי׳ תרמ״ט בס״א אף קנאו בשינוי מעשה וכדומה אפ״ה לא יברך עליו ה״ה כאן ואע״פ דאין גזל בקול ומ״מ התם נמי קנהו אפ״ה אין מברך הואיל ובא מגזל ה״ה כאן וה״ה בשופר אין מברך עסי׳ תקפ״ו במ״א שם ואי״ה במ״א כאן יבואר עוד. ומ״ש מגילה גזולה יצא דאין גזל בקול הא לא״ה אע״ג דלא כתיב לכם מ״מ מה״ב כמו שופר אי לאו דאין גזל בקול לא יצא ועב״י כאן ותקפ״ו. ולהמחבר בתרמ״ט ס״ה והוא דעת הר״מ ז״ל בדרבנן מה״ב יצא צ״ל מגילה ד״ק הוי כעין של תורה ולכן צריך לטעם דאין גזל בקול עב״י תרפ״ו בשם בעל המאור עב״י תרמ״ט וכאן מ״ש בשם הרשב״א ז״ל. אם כתב מגילה על איסורי הנאה יצא דמצות אף דרבנן לאו ליהנות נתנו עיין ר״ה כ״ח בר״ן ועסי׳ תרמ״ט ומיבעיא לי אם כתב על עור עכו״ם ועיר הנדחת דלשריפה בשופר בסי׳ תקפ״ו דשיעורא בעי א״י בה ומגילה יוצא א״ד דלא יצא דהוי כקורא ע״פ ועיין אה״ע בגט על איסורי הנאה ועכו״ם ואי״ה במ״א יבוואר עוד: