## Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 696:1:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 696:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/696:1:1)

**בכל** עט״ז שלא לעשות ובד״א חסר מלת של״א ט״ס ועמ״א א׳ ובד״מ א׳ בשם הכל בו דהאידנא קבלו שלא לעשות ולאסור של זה בזה י״ד לכרכין כו׳ אין מנהג אף עתה וער״ן ריש כ״ב דמגילה היה כותבה הדא אמרה פורים מותר בעשיית מלאכה היינו אי מדינא אסור אין לחלק בין מצוה או לאו אבל מנהגא לחוד י״ל צורך מצוה ופסקי הלכות ומגילה מותר לכתוב. ושם דחי דמיירי בכפרים יע״ש. ועסי׳ תס״ח בע״פ בלילה עד הנץ שרי אף נהגו שלא לעשות ויראה כ״ש פורים וה״ה אם יש הפסד בדבר דשרי דכל דבר שמחה מותר בפורים ועד״מ הביא דברי הר״ן במגילה היה כותבה ירושלמי הדא אמרת פורים מותר במלאכה בי״ד בכרכין ופירש הר״ן ז״ל דאל ט״ו בשבת וקורין בי״ד כו׳ וכ״ש כפרים המקדימין לכניסה שמותרין במלאכה ביום שקורין ובמ״א כתבנו מזה באות ב׳ מזה מסברא דנפשין. וסובר הירושלמי דאין לחלק בין כפרים לכרכין ועי״ל דסובר שלא בזמנה לכפרים צריך עשרה לעיכובא ואיך שייך יזמין יו״ד ולא יכוין משא״כ לכרכין בי״ד י״ל הוה זמנה ואין צורך לפרש כך:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 696:1:2
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 696:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/696:1:2)

**ודע** שמ״ש בהג״ה והאידנא נהגו שלא לעשות כל בו כ״כ הב״י בשם א״ח ובה״ב כתב כל בו והר״ב משמע שלא ראה בדק הבית של הב״י כמ״ש בכללי או״ה בי״ד. וסיים בב״י והעושה משמתין כיון שפשט איסורו בכל ישראל ובא״ר א׳ בשם שכ״ג דאין מנדין וצ״ע. ומשמע דאמנהגא אין מנדין כ״א פשט איסורו ברוב ישראל הא עיר אחת מנהגא לא ועיין פסחים נ״ב בר״מ ה׳ י״ט מנדין על י״ט אע״פ שהוא מנהג משמע זלזול י״ט הוא דמנדין הא לא״ה מנהגא שאין פשוט בכל ישראל לא ועפר״ח א״ח תצ״ו אות א׳ ד״ה ואי קשיא יע״ש ועי״ד רי״ד ס״א משמע מנהג הוי כנדר וצ״ע והדברים ארוכים:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 696:2:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 696:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/696:2:1)

**וי״א** עט״ז לכאורה מטור שהביא דברי הר״מ מרוטנבור״ג אבל בליל פורים אחר שמתפלל ערבית בביתו הולך לביה״כ לשמוע מגילה י״ל דוקא ערבית מתפללין קצת מבע״י משא״כ שחרית הולך לביה״כ להתפלל דסובר אין אבילות בפורי׳ ועא״ר ה׳ אבל הרא״ש הביא לשון מהר״מ הביאו הב״י אין אבילות בפורים ולאחר שהתפלל ערבית בביתו הולך לביה״כ למגילה דעבודה מגילה דוחה אותה כ״ש אבילות דרבנן משמע מגילה דוחה הא תפלה אף שחרית בביתו ומשמע נמי אף שיש מנין בביתו קריאה בציבור עדיף כמו עבודה י״ג כהנים זוכים בתמיד אפ״ה בציבור עדיף ועמ״א ו׳ ואי״ה שם יבואר. ומכאן דברים שבצנעא נוהג בפורים אף שלא לילך מפתח ביתו כלל לרשות ולט״ז אף לתפלה לא יצא רק פרהסיא חליצת מנעל וכדומה אין נוהג בפורים. גם קשה לי״א דהאבל לדבר מצוה להתפלל בעשרה או קידוש לבנה יוצא מפתח ביתו דלהמחבר ס״ה משמע אף אין לו מנין בביתו לא יצא והר״ב שפסק יצא דפרסומי ניסא גם אין אבילות בפורים הא לא״ה לא ועי״ד שנ״ג וא״ר קל״א ובסי׳ תכ״ה לקידוש לבנה וצ״ע. ואין לקרות לאבל דפרהסיא אין אבילות בפורים ועסי׳ תקמ״ח:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 696:3:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 696:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/696:3:1)

**וכמ״ש** בי״ד עט״ז ועי״ד שפ״ה כתב רמ״א יש מקילין האידנא בשאלת שלום וסובר הט״ז שכן נוהגין ובאמת שהאידנא נותנים שלום לאבל על אב ואם תוך יב״ח ואף למ״ש הר״ב שם ואין טעם לזה אם לא שנאמר דאין זה שאלת שלום א״כ אין ראיה למשלוח מנות סובר הט״ז שהר״ב שהראה כאן לשפ״ה הכוונה לומר מאן דמיקל בשאלת שלום ה״ה משלוח מנות ובמ״א אות י״ב אי״ה יבואר עוד ונוסחת הט״ז שלפנינו ואין לסמוך ע״ז אם לא שהאבל עני נראה שהוגה כן בט״ז אבל בא״ר אות ח׳ משמע שנוסחת הט״ז אבל אין נראה לסמוך ע״ז אם לא שהאבל מוחל והגיה מלת אבל אין רק כצ״ל ונראה לסמוך ע״ז אם לא שהאבל מוחל יע״ש ולא הבינותי דאם אין בעיר רק הוא ואבל כתב רמ״א דשולח ואם יש עוד א״צ למחילתו. ומכל הלין דוקא תוך יב״ח אבל תוך שלשים אין להקל בי״ד תוך יב״ח מיירי עש״ך שם א׳ וב׳:


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 696:4:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 696:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/696:4:1)

**מותר** עט״ז בי״ט יש ללמוד בחגך ולא באשתך משא״כ פורים ועמ״א אות ח״י הסכים שאין לישא בפורים רק בי״ג החופה וסעודה מותר בלילה יע״ש. ומשמע י״ד לכרכין וט״ו לעיירות אפשר יודה המ״א דשרי בסימן תרצ״ה ס״ב בהג״ה ובעט״ז דבי״ד וט״ו אין לישא בשם מרדכי ומהר״י ברי״ן יע״ש.


###### Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 696:5:1
[Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 696:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Orach%20Chayim/s/Mishbezot%20Zahav/r/696:5:1)

ומ״ש הט״ז אבל המנהג כסברא ראשונה קאי אמ״ש בהג״ה דלובשין כו׳ וכלאים דרבנן הראה מקום לי״ד קפ״ב ושם בשם הב״ח שיש לבשל מנהג זה הן בפורים או בשמחת נישואין וכ״כ באר הגולה שם ויראה כשכל המלבושים של איש רק מלבוש א׳ של אשה וניכרים הם גם להרבה דיעות בי״ד קפ״ב אין איסור תורה כה״ג אין למחות בפורים ועיין א״ר כאן בשם של״ה חוטפין מאכל ואין בו משום גזל הוא ליל י״ג ויום י״ד וליל י״ד לעיירות ולכרכין ליל י״ד וט״ו וליל ט״ו. ומותר לברך על המאכל שחוטפין ואין בו בוצע ברך וכתב של״ה ולאו משנת חסידים הוא ושומר נפשו ירחק ואשרי מי שנזהר: